Skip to main content

Full text of "Briṭshan : Brits'ani ha-Yehudit be-maḥatsit ha-meʾah ha-aḥaronah"

See other formats


^ 0011£€110 £ 0 0 6 011 ^ ¥12 11 £ ז\ 1 1 £ ־ 7 5 ^ 1¥1 ׳ו 5 סזא[. ^ 


ס ¥ 1 ^ ס 


¥ 11 ^ 11 6 1 0 11 18 ( 1 ¥10 1 ^ 01011 1 £ 061 : 110 י 81 ז \ £ 1 ז ׳\ 8 ¥£ 

2 1 7 3 1 . ס זא [ 


300 £ 11 ) 6771001 ^ 1 / 101111711 ' 37 

ן 1 ^ן 11:81 י 61 


* 

70 ? ¥ 0 ?? ?11600 06 ?^?¥ - 0 ^ 7100^7 ¥100180 600 ? 0707 ?? 

¥ 12 X 0 ? 600 ? ?? 0}£01 


¥¥8 : 1181 מב>^ 1¥0¥88 / 118¥ ; ¥1111 [ ^ סזא[. ^ ¥0££ ¥¥£זא נ ,^ ¥011 ¥¥£זא [ 


1025 ^ 20 ? 2¥ ^ 2182 ¥1001511 ?^? 0101 521228220 יזא[ 2¥2 ? 5 112 ־ 1 ־ 


22 ז 2 ?^ 22 ? ¥1001511 21 * 0222 10 * 1 02 5 ?זא[ 21 ? 22 0 ^ 1 * 21 0 -^ 01 

סזא[. ^ 2¥ ^ 2182 08010 ? ¥022 זץ\ 2 זא 1 112 ? 2003 © 
22 ?זא[ 02 8002 ¥1001511 2 ^א[ 10 ? 0¥ א [ 112 ? 


112 ? 02 ? 0 זא[ 1 סזא[ז 0 ? 102 ^ 1 * 1 
: 8¥ 1020 ^ 20 ? 5 ^ \ ? 20 ! 20 ? 8002 ¥12202 
¥11713 171 ) ¥76601771 171 ) 1,1111 61713 /[ 336177 
111071 ) ¥ 01171 3 1317561310771 . 8 61761 ( 8 6171 1713 ) 67013 ( ¥ 
13617 £111165 61761 ( 86171 61713 ¥ 67013 
111071 ) 01171 3 ¥ / ¥ 6177111 1 151 ) 13 ¥16 
¥ 05671 ¥1617715 

51617167 10161 /[ 5 61713 ¥61013 
¥611117716171 ¥1111 


1 ) 11 ) 3 1 ז 1110 ) 17111€ ק ■ 11 ) 1£171 ז 0 

11 >[ 11 ־ 31 ' / 011311 ־ 31131 ־ 311 113 ' 1116 ־ 113 111 31131:51 6 ־ 6 13 ¥ 61111 011 3 ־ 3111 113 ' 8 ; ) 1 ־ 81 : 13511311 ־ 81 22 ? 1 ? 

1 [ 8116101110 ,( 15 ) 1 ־ 61 י 15 ' ) 111135 ^ 61 ׳ 113 >[ 1 ]/\ 1 ,( 8113311111012 ) ־ 1 .ס 135 ו? 1 \ 7 0¥ > 31 ' ¥3 3.6 ) 6 ^־ 131 

.£? 6 ¥31 813 

[ 1964 ־ 01 1963 ] 724 , 3111 '' 138 ־ 81 6 * 1 7038 נ 11 §־ 11 : ¥1¥ \ 1 ־ 02 161 ־ 880 ? א 21 ? 1 ׳ ג 1 

. 0111 24 ; . 38 ־ 01 ק ,ק 3 .ת 1. 1 ) £01 ,. £30511115 ,. 111 : . ק 296 ?? 028021 

. 10113117 ־ 81 — 1401010¥3 — ¥8 \ 6 [ ? 808120 

. 613310115 ? 83111110 — ( 10¥3 ) 1401 ) 10113117 ־ 81 
. 10113117 ־ 81 — 1401010¥3 ־ ־ ( 1945 ־ 1939 ) 1811 ^ 6 [ , 11010031183 

. 0¥ > 31 ' ¥3 ,: 138111 .ת 1 \ 7 2 ^[ ^ 2 ׳סס. ^ 

. 113 , 61 > 01135, 1411 . ^ 


02 ? 2135 ^ 13 ^ 51 . 5.1 .^[., ^ 122¥5 \ [ 5002 015 ? 
. 10 ) 11311 * 511 2¥ ^ 52 ? 1 02 ^[ 2 א.^ 1 \ן 22 ? 22 ?^ ? 


. 0.5 02 ? 1 * 11 ס 2 ?א 21 ? 




1>64 0 6 



ברמושא ו 


בר י צ ׳ אנ י היהודי ת 
במחצי ת המא ה האחרונ ה 


ערו ך ביד י 

יעק ב עמיצו ר (שטינהויז ) 
מיכא ל אמי ץ (צ׳רקים ) 
שלמ ה ווייסבר ג 


הוצא ת ארגו ן 

תל־אבי ב 


י ו צ א י ב ר י צ ׳ א נ י 

תשכ״ ד 



480 



דפו ס ד ! פ ו ה מ " ז , תל־אבי ב 



-) ג 

* * 


אחר י רו ב עמ ל ולבטי ם אי ן קץ , אנ ו מגישי ם א ת הספ ר לבנ י 
עירנו . איננ ו מתימרי ם שהוצאנ ו מתח ת ידינ ו עבוד ה משוכללת , כ י י ש 
להבי א בחשבו ן שנ י דברי ם : 

א . אי ן אנ ו אנש י ע ט מקצועיים . ברם , רצינ ו שהספ ר יכת ב ביד י 
בני־עירנ ו ול א ביד י אנשי ם סת ם שמלאכת ם בכך . 

ב . ל א הי ו בידינ ו שו ם תעודו ת ומסמכים , פרוטוקולי ם ורשימות , 

אש ר ישמש ו לנ ו חומ ר עובדתי־היסטור י ; נאלצנ ו לסמו ך בעיק ר ע ל 
דברי ם שסופר ו א ו נכתב ו על־פ י הזכרון . עלינ ו הי ה לעמו ל הרב ה כד י 
לבדו ק א ת העובדו ת ולהעמיד ן ככ ל האפש ר ע ל דיוקן . אי ן אנ ו 
מתעלמי ם מכ ך שהספ ר לקוי , ודאי , בחסר , א ך ל א בנ ו האשם , כ י 
א ם במיעו ט החומ ר שהוג ש לנ ו ע ד כ ה ולהשהו ת א ת הופע ת הספ ר 
ל א יכולנ ו עוד . 

ע ם זא ת נתבר ך שהבאנ ו א ת הספ ר ליד י גמ ר ונקוו ה כ י ישמ ש 
מצב ה חי ה לעירנ ו שחרבה , לאנשי ה ולמוסדותיה , שהי ו ואינ ם עוד . 

בסידו ר החומ ר ובעריכ ה הסגנוני ת סיי ע בידנ ו הסופ ר ק . א . 
ברתינ י — ואנ ו מודי ם ל ו ע ל כך . 

אחדי ם מ ן האישי ם שרשימותיה ם פורסמ ו בספ ר א ו שמותיה ם 
הוזכר ו בו , נפטר ו בינתיים . 

יה א זכר ם ברו ך י 


המערכ ת 




תוכ ן ה ע נ י נ י ם 


הקדמ ה 

פדר ! א : חי י הציבו ר - חברו ת ומוסדו ת 28-1 

החיי ם הציבוריים , ה״פאריין ״ / יעק ב עמיצו ר י—שטיינהוי ז 3 

הקהיל ה היהודי ת / יעק ב עמיצו ר י—שטיינהוי ז 7 

מוש ב הזקני ם / שמוא ל הור ש 16 

כיצ ד חי ו היהודי ם בעירנ ו / י . עמיצו ר—שטיינהוי ז 22 

פרי ! ב : הציונו ת ותנועו ת הנוע ר 66-29 

ההסתדרו ת הציוני ת / י . עמיצו ר 31 

הסתדרו ת ה״מכבי ״ / מיכא ל צ׳רקי ס—אמי ץ 43 

זכרונו ת משנו ת ה״מכבי׳ , / ראוב ן חור ש 48 

בימ י תמורו ת וזעזועים , בי ת ספר ו ש ל פילי ם וואסילביץ , אגוד ת השוא ף 
אגוד ת החבר , השומ ר הצעי ר / אהרו ן כה ן 48 

״התחיה׳ , בשנו ת 1924 — 1928 /מ . אמי ץ 57 

זכרונו ת מתנועו ת הנוע ר / צב י שחור י—שברצמ ן 60 

גורדוני ה / דבור ה ביינישי ס (פישר ) 62 

קבוצ ת ה״הכשרה ״ שלנ ו / ארי ה ברי א 64 

פר ק נ : חינו ך ותרבו ת 67 — 98 

החינו ך העבר י בעירנ ו / י . ע . 69 

ה״תלמוד-תורה " החד ש והיש ן / י . ע . 78 

הגימנסי ה / מ . אמי ץ 84 

זכרונו ת מהגימנסי ה / דינ ה פוק ס 87 

בי ת ספ ר מקצוע י / יוס ף הורבי ץ 88 

בי ת הספ ר למסח ר / נסי ה גולדבר ג—רבינובי ץ 89 

חי י התרבו ת — מוסדו ת ומפעלי ם / י . עמיצו ר 91 

הספרי ה הציוני ת / יוס ף הורבי ץ 98 

פר ק ד : אישי ם 99 — 126 

י . ל . ברשצ׳בסק י / יעק ב ע . 101 

הר ב מש ה גיוולד ר / י . ע . 103 

הר ב שמשו ן אפרת י / שלמ ה וייסבר ג 104 

אברה ם גולדג ל / ברו ך כתמפ ז 105 

קלר ה (שרה ) לנקובסק י / י . ק . 106 

אייזי ק בר״ ג / ישרא ל אבנ ר ב . 107 



משד . ריזלטי ר / י . ע . 108 

יוסף-ליי ב שיל ד / מרדכ י אקסלרו ד 109 

נת ן לדב ר / יוס ף 110 

יהוש ע קה ת / דבור ה ספי ר (הרמתי ) 111 

אהרו ן שטיינהוי ז / יעק ב 112 

יחיא ל צ׳רקי ס / י . ע . 114 

שלו ם וקייל ה קילימגי ק / י . ע . 115 

בךציו ן (בעני ) מלכזו ן / י . ע . 115 

בנימי ן ביצ׳וץ ' / י . ע . 116 

מרדכ י שנייד ר / י . ע . 117 

יוס ף פלרש ר / י . ע . 118 

פר ץ גרינבר ג / י . ע . 118 

שבת י בוקשפו ן / מיכא ל אמי ץ—צ׳רקי ס 119 

אפרי ם צ׳א ק / י . ע . 120 

ברו ד יקי ר / י . ע . 121 

פאני ה חור ש / מ . א . 122 

מש ה זילב ר / ח . י . גאווערמא ן 123 

מש ה צ ם / י . ע . 124 

רב י זלמעל ע / שמוא ל חור ש 125 

פר ק ה : מימ י השוא ה 69-127 ! 

ימ י תהפוכו ת / שלמ ה וייסבר ג 129 

בימ י השוא ה / שלמ ה וייסבר ג 132 

זכרונו ת מ ן הגירו ש / יעק ב אקרמ ן 137 

מ ה שעב ר על י / דוני ה ספי ר—פורמ ן 138 

ד י וויזיע ס פו ן מיי ן זיידן.. . / יוס ף לערנע ר 141 

מגיל ת טראנסניסטרי ע / יוס ף הורבי ץ 142 

דע ר ווע ג פו ן פיי ן / טאני ע פוק ס 152 

אי ן בלוטיק ן וועג , געט א קאפייגארא ד / ש . ווייסבער ג 158 

אי ן בערשאדע ר לאגע ר / אסת ר רעכטע ר 162 

צורי ק אהיי ם / ש . ווייסבער ג 164 

פר ק ו : ברימשא ן פו ן אמא ל 230-171 

ס׳אי ז געווע ן אמא ל אשטעט ל / מיכא ל טשערק ם 173 

בריטשא ן מי ט 50 — 60 יא ר צורי ק / שלמ ה לערנע ר 189 

צוויש ן ד י 2 וועלנדמלחמו ת / שלמ ה סערעברעני ק 197 

וו י אזו י האב ן ייד ן געלעב ט בי י אונ ז / יעק ב עמיצו ר—שטיינהוי ז 199 

אלגעמיינ ע פארזאמלוג ג פו ן ליי-או ן שפאר־קאס ע / ש . ווייסבער ג 208 

רבני ם אי ן בריטשא ן / חיי ם מילמא ן 209 

מש ה קיזשנע ר (רייצעס ) / חיי ם מילמא ן 211 

מיי ן יוגנט־חב ר מש ה ראזענבלא ט / אברה ם גאלדגע ל 212 

עראינערונגע ן / ברו ד הויכמא ן 217 

זכרונו ת פו ן בריטשא ן / דו ד בעזנאס י 220 

מעות״חיטי ם / שלמ ה לערנע ר 226 

באמערקונ ג / יעק ב עמיצו ר 230 



פר ק ז : מעשי ם שהי ו 266-231 

נש ף שהושב ת / י . ע . 233 

משפ ט לינץ ׳ / אסת ר עמיצו ר—שטיינהוי ז 234 

המשלח ת הראשונ ה ש ל קרךהיסו ד / מ . אמי ץ 236 

נאו ם באזנ י אי ש אח ד / י . ע . 238 

ד י פטיר ה פו ן ד״ ר הערצ ל / וועלווע ל קיזשנע ר 239 

״מי^י ז מודי ע דע ם עולם ״ / י . ע . 241 

אי ן פאגרא ם שרע ק / י . שטיינהוי ז—עמיצו ר 243 

עפיזאד ן פו ן מיי ן שטעטאל ע / נעלסא ן וויינע ר 245 

דע ר ״ארגו ן יוצא י בריצ׳נ י אי ן ישראל ״ / מ . אמי ץ—טשערקי ס 247 

דע ר בריטשאנע ר רעלי ף אי ן אמעריק ע / יוס ף קעסלע ר (קעסטעלמאן ) 251 
בריטשא 1 ע ר אי ן בראזי ל 260 

פריינ ט פו ן ווענעצועל א 262 

אביס ל פאלקלא ר / י . עמיצו ר 263 

אפגעקויפ ט פרעמד ע עבירו ת / וועלווע ל קיזשנע ר 265 

פר ק ח : סנ י עירנ ו שנפל ו במלחמ ת הקוממיו ת 267 — 272 

מאי ר גלמ ן / א . פיינבר ג 269 

יאש ה (יעק ב משה ) גנסי ן / ליקוטי ם 270 

חנ ן טפרמ ן / שר ה רייכמ ן 272 

פר ק ט : נ ר זברו ן להנצח ת המשפחו ת 290-273 

רשימ ת קורבנו ת השוא ה מסודר ת לפ י סד ר הא״ ב 

פר ק י : כריטשא ן ביו ם 296-293 

א ברי ף פו ן א בריטשאנע ר 295 



תיקונ י טעויו ת 


הגדול , שכמע ט 

הכנס ת 

אחר י השור ה השני ה צרי ך לקרו א : מלב ד בי ת 

6 



י המלאכה , הי ו 

מתפללי ו הי ו מקר ב בע ל 




הי ה ניכ ר 

ורושמ ו 

בשור ה 13 צרי ך לקרו א 

6 

צ״ ל 1938 

במקו ם 1138 

מתח ת לתמונ ה 

11 

מוסדו ת 

// 

מיסדו ת 

// 

מתח ת לתמונ ה 

14 

דע ר 

// 

דאמע ן 

// 

מתח ת לתמונ ה 

17 

והתמור ה 

// 

וכתמור ה 

// 

שור ה 5 

23 

מאפי ת המצו ת 

// 

הת״ ת היש ן 

// 

מתח ת לתמונ ה 

78 

ששה ו 

// 

שה ו 

// 

שור ה שני ה למט ה 

94 

טיליפמ ן 

// 

טילימפ ן 

// 

שור ה 6 

96 

מאמצי ם 

// 

מאמצי ם 

// 

שור ה שני ה למט ה 

115 

גרופגמאכ ר 

// 

גרופגמא ר 

ח 

שור ה 12 

130 

לוקח ת 

// 

לוק ח 

99 

שור ה 14 

138 

קיזשגע ר 

// 

קיזשעגע ר 

// 

חתימ ת הרישמ ה 

241 

קעסלע ר 

// 

קעלע ר 

// 

מתח ת לתמונ ה 

253 

לעלו ת 

// 

עלו ת 

// 

שור ה 12 

273 




חי י הציבו ר ־ 

חברו ת ומוסדו ת 




החיי ם הציבוריי ם 

דומ ה של א רבו ת ה ן העיירו ת שבביסראבי ה שיכל ו להתבר ך במוסדותיה ן 
הציבוריי ם כמ ו בריצ׳אני . מאלי ו מוב ן שאנו , ובייחו ד הצעירי ם שבקרבנו , ל א תמי ד 
היינ ו מרוצי ם מפעולותיה ם ש ל המוסדות ; דעתנו , על-פ י רוב , ל א היתד . נוח ה 
מהעומדי ם בראשם , ול א חסכנ ו מה ם דבר י ביקור ת חריפים , ובכו ל מצאנ ו א ך 
חסרונות.. . ברם , לאמית ו ש ל דבר , א ם נבי א בחשבו ן א ת התנאי ם המדיניים , 
החמריי ם והחברתיים , שבה ם חי ו תושב י העיירו ת בתחו ם המוש ב בימ י הצא ר וא ת 
ההגבלו ת למיניה ן בימ י הרומנים , א ת אור ח החיי ם ודר ך המחשב ה הציבורי ת בימי ם 
ההם , הר י ר ק נתפל א ע ל אנש י בריצ׳אנ י כיצ ד על ה בידיה ם להקי ם מוסדו ת 
ציבו ר וג ם לקיימ ם שני ם ע ל שני ם — והמוסדות , לפ י ראו ת עינינ ו כיום , ל א הי ו 
רעי ם כ ל כך , כפ י שדימינ ו אז.. . והעיקר : אי ן אנ ו פטורי ם מלהערי ך א ת 
מסירות ם הגדול ה וא ת פעילות ם ש ל העסקנים־המתנדבים , שעש ו רבו ת לל א ליאו ת 
למע ן הקמ ת המוסדות , החזקת ם והרחבתם . 

ע ם זא ת אי ן להתעל ם מהפגמי ם שהי ו בהם . הביקורת , שנמתח ה בשעת ה ע ל 
המוסדו ת וע ל דרכ י פעולתם , היתד , לרו ב כנ ה ולעתי ם קרובו ת ג ם צודקת . הי א 
ל א נשא ה אופ י אישי , אל א נבע ה מתו ך הבדלי ם ש ל גיש ה ציבורי ת ומתו ך שונ י 
שבהערכ ת הדברים . 

נמנ ה א ת המוסדו ת אחד-אחד . 

חשיבו ת יתיר ה נודע ה ל ה ל״חבר ה לתמיכ ה בעני י היהודים" , שבפ י ההמוני ם 
היתד , קרוי ה במל ה הרוסי ת "פרבלניה " (הנהלה) . ודא י שהש ם הרשמ י ל א הי ה הול ם 
אותה . כ י לפי ו הר י הכוונ ה לחבר ה פילנטרופי ת גרידא , שכ ל מטרת ה מת ן צדקה , 
תמיכ ה בנצרכים , ות ו לא . במקר ה דנ ן שימ ש הש ם של ט בלב ד והסווא ה בפנ י 
השלטונו ת הצאריים , שהצר ו א ת רגל י היהודי ם ושלל ו מה ם א ת הזכו ת לארג ן א ת 
חי י הקהילו ת היהודיו ת ולייס ד חברו ת למטרו ת ציבוריו ת נרחבות . לאמית ו ש ל דב ר 
עסק ה החבר ה האמור ה בדברי ם רבי ם ושוני ם החורגי ם ממסגר ת צר ה ז ו ש ל מת ן 
צדקה . פעולותי ה נסתעפ ו והקיפ ו יחסי ת א ת חי י הציבור . במידת-מ ה היתה , איפוא , 
מעי ן תחלי ף לקהיל ה יהודי ת מאורגנת , שכאמו ר לעיל , ל א יכל ה להיו ת בתנאי ם 
הנתונים . 

ה״חברה " היתד , ל ה י ד כמע ט בכ ל המוסדו ת שבעיר , מה ם שהי ו כפופי ם 
להנהלת ה במישרין , כגו ן : בית-החולי ם היהודי , המאפי ה למצות , ה״תלמוד-תורה " 
היש ן ; ומה ם שנתמכ ו על-ידה , כמ ו : מושב-זקנים , ספרי ה ועוד . 


3 



מ ה הי ו מקורו ת ההכנס ה ש ל החבר ה ? 

דמ י החבר , שחברי ה משלמי ם מד י שנה , ל א הי ו מספיקי ם כלל , מאח ר שמספ ר 
החברי ם המשלמי ם ל א הי ה גדו ל ביותר . הי ו ל ה אמנ ם ג ם הכנסו ת מתרומו ת 
א ו מעזבונו ת וכדומ ה — א ך הכנסותי ה העיקריו ת ש ל החבר ה בא ו מה״טאקסה " 
(חכיר ת הבשר) . 

ממשל ת רוסי ה הצארי ת סירבה , כידוע , לתמו ך במוסדו ת היהודיי ם ול א כלל ה 
בתקציב ה שו ם סכומי ם לצרכי ה הדתיי ם והתרבותיי ם ש ל האוכלוסי ה היהודית . הי א 
ר ק ידע ה להטי ל עליה ם מיסי ם כבדים . עו ל הצרכי ם הדתיי ם והתרבותיי ם רב ץ ע ל 
צווא ר היהודי ם עצמם . בכספ ם ה ם הי ה עליה ם לקיי ם בתי-כנסת , בת י "תלמוד-תורה " 
להחזי ק א ת "כלי-הקודש " (רבנים , שוחטי ם מנקרי ם וכר) . לתכלי ת ז ו נוצר ה הטאקס ה 
הידוע ה לשמצה , שהטיל ה מ ס מיוח ד ע ל בש ר כשר . תשלו ם מיוח ד נגב ה מא ת כ ל יהוד י 
בע ד שחיט ת עו ף ומא ת כ ל קונ ה בשר-בקר . בכ ל עייר ה נמצא ו אנשי ם שהי ו חוכרי ם 
א ת הטאקס ה מא ת הממשל ה למש ך שלו ש שנים , ועליה ם הי ה להחזי ק א ת "כל י 
הקודש " שבעי ר ולתמו ך במוסדו ת הד ת היהודיים . המעונייני ם בחכיר ת הטאקס ה 
הי ו צריכי ם להצי ע א ת הצעותיה ם וא ת תנאיה ם לשלטונו ת המחוז : א . כמ ה ישלמ ו 
לקופ ת הממשל ה ; ב . איל ו סכומי ם ה ם מתחייבי ם להקצי ב לצרכי-ציבור , ע ם פירו ט 
המשכרו ת ש ל כ ל אח ד מבעל י המשרו ת הדתיות , וכ ן סכו ם התמיכ ה שיינת ן לכ ל 
מוס ד דת י א ו פילנטרופי . כד י לקבו ע א ת אל ה תב ע החו ק להזמי ן נציג י ציבו ר (אח ד 
א ו שני ם מכ ל בית-כנס ת . ..) . החוכרי ם א ף הי ו מעונייני ם באישו ר ההצע ה ע״ י 
נציג י הציבו ר — בכד י למנו ע התחרו ת בלתי-רצוייה . הפח ד מפנ י מסיגי-גבו ל 
הר ך א ת לב ם ש ל החוכרים , שהי ו נאלצי ם להיענו ת במדת-מ ה לתביעו ת הציבו ר 
ולהגדי ל א ת סכומ י ההקצב ה למע ן המוסדות . 

מש ך שני ם רבו ת החזיק ו בטאקס ה האחי ם נחמן , ברי ש ונפתלי-צב י טראכטגב - 
רויט . המלחמ ה שבי ן נציג י הציבו ר ובי ן בעלי-הטאקס ה הית ה קש ה ומרה . הלל ו 
מעונייני ם הי ו שמס-השחיט ה יהי ה גבו ה ככ ל האפשר , ואיל ו ההקצבו ת לצרכי-ציבו ר 
— זעומו ת ביותר . ג ם בי ן נציגי-הציבו ר ל א שרר ה אחדות-דיעו ת שלימה . כ ל מוס ד 
הי ה מגיי ס מבי ן הנציגי ם א ת אוהדי ו כד י לזכו ת בנת ח יות ר שמן , וקש ה הי ה לפש ר 
בי ן הצדדי ם ולהגי ע לעמ ק השווה . חיכוכי ם אל ה נוצל ו ע ל פ י רו ב ע״ י החוכרי ם 
לטובתם . אל ה ל א חסכ ו עמ ל ללבו ת א ת הניגודי ם ע ד השעו ת המאוחרו ת שבליל ה 
האחרון , וא ז מ ן ההכר ח הי ה איד-שהוא , ומתו ך חיפזון; , להבי א א ת העניי ן ליד י 
גמר , והדברי ם ידועים . 

בדיוני ם הית ה ה״הנהלה " בי ן ראש י המשתתפי ם ומתו ך הסכמ ה כללי ת 
הית ה ה״חברה " נוטל ת א ת חלק-האר י מתקצי ב הטאקסה . 

מקו ר שנ י להכנסותי ה ש ל ה״חבר ה הית ה אפיי ת המצות . 

בתרומותיה ם ש ל יוס ף זילב ר (יוס י פינים ) ורעית ו שרה . נבנת ה מאפי ה מודרני ת 
למצות , שנמסר ה לרשו ת החברה . נדבני ם אל ה בנ ו בכספיה ם ג ם א ת בית-המרח ץ 
הציבור י ונתנוה ו מתנ ה לחברה . וא ם זכרונ י אינ ו מטענ י — נתנ ו במתנ ה ג ם א ת 


4 



המגר ש לבניי ן בית-החולי ם היהודי . משו ם כ ך קש ה להבי ן מ ה ראת ה חבר ת 
״נושאים ״ לעכ ב א ת קבורת ו ש ל ר ׳ יוס ף זילב ר ולתבו ע מיורשי ו סכו ם כס ף גדו ל . .) . 
המאפיי ה הית ה מספק ת מצו ת לפס ח לכ ל בנ י העי ר וליהודי ם שבכפר י הסביבה . 
הרוו ח שנשא ר ממכיר ת המצו ת — כול ו ל״חברה" ! מלב ד ז ה הוסד ר מאלי ו עניי ן 
"מעות-חיטיך . החבר ה מינת ה ועד ה מיוחדת , שהית ה גוב ה מעות-חיטי ן בשע ת 
מכיר ת המצות . כיוו ן שכך , ל א הי ה עו ד צור ך לחז ר ע ל פתח י נדיבי ם כד י לאסו ף 
א ת הקמח א דפסח א וכ ל שהשיג ה יד ו הי ה נאל ץ להשתת ף בכך , כפ י שהוש ת עלי ו 
ע״ י הוועד ה האמורה . 

ברם , נמצא ו ל א מעטי ם בקר ב אנש י הציבור , אש ר דרכ י פעולת ה ש ל החבר ה 
הי ו למור ת רוחם , וה ם ניס ו לעור ר א ת דע ת הקה ל לשינויי ם מרחיק י לכת . לדעת ם 
ש ל אל ה הית ה ה״חברה " צריכה , וג ם יכולה , ליהפ ך למוס ד ציבורי-דימוקראטי , 
המייצ ג א ת הציבו ר כול ו ע ל כ ל שכבותי ו ושדרותיו , ולדאו ג לצרכ י הציבו ר ע ל 
כ ל מעמדיו . דב ר ז ה הי ה מחז ק א ת עמדת ה ומגדי ל א ת אמצעיה , הי ה מאפש ר ל ה 
להרחי ב א ת פעולותי ה בשטחי ם רבי ם ושונים , לפתו ח מוסדו ת חדשים , לבצ ר א ת 
הישנים , להרחיבם / לשפרם , לשכללם , לתק ן א ת הטעו ן תיקו ן במקו ם הדרו ש 
ובזמ ן הרצוי . קיצור ו ש ל דבר : הי א הית ה צריכ ה להיו ת מוס ד מרכזי , המארג ן 
א ת חי י הקהיל ה במלו א היקפם , ואפיל ו ל א תיקר א בש ם "קהילה" . לתביעו ת אל ו 
הית ה אחיז ה במציאות : הבסי ס הציבור י ש ל ה״חברה " הי ה דל . שער י "החברה " 
ל א הי ו פתוחי ם אל א למת י מעט . נמנ ו עלי ה ר ק אל ה ששילמ ו סכו ם קבו ע ש ל דמי - 
חבר . וע ד החבר ה הי ה נבח ר באסיפ ה כללי ת ע״ י קומ ץ אנשים . מש ך שני ם רבו ת ל א 
חל ו שינויי ם כלשה ם בהרכ ב הוועד , וכ ך הפכ ה החבר ה למעי ן מונופלי ן ש ל יחידים , 
כאיל ו ר ק ה ם קרואי ם לעמו ד בראשה . הללו , שרא ו א ת עצמ ם כ״פני " העיר ; הסתפק ו 
בשמיר ה ע ל הקיים , לל א שאיפו ת ש ל הרחבה , לל א יומר ה ש ל חידושי ם והתחדשות . 
ה ם רא ו א ת עיק ר מטרת ה ש ל החבר ה במת ן תמיכ ה לעניים , לאמ ה ה ם שמר ו ע ל 
אופי ה הפילנטרופ י ש ל החברה , שהו א לבד ו הקוב ע א ת דמותה . 

משו ם כ ך עבר ו שני ם רבו ת ול א נוסד ו מוסדו ת חדשים , ואל ה שנוסד ו — כגו ן 
מושב-הזקנים , הת״ ת החד ש — ל א ע״ י החבר ה קמ ו ול א בעזרתה , כ י ביזמ ת אחרים . 
א ך המוסדו ת הישני ם נשאר ו כבראשיתם ; מש ך שני ם רבו ת ל א חל ח בה ם כ ל 
התפתחו ת נוספת , ל א בצור ה ול א בהיקף . מצ ב ז ה ל א הניח , כאמור , דעת ם ש ל 
רבים , רבי ם מהציבור . והו א ששימ ש גור ם (ע ל כל-פני ם אח ד הגורמי ם החשובים ) 
ליסוד ו ש ל ארגו ן בעלי-המלאכ ה — "פארייך . 


ה״פאריין" . 

מספר ם ש ל בעלי -המלאכ ה בעירנ ו הי ה גדו ל למדי . לפ י אומדנו ת 
זהירו ת ביות ר הגיע ו לכד י שלי ש מכל ל התושבי ם היהודיי ם במקום . אכן , בחי י 
הכלכל ה תפס ו בעלי-המלאכ ה מקו ם ניכר . מסגר ת ארגונית , ל א היתד . להם , אמנם , 


5 



ובכ ל זא ת היו ו שכב ה מלוכדת , שכ ן התרכז ו ברוב ם הגדו ל ברחובו ת מיוחדים(רחו ב 
החייטים , רחו ב הסנדלרים , רחו ב הנפחים , רה ׳ שואב י המים ) ובבתי -תפל ה משלהם . 
ג ם בתי-תפל ה מיוחדי ם לחייטים , לסנדלרים , לפרוונים , לשואבי-מי ם ועוד . אף־על - 
פי-כ ן הי ה משקל ם בחי י הציבו ר המאורגני ם קט ן ביותר . לא , משו ם שפרש ו מהציבו ר 
מרצונ ם א ו מחוס ר עני ן ; להיפך , ערי ם הי ו לכ ל המתרח ש בעיר . הי ו משמיעי ם קול ם 
באסיפות , שונות , נוקטי ם עמד ה בכ ל הבעיו ת מנקוד ת ראות ם הם , מתריעי ם ע ל קפוחי ם 
שוני ם שנתקפח ו ותובעי ם בתקיפו ת לתק ן כ ל מ ה שנרא ה בעיניה ם כעוול , ול א אח ת 
ניס ו לתבו ע א ת מקומ ם וייצוג ם בחברו ת השונות , וביחו ד בחבר ת "תומכ י עניים " 
ובהנהלתה . א ד שומ ע ל א הי ה להם , וכ ל מאמציה ם על ו בתוהו . בשו ם חברה , מחו ץ 
לקופ ת מלו ה וחסכון , ל א ניתנ ה לה ם דריס ת רג ל.. . לימי ם נתעורר ה קבוצ ת עסקני ם 
ובראש ם דוד-יוס ל קיז׳נ ר ברי ל שנייד ר (ברי ל שמחה״ס) , מוט י קרמר , יוס ף שנייד ר 
(יוס ל חיים׳ס ) ואחרים , והקימ ו ארגו ן משלהם , ארגו ן בעלי-המלאכ ה — ה״פאריין" . 

ארגו ן ז ה נתקיי ם מספ ר שנים , ורושמ ו הי ה בחי י המקום . נתגבש ה ב ו קבוצ ת 
עסקני ם נאמני ם ומסורים , שגיל ו יכול ת ארגוני ת ל א מעטה . ה ם ידע ו להתגב ר ע ל 
אדישות ם ש ל רבי ם מחבריה ם וללכד ם לגו ש מאורג ן היוד ע א ת אש ר לפניו . ה ם 
נתברכ ו ביזמ ה רב ת תנופה , ומלב ד העזר ה הכלכלי ת והסע ד הרפוא י שהגיש ו 
לחבר י ארגונים , הקימ ו מוסדו ת כלכליי ם ותרבותיים , ול א נרתע ו מפנ י קשיי ם 
ומכשולים . לכתחיל ה ל א נוע ד ה״פאריין " אל א לענו ת ע ל צרכיה ם ש ל בעלי - 
המלאכ ה בלבד , א ך ע ד מהר ה חר ג ממסגר ת ז ו ובפעולותי ו הענפו ת שימ ש ג ם א ת 
חלק י הציבו ר הרח ב ע ד שנהפ ך למעי ן חבר ה מקביל ה ל״תומכ י עניים" . 

יצויינ ו כא ן שתי ם מפעולו ת ה״פארייך . 

א . מאפיי ת המצו ת השניה , של א ז ו בלב ד ששימש ה ל ו לארגו ן מקו ר הכנס ה 
הגון , אל א שנתנ ה ל ו א ת האפשרו ת לרכ ז בידי ו חל ק ל א מבוט ל ש ל "מעו ת חיטין" , 
ע ל יד י ז ה נעש ו אנש י ה״פאריין" , בלתי-תלויי ם בווע ד ש ל "תומכ י עניים " וחילק ו 
א ת הכספי ם לפ י ראו ת עיניהם . 

ב . בית-הספ ר העברי , שהוק ם ע ל יד י ה״פאריין" . הי ה ז ה בית-ספ ר העבר י 
הציבור י הראשו ן במקום . מ ה של א העז ו לעשו ת ע ד א ז — ושני ם רבו ת אח ר כ ך — 
חוגי ם שונים , וא ף ל א הציונים , נעש ה עת ה ע ל יד י אנשים , שלכאור ה הי ו 
רחוקי ם מעניינ י חינו ך ושל א הי ו ביניה ם אינטלקטואלים . 

בגל ל ההגבלו ת החוקיו ת ש ל המשט ר הצאר י קש ה הי ה להקי ם בית-ספ ר עבר י 
ציבורי . הילכ ך נפת ח המוס ד בתו ר בית-ספ ר פרט י ע ל שמ ו ש ל זוסי א לרנר , שביד ו 
הי ה רשיו ן לכך , והו א ג ם שנתמנ ה למנהלו . מקו ם נכב ד תפס ו ב ו לימוד י היהדו ת 
והלשו ן העברית . כ- 150 בני ם ובנות , בעיק ר מבנ י חבר י ה״פאריין" , הי ו לומדי ם 
שם . חל ק נהנ ה מהנח ה גדולה , וחל ק שוחר ר לגמר י מתשלומ י שכר-לימוד . א ך הי ו 
ג ם הורי ם משכבו ת אחרות , ששלח ו א ת ילדיה ם לבית-ספ ר זה . שני ם אחדו ת 


6 



נתקיי ם בית־הספ ר ונסג ר לבסו ף בש ל קשיי ם תקציביים , בעיק ר בש ל החיכוכי ם 
המתמידי ם שבי ן ה״פאריי ך לבי ן זוסי א לרנר . 

אחר י שני ם ש ל פעול ה מבורכ ת ורב ת היק ף החל ה להסתמ ן יריד ה בעבודת ו 
ש ל ה״פאריין " וע ם פר ץ מלחמ ת העול ם הראשונ ה נפס ק קיומו . 

יעק ב עמיצו ר (שטייינהויז ) 


הקהיל ה היהודו ת 

ארגו ן חי י הקהיל ה בעירנ ו הי ה מא ז ומתמי ד משא ת נפש ם ש ל טוב י העסקני ם 
הציבוריים , וביחו ד ש ל הציוני ם הכלליי ם ו״צעיר י ציוך . אל ו כ ן אל ו 
רא ו בז ה אח ד היסודו ת החשובי ם ש ל פעולת ם הציונית . ואח ת הבעיו ת הבוערו ת ש ל 
חי י הציבו ר במקום . ה ם חתר ו כ ל הימי ם לקרא ת הקמ ת קהיל ה דימוקרטי ת מאורגנת . 
ברם , כ ל הנסיונו ת שנעש ו בכיוו ן ז ה ל א נשא ו פרי , תמי ד נערמ ו קשיי ם ומכשולי ם 
של א נית ן להתגב ר עליהם , והעני ן נדח ה מפע ם לפעם . 

מצ ד אח ד נתקל ו בהתנגדות ם הגלוי ה והסמוי ה ש ל השלטונו ת הרומניים , 

שע ל א ף החו ק המחייב , — ל א ז ו בלב ד של א עודד ו א ת הקמ ת הקהילו ת 
הדימוקרטיו ת וארגונן , אל א להיפך , עש ו הכ ל כד י למנו ע א ת הדב ר והחניק ו 
כ ל יזמ ה ציבורי ת בשט ח זה . מצ ד שנ י — והו א העיק ר — ל א גיל ו התושבי ם 
היהודי ם עירנו ת מספק ת לחי י ציבו ר מאורגנים , בחלק ם מתו ך אדישו ת והרגל , 
וב!חלק ם מתו ך א י רצו ן ליטו ל ע ל עצמ ם עו ל ש ל חובו ת ומסי ם חדשים . 

הי ו ג ם חוגי ם שהתנגד ו בחריפו ת להקמ ת הקהיל ה וחתר ו תח ת כ ל ניסיו ן 
שכז ה וחיבל ו בכ ל שיכולו . אל ה בא ו בעיק ר מקר ב העוסקי ם בצרכ י ציבור , קרואי ם 
ובלת י קרואים , גבאי ם ש ל חברו ת צדק ה וראש י מוסדות . אחדי ם חשש ו בכנו ת 
לגור ל המוס ד א ו החבר ה שלהם , של א ובול ע לה ם ע ם הקמ ת הקהילה , ואחרי ם 
חרד ו למעמד ם שלה ם עצמם , שמ א ידחק ו רגליה ם מהתעסקו ת בצרכ י ציבור . 
צ ר הי ה לה ם להיפר ד מכסאותיהם , כ י בכ ך ייגר ע מכבוד ם האישי . מסתב ר שהי ו 
ג ם כאל ה אש ר חרדו־ול א בל י יסוד־לטוב ת ההנא ה שלה ם ולהכנסותיהם , כגו ן 
בעלי־טאקסה , הקצבי ם וכיוצ א באלה . למתנגדי ם אל ה נתנ ו יד ם ג ם חוג י השמאל , 
אש ר ניהל ו תעמול ה בלת י מרוסנ ת נג ד הציוני ם החורשי ם מזימו ת להשתל ט ע ל 
הציבו ר וע ל כ ל המוסדות , ושהקהיל ה תהי ה לה ם מכשי ר לסחו ט מא ת התושבי ם 
מסי ם חדשי ם בצורו ת שונות".. . 

ברם , ע ם החמר ת המצ ב הכלכל י והתגברו ת המצוקה , הגי ע חל ק ניכ ר ש ל 
התושבי ם ליד י התרוששו ת גמורה , ול א ז ו בלב ד שרב ו הקשיי ם להחזקת ם ש ל 
המוסדו ת והחברו ת הקיימים , אל א שמשנ ה לשנ ה גבר ו והלכ ו ההצטרכיו ת והחרי ף 
הצור ך להקי ם חברו ת צדק ה חדשות , כד י לבצ ע פעולו ת חשובו ת בשט ח העזר ה 
הסוציאלית , כגו ן חבר ת "לינ ת הצדק " למת ן עזר ה רפואי ת לנצרכי ם בתרופות , 
במזו ן טו ב יות ר וכר , בית-החולי ם היהוד י נוע ד לאישפו ז ; חב ׳ "מלבי ש ערומים " 


7 




אמבולטורי ת — ביקו ר חולי ם — הרופאי ם 

מימי ן לשמאל ; ד״ ר א . טרכטנברויט , ד״ ר פלייגר , ו״ ר יונ ה גלייזר , ד״ ר הסי ק שוואר ץ 


לשם - סיפו ק הלבש ה והנעל ה לעניים , ובמיוח ד לילדי ם ; קאנטינ ה (מסעדה ) לילד י 
העניי ם (ז ו האחרונ ה הוקמ ה ביזמ ת ה״רליף ״ באמריק ה ובעזרת ו — רא ה רשימת ו ש ל 
קסלר ) ועוד . חברו ת אל ה וכ ן הוותיקו ת עמד ו תח ת לח ץ המחסו ר הגוב ר והולך , 
והדריש ה לעזר ה ולתמיכ ה מוגדל ת אילצ ו אות ן להרחי ב פעולתן . והכס ף מאי ן יוק ח ? 
— סובבו ת הולכו ת נשי ם כבודו ת זוגות־זוגות , מחזרו ת ע ל פתח י התושבי ם במקו ם 
ואוספו ת תרומו ת — ע ל פ י רו ב בצור ת התחיבויו ת חדשיות . יהודי ם נתבעי ם ובעל - 
כרח ם נותני ם ויח ד ע ם ז ה רוטני ם גלויו ת ע ל ריבו י התובעים . 

כל ל הו א : קנא ת עסקני ם אינ ה מרב ה שלום . מדר ך הטב ע ירא ה כ ל עסק ן א ת 
מוסד ו עיקר , וא ת שא ר המוסדו ת טפ ל מובן , איפוא , ששרר ה התחרו ת בי ן העסקני ם 
והעסקניות , הקנאי ם כ ל אח ד למוסד ו ומעדיפי ם אות ו ע ל פנ י האחרים . ומתו ך 
שטרח ו להרי ם א ת קר ן מוסד ם בעינ י התושבי ם התורמים , בא ו לדב ר בגנו ת המוסדו ת 
האחרי ם ולהטי ל דופ י בה ם ובעומדי ם בראשם , וי ש שהגיע ו ג ם לחילופ י דברי ם 
קשים , להאשמו ת ולהשמצו ת הדדיות . 


8 














"מבא ן כנראה , חידו ש ההתעוררו ת בקר ב אנש י ציבו ר רבים , שניגש ו במר ץ 
לארג ן א ת הקהילה , והפע ם הצליחו . פעול ת המתנגדי ם היתד . חלש ה יות ר ותעמולת ם 
נג ד הקהיל ה ל א מצא ה עו ד ה ד נרחב . ג ם מצ ד השלטונו ת ל א נעש ו הפע ם קשיי ם 
רבים . ייתכ ן שבמיד ת מ ה צדק ו דוק א מתנגד י הקהילה , שתל ו א ת ההצלח ה בכ ך 
שד״ ר טרכטנברוי ט נת ן א ת יד ו לכ ך — ה ם ג ם רמז ו שבזכו ת ז ו הועמ ד כיושב - 
רא ש וע ד הקהיל ה . . . א ם כ ה וא ם כ ה — בשנ ת 1934 קמ ה סוף־סו ף בעירנ ו הקהיל ה 
הראשונ ה שנבחרה . 

וע ד הקהיל ה הראשו ן מנ ה 17 נבחרי ם מקר ב כ ל חוג י הצבו ר והי ה מורכ ב 
מ- 5 ציוני ם כלליים , 4 מצעירי-ציון , 2 מ״מזרחי " ו- 6 אחרים . מבי ן מתנגד י הציונו ת 
ל א נבח ר א ף נציג . ואל ה שמו ת הנציגי ם שנבחרו : ד״ ר טראכטנברוי ט _ יו״ ר 
הקהלה , אייזי ק בר״ ג ומ . טי־ליפמ ן — סגניו , הר ב אפרתי , ישעיה ו אפלבוים , זלמ ן 
ברוידא , בנימי ן ביצ׳וץ , נו ח דזקצר , שר ה ורטיקובסקי , זוסי א זילבר , מש ה ליקרמן , 













אמבולטורי ה — ביקו ר חולי ם 

מימי ן לשמא ל : שר ה ליוואק , אלט ע שר ה לאהס , רוז ה דימיטמ ן 


9 







המחלב ה לילדי ם 


פייב ל מלכזון , מש ה ניסגבוים , פיש ל פרנקל , עלו ם צ׳רקיס , אברה ם רויט ר ויוס ף 
לי ב שילר . 


בפע ם השני ה נבחר ו לווע ה הקהל ה 25 חברים : 

ד״ ר טראכטנברוי ט — יו״ ר הקהיל ה ; אייזי ק בר״ ג וחיי ם אנוצק י — סגני ו ; 
ישעיה ו אפלבוים , זלמ ן בתידא , בנימי ן ביצ׳וץ , אברה ם גרצון , נו ח דזקצר , שר ה 
ורטיקובסקי , זוסי א זילבר , מ . טיליפמן , אהרן־לי ב טפרמן , מש ה ליקרמן , זלמ ן 
לרנר , פייב ל מלכזו ן זוסי א ניסנבוים , ברו ך פוקס , חיי ם פורמן , פיש ל פרנקל , שלו ם 
צ׳רקיס , לול ה קופמן , שמוא ל קאז׳דן , יוסף־לי ב שילר , ד״ ר מ . שכטר , חיי ם לי ם 
שניידר . 

בהרכ ב ז ה (וכ ן ג ם בוע ד הקהיל ה השלישי ) ל א הי ה כמע ט שו ם שינו י מבחינ ה 
ציבורית , פרט , לנציגו ת מוגדל ת ש ל בעלי-המלאכה . 


10 




וע ד הקהל ה השליש י הי ה מורכ ב מ- 27 חברים : 

ד״ ר טראכטנברוי ט — יו״ר , אייזי ק בד׳ ג וד״ ר פלייג ר — סגני ם . ן הר ב אפרתי , 

חיי ם אנוצקי , ישעיה ו אפלבוים , מ . בראנדס , יעק ב (ב ן פנחס ) ברשטיין , יוס ף 
דורפמן , נו ח דזקצר , זוסי א זילבר , מ . טיליפמן , מש ה ליקרמן , זלמ ן לרנר , פ . 
מלכזו ן זוסי א ניסבוים , מאי ר סניטיבקר , חיי ם פורמן , פיש ל פרנקל , שלו ם צ׳רקיס , 
ברו ך פוקס , יוס ף רויטבארד , אברה ם רויטר , חיי ם שווארץ , חיים־ליי ב שניידר , 
ופס ח שניידר . 

ג ם בהרכ ב ז ה ל א נשתנ ה צביונ ה הציבור י ש ל הקהילה . 

כב ר בראשי ת צעדי ו ניג ש וע ד הקהיל ה להכני ס סד ר ומשט ר בחי י הציבור . לתכ - 
לי ת ז ו הוקמ ו ע ל יד ו ועדו ת ומחלקו ת שונו ת — כ ל אח ת בראשות ו ש ל חב ר הועד , 
כגון : מחלק ה פיננסית-יורידית , מחלק ה לעזר ה סוציאלית , למכס-הבשר , לעניינ י 
חינו ך ותרבו ת לבריאות , למושב-זקנים , לחבר ה קדישא , לצרכי-דת , וכ ן ועדת ־ 
בקורת . כד י לייע ל במידת ■ האפש ר א ת השירותי ם וכד י למנו ע כפילו ת במתן־עזר ה 
לנזקקים , שא ף וע ד הקהיל ה לרכ ז בידי ו א ת כ ל המוסדו ת הציבוריי ם הקיימי ם 
וא ת חברו ת הצדק ה למיניהן . 

שאיפת ו ז ו ל א נתגשמ ה אל א בחלקה . "החבר ה לתמיכ ת עניים " נתפרקה , 
ומוסדותי ה (בית-החולים , המאפי ה למצות , בי ת המרח ץ ועוד ) עבר ו לל א עוררי ן 


וע ד הקנטינ ה משנ ת 1138 















׳ • יי׳־-■־־ ■ 
ז/ / / "*י/: ; ( ■ £~ ך 


חתימו ת וע ד הקנסינ ח וחבר ת מלבי ש ערומי ם — 28.11.1938 


13 



לרשות ה ש ל הקהיל ה מיי ד ע ם קומה . כ ן הי ה גורל ם ש ל התלמוד ■ חור ה החדש" , 
והקאנטינה . ל א כ ן ועד י המוסדו ת והחברו ת העצמאיים . אל ה ל א הסכימ ו למסו ר א ת 
ניהו ל ענייניה ם לווע ד הקהילה . לדיד ם חייבת , אמנם , הקהיל ה להפרי ש מתקציב ה 
סכומי ם ניכרי ם למוסדו ת ולהבטי ח א ת קיומם , א ך לל א זכו ת להתער ב בענייניה ם 
הפנימיי ם ובל י שתנס ה להשפי ע ע ל שטח י פעולת ם וע ל היקפן . בעיק ר עמד ו ע ל 
כ ך ההנהלו ת ש ל חבר ת ביקור־חולים , ש ל מוש ב זקני ם וש ל "התלמוד־תור ה הישן" . 
ז ה האחרו ן נחש ב אמנ ם למוס ד ש ל "החבר ה לתמיכ ת עניים" , א ך חיי ם שווארץ , 
שעמ ד בראש ו מש ך שני ם רבו ת ועש ה ב ו כבתו ך שלו , התנג ד בחריפו ת ובקנאו ת 
לתביע ת וע ד הקהיל ה ול א הסכי ם להוצי א מידי ו א ת הת״ ת (אכ ן עלו ב הי ה קיומ ו 
ש ל "מוסד-חינוכי " זה , שתקציב ו השנתי , בתרצ״ד , וכ ן ג ם בשני ם שלפני ה ושלאחרי ה 
— הגי ע ל- 300 דולר , בערך) . 

המצ ב הכספ י.ש ל הקהיל ה ג ם הו א ל א הי ה טוב , וקש ה הי ה ל ה להיענו ת 
לכ ל הצרכים . בשנ ת 1936 הסתכ ם תקציב ה בסכו ם ש ל 1,129,000 ל״י , שמה ם 
ר ק 200,000 ל״ י בא ו ממיסי ם ישירים , 67,000 — מענ ק ממוסדו ת השלטון , וית ר 
ההכנסו ת : ממכ ס הבש ר 540,000 ל״י , ממאפיי ת המצו ת 90,000 ל״ י ועוד . 



חותמו ת ש ל מיהדו ת שוני ם וחתימו ת מנהליהם . מצ ד ימין : 

1 . הקהיל ה היהודית , 2 . הת״ ח הישן , 3 . בי ת החולי ם היהודי , 4 . התלמו ד תור ה החדש . 
מצ ד שמ& ל : מוש ב זקנים , 6 . חבר ת ביקו ר חולי ם — 26.12.1937 


14 



ההצטרכויו ת לעומ ת ז ה הי ו רבו ת מאד , וה ן הלכ ו וגדל ו משנ ה לשנה . מספ ר 
הנזקקי ם לסיו ע נתרב ה וכ ל מוס ד תב ע הגדל ת תקציבו . התרחב ו הפעולו ת ש ל 
"מלביש-ערומים " וש ל הקאנטינה . הי ה ג ם הכר ח לפתו ח מוסדו ת חדשי ם להושט ת 
עזר ה לנצרכים . ע ם מת ן הפקוד ה הזידוני ת ש ל שלטונו ת רומני ה ע ל חידו ש אזרחות ם 
ש ל יהוד י ביסראבי ה עלולו ת הי ו משפחו ת למאו ת למצו א א ת עצמ ן יו ם אח ד 
משוללו ת אזרחות . הקהיל ה נאלצ ה להירת ם ג ם בעו ל ז ה והגיש ה עזר ה יורידי ת 
לכ ל התושבי ם ועזר ה כספי ת למחוסר י היכול ת שבהם , שכ ן הי ה הדב ר כרו ך 
בהוצאו ת כספיו ת ל א מעטות . מוב ן מאלי ו שהקהיל ה נתלבט ה קשו ת כד י לעמו ד 
בכ ל אלה , וקשיי ה הי ו גדולי ם ורבים . 



בי ת החולי ם היהוד י 

בכניס ה המנה ל הטכנ י יוס ף גרויסבר ג 


ה״רליף " שבאמריק ה ל א עמ ד מנגד , ומפע ם לפע ם של ח עזר ה לווע ד הקהילה , 
ובאמצעות ו ג ם למוסדו ת האחרי ם העצמאיים . ז ה אמנ ם הק ל ע ל הקהיל ה במידה ■ 
ניכר ת ועמ ד ל ה בשע ת דחקה , א ך מאיד ך גיסא , ג ם גר ם להחרפ ת מאבק ם של : 
מוסדו ת אל ה ע ל קיומ ם הנפרד , שכ ן מצא ו לה ם עת ה כתוב ת להשמע ת תלונותיה ם 
וערעוריהם . 

התחיל ה הרצ ת מכתבי ם לעשרו ת ולמאו ת מצ ד שלוש ת המוסדו ת העצמאיי ם 
— מוש ב זקנים , ביקור-חולי ם והת״ ת הישן , ובה ם תלונו ת רבו ת ע ל הקהיל ה 
והאשמו ת חמורו ת נגד ה —תלונו ת ע ל קיפוחי ם והאשמו ת ע ל ניהו ל כוש ל ושרי - 
רות י בכ ל השטחים . ול א ד י בכך , אל א של א נרתע ו ג ם מהחשדו ת ומהשמצו ת אישיות . 
ג ם וע ד הקהיל ה נסח ף בזר ם עכו ר ז ה בחלקו , ודאי , בעל-כרחו , שהר י א י אפש ר 


15 


לעבו ר בשתיק ה ול א להשי ב ע ל שאלו ת ולהשא ר תמי ד נאשם , ובחלקו־ג ם מתו ך 
חולש ה ציבורית . 

אכן , ה״רליף " באמריק ה כת ב לשנ י הצדדי ם שאי ן בדעת ו להכני ס ראש ו בסב ך 
הסיכסוכי ם האל ה ולהעמי ד עצמ ו שופ ט עליהם , מבחינ ה מעשי ת קש ה ל ו לבר ר 
א ת הדברי ם ממרחקי ם ולהתמצ א בסב ך זה . א ך ג ם הו א מבחינ ה עקרוני ת אינ ו רוא ה 
א ת עצמ ו זכא י לחוו ת דע ה בתוק ף התמיכ ה הכספי ת הנשלח ת ע ל ידיו . א ך הצדדי ם 
ל א הרפ ו מ״הרליף " ותבע ו בכ ל תוק ף להיו ת המכרי ע ביניהם . כד י למצו א מוצ א 
מהסב ך ניצ ל ה״רליף " א ת ביקור ו ש ל בן־עירנ ו שמוא ל חור ש וייפ ה א ת כוח ו 
להיכנ ס בשמ ו בעב י הקור ה ולנסו ת לתיו ך ולפש ר בי ן הצדדים . בשוב ו מאמריק ה 
הזמי ן ש . ח . ישיב ה משותפ ת ש ל כ ל הגורמי ם ודומ ה שהצלי ח במשימת ו והשפי ע 
ע ל שניי ם המוסדו ת * — מושב-הזקני ם ו״ביקור-חולים ״ — שיקבל ו עליה ם א ת מרו ת 
הקהילה . הת״ ת היש ן ל א נעת ר לכ ך והמשי ך ג ם להל ן בקיומ ו הנפרד . 

בינתיי ם הל ך המצ ב והחמי ר ג ם מבחינ ה מדינית . השלטו ן הפאשיסט י ש ל גוגה ־ 

קוזה , שפת ח בגזירו ת חדשו ת לבקרי ם ע ל היהודי ם ברומני ה ואמ ר לעקו ר א ת הכול , 
העמי ד א ת הישו ב היהוד י בביסרבי ה בפנ י בעיו ת קשו ת וחמורו ת שבה ן הי ה תלו י 
גורל ם בעתיד . החרד ה ליו ם מח ר המעורפ ל מורגש ת בי ן השיטי ן במכתבים , שכת ב 
א ז וע ד הקהיל ה ל״רליף " שבאמריקה , שב ו רא ה ודא י משע ן בבאות . 

אכן , ניב א הל ב שחורו ת ויד ע מ ה שניבא . 

י . עמיצו ר 


מושב־הזקני ם 

כבמקומו ת אחרי ם כ ן ג ם בבריצ׳אנ י נמצא ו אנשים , שלע ת זקנ ה נשאר ו 
גלמודי ם וחסר י אמצעי־קיו ם מינימליים , א ם מפנ י של א הי ו לה ם קרוב י משפח ה 
בכל ל א ו משו ם שבניה ם א ו בנותיה ם ל א קיימ ו בה ם מצוו ת כיבו ד א ב ואם . 
ה ם הי ו נאלצי ם לפשו ט יד ם יומ ם ולמצו א מקו ם לעצמ ם ע ל אח ד הספסלי ם 
בבי ת כנס ת או , להבדיל , בבי ת המרח ץ ללינת-לילה . ל א נמצ א אי ש א ו מוס ד 
שיטו ל ע ל עצמ ו א ת הדאג ה להם . נק ל להבי ן מ ה ר ע הי ה מצבם , וביחו ד בשע ת 
מחלה . 

מצ ב ז ה עור ר א ת הני ה ברשטיי ן ז״ל , אשת ו ש ל יעק ב ברשטיין , לכנ ס 
בביתה , בשנ ת 1917 , בערך , אסיפ ה ש ל כמ ה אנשי ם וביניהם ; יוס ף קויפמן , 
יוסף־לי ב שילר , גיט ל ושמוא ל זולוטוסקי , מש ה גיוולד ר מש ה נולמן , אנגל , פייב ש 
שנייד ר ואחרים . לאח ר דיו ן קצ ר הוחל ט לייס ד מושב־זקנים , וב ו במקו ם 
תרמ ו המשתתפים , כ ל אח ד א ת תרומת ו ונבח ר וע ד זמנ י בראשות ה ש ל הגי ה 
ברשטיי ן ז״ל . 

עבודו ת ההכנ ה התנהל ו לאיט ן ונמשכ ו כשנה . בעיק ר בש ל הקוש י 


16 




מוש ב זקני ם — דאמע ן קאמיטע ט — ( 1936 ) 


17 







חור ש העני ו 

ממיסו י המוש ב זקנים , יו״ ר של ה 
במש ך שני ם ואח ד הפעילי ם ב ו 


להשי ג בי ת הראו י לכך . בשנ ת 1918 מ ת הרופ א ד״ר " שברץ , שהי ה חשוד * 
בנים . יורש ו היחי ד הי ה אבי ו הזקן . מהיות ו זק ן גלמו ד מס ר הא ב א ת הבי ת במתנ ה 
ע ל מנ ת שייפת ח ב ו מושב־זקנים , עת ה התחיל ה פעילו ת מוגברת : הבי ת שופ ץ 
והותא ם למטרתו , נקנ ו רהיטים , נאספ ו כלי־מט ה וחפצי ם חיוניי ם אחרים . 
נתגל ו ג ם עסקני ם חדשים , שהקדיש ו מזמנ ם וממרצם , למע ן מושב־הזקנים , כגון : 
זוסי א זילבר , יצח ק שוסטר , יצח ק רוטברד , מש ה צאם , מש ה קורנבלום , חיים־ליי ב 
שניידר , זלי ג קומבר , אלקנ ה הישבר ג ואבי , העני ו חור ש ז״ל . ע ד מהר ה 
חגג ו א ת פתיח ת המוס ד במעמ ד קה ל ר ב ש ל מוזמני ם מכ ל שכבו ת הציבור . 
הראשו ן שנתקב ל למושב־הזקני ם הי ה ר ׳ ישרא ל פרוסקורובר , שכ ל שנותי ו הי ה 
מלמד־תינוקות . תו ך זמ ן קצ ר נוספ ו עו ד כשלושי ם ישישי ם וישישות , שמצא ו לה ם 
עת ה קורת־ג ג לראשם . הנהל ת המוס ד דאג ה לספ ק לה ם א ת כ ל צרכיהם , הקפיד ה 
ע ל טי ב המזו ן וע ל רמת ם הנאות ה ש ל השירותי ם הכלליי ם והאישיי ם כאחד . 


18 


חב ל שהניד , ברשטיין , אש ה צדקני ת ז ו שיזמ ה א ת הקמ ת המוס ד ל א 
זכת ה לעמו ד בראש ו זמ ן רב , שכ ן מתה , כעבו ר שנתיי ם בערך . אב ל א ת שמ ה 
הי ו מעלי ם תמי ד לטוב ה וזכר ה ברוך . 

אחר י מות ה נבח ר אב י העני ך חור ש ע״ה , כיושבדרא ש ההנהלה . הו א 
התמס ר למוס ד בל ב ונפש . כד י לבסס ו ולהבטי ח א ת קיומ ו התקש ר ע ם יוצא י 
עירנ ו באמריקה , ארגנטינה , צ׳יל י וגוטמלה . ורבי ם מה ם נענ ו ברצו ן ותמכ ו 
במושב־הזקנים . חשוב ה ביות ר הית ה התמיכ ה שניתנ ה על־יד י ה״רלייף " הבריצ׳אנ י 
בניו־יור ק בראשות ו ש ל ה ׳ יוס ף קסל ר (בנ ו ש ל איצ י השוחט ) וש ל הר י וורט ן 
(בנ ו ש ל יצח ק ורטיקובסקי) , שפע ל י ד בי ד ע ם קסלר . 

דעת ה ש ל ההנהל ה היתד . תמי ד נתונ ה לסדר י המוס ד ולרווחת ם ש ל 



מוש ב זקני ם — הוע ד המנה ל 1936 

יושבי ם (מימי ן לשמאל) : 1 . חתנ ו ש ל בך־ציו ן זיצרמן , 2 . שיל ר י .ל. , 3 . הורי ש ה . 

4 . הורי ש 0 . , 5 . פייווי ש שניידע ר ם שנור , 6 . זילב ר ז. , 7 . שטיינהו ז א. , 

עומדי ם : 1 . 2 . רויטברד , 3 . פייפמ ן מ. , 4 . טיליפמ ן מ. , 5 . לייב , 6 . רבינוביץ ׳ מ . 


19 




הזקנים . ואכן , מד י בוא י לבריצ׳אנ י היית י ס ר למושב־הזקנים , ותמי ד יצאת י 
מש ם מל א התפעלו ת והנא ה ע ל הסדרי ם הקיימי ם בו . 

לאח ר שני ם פרצ ה מחלוק ת בי ן הנהל ת מושב־הזקגי ם לבי ן ועד־הקהילה . 
כשנוסד ה הקהיל ה נבחר ו לוע ד עסקני ם צעירים , ששאפ ו לרכ ז ביד ם א ת כ ל 
המוסדו ת הצבוריים , לרבו ת מוש ב הזקנים . העסקני ם בנ י הדו ר הקודם , שכ ה 
רבו ת עש ו למע ן מושב־הזקגים , ל א ניאות ו למסו ר א ת מוסדם , כיוו ן שחשש ו שוע ד 
הקהיל ה ל א יקדי ש ל ו א ת תשומת־הל ב הראויה . משו ם כ ך הקפיא ה הקהיל ה א ת 
מענק ה השנת י למושב־הזקנים . נמצא ו ג ם אנשי ם מסויימי ם שכתב ו מכתבי ם 
ל״רלייף " באמריק ה והשמיצ ו אישי ת כמ ה עסקנים , והכ ל כד י למנו ע א ת תמיכת ו 
ש ל ה״רלייף " במושב־הזקנים . 

בשנ ת 1937 , כשהיית י באמריקה , שותפת י בישיב ה ש ל וע ד ה״רלייף" . 
בהתמרמרו ת רב ה ובדאג ה לגורל ם ש ל המוסדו ת דוב ר ש ם ע ל המריבו ת בבריצ׳אני . 
אף־על־פ י שבקופ ת ה״רלייף " הי ו א ז כמ ה אלפ י דולרים , עמד ו חבר י ההנהל ה 
להפסי ק א ת תמיכת ו ש ל ה״רלייף " בכ ל המוסדות , אל א א ם כ ן אסכי ם אנ י להיו ת 
נציג ם בבריצ׳אנ י וא ף לחל ק א ת הכספי ם ע ל דעתי , ובעיק ר לעשו ת הכ ל כד י 



הועד ה ש ל המוש ב זקני ם — 1936 

מימי ן לשמא ל : יושבי ם בשור ה ראשונ ה : קויפמ ן יוסף , שיל ד יוס ף לייב , הורי ש העניך . 

נולמ ן משה . 

עומדי ם בשור ה שני ה — מורגנשטר ן מיכאל , קאמבור . 


20 





מוש ב זקני ם — דאמע ן קאמיטע ט — ( 1936 ) 

לייש ב א ת הסכסוכי ם במקו ם ולהשלי ם בי ן היריבים.ח 0 כמת י לכד , ומפנ י שח ג הפס ח 
מישמ ש ובא , קיבלת י מיי ד לפ י תביעתי , אל ף דול ר בשבי ל המוסדות . הודעת י 
ע ל כ ך טלגרפי ת לאשת י פאני ה ז״ל , והי א טרח ה והעביר ה אישי ת א ת הכס ף 
לבריצ׳אני . 

כשחזרת י לרומני ה נסעת י מי ד לבריצ׳אנ י (גרת י א ז בצ׳רנוביץ ) והזמנת י 
ישיב ה משותפ ת ש ל מועצ ת הקהיל ה יח ד ע ם נציגי ם ש ל כ ל המוסדות . נבחרת י 
להיו ת יו״ ר הישיבה . הויכוחי ם הי ו סוערי ם ביותר , א ך לשמחת י ולשביע ת רצו ן 
כ ל המשתתפי ם נגמ ר הכ ל בכ י טוב , והוש ג שלו ם אמ ת בי ן היריבים . 

בפע ם האחרונ ה ראית י א ת מוש ב הזקני ם בט״ ז אד ר ת״ ש ( 1940 ) , הו א יו ם 
פטירת ו ש ל אבי . ארונ ו הוב א למושב־הזקנים . כ ל הישישי ם והישישו ת הקיפ ו 
א ת הארו ן וחלק ו לנפט ר א ת הכבו ד האחרון . 

שמוא ל חור ש 


21 





צענט ר פו ן שטאד ט מי ט דע ר בוקאווינע ר גא ס 


כיצ ד חי ו היהודי ם בעירנו . 

מ ה הי ה המבנ ה הסוציאל י ש ל יהוד י בריצ׳אנ י ך 

באי ן אתנ ו מספרי ם מדוייקי ם ל א נשא ר לנ ו אל א לסמו ך ע ל השערו ת ואומדנו ת 
בלבד . דומנ י של א נהי ה רחוקי ם מהמציאו ת א ם נקבע , ש 40% מיהוד י בריצ׳אנ י עסק ו 
במסחר , כשלי ש ולמעל ה מז ה — במלאכה , והית ר — כ- 25% — הי ו המתווכי ם 
למיניהם , "כלי-הקודש "(רבנים , שוחטים , מלמדים , חזנים , שמשים , "נאמנים " ועוד) , 
בעל י מקצועו ת חופשיים , יהודי ם לל א משלח-י ד קבו ע ולל א מקורו ת פרנס ה בטוחים , 
ויהודי ם חסר י פרנסה , שעיניה ם לתמיכ ת הציבו ר א ו לחסדיה ם ש ל קרוב י משפחה . 

מקוב ל היה , שבריצ׳אנ י הי א עי ר שהפרנס ה מצוייר ■ ב ה בשפע . הי ה בכ ך מ ן 
ההפרזה , ובדיק ה יסודית , איל ו נעשתה , היתד . ודא י מביא ה להערכו ת אחרו ת : מכ ל 
מקו ם לעומ ת עיירו ת אחרו ת הי ה מצב ה הכלכל י ש ל בריצ׳אנ י טוב . 


22 








היתד , ל ה לבריצ׳אנ י סביב ה ש ל קרו ב ל- 20 כפרי ם גדולים , ומה ם ינק ה א ת 
עיק ר פרנסתה . איכר י הכפרי ם הי ו מביאי ם העיר ה א ת יבול ם מתבוא ת השד ה ומפר י 
הגן , מתוצר ת הלו ל ומתנוב ת הרפ ת והדיר ; נש י האיכרי ם הביא ו תוצרי ם שוני ם 
מעבודת-כפיה ן בערב י החור ף הארוכים , כגו ן מגבות , שטיחים , בדי ם גסי ם וכיוצ א 
באלה . כ ל ז ה הי ה נמכ ר ליהודים , וכתמור ה היתד , נופל ת ליד י החנווני ם שבעי ר 
ולבעלי-המלאכה , שסיפק ו לכפריי ם א ת תצרכת ם במזון , בהלבש ה ובהנעלה . בתוצר י 
מלאכ ה שונים , בכלי-עבודה , בתיקוני ם מכ ל המיני ם ועוד . נמצא , שכ ל קיומ ם הכלכל י 
ש ל יהוד י בריצ׳אנ י הי ה קשו ר קש ר אמי ץ במצב ם ש ל האיכרי ם מכפר י הסביבה , 
והרכב ם הסוציאל י מושפ ע מקש ר זה . 

בש ל כ ך נתהוות ה שכב ה מיוחד ת ש ל יהודים , שכ ל עיסוק ם הי ה קניי ת התבוא ה 
מא ת האיכרים , ועל-כ ן קרויי ם הי ו "סוחר י תבואה" . לרו ב הי ו אל ה סוחרי ם זעירי ם 
ומעוט י אמצעים , שקנ ו א ת התבוא ה ע ל מנ ת לחזו ר ולמכו ר אות ה עו ד באות ו יו ם 
א ו למחרתו , לסוחרי ם הגדולים , בהפרשי־רווחי ם קטני ם ביותר . "סוחרי-תבואה " 
זעירי ם אל ה הי ו דרי ם לרו ב בקצוו י העי ר ומבואותי ה ; הי ו מקימי ם לה ם ש ם מחסנ י 
עץ , איש-אי ש על-י ד ביתו , כד י שיוכל ו לקד ם א ת פנ י האיכרי ם בהביא ם א ת יבול ם 
למכירה . כ ל אח ד הי ה יוצ א א ל מעב ר לגש ר בתקווה , שההצלח ה תאי ר ל ו פני ם והו א 
יזכ ה ב״גוי ״ ובתבואת ו . . . נרא ה מרחו ק איכ ר נוסע , מיי ד עט ו הסוחרי ם עלי ו וע ל 
עגלת ו ; כ ל אח ד מוש ך אות ו לצידו , כ ל אח ד מצי ע ל ו פיתו י אחר , ובלב ד שימכו ר 
ל ו א ת תבואתו . 

ההתחרו ת בי ן הסוחרי ם היתד , גדולה , והי א הלכ ה וגבר ה משנ ה לשנה ; כב ר 
הוקמ ו מחסני ם בדרכי ם שמחו ץ לעיר ; בימ י האבי ב נקנ ו כב ר היבולי ם ש ל הסתי ו 
הבא , והאיכרי ם קבל ו מקדמו ת ע ל החשבון . הי ו איכרי ם שידע ו לנצ ל א ת הדב ר 
לטובת ם : קיבל ו מקדמ ה מראוב ן ומקדמ ה משמעון , ואיל ו בבו א הזמ ן מכר ו א ת 
תבואת ם ללו י.. . ול א מע ט כס ף יהוד י יר ד לטמיו ן בדר ך זו . 

בתקופ ה שלפנ י מלחמת-העול ם הראשונ ה הי ו ג ם כמ ה יהודים , שמצא ו פרנסת ם 
במסח ר העופו ת והביצים . א ף אל ה הי ו מוגבלי ם מא ד באמצעי ם וכ ל שקנ ו בימ י 
הירי ד בבריצ׳אנ י ובסביב ה הי ה בשבי ל היצואני ם של א מבנ י המקו ם — לרו ב מאנש י 
נובוסליצ ה השכנה , עי ר הגבו ל שבי ן רוסי ה לאוסטריה . 

מעטי ם במספ ר הי ו סוחר י הבק ר — בעיק ר סוחר י שוורים . אל ה הי ו אנשי ם 
אמידים , שכ ן דר ש מסח ר ז ה מחזור-כספי ם גדו ל ג ם במזומני ם וג ם באשראי . 
הסיכוני ם במסח ר ז ה הי ו גדולים , אל א שהרווחי ם ג ם ה ם הי ו גדולים . הבהמו ת 
שנקנ ו הי ו מיועדו ת ג ם ה ן ליצוא , בעיק ר לאוסטרי ה ולגרמניה , א ך הי ה לה ם ג ם 
שו ק פנימ י לתצרוכ ת הבש ר ולבהמו ת עבודה . 

מקו ם חשו ב תפ ס המסח ר בעורו ת הכבשים . עו ד זמ ן ר ב לפנ י בו א האבי ב הי ו 
סוחר י העורו ת יוצאי ם לכפר י הסביב ה הקרוב ה והרחוק ה וקוני ם מא ת בעלי - 


23 



האחוזות , אדונ י הכפרי ם (הפריצים) , ומא ת האיכרי ם האמידים , המשופעי ם בעדר י 
צא ן גדולים , א ת השיו ת העתידי ם להיוולד . ובהגי ע עונ ת ההמלט ה הי ו יוצאי ם 
ומקבלי ם אותם . הבש ר נמכ ר לקצבים , וא ת העורו ת — בעיק ר א ת המשובחי ם 
שבה ם — הי ו מייצאי ם לחוץ־לארץ . מסח ר ז ה פר ץ דווק א בי ן שת י מלחמו ת העולם , 
בימ י שלטונ ם ש ל הרומני ם שבביסראביה . רבי ם אחז ו בו , שכ ן נת ן רווחי ם הגוני ם 
לסוחרים . 

גדו ל ביות ר הי ה מספ ר החנויו ת שבעי ר ; מה ן חנויו ת למכולת , לאריגי ם ובדים , 
חנויו ת להלבש ה ולהנעלה , לכובעי ם ולמינ י סדקית , ברוב ן הגדו ל הי ו החנויו ת 
מיועדות , כאמור , להספק ת הצרכי ם ש ל איכר י הסביבה , ובמיעוט ן לאל ה ש ל 
האוכלוסי ה היהודית . י ש להוסי ף לכא ן בתי-אוכ ל ובתי-מזיגה , שא ף ה ם עיק ר 
הכנסת ם מ ן האיכרי ם הכפריים . 

ג ם בעל י המלאכ ה עבד ו ברוב ם למע ן איכר י הסביבה . החייטי ם שתפר ו בגדי ם 
ליהוד י העי ר לפ י הזמנה , מעטי ם הי ו במספר , וקניי ת בגדי ם מוכני ם ל א הית ה מקובל ת 
למע ן הסביב ה — "טאנדייטניקים " אל ה הי ו מספקי ם בגדי ם לחנויו ת המיועדו ת 
לכ ך וג ם מוציאי ם אות ם למכיר ה בשו ק בימ י יריד . הי ו ג ם חייטי ם שנסע ו למכו ר 
סחורת ם בירידי ם שבכפרי ם הגדולי ם הסמוכים : יאנואוצ י לנקאוצי , קלמנצ י ועוד , 
וכ ן ג ם לירידי ם שבעיירו ת המחוז : ליפקאני , סקוראני , ידינצ י ואחרו ת בשני ם 
שלפנ י מלחמת-העול ם הראשונ ה הי ו מעטי ם שהגיע ו בסחורת ם ג ם לעיירו ת שמעב ר 
לדניסטר , לפודוליה . ול א ר ק החייטים , אל א ג ם הסנדלרים , הפרווני ם והכובענים , 
נהג ו כך . היתד . ז ו מי ן מזיג ה ש ל מלאכ ה ומסחר . התחומי ם שבי ן מסח ר ומלאכ ה 
טושטש ו ג ם בקר ב רבי ם משא ר בעלי-המלאכה , שהכינ ו תוצרי ם של א לפ י הזמנה , 
כגו ן : נגרים , פחחים , עגלנים , חבתני ם ועוד . ל א מעטי ם הי ו ג ם סוג י בעלי-המלאכ ה 
האחרים : נפחים , צבעי־צמר , תפרים , רצענים , שענים . שואבי-מים , קצבים , "כלי - 
זמר " (מנגנים) , עגלונים , סבלי ם ועוד . 

הי ו ג ם יהודי ם (ל א רבים! ) שעסק ו בחכיר ת קרקעו ת מא ת בעלי-האחוזו ת 
ובעיבוד ם ("פוססורים") . ה ם עצמ ם ל א הי ו מעבדי ם א ת השדות , אל א פועלי ם 
שכירי ם מבי ן האיכרי ם מחוסרי-הקרקע . יהודי ם אל ה רא ו על-פי-רו ב ברכ ה במעש י 
ידיה ם וחי ו ברווח ה יחסית , ומשקיה ם החכורי ם השתרע ו ע ל פנ י שטחי ם נרחבי ם 
למדי . בימ י שלטו ן הרומנים , כשפ ג תקפ ו ש ל החו ק הצאר י האוס ר ע ל יהודי ם לרכו ש 
קרקעות , נמצא ו מבי ן החוכרי ם — ול א ר ק מביניה ם — שרכש ו לה ם קרקעו ת 
לצמיתות . 

א ך היתד . בבריצ׳אנ י משפח ה אחת , שזכויו ת מיוחדו ת עמד ו ל ה ועו ד בימ י 
הצארי ם נית ן ל ה לרכו ש קרקעות . אחוזות , ואפיל ו כפ ר פרט י משלה , סנקאוצ י — 
הל א הי א משפח ת ברשטיין , המופלג ה בעשירו ת ועתיר ה בנכסים . בסנקאוצ י הקימ ה 
משפח ה ז ו טחנ ת קמ ח גדולה . טחנ ת קמ ח שני ה הוקמ ה בכפ ר צ׳פלאוצ י הסמוך , 


24 



ע ל-יד י יוס ף באבאנצ׳יק . שת י הטחנו ת האל ה הי ו מהגדולו ת בביסראביד . וסיפק ו 
קמ ח ל א ר ק לבריצ׳אנ י ולסביבתה , אל א ג ם לכמ ה וכמ ה ערי ם גדולו ת וקטנו ת 
אחרו ת בביסראבי ה ובאוקראינה . לכא ן נוסי ף א ת שנ י בתי-החרוש ת לשמ ן — ל א 
גדולי ם ! — וא ת בית-משרפות-היין , שמשפחו ת אחדו ת מצא ו ב ו א ת מקו ר מחייתן . 

מוב ן מאליו , שבתו ך כ ל אח ד מהמעמדו ת המנויי ם לעי ל הי ו הבדלי ם סוציאליי ם 
ניכרי ם מאד . בקר ב הסוחרי ם והחנווני ם הי ו כאל ה שמצב ם הי ה אית ן למדי , וא ף 
לאמידו ת הגיעו . ולעומת ם הי ו — והמ ה הרבי ם — שהתפרנס ו בדוח ק ר ב ושחי ו כ ל 
ימיה ם במצוק ה והגיע ו ללח ם צ ר ומי ם לחץ . אל ה הי ו מייבשי ם א ת לש ד עצמותיה ם 
בדאגו ת ליו ם המחר ת ובהתרוצצו ת ימי ם ולילות , טרודי ם בחיפושי ם אח ר "גמילות ־ 
חסד״ , כד י שיוכל ו להכי ן מע ט סחור ה לקרא ת יו ם השו ק . . . 

בדומ ה לכ ך הי ה המצ ב בקר ב בעלי-המלאכ ה : הי ו שרא ו ברכ ה בעמל ם והגיע ו 
למעמ ד מבוס ס למדי , א ך ברוב ם הי ו בעלי-המלאכ ה צריכי ם לעמו ל קש ה למע ן פ ת 
לח ם לעצמ ם ולביתם . וחלק ם — עניי ם מרודי ם כ ל ימיהם , וחייה ם דלו ת מר ה 
ומנוונת . 

כ ן הי ו יהודי ם במספ ר ל א קט ן אש ר ל א ידע ו בעצמ ם ע ל מ ה ה ם חיים , שכ ן ל א 
הית ה לה ם פרנסת-קבע . ור ק לעיתי ם הית ה מזדמנ ת לה ם הכנס ה כלשהי : דמי - 
תיווך , שדכנות , קניי ת "מציאה" , הידחפו ת לעסק י אחרים , כד י לקב ל מז ה טובת - 
הנא ה וכדומ ה . . . יהודי ם אל ה — כ ל פרנסת ם היתד . בגד ר נם , ול א כ ל יו ם מתרח ש 
הנם.. . ורבים , רבי ם נזדקק ו לתמיכת ם ש ל קרובי ם ופעמי ם ג ם ש ל הציבו ר — 
וזא ת לב ד מפושטי-הי ד המחזרי ם ע ל הפתחים . 

אי ן פלא , איפוא , שרבי ם נאלצ ו לקח ת ביד ם מק ל נדודי ם ולבק ש מחי ה במדינו ת 
הי ם — באמריק ה הצפוני ת והדרומית . תחיל ה יצא ו לאמריק ה בחורי ם צעירי ם בלבד , 
א ם מחמ ת חוס ר סיכויי ם למצו א לה ם מעמ ד בחיי ם בבריצ׳אנ י וא ם בש ל חוס ר רצו ן 
ועני ן לשר ת בצב א הצארי . כ ן יצא ו מעטי ם שהסתכסכ ו ע ם החו ק ורא ו צור ך לעזו ב 
א ת גבולו ת רוסי ה (משו ם כ ך הי ה רוו ח הביטו י "נמלט " לאמריקה) . 

במרוצ ת השני ם החל ו להגי ע מכתבי ם משם , בה ם סיפר ו ע ל רו ב הטוב ה שמצא ה 
אותם , שה ם ״עושי ם חיים״ , ע ל העוש ר הר ב שרבי ם בא ו אלי ו — ממ ש גורפי ם זה ב 
ברחובות , — י ש שלמכתבי ם הי ו מצורפי ם תצלומים , בה ם נרא ו אות ם הבחורי ם כשה ם 
לבושי ם הדר , ואפיל ו צילינד ר בראשם . מתקבלו ת הי ו ברכו ת ל״שנ ה טובה " 
מהודרו ת — עי ן ל א ראת ה כמות ן.. . וי ש שהגיע ו מש ם ג ם המחאות-כס ף בדולארי ם 
וכרטיס י אניד . לכ ל המשפח ה — הדב ר עור ר קנא ה נסתרת . אינ י יוד ע משו ם מ ה 
התבייש ו רבי ם בכ ך להגר , א ך עובד ה היא , שהלל ו הי ו עושי ם א ת ההכנו ת לעזיב ת 
המקו ם בחשא י ואינ ם מגלי ם א ת סוד ם ע ד היו ם האחרו ן — אול י משו ם שהיציא ה 
נעשת ה באמצעו ת מבריחי ם וי ש לחשו ש להלשנ ה ? . . . 

תחיל ה נסע ו בודדים , א ך לאט-לא ט גב ר זר ם ההגיר ה והגי ע לממדי ם ניכרים . 


25 



אי ש מישרא ל שיר ד מנכסיו , א ו שמלכתחיל ה ל א האיר ה ל ו ההצלח ה פני ם ונלא ה 
כב ר מרו ב התרוצצויו ת וחיפושי ם אח ר פרנס ה ; א ו מ י שבנותי ו הגיע ו לפרק ן ואי ן 
בידי ו להשיאן , וכ ן רבי ם מאל ה אש ר קצ ו בחי י בטל ה וניוו ן — כ ל אל ה היגר ו 
ברבו ת הימים . בתקופ ה שלפנ י מלחמ ת העול ם הראשונ ה היגר ו בעיק ר לארצות ־ 
הברי ת ולבראזיל , ואיל ו בשני ם שלאחריה , ע ת נסגר ו שער י ארצות-הברי ת וע ם 
התפתחות ה ש ל הציונות ; — החל ה ג ם עליי ה לארץ־ישראל , בעיק ר מתו ך שורו ת 
הנוער . 

מזמ ן לזמ ן הי ו שנו ת שפ ל פוקדו ת א ת החבל , ובתוכ ן ג ם א ת בריצ׳אני . פע ם 
היתד . ז ו שנ ה שחונ ה : התבוא ה ל א עלת ה יפה , ולאיברי ם ל א הי ה מ ה למכו ר ובמ ה 
לקנות ; פע ם היתד . ז ו דווק א שנ ת שפ ע רב , א ך המחירי ם ירד ו פלאים . פע ם ב א 
השפ ל בעקבו ת החור ף הע ז מדי , ופע ם בש ל הקי ץ הגשו ם ית ר ע ל המידה . שפ ל שכז ה 
שכז ה הי ה קרו י בפ י הסוחרי ם בש ם "משבר" . משברי ם אל ה הי ו תכופי ם למד י 
ונמשכים , לפעמים , שני ם אחדו ת בז ו אח ר ז ו ומשפיעי ם ע ל חיי ה הכלכליי ם ש ל 
העייר ה כולה . 

בדומ ה לעירו ת אחרו ת בביסראבי ה הור ע ג ם מצב ה הכלכל י ש ל בריצ׳אנ י 
בימ י שלטו ן הרומנים . ביסראבי ה היא , כידו ע חבל-אר ץ עשי ר בתבואו ת ובפירות . 
בחלק ו הי ה יבול ה מיוצ א לגרמני ה ולאוסטריה , ובחלק ו הי ה נמכ ר לפלכ י רוסי ה 
הנרחבת , העניי ם בתוצר ת חקלאית . א ך ע ם סיפוח ה ש ל ביסראבי ה לרומניה , שהי א 
אר ץ חקלאי ת מובהקת ; יר ד ערכ ה הכלכל י ש ל ביסראבי ה וניטל ה ממנ ה חשיבות ה 
כספ ק תבואה . דב ר ז ה כשלעצמ ו עשו י הי ה לפגו ע בחיי ה הכלכליי ם ש ל ביסראבי ה 
לל א תקנה . 

א ך נוס ף לז ה ניהל ה רומני ה מדיניו ת ש ל דיכו י אכזר י כלפ י האוכלסי ה בביסראבי ה 
בכל ל וכלפ י האזרחי ם היהודי ם בפרט , והתעלמ ה לחלוטי ן מצרכי ה הכלכליי ם 
החיוניי ם ביותר . וכ ך החל ה יריד ה מתמד ת במעמד ם ש ל יהוד י בריצ׳אני . מספ ר 
ה״יורדים " גד ל והלך , ותהלי ך ההתרוששות , שר ק מעטים , ניצל ו ממנו , הי ה ד י מהיר . 
משנ ה לשנ ה גבר ה המצוק ה והלכ ה בקר ב כ ל השכבות , א ך פגע ה במיוח ד בשכבו ת 
העוני , כמובן . הגיע ו הדברי ם ליד י כ ך שהי ה הכר ח לייס ד חברות-צדק ה חדשות . 

וכ ך הוקמ ה חבר ת "ביקו ר חולים" , שהית ה תומכ ת בעני י העי ר וסועד ת 
אות ם בחוליים , דואג ת להמצי א לה ם תרופו ת ותזונ ה טוב ה יות ר (לאשפוז , במקר ה 
הצורך , דא ג בית-החולי ם היהודי) . כ ן נוסד ה ה״קאנטינה ״ — הי א המסעד ה לילד י 
שג י ה״תלמוד-תורות״ , ב ה קיבל ו 100 ילדי ם ויות ר א ת ארוח ת יומ ם חינ ם אי ן 
כסף . אי ן ספ ק שמספ ר הילדי ם הזקוקי ם לארוח ה הי ה גדו ל מז ה בהרבה , שהר י ל א כ ל 
ילד י העניי ם — ובייחו ד הבנו ת — למד ו בת״ ת : וכ ן הי ו ל א מעטי ם מתו ך אל ה 
שלמדו , שהוריה ם הניאום , מתו ך "בושה " לאכו ל לחם־חסד . 

לפ י רשימ ה שמית , שנשלח ה ע״ י חברו ת לאמריקה , חיל ק וע ד הקהיל ה בשנ ת 
1937 הלבש ה והנהל ה (מעילים , נעליים , סודרי ם וכ״ו ) ל- 128 ילדי ם (!) , ומ י ימנ ה 
א ת מספ ר הילדי ם שהתהלכ ו עירומי ם ויחפי ם — ול א קיבל ו ן 


26 



ברו ר שהאוכלוסי ה היהודי ת בבריצ׳אנ י ל א יכל ה לשא ת לבד ה א ת עו ל ההוצאו ת 
ש ל עשרו ת אלפ י ל״ י לחוד ש (י ש לזכו ר ג ם א ת המוסדו ת שהי ו קיימי ם מקוד ם כגו ן : 
מוש ב הזקנים , בית-החולים , הת״ ת החד ש והיש ן וכד ) והיתד . נאלצ ת לפנו ת ולבק ש 
עזר ה מה״רליף " ש ל אנש י בריצ׳אנ י באמריקה . ג ם לאח ר שנתארג ן וע ד הקהיל ה 
בשנ ת 1943 ל א יכו ל ז ה לרכ ז א ת האמצעי ם הדרושי ם לכלכלת ם ש ל כ ל המוסדו ת 
ונזק ק לעזרת ו ש ל ה״רליף " האמו ר לעיל . 

לעזר ת השכבו ת ש ל המעמ ד הבינונ י ואנשי-העמ ל בא ו המוסדו ת הכלכליי ם שהי ו 
קיימי ם בעירנ ו במש ך שנים , הל א ה ם הבאנקי ם וקופ ת מלווה-וחסכו ן הקואופראטיבית . 
הראשוני ם עמד ו לימי ן הסוחרים , והאחרונ ה דאג ה לסוח ר הזעי ר ולאי ש העמל . מוסדו ת 
כאל ה נתקיימ ו בעי ר עו ד לפנ י מלחמת-העול ם הראשונה . הבאנ ק לאשרא י הדד י 
נוס ד ע״ י הסוחרי ם עצמ ם והגי ע לאפשרו ת ש ל חלוק ת אשרא י ע ד 2000 תב ל — 
סכו ם עצו ם בימי ם הה ם בממד י המסח ר ש ל בריצ׳אני . ע ם פרו ץ המלחמ ה הראשונ ה 
נפס ק קיומ ו ש ל באנ ק זה . בשני ם שאחר י המלחמ ה נוסד ו באנקי ם אחרים , מה ם 
מקומיי ם ומה ם סניפי ם ש ל באנקי ם גדולי ם ברומניה . פעולותיה ם הכספיו ת ש ל 
המוסדו ת סייע ו ביד י הסוחרי ם ומילא ו תפקי ד רב־ער ך בחי י המסח ר ש ל העיר . 

קופ ת מלווה־וחסכו ן הקואופרטיבי ת נוסד ה א ח הי א שני ם מספ ר לפנ י מלחמת ־ 

העול ם הראשונה , בעזר ת חבר ת "יקא" , וריכז ה מאו ת אחדו ת ש ל חברים . מנהל ה 
הראשו ן הי ה יצח ק ורטיקובסקי , והאשרא י שנית ן א ז הגי ע ע ד 300 רובל . אחר י 
מלחמ ת העול ם הראשונ ה נתחד ש קיומ ה ש ל הקופ ה בעזר ת מרכ ז הקואופרצי ה 
לאשרא י שבקישינו ב ובסיוע ו ש ל הג׳וינס . הקופ ה הקיפ ה א ת מרבי ת האוכלוסי ה 
היהודית , ואי ן ערו ך לתפקי ד שמילא ה במת ן עזר ה ליהוד י העי ר ע ל כ ל השכבות : 
לסוח ר הזעיר , לחנוונ י הקט ן ולאי ש העמ ל שנזקק ו להלוואו ת בכ ל ימו ת השנה , 
ובייחו ד לפנ י כ ל עונ ה א ו ער ב יו ם השו ק : סוהר י התבוא ה — לקניי ת תבוא ה מא ת 
האיכרי ם ; החנוונ י — להכנ ת מלא י ש ל מצרכי ם בחנו ת ; ובעל ■ המלאכ ה — להכנ ת 
תוצרי ם מוכני ם בשבי ל האיכרי ם בהלבשה , הנעל ה ושא ר מצרכים . 

קופ ה ז ו היתד . מוס ד עממ י בע ל ער ך חיונ י ביותר , וחברי ה רא ו ב ה א ת 
מוסד ם שלהם . האסיפו ת השנתיו ת ש ל הקו& ה הי ו עוברו ת תמי ד מתו ך עירנו ת רבה . 
מאו ת רבו ת ש ל חברי ם הי ו באי ם לאסיפו ת כד י לשמו ע א ת הדו״ ח ש ל ההנהל ה 
וכד י לבחו ר בהנהל ה חדש ה במקו ם ז ו היוצאת . האסיפו ת הלל ו הי ו נמשכו ת לרו ב 
2 ־ 3 לילו ת רצופי ם והי ו סוערו ת מאד . על־פי־רו ב הי ה נטו ש הרי ב בי ן מעמ ד 
"בעלי-בתים " לבי ן בעלי-המלאכה , שכ ל צ ד שא ף לקב ל רו ב בהנהל ת הקופ ה 
ולשלו ט עליה . כ ן בא ו לאסיפ ה רבי ם שרא ו א ת עצמ ם מקופחי ם (בצד ק א ו של א 
בצדק ) מצ ד ההנהלה . וכא ן מצא ו מקו ם לגבו ת ממנ ה א ת חובם . ובא ו סת ם יהודי ם 
צעקנים , בוחשי־קדיר ה ואנשי־רי ב — לשפו ך א ת כעס ם ע ל הכל . כ ל אל ה חבר ו יח ד 
להרבו ת רע ש ומהומה , ולרו ב אי־אפש ר הי ה לשמו ע דב ר מהוויכוחי ם המתנהלי ם 
בסמו ך לשלח ן הנשיאות.. . בדר ך כל ל נסתיימ ה אסיפ ה כזא ת ר ק לאח ר שהצעקני ם 


27 



נצטרדו , והעסקני ם וראש י המדברי ם הגיע ו ־ליד י אפיסת-כוחו ת — א ו א ז הגיע ו 
בשע ה מאוחר ת ש ל הליל ה השליש י לפשר ה נחפזת , של א הניח ה דעת ם ש ל כ ל 
הצדדי ם כאח ד והתפזר ו בהחלט ה נחוש ה לצבו ר י כוחו ת כד י להמשי ך במלחמ ה 
באסיפ ה השנתי ת הבאה.. . 

כ ך עבר ו עליהם , ע ל יהוד י העיר , חי י יום־יו ם האפורים , כשה ם מושכי ם 
בכוב ד עול ם ש ל החיים , מתרוצצי ם ותרי ם תמי ד אח ר מקורו ת ש ל ״פרנסה ״ — 
מרוצי ם משע ת חס ד וישוע ה ושרויי ם בדאגו ת ובדיכאו ן בעתו ת ש ל שפל , א ך תמי ד 
מלא י תקו ה וחדור י ביטחו ן שהימי ם הטובי ם עו ד יבואו.. . 

י . עמיצו ר (שטיינהויז ) 


28 



ב . 


הציונו ת 
ותנועו ת הנוע ר 




ההסתדרו ת הציוני ת 

אימת י נוסד ה ההסתדרו ת הציוני ת בעירנ ו ? בנ י אות ו הדו ר והדו ר 
שלאחרי ו אינ ם עו ד בחיים , ושו ם רשימו ת וספר י פרוטוקולי ם ל א נותרו . א ך 
נרא ה הדב ר כ י פעילו ת ציוני ת הית ה בעירנר ־ כב ר בימ י "חיב ת ציון " הראשונים . 
מפ י השמוע ה אנ ו יודעי ם כ י ראשונ י המשכילי ם בעירנ ו נתנ ו יד ם לתנוע ת "חיב ת 
ציוך . ע ם הופעת ו ש ל ד״ ר הרצ ל ז״ ל כב ר נמצא ה בעירנ ו אגוד ה ציוני ת פע־לה , 
שגדל ה והרחיב ה פעולותי ה אחר י הקונגר ס הציונ י הראשון . הופצ ו ״שקלים׳; • , 
נמכר ו הרב ה מניו ת ש ל ה״קולוניאל־באנק" , נתקיימ ו אסיפו ת להסבר ה ולתעמול ה 
ציונית . ברא ש הציוני ם עמד ו אז : אברה ם קליינמן , מש ה רוזנבלא ט כש ה לרנר , 
שלמ ה ויינשטיין , הרש ל שטיינברג , מש ה קיז׳נ ר (רייצס) , הר ב מטע ם יהוד ה 
ברשצ׳בסק י ועוד . באות ה תקופ ה נוס ד ג ם בית־הכנס ת הציונ י "שערי־ציוך , 
ששימ ש בית־וע ד לציוני ם בשבתו ת ובחגים , בשעו ת התפיל ה ולאחריה . לי ד בית ־ 
כנס ת ז ה נפת ח ג ם אול ם קריאה , וב ו כ ל העתונו ת שהופיע ה א ז בעברי ת ובאידי ש : 
השלוח , הפרדס , המליץ , הצפירה , דע ר פריינד , דע ר יו ד ועוד . נעשת ה ג ם התחל ה 
לייסו ד ספרי ה ציוני ת ,שנתקיימ ה שני ם מספ ר בלבד . באסיפות , שנתקיימ ו 
ברוב ן ב״שערי־ציוך , נדונ ו כ ל השאלו ת שהי ו מנסרו ת א ז בעולמ ה ש ל הציונות , 
תו ך כד י ויכוחי ם סוערים : היו , כמובן , ציונים , שהלכ ו אחר י הרצל , והי ו שנט ו 
אח ר אחד־העם . 

פולמו ס אוגנד ה ופטירת ו ש ל ד״ ר הרצ ל גרמ ו להפסק ה מוחלט ת ש ל 
הפעול ה הציוני ת בעירנו . הרו ב הגדו ל ש ל ציונ י בריצ׳אנ י קיבל ו דעת ו ש ל 
ד״ ר הרצ ל בשאל ת אוגנדה , ו״ציוני־ציו ך — כ ך נקרא ו המתנגדי ם לאוגנד ה — 
כמע ט של א הי ו ביניהם . אח ר הקונגר ס הציונ י השביע י פרש ו אל ה מעבוד ה 
ציונית . 

רוש ם מות ו ש ל ד״ ר הרצ ל ז״ ל הי ה גדו ל מא ד יהאב ל הקי ף א ת כ ל 
העיר . ביו ם קבורת ו נסגר ו כמע ט כ ל החנויו ת י א־.ש * העי ר נהר ו א ל בית ־ 
הכנס ת הגדו ל לעצר ת אבל . ב״חדרים " י א התקיימ ו לימודי ם אות ו יום , והילדי ם 
ומלמדיה ם בא ו ג ם ה ם לבית־הכנסת . לפ י מיט ב זכרונ י הספיד ו א ת ד״ ר הרצ ל 
הרב־מטע ם יהוד ה ברשצ׳בסק י ואברה ם קליינמן . בע ת דבר י ההספ ד נשמע ו 
קולו ת בכיי ה רבי ם ושרר ה הרגש ה עמוק ה כ י הדו ר נתייתם . 

עצר ת ז ו היתה , דומני , האחרונ ה בשור ת הפעולו ת הציוניו ת למש ך זמ ן 


31 



רב . מכא ן ואיל ך נפס ק קיומ ה ש ל האגוד ה הציונית . המעטי ם שנשאר ו נאמני ם 
לציונו ת — ידיה ם רפ ו וכוח ם נחלש . ההתלהבו ת פגה , ול א הי ה אי ש שיפי ח 
רו ח חיי ם בעצמו ת היבשות . א ם בתנוע ה הציוני ת כול ה התחול ל א ז משבר , הר י 
תוצאותי ו במקומו ת אחרי ם ל א הי ו הרסניו ת כבעירנו . הנוע ר המשכי ל בעירנ ו 
פנ ה עור ף לציונות . בולמו ס ש ל לימודי ם והשכל ה אח ז א ת הנוע ר העברי , והו א 
נה ר לערי ם הגדולות , בעיק ר לאודיסה , א ם לש ם לימודי ם בגימנסי ה א ו לש ם 
לימודי ם אכסטרניים . הכ ל למדו , הכ ל הי ו נתוני ם בקדח ת ש ל בחינו ת א ו הכנו ת 
להן ; תעוד ת בגרות , דיפלומ ה — אל ו הי ו עת ה שאיפ ה נעל ה לכ ל ב ן וב ת וא ף 
להוריה ם מבנ י המעמ ד הבינוני . הי ו שהצליח ו וקיבל ו א ת התעוד ה הנכספת , 
ומעטי ם ג ם הגיע ו לאוניברסיטה . 

ויח ד ע ם ז ה התגב ר תהלי ך ההתרחקו ת ממקורי ת התרבי ת היהודית . 

הנוע ר דב ק בספרו ת הרוסי ם ובלשונה . ז ו דחק ה א ת רגל י האידי ש והפכ ה להיו ת 
לשו ן הדיבו ר ש ל הנוע ר האינטליגנט י והאינטליגנטי־למחצה . עצ ם הדיבו ר הרוס י 
שימ ש בעינ י רבי ם סימ ן מובה ק ל״אינטלגנטיות".. . 

הנוע ר היהוד י הלומ ד נמש ך בחלקו , ובחלק ו הטו ב דווקא , אחר י תנוע ת 
המהפיכ ה שהתחולל ה א ז ברוסיה , והתכח ש לחלוטי ן לערכ י עמ ו ולצרכיו . י ש 
לציי ן א ת העובדה , שכ ל הסוציאליסטי ם היהודיי ם שבעירנ ו השתייכ ו למפלג ה 
הרוסי ת "איסקרה" , ושו ם מפלג ה סוצאליסטי ת יהודי ת ל א הצליח ה לרכו ש ל ה 
חברי ם ואוהדי ם — ל א "פועלי־ציון" , ל א ה״סיימיסטים " ול א ה״בונד" . משמע , 
קרו ב הי ה ללב ו ש ל הנוע ר הסוציאליסט י שלנ ו הע ם הרוסי , הפוע ל הרוסי , 
המוז׳י ק הרוס י — ואיל ו מכ ל דב ר יהוד י התרח ק מדע ת ושל א מדעת . 

בשנ ת 1911 — 1912 ח ל מפנ ה בפעול ה הציוני ת שבעירנו . אות ה שנ ה 
נוסד ה אגוד ה ציוני ת חדש ה בש ם "עבריה" . יוזמי ה והעומדי ם בראש ה הי ו יהוש ע 
קה ת ואהר ן שטיינהוי ז ואליה ם נצטרפ ו המורי ם דו ד מיליסמ ן ואברה ם פרנקל . 
מד י שבת , ולעיתי ם ג ם בימו ת החול , הי ו חבר י האגוד ה מתאספי ם לשיחו ת 
בעניינ י הציונות , לשמיע ת הרצא ה וללימו ד פר ק בהיסטורי ה עברית . אות ו 
חור ף נערכ ה — ז ו הפע ם הראשונ ה — חגיג ת חנוכ ה ברו ב פאר , שרושמ ה ע ל 
הנוע ר הי ה גדול . ג ם "מטיף " ציוני , מש ה שוחט , הגי ע לעיירתנ ו מטע ם וע ד 
"חובבי־ציון " באודיסה . הו א יש ב בעירנ ו קרו ב לשבועיי ם ומד י ער ב "נש א 
מדברותיו " בבית־כנס ת אחר . א ז נתגל ה כ י המוני ם נמשכי ם דווק א אחר י נאומי ם 
ציוניי ם,שכ ן בא ו בכ ל ער ב מאו ת אגשי ם להאזי ן לדברי ו ש ל מש ה שוחט . רוח ם 
ש ל קומ ץ הציוני ם שבעי ר נתרוממה , וה ם ניגש ו לפעול ה מחודשת . כתוצא ה מז ה 
נרשמ ו למעל ה ממאתיי ם אי ש כחברי ם באגוד ת "חובבי־ציון" . כמורש ה ש ל וע ד 
חו״ צ נתמנ ה אהר ן שטיינהויז . שו ב החל ה פעול ה ציוני ת לפ י המתכונ ת ש ל 
הימי ם ההם : אסיפו ת הסברה , אוס ף כספי ם בחתונו ת ובכ ל שמח ה משפחתית , 
בקערו ת ש ל ער ב יום־הכיפורי ם וכדומה . 

ל א עב ר זמ ן ר ב וביזמת ו ש ל יעק ב שטיינהוי ז (עמיצור ) הוקמ ה אגוד ה 


32 




33 



ציוני ת שני ה בש ם "התחיה" . ז ו ריכז ה בתוכ ה בחלק ה הגמ ל א ת אל ה שדרכ ה 
ש ל "עבריה " ופעולותי ה ל א הניח ו א ת דעתם . של א כ״עבריה " מנת ה אגוד ה 
ז ו חברי ם במספ ר ל א רב . אב ל כול ם הי ו מלוכדים , בעל י לה ט ציוני , פעילים . 
ומתמידי ם יות ר בעבוד ה למע ן הציונות . הי א ג ם האריכ ה ימי ם יות ר ול א הפסיק ה 
א ת קיומ ה א ף בימ י החירו ם ש ל מלחמת־העול ם הראשונה . הי א שימש ה מקו ם 
גידו ל לעסקני ם ציוניי ם מסורים , ובבו א השע ה היוות ה א ת הגרעי ן הראשו ן 
ל״צעיר י ציון " במקום . 

ע ם פרו ץ מלחמ ת העול ם הראשונ ה ניטל ה האפשרו ת לעבוד ה ציוני ת מאורגנת . 

א ך הגרעי ן ש ל "התחיה " הוסי ף להיו ת מלוכ ד כמקוד ם והמשי ך בעבודת ו בתנא י 
מחתר ת קשים . ל א רבים , בוודאי , יודעי ם היו ם שבאות ן השנים , שנו ת אופ ל 
ואימים , הי ה פתו ח בבית ו ש ל שמוא ל פלדש ר אולם־קריאה , וב ו נמצא ה ספרו ת 
ציוני ת בעברית , אידי ש ורוסית , וכ ן העיתונו ת הרוסית־יהודי ת שהופיע ה אז : 
"ראזסווייט" , "ייברייסקאי ה מיסל" , "נוב י ווסחוד " (עיתוני ם בעברי ת ובאידי ש ל א 
הופיע ו א ז מחמ ת איסו ר השלטונות) . ג ם אסיפותי ה ש ל "התחיה " נמשכ ו א ז 
בחשאי , ואפיל ו נשפי ם ספרותיי ם נערכו , א ם כ י ל א בפומביו ת יתירה . 

בפברוא ר 1917 פרצ ה המהפיכ ה הרוסי ת הגדולה . הצא ר הור ד מכסאו . 
התהלכנ ו בימי ם הה ם שיכורי־שמח ה ומבוסמי־חירות . מי ד ניגשנ ו לארגו ן 
העבוד ה הציוני ת בתנופ ה רבה . א ז הוקמ ה מפלג ת "צעיר י ציוך , ע״ י גרעי ן 
"התחיה" . הי ו אל ה החברי ם הוותיקים , ונוס ף עליה ם הרש ל קרמר , שאמנ ם ל א 
הי ה מבנ י עירנו , א ך יש ב ב ה בימ י המלחמ ה כ״משתמט" . הי ו ל ו להרש ל קרמ ר 
מהלכי ם בחוג י האינטליגנצי ה שבבריצ׳אני . הו א ניח ן בכשרו ן דיבו ר יפה , והו א 
שעמ ד ל ו בהיבחר ו לרא ש "צעירי־ציון " במקו ם באות ם חדשי ם סוערים . אח״ כ 
התרח ק מצ״ צ והתחב ר ל״פועלי־ציון" , וע ד מהר ה גל ש משם , וע ם מהפיכ ת 
אוקטוב ר הי ה לקומוניס ט נלהב . "צעירי־ציו ך פתח ו בעבוד ה עניפה : אסיפות ־ 
חברי ם ואסיפוודעם , הרצאו ת ונשפים , הפצ ת השק ל ועבוד ה למע ן הקק״ל ; כ ן 
שלח ו נציגי ם לכ ל המוסדו ת שבעיר , ובזמ ן הראשו ן ג ם ל״סובייט " ("מועצ ת 
הפועלים , החיילי ם והאינטליגנציה") , שנוס ד ע״ י חוג י הסוציאליסטי ם במקו ם 
ושחל ש במרוצ ת הזמ ן ע ל כ ל שטח י החיי ם בבריצ׳אני . 

ג ם הציוני ם הכלליי ם הי ו פעילי ם בשטח י ציבו ר שוני ם ובעבוד ה הציוני ת 
היומיומית . בי ן צ״ צ והצה״ כ שר ר שיתוף־פעול ה הדו ק ביותר , והפעול ה בשט ח 
הציונ י נעשת ה ע״ י וע ד נבח ר משת י המפלגות . הפעילי ם ביות ר מבי ן הציוני ם 
הכלליי ם היו : מש ה גיוולדר , מש ה ויזלטיר , אהר ן שטיינהויז , שלו ם קילימניק , 
יחיא ל צ׳רקים , אברה ם בר״ג , זוסי א זילבר , אברה ם פרנק ל ואחרים . 

הפעילי ם בצ״ צ היו : יוס ף פלדשר , בן־ציו ן מלכזון , מרדכ י שניידר , ארי ה 
בריא , הרש ל קרמר , יעק ב שטיינהוי ז (עמיצור ) ואחרים . 

תכונ ה רב ה ניכר ה לקרא ת הוועיד ה הציוני ת הכל־רוסי ת שנתכנס ה א ז 
בפטרוגא ד ב־ 24 במא י 1917 . ועיד ה ז ו היתד . צריכ ה ללכ ד א ת המחנ ה הציונ י 


34 



ולבט א א ת שאיפותיה ם ומאווייה ם ש ל יהוד י רוסיה . תחיל ה רצ י צ״ צ שהצי ר 
פבריצ׳אנ י לוועיד ה ייבח ר מתוכם , אל א שה ם הי ו א ז בראשי ת התפתחות ם וטר ם 
הספיק ו לבס ס לעצמ ם עמד ה ציבורי ת איתנה , על־כ ן ויתר ו ע ל תביעת ם זו . 
וכצי ר לוועיד ה נשל ח אברה ם פרנקל . ע ם שוב ו נקרא ה אסיפ ה כד י לשמו ע דו״ד . 
ע ל מהל ך הוועידה . האסיפ ה הית ה רב ת משתתפי ם ועבר ה תו ך התרוממות־רו ח 

מיו ם ליו ם רב ו המצטרפי ם לצ״צ . המועדו ן שלהם , שנפת ח באח ד הרחובו ת 
הראשיים , הי ה מל א בכ ל שעו ת היו ם והער ב והמ ה מרו ב מבקרים , ביניה ם חיילי ם 
יהודיי ם מ ן המחנו ת שחנ ו בקרב ת העיירה , וכ ן יהודי ם מבי ן האוסטרי ם השבויי ם 
הפצ ת השק ל (שהוצ א ע״ י מרכ ז הציוני ם ברוסיה ) עבר ה בהצלח ה רבה . מאו ת 
רבו ת ש ל שקלי ם נמכר ו כמע ט לל א מאמץ . כ ל פעול ה שנעשתה , א ם בשט ח 
ההסבר ה והתעמולה , וא ם בקר ב הנוע ר א ו במגביות , הוכתר ה בהצלחה . 

וכא ן המקו ם לעמו ד ע ל מערכ ת היחסי ם בינינ ו לבי ן ה״סובייט" . 

סמו ך לפרו ץ המהפיכה , לאח ר שבער י רוסי ה הגדולו ת הוקמ ו הסובייטים , 

הוק ם ע״ י הסוציאליסטי ם ג ם בבריצ׳אנ י ה״סובייט " המקומ י שתפקידו : להג ן 
ולשמו ר ע ל הישג י המהפכה . אל א שבעירנ ו נוספ ה ע ל שמ ו המל ה "אינטליגנציה" , 
והי ה נקר א "מועצ ת הצירי ם ש ל הפועלים , איכרים , הצב א והאינטליגנציה" . וכ ל 
כ ך למה ? מפנ י שלאמית ו ש ל דב ר חס ר הי ה בבריצ׳אנ י הבסי ס העיקרי : 
פרוליטריו ן מהפכנ י כמע ט של א הי ה במקום ; האיכרי ם מלכתחיל ה ל א נתנ ו 
יד ם להקמ ת ה״סובייט" , וצב א ל א חנ ה א ז ל א בבריצ׳אג י ול א בקרבת ה (ר ק 
לאח ר 2 — 3 חודשי ם הוקמ ו בקרב ת מקו ם מחנות־צב א ארעיים) . ל א נשא ר ל ו 
ל״סובייט" " אל א להתבס ס ע ל האינטליגנציה . 

ברא ש ה״סובייט " עמדו : קאטי ה גינצבורג , יאש ה זילבר , מש ה זילברמן , 

וול ף קיז׳נר , ד״ ר רח ל גולדשטיין , מוט ל ברייטמ ן ואחרי ם — כולם , כמובן , מבני ־ 
ברית . 

ע ם קו ם ה״סובייט " הוזמנ ו ג ם צ״צ , בתור ת מפלגת־העבוד ה הדוגל ת בסוציא - 
ליזם , לשת ף עמ ו פעולה . נשלח ו מאתנ ו שלוש ה נציגים : הרש ל קרמר , יוס ף 
פלדש ר ויעק ב שטיינהוי ז (עמיצור) . כב ר מהימי ם הראשוני ם גיל ו ראש י ה״סובייט " 
יח ם ל א אוה ד לנציגינו : ל א ניתנ ה לה ם דריסודרג ל בשו ם ועד ה שעל־י ד 
ה״סובייט" ; התעלמ ו מתביעותיהם ; הצעותיה ם כמע ט של א הובא ו לדיון , כ י 
הורד ו מסדר־היו ם בהרמ ת ידיי ם בלבד . משרב ו חילוקי־דעו ת ותכפ ו החיכוכים , 
עזב ו חברינ ו א ת ה״סובייט" , לאח ר שיעק ב שטיינהוי ז (עמיצור ) מס ר הצהר ה 
ע ל כך , שהוכנ ה ונוסח ה מראש . 

היח ס העויי ן לכ ל הפעול ה הציוני ת ב א ליד י ביטו י ג ם בעלו ן היומ י 
"איזבסטיה" , שהוצ א על־יד י הסוביי ט המקומי . ל א שנתפרסמ ו ב ו דבר י ביקור ת 
גלויי ם ע ל הציונות , ע ל הציוני ם ופעולת ם אל א כ ל רשימ ה כרוניקלי ת אינפורמא ־ 
טיבית , כביכול , היתד . כתוב ה בלשו ן ש ל לגלו ג ומתו ך סילו ף העובדות . עור ך 


35 



העיתו ן הי ה מוט ל ברייטמן , שנמנ ה א ז ע ל "צעירי־ציוך . הו א נקר א לבירור , 
וסופ ו שהוצ א מבי ן שורו ת צ״צ . 

א ם בראשית ו הצי ב ל ו ה״סובייט " מטר ה צנוע ה בלבד : לעמו ד ע ל משמ ר 
המהפכ ה לב ל יבול ע ל ה — הר י בתוק ף האירועי ם שאירע ו ברוסי ה ובהתא ם 
להתפתחות ה ש ל המהפכה , נט ל ה״סובייט " מעט־מע ט ליד ו א ת השלטו ן ברו ב 
שטח י החיי ם המקומיים . 

ע ל חי י הציבו ר היהודיי ם ל א פרש ו עדיי ן א ת כנפיה ם ול א התערב ו בה ם 
— א ם מתו ך שנשאר ו אדישי ם אליה ם בש ל תלישות ם הלאומי ת ובש ל זרות ם 
לכ ל דב ר יהודי , וא ם משו ם שרצ ו להימנ ע לפ י שע ה מבו א בהתנגשו ת גלוי ה 
ע ם הציוני ם — א ך ברו ר הי ה שז ה ל א לאור ך ימים • ובינתיי ם היחסי ם שבי ן 
הציוני ם ובי ן ה״סובייט " מתחדדי ם והולכים . 

הנ ה החלי ט ה״סובייט " ע ל מיפג ן גדו ל ליו ם מלאו ת חצ י שנ ה למהפיכה , 

שב ו ישתתפ ו מחנו ת הצב א הסמוכי ם לעי ר וכ ן שת י תזמורו ת צבאיות . אכן , 
הי ה ז ה דב ר בעיתו . ימ י הזוה ר ש ל המהפכ ה עברו . המלחמ ה עדיי ן ל א נסתיימה , 


§§ןן 1 § § 



ז 11 • . . ^ •. ׳ י . - ■ ' ׳ ־''"•< ׳ ׳/ • • י • 


* 


* 

■ 


|_ 


1 

ייי■ ! 


* י 

— 18 

* 81 * ; 


ציונ י העי ר לי ד ה״שערי־ציו ך 


36 



והחיילים , הכמהי ם להשתחררו ת החל ו לגלו ת סימני ם ש ל קוצ ר רוח , ע ד ליד י 
פריק ת עו ל והתפרעויות . פ ה וש ם פרצ ו ג ם פרעו ת ביהודים . "הממשל ה הזמנית " 
ש ל קרנסק י התלבט ה ברש ת ש ל קשיי ם של א יכל ה להיחל ץ מהם . התעמול ה 
מימי ן ומשמא ל גבר ה והלכ ה וזרע ה חוסר־בטחו ן ואי־שק ט בלבבות . נסיונ ו ש ל 
הגנרא ל הצאר י קורנילו ב להתקוממו ת אנטי־מהפכני ת דוכ א אמנם , א ך שימ ש או ת 
מבש ר רעות . נרא ה היד . בעלי ל כ י המהפיכ ה מתחיל ה להתגלג ל במדרון , ועתיד ה 
מ י ישותו . 

המיפג ן נועד , איפוא , לעוד ד וללכ ד א ת ההמוני ם סבי ב דג ל המהפיכה , 

דג ל החירות . אי ן פלא , שההחלט ה נתקבל ה בברכ ה ע״ י כ ל החוגים . התכונ ה 
היתד . רבה : ועדו ת ישב ו לילו ת כימי ם ותיכננ ו כ ל פר ט מסדר י המיפג ן ; נתפר ו 
דגלים : אומנ ו סדרני ם הוכנ ו במו ת וכדומה . ככ ל שהתקר ב יו ם המיפג ן כ ן 
הלכ ה ורבת ה הציפיה , שכ ן שקד ו אנש י ה״סובייט " לשוו ת למיפג ן אופ י גראנדיוזי , 
אש ר כמוה ו ל א הי ה עו ד בבריצ׳אני . 

והנד . יו ם אח ד נוד ע שכב ר הוזמנ ו כ ל הארגוני ם והאגודו ת למיניהם , מחו ץ 
לציונים . שמ א נשכח ו מל ב ? אול י סת ם נתאחר ה ההזמנ ה ? ל א : בפירו ש הוחל ט 
ב״סובייט" , שא ת האגודו ת הציוניו ת אי ן להזמין , שהר י אל ה ה ן "מפלגו ת קונטר ־ 
רבולוציוניות" . יכול , כמובן , כ ל אח ד מהציוני ם להצטר ף לארגו ן איז ה שהו א א ו 
להשתת ף בתהלוכ ה כאח ד העם , שהר י מלב ד הארגוני ם נקרא ה האוכלוסי ה למצעד . 
נמסר , כ י ההחלט ה ע ל כ ך נתקבל ה במליא ת ה״סובייט" , שב ה השתתפ ו .ג ם נציג י 
החיילי ם הרוסיים . אל ה דווק א חייב ו א ת השתתפות ם ש ל הציוני ם במצעד , ואיל ו 
הסוציאליסטי ם היהודיי ם עמד ו בכ ל תוק ף ע ל כך , שאי ן להזמי ן א ת הריאקציונרי ם 
יהשתת ף בחג ה ש ל המהפיכ ה — וה ם שהכריעו . 

ידיע ה ז ו ירד ה עלינ ו כמהלומה . אי ש מאתנ ו ל א פיל ל שג ם הסוציאליסטי ם 
שלנ ו יעיז ו לת ת תוק ף רשמ י לדברי ם אש ר — כ ך חשבנ ו א ז לתומנ ו — אינ ם 
נאמרי ם אל א לצרכ י תעמול ה בלבד , ואש ר המשמיעי ם אותם , ה ם עצמ ם אינ ם 
מאמיני ם בהם . והנ ה קמ ו והכריז ו ע ל הציונו ת שהי א תנוע ה ריאקציוני ת וקונטר ־ 
רבולוציוני ת והעמיד ו א ת הציוני ם מחו ץ למחנ ה ומנע ו מה ם א ת השתתפות ם 
במיפגן . 

עמד ו לפנינ ו כמ ה דרכ י תגוב ה : א . לגנו ת א ת ההחלט ה וג ם להגי ש ערעו ר 
נגד ה ; ב . לנה ל מו״ מ ע ם ראש י ה״סובייט ״ ע ל שינו י עמדת ם : ג . לפנו ת לציבו ר 
הרח ב לב ל ישתת ף במיפגן . 

לאח ר דיו ן ממוש ך ושיקו ל כ ל האפשרויו ת החליט ו הציוני ם — "צעיר י 
ציו ך והציוני ם הכלליי ם — ל א להגי ב כלל : אי ן מערערי ם ואי ן מנהלי ם מו״מ . 
יח ד ע ם ז ה מודיעי ם לכ ל הציוני ם שאי ש מה ם ל א ישתת ף בתהלוכה , כפר ט א ו 
כחב ר לארגו ן כלשהו . ג ם בחוג י הציבו ר הרה ב שרר ה התמרמרו ת ע ל ההחלטה , 
והי ה לנ ו יסו ד חז ק להאמין , שההמוני ם יעמד ו ע ל צידנ ו ויעש ו א ת אש ר נחליט . 
ג ם אנש י ה״סובייט " הרגישו , כנראה , שהרחיק ו לכת , ובקר ב שורותיה ם שרר ה 


37 



מבוכה . ל א הי ה ז ה סוד , שע ל א ף ההחלט ה המפורש ת מתנהלי ם ביניה ם ויכוחי ם 
סוערי ם בשאל ה זו . מפע ם לפע ם הי ו באי ם אלינ ו אנשי ם מהקרובי ם אליה ם ומציעי ם 
לנו , כאיל ו ע ל דע ת עצמם , לתוו ך בינינ ו ובי ו ה״סובייט" . אנחנ ו דחינ ו כ ל 
נסיו ן שכזה . הבינונ ו שי ש ש ם נכונו ת לנסיגה . ואמנם , שלוש ה ימי ם לפנ י מוע ד 
המפג ן ב א מש ה זילברמ ן והצי ע ל״צעירי־ציו ך שיסכימ ו לקב ל א ת הזמנ ת 
ה״סובייט " בל י שהציוני ם הכלליי ם יוזמנו . תשובתנ ו היתד . שלילי ת בהחלט : 
,.ל א ניאו ת להשתת ף בתהלוכ ה בל י הציוני ם הכלליים . א ם הציונו ת הי א בעיויכ ם 
תנוע ה ריאקציונית , א ל תזמינ ו ג ם אותנו! " 

ייאמ ר כאן , שבקר ב הציוני ם הכלליי ם הי ו שיעצ ו לצ״ צ לקב ל א ת הזמנ ת 
ה״סובייט" , כד י לת ת אפשרו ת לחל ק גדו ל ש ל האוכלוסי ה היהודי ת להפגי ן א ת 
אהדת ם לציונות . לבסו ף נרת ע ה״סובייט" , ויו ם אח ד לפנ י המיפג ן (בשב ת בבוקר ) 
נשלח ה הזמנ ה רשמי ת לשת י המפלגו ת הציוניו ת להשתת ף בו . 

אנ ו ידענ ו כב ר ע ל ההחלט ה בלי ל שבת . מיי ד לקבלת ה ניגשנ ו להכנו ת 
הדרושו ת שנעש ו בחפזו ן ובקדחתנות : נתפר ו דגלים , הוכנ ו כרזות . וביו ם ראשון , 
הושענא־רב א תרע״ח , ניצבנ ו מוכני ם לשת ף עצמנ ו בתהלוכה ' 

היתד . ז ו תהלוכ ה מרהיבת־עי ן ומרנינ ת לב . העמ ל הר ב שהשקי ע ה״כובייט " 

בהכנו ת נת ן פרי , ואנו , ג ם אנ ו באנ ו ע ל שכרנו , וגדול ה היתד , שמחתנ ו שיהוד י 
בריצ׳אני , ציוני ם ושאינ ם ציונים , אמידי ם ואנשי־עמל , אדוקי ם בד ת ושאינ ם 
דתיי ם — כול ם (להוצי א א ת האנטי־ציוניים ) התרכז ו מסבי ב לדג ל הצית. • 
והצטרפ ו במצע ד א ל הציונים . לאוכלוסי ה היהודי ת הית ה ז ו בעצ ם הפגנ ה ציוני ת 
גדולה , שעבר ה תו ך התרוממוודרו ח בלת י מצוייה . 

מיי ד לאח ר ז ה החל ה ההיאבקו ת ע ם ה״סובייט " בעניי ן הספירה . הפע ם 
היתד . ההתנגשו ת גלוי ה וחמור ה יותר , וז ה העניין : 

ד,"סובייט " החלי ט לערו ך ספיר ה כללי ת ש ל האוכלוסי ה בבריצ׳אנ י ומינ ה 
ועד ה מיוחד ת לעבודודההכנה . הוועד ה עשת ה א ת עבודת ה בחשאי־חשאין , עיבד ה 
שאלו ן מקיף , הדפיס ה אות ו ואפיל ו קבע ה א ת יו ם הספירה , הכ ל בל י להיווע ץ 
בציבור . בי ן הית ר הי ו בשאלו ן ג ם שת י שאלו ת חסרו ת פנייה , לכאורה , ותמימו ת 
בניסוחן , א ך טמונ ה היתד , זנה ן כוונ ה רבת־משמעות־וסכנות . הנשא ל נתבק ש 
להשיב : ״מ ה הי א שפ ת הדיבו ר של ך בבי ת וברחו בז ״ — מוב ן שר ק שת י 
תשובו ת בא ו בחשבון : אידי ש ורוסית . 

הדב ר נוד ע לנ ו דר ך מקרה , כשעות ק אח ד ש ל השאלו ן נפ ל לידינ ו ימי ם 
ספורי ם לפנ י יום־ ד,ספיר ה המיועד . מיי ד עמדנ ו ע ל הסכנה . שכ ן בבו א השע ה 
והשלטונו ת — במקר ה ז ה ד,״סובייט ״ המקומ י — יאמר ו לפתו ח במקו ם מוסדו ת 
חינו ך בשבי ל ילד י היהודים , יוכל ו להסתמ ך ע ל תוצאו ת הספיר ה ולקבו ע א ת 
שפ ת הלימו ד בה ם אידי ש א ו רוסית . אגב , הי ו שאמר ו כ י יד ם ש ל הרש ל קרמ ר 
ומוט ל ברייטמ ן — חברי ם לשעב ר ב״צער י ציון ״ — במע ל הזה . שהר י הסוציא ־ 


38 




39 


ליסטי ם שלנ ו הי ו שקועי ם כ ל כ ך במ״ ט שער י התבוללות , ע ד שהתנכר ו ג ם 
לאידיש , ורי ב הלשונו ת בי ן ה״הבראיסטים " ל״אידישיסטים " ל א הי ה י־יבם . 

משעמדנ ו ע ל המזימ ה פנינ ו מיי ד א ל ה״סובייט " והודענ ו ל ו של א נשלי ם 
בשו ם פני ם ע ם השאל ה האמור ה כפ י שנוסחה . תבענ ו נמרצו ת לבטלה ! וא ם 
אינ ם רוצי ם בכ ך — עליה ם להוסי ף שאל ה נוספת : "מה י שפת ך הלאומית׳! " 
כ ך א ו אחר ת י ש לדחו ת בינתיי ם א ת יו ם עריכ ת הספירה . ה״סובייט " סיר ב 
להיענו ת לתביעתנ ו ול א רא ה ג ם צור ך לנמ ק א ת עמדתו . א ז התגייסנ ו במלו א 
כוחנ ו להכשל ת מזימ ה זו . קראנ ו מיי ד לאסיפו ת חברי ם ולעצרת־ע ם גדול ה 
והסברנ ו לציבו ר א ת תוכ ן מלחמתנ ו וקראנ ו לעמו ד ע ל משמ ר הלשו ן העברי ת 
ובית־הספ ר העברי . בשב ת השמענ ו נאומי ם בעניי ן ז ה לפנ י המתפללי ם בבתי - 
הכנס ת שבעיר . כשנוכחנ ו שאהד ת הציבו ר נתונ ה לנו , ל א נשא ר לנ ו אל א להודי ע 
ל״סובייט" , שא ם ל א ייענ ה לתביעתנו , ניאל ץ להחרי ם א ת הספירה . 

לחילופ י המכתבי ם נתלוו , כמובן , שיחו ת בעל־פה , ויכוחים , צעקות , התרג ־ 

זויו ת והתרגשויות , לאו־דווק א בישיבות , כ י א ם בכ ל קר ן רחוב . והעי ר בריצ׳אנ י 
סועד ת ונרגשת . בסופ ו ש ל דב ר נאל ץ הסוביי ט לדחו ת א ת מוע ד הספיר ה 
״מטעמי ם טכניים ״ — ול א נתקיימ ה כלל . 

התקופ ה שאנ ו עומדי ם ב ה הית ה סוער ת ורב ת תמורו ת פוליטיות : בחירו ת 
לאסיפ ה המכוננ ת ברוסיה , מהפיכ ת אוקטובר , כיבו ש ביסראבי ה ע״ י הרומנים , 
הצהר ת בלפו ר ועוד . אי ן ספק , שעבר ו ע ל הציונו ת בבריצ׳אנ י גלי ם שוני ם ש ל 
אירועי ם והתרחשויות , א ך אי ן אנ י רוא ה עצמ י רשא י לכתו ב ע ל כ ל אל ה לרג ל 
עזב י א ת עיר־מולדת י לזמ ן מה . 

שלו ש שני ם וחצ י שהית י באוקראינה , מנות ק לגמר י מהעיר . כשחזרת י 
אלי ה באבי ב ש ל 1920 מצאתיה , כשהי א נתונ ה בשלטו ן הדיכו י ש ל הרומני ם 
הילופ י השלטו ן השפיע ו לרע ה ע ל החיי ם הכלכליי ם והציבוריי ם ש ל היהודי ם 
בכלל , והעבוד ה הציוני ת נפסק ה כמע ט לגמרי . חס ר הי ה ג ם מרכ ז ציונ י שיכוו ן 
א ת הפעולו ת הציוניות , שיקש ר א ת הסניפי ם למקומותיהם , שתהי ה ל ו סמכו ת 
להורו ת הלכ ה בבעיו ת ציוניו ת וכר . 

הציוני ם הכלליי ם שבעירנ ו עו ד המשיכ ו איך־שהו א בקיומ ם העלוב . 

תודו ת ל״שער י ציוך , שב ו הי ו מתכנסי ם מד י שב ת לתפיל ה (בבית ו ש ל ד״ ר 
פלייגר ) וש ם הי ו לעיתי ם — בשע ת התפיל ה — דני ם ג ם בענייני ם ציוניים . 

מ״צעירי־ציו ך ל א נשאר ו אל א החברי ם שהיו ו א ת הגרעי ן הראשון , וג ם 
אל ה נתפס ו במקצ ת להשפע ת השמא ל (א ם כ י ה ם ל א הוד ו בכך) , ועמדת ם 
הציוני ת נתערער ה במידת־מה . מצאת י אות ם מסוכסכי ם ע ם הציוני ם הכלליי ם 
בדב ר רכיש ת בניינ י הדואר . וז ה המעש ה : 

שלוש ת הבנייני ם הגדולים , בת י המידות , שבה ם הי ה משוכ ן הדואר , הי ו 
קניינ ו הפרט י ש ל אח ד מבנ י משפח ת ברשטיין , שמקו ם מגוריו , א ם אינ י טועה , 
הי ה באודיסה , במות ו ציוו ה למסו ר א ת הבנייני ם לצרכ י ציבור , בל י לפר ש מ ה 


40 



ה ם הצרכי ם ומ י המוס ד אש ר יקבל ם לידיו . דב ר ז ה הי ה נתו ן לשיקו ל דעת ם 
ש ל היורשים , ובש ל כ ך נדח ה ביצו ע הצווא ה מש ך שנים . 

כיוו ן שביד י הציוני ם הכלליי ם הי ה סכו ם כס ף ניכ ר לבניי ן בית־הכנס ת 
"שערי־־ציוך , בא ו ליד י הסכ ם ע ם היורשי ם לקב ל לידיה ם א ת הבניינים , בתנא י 
שבאח ד מה ם ישוכ ן בית־הכנסת , ובשניי ם הנותרי ם יפתח ו בית־ספ ר עבר י 
ציבורי . 

א ך נוד ע הדב ר ברבי ם ומיי ד נפתח ה תעמולת־זווע ה נג ד הציונים , האומרי ם 
"לרשת " א ת הציבור . מאלי ו מוב ן שברא ש מערכ ה ז ו התייצב ו אנש י השמאל ; 
אליה ם נצטרפ ה הנהל ת ״החבר ה לתמיכ ה בעניים״ , ולמרבה , התמיה ה — ג ם 
"צעיר י ציון" . ואכן , נצחונ ם הי ה "מזהיר" : העיסק ה בוטלה , והבניינים , שנועד ו 
לצרכ י ציבור , נשאר ו עולמי ת ביד י היורשים . 

מיי ד לאח ר הפס ח ש ל אות ה שנ ה שו ב החל ה פעילו ת בקר ב "צעיר י ציון" . 

מפע ם לפע ם נתקיימ ו אסיפות־־חברים , בה ן נדונ ו שאלו ת ארגוניו ת ובעיו ת 
ציוניו ת ופוליטיות . החל ו לארג ן א ת פעולו ת הקרן־הקיימת־לישרא ל — פעול ה 
שנוהל ה להלכ ה יח ד ע ם הציוני ם הכלליים , ולמעש ה ע״ י צ״ צ בלבד . ברא ש 

פעול ה ז ו הועמ ד תחיל ה מרדכ י שניידר , ואחר־כ ך ארי ה בריא , שהתמי ד בכ ך 
במש ך שני ם ע ד עלות ו לארץ־ישראל . באנ ו בקשרי ם ע ם הסתדרויו ת ציוניו ת 

מחו ץ לעירנו . א ך הכוחו ת העיקריי ם ש ל הציוני ם בעירנ ו — הכלליי ם וצעירי ־ 
ציו ן — הי ו נתוני ם ל״ווע ד למע ן פליט י אוקראינה" . 

בוק ר אח ד הגיע ו לעירנ ו כמ ה עשרו ת יהודי ם פליטי ם מאוקראינ ה 
שנשאר ו עומדי ם ברחו ב אובד י עצות , בל י לדע ת מ ה לעשו ת ולמ י לפנות . בי ן 
הראשוני ם שהבחינ ו בה ם הי ה חברנ ו מרדכ י שניידר , שאירג ן מיי ד חלוקת ם 
בבתים , מחש ש עינא־ביש א ש ל השלטונות.. . כב ר למחרת , ע ם הגיע ם ש ל 
פליטי ם נוספים , הי ה הכר ח לפתו ח בשביל ם מטב ח בבית ו ש ל יעק ב שניידר , 

ומיי ד נתארג ן ביזמ ת הציוני ם וע ד למע ן פליט י אוקראינה , בהרכ ב של : שלמ ה 
שנקר , שלמ ה וייסבר ג אהר ן שטיינהויז , מש ה גיוולדר , מרדכ י שניידר , יוס ף 
פלדשר , ב . צ . מלכזון , י . שטיינהויז , א . ברי א ואחרים . 

זר ם הבריח ה מאוקראינ ה גד ל מיו ם ליום , וע ד מהר ה הוצפ ה העי ר פליטי ם 
למאו ת ולאלפים : מה ם שקיו ו למצו א לה ם מקל ט בביסראבי ה ומה ם שקיו ו להג ר 
לאמריק ה בעזר ת קרוביה ם הנמצאי ם שם : רוב ם ככול ם בא ו חסרי־כ ל והי ו 
זקוקי ם לתמיכ ה ולסעד . 

מקו ם ברא ש תפס ה הדאג ה להקנו ת לפליטי ם הית ר ישיב ה וחופ ש תנוע ה 
בביסראביה . השאל ה ל א הית ה מקומי ת בלב ד ומצאה , כביכול , א ת פתרונ ה החיוב י 
בבוקרש ט הבירה . בעניי ן ז ה פע ל ג ם בן־עירנ ו נת ן לרנד , שהי ה א ז צי ד 
בפאדלאמנ ט הרומני . אול ם הביצו ע הי ה ביד י השלטונו ת המקומיים , ואל ה 
ידע ו לנצ ל א ת המצ ב ולשלש ל לכיס ם כס ף רב . הי ו מפרסמי ם מפע ם לפע ם 

גזירו ת רעות , כגון : בדיק ת התעודו ת ש ל הפליטים , גירושי ם חלקיי ם וכדומה , 


41 



ציונ י העי ר נפרדי ם מהמשפחו ת לנקובסק י וגולדגעל , שיצא ו למושב ה "מסיל ה חדשה " 

לי ד קושטא , לפנ י עלית ם ארצה . ( 1910 ) 


וכ ל זד . בד י לקב ל שלמוני ם עו ד ועוד , בשט ח הליגאילזציד . ש ל הפליטי ם פע ל 
רבו ת ובמסירו ת הראוי ה לשב ח מש ה גיוולדר , שכיה ן א ז כרב־מטעם . הודו ת 
לעמל ו קיבל ו כ ל הפליטי ם תעודו ת זמניו ת א ו ג ם תעודות־אזרחות . לכ ל 
ז ה הי ה דרו ש הו ן תועפות , והנט ל הכספ י שרב ץ ע ל הווע ד למע ן הפליטי ם הי ה 
כב ד מאד . יהוד י בריצ׳אנ י נתבע ו ונתנ ו בעי ן יפ ה ובל ב חם . ובכ ל זא ת ל א 
הספיק ו האמצעים , והי ה צוי ד לגיי ס כספי ם ג ם מהעיירו ת הסמוכות , שבש ל 
ריחוק ן מהדניסט ר ל א הגיע ו פליטי ם שמה . לתכלי ת ז ו יצ א יעק ב שטיינהוי ז 
(עמיצור ) לליפקאנ י ולנובוסליצה , ושלמ ה וייסבר ג יצ א לחוטין , וג ם ש ם מצא ו 
אצ ל היהודי ם ל ב פתוח . ר ק ״החבר ה לתמיכ ת עניים ״ עמד ה מנג ד — בהשרא ת 
מזכיר ה — ול א נקפ ה אצבע , ע ל א ף התביעו ת שהופנ ו אליה . 

בקר ב .הנוע ר ש ל הפליטי ם הי ו ל א מעטי ם שבחר ו לעלו ת לא״י . מטע ם 
"צעירי־ציו ך מונת ה ועד ה שטיפל ה בנוע ר זה , וכ ך הורכב ו כמ ה קבוצו ת שנשלח ו 
לארץ־ישראל . יעק ב עמיצו ר 



עלי ת משפח ת קופרמ ן ארצ ה 
יול י — 1920 


הסתדרו ת ה״מכבי " 

ה״מכבי " טר ם נוס ד בעיירתנו , ומשח ק הכדורג ל כב ר תפ ס מקו ם בחי י 
הנוע ר שלנו , הודו ת לשנ י הסטודנטי ם ויינ ר ושולמן , ששה ו אצלנ ו ובא ו בקשרי ם 
ע ם הנוע ר הלומ ד במקום . אול ם סני ף "המכבי " נוס ד אצלנ ו ביזמ ת האחי ם 
שפירא , שהגיע ו לעירנ ו מאומ ן ע ם פליט י אוקראינ ה ( 1920 ) . 

באסיפ ת היסוד , שנתקיימ ה בעזרת־הנשי ם ש ל ביה״ כ הסאדיגורי , נבח ר 
ועד , ובראש ו ש . וייסברג , חתנ ו ש ל י . ל . שילר , שז ה מקרו ב השתק ע בעירנו , 
במש ך זמ ן קצ ר ביות ר נרכ ש ציו ד משרדי , מכשיר י ספורט , ומגר ש המשחקי ם 
הוק ם והוכש ר באח ו ש ל מכב י אש . החברי ם החל ו להתאמ ן במשחקי ם ובתרגילי ־ 
סדר , בהדרכת ם ש ל האחי ם שפירא . יצויין , שכב ר א ז ניתנ ו הפקודו ת בתרגילי ־ 
מד ר בעברית . 


43 





פעולו ת ההסתדרו ת החל ו קימעה־קימע ה לקב ל צור ת מאורגנת , ובמרוצ ת 
הזמ ן נתבלט ו חברי ם אחדי ם במשחקם . כתוצא ה מכ ך בא ה חלוק ה לקבוצות , 
בהתא ם לרמ ת המשח ק והיכול ת ש ל כ ל אח ת מהן . ההתמודדויו ת התכופו ת בי ן 
החברי ם והקבוצו ת סייע ו ל א מע ט להתקדמו ת באימוני ם ולרכיש ת נסיו ן במשחק . 
לאח ר מכן , בשנ ת 1922 בערך , השתק ע בעירנ ו טכנאי־שיניים־מ ר סמוך , שהצטיי ן 
ככדורגלן , והו א שנתמנ ה כרא ש קבוצ ה א ׳ וכמאמן . הו א הצלי ח לרכ ז צוו ת 
שחקנים ״ שהגיע ו לרמ ה גבוהה . בי ן המאמני ם נמנ ו ג ם זמ ל והיר ש — טכנאי - 
שיניי ם א ף הם . 

ההסתדרו ת גדל ה והתפתח ה משנ ה לשנ ה כ י רבי ם הי ו הצעירי ם שמשחק ־ 
הכדורג ל קס ם לה ם ושהצטרפ ו ׳ לשורותינ ו ! כ ן הי ו חברים , • לרבו ת חברות , 
של א נטל ו כ ל חל ק במשחקי ם ובאימיגים , ואעפי״ כ נרשמ ו כחברי ם ב״מכבי " 
מתו ך אהדה . 


"***;**ר , 


880 

א * 





*11 


י* ■ 

!§§ ! 



״ס ׳ . 


• • . ' ג 

1811111 




§8181 






וע ד ״המכבי ״ 1924 

יושבי ם (מימי ן לשמאל ) : 1 . הורי ש ראובן , 2 . גרוזמ ן יצחק , 3 . וייסבר ג שלמ ה — היו״ר , 

4 . בוקשפו ן שבתי , 5 . טשא ק פנחס . 

עומדי ם : 1 . סוחוטי ן לייב , 2 . טשערקי ס שלום , 3 . סרברני ק שלמה , 4 . טשערקי ם .מיכאל . 


44 




קבוצ ת הכדורג ל — א . 

-שוכבים : 1 . י . גרוזמן , 2 . בוקשפון , 3 . גרינאוצק י 
כורעים : ! , סוחוטין , 2 . אבוליאק , 3 . וולשטיי ן 
עומדי ם : 1 . מ . הוריש , 2 . הזין , 3 . סמו ק (רא ש הקבוצ ה והמאמן) , 
4 . ויינ ר — עוז ר למאמן , 5 . סרברני ק 


זמ ן קצ ר לאח ר היווס ד ההסתדרו ת נשכר ה לשכ ה בביקתת ו ש ל טובי ה 
צ׳אבא ן (הרועה) , בסמו ך למגר ש המשחקים ! החד ר קוש ט בתמונות , בסיסמאו ת 
ובדג ל תכול־לבן ; בשעו ת שלאחר־הצהרי ם תסס ו ש ם החיים . המשחקי ם שנערכ ו 
בשבתו ת ובימ י ח ג משכ ו קה ל צופי ם מבי ן הנוע ר והמטיילים . 

סניפ י "מכבי " נוסד ו באות ה תקופ ה ג ם בית ר העיירו ת שבשכונתנו . עמדנ ו 
עמה ם בקשר י ידידו ת וקיימנ ו תחרויו ת בינעירוניות ? מפע ם לפע ם הזמנ ו 
קבוצ ת כדורג ל מעי ר אחר ת לתחרויו ת אצלנו , א ו שאנ ו נסענ ו לתחרו ת במקו ם 
אחר . כ ל ז ה הי ה קשו ר בחוויו ת ובבילויים ; וכ ך נוצ ר בעירנ ו הוו י ספורטיבי , 
שליכ ד א ת הנוע ר ע ל כ ל שכבותיו . 

משח ק הכדורג ל עמד , אמנם , במרכ ז הפעולו ת ש ל ה״מכבי" , אב ל ל א 
הי ה עיק ר תוכנה . האגוד ה דאג ה ג ם לחינו ך השכבו ת הצעירו ת יותר , מבי ן 







הילדי ם מהכיתו ת הבינוניו ת ש ל ביה״ס ; ילדי ם אל ה אורגנ ו א ף ה ם לקבוצו ת 
שבראש ן הועמד ו חבר ם בוגרי ם (חזן , סוחוטין , צ׳רקיס) , שהעסיקו ם בענפ י ספור ט 
שונים : תחרויו ת בריצה , התעמלו ת חופשי ת ועוד ; הי ו מקיימי ם את ם שיחו ת 
קלו ת בספרות , בשאלו ת תרבו ת שונות , עורכי ם טיולי ם ומלמדי ם אות ם משיר י 
האר ץ וכר , ברבו ת הימי ם על ו רבי ם מה ם לקבוצו ת הספור ט ש ל המבוגרים , 
והי ו ג ם שהצטיינ ו ותפס ו בה ן מקו ם נכבד , כגו ן נט ע גלמן , שנעש ה שחק ן 
ראש י בנבחר ת ואח״ כ ג ם מרכזה . 

קבוצ ה א , שלנ ו התבלט ה במשחקה , ושמ ה הל ך לפני ה ג ם בעיירו ת השונות . 

ל א פע ם הוזמנ ו אליה ן שחקנינ ו לעזר ה בהתמודדו ת נג ד קבוצו ת אחרות . 
נזכי ר א ת שבתא י בוקשפו ן ז״ ל (מ ת בארץ) , שוע ר מצטיין , מש ה הורי ש ז״ ל — 
מג ן שמאלי , שלמ ה סרברני ק (ח י בבראזיל ) — רץ , ונט ע גלמ ן — ר ץ מרכזי . 

בשני ם 1924 — 1926 חנ ה בעירנ ו גדו ד מהצב א הרומני , וקבוצ ת הכדורג ל 
ערכ ה את ם לעיתי ם קרובו ת משחק י ידידות , למד ה מה ם הרב ה תכסיס י המשחק , 
בזריזו ת וכדומה . ז ה קיר ב אותנ ו לקצינ י הגדוד , שעמד ו לנ ו רבו ת בעבודתנ ו 
ג ם בשט ח הציונות . כ ן ערכנ ו את ם הצגו ת ספור ט וחגיגות , שעבר ו בהצלח ה 
רב ה מבחינ ת הביצו ע היפ ה והמדוייק . 

אח ת החגיגו ת האל ה נחרת ה בזכרונ י ע ד היו ם הזה : הי ה ז ה באח ת 
השבתו ת בשעו ת שלאח ר הצהרים . אנו , כ ל חבר י "מכבי" , התרכזנ ו בככ ר שלפנ י 
הכנסי ה הנוצרית , לבושי ם בתכלת־לבן . מש ם צעדנ ו בס ך — ע ם הדג ל הלאומ י 
ברא ש — לצליל י התזמור ת הצבאית , לאור ך כ ל הרחו ב הראש י ומלווי ם קבוצו ת 
ספור ט ש ל הצבא . ג ם ה ם בתלבשת ם הספורטיבית ; קה ל ר ב נה ר לחגיג ה זו , 
שתכנית ה הספורטיבי ת והמגוונ ת הרהיב ה עי ן כל . 

בימו ת החור ף חיינ ו עורכי ם נשפי ם ספרותיי ם בשילו ב "מספרים " 

בספור ט ע ל הבמה , וכ ן הצגות , משפטי ם ספרותיים , הרצאו ת פומביו ת ונשפ י 
ריקודים . 

ג ם תזמור ת כלי־מית ר אירגנ ו בהדרכת ו ש ל לייזר־פייבל , הכנ ר וראש ־ 
הכליזמרי ם בעירנו ! ע ד מהר ה הוכש ר צוו ת הנגני ם להופעו ת פומביות . ג ם 
בעיירו ת הסמוכו ת הופענ ו בקונצרטים . התזמור ת מנת ה כ־ 25 מנגנים , ובראש ם 
הח ׳ פינ י צ׳אק , בנ ו ש ל המור ה אפרי ם צ׳אק . 

מוב ן שחבר י ״מכבי ״ הי ו פעילי ם ביות ר בכ ל הפעולו ת הציוניו ת : במגביו ת 
השונו ת ש ל הקרנו ת הלאומיות , בשע ת בחירו ת לקונגרסי ם ולמוסדו ת היהודיים , 
בהופעו ת תרבותיו ת ועוד . משו ם כ ך זכת ה להערכ ה רב ה מצ ד כ ל המוסדו ת 
הציוניי ם הורי ם רבי ם עודד ו א ת בניה ם להצטר ף לשורותינו , ומספ ר החברי ם 
הגי ע ל־ 200 , רוב ם נוע ר לומ ד וחלק ם נוע ר עובד . 

הי ו אמנ ם ל״מכבי " ג ם תקופו ת ש ל שפ ל ויריד ת המתח , בעיק ר בשני ם 


46 




תזמור ת ה״מכבי " — 1924 

מימי ן לשמא ל יושבים : גרוזמ ן יצחק , לרנ ר בערל , חירש , טשא. ק פנחס , סרברני ק אברהם . 
עומדים : סוחוטי ן לייב , סרברני ק שלמה , המנצ ח לייזע ר פיוועל , בוכמא ן שלמח , ווייסמן . 


1926 — 1929 : חברי ם התבגר ו ונאלצי ם הי ו לעזו ב א ת המקו ם א ם בש ל דאגו ת 
פרנסה , א ם להשלמ ת לימודיהם , א ם לשירו ת בצב א וא ם משו ם שנעש ו בעל י 
משפחה . אול ם מקר ב המתבגרי ם צמח ו כוחו ת צעירי ם ורעננים , שנחלצ ו לפעולות , 
ובעזר ת הוותיקי ם חידש ו א ת העבוד ה באגודה . ברא ש "מכבי " עמד ו א ז ד״ ר 
גרופנמאכ ר ז״ל , עו״ ד שלו ם צ׳רקי ס ואחרים . א ז הוקמ ו ג ם קבוצו ת לכדור־ע ף 
ולפינג־פונג . 

רושמ ו ש ל המכב י הי ה ניכ ר בעירנ ו שני ם מספר , וע ם הפסק ת קיומו , 

נשאר ו חברי ו נאמני ם ברוב ם לדר ך ב ה הלכו , א ם כ י מצא ו לה ם מסגרו ת אחרו ת 
לפעול ה הציונית . 

מיכא ל צ׳רקי ס אמי ץ 


47 


זכרונות י משנו ת "המכבי " 


ההסתדרו ת הציוני ת הקצת ה לנ ו בבניי ן ההלמוד־תור ה החד ש א ת אח ד 
החדרים . השלמנ ו א ת בניינ ו ושיפצנוהו , וכ ך הי ה ברשותנ ו אול ם נהדר , ששימ ש 
לפגישו ת חברי ם ותיקי ם וג ם צעירים ! כא ן היינ ו מבלי ם ערבי ם בצוות א בשיחות , 
במשחקי ם שונים , בתחרויו ת פינג־פונ ג ועוד . 

אח ת האפיזודו ת הזכורו ת ל י היטב , ראו י שאספ ר אות ה כאן . באח ד הימי ם 
ב א אל י שוט ר והזמיננ י א ל מושל־העיר . כשבאת י אליו , אמ ר ל י הקצי ן שברצונ ו 
שאגוד ת ״המכבי ״ תשתת ף באופ ן פעי ל בחגיגו ת 10 במא י (ח ג העצמאו ת 
הרומני ) ש ל אות ה שנה . הבעת י א ת הסכמת י לכך , אול ם התניתי , שיינת ן לנ ו 
לצעו ד ברחובו ת העי ר בלבו ש תכלהדלב ן ושדגלנ ו הכחול־לב ן יתנוס ס ברא ש 
התהלוכה . אי ן לתא ר א ת ג ל השמח ה וא ת גוד ל ההתרגשו ת ש ל האוכלוסי ה 
היהודית , כשצעדנ ו בסך , ברא ש מורם , ובשי ר עבר י ע ל שפתינו . ככ ה עברנ ו 
א ת הרחובו ת ע ד שבאנ ו למקו ם החגיגה , כשכ ל הקה ל פגשנ ו בתשואות . הי ה 
ז ה כבו ד ויק ר לכ ל יהוד י עירנו . 

המאורעו ת הטרגיי ם שבא ו כמ ה שני ם לאח ר מכ ן הביא ו ג ם לחיסול ה ש ל 
אגוד ת ״מכבי״ , בשנ ת 1940 , כשהסוביטי ם כבש ו א ת ביסראביה , השמדת י במ ו 
יד י א ת כ ל ארכיו ן האגודה . א ת התמונו ת וא ת הדג ל שרפת י באש , כשעינ י 
זולגו ת דמעו ת לרוב . 

ראוכ ן חור ש 


בימ י תמורו ת וזעזועי ם 

ראשי ת שנ ת 1917 הביא ה ג ם לעייד ה הקטנ ה והנידח ת א ת הד י המהפיכ ה 
הרוסי ת (מהפיכ ת פברואר ) ועמה ם ג ם פוגרו ם זוט א ע ל יהוד י המקום . הפלת ו 
ש ל הצא ר ניקולא י הוחג ה ע״ י הפגנ ה המונית , ב ה השתתפ ו ג ם חיילי ם צ׳רקסי ם 
ותורכמנים , שחנ ו בעי ר כגדו ד פרשים , וכ ן השתתפ ו ב ה כ ל הארגוני ם הציבוריי ם 
שהי ו בעיר : ה״פעראיין " ש ל בעלי־המלאכה , הציוני ם ע ל אגודותיה ם ("פרח י 
ציוך , "דובר י שפ ת עבר" ) כשדג ל תכלת־לב ן בראשם , ה״פריקאזצ׳יקים " (עובד י 
החנויות) , אנש י ה״בונד " והסוציאל־דמוקראטים , ובראש ם המהפכני ת הוותיק ה 
היהודי ה קאטי ה אברמובנ ה גינצבורג , מיילד ת לפ י מקצוע ה (עזר ה ג ם ל י להגי ע 
לעול ם הזה) , שעו ד במהפיכ ת 1905 נשפט ה ונאסרה , וכ ן וול ף קיז׳נר , מנה ל 
הספרי ה העירונית , ה״טובארישץ ׳ בעקער " (כינו י ש ל אח ד מאנשי־השמא ל 
המקומיים ) ואחרים . בהגיע ם א ל בי ת הדוא ר הוציא ו המפגיני ם א ת תמונת ו 
הגדולה , הצבעונית , ש ל הקיס ר ולקולו ת המארסילייז ה וצעקו ת "דאלו י ניקולאי! " 
(הלא ה ניקולאי ) ניפצ ו א ת זכוכי ת התמונ ה וקרוע ה לגזרים . זאטוטי ם בנ י 7 — 8 , 
חגגנ ו א ף אנ ו א ת חג־המהפיכה : חבר י מש ה ברויטמן , ב ן שכנתנ ו האלמנה , 

48 



הוצי א מבית ם א ת תמונ ת ניקולאי , שהית ה תלוי ה בהדרת־כבו ד ע ל הקי ר 
המרכז י שבחדר־האוכל , עמ ד ע ל הגזוזטר ה שלצ ד החצר , כשאנחנו , חבריו , 
עומדי ם תחתיה , ולקו ל קריאותינ ו "דאלו י ניקולאי! " ניפ ץ א ת התמונ ה רבת - 
החשיבות . סבתו , ששמע ה א ת נפ ץ הזכוכית , חש ה לגזוזטר ה וזיכת ה א ת המהפכ ן 
הקט ן בצביטו ת ובמכו ת נאמנות , בעו ד אנחנו , שהיינ ו לרגל י הגזוזטרה , מספיקי ם 
להתנד ף כהר ף עין.. . 

אחר־־כ ך בא ו ימ י הרת־עולם . חיילים , שהי ו משוכני ם בבית־הורי , החל ו 
להתאונ ן ע ל ה״קאשה " (דייסה ) שמקבלי ם הי ו ממטב ח הגדוד , ועמ ה מנו ת חמא ה 
(״בבי ת היינ ו מורחי ם ב ה א ת השערו ת והנעליי ם — כא ן נותני ם לאכו ל חמא ה!״...) . 
זוכרנ י א ת המבוכ ה ששרר ה בבי ת למרא ה חיילי ם שתפש ו א ת ה״פלדפבל " (רב ־ 
סמל ) שלהם , כשהו א לבו ש סגי ן חדש , ושיפשפ ו ב ו א ת רצפ ת החד ר המוצפ ת 
מי ם — וזא ת כתגוב ה ע ל הערת ו ש ל אות ו פלדפב ל שאי ן הרצפ ה נקיי ה כראוי.. . 
ברחובו ת נשמע ת הית ה שיר ת חיילים , מלוו ה צליל י הרמוניקות . 

אל א שע ד מהר ה הפכ ה רו ח השמח ה הכבוש ה לחרד ה מטרידה . חיילי ם 
שחזר ו מ ן החזי ת המתפורר ת התחיל ו מנסי ם לשכ ך זעמ ם בשו ד רכו ש יהודי ם 
וא ף במעש י אלימות . זוכרנ י כ י באח ד הימי ם נתקבצ ו בביתנ ו קרוב י המשפח ה 
שבעיר , שכני ם ושכנות , בחדר־האורחי ם הגדו ל שבבי ת נערמ ו ערמו ת ש ל כרי ם 
וכסתו ת ומרבדים , חבילו ת בגדי ם וכלי־לוב ן וכיוצ א בזה , שהביא ו עמה ם 
המתקבצי ם בבית , ואנו , הזאטוטים , מטפסי ם ע ל אות ן ערימו ת וגולשי ם מה ן מלא י 
עליצו ת וגיל . בעו ד שאחרי ם סגר ו דלתו ת בתיה ם ע ל ברי ח והתחבא ו בבתיה ם 
הנעולים , נק ט אב י בטאקטיק ה משלו : השאי ר א ת דל ת הבי ת פתוח ה ועמ ד ע ל 
הס ף כמ י שאינ ו חוש ש כלל , הכי ן מיח ם רות ח וכוסו ת מוכני ם לכיבוד ; א ם ירצ ו 

לפרו ץ לתו ך הבי ת — אמ ר — ממיל א יפרצו , ואיל ו יח ם נדי ב כלפ י החיילי ם 

מרי־הל ב והסברת־פני ם עשויי ם להרתי ע א ף בעל י כוונו ת רעות.. . ואכן , החיילי ם 

פסח ו ע ל הבי ת והטיל ו רמון־י ד במרח ק בתי ם אחדי ם ממנו . א ך הפח ד הי ה ר ב 

יות ר מאש ר מעש י השו ד הזעי ר והפגיעו ת הגופניו ת שמתי־מספ ר נפגע ו מרסיס י 
אות ו רמון . שלוש ה ממארגנ י ■אות ו פוגרום־זוטא , וביניה ם אח ד חוליגא ן נוד ע בש ם 
באקאל , בנ ו ש ל בעל־אחוז ה בן־הסביבה , נתפש ו אח״ כ והוצא ו להור ג במרכ ז העי ר 
ע״ י חיילי ם יהודי ם מקומיים , שנצטרפ ו לבולשביקים ; בש ל חשדו ת מובני ם ניתנ ו 
מהלכי ם לגירס ה כ י "הצבא " יר ה בה ם באות ם פורעים . 

סמו ך לאות ה פרש ה הוקמ ה בעייר ה ה״סאמואובורונה " (הגנ ה עצמית) . 
התחיל ו מסובבי ם בחוצו ת משמרות־ליל ה מתנדבי ם מזויני ם באלו ת ובמוטו ת ברזל , 
ורא ש ה״מיליציה" , ב ן דלת־העם , חייל־גיקולאייב י ושוטר־עירונ י לשעבר , ניס ן 
המכונ ה "סוויפטש " (שפירוש ו "שריקה") , נהי ה נות ן פקודו ת לבעלי־בתי ם נכבדי ם 
ועומ ד ע ל המיק ח ע ם אל ה שהעדיפ ו לשל ם למ י שנכו ן הי ה להחליפ ם במשמרת , 
בהגי ע תור ם לשמיר ת לילה . ווע ד המיליצי ה ש ל רחובנ ו הי ה מתכנ ס לעתי ם קרובו ת 
בבי ת הורי , והיית י נדח ק להקשי ב לדיוני ם ולמו״ מ ע ם הבאי ם לבר ר ענייני ם 


49 



שונים . זוכרנ י כיצ ד בא ה באח ד הימי ם אח ת משכנותינ ו ובדמעוודשלי ש התחננ ה 
בפנ י אנש י הוועד , כ י יצו ו ע ל בנ ה לסל ק מ ן הבי ת רוב ה אש ר מצ א אי־ש ם 
(רוב ה אכו ל חלוד ה ולל א כדורים) , שבגלל ו אי ן הי א עוצמ ת עי ן בלילית.. . 


בי ת ספר ו ש ל פילי ם וואסילייביץ , 

ע ל התפתחו ת הכרת י הלאומי ת השפי ע בל י ספ ק ג ם ביה״ ם 

הממשלת י — ״בית־ספר ו ש ל פילי ם וואסילייביץ , ״ — ב ו למדת י מא ז היות י ב ן 
11 . שנ י שלישי ם מ ן התלמידי ם יהודי ם היו , א ך בי ן כ ל המורי ם והמורו ת ל א הי ה 
א ף יהוד י אחד , ותוכני ת הלימודי ם הממשלתי ת ל א הי ה ב ה א ף שמ ץ ש ל סיפו ק 
למאוויי ו ש ל נע ר יהוד י בעל־מחשבה , המקב ל השכל ה עברי ת באור ח פרט י 
והמתחי ל לראו ת א ת העול ם בעיניי ם יהודיות . 

השיעו ר הראשו ן בבקר ו ש ל יו ם מתחי ל הי ה בביה״ ס בשיר ת "אבינ ו 
שבשמים" , שיר ה בעמיד ה כשפנ י הכ ל מופני ם לעב ר בניי ן הכנסי ה הנוצרי ת 
שממו ל לבניי ן ביה״ ס (ע ל הקי ר שבאות ו כיוו ן תלויו ת הי ו תמונו ת המל ך 
והמלכ ה וכ ן איקונין) . בגמ ר השיר ה הי ו המורי ם והתלמידי ם הנוצרי ם מצטלבים . 
זכורנ י כמ ה חר ה ל י הדבר , שבספ ר הגיאוגראפיה , בפר ק ע ל ארצו ת אסיה , סופ ר 
ע ל "פלסטינה , הנקרא ת ג ם ארץ־היהודים" , א ך לאח ר השורו ת הספורו ת שהוקדש ו 
ל ה לאות ה אר ץ בא ה הער ה עוקצנית , כ י "בוקורשט , ויאסי , י ש בה ן יות ר 
יהודי ם מאש ר בארץ־היהודי ם כולה".. . 

בשיעורי ם לדת , שהי ו ניתני ם פעמיי ם בשבו ע ע״ י הכומר , אב א איפיפאניי ף 
שמו , הי ו התלמידי ם היהודי ם צריכי ם לצא ת מ ן הכיתה , כד י שיהי ה הכומ ר חפש י 
יות ר בהסביר ו לילדי ם "כיצ ד עינ ו א ת בן־האלהים " וכדומה . אחר י שעור י הד ת 
הורגש ה תמי ד מתיחו ת מסויימ ת בי ן התלמידי ם הנוצרי ם והיהודים , א ך א ת 
דעות־הד ת עצמ ן היינ ו אנו , התלמידי ם היהודים , מבלי ם בנעימי ם בג ן הגדו ל 
ש ל ביה״ ס א ו בג ן שהי ה מחב ר א ת חצ ר הכנסי ה ע ם בית ו ש ל אב א איפיפאנייף . 
כשנתקבלה , בהשתדלו ת הר ב י.ל . צירלסון , נצי ג היהודי ם בסנא ט הרומני , הורא ה 
לשחר ר א ת ילד י היהודי ם בבתי־הספ ר הממשלתיי ם מחוב ת הכתיב ה בימי־השב ת 
— אירגננ ו מיי ד א ת מימוש ה המל א ש ל זכו ת זו . המורים , ברוב ם שלא־מאוהבי ־ 
ישראל , ל א הי ו נמנעי ם מלשל ב כפע ם בפע ם בדב־יה ם הער ה אנטישמי ת זהירה . 
העובד ה שהתלמידי ם היהודי ם הי ו מצטייני ם יות ר בלימודיהם , א ף ז ו נותנ ת 
היתד . א ת אותותי ה ביחסי ם שבכיתה . המפגרי ם שבתלמידי ם הנוצרי ם הי ו מוצאי ם 
פורק ן לרגש י נחיתות ם בהערו ת אנטי־יהודיות , לפעמי ם א ף בהתנכלו ת לתלמידי ם 
יהודי ם החלשי ם מה ם גופנית . מאידך , הי ו מעי ן רחש י סולידאריו ת בי ן התלמידי ם 
בנ י שת י הדתו ת שהי ו שווי ם במעמד ם הלימוד י בכיתה : תלמידי ם מצטיינים , 
מפגרי ם ובינוניים , והי ו א ף תופעו ת ש ל יחסי ם חבריי ם מצוייני ם בי ן בנ י שת י 


50 



העדות . המדיניו ת האסימילאציונית , ששימש ה נ ר לרגל י ביה״ ס הממשלתי , 
משפיע ה היתד . א ת השפעת ה בכיוו ן ההפו ך מז ה שאלי ו נתכוונה ; דווק א הי א 
שתרמ ה ל א מע ט לחידו ד חושינ ו ולגיבו ש הכרתנ ו הלאומית . דב ר ז ה ב א ליד י 
ביטו י במאור ע מסעי ר שאיר ע בכיתתנ ו בראשי ת 1925 . 

מור ה חדשה , שנשלח ה ללמדנ ו באח ד המקצועות , ל א נזהר ה בלשונ ה 
וכינת ה א ת אח ד התלמידי ם היהודי ם בכינוי־החיב ה "ז׳ידאן " (כינוי־גנא י ליהוד י 
ברומנית , מעי ן "ערבוש " לערב י בישראל) . ב ו במקו ם מחינ ו בקולו ת רגוזים , 
שהוציא ו א ת המור ה לחלוטי ן מכלי ה וסו ף אות ו שעו ר שהפ ך שערורי ה גדולה . 
בהפסק ה התאספ ו מי ד התלמידי ם היהודי ם והוחל ט שכ ל עו ד תהי ה זא ת מור ה 
בביה״ ס — ל א יינת ן ל ה ללמ ד בכיתתנו . החלט ה ז ו בוצע ה כב ר בשיעו ר הבא . 
משהתער ב מנה ל ביה״ס , הזהי ר ותב ע משמע ת — הוחל ט להכרי ז שבית ה בכיתה , 
מתו ך דריש ה מפורש ת לסל ק אות ה מור ה מ ן ההורא ה בכיתתנו . השבית ה ארכה . 
כשבועיי ם ויות ר והיתד , לשיח ה בפ י כ ל בעיר . המנה ל הזעי ק א ת הרביזו ר (המפקח ) 
מעיר־המחוז , כונס ו הור י התלמידי ם והושמע ה אזהרה , כ י המסרבי ם לחזו ר 
ללימודי ם עלולי ם לקפ ח עצמ ם מללמו ד בבי״ ס ממשלת י כלשה ו במדינה . א ך אנ ו 
עמדנ ו במריינו . 

תחיל ה הוסיפ ו השיעורי ם להתנה ל בהשתתפו ת התלמידי ם הלא־יהודי ם 
בלב ד (שהי ו כשלי ש ממספ ר תלמיד י הכיתה) , ואית ם כמ ה תלמידו ת יהודיו ת מ ן 
המפגרו ת שבכיתה , שתמור ת התכחשו ת ז ו לסולידאריו ת ע ם חבריה ן קיו ו לזכו ת 
פע ם בציוני ם טובי ם וא ף זכ ו בה ם באות ם ד.י?י ם מיד י המור ה המוחרמת . לאח ר 
שהפניו ת למצפונ ן ולהכרת ן ש ל אות ן תלמידו ת ל א הועיל ו — ארבנ ו לה ן באח ד 
הימי ם במקו ם מתאי ם בדרכ ן מביה״ס , וה ן בא ו ע ל שכרן ; התרינ ו בה ן — ואכ ן 
חדל ו משביר ת השביתה . א ף בי ן התלמידי ם הלא־יהודי ם גבר ה ההיעדרו ת מ ן 
השיעורים , קצת ם מטעמ י סולידאריו ת חברית , וקצת ם מהרגש ה שממיל א השיעורי ם 
אינ ם שיעורים . באח ד הימי ם הופענ ו בחצ ר ביה״ ס בשעו ת שלאח ר הלימודים , 
ומ ש ראינ ו אות ה מור ה חביב ה פתחנ ו בשי ר העבר י ״חושו , אחים , חושו ״ — מ ן 
השירי ם עבריי ם המעטי ם שידענ ו אז , מהיותנ ו חברי ם ב״יונג־מאנשאפט " (פלוג ת 
הצעירים ) ש ל "מכבי" . המור ה דיווח ה למנה ל כ י השובתי ם הפנינ ו בחצ ר ביה״ ס 
ובפיה ם שירי ם קומוניסטיי ם (ברומני ה ש ל אות ם הימים!).. . פרובוקאצי ה ז י 
הרגיז ה א ף א ת הור י התלמידים , שתחיל ה רגז ו ע ל מעש י בניה ם ולחצ ו בכיוו ן 
הפסה ת השביתה , א ך עת ה הצטרפ ו א ף ה ם לתביע ה כ י אות ה מור ה תסול ק מ ן 
הכיתה . סופ ו ש ל דב ר ,שהמנה ל שוכנ ע כ י עלי ו לסגת . הובט ח לנ ו כ י א ם 
א ם יחודש ו השיעורים , תוחל ף אות ה מור ה כעבו ר ימי ם מספר , ובאמצעו ת כמ ה 
מ ן ההורים , שעמד ו במג ע ע ם פילי פ וואסילייביץ / נרמ ז לנ ו כ י ג ם עלינ ו לגלו ת 
גמישו ת טאקטי ת ולת ת י ד לחיסו ל המשבר . ע ל סמ ך הבטח ה ז ו החלטנ ו לחזו ר 
ללימודים . 

השיעו ר הראשו ן ש ל אות ה מור ה בכית ה עב ר במתיחו ת רב ה ע ל כ ל 


51 



שאל ה שנשא ל אח ד התלמידי ם השובתי ם היתד . התשוב ה — שתיק ה א ו "איננ י 
יודע" . אילול א מעוצבנ ת היתד , ול ו היתד , בעל ת תבונ ה טאקטי ת רב ה יותר . 
יכול ה היתד , לשאו ל תלמידי ם לא־יהודי ם ולמתו ח א ת עצבינ ו אנו ; אל א שרצונ ה 
הי ה לקב ל תשובו ת דווק א מפ י אל ה שמרד ו בסמכותה , ובכ ך נכשל ה כשלו ן 
חרוץ . הנסיו ן להטי ף מוס ר במצ ב ז ה ל א העי ד אל א ע ל חוס ר הבנ ה פסיכולוגית . 
כעבו ר ימי ם מספ ר נעלמ ה המור ה מביה״ ס כולו , כ י הנעש ה בכית ה שלנ ו הטבי ע 
א ת חותמ ו בכ ל כיתותיו . 

משחזר ו הדברי ם למסלול ם הרגי ל נקראת י ללשכת ו ש ל פילי פ וואסילייביץ׳ . 

קוגא ן — פנ ה אל י — אנ י יוד ע כ י הנ ך "אטאמא ן שאיקי " (רא ש הכנופיה) , 
לול א היי ת תלמי ד כשרונ י כפ י שהנך , היית י זור ק אות ך מביה״ ס ודוא ג לכ ך כ י ל א 
יינת ן ל ך עו ד לדרו ך בשו ם בי״ ס שבמדינה . הפע ם בר־מז ל הנך , א ך היזהר , קוגאן , 
היזהר ! — ובזע ף רמ ז כ י על י ללכת . החווית י קיד ה כמקוב ל ויצאתי . 

בתעודת־ ד,ציוני ם שבגמ ר אות ה שנ ה קיבלת י בסעי ף ״התנהגות ״ ציו ן ״ 4 ״ 

— ציו ן שלהלכ ה א י אפש ר הי ה לבעלי ו להיו ת מוחז ק בבי״ם . אכן , בשנתיי ם 
שעו ד למדנ ו באות ו בי״ ס לאח ר השביתה , נזהרי ם היינו ; א ך ג ם המורי ם 
האנטישמיי ם ידע ו כ י עליה ם להיזהר . 


אגוד ת "השואף " 

חודשי ם מעטי ם לאח ר אות ה שבית ה בביה״ס , שע ה שמתקר ב היית י למלאו ת 
שנת י החמש־עשרה , על ה בדעת י לארג ן אגודודנוע ר מסו ג האגודו ת השונות , שע ל 
פעילות ן בערי ה הגדולו ת יות ר ש ל ביסראבי ה מופיעו ת הי ו ידיעו ת בעתו ן 
ב״אונזע ר צייט " וב״ער ד או ן ארבייט" , שבועו ן "צעיר י ציון " שהתחי ל לצא ת 
לאו ר בקישינוב . משכת י לרעיו ן ז ה כמ ה נערי ם בני־גיל י — לא ו דווק א חבר י 
לבי ד,"ם . ומשהפשיר ו השלגי ם והאח ו שבקצ ה העייר ה התחי ל עוט ה ירק־דשא , 
יצאנ ו באח ת השבתו ת א ל ה״נוב י פלאן " (שיכו ן חדש) , ובאח ד הבנייני ם שעמד ו 
בבניית ם קיימנ ו דיו ן ממוש ך ע ל רעיו ן האגוד ה ותכני ת פעולתה . א ת אש ר אמ ר 
כ ל אח ד מ ן המשתתפי ם באות ו דיו ן רשמת י בפנק ס — הפרטיכ ל הראשו ן שרשמת י 
בחיי.. . מאח ר שרעיו ן האגוד ה נתקב ל ביסודו , קיבלת י ע ל עצמ י להכי ן "תקנון" , 
והוסכ ם כ י ע ד לפגיש ה הבא ה נחשו ב ע ל ש ם שייקר א לאגודתנו . כמ ה וכמ ה 
ערבי ם טור ח היית י בניסו ח אות ו "תקנון" , וכ ל שקראת י אי־פע ם ע ל פעולת ן ש ל 
אגודו ת כאל ו וע ל פעולותיה ן וחוקיהן , גייסת י לצור ך העניין . בפגיש ה השני ה 
נתקבל ה הצעת י לקרו א לאגוד ה בש ם ״השואף ״ — כשמ ה ש ל אגוד ה שלפ י דבר י 
ד״אונזער־צייט " פעל ה בבלצי . לאח ר וויכו ח ממוש ך ,שלעתי ם הפ ך כמע ט לרי ב 
מפוצץ , נתקב ל לבסו ף התקנו ן שעיבדת י ברו ב יגיעה , והוכר ז ע ל ייסו ד "השואף " 
בבריצ׳אנ י וע ל רכיש ת חברים . בווע ד שנבח ר הוט ל על י תפקי ד המזכיר . 


52 



ארגו ן "השואף " הי ה בבחינ ת של ב חד ש בחיי . ז ו הפע ם הראשונ ה נתנסית י 
ב״בעיו ת ארגון " מורכבו ת יותר , רשימו ת חברים , הכנ ת תכניו ת פעול ה ומסיר ת 
דוחו״ ת ע ל אש ר נעש ה ול א נעשה , גביי ת מסי ם והנהל ת "פינאנסים " וכיוצ א 
בזה . האגוד ה עסק ה בטיולים , ב״משטרד ד (כ ך נקרא ו א ז תרגילי־סדר) , בפעולות ־ 
ספורט , ב״לקציות " (הרצאות ) ו״משפטי ם ספרותיים" , שבצ ד הרחב ת אופקי ־ 
המחשב ה ורכיש ת דע ת הי ה בה ם ג ם משו ם תרגיל י נאומים.. . באגוד ה הי ו ג ם 
בנו ת — דב ר שדירב ן א ת יצ ר ההצטיינו ת ש ל הנערים , מ י בתחומ י הספור ט 
וההתעלו ת הפיסית , ומ י בתחומ י הפעול ה התרבותי ת א ו ההנהגה , א ו א ף בפעול ה 
למע ן הקק״ל . האגוד ה מנת ה כ־ 80 חב ר וחברה . 


קונקורנציה : אגוד ת "החבר " 

עד־מהר ה קמ ה בעייר ה אגודת־נוע ר ציוני ת שניה , ״החבר ״ — כש ם אגוד ה 
שהיתר . קיימ ת בצ׳רנוביץ . בדר ך הטב ע החל ה התחרו ת בי ן שת י האגודו ת ע ל 
רכיש ת חברים , ע ל עליונו ת בפעול ה ובמעמ ד הציבורי , ונפת ח מאב ק ע ל "עמדו ת 
מפתח" : בווע ד המקומ י ש ל הקק״ל , בווע ד הספרי ה הציוני ת ובציבו ר הציונ י 
והכלל י שבעי ר (אגוד ת "התחיה" , מיסוד ם ש ל "צעירי־ציון" , קיימ ת היתד . כב ר 
מקודם , א ך ז ו ל א הי ו ב ה אל א חברי ם וחברו ת מבוגרי ם יותר , כבנ י עשרי ם ואף , 
למעל ה מזה) . ע ל א ף ההתחרו ת קיי ם הי ה שיתו ף פעול ה בי ן "השואף " ו״החבר" : 
פגישו ת משותפו ת באח ד היערו ת שבקרב ת העיר , משפט־ספרות י משותף , הרצא ה 
משותפ ת מפ י אח ד שד״ ר ציונ י שהי ה מזדמ ן לעיירה , א ו מפ י מרצ ה מקומי , 
שיתו ף בפעול ת הקהק״ל , בספריה , בעריכ ת נשפי־נוע ר וכיוצ א בזה . בדר ך כל ל 
הי ה "השואף " רב־חברי ם יות ר ופעי ל יות ר וחבריו , שרבי ם מה ם הי ו תלמידים , 
גיל ו יכול ת רב ה יות ר בכמ ה מתחומ י הפעולה . א ך לימי ם ק ם "החבר " ועש ה 
מעשה , שהי ה בבחינ ת חידו ש ואטראקצי ה ג ם יחד : ב״שפירוגרף" , שהשיג ו 
מצ׳רנוביץ , התחיל ו מוציאים־לאו ר עתו ן בש ם ״החבר ״ — בעריכ ת אח ד החברי ם 
שקנ ה "נסיו ן עתוניאי " במלאכ ת אות ו "עתו ך הומוריסטי , שהיינ ו מתקיני ם בחשא י 
בביה״ ס הממשלתי . תמיה ה היא , כמובן , מדו ע ל א עש ה ג ם "השואף " כן , א ך 
עובד ה נחרצ ת היא : ל א עשה ! אפש ר ווית ר ע ל ביטאו ן משלו , כיוו ן שעמוד י 
"החבר " פתוחי ם הי ו ג ם לשאינם־חברים , ומאמריה ם הי ו זוכי ם ש ם ליח ס ש ל 
שויו ן מלא , ואול י אפיל ו להעדפ ה מסוימ ת (טאקטיק ה נבונה!).. . באות ו עתו ן 
שפירוגר ף כתבת י בסתי ו 1925 א ת מאמר י הפובליציסט י הראשון : ווא ם 
מע ן דאר ף געדענקען " (מ ה שי ש לזכור ) ועניינו : חי י היהודי ם בגול ה ללא ־ 
נשו א הם , הדו ר הקשי ש הנ ו דו ר "סי ר הבשר" , והנוע ר הו א שעלי ו לעשו ת א ת 
השינויי ם הדרושי ם בחי י העם . מאמ ר ז ה הי ה לשיח ה בפ י רבי ם בעיירה , ובאח ד 
הערבי ם שלאח ר הופעת ו שאלנ י אב א בשע ת ארוחת־הערב : "הג ד נא , מ י ז ה נת ן 
ל ך רעיונו ת אלה , שעליה ם כתב ת באות ו מאמר?".. . 


53 



נסתבר , כ י אב א קר א א ת יצירת י המהפכני ת בבית ו ש ל מוט ל ברייטמ ן 
— "מרכ ז רוחני " בעיירה , שאב י הי ה מבאיו . (הי ו מתקבלי ם ש ם עיתוני ם 
וכתבי־ע ת למיניהם , כול ל ה״ליטעראריש ע בלעטער " מווארשה ; מ . ברייטמ ן 
עצמ ו הי ה מושך־בעט , א ף ניס ה כוח ו בכתיב ת רומא ן בש ם "ווע ן דע ר מא ן הא ט 
־געבליט " (ע ת פר ח הפר ג שיצ א בהוצא ת המחבר ) ועמ ד בקשרי ם ע ם אנש י 
הספרו ת היהודי ת בצ׳רנוביץ , בבוקארס ט ובווארשה . אליעז ר שטיינברג , שלמ ה 
ביקל , נחמ ן מייז ל ועו ד מידידי ו האישיי ם היו , ומד י הזדמנ ם לבריטשאנ י הי ו 
אורח י ביתו . הרוצי ם בכ ך יכל ו למצו א באות ו בי ת ג ם פארטנרי ם למשחקי ־ 
קלפים . והגבר ת סימ ה ברייטמן , מצטיינ ת הית ה בתעשיי ת עוגו ת ומיני־תרגימ ה 
משובחים) . בשאל ת אב א הי ה ג ם משו ם שמיני ת ש ל גאוו ה נסתרת , ג ם מעי ן 
מורת־רוח , שמקור ה חש ש לעתיד . זוכרני , שלשמ ע אות ה שאל ה הסמקת י מאוד . 
א ך אזרת י א ת כוחות י וכדר ך גוברי ן יהודאי ן השיבות י ע ל השאל ה בשאלה • 
״ונ י מ י צרי ך לת ת ל י רעיונו ת כאל ה ?״.. . 


ק ן השומר־הצעי ר 

בקי ץ 1926 הי ה "השואף " לק ן "השומ ר הצעיר / ו״החבר " הי ה לימי ם 
לסני ף "גורדוניה " (משנעש ה "החבר " בצ׳רנובי ץ ובכמ ה מקומו ת אחרי ם 
ל״גורדוניה" , שהוקמ ה א ז ברומניה) . 

כב ר לפנ י מושבות־הקי ץ ש ל אות ה שנ ה (שהי ו נערכו ת כרגי ל ביול י — 
אוגוסט ) ב א לעייר ה יאש ה שביטקיי , חב ר המועצה־הראשי ת ש ל השומר־הצעי ר 
ורא ש "גלי ל (התנועה ) בסראביה" , נפג ש ע ם החברי ם המבוגרי ם יות ר שב״השואף " 
וסיפ ר ע ל התנוע ה השומרית , שקיני ה קיימי ם הי ו כב ר מז ה שנודשנתיי ם 
בליפקאני , סקוריאני , חוטי ן ונובדסליצ ה (בז ו האחרונ ה נוס ד הק ן כב ר ב־ 1923 , 
בהשפע ת צ׳רנובי ץ הקרובה) . בשנ ת 1924 נערכ ה לראשונ ה מושבת־קי ץ משותפ ת 
לחבר י התנוע ה בבוקובינ ה ובבסראבי ה (בקישינב , בלצ י ובנדר י קמ ו הקיני ם 
השומריי ם בסתי ו 1920 ובאבי ב 1921 ) . הדברי ם שסיפ ר שביטקי י (תלמי ד 
השביעי ת בבנדרי־טיגינה ) ובעיק ר תלבושת ו השומרית , גינוניו , שירת ו הרומאנטית , 
הספ־ו ת השומרי ת אש ר באמתחת ו וקשרי־הידידו ת שהשכי ל לקשו ר עד־מהד ה 
ע ם אנשי ם שוני ם בעייר ה — כ ל אל ה הכניס ו כעי ן רו ח חדשה , עורר ו כמיהו ת 
חדשו ת וקרע ו ■אופקים , שע ד א ז ל א נודע ו לנוע ר הבריטשנאי . 

אחר י מושבו ת הקי ץ ב א לביקו ר בעייר ה אברה ם בוגראד , ממייסד י ק ן 
נובו־סליצ ה ואח ד מראשיו . לאח ר פגישו ת מספ ר ע ם חבר י "השואף " הורכב ה 
"קבוצ ה איניציאטיבית" , (שלאח ר זמ ן מ ה קיבל ה א ת הש ם "סולל-בונה") , וב ה 
8 בני ם ו־ 3 בנות . (צילו ם ספטמב ר 1926 ) . קבוצ ה ז ו נועד ה להיו ת גרעי ן הק ן 
ומסגר ת להכנ ת "שיח ת מנהלים " (מדריכים) . ע ד מהר ה הוקמ ו קבוצ ת "בוגרות " 


54 



חבר י תנוע ת השומ ר הצעי ר 


(בש ם "דבורה" ) וקבוצ ת צופים־בוגרי ם (בש ם "יהונתן") , שת י הקבוצו ת הבוגרו ת 

היו ו א ת גדוד־הבוגרי ם (בש ם "אח ד העם" ) וקבוצ ת "יהונתן " שימש ה גרעי ן 

לגדוד־הצופי ם שהקמת ו תוכננ ה > הק ן השומר י עמ ד ע ל תל ו — בדמו ת הקני ם 

שקמ ו קודם־לכ ן בעיירו ת הסמוכות . בחג־הסוכו ת ש ל אות ה שנ ה הופי ע הק ן 
ראשונה , כשהו א ממושט ד יפה , רוב ו בחולצו ת שומריות , ובהדרכת ו המלהיב ה ש ל 
א . בוגרא ד הפגי ן לראשונ ה בפנ י קה ל ר ב "הורה " שומרי ת סוער ת ברחב ת 
ה״שערי־ציון" . מי ד לאח ר החגי ם נשלח ו להדרכ ת הק ן שנ י מדריכי ם ומדריכ ה 
"ותיקים " מק ן ליפקאנ י ה ם התקיימ ו ממת ן שיעורי ם והשקיע ו עבוד ה מרוב ה 

ומסור ה בארגו ן הק ן הצעי ר ובהדרכתו . בנשף־חנוכ ה תרפ״ ו (סתי ו 1926 ) , 
המשות ף לנוער , הציונ י כולו , כב ר הופי ע הק ן כשהו א מאורג ן כהלכ ה והערכי ם 
החדשי ם שהבי א לנוע ר העייר ה מעוררי ם כבו ד והערכה . 

הק ן שכ ר מועדו ן ע ל ש ם "מכבי" , שבזכו ת היות ה מסונפ ת לברי ת הארצי ת 
ש ל ארגונ י הספור ט ברומני ה הי ה ל ה לאגוד ה ז ו רשיו ן לסני ף ג ם בבריטשאנ י 
א ד סני ף ל א הי ה ל ה אז . 300 ל״ י לחוד ש שולמ ו דמי-שכירו ת "אולם " הקן , 
עו ד 200 ל״ י לחוד ש הי ה מקב ל אי ש הבולש ת במקום , באלאנסקו , שיד ע כ י ברשיו ן 
״מכבי ״ משתמש ת אגוד ה אחר ת ועב ר בשתיק ה ע ל כך . 200 ל״ י לחוד ש הי ה ע ל 
הק ן לשל ם להנהג ה הראשי ת אש ר בצ׳רנוביץ . לכיסו י הוצאו ת אל ו ואחרו ת 
הונה ג בקן , מלב ד מס־חבר , ג ם ״מ ם תענוג ״ (מעי ן מס־מותרות ) — תרומ ה חופשי ת 


55 


שכ ל שומ ר ושומר ת צריכי ם הי ו לתרו ם בקבל ם בג ד חדש , בלכת ם לראינוע , 
בקנות ם ממתקי ם ולרג ל תענוגו ת דומים . עצי ם להסק ת תנו ר במועדו ן הי ו 
מביאי ם אי ש מבית־הוריו . אול ם הק ן קוש ט יפה , הוקמ ו קורסי ם לעברית , אורגנ ה 
כריכי ה שעבד ה תחיל ה לצרכ י חבר י הק ן וכעבו ר זמן־מ ה התחיל ה מקבל ת ג ם 
"עבודודחוץ" . הבנו ת התחיל ו עובדו ת בקליע ת ראפיה , קש , מלאכ ת רקמ ה 
וכדומה . בפורי ם 1927 הופי ע בתערוכ ה פומבי ת ש ל מלאכודי ד למיניה , שנשאר ה 
פתוח ה שבועו ת מספ ר ועשת ה רוש ם ר ב ע ל המבקרי ם הרבי ם שבא ו לראותה . 
הכנס ת דמי־הכניס ה הית ה קוד ש לקה״קל , ואיל ו מוצג י התערוכ ה הוגרל ו בהגרלה , 
והמצטייני ם שבה ם נמכר ו בשיט ת "אוקציו ן אמריקני " (מכיר ה פומבית) , ביניה ם 
גב״קב ר הרצל " מעש ה יד י (גבס , זכוכית , טו ש וכר) . הכנסו ת ההגרל ה והאוקציו ן 
ניתנ ו לקופת־הקן . 

בפס ח 1927 נמס ר הק ן הדרגתי ת ל״הנהגה " מקומית . אות ו קי ץ יצא ו 
בוגר י הק ן ז ו הפע ם הראשונ ה למושבת-קיץ , בקושצ׳וי ה שבהר י בוקובינה , 
היציא ה מערב ת בסראבי ה החד־גוני ת א ל בוקובינ ה באמ ת היערו ת ההרריים . 
טיולי-המחנ ה בהר י הקארפטי ם מלאי -ההו ד וע ל גב י הדוברו ת במור ד הביסטריצ ה 
והפרוט , הלילו ת מסבי ב למדור ה ביע ר וכ ל הוו י המחנה , שיחו ת והרצאו ת שנשמע ו 
בו , קשר י ידידו ת שנקשר ו בי ן בא י הקני ם השוני ם וכ ר השאיר ו חוויו ת בלתי ־ 
נשכחו ת ועורר ו כיסופי ם טמירי ם ליופי , לחירות , לאחווה . לאח ר פגישו ת אל ו 
ע ם מרחב י הטב ע המרהיבי ם נרא ו רחובו ת העייר ה צרי ם יותר , ובתיה ם כאיל ו 
דחוקי ם יותר , שחוחי ם ומחניקי ם יותר . 



סני ף השוה״ צ בבריצ׳נ י 1928 , פלוג ת הבוגרי ם 


56 


הק ן השומר י נעש ה מרכ ז לחיי ם חדשים , שא ת טעמ ם טעמנ ו לראשונה . 

כ ל שקד ם — נרא ה הי ה כעי ן מבו א חס ר טע ם לחיי ם החדשים . בתוככ י הק ן 
כאיל ו עמ ד כ ל ימו ת השנ ה טעמ ם ש ל חי י החירו ת שבמושב ה השומרית ; כא ן 
מצ א הצעי ר היהוד י פורק ן למאווייו , שנדוני ם הי ו לדיכו י בבית־ההורי ם 
ובסביב ה העיירתי ת בכללותה ; כא ן מצ א ביטו י ללבטי ו בחיי־הצוות א האינטימיי ם 
ש ל הקבוצה . משחק י השד ה והחדר , ריקוד י הק ן ההארמונית־היפה , שניגונים , 
חסידיי ם מלא י דביקו ת ומנגינו ת אוקראיניו ת עריבו ת ושירי־ע ם יהודיים , אוקראיניי ם 
ורומניי ם ושיר י ארץ־ישרא ל החדשה , החלוצית , השתלב ו והשתזר ו בה , קירב ו 
וליכד ו בנ י שכבו ת וגילי ם שוני ם — כ ל אל ה שימש ו מזו ן מפר ה לנפ ש הצעירה , 
לכיסופי ה וערגונותיה . ע ל רק ע חיי־הנעורי ם התוססי ם והמפרי ם בעוז , כשפעולו ת 
ספורט , צופיות , טיולים , שיחו ת ובירורי ם ומבצע י ארגו ן משתלבי ם אהדדי , ג ם 
פעול ת ההשכל ה קיבל ה צביו ן אחר , חד ש לחלוטין , כשהי א יונק ת מתחומי ם 
שרחב ו מאו ד ומעפיל ה לגבהי ם של א נודע ו כא ן תמו ל שלשום . 

אחר י מושבת־הקי ץ הראשונ ה גבר ה פעול ת הק ן וקרנ ו הוסיפ ה לעלו ת 
בעיר . כד י להרווי ח כס ף לצרכ י הק ן ופעולת ו (תשלו ם חובו ת "קופ ת המושבה" , 
ביצו ע טיולי ם לקני ם שבעיירו ת הסמוכו ת וכיו״ב ) התחלנ ו חוטבי ם עצמ ן 
בחצרו ת בעל י בתי ם — דב ר שעש ה רוש ם ר ב בעיר . אח״ כ עבדנ ו ג ם בניקו י 
מדרכו ת מהבו ץ — עבוד ה שיהודי ם ל א הי ו "מתבזים " בשכמותה . חוזרי ם היינ ו 
מעבוד ה ז ו מלא י בו ץ מכ ף רג ל וע ד קדקוד , א ך גאי ם ע ל יחסנ ו החד ש לעבוד ה 
ומכונפי ם ע״ י הרעיונו ת והערכי ם החדשים , וכ ן ע״ י היחסי ם ההדדיי ם החדשי ם 
אש ר הלכ ו והטביע ו חותמ ם בהוויתנו . 

אהר ן כה ן 


״התחיה ״ בשנו ת 1928-1924 

בתקופו ת שונו ת הי ו קימו ת בעירנ ו אגודו ת נוע ר ציוני , שנשא ו א ת 
הש ם "התחיה" . ברשימת י ז ו רצונ י לעמו ד ע ל אח ת "התחיות " הללו . 

למעשה , הי ו חברי ה מאוגדי ם קוד ם לכ ן באגוד ת "מכבי" , א ך משנפסק ה 
פעולתה , עבר ו כ ל חברי ה — לרבו ת אל ה שהשתייכ ו אלי ה כאוהדי ם בלב ד — 
לאגוד ת "התחיה" . אליה ם נצטרפ ו עו ד בנ י שכבו ת שונות , מהנוע ר הלומד , 
משכילי ם ויודעי־ספ ר ומבנ י פשוט י הע ם שההשתייכו ת ל״התחיה " קסמ ה להם . 

ברוב ם הי ו החברי ם בעל י נטי ה לציונו ת הסוציאליסטית , א ך ז ו טר ם 
בשל ה בה ם במיד ה מספקת , ומשו ם כ ך נמנע ו לפ י שע ה מהגדר ה עצמי ת ברורה , 
ז״התחיה " שימש ה לה ם מעי ן פרוזדו ר לטרקלין . החברו ת באגוד ה נתבסס ה ע ל 
עקרו ן הנאמנו ת לתנוע ה הציונית , ע ל מתן־י ד למוסדותי ה ולמפעלי ה ובעיק ר ע ל 
השתתפו ת מתמד ת בפעולו ת למע ן הקרן־הקימ ת בכ ל צור ה ובכ ל הזדמנות . 


57 




התזזיז ז משנ ת 1926 


האגוד ה פיתח ה בקר ב חברי ה פעול ה תרבותי ת ער ה ומגוונ ת ביותר . 

מזמ ן לזמ ן נערכ ו הרצאו ת ע ל נושאי ם שוני ם בציונות , בסוציאליז ם ובספרו ת 
עברי ת ואידית . הוקמ ו חוגי־למו ד ועיו ן שונים , ברא ש וראשונ ה ללימו ד הלשו ן 
העברי ת למתחילי ם ולמתקדמים . לית ר יעילו ת — ובגל ל ההרכ ב המגוו ן ש ל 
חברי ה — חולק ה האגוד ה לשל ש קבוצות־לימוד , ולכ ל אח ת מה ן נקבע ו נושאי ם 
מוגדרי ם מרא ש וזמ ן קצו ב לכ ל נושא . כ ן נתקיימ ה לי ד האגוד ה מקהלה , שטיפח ה 
א ת השי ר העבר י והאדץ־ישראלי . לעזרתנ ו עמד ה הספרי ה הציוני ת הטובה . 
ששוכנ ה במרוצ ת הזמ ן ב״שער י ציוך . כד י למנו ע תופעו ת שליליו ת ש ל קנאה , 
רגשי-נתיתו ת וויכוחי ם ע ל השתייכו ת לקבוצ ה ז ו א ו אחרות , ל א צויינ ו הקבוצו ת 
בש ם א ו במספ ר המבליטי ם א ת הבדל י הרמה . אל א כ ל אח ת מה ן נקרא ה בשמ ו 
ש ל החבר , שנבח ר ע ל ידה , עמ ד בראש ה והי ה אחרא י לה . 

החלוק ה לקבוצות-לימו ד תבע ה התמד ה וקביעו ת בעבודה , והי ה צור ך 
במועדו ן שיעמו ד לרשו ת האגודה . שכרנ ו א ת האג ף האחור י ש ל בי ת אלת ר דימנט , 
שפנ ה לרחו ב חוטין . הדיר ה הכיל ה שנ י חדרים , פרוזדו ר גדו ל ומרפסת . א ת הכ ל 
ניצלנו , ואפיל ו א ת המטבח . האגוד ה הציוני ת המקומי ת סייע ה בידינ ו ע״ י 


58 


השתתפו ת בסכום , וחית ר כוס ה ממס י חברי ם וממקורו ת אחרים . במועדו ן נמצא ה 
העתונו ת שנתקבל ה בעברית , באידי ש וברוסית , וכ ן ספרו ת ציוני ת שנשלח ה 
אלינ ו מא״ י ומיקישינוב . בימו ת החורף , כשהמועדו ן ל א הוסך , הי ו הקבוצו ת 
מתכנסו ת בבתיה ם ש ל החברי ם לפ י תו ר מסויים . בלילו ת קי ץ לוהטי ם היינ ו 
מתכנסי ם ג ם ע ל כר י הדש א שלי ד העיר . 

נעזרנ ו ל א במע ט ע״ י החברי ם מ״צעירי־ציון " שבמקו ם בריא , פלדשר , 
מלכזון , שטיינהויז) , ולעתי ם נהנינ ו ג ם מהרצא ת אור ח שביק ר בעירנ ו בשליחו ת 
התנוע ה הציוני ת — א ך רו ב הפעולו ת נעש ו בכוחו ת עצמיים , מבי ן שורו ת 
האגודה . ע ם סיו ם לימוד ם בגימנסי ה נצטרפ ו לשורותינ ו שבת י בוקשפו ן ז״ ל 
וה . טראכטנברג , שהי ו פעילי ם מא ד ונטל ו ע ל עצמ ם הדרכ ה ולימו ד שיטתיי ם 
בהיסטורי ה עברית , בציונו ת ובכלכל ה פוליטית . 

לימודי ם אל ה ל א ניתנ ו בצור ת הרצאות , אל א נשא ו אופ י ש ל שיעורי ם 
מסודרי ם פרקים־פרקי ם מלווי ם בשאלות־ותשובו ת ובמבחני ם קלים . צור ה ז ו 
משכ ה ביות ר א ת לבו ת החברי ם ועורר ה בה ם עני ן רב . החברי ם הי ו באי ם 
בקביעו ת 2 — 3 פעמי ם בשבוע , ול א פע ם בא ו ג ם חברי ם מקבוצו ת אחרו ת 
ומקשיבי ם לשיח ה בעירנו ת רבה . 



קבוצ ת לימו ד ״התחיד, ״ 1927 ע״ ש "דרכלר " 

שור ה א ׳ (מימי ן לשמאל ) : לרנ ר ח. , וקסל ר ם. , קרסילצ״י ק מ. , גלינוי ר פ. , שברצמ ן מ . 

שור ה ב ' לרנ ר אט. , צ׳רקי ם מ. , קהת , קרצ ר ר. , יפ ה ב. , 

שור ה ג ׳ אלטמ ן פ , גוזנ ר א. , קליי ן א . 

ברק ע — בת י ״התכני ת ההדשה ״ — ("דע ר נייע ר פלא.ך ) 


59 


קימעה־קימעה , א ך בהתמדה , נסלל ו הדרכי ם לעבוד ה רבת־עני ו ומע ש 
שנשא ה פרי . החברי ם נתקשר ו לאגוד ה ובינ ם לבי ן עצמ ם בל ב ונפש . ה ם 
התמסר ו בית ר שא ת לפעול ה הציוני ת המעשית , לאוס ף תרומות , למבצעי ם שונים , 
כגו ן : בחירות , טקסים , חגי ם לאומיי ם וכדומה . השפעת ה ש ל האגוד ה ע ל התנוע ה 
הציוני ת בעירנ ו גדל ה ג ם היא . 

אול ם תקופ ה ז ו ל א ארכ ה אל א שני ם מועטו ת בלבד . 4 — 5 שני ם קובעו ת 
הרב ה בחיי ו ש ל אד ם בגי ל זה . חל ק ניכ ר ש ל החברי ם הספיק ו בינתיי ם להקי ם 
חי י משפח ה ונשר ו מהאגודה ; אחדי ם יצא ו לחוץ־לאר ץ לש ם המשכ ת לימודיהם , 
וי ש שנסחפ ו בזר ם אח ר והגיע ו לחופי ם אחרי ם והלכ ו לשתו ת מימיה ם ממעינו ת 
זרים . א ם כ ה וא ם כה , נתפרד ה החבילה . המועדו ן נסג ר והקש ר בי ן הנותי־י ם 
נתרופ ף ע ד אש ר שותק ה העבוד ה כליל . נתפזר ו החברי ם — מ י ל״השומ ר הצע־ר" . 
שפית ח א ז פעול ה נרחב ת בקר ב הנוער , ומ י ל״צעירי־ציון" . 

א ך העבוד ה ל א הית ה לשוא . הי א הטביע ה א ת חותמ ה ע ל כ ל מ י 
שהשתיי ך אליה , ורבי ם מחברי ה — הרו ב הגדו ל — נשא ר נאמ ן לדר ך שהתוות ה 
לפני ו אגוד ת "התחיה " בשני ם הפוריו ת ש ל חיי ם ציוניים . 

מ . אמי ץ 


זכרונו ת מתנועו ת הנוע ר 

קש ה לכתו ב כשאי ן תאריכי ם וציוני ם לפניך , ואת ה צרי ך ר ק להפעי ל 
א ת זכרונך.. . 

קרובי ם ל י ביהו ד הזכרונו ת ע ל הנוער , ע ל תסיס ת הנעורים . 

בשני ם בה ן טר ם הגיע ו אלינ ו שליח י תנועו ת הנוע ר המוכרות , יסדנ ו חבורו ת 
עצמאיו ת וקראנ ו לה ן בשמו ת משלנו , שצלצול ם כיו ם נשמ ע משונ ה : "השואף" , 
"החבר" . 

מה ו הדב ר שליכ ד חבור ה כזאת־ ? ברא ש וראשונה , חוקי ם כתובים , שה ם 
בבחינ ת חובו ת לביצוע . הוס ף לז ה א ת העיתו ן המשוכפ ל בשאפירוגדף , א ת 
הכדורגל . א ת הספרי ה המשותפ ת — והר י לפני ך כ ל הנתוני ם לקיו ם הסתדרו ת 
נוער . אין , כמובן , לפסו ח ע ל התפקי ד שמיל א השי ר העברי , אש ר נלמ ד מפ י 
הבוגרים : אנש י "מכבי" , "התחיה" , ביה״ ם העבר י והמור ה לעברית . 

אחר י חיפוש י דר ך ולבטי ם התגבש ו שת י הסתדרויו ת נוע ר חזקו ת : 
"השומ ר הצעיר " ו״גורדוניה" . 

"השומ ר הצעיר " זכ ה ליתרו ן הודו ת למנהלי ם (מדריכים ) מנוסי ם מליפקאני , 

שבא ו להשלי ם א ת חו ק למוד ם בגימנסי ה המקומי ת ש ל רוז ה סולומונובנה , 
והקדיש ו רוב-זמנ ם בהדרכ ת הקבוצו ת החינוכיות , להכנס ת הוו י לפ י הדוגמ ה 
ש ל תנועו ת הנוע ר הוותיקו ת ש ל השוה״צ . 


60 



ג ם "גורדוניה " קיבל ה השראת ה ממדריכי ם מצ׳רנוביץ , אפ ל לכל ל הדרכ ה 
רצופ ה ל א הגיעה , וחברי ה נאלצ ו לעשו ת דרכ ם בכוחו ת עצמם . 

רו ב ההורי ם התנגד ו להצטרפות ם ש ל בניה ם להסתדרויו ת הנוער . המאב ק 
שבי ן הנוע ר לבי ן ההורי ם נמש ך זמן־מ ה ע ד שחלל ו השלימ ו ולרו ב בלי ת ברירה, . 
ע ם דרכ ם ז ו ש ל בניהם . 

אי ן להמנ ע מלציי ן שא ף בתקופו ת הזוה ר שלה ן ל א הקיפ ו הסתדרויו ת 
הנוע ר כ י א ם א ת בנ י שכבו ת הביניים . כ ן מעטי ם מא ד מתלמיד י הגימנסי ה מצא ו 
א ת דרכ ם אליהן . הסיבו ת הן : האוויר ה הקש ה ששרר ה בי ן כתל י הגימנסיה , 
הכנ ת השעורי ם של א השאיר ה שע ה פנוי ה לפעולות , התנגדו ת ההורי ם ואטימו ת 
לב ו ש ל "נוע ר הזהב " בפנ י ערכי ם מנוגדי ם להמש ך לימודי ם וקאריירה . 

רו ב הנוע ר המאורג ן עמ ד בפנ י הכרע ה קש ה בהגי ע תו ר ה״הגשמ ה החלוצית" . 
,.השימ ר הצעיר " ו״גורדוניה " גרס ו א ת ההגשמ ה כדר ך יחיד ה להמש ך דרכ ו ש ל 
האי ש בתנועה . 

בשנו ת העשרים , הגי ע חל ק מפליט י אוקראינ ה לבריצ׳אני . ביניה ם הי ו 
הרב ה צעירי ם שהתחנכ ו ב״החלוץ" , ובעזר ת המרכ ז מקישינו ב יסד ו א ת סני ף 
ההכשר ה בבריצ׳אני . 

חלוצי ם אל ה הגיע ו בחוס ר כ ל והתפרנס ו מחטיב ת עצי ם ומעבודו ת עונתיו ת 



סני ף החלו ץ בבריצ׳נ י 


61 


אחרות . מהפיכ ה ז ו בעול ם המושגי ם היש ן ל א הי ה לפ י רוח ם ש ל בעלי־־הבתי ם 
בעיירה , וכ ך הפ ך "החלוץ " למוש ג נרד ף לבי ת מפויח , ב ו יושבי ם בחורי ם 
ובחורו ת בצוותא , שותי ם ת ה ישרי ם שירי ם עבריי ם ואוקראיניי ם ע ד אחר י חצו ת 
— ושנ ת ההורי ם נדדה.. . משנ י מרעי ן בישי ן השתדל ו האבו ת להרחי ק א ת בניה ם 
בתקופ ה ההי א : מהבולשביק , שנעצ ר ע ל הדניסטר , ומהחלוץ , שהצ ה אות ו 
והתבס ס בעיירה . הנ ה הופיע ו החלוצי ם להצג ת תיאטרו ן בתלבושת ם המוזרה : 
הבחורי ם והבחורו ת במכנסיי ם ובמעילי־עו ר — והי ה הדב ר נוש א לשיחו ת 
לעקרו ת הבי ת במש ך שבועו ת ושימ ש גור ם מרתי ע : וכ י יהי ו ג ם בניה ן כמות ם ז , 

ואף־על־פי־כ ן הכרי ע רוב ו ש ל הנוע ר המאורג ן ויצ א להכשר ה — להתכונ ן 
לעלי ה ארצה . ל א הי ה סני ף הכשר ה ב״החלוץ " ברומניה , ב ו ל א תמצ א אנש י 
בריצ׳אני . ג ם בארגו ן הארצ י ל א נגר ע חלקם , וחלוצי ה הראשוני ם על ו כחטיב ה 
אחר י מאורעו ת 1929 . מפ י השליחי ם מהאר ץ הגיע ה הקריא ה להחי ש תגבור ת — 
והי א ניתנה . 

בנ י בריצ׳אנ י פזורי ם בקיבוצי ם מכ ל הזרמים , וחל ק מה ם הו א ממייסדיה ם 
ומחבריה ם הראשונים ; ל א מעטי ם תפס ו מקו ם בשדו ת יציר ה אחרי ם בארץ . 

צב י שחור י — שכרצמ ן (שע ר העמקים ) 


גורדוני ה 

בשנ ת 1925 נוסד ה בעירנו , ביזמת ם ובעזרת ם ש ל מיכא ל צ׳רקי ס ושאו ל 
גיוולדר , אגודת-נוע ר ציוני ת בש ם "השואף" . כמקו ם מפגשי ם שימ ש לנ ו מחס ן 
רי ק בחצר ו ש ל זגיצמ ן רחו ב רימקובי ץ ש ם ניהלנ ו שיחו ת ע ל נושאי ם ציוניי ם 
ולמדנ ו משיר י הארץ . ל א עב ר זמ ן ר ב והחבור ה נתפרדה . חל ק עב ר ל״השומ ר 
הצעיר/והאחרי ם — בראש ם ש ל נט ע גלמ ן ,מש ה בקל , אברהם־הר ש קופ ר 
ושמוא ל נולמ ן — נתארגנ ו מחד ש בש ם "החב ר הצעיר" . 

כעבו ר זמ ן קצ ר באנ ו בקשרי ם ע ם "גורדוניה " שבצ׳רנוביץ , וכתוצא ה 
מכ ך החלטנ ו להצטר ף לתנוע ה זו , שדגל ה בתורת ו ש ל א . ד . גורדון . 

מעת ה גד ל הסני ף וריכ ז בתוכ ו א ת מרבי ת הגוע ר העוב ד ש ל העייר ה 
בגילי ם ש ל 12 — 20 . בהתא ם לכ ך חולק ו החברי ם לשל ש קבוצות : "צופים" , 
,.מתעוררים " ו״מגשימים" , ובתוכ ם התנהל ה עבוד ה חינוכית , תרבותי ת וספורטיבי ת 
רבת־ברכה . 

בימ י הקי ץ היינ ו מתאספי ם ע ל כר־הדש א ש ל הכבאים , ולחור ף שכרנ ו 
חד ר ("אולם " קראנ ו לו! ) וש ם היינ ו מבלי ם א ת זמננ ו הפנוי , בעיק ר בערבים , 


62 




קבוצ ת חבצל ת (גורדוני ה — 1935 ) בריצ׳נ י 



הסתדרו ת הנוע ר הציונ י "גורדוגיה " 


63 


בשיחות , בשיר ה ובריקודים . דמ י החב ר ששילמנ ו ל א הי ו מספיקים , וכד י לכסו ת 
א ת הגרעו ן הי ו הבחורי ם יוצאי ם לעבוד ת כפיים , כגון : חטיבודעצי ם גריפ ת 
הבו ץ וכיוצ א באלה . וא ם הי ו אש ר עיקמ ו א ת אפ ם — אנ ו ל א הרגשנ ו בכ ך כ ל 
בושה , וטו ב הי ה לנ ו ונעי ם ושמח.. . 

דב ר המוב ן מאלי ו שעמדנ ו בקשרי ם הדוקי ם ע ם המוסדו ת הציוני ם שבעי ר 
ועזרנ ו לה ם ככ ל שיכולנו . בעיק ר התמסרנ ו לפעולו ת הקרן־הקימת . ג ם יאנ ו 
נעזרנ ו ל א במע ט ע ל יד י הציוניים , שעמד ו לימיננ ו בעיק ר ביחסי ם ע ל 
השלטונו ת הרומניים , אש ר התנכל ו לנ ו ולעבודתנו , ול א פע ם קר ה שחברינ ו 
נעצר ו ע ל ידיהם . 

מפע ם לפע ם ביקר ו בסניפנ ו חבר י מרכ ז "גורדוניה" , שליחי ם מארץ * 

ישרא ל ועוד , כ ן קיימנ ו קש ר ופגישו ת בין־עירוניו ת ע ם ישוב י הסביבה : חוטין , 
ידינץ , סקוראני , ליפקן , בריצ׳יב ה ועוד . 

כיו ן שנתברכנ ו בכוחו ת הופענ ו בהצגו ת תיאטרוניו ת מוצלחות , כגו ן : 

"דע ר דארפס־יונג " ש ל קוברין , "של ש התופרות " ש ל י . ל . פר ץ ומחזו ת שונו ת 
מחי י א״ י וזעובדת . 

מגמ ת החנו ך היתד . להכשר ה ולעליה , ואכ ן יצא ו משורותיג ו מספ ר ניכ ר 
ש ל חלוצים , שעבר ו הכשר ה וא ף זכ ו לעלו ת ארצה . ומ ה ר ב הכא ב ע ל אל ה של א 
הגשימ ו א ת חלו ם חייה ם ואבד ו בימ י השואה . 

עדיי ן חיי ם בזכרונ י הימי ם היפי ם — ימ י עבודתנ ו ב״גורדוניה " וה ם 
מהנעימי ם בזכרונותי . 

דבור ה ביינישי ם (פישר ) 


קבוצ ת ה״הכשרה " שלנ ו 

ההצע ה לארג ן קבוצ ת "הכשרה " מקומי ת צצ ה מאליה , כמע ט בהיסח־הדעת , 

כמו ה כרבי ם מהדברים , שנעש ו ע ל יד י חבור ת "צעירי־ציו ך במקום . 

עק ב סיפוח ה ש ל בסרבי ה לרומני ה מיי ד אחר י מלחמ ת העול ם הראשונה , 

היינ ו מנותקי ם מ ן העול ם היהוד י שנחשבנ ו קוד ם חל ק ממנו , וההדי ם מהנעש ה 
והמתרח ש בעול ם היהוד י והציונ י הי ו קלושי ם מאד . ג ם ש ם "החלוץ " ב א אלינ ו 
במעורפל , ול א ידענ ו ברורו ת מ ה תכנ ו ומ ה מטרותיו . 

ער ב אח ד ישבנו , קבוצ ת חברים , וכדרכנ ו שרנו , שוחחנו , התווכחנ ו ע ל 
ד א וע ל הא , והנ ה שו ב נתגלגל ה השיח ה לנוש א עלייתנ ו לאר ץ ועתידנ ו בה . 
נמצ א מ י שהעל ה — אינ י זוכ ר מ י הו א — ספ ק בצחוק , ספ ק ברצינות , שכדא י 
אול י לארג ן קבוצ ה ולהתכש ר לעליה . מי ד נתלקח ה השיח ה ולבש ה צור ה ש ל ויכו ח 
סוער ; ל א ויכו ח ש ל מחייבי ם ושוללים , אל א ע ל דרכ י הביצוע . מוב ן של א 
סיכמנ ו אות ו ער ב דבר , א ך חזרנ ו לעניי ן ז ה במש ך כמ ה ערבי ם והוספנ ו לבר ר 


64 



אגוד ת ״התחיה ״ משנו ת — 1913/4 
מימי ן — חורי ש הר ש לייב , קרצמ ן וועלויל , גוברמ ן חיי ם יצחק , 
שטיינהו ז יעקב , שנייד ר מרדכי , סטוליא ר אברהם . 


וללב ן א ת השאל ה לפרטיה , ע ד אש ר נתגבש ה ההצע ה וקרמ ה עו ר ובש ר תו ך 
ימי ם ספורים . 

לקבוצ ה נכנס ו החברים : ברי א לייב , מוצלמאכ ר דוד , מלכזו ן בנציון , 

פלדש ר יוסף , פלדש ר יעק ב וקויפמ ן עזריאל . 

כ ל אח ד מאתנ ו הכני ס א ת חלק ו בכסף . הכרנ ו שט ח אדמ ה בקרב ת העיר , 

קנינ ו כל י עבודה , ובהדרכת ו ש ל חברינ ו מרדכ י שנייד ר ז״ל , שעס ק בחכיר ת 
אדמ ה ובגידו ל תבואות , עשינ ו א ת כ ל ההכנו ת הדרושו ת לעבודה . לחבורתנ ו 
נצטר ף ג ם עזריא ל קויפמן , שעס ק כ ל ימי ו במסחר־ביצים , ובעזרת ו קנינ ו סו ס 
ועגלה . משו ם מ ה הי ה מוחז ק בעינינ ו — וג ם בעיני ו — כידע ן בעניינ י סוסי ם 
(אח ר כ ך נתבר ר ש״מומחיותו " ל א עמד ה לו , והו א רומ ה ע״ י המוכר) . לאח ר 
שגמת ו א ת כ ל ההכנו ת יצאנ ו לשד ה מלא י אמונ ה והתלהבו ת והתחלנ ו בעבודה . 
חרשנו , שרדנ ו וזרענ ו תבוא ת קיץ . בבוקר , ע ם זריח ת החמה , היינ ו יוצאי ם 
לשדה , ובערב , ע ם צא ת הכוכבים , היינ ו שבי ם הבית ה עייפי ם מעמ ל היום . אוכ ל 
היינ ו לוקחי ם אתנ ו א ו שחברותיג ו הי ו מביאו ת לנ ו לשדה . 

דומנ י שאי ן צור ך למנו ת א ת כ ל הקשיי ם שנתקלנ ו בה ם בעבודתנו , שהר י 
עובדי-אדמ ה ל א היינ ו מעולם . החקלאו ת היתד . זר ה לנ ו מאד : ל א הבחנ ו בטי ב 
הקרקע , ידינ ו ל א הי ו מאומנו ת בהחזק ת כלי־העבוד ה ל א ידענ ו כיצ ד חורשי ם 
ואי ך זורעים , ל א הבחנ ו בזמנ י העבוד ה לסוגיה , ואפיל ו — א ל ייחש ב לנ ו הדב ר 


65 


לחרפ ה — לרתו ם א ת הסו ם בעגל ה התקשינו . נוס ף לז ה הי ה עלינ ו לעמוד , כ ל 
אח ד בביתו , בפנ י התנגדות ם הנמרצ ת ש ל ההורים , של א יכל ו להשלי ם ע ם 
,.מעש ה הטירוף " שבניה ם נתפס ו לו , רחמנ א ליצלן.. . ג ם אנשי־המעש ה והבריו ת 
המפוכחי ם ל א טרח ו כל ל להסתי ר לעג ם ל״מעשי־הנערות " שלנו.. . ע ם ההורי ם 
נאבקנ ו קשה , ומהאחרוני ם התעלמנ ו לגמרי . המשכנ ו בעבודתנו , בל י לשי ם ל ב 
לכ ל אל ה וג ם בל י להתחש ב בכשלונו ת היום־יומיים . 

בבו א עונ ת הקצי ר נאלצנ ו להזדק ק לעבוד ה ש ל פועלות־יום , מבנו ת 
האכרים , ה״שקצות " המנוסו ת בעבודה , אבל , כמובן , שעבדנ ו יח ד אתן . נמשכנ ו 
אח ר שירת ן העליזה , ויח ד את ן שרנ ו וא ף לימדנ ו אות ן משירינו . א ף ה ן רא ו 
אותנ ו כראו ת תמהוני ם והסתכל ו בעבודתנ ו בחיוך , בחינ ת "מ ה העבוד ה הזא ת 
לכם? " סוף־סו ף אי ן ז ה מהדברי ם השכיחי ם לראו ת יהודי ם עירוניים , בנ י "בעלי ־ 
בתים " עובדי ם בעצמ ם בשדה.. . 

לאח ר האסי ף הובר ר לנ ו שנכשלנו , היבו ל ל א הכני ם כד י כיסו י ההשקעות , 
וההפסדי ם הי ו מרובים . נתקרב ה עונ ת הסתיו , ע ת כ ל אח ד מאתנ ו נתב ע לעזו ר 
להורים , מ י בחנו ת ומ י במלאכה . מכרנ ו א ת היבול , א ת כל י העבודה , א ת הסו ס 
והעגל ה בהפסדי ם ניכרי ם — והחבור ה נתפרדה . 

ימי ם רבי ם שימ ש עו ד המעש ה חומ ר לשיחותינו . ראינ ו אות ו כנסיו ן ראשו ן 
בלבד , וא ת ההפסדי ם — כשכ ר לימו ד הכרחי , ברו ר הי ה שנמשי ך ג ם בעונ ה 
הבאה , ואי ן ספ ק ששו ב ל א נחזו ר ע ל אות ן השגיאות , שהר י בעלי־נסיו ן אנחנו.. . 
ל א נסתיי ע הדבר , אב ל אחדי ם מאתנ ו זכ ו ועל ו לאר ץ והי ו כא ן לחקלאי ם טובי ם 
ומנוסים . 

ארי ה ברי א (הדר-רמתיים ) 


66 



חינו ך ותרבו ת 




החינו ך העבר י בעירנ ו 

כ ל מ י שיבו א לכתו ב ע ל החינו ך בבריצ׳אני , ע ל כורח ו יה א עומ ד ותוהה : 

דלו ת ז ו בשד ה החינו ך ב ה מניי ן י עייר ה זו , אש ר כ ה החשיב ה א ת עצמה , אש ר 
ראת ה א ת עצמ ה — וכ ן ראו ה ג ם אחרי ם — כעייר ה מתקדמת , תרבותי ת וכד , 
אש ר יצא ו ל ה מוניטי ן בריבו י שוחר י ההשכל ה ודע ת שבקרבה , ואש ר מאו ת מבני ה 
ובנותי ה גל ו למקומו ת תורה , — איכ ה קר ה שלגב י החינו ך העבר י שרר ה ב ה אדישו ת 
גמור ה י והר י בשטחי ם אחרי ם רבת ה העשייה , והעייר ה השכיל ה להקי ם ל ה מוסדו ת 
ציבוריי ם ע ל יסודו ת איתנים , שהי ו ל ה לכבו ד ולתפארת ; ומדו ע ל א ק ם ג ם בית - 
ספ ר עבר י ציבור י ? אפיל ו הציונים , שמדר ך הטב ע הי ו צריכי ם להעמי ד א ת החינו ד 
העבר י ברא ש דאגותיהם , א ף ה ם מנע ו עצמ ם מפעול ה עקיב ה בשט ח זה , א ם מפנ י 
של א נתברכ ו ביזמ ה הדרוש ה ובכוש ר הביצו ע וא ם מחמ ת שחשש ו להסתבכו ת 
תקציבית . 

עובד ה הי א ששד ה החינו ך העבר י בבריצ׳אנ י הוזנ ח והופק ד לידי ם פרטיו ת 
וליד י המקרה . מפע ם לפע ם בא ה אמנ ם התעוררו ת כלשה י ונעש ו אי-אל ו נסיונו ת — 
לפעמי ם ג ם בתנופ ה רב ה — א ך מאח ר של א הי ה לה ם המשך , ה ם נשאר ו בגד ר 
נסיונות-נפ ל בלבד . ע ל כ ל פנים ׳ כז ה הי ה המצ ב ע ד שהוק ם ה״תלמוד-תור ה 
החדש ״ בשנ ת 1923 . 

בראשי ת המא ה הנוכחי ת עדיי ן מש ל "החדר " בכיפה , וה״מלמדים " ה ם שהי ו 
מחנכ י הדור . הלל ו נחלקו , כמובן , לפ י דרגתם , לנושא י תוא ר שוני ם : מלמדי-דרדקי , 
מלמדי-חומש־ורש״ י ומלמדי-גמרא . 

מלמדי־הדרדק י ה ם שלימד ו א ת ילד י ישרא ל ראשי ת קריא ה מתו ך סידו ר 
התפילות . הילדי ם הי ו מבקרי ם ב״חדר ״ ז ה 4-3 שני ם ומבלי ם ב ו יו ם תמים , מבוק ר 
ע ד ערב . ול א שהי ו לומדי ם ש ם כ ל היו ם : בימו ת החור ף הי ו יושבי ם סגורי ם ומחכי ם 
לתור ם בקריאה , ובימו ת הקי ץ הי ו יושבי ם בחוץ , נתוני ם בל י השגח ה כלשהי , יר ק 
בהגי ע תור ם הי ו נקראי ם פעמיי ם ביו ם לשב ת לפנ י ה״רבי " וללמו ד דקו ת מספ ר בלבד . 
כ ך הי ו לומדי ם שני ם אחדו ת ב״חדר " ע ד אש ר למד ו קריא ה מיכני ת בסידור - 
"עברי" • 

משהגי ע היל ד לכך , עז ב א ת ה״חדר " ש ל מלמד-הדרדק י ונמס ר לחדר ו ש ל 
מלמד-חומש-ורש״י . מספ ר התלמידי ם ב״חדר " כז ה הי ה קט ן יותר , והמלמ ד הי ה 
עוס ק ע ם תלמידי ו בלימו ד חומ ש ורש״י , לפ י פרש ת השבוע , ואחר-כ ך ג ם ללימו ד 
נביאי ם ראשונים . ג ם ב״חדד " ז ה הי ו לומדי ם יו ם תמים , מבוק ר ע ד ערב , בקיץ - 


69 



יושבי ם מימי ן לשמאל : המור ה מיליסמ ן דוד , וייסמ ן נחום , הר ב יעק ב העברי , קופרמ ן דוד , לרנ ד דוד , עומדי ם מימי ן לשמאל : 
ביצ׳וץ ' בנימין , ורטיקובסק י ה. , ורטיקובסק י יצחק , שטיינהו ז אהרון , שטיינמ ן ראובן , פרנק ל אברהם , המור ה אפרי ם צ׳ק . 


:ז ו 

* * 

- 1 

•יו , 

ב * 

־ 1 

ד / 

£ 



* 1 

ו ז 

־ 1 

*־ * 

ס 

£ 

ר ו 

ד ו 

־ 1 

:ז ו 

ס 

מ 

.־ב ו 

ד ו 

ב 1 

* 1 

ד ו 

* 

מ 

נ־־ * 

ד ! 

ס 

י־ , 

:ז ו 


ב ן 

£ 

ז ג 

ב ו 

* 

ת 

ד ו 

ב ו 


> • 

ב ו 

~ ו 

ד ו 


ב ו 

% 

ת 

נ ו 

- ג 


י־ ס 



70 




למ ן שע ה 8 בבוק ר וע ד שו ב העד ר מ ן המרע ה בערב , ובחור ף מ- 8 בבוק ר ע ד 8 
בערב , בהפסק ה ש ל שע ה אח ת בלב ד לארוח ת צהריי ם ומחצי ת השע ה לתפיל ת 
"מנחה " וארוח ה חטופה , ג ם ב״חדרים " אל ה למד ו הילדי ם מספ ר שנים , ילד-יל ד 
לפ י כוש ר הלמיד ה של ו ולפ י הישגיו . הי ו ילדי ם — והמ ה הרבי ם — של א הגיע ו 
בלימודיה ם למעל ה מזה , וכא ן גמר ו א ת חו ק לימודיהם ; א ך הי ו אש ר הגיע ו ליד י 
לימו ד גמר א מפ י מלמד-הגמרא . אכן , מבחינ ת הסדרי ם ושיט ת הלימודי ם ל א השתנ ה 
דב ר ג ם ב״חדרים " אלה . היו , כמובן , ילדי ם שהגיע ו בלימודיה ם ליד י הישגי ם ניכרים , 
ע ד כד י לימו ד עצמ י בגמר א ובתוספות . אב ל הלל ו מעטי ם הי ו יחסית . 

כ ל מלמ ד הי ה קרו י בשמ ו ובתוספ ת הכינו י "מלמד " (אהר ן מלמד , איצ י 
מלמ ד וכר) , א ך כ ל אח ד נצטר ף ל ו ג ם כינו י נוסף , מה ם כינויי ם מקובלי ם בדר ך 
כלל , לש ם מת ן סימ ן — ומה ם כינוי י גנאי , א ף ז ה כמקובל . 

ואל ה שמו ת המלמדי ם הזכורי ם לי , לפ י דרגותיהם . מלמד י הדרדקי : מאיר , 

פרץ , שמואל , ישעי ה הלבן , היר ש הצהוב , יעק ב (יענקל ) האדום , אברה ם השחור , 
מש ה (בנ ו ש ל יעק ב האדום) , ישראל , בריל . 

מלמדי-חומש-ורש״ י וגמר א : אהרן , זיינויל , זייד ה (איתמר׳ם) , איצ י (חורו - 
סטקובר) , יוס י (רודובר) , אליה , אברה ם (חיי ם סופר׳ס) . 

ז ה האחרו ן הי ה נחש ב כמלמ ד הגדו ל ביותר . הו א הי ה יהוד י חסי ד ובר - 
אוריין , של א עש ה מלאכת ו רמייה . הו א זכ ה להעמי ד תלמידי ם רבים , שכיבדיה ו 
ביות ר והי ה קרו י בפיה ם כ ל ימ י חיי ו בש ם "רבי " סתם , ג ם של א בפניו . 

כב ר בראשי ת המא ה הנוכחי ת נמצא ו מלמדים , אמנ ם מועטי ם במספר , שרא ו 
צור ך להכני ס ל״חדר " שע ה אח ת ביו ם לימוד י חול , בעזר ת מור ה מהחוץ . א ך אל ה 
ל א התמיד ו בכך , וזא ת משת י סיבו ת : א ) שע ה אח ת ליו ם ל א הי ה ב ה כד י להקנו ת 
לתלמידי ם ידיעו ת מינימאליות . ב ) תביעו ת ההורי ם ללימוד י חו ל לילדיה ם גדלו , 
וה ם ל א הסתפק ו עו ד במע ט הז ה הנית ן בחדר . ב״חדרים " הופיע ו עת ה תלמידי ם 
מסו ג חדש , המבקרי ם בה ם חצא י ימי ם בלבד , בשעו ת שלאחה״צ , כ י במחצי ת היו ם 
הראשונ ה ה ם מבקרי ם בבית־הספ ר הממשלת י הרוס י ה״דו-מחלקתי" . ע ד מהר ה נדח ו 
הלימודי ם העבריי ם מפנ י הרוסיי ם ונעש ו טפ ל להם . ברבו ת הימי ם רב ו התלמידי ם 
שלמד ו ר ק בבית־הספ ר הרוסי , ואיל ו ב״חדר " ל א ביקר ו כל ל וכלל . מעת ה צומצמ ו 
בשביל ם לימוד י היהדו ת לשע ה אח ת ביום , שהי ו מקבלי ם מפ י מור ה פרטי , א ו של א 
למד ו עברי ת כלל . 

הבנו ת ל א הי ו מבקרו ת ב״חדר " והי ו לומדו ת קריא ה וכתיב ה באור ח פרט י 
מפ י מלמדי-הדרדקי . יח ד ע ם ז ה הי ו ג ם מלמדי ם מיוחדי ם לבנות , שהי ו קרויי ם 
בש ם ״כתבנים ״ (שרייברס) . בעירנ ו הי ו אחדים , והבול ט שבה ם — חיי ם שרייב ר 
(ל א ש ם משפח ה ! ) , א ו חיי ם האדמוני . הו א פת ח ל ו כעי ן "חדר " לבנו ת בעזרת - 
הנשי ם ש ל בית־הכנס ת לסנדלרים . ש ם היקנ ה לבנו ת קריא ה וכתיב ה באידיש , קצ ת 
חשבו ן וקריא ה רוסי ת אלמנטארית , כד י כתיב ת כתובת . 

נעש ו ג ם נסיונו ת למודרניזאצי ה ש ל ה״חדר" , מעי ן "חד ר מתוקן" . חד ר 
כז ה נפת ח ע ל יד י יהוש ע קהת , א ך קיומ ו ל א נמש ך זמ ן רב . אב ל ז ו הית ה הפע ם 


71 










הראשונ ה שניס ו בעירנ ו ללמ ד ע ל פ י השיט ה הטבעי ת (עברי ת בעברית) . כ ן י ש 
לציי ן א ת ה״חדר " ש ל אפרי ם צ׳אק , שנתקיי ם שני ם רבו ת והעמי ד תלמידי ם 
הרבה . לשבח ו נגיד , כ י ב ,,חדר " של ו שרר ה אוויר ה עברית-ציוני ת וברו ח ז ו חונכ ו 
תלמידיו . רבי ם מה ם על ו לאר ץ כב ר לפנ י בו א השואה . 

בינתיי ם הל ך וגד ל הצור ך בלימו ד עברי . הי ו הורי ם שליב ם ל א הי ה של ם 
ע ם המצב . ה ם אמנ ם ל א חלמ ו ע ל מת ן חינו ך עבר י של ם לבניה ם — לכ ך ל א 
הוכש ר עדיי ן הדו ר — "א ך ה ם ל א יכל ו להסתפ ק במע ט הנית ן לבניה ם ב״חדר" . ה ם 
רצ ו שבניה ם ילמד ו וידע ו עברית . באי ן בית-ספ ר שיספ ק אות ם הי ו מוסרי ם א ת 
בניה ם למור ה פרטי , ע ל מנ ת שילמד ם עברית . מעניי ן הדבר , שבשני ם הה ן — 
לפנ י מלחמ ת העול ם הראשונ ה — ל א נמצ א בעירנ ו מור ה לעברי ת בן־המקום . 
אל ה שהור ו א ז עברי ת בבריצ׳אנ י בא ו א ו הובא ו מהחוץ : א . ל . יאגולניצר , חיי ם 
וינר , דו ד מיליסמן , ברו ך זאלצמן , אברה ם פרנק ל — כ ל אח ד מה ם ב א בשעת ו 
לבריצ׳אנ י להורו ת עברי ת לילד י ישרא ל וג ר ב ה שני ם מספר . עיק ר עבודת ם ע ל 
מת ן שיעורי ם פרטיים , אב ל הי ו ג ם שפתח ו "חד ר מתוקן " בל י רשיו ן מטע ם 
השלטונות . כולם , בייחו ד אל ה שישיבת ם בבריצ׳אנ י היתד . ממושכת , פעל ו ל א מע ט 
להחדר ת העברי ת בי ן הילדי ם ולהגבר ת הרצו ן לחינו ך עבר י אצ ל ההורים , אבל , מצב ם 
החומר י הי ה כנראה , רופ ף ביותר , שכ ן ל א יכל ו להחזי ק מעמ ד זמ ן ר ב ועזב ו א ת 
בריצ׳אני . 

קיימי ם הי ו בעירנ ו ג ם שנ י בתי-ספ ר פרטיי ם : האח ד ש ל זוסי א לרנר , והשנ י 
ש ל יוס ף חנצים . שניה ם נתקיימ ו הרב ה שנים , תחיל ה ע ל טהר ת הרוסית , ואחר־כך , 
מתו ך רצו ן להיענו ת לתביע ת ההורים , הכני ס ז . לרנ ר לבית-ספר ו ג ם א ת לימו ד 
העברית . לש ם כ ך נעז ר במורי ם לעברי ת שבא ו לעירנו , פעמי ם מקב ל אות ם 
שכירי ם ופעמי ם בתור ת שותפי ם לבית-הספר . שותפויו ת אלה , שנעש ו כד י להגדי ל 
פרסומת , ל א נתברכ ו בדרך־כל ל באריכו ת ימים , והי ו מתפרקו ת לרו ב אח ר שנה - 
שנתיים , א ם בש ל קשיי ם חומריי ם א ו מחמ ת חיכוכי ם אישיי ם בי ן השותפים . ההורי ם 
שרצ ו ללמ ד א ת בניה ם עברית , שו ב עמד ה בפניה ם האפשרו ת ש ל מור ה פרט י לשע ה 
ביו ם א ו שעתיים־שלו ש לימו ד בקבוצה . שו ם גו ף ציבור י ל א רא ה א ת עניי ן החינו ך 
העבר י ראו י לדאג ה ולטיפול . 

ר ק בשנו ת 1909-10 התעור ר לכ ך איגו ד בעלי-המלאכ ה "פארייך , שפת ח 
בבית ו בית-ספ ר רוסי-עברי , הו א בית־הספ ר היהוד י הציבור י הראשו ן שק ם 
בבריצ׳אגי . אנש י ה״פאריין " וראשי ו דוד־יוס׳ ל קיז׳נר , יוס ל שניידר , חיי ם שניד ר 
מוט י קרמ ר ועו ד (שמו ת אחרי ם נשמט ו מזכרוני ) הי ו ברוכי-יוזמ ה וצמאי ם לפעול ה 
קונסטרוקטיבית . ה ם ל א הסתפק ו במתיח ת ביקור ת ע ל "פני " העיר , אל א הקימ ו 
ברו ב עמ ל מפעלי ם כלכליי ם לטוב ת חבריהם . ולאח ר שאל ה נתבססו , החליט ו 
להקי ם ג ם בית-ספ ר עברי-רוסי . קש ה מא ד הי ה להוצי א לפוע ל החלט ה זו . ייתכ ן 
שאנש י ה״פריין " ל א בירר ו לעצמ ם תחיל ה מ ה גדולי ם הקשיי ם שיהי ה צור ד 
להתגב ר עליהם , קשיי ם חוקיי ם (רשיון!...) , תקציביים , מנהליי ם ועוד . א ך כ ל 
אל ה ל א ריפ ו א ת ידיהם . בית-הספ ר ק ם ! כלפ י השלטונו ת הי ה זה , אמנם , בית-ספ ר 


73 



ש ל ז . לרנר , ול א ציבורי . מספ ר התלמידי ם הי ה ל א קט ן והו א הל ך ור ב משנ ה 
לשנה , א ף ע ל פ י שהחוגי ם ה״בעלי־בתיים " הסתייג ו מבית-ספ ר ש ל "בעלי • 
מלאכה" , ורבי ם נמנע ו מלשלו ח אלי ו א ת בניהם . 

שלו ש שני ם נתקיי ם בית-ספ ר ז ה ונסגר . אכן , סגירת ו בא ה בעטי ו ש ל 
המשב ר הכלכלי , אש ר ח ל בפעולו ת ה״פאריין " בכלל < משב ר שגר ם אחר־כ ך ג ם 
לשיתוק ו ולהפסק ת קיומו . 

השני ם ש ל מלחמ ת העול ם הראשונ ה 1914-17 , הי ו שני ם ש ל שפ ל ציבור י 
עצום , שב א כתוצא ה מפעולו ת הדיכו י ש ל השלטונו ת כלפ י האוכלוסי ה היהודי ת ; 
ל א היתד . כ ל אפשרו ת ש ל פעול ה בשט ח זה . א ך מיי ד לאח ר פרו ץ המהפיכ ה נעש ה 
נסיו ן רצינ י להקי ם בית-ספ ר עבר י — והפע ם ע״ י הציוני ם הכלליים . לתכלי ת ז ו 
העמי ד יוס ף באבאנצ׳י ק לרשות ם א ת בית ו היפ ה והמרוו ח שבעי ר (הו א ומשפחת ו 
גר ו בכפ ר צ׳פלאוצ י הסמוך , מקו ם ש ם עמד ה טחנת־הקמ ח הגדול ה שלו) . ע ד 
מהר ה נפת ח בית-הספר . הובא ו א ז לבריצ׳אנ י מורי ם ידוע י שם : הל ל דוברוב , 
א . ל . יגולניצ ר (שניה ם מת ו בארץ) , שנוספ ו ע ל אל ה שהי ו במקום : מנד ל 
וינשטו ק ומש ה קורנבליט . מונ ה וע ד מפקחי ם ש ל ציוני ם ואנשי-ציבור : מש ה 
גיוולדר , אהר ן שטיינהויז , בנימי ן ביצ׳וץ , שלו ם קילימניק , אברה ם בר״ג , יחיא ל 
צ׳רקי ס ועוד . 

אי ן לדע ת כיצ ד הי ה מתפת ח בית-הספ ר איל ו ניתנ ה ל ו האפשרות . א ך 
התקופ ה המסוער ת — תקופ ת המהפכ ה והתמורו ת הפוליטיו ת שלאחרי ה — גדע ה 
א ת קיומ ו ש ל בית-הספ ר הרך , של א הוצי א אפיל ו א ת שנתו . 

בשנ ת 1920 שו ב נעש ה נסיו ן לייס ד בית-ספ ר ציבור י למחצ ה — הפע ם 
באמצעו ת רשיונ ו ש ל יוס ף חנציס . בשני ם הקודמו ת קיי ם י . חנצי ס א ת בית-ספר ו 
הפרט י ע ל טהר ת הרוסית . הו א ל א רא ה צור ך בשינויי ם כלשה ם בתוכנית-הלימודי ם 
ש ל בית־ספר ו ול א היקצ ה ב ו מקו ם ללימודי ם עבריים . משנכבש ה ביסראבי ה ע״ י 
הרומני ם שו ב ל א הי ה צור ך בלשו ן הרוסית . י . חנצי ס נשא ר א ז קר ח מכא ן ומכאן , 
כיוו ן שידיעותי ו ברומני ת הי ו קלושו ת ביותר . א ז רא ה צור ך לשנו ת מ ן המטב ע 
שטבע . הו א התחי ל מחפ ש ל ו שותפי ם לבית-ספרו , מחז ר אח ר גו ף ציבור י שיית ן 
ל ו א ת הגושפנק ה הדרושה , והו א מציד ו הי ה מוכ ן לכ ל מינ י ויתורים . 

ע ל מציא ה כשר ה ז ו שבא ה ליד ם קפצ ו הציוני ם הכלליים , וה ם נכנס ו מיי ד 
לשותפו ת זו . נית ן לה ם להשפי ע ע ל מהל ך החינו ך בבית-ספ ר קיי ם בל י עמ ל ויגיע ה 
ובל י שיסתכנ ו בתקציבים , ג ם בל י אחריו ת כספי ת כלשה י כלפ י המורים . כ ל נט ל 
ההנהל ה ש ל בית-הספר , האחריו ת הכספי ת והאדמיניסטראטיבית , חל ו ע ל י . חנציס , 
ואיל ו אישו ר המורי ם לעברי ת והפקו ח ע ל תוכני ת הלימודי ם — ע ל הציונים . לש ם כ ך 
מונ ה ע ל יד ם וע ד מפק ח מראש י הציוני ם : מש ה ויזלטיר , אהר ן שטיינהויז , אברה ם 
בר״ג , בנימי ן ב י צ ו ץ ועוד . שנ י מורי ם לימד ו בבית-הספ ר א ת הלימודי ם העבריי ם : 
המור ה פ . חכ ם ויעק ב שטיינהוי ז (עמיצור) . 

שותפו ת ז ו עשוי ה הית ה להארי ך ימי ם יותר , שכ ן י . חנצי ס אד ם נו ח הי ה 
ונוס ף לז ה מעוניי ן הי ה בשמיר ה ע ל ההסכ ם ; הציוני ם הכלליים , מאידך , א ף ה ם ל א 


74 




* י 

1 ^ ־ 

ס 

■* _ 

עיי ■ 

ס 



יי ־ 

ו ב 

1 ^ ־ 



11 


-1 

■** 

%!* 


3 

3 

ו ב 


ס 

ס 

ו ב 




ס 

11 

3 י 


*1 

_/ 

13 

11 


75 


בא ו בתביעו ת מופרזות , ודרישותיה ם מא ת י . חנצי ס הי ו צנועו ת ביותר . סוף־סו ף 
ל א הכניס ו משלה ם לבית-הספ ר כמע ט ול א כלום , ור ק שמ ם ייקר א עליו . א ך השותפו ת 
נתפרק ה כשניגש ו לבנו ת א ת ה״תלמוד-תורה " החדש . 

וכא ן המקו ם להזכי ר ג ם א ת המוס ד "תלמוד־תורה" , שע ם הקמ ת ה״ת״ ת 
החדש " הוס ב שמ ו ל״ת״ ת ישן" . הו א נוס ד בשנ ת תקפ״ ז ונוע ד לילד י עניי ם שאי ן 
י ד הוריה ם משג ת לשל ם שכר-לימוד . מבחינ ת הסדרי ם ושיט ת הלימודי ם ל א נבד ל 
הת״ ת במאומ ה משא ר ה״חדרים " במקום , פר ט לזא ת שתלמידי ו ל א הגיע ו להמשכ ת 
לימודיה ם ונשאר ו עולמי ת בדרג ת דרדקים . המלמדי ם שהור ו ש ם הי ו ברי ל מלמד , 
ואח״ כ ישרא ל צ׳אק . 

בשנ ת תרפ״ ג הוק ם סוף־סו ף ביוזמ ת הציונים , בית-הספ ר העבר י המודרנ י 
הראשו ן בש ם "ת״ ת חדש" . מוס ד ז ה המשי ך בקיומ ו ע ד בו א השואה . ל א יהי ה בז ה 
מ ן המליצ ה הריק ה א ם נאמר , כ י בז ה נפת ח ד ף חד ש בתולדו ת החינו ך העבר י בברי - 
צ׳אני . משו ם כ ך תוקד ש ל ו בספ ר רשימ ה מיוחדת . 

עו ד שנ י מוסדו ת חינו ך הי ו בבריצ׳אני , אש ר השפיע ו ל א מע ט ע ל חינו ך 
הדו ר במקום : 

1 . בית-הספ ר הממשלת י הרוס י הדו-מחלקת י(אח״ כ רומני) , שרבי ם מ ן ההורי ם 
הי ו להוטי ם לשלו ח לש ם א ת ילדיהם . רבי ם מא ד מבנ י עירנ ו רכש ו לה ם א ת ראשי ת 
השכלת ם ברוסית , ואח״ כ ברומנית , בבית-ספ ר זה . 

2 . הגימנסי ה הפרטי ת ש ל רוז ה סולומונובג ה דיק ר (פנחס) . 

ז ו נוסד ה אחר י מלחמ ת העול ם הראשונה , בימ י שלטו ן הרומנים . הגימנסי ה 
היתד . יהודי ת מבחינ ת הבעלו ת ולפ י הרכ ב תלמידיה , שכול ם יהודי ם היו , א ך בתוכנ ה 
היתד . ז ו גימנסי ה רומנית . בשנו ת קיומ ה הראשונו ת עו ד נית ן משה ו מהלימודי ם 
העבריי ם ע״ י המור ה מש ה וארטיקובסק י ואח״ כ נפס ק ג ם המע ט הזה . אי ש ל א כא ב 
א ת הדבר . א ף גו ף ציבור י אח ד ל א נתעור ר לתבו ע א ת עלבו ן הלשו ן העברית , 
ספרות ה ותרבות ה — ג ם ל א הציוני ם ! . 

ברם , ערכ ה ש ל גימנסי ה ז ו הי ה ל א קט ן בשבי ל הנוע ר שרצ ה להמשי ך 
בלימודי ו ול א נאל ץ לנו ד למרחקים . ורבי ם מה ם המשיכ ו אח״ כ ורכש ו השכל ה 
גבוהה . 

למע ן השלמו ת אכלו ל בסקיר ה ז ו שנ י מפעלי-חיגו ך שנשאר ו בגד ר נסיונו ת 
של א הצליחו : 

א . גן־ילדי ם עברי . בשנ ת 1925 יזמ ה קבוצ ת הורי ם הקמ ת גן־ילדי ם עבר י 
ראשו ן בעירנו . ע ל חשבונ ם הובא ה גננ ת מוסמכ ת מבוגרו ת האינסטיטו ט לגננו ת 
מיסוד ו ש ל אלתרמ ן בקישינו ב ; נשכר ה דירה , והג ן הוקם . א ך מכיו ן של א נמצ א 
שו ם גו ף ציבור י שיתמו ך בו , וההשקעו ת (ל א שכ ר הלימו ד ! ) הי ו למעל ה מיכולת ם 
ש ל ההורים , ל א נתקיי ם הג ן אל א שנ ה אח ת בלבד . מא ז ל א נעש ה כ ל נסיו ן להקמ ת 
גן־ילדי ם עבר י בעירנו . 


76 



ב . בית-ספ ר אידישאי . בעקבו ת התנופ ה הרב ה שבהקמ ת בית-ספ ר העבר י 
"הת״ ת החדש" , נתעורר ו ג ם אנש י השמא ל לפעול ה ופתח ו בית-ספ ר אידישיסטי . 
ה ם פנ ו לחב ׳ "תומכ י העניים " וקיבל ו ממנ ה תמיכ ה ל א קטנה , כ ן אפפ ו תרומו ת 
מקר ב תומכיה ם ואוהדיהם . ג ם מאמריק ה נשלח ו לה ם סכומי ם ל א מבוטלים . כ ל ז ה 
ל א עמ ד להם , ובית-הספ ר ל א החזי ק מעמ ד יות ר משנ ה ומשה ו — ונסגר . ל א הקשיי ם 
הכספיי ם הי ו הגור ם העיקרי , אל א חוס ר תלמידים . מלכתחיל ה נמנע ו ההורי ם מלשלו ח 
לבית-ספ ר ז ה א ת בניה ם ושלח ו שמ ה ר ק בנות , שהר י ״הבני ם — כ ך אמר ו — 
צריכי ם ללמו ד יות ר מאש ר קצ ת אידיש" . ל א הועיל ו הביקורי ם ש ל אנש י השמא ל 


ג ן ילדי ם עבר י הראשו ן בבריצ׳נ י — 1924 . הגננ ת חינק ה 


בבת י העניים , ול א הועיל ה התעמול ה הגדול ה שנעשת ה ע ל יד ם ושהית ה מלוו ה 
הבטחו ת ל א מעטו ת (הלבשה , הנעל ה וכדומה) . א ך ג ם הבנו ת שנרשמ ו לבית־הספ ר 
ל א התמידו , וכשהגיע ו לקצ ת קריא ה ולחשבו ן ע ל קצ ה המזלג , הסתפק ו בז ה והפסיקו . 
בשנ ה השני ה לקיומ ו יר ד מספ ר התלמידו ת במיד ה מבהילה-ובית-הספ ר נסגר . 

ייתכ ן שע ל חל ק מההורי ם השפיע ה ג ם העובדה , שעסקנ י בית-הספ ר 
והמקורבי ם אליהם , ה ם עצמ ם אינ ם שולחי ם א ת בניה ם ובנותיה ם למוס ד זה.. . 
סקיר ה זו , אינ ה מגיע ה אל א לסו ף 1926 . 

י . ע . 


77 


ה״תלמוד־תורה " החד ש והיש ן 


בסימט ת ״לינ ת הצדק ״ — כ ך היתד . קרוי ה ע ל ש ם בית־הכנס ת שעמ ד 
ב ה — הי ה נמצ א "המוס ד החינוכי " הציבור י היחיד י שהתקיי ם למעל ה ממא ה 
שנה . הו א נוס ד בשנ ת תקפ״ ו ונחנ ך ע ל יד י אח ד מצדיק י אות ו דור , האדמו״ ר ר ׳ 
יצחק־מאיר . פר ט ז ה הי ה ידו ע מתו ך ה״פנקס ״ שנפת ח ע ם ייסוד ו ש ל הת״ת , — 
אגב , ז ו היתד . רשימ ה יחיד ה בפנקס , ושו ם דב ר אח ר ל א נרש ם ב ו עוד . במרוצ ת 
השני ם חל ו שינויי ם ותמורו ת בחי י העיר , א ך חליפו ת הזמ ן ל א נגע ו בת״ה , והו א 
נשא ר עומ ד בתוכנ ו ובצור ה ששי ו ל ו בע ת היווסדו . 

בראשי ת שנו ת העשרי ם ש ל המא ה הנוכחי ת למד ו כעשרי ם וחמש ה 
ילדי ם מבנ י העניים , שקיבל ו תורת ם מפ י ישרא ל צ׳א ק — בעיק ר קריא ה מיכני ת 
ותפילה . מעטי ם בלב ד הגיע ו להתחל ת למו ד החומש . קיומ ו ש ל הת״ ת הי ה מבוס ם 
בחלק ו ע ל הקצבו ת זעומו ת ממכ ם הבש ר ומ״החבר ה לתמיכ ה בעניים" , דיעיתי ם 
ע ל תרומו ת מקריו ת ש ל יחי ד נדי ב א ו ע ל עזבו ן קטן . מטע ם "החבר ה לתמיכ ה 
בעניים " נמס ר הטיפו ל בת״ ת לחיי ם שווארץ , שהתמס ר ל ו הרב ה ודא ג למל א 
מחסורי ו המעטים , בי ן הית ר השתד ל להשי ג ג ם קצ ת הלבש ה והנעל ה בשבי ל 
הילדי ם הנזקקי ם ביותר . 



התלמו ד תור ה היש ן — ליד ו עומדי ם פייוו ל מלכזון , חיי ם שווארץ , חיי ם פורמא ן 


78 





79 


אינ י יוד ע א ם ע ל דע ת עצמ ו א ו בעצ ת שולחי ו הגי ע חיי ם שוואר ץ למסקנ ה 
שכדא י להכני ס בת״ ת קצ ת "ריפורמה " — להרחי ב א ת תכני ת הלימודי ם ולהקנו ת 
לילדי ם ראשי ת ידיע ה כלשה י בחשבו ן ובלשו ו העברית , קריא ה וכתיבה . הי א 
פנ ה אלי , מיי ד אחר י סוכו ת תרפ״ב , והצי ע ל י שאלמ ד א ת ילד י הת״ ת שעתיי ם 
בכ ל יו ם בשעו ת שלאח ר הצהרים , וכשנענית י ל ו בכך , שמ ח מאד . 

עו ד יות ר שמח ו הילדים , עלוב י נפ ש אלה , שישב ו כ ל ימיה ם 10 — 11 
שעו ת ביום , בי ן בקי ץ ובי ן בחורף , בחד ר צר , חסר־או ר ואוויר , ואש ר ידע ו כ ל 
ימיה ם לימו ד אח ד ויחיד : קריא ת "ד ף עברי " ("אבלעט ל עברי") : שרגילי ם הי ו 
לשו ט ולרצוע ה ש ל רבם , ול א זכ ו מעול ם ל א למאור־פני ם ול א לבת־צחו ק מקרבת , 
ל א לי ד רכ ה מלטפ ת ול א למל ה מעודד ת — אל ה קבל ו א ת פנ י תחיל ה באדישות . 
במעי ן חש ד ואפיל ו בפחד . אב ל קימעה־קימע ה מצאת י מסילו ת לליבותיהם , 
וביד י על ה לדובב ה במקצת . א ז החל ו להתעורר , וכאיל ו נשמ ה חדש ה ניפח ה ב ה 
יום־יו ם הי ו מחכי ם לשעו ת של י בקוצר־רוח , וגב ר בה ם החש ק ללימודי ם ש ל ממש . 
לאח ר חדשי ם אחדי ם ערכנ ו אפיל ו חגיג ה פנימי ת בט״ ו בשבט ; מלב ד הילדי ם 
;הכינ ו ג ם תכני ת מעניינ י הח ג ע ם קריאו ת ושירה , אכל ו פירו ת ארץ־ישרא ל 
ולשמחת ם ל א הי ה קץ . חיי ם שוואר ץ התמוג ג מרו ב נח ת והי ה נרג ש מאד , ואפיל ו 
ישרא ל צ׳א ק המלמ ד השלי ם אות ו יו ם ע ם "הגזירה " הרע ה ש ל החידושי ם בת״ת.. . 

בעיי ת הילדי ם העסיק ה אות י כ ל אות ו חורף , רבו ת חשבת י עליה ם — ע ל 
גורל ם המ ר וע ל עתיד ם הקודר , רעיו ן התחי ל מתרק ם במוחי . בתחיל ה דחיתיו , 
משו ם שהי ה נרא ה בעינ י נוע ז ביות ר ול א נית ן לביצוע . אול ם ככ ל שהפכת י בו , 
מצאתי ו פשו ט ומתקב ל ע״ י הדעת : להפו ך א ת הת״ ת לבית-ספ ר מודרני , שב ו 
יקבל ו הילדי ם חינו ך עבר י שלם . 

העליתי ו בראשונ ה לפנ י חיי ם שווארץ . ל א הי ה בליב י א ף צ ל ש ל ספ ק שהו א 
יקבלנ ו בהתלהבו ת ובנכונו ת לפעול ה מיידית , ומ ה מא ד נדהמתי , כ י לשמ ע הצעת י 
נחר ד חיים , הסתכ ל ב י בחשד , כע ל אח ד הב א להתנק ש במוסד־טיפוח ו ולהוציא ו 
מידיו , ואמ ר קצרו ת : ״לא , הת״ ת יישא ר כמו ת שהו א! ״ שו ם נימוקי ם ל א הי ו בפיו . 
ניסית י אחר־כ ך כמ ה פעמי ם לשכנע ו שישנ ה א ת עמדתו , והעלית י חר ס בידי . 
נוכחת י שחיי ם שוואר ץ אינ ו האי ש המסוג ל לראו ת בחינו ך ער ך לאומ י א ו אנושי , 
!שהמוס ד יק ר בעיני ו יות ר מהילדים ; הו א רוא ה ב ו מקו ם לפעול ה פילנטרופי ת 
גריד א — וחדלת י ממנו . 

הבאתי , איפוא , א ת ההצע ה בפנ י שת י האגודו ת הציוניו ת שבעירנו : 
..צעירי־ציו ך והציוני ם הכלליים . כפ י שנית ן לצפו ת ותקבל ה ההצע ה ע ל דעת ם 
ש ל "צעירי־ציון" . ה ם התנגד ו ר ק לש ם "ת״ת" , כתו ך חש ש שמ א יקב ע א ת 
צביונ ו הדת י המובה ק ש ל המוסד , וה ם הי ו מעונייני ם שבית־הספ ר יהי ה חילוני . 
הציוני ם הכלליי ם א ף ה ם ל א דח ו א ת ההצעה , אב ל היסס ו בתחילה , כ י נרתע ו מ ן 
הקשיי ם הכספיי ם העתידי ם להתגלו ת ה ן בשע ת הקמ ת הבניין , ועו ד יות ר 
בהחזקת ו ש ל בית־הספר . ר ק לאח ר כמ ה ישיבו ת ממושכו ת ודיוני ם מייגעי ם 


80 




81 


תור ה ״שער י ציו ך בבריצ׳נ י בבנינ ו בשנ ת 1920 






נתקבל ה סוף־סו ף הצעת י כפ י שהועלת ה בקווי ה הכלליים . ביד י הציוני ם הכלליי ם 
הי ה סכו ם כס ף ומגרש , שנועד ו לבניי ן בית־הכנס ת "שערי־ציון" ? ה ם נאות ו 
למסו ר אות ם לבניי ן בית־הספר , בתנא י שאח ד החדרי ם יוקצ ה לה ם וישמ ש 
לצרכ י ביה״כ . מיי ד לאח ר ז ה הורכ ב וע ד ציבורי , שהקי ף חוגי ם נרחבי ם ש ל 
האוכלוסי ה ; הווע ד ניג ש לפעול ה במר ץ ר ב ובשקיד ה לל א ליאות . 

באות ו קיץ , בט״ ו באב , הונח ה אב ן הפינ ה לת״ ת החדש . המאור ע הוח ג 
ברו ב פא ר ובהשתתפו ת גדול ה ש ל התושבים . באות ו מעמ ד ממ ש נאס ף סכו ם 
ניכ ר ש ל תרומות , כמא ה ושלשי ם אל ף ל״י . דב ר ז ה חיז ק א ת יד י העושי ם 
ועודד ם להמש ך הפעולה . הווע ד הרי ץ מכתבי ם ל״איגו ד יוצא י בריצ׳אנ י 
באמריקה " וביק ש ממנ ו לסיי ע להקמ ת הבניי ן בסכו ם חמש ת אלפי ם דולר . ע ד 
מהר ה בא ה תשוב ה מאנש י ה״איגוד ׳ באמריק ה שה ם מקדמי ם בברכ ה א ת 
המפע ל וה ם מבטיחי ם חגיגי ת שהסכו ם הנדר ש יינת ן לנו . אול ם ל א עבר ו ימי ם 
מועטים , ומה״איגוד " הגי ע מכת ב שני , וב ו דבר י התנצלו ת ע ל שאי ן יכול ת 
לפ י שע ה לעמו ד בדיבור , כ י הדברי ם טעוני ם עדיי ן בירו ר וליבון.. . נתבר ר 
שנמצא ו בעירנ ו אנשי ם — מאנש י "השמאל " ומווע ד "החבר ה לתמיכ ה בעניים " 
ופת ם יהודי ם צרי־עי ן וצרי־לב ב — שהתנגד ו להקמ ת הת״ ת החדש , וה ם ל א 
טמנ ו יד ם בצלח ת וכתב ו א ף ה ם ל״איגוד " ולקרוביה ם שבאמריק ה מכתבי־פלסת ר 
נג ד ה״ציוניסטן " (מל ת זלזו ל ולע ג בפ י רבים!) , שאי ן עינ ם אל א לבצעם , וכ י 
כ ל עניי ן הת״ ת החד ש הו א "בלוף " ואחיז ת עיני ם ומשמ ש תואנ ה כד י להוצי א 
כס ף מיד י אחינ ו אנש י העמ ל שבאמריקה , כד י לבנו ת ביודכנס ת ציונ י וכ ר וכי / 
מכתבי ם אל ה עש ו א ת שליחותם , והפעול ה באמריק ה למע ן הת״ ת החד ש נפסק ה 
בעוד ה בראשיתה . 

כד י להסי ר לזו ת שפתי ם וכד י לאפש ר א ת המשכ ת הבני ה שהתחיל ה 
בינתים , נמשכ ה חליפ ת מכתבי ם נמרצ ת בי ן הווע ד הציבור י למע ן הת״ ת לבי ן 
ד,"איגוד " שבאמריקה . מסתב ר שג ם ש ם הי ו אנשי ם שבית־ספ ר עבר י וציונ י 
הי ה פסו ל בעיניהם , ור ק ברו ב יגיע ה ועמ ל על ה בידינ ו לקב ל סכו ם ש ל אל ף 
ושמונ ה מאו ת דול ר בקירוב . לפ י היק ף הבניי ן הי ה ז ה סכו ם שאינ ו הול ם א ת 
א ת הצרכי ם ול א הספי ק להבי א ליד י גמ ר אל א א ת מחצי ת הקומ ה השניה , שחדרי ה 
שימש ו לצרכ י הת״ת . החד ר האחד , שב ו שוכ ן אחר־כ ך בית־הכנס ת "שערי־ציוך , 
נגמ ר ר ק כעבו ר חמ ש שנים , בערך . ית ר החדרי ם עמד ו ל א גמורי ם עו ד שני ם 
דבות . 

עו ד לפנ י שהושל ם חל ק מהבניי ן הח ל משא־ומת ן מייג ע ע ם הווע ד ש ל 
,.החבר ה לתמיכ ה בעניים " ע ל העבר ת הת״ ת היש ן ומיזוג ו בת״ ת החדש . הוצ ע 
לה ם להקי ם וע ד משות ף לעניי ן בית־הספר ; מוכני ם היינ ו לכמ ה ויתורי ם ופשרו ת 
ג ם בניהו ל הת״ ת וג ם — א ם תהיינ ה תביעו ת מציד ם — בתכני ת הלימודים , א ך 
ה ם ל א אב ו לשמו ע לנו , ובשו ם פני ם ואופ ן ל א הסכימ ו לוות ר ע ל קיומ ו ש ל הת״ ת 
הישן . ואכן , לאח ר שנפת ח הת״ ת החד ש הופח ת בהרב ה מספ ר התלמידי ם ש ל 


82 




83 


הת״ ת הישן , הו א המשי ך בקיומ ו העלוב , כ ל שהי א בת״ ת החדש . כדא י לציין , 
שכעבו ר שנ ה נוס ד בעירנ ו בית־ספ ר "אידישיסטי " ו״החברה " הזדרז ה והקציב ה 
ל ו סכו ם ניכ ר למדי , א ם כ י אנש י ה״חברה " רחוקי ם הי ו מאידישיז ם א ו מכ ל 
אידיאולוגי ה שהיא . 

בבו א המוע ד לפתיח ת בית־הספ ר נרשמ ו ב ו כמא ה וחמישי ם תלמידי ם 
ותלמידו ת ומה ם למעל ה מהחצ י בג י השכבו ת הנחשלות , של א הי ה ביד ם לשל ם 
שכ ר לימו ד כלל . נוס ד וע ד נשי ם בראשות ן ש ל הגבירות : סוני ה לרנ ד וקייל ה 
קילימניק , שנטל ו ע ל עצמ ן א ת הדאג ה להחזקת ם ש ל בנ י העניים . ה ן הצליח ו 
לאסו ף מהתושבי ם התחיבויו ת לתרומות־קב ע שנתיות , ובז ה הובט ח קיומ ו ש ל 
הת״ ת החדש . 

מתו ך רצו ן שהת״ ת יהי ה מקוב ל ע ל כ ל השכבו ת וכ ן ג ם מפנ י שעדיי ן 
ל א נתיאש ו מהתקוו ה שהת״ ת היש ן יתמז ג בסופ ו ש ל דב ר ע ם החדש , נית ן 
לביה״ ס צביו ן לאומי־מסורתי , א ם כ י ל א דת י מובהק . עובד ה תכני ת לימודי ם 
רחב ה ללימוד י היהדות , הלשו ן העברי ת וספרותה , תולדו ת ישרא ל וכר . הלימודי ם 
הכלליי ם הי ו לפ י תכני ת בתי־הספ ר הממשלתיים . המורים • הראשוני ם בת״ ת 
החד ש היו : יעק ב שטיינהוי ז (עמיצור) , ברו ך יקיר , יוס ף חנצי ס ומיכא ל 
צ׳רקי ם (אמיץ) . הווע ד המפק ח של ו הי ו אז : אייזי ק בר״ג , ארי ה בריא , מש ה 
גיוולדר , חנינ א וויינר , מש ה ויזלטי ר ,יוס ף פלדשר , יחיא ל צ׳רקיס , שלו ם 
קילימניק , אהר ן שטיינהוי ז ויוסף־לי ב שילר . 

במרוצ ת השני ם נעש ו עו ד כמ ה וכמ ה נסיונו ת למיזו ג שנ י הת״תי ם ולל א 
תוצאות . שנ י המוסדו ת המשיכ ו בקיומ ם ע ד אש ר על ה עליה ם הכור ת בימ י 
שלטו ן הסובייטים . 

י . ע . 


הגימנסי ה 

היית י מראשונ י התלמידי ם ובוג ר המחזו ר הראשו ן ש ל הגימנסיה , שנוסד ה 
בעירנ ו ע ל יד י רוז ה סולומונובנ ה דיק ר בשנ ת 1920 . 

בפתיח ת הגימנסי ה ניתנ ה דחיפ ה גדול ה להרחב ת ההשכל ה בקר ב הנוע ר 
המתבגר , והית ה בכ ך משו ם הצל ה פורת א לנוע ר הלומד , שיוכ ל להמשי ך בלימודי ו 
בל י שיצטר ך לנדו ד לש ם ז ה לערי ם אחרות . ע ד א ז הי ו רבי ם נאלצי ם להסתפ ק 
בהשכל ה שרכש ו בבית־הספ ר הממשלתי , שבהנהלת ו ש ל פילי פ ואסילייביץ . 
אול ם הי ה ז ה בית־ספ ר יסוד י בלב ד — המ ש כיתו ת בתכני ת ש ל שת י מחלקו ת 
גימנסיה . בבי ת ז ה הוקצ ו מקומו ת מעטי ם בשבי ל ילד י היהודים . הי ו ג ם רבי ם 
שנמנע ו מלשלו ח שמ ה א ת בניה ם מחש ש חילו ל שבת . אל ה שלח ו א ת בניה ם 
לבתי־הספ ר הפרטיים , ש ל זוסי א לרנ ר וש ל יוס ף חנציס , שתכניו־דהלימודי ם בה ם 


84 



הית ה נמוכ ה עו ד יותר . ג ם התלמידי ם שלמד ו בבית־הספ ר העבר י — "פרוגימנסיה " 
— שנוס ד באח־ונה , ושב ו תפס ו הלימודי ם העבריי ם מקו ם נכבד , נשאר ו אחר י 
כ ן לל א אפשרו ת להמשי ך בלימודיהם . מעטי ם בלבד , מבעלי־היכולת , יצא ו 
לערי ם אחרו ת ללמו ד ש ם בגימנסיות . השא ר נזקק ו למורי ם פרטיי ם ול א רא ו 
ברכ ה רב ה בלימודיהם . היתד . זו , איפוא , בשור ה משמחת , כאש ר נוד ע 
שמנהל ת הגימנסי ה בחוטי ן אומר ת להשתק ע בעירנ ו ולפתו ח ב ה גימנסי ה כללית . 

בלוויי ת אב י ז״ ל ניגשנו , אנ י ואחי , להירש ם בגימנסיה , ולאח ר שיח ה 
קצר ה ע ם רוז ה סולומונובנ ה נתקבלנ ו למחלק ה החמישית , הגבוה ה ביותר • 
שתיפת ח — א ם מספ ר התלמידי ם יצדי ק א ת זה . ל א ארכ ו הימי ם והלימודי ם 
התחיל ו בבי ת מרוו ח ע ם חצ ר גדולה , מו ל בית ו ש ל אבא׳ל י ברוידא . התכנסנו . 
,שנים־עש ר תלמידי ם ותלמיד ה אחת , וחנכנ ו לל א טק ס מיוח ד א ת פתיח ת הגימנסי ה 
תו ך זמ ן קצ ר נוספ ו עו ד תלמידים , והלימודי ם נכנס ו למסלולם . אח ר חצ י שנ ה 
היתד . ז ו גימנסי ה לכ ל דב ר ואפיל ו ע ם תלבוש ת אחיד ה לתלמידים : כוב ע בע ל 
מצחי ה רחב ה ומעי ל ע ם כפתורי ם נוצצי ם — ול א מע ט התגאינ ו ע ל כך . בש ל 
אי־שליטתנ ו במיד ה מספק ת ברומנית , למדנ ו בזמ ן הראשו ן מקצועו ת אחדי ם 
ברוסית , א ך לאח ר מכ ן נלמ ד הכ ל ברומנית . 

כאמור , היתד . הגימנסי ה פרטית , א ך הי א עמד ה תח ת פיקוח ו ש ל המיניסטריו ן 
להשכלה , ופעמיי ם בשנ ה ביקר ו אותנ ו "בוחנים " מבי ן מור י הגימנסיו ת הממשלתיו ת 
שבבלצ׳ י ובצ׳רנוביץ . דב ר ז ה עור ר בנו , כמובן , התרגשות , חששו ת ופחדי ם ל א 
מעטים , א ך ע ם ז ה אפפ ה אותנ ו ההרגש ה ש ל ביטחון , שהגימנסי ה שלנ ו עומד ת 
ע ל רמ ה נאותה , והתעוד ה שיל ה תהי ה בעל ת ער ך כש ל תעוד ה ממלכתית ! 

כמ ו בכ ל בי ת ספ ר הי ו ג ם פ ה נשירו ת ועזיבות , ובכ ל זא ת התפתח ה 
הגימנסי ה וגדלה , וכיתתנ ו מנת ה לבסו ף שלשי ם תלמידים . המנהל ת התגאת ה 
בצד ק ע ל המוס ד יצי ר כפי ה וע ל חניכי ה הרוכשי ם ב ה תור ה ודעת . 

א ם כ י המוס ד הי ה יהוד י לפ י בעלות ו ולפ י הרכ ב התלמידים , ל א דד ה 
הדב ר ניכ ר ב ו כמע ט במאום . ניתנ ו אמנ ם שיעורי ם מעטי ם לעברית , שהי ו חוב ה 
ע ל התלמידים . א ך המור ה לעברי ת ל א הצלי ח לקשו ר אלי ו א ת התלמידי ם ול א 
על ה ביד ו לחב ב עליה ם א ת העברית . התלמידי ם נשאר ו אדישי ם למקצו ע ז ה 
ול א התעשר ו בידיעות , לעומ ת זה , כ ל מ י שנכנ ס לחצ ר הגימנסי ה בשע ה 
ההפסקות , יכו ל הי ה לשמו ע א ת שפ ת היידי ש הביסראבי ת העסיסי ת המדובר ת 
בפ י כ ל התלמידים , הי ו אמנ ם נסיונו ת מצ ד המחנכי ם לשכנ ע אותנ ו שנקפי ד 
ע ל דיבו ר רומני , א ך ל א נעש ה מציד ם כ ל לחץ , ודבר י השיכנו ע ל א הועילו . 

רוז ה סולמונומנ ה דיק ר (פנחס ) ניהל ה א ת המוס ד בי ד רמ ה והעמיד ה 
אות ו ע ל יסודו ת איתנים . הי א שמר ה בקפדנו ת ע ל ההתנהגות , הסד ר והנקיו ן 
וע ל מהל ך הלימודי ם התקין . המורי ם הי ו ג ם ה ם בעל י ידיעו ת ומנוסי ם בעבודתם . 
ביהו ד נתחב ב עללנ ו המור ה נחו ם דיקר , בךדוד ה ש ל המנהלת , שלימ ד אותנ ו 
מתימטיק ה ולטינית . הו א יד ע לרכו ש א ת ל ב תלמידי ו ג ם בעבודת ו המסור ה 


85 




ראשונ י הבוגרי ם ש ל הגימנסי ה 
שור ה ב׳ ; 1 . גרוזמן , 2 . שיל ד ר. , 3 . קרצמן , 4 . צ׳רקי ם מ . 

שור ה ג׳ : 1 . הורביץ , 2 . ברנדס , 3 . זקצר , 4 . שור , 5 . ויינ ה 6 . רבינוביץ , 

7 . גוטמן , 8 . בוקשפון . 

שור ה ד ׳ (עומדים) : 1 . המור ה גרישצ׳גקו , 2 . טרכנטברויט , 3 . טרכטנברג , 

4 . קז׳דן , 5 . המור ה דיקר , 6 . סוחוטין , 7 . צ׳ק , 8 . לרנ ר ב . 


וג ם ביושר ו וגישת ו החברי ת לכ ל אח ד מחניכיו . מות ו בטרם־ע ת השר ה אב ל 
ע ל כולנו . 

המשט ר שהנהיג ה המנהל ת העי ק עלינ ו מאוד , ול א פע ם התקוממנ ו נגדו , 

הי א היתד . אש ה בעל ת שאיפו ת עקשניו ת והחזיק ה אותנ ו בי ד חזק ה ובמשמע ת 
ברזל , אף־על־פ י שהי ו בינינ ו תלמידי ם ותלמידו ת שכב ר עבר ו א ת גי ל החופה , 
פע ם הכרזנ ו אפיל ו שבית ה שארכ ה כשלש ה שבועו ת ול א נסתימ ה ע ד שהובט ח 
ע ל שינו י יחס ה אלינו . פע ם אחר ת הסתלקנ ו מהשיעורים , וחל ק א ף הודי ע ע ל 
עזיבת ו א ת המוסד , דב ר שעלו ל הי ה לסכ ן א ת המש ך קיומ ה ש ל הכית ה וא ף 
א ת מעמד ו ש ל המוס ד כולו . עמ ל ל א מע ט השקיע ה א ז ר . ם . כד י להחזי ר אותנ ו 
לכתל י הגימנסיה , והודו ת למירצ ה הר ב שו ב ליכד ה אותנ ו לחטיב ה אחת . 

ול א ר ק התלמידים ; ג ם המורי ם הי ו נתוני ם בפח ד תמיד , כשא ך שמע ו 
א ת קו ל צעדי ה המתקרבים . ג ם עליה ם הטיל ה מרות ה ושלט ה בה ם שלטו ן בל י 


86 


מצרי ם ולפעמי ם ג ם בל י מעצורים.. . ג ם ההורי ם שנזדמנ ו למוסד , א ם לפ י 

הזמנת ה וא ם לרג ל צור ך אחר , הי ו עומדי ם לפני ה כעב ד לפנ י אדוניו . הי ה בה , 

באש ה הזאת , מי ן רוממו ת של א כ ל אח ד יכו ל הי ה לעמו ד בפניה . עצ ם הופעת ה 
ואור ח דיבור ה הי ה בה ם מ ן העליונו ת וההתנשאו ת ש ל נותן־פקודות . אופיר . 
החז ק ויכולת ה להשלי ט א ת רצונ ה בכו ל וע ל כול , ודא י שעמד ו ל ה לביסו ס 
הגימנסי ה ולהתפתחותה . אי ן ספ ק שג ם המפקחי ם הרשמיי ם וחב ר הבוחני ם 
הושפע ו מאישיותה , והו א שנס ך בנ ו ביטחו ן ועז ר לנ ו בשע ת הבחינות . ואכן , 
!שמ ה ש ל הגימנסי ה יצ א לפניה , וע ד מהר ה החל ו לבו א אלי ה תלמידי ם מערי ם 
אחרות , וא ף מאל ה שבה ן הי ו קיימו ת גימנסיו ת משלהן . 

רבי ם מבוגר י הגימנסי ה יצא ו להמשי ך ולהשלי ם א ת לימודי ה בבתי-ספ ר 
גבוהי ם ברומני ה א ו באירופ ה וחזר ו לבריצ׳אנ י כשה ם מוסמכי ם — מ י מהנד ס 
ומ י רופא , מ י עורך־די ן ומ י אגרונום . מה ם שהצליח ו והסתדר ו במקום , ומה ם 
שמצא ו א ת עיסוק ם במקומו ת אחרים . 

המבו ל ש ל המלחמ ה והשוא ה שט ף א ת הכ ל וזכ ר ל א נשא ר עו ד למוס ד 
זה ; ג ם לרבי ם רבי ם מאל ה שקנ ו ב ו תור ה ודעת . ג ם רוז ה סולומונובנ ה דיק ר 

נספת ה ע ם ית ר הקדושי ם והטהורים , וא ת זכר ה מעלי ם מת י מספ ר משארי ת 

הפליט ה ש ל חניכיה . 

מ . אמי ץ 


זכרונו ת מהגימנסי ה 

זכור ה ל י עדיי ן אישיות ה ש ל מנהל ת הגמנסיד . שלנו , רוז ה סולומונובנ ה 
דיקר . עומד ת לעינ י דמות ה הנאה , רבודהמרץ , והופעת ה בוקר־בוק ר בגימנסי ה 
בלבוש ה ההדו ר ובשכמי ה שע ל כתפיה . צעדי ה המהירי ם וקול ה הר ם הי ו 
מהדהדי ם ע ל פנ י הבי ת כול ו למ ן הרג ע ב ו פתח ה א ת דל ת הכניסה . 

א ת ענייני ה ניהל ה בי ד חזק ה והשליט ה בגימנסי ה משט ר ש ל משמע ת 
חמורה . א ל המורי ם התייחס ה באדנו ת מודגש ת וא ל התלמידי ם בקפדנו ת מופרז ת 
אפיל ו לגב י הימי ם ההם . א ך מ י יוד ע א ם ל א זה ו שעמ ד ל ה להתגב ר ע ל הקשיי ם 
הקשורי ם בתפקיד ה האחראי . אכן , הי ו תלמידי ם של א השלימ ו ע ם המשט ר הז ה 
ועזב ו א ת הגימנסיה . וכ ן קר ה ג ם אתי , שאחר י 5 שנו ת לימודי ם עברת י לצ׳רנוביץ , 
וש ם גמרת י א ת חו ק לימודי . 

הי ה ז ה בתו ם שנ ת הלימודים . חגגנ ו א ת השנ ה מחזה , ב ה השתתפת י 
בתפקי ד ראשי . אחר י ההצג ה באו , כרגיל , הריקודים . רוז ה סולומונובנה , שכ ל 
השני ם היתד . מגל ה חיב ה מיוחד ת אל י ומהלל ת אות י בכ ל הזדמנו ת ע ל חריצותי , 
ל א נתנ ה ל י אות ו ער ב לזו ז מע ל ידה . מוב ן שהדב ר הרגי ז אות י ע ד מאד , כ י 


87 



היית י להוט ה מא ד אח ר ריקודים . ברג ע שר . ם . נפנת ה לשכנת ה מהצ ד השנ י 
ונכנס ה את ה בשיחה , התחמקת י ויצאת י לרקו ד ע ם אח ד הבחורים , אור ח מחוטין . 
באמצ ע הריקו ד הרגשת י א ת יד ה הכבד ה ש ל ר . ם. , שסחב ה אות י למקומ י שע ל 
ידה . עיני ה בדק ו מזעם , ופי ה נוז ף ב י ע ל שהעזת י להיענו ת להזמנת ו ש ל בחו ר 
וע ל חוצפת י לרקו ד בל י נטיל ת רשו ת ממנה . 

למחר ת הוזמנת י למשרדה . ש ם התנפל ה על י בשצף־קצ ף וא ף ניסת ה 
להכותנ י בסרג ל שבידה . כא ן התפרצתי . אמרת י ל ה שג ם הור י ל א היכונ י מעולם , 
ושל א ארש ה שמישה ו ירי ם על י יד . כ ן הודעת י שרגל י ל א תדרוכנ ה עו ד ע ל 
ס ף הגימנסי ה שלה , וכ ן עשיתי . 

אחר י בחינו ת הבגרו ת נסעת י הבית ה ונזדמנת י ע ם ר . ס . בקרו ן הרכב ת 
ישבנ ו ושוחחנ ו בידידות , כאיל ו ל א קר ה בינינ ו דבר . הי א א ף הילל ה אות י 
באזנ י שכנינ ו בקרו ן כתלמידת ה הטוב ה והאהוב ה עלי ה ביות ר וייחס ה לעצמ ה 
הצלחת י בבנחינות . להזמנותי ה החוזןו ת לבקר ה בבית ה ל א נענית י כמובן . 

נזדעזעת י כאש ר שמעת י ע ל מות ה הטראג י בטרנסניסטרי ה יח ד ע ם רבי ם 
מבנ י עירנו • 

דינ ה פוק ס 


בי ת ספ ר מקצוע י 

רוצ ה אנ י לספ ר בשורו ת הבאו ת ע ל נסיו ן שנעש ה להקי ם בעירנ ו בית * 

ספ ר מקצוע י לתפיר ה ולסריגה . 

במוצא י הח ג שמחת־תור ה תרפ״ ב הזמינ ה הניד . ברשטי ן לבית ה מספ ר 
נשי ם והציע ה לפתו ח קורסי ם א ו בית־ספ ר לבנו ת ללימו ד מקצועו ת התפיר ה 
והסריגה . ההצע ה נתקבל ה ע ל דעת ן ש ל הנאספות , וב ו במקו ם נבח ר מקרב ן 
וע ד ש ל כמ ה חברות : זלאט ה גלגור , אסת ר הורביץ , פר ל ויזלטיר , מיר ל 
וארטיקובסק י קייל ה קילימניק , שפר ה שטילוואס ר ואחרות . אליה ן צורפ ו ג ם 
שנ י גברי ם : מ . פרפ ר וחיי ם שווארץ . 

הוע ד נט ל ע ל עצמ ו לאסו ף כספי ם להחזק ת הקורסים . כ ן הוצ א קול-קור א 
לתושב י המקום , שיתנ ו יד ם ויעזר ו למוס ד ג ם בחמרי ם ובתרומ ה מכונות . היוזמ ת 
עצמה , הניד . ברשטיין , נתנ ה לתכלי ת ז ו שת י מכונו ת תפירה . מכינו ת נוספו ת 
לתפיר ה ולסריג ה נתרמ ו ע ל יד י משפח ת ברשטיין . מ״אורט " שבקישינו ב נשלח ה 
מדריכה , ול א עב ר זמ ן רב , עו ד באות ו סתיו , ובי ת הספ ר נפת ח בבניי ן ש ל 
מכבי־האש . 

אפש ר הי ה לקוו ת שבית־הספר , שהכ ל הוד ו בנחיצותו , יתרח ב ויתפת ח 
במרוצ ת הזמ ן — ול א כ ן היה . כ ל עו ד היתד , הניד , ברשטיי ן בריא ה התמסר ה 


88 



למפע ל ז ה ועורר ה ג ם אחרי ם לפעילות . א ך משנפל ה ז ו למשכ ב ומתה , פג ה 
ההתלהבו ת הראשונה , ול א הי ה עו ד מ י שיעש ה לקיו ם ביודהספ ר — וכעבו ר 
זמ ן קצ ר נסגר ו שעריו . 

יוס ף הורסי ץ 



בי ת הספ ר המקצוע י 

מאחור י התלמידו ת במרכ ז גב ׳ הענ י ברשטיי ן המיסדת , משמאל ה — הר ב מש ה 

גיוולדר , מימינ ה — פילי ם וואסילעוויט ש בענקאווסק י מנה ל בי ת הספ ר 
הממלכת י (ד ו מחלקתי ) וליד ו מירו ן פערפע ר 

בית-הספ ר למסח ר 

בי ת הספ ר למסח ר נמצ א בשט ח החד ש ש ל בריטשאנ י("דע ר נייע ר פלאן") . 

היית י בי ן התלמידי ם הראשוני ם שבא ו ללמו ד בביה״ ס למסח ר שנפת ח 
בעירנו . קש ה הי ה ל י ביותר , כ י הור י גר ו בכפ ר קורסטאו ץ וה ם מסר ו אות י 
בבי ת קרוב י משפחה . ואנ י א ז צעיר ה וקטנ ה עדיי ן — ר ק ב ת 11 שנה . זוכרנ י 
שמנה ל ביה״ס , מאקסימיוק , הי ה אומ ר לי , ספ ק בלגלוג , ספ ק ברצינות , ל א לבו א 
ביו ם של ג לביה״ם , כ י עלול ה אנ י "לטבוע " בשל ג ־עמוק , ור ק ע ם הפשרת ו 
ימצאוני . 

כמע ט כ ל המורי ם הי ו נוצרים ? אח ד בלב ד יהיד י היה , אול ם התלמידי ם 
ברוב ם הגדו ל הי ו יהודים ; אעפ״ כ היתד . שורר ת בבי״ ס ז ה אוויר ה אנטישמית , 
והתלמידי ם הנוצרי ם המעטי ם התייחס ו א ל חבריה ם היהודי ם בבוז . המורי ם ג ם 
ה ם ל א הסתיר ו א ת יחס ם העויי ן לתלמידי ם היהודיים , ואפיל ו א ל הטובי ם שבה ם 


89 


בי ת הספ ר העירונ י למסח ר 



90 


הי ו נטפלי ם ומחמירי ם עמם . ל א פע ם הכשיל ו אות ם בזדו ן בבחינות . א ף אנ י חשת י 
זא ת ע ל נבי . 

ע ם זא ת נשאר ו ג ם הרב ה זכרונו ת נעימי ם מאות ם הימים , בה ם למדת י בבי ת 
ספ ר זה . 

נסי ה גולדבר ג-רפינוכי ץ 


חי י התרבו ת 

מוניטי ן יצא ו ל ה לבריצ׳אנ י בכ ל הסביב ה כמקו ם ש ל השכל ה ותרבו ת 
וכעי ר מתקדמ ת — ול א בל י יסוד . כב ר בסו ף המא ה הקודמ ת נתפס ו רבי ם מבנ י 
הנועדי ם שבעירנ ו להשכלה , יצא ו לכרכי ם הגדולי ם ללמוד , ומה ם שהגיע ו אפיל ו 
לאוניברסיטאו ת וחזר ו כעבו ר שני ם אחדו ת מצויירי ם בדיפלומו ת ומוכתרי ם 
בתואר י דוקטור . א ז הי ו אל ה מת י מספר , א ך מע ט מע ט נתרב ו הלומדים , ובעשו ר 
הראשו ן ש ל המא ה הנוכחי ת הי ה הנוע ר כול ו אחו ז בולמו ס ש ל לימודים . הכ ל 
למד ו — ל א ר ק בנ י העשירי ם ובנ י המעמ ד הבינונ י מהאמידי ם שבהם , אל א ג ם 
מעוטי־יכול ת ודלי־אמצעים , שלימודיה ם על ו לה ם בקשיי ם עצומי ם ובמאמצי ם 
נואשי ם לפרקים . 

עשרו ת מבנ י הנוע ר יצא ו לאודיסה , לקיוב , לקאמניץ־פודולס ק ולערי ם 
אחרות , והצליח ו לחדו ר לגימנסיות , ע ל א ף ההגבלו ת החמורות , שהי ו נהוגו ת 
לגב י היהודי ם ברוסי ה הצארית , ואיל ו מאו ת בנ י נוע ר ל א הצליח ו בכ ך והי ו 
נאלצי ם ללמו ד בתור ת אכסטרנים . 

אי ן ספק , שהשאיפ ה להשכל ה לשמ ה היתד . מנת־חלק ם ש ל רבי ם מהצעירים . 

ברם , הית ה כאן , ודאי , ג ם חתיר ה סמוי ה לקרא ת "תכלית" . הנוע ר היהוד י שבעייר ה 
— בעיק ר מבנ י המעמ ד הבינונ י — הי ה נטו ל אחיז ה ממשי ת בחי י המעש ה 
ומשול ל אפשרו ת כ ל שהי א לחדו ר לתוכ ם ולתפו ס בה ם א ת מקומו . לפנ י כ ל 
צעי ר הית ה ר ק דר ך אח ת — לאחו ז במעש י אבותיו : לחכו ת ע ד אש ר יגי ע 
לפרקו , יתחתן , ובכס ף הנדוני א שביד ו יפת ח ל ו חנו ת א ו ישל ח יד ו במסח ר כ ל 
שהו א — וע ד א ז הו א נדו ן לאפ ס מעש ה ולבטל ה מאונס . כ ל סיכו י אח ד ל א הי ה 
צפו י לו . 

וההורי ם א ף ה ם שח ו ע ם הזרם . רבי ם רא ו בעי ן יפ ה א ת שאיפת ם ז ו 
ש ל בניה ם לסלו ל לעצמ ם דר ך לעתי ד טו ב יותר . א ך הי ו ג ם ל א מעטי ם ששלח ו 
א ת בניה ם ללמו ד מטעמ י פרסטיז׳ ה בלב ד : אי ן ז ה מ ן המיד ה לפג ר אחר י אחרים . 
״הכ ל לומדי ם — ומדו ע ל א יה א חלק ו ש ל בנ י עמה ם ו וכ י גרו ע הו א מאחרים , א ו 
שמא , חלילה , איננ ו מוכש ר כמותם?... " כאל ה כ ן אל ה נרתמ ו בעו ל ההוצאו ת 
הכספיו ת הגדולו ת ועש ו הכ ל למע ן ת ת אפשרו ת לבניה ם ללמוד : ל א אח ת מנע ו 
אוכ ל מפיה ם ובלב ד שיהי ה לשל ם למור ה הפרט י המכי ן א ת בנ ו א ו א ת בת ו 
לבחינות . 


91 



הצעירי ם הלומדי ם עצמם , מתו ך שביקש ו להק ל מע ל ההורים , מצא ו 
לה ם מקו ר הכנסו ת כלשה ן ממת ן שיעורי ם פרטיי ם לתלמידי ם אחרי ם — א ך 
רבי ם שמצא ו סע ד ותמיכ ה בקר ן הסטיפנדיו ת שהוקמ ה ע ל יד י קאזימיר . 

קזימי ר הי ה בעל־אחוזו ת גדולו ת בסביב ה ובעלי ו ש ל הכפ ר ואסקאוצ י 
הסמוך . הו א הי ה אי ש בע ל נטיו ת ליברליו ת וחיפ ש דרכי ם לשיפו ר מצב ו ש ל 
הע ם הרוסי . כדרכ ם ש ל רו ב אנש י האינטליגנצי ה הרוסי ת הליברלי ת ש ל אות ם 
הימים , הצטמצמ ה בעיני ו בעי ה ז ו בהקניי ת השכל ה ודע ת להמונ י העם , ובז ה 
רא ה חזו ת הכל . לתכלי ת ז ו הוקמ ה ע ל ידי ו קר ן סטיפנדיות , שכ ל הרוצ ה ללמו ד 
- בל א הבד ל ד ת א ו גז ע — ואי ן ז ה בהיש ג ידו , יוכ ל ליהנו ת ממנה . מוב ן 
מאליו , שרבי ם מצעיר י עירנ ו — וכ ן בנ י ערי ם סמוכו ת אחרו ת — פנ ו א ל 
קאזימיר , וכמע ט כול ם נענ ו ונתמכ ו בעי ן יפה . 

כשמ ת קאזימי ר בשנ ת 1912 , בא ו רבי ם מבי ן יהוד י בריצ׳אנ י לוואסקאוצ י 
לחלו ק ל ו א ת הכבו ד האחרון . תפיל ת אשכב ה נאמר ה ג ם ע ל יד י חז ן ומקהל ה 
שהוזמנ ו במיוח ד ממוהילוב־פודולסק . רבי ם מהמלווי ם הנוצרי ם הביע ו בגלו י א ת 
מור ת רוחם , והי ו ג ם שהסתלק ו מ״ההלווי ה היהודית " ש ל קאזימיר.. . 

מוסדו ת ומפעלי ם 

המספ ר הגדו ל יחסי ת ש ל אינטליגנצי ה יהודי ת ער ה ותוסס ת הטבי ע 
א ת חותמ ו ע ל חי י הצבו ר במקום , ובעיק ר ע ל חי י התרבות . אכן , בנ י עירנ ו 
התגא ו במוסדו ת התרבו ת השוני ם שהוקמ ו בה , מה ם שנתקיימ ו עשרו ת בשנים , 
ע ל א ף תמורו ת הזמ ן תהפוכותיו . א ך ג ם אל ה של א זכ ו לאריכו ת ימי ם תרמ ו 
תרומת ם המבורכ ת להעלא ת הרמ ה התרבותי ת ש ל הנוע ר והמבוגרי ם כאחד . 

ברכ ה רב ה היתד . ג ם במפעלי־התרבו ת השוני ם והרב־גוניי ם שנעש ו מזמ ן 
לזמן , שאמנ ם הי ו ארעיי ם בלבד , א ך בש ל שכיחות ם ורציפות ם היו ו גוד ם משפי ע 
ע ל הנוער , משכ ו אות ו לעירנו ת ולפעילו ת בשט ח ז ה וקבע ו ל א במע ט א ת 
צביונ ה התרבות י ש ל עירנו . 


הספריו ת 

1 . הספרי ה הראשונ ה בעירנ ו נוסד ה כב ר בשנו ת התשעי ם ש ל המא ה 
שעבר ה ע״ י "חובבי־ציון " הראשוני ם ונמצא ה בבית ו ש ל שלמ ה ויינשטי ן 
(שליומ ה ברישס) , מנהל ה הראשו ן הי ה אברה ם קליינמ ן ז״ל , שהי ה מטוב י 
המשכילי ם שבעי ר ומראש י חו״צ . אחר י פטירת ו עבר ה הספרי ה לבית ו ש ל 
אברה ם גולדג ל ז״ ל — א ף הו א מפעיל י חובבי־ציו ן — והו א ג ם שניה ל אותה . 
א ך א ז כב ר בא ו שנו ת השפ ל לציונות . והספרי ה נמצא ה במצ ב ירו ד ביותר . מספ ר 
הקוראי ם ב ה יר ד פלאים , ספרי ם חדשי ם ל א נרכש ו וג ם אל ה שנרכש ו קוד ם 
אבד ו בחלק ם הגדו ל א ו נשאר ו ביד י הקוראים . ע ם הגירת ו ש ל אברה ם גולדג ל 


92 



ל״מסיל ה חדשה" , לי ד קושטא , נפס ק קיומ ה העלו ב ש ל לספרי ה לגמרי , והספרי ם 
המעטי ם שנשאר ו עבר ו בחלק ם לספרי ה הציבורית . 

2 . הספרי ה הציבורי ם נוסד ה בראשי ת המא ה הנוכחי ת ע ל יד י החבר ה 

"תומכ י עניים׳ / ביזמת ה ש ל קבוצ ת אינטליגנטי ם יהודי ם מתבוללי ם מחוג י 

הסוציאליסטי ם ובעזרת ה החד־פעמי ת ש ל חבר ת ״מפיצ י השכלה ״ ברוסי ה ! 
מנהל י הספרי ה הי ו שר ה קיז׳נר , ובשני ם שלאח ר מכ ן — אחי ה וול ף קיז׳נר . 
הודו ת למסירותם ׳ ולניהול ם הטו ב גדל ה הספרי ה והתפתח ה לנכ ס תרבות י 

חשו ב בעיר . 

כב ר ע ם פתיחת ה מנת ה הספרי ה כ- 1800 ספר , רוב ם בספרו ת יפ ה וחלק ם 
במדע י החברה , וכול ם כמע ט ע ל טהר ת השפ ה הרוסית , לב ד מכמ ה עשרו ת 
ספרי ם בעברי ת שעבר ו אלי ה מהספרי ה ש ל חו״ צ וספרי ם בודדי ם באידיש , 

שכנרא ה ניתנ ו ל ה במתנה , מכתב י מרדכ י ספקטור , יעק ב דינזון , ואפיל ו מש ל 
שמ״ר . במש ך השני ם רב ו ב ה הספרים , ובזמ ן האחרו ן לקיומ ה הגי ע מספר ם 
ל־ 7000 בקירוב , מה ם כ־ 180 ספ ר בעברי ת וכ־ 300 באידיש . 

להלכ ה נועד ה הספרי ה להיו ת ציבורית , ורשמי ת הית ה נמצא ת בבעלות ה 
ש ל חב ׳ "תומכ י עניים" , שהקציב ה סכומי ם ניכרי ם להחזקת ה שנה-שנה . א ך למעש ה 
הית ה הספרי ה נתונ ה לשלטונ ם הבלעד י ש ל אנשי-השמא ל המתבוללים , בראשות ה 
ש ל קאטי ה גיגצבורג , וה ם שקבע ו א ת צביונ ה במש ך כ ל שנו ת קיומה . 

בשני ם הראשונו ת ל א קמ ו עוררי ם ע ל כך . ל א נמצ א שו ם גו ף ציבור י 
אח ר שיהרה ר אח ר מעשיה ם ש ל אל ה ואש ר ירא ה זכו ת לעצמ ו לתבו ע שישתפ ו 
ג ם אות ו בניהו ל עניינ י הספריה . ל א יפלא , איפוא , שאנשי־השמא ל התבצר ו 
בספרי ה ועש ו ב ה כבתו ך שלהם , ובמרוצ ת השני ם רא ו אות ה כקניינ ם שלהם . 
משנתעורר ו הציוני ם והחל ו לתבו ע א ת שיתופ ם בהנהל ת הספריה , ל א הי ה שומ ע 
להם . 

שני ם רבו ת ניס ו הציוני ם ובעיק ר "צעירי-ציון" , לחדו ר לספרי ה ולשנו ת 
במיד ת מ ה א ת אופיר , וא ת צביונ ה החד־צדד י — ול א הצליחו . ר ק לאח ר מאב ק 
קש ה ומייג ע ניאות ו אנש י השמא ל — בשנ ת 1920 — לת ת ל״צעירי-ציון " 
נציגו ת ש ל שלש ה (נג ד 12 ,! ) בהנהל ת הספריה . חדשי ם אחדי ם השתתפ ו אל ה 
בישיבו ת ההנהלה , א ך כ ל תביעותיה ם להרחב ת המדורי ם לספרו ת עברי ת 
ולספרו ת אידי ש נדחו , והתקצי ב לרכיש ת ספרי ם חדשי ם הוצ א במלוא ו לספרו ת 
רוסית . לבסוף , כשרא ו שנציג י צ״ צ מגבירי ם לחצ ם הציבורי , החל ו למע ט 
בישיבו ת ההנהלה , וכ ל עניינ י הספרי ה נחתכ ו בינ ם לבי ן עצמ ם בחדר י חדרים . 
ל א הי ה עו ד כ ל טע ם להמשיך , ונציג י צעירי־ציו ן עזב ו א ת ההנהלה . א ז הועלת ה 
ע״ י כות ב הטורי ם האל ה ההצע ה לפתו ח בעירנ ו ספרי ה ציונית , הצע ה שנתגשמה . 
לאח ר דיוני ם ארוכי ם (רא ה רשימת ו ש ל י . הורביץ ) . 

כשסופח ה ביסראבי ה לרומני ה שמ ו השלטונו ת עינ ם לרע ה ע ל הספריה , 

מפנ י שחשד ו בעומדי ם בראש ה שה ם בולשביקים . לאח ר שנער ך ב ה חיפו ש 


93 



מדוקדק . נסגר ה הספריה , והספר ן וו . קיז׳נ ר הוש ם במאסר . הי ו אל ה דווק א 
הציוני ם שעש ו למע ן שחרור ו ש ל ז ה ולמע ן פתיח ת הספרי ה מחדש . ויצויי ן 
של א תבע ו לעצמ ם שו ם זכויו ת ול א הציג ו שו ם תנאים , א ם כ י הי ה ביד ם להעבי ר 
ליד ם א ת הספרי ה או , לפחות , לקב ל נציגו ת הולמ ת בהנהלתה . תמימי ם מד י 
הי ו והאמינ ו שאנש י השמא ל יתעורר ו לכ ד מעצמם . 

אולמ י הקריא ה 

בתקופו ת שונו ת הי ו פתוחי ם בעירנ ו אולמי־קריאה , שכול ם — פר ט לאח ד 

— הי ו מסונפי ם לספריו ת הקיימו ת והיו ו חל ק מהן . 

אולם־הקריא ה הראשו ן נפת ח ע״ י "חובב י ציון " יח ד ע ם הספרי ה בבית ו 
ש ל שלמ ה וויינשטיין , והתקיי ם ע ד שנ ת 1904 . נמצא ה ב ו העתונו ת העברי ת 
והאידי ת ש ל א ז : המליץ , הצפירה , הזמן , השלוח , דע ר פריינד , דע ר יו ד ועוד . הו א 
הי ה אמנ ם פתו ח ר ק בשבתו ת ובימ י חג , א ך מספ ר המבקרי ם ב ו הי ה ל א קטן . 
לעיתי ם נתעוררו , אג ב קריאה , שיחו ת וויכוחי ם בעניינ י השעה . כשעבר ה הספרי ה 
הספרי ה לבית ו ש ל אברה ם גולדגל , נסג ר אולם־הקריאה . 

ג ם לי ד הספרי ה הציבורי ת הי ה פתו ח אולם־קריאה , וב י הית ה מצויי ה 
עיתונו ת יומית , שבועוני ם וירחוני ם — ברוסי ת בלבד . הו א הי ה פתו ח יום־יום , 
א ך מספ ר מבקרי ו הי ה קטן . אולם־קריא ה ז ה נתקיי ם 6 — 5 שני ם ונסגר , כנראה , 
מטעמי ם תקציביים . 

הספרי ה הציוני ת פתח ה א ף הי א אולכרקריאה , וב ו עיתונו ת ציוני ת וכללית , 
בעברי ת ובאידיש . בזמ ן הראשו ן הי ו מבקרי ו מעטים , אול ם בשני ם שלאח ר מכ ן 
הי ה שוק ק נוער , שב א לעיי ן בעיתונו ת ובספרו ת עיונית . 

מיוח ד במינ ו הי ה אולם־הקריא ה החשאי , שנפת ח ע״ י אגוד ת "התחיה " 

בימ י מלחמ ת העול ם הראשונה , בבית ו ש ל שמוא ל פלדשר . עק ב התנאי ם הפוליטיי ם 
החמורי ם ששרר ו אז , ל א הי ה ידו ע ברבי ם ע ל קיומ ה ומספ ר מבקרי ו קט ן ביות ר 

— בעיק ר מבי ן נאמנ י "התחיה " ואוהדיה . כאש ר פרצ ה המהפיכ ה ל א הי ה עו ד 
צור ך בחשאיות ו ש ל אולם־הקריאה , אול ם החיי ם בחו ץ הי ו סואני ם מדי , והקוראי ם 
המעטי ם ג ם ה ם חדל ו לבק ר בו . אב ל א ז נפת ח ע״ י "צעירי-ציון " מועדון , ואח ד 
החדרי ם ב ו שימ ש ג ם אולם -קריאה . 

חובב י תיאטרו ן 

בקר ב הלהקו ת הנודדו ת ידוע ה הית ה בריצ׳אנ י כעי ר חובב ת תיאטרו ן וה ן 
נמשכ ו אליה . ל א היתד . שנ ה — מחו ץ לשנו ת המלחמה , כשהשלטונו ת הצאריי ם 
אסר ו כ ל הצג ה באידי ש — של א ביקר ו ב ה לסירוגי ן 2 — 3 להקות , שה ו ב ה 
חדשי ם ארוכי ם והציג ו ממיט ב הריפרטוא ר שלהם . והי ה חור ף אחד , ששת י להקו ת 


94 



נפרדו ת הציג ו ערב־ער ב בשנ י האולמי ם — ש ל קרמ ר וש ל פיינדמ ן (השליש י 
ז ה ש ל הורבי ץ ל א הי ה א ז עדיין ) — והקה ל ל א נלא ה מבק ר בהן . 

בי ן הלהקו ת הי ו ג ם כאל ה ששמ ן הל ך לפניה ן כגו ן ש ל ס ם אדלר , 

פישזו ן ואחרים . התלהבו ת גדול ה בקר ב חובב י התיאטרו ן עוררו , כעבו ר שנים , 
ביקוריה ם ש ל "הלהק ה הווילנאית " המפורסמ ת וש ל "וויקט " (ווארשאווע ר יידישע ר 
קונסט־טעאטר ) ע ם זיגמונ ד טורקו ב ואיד ה קאמינסקה , שכ ל אח ת כה ן הציג ה 
בעירנ ו כמ ה פעמים . הצגו ת אל ה הי ו בבחינ ת מאור ע תרבות י חשו ב בעירנו . 
לפנ י מלחמ ת העול ם הראשונ ה ביקר ו אצלנ ו ג ם להקו ת רוסיו ת ואוקראיניות , 
שהציג ו בפנ י אולמי ם מלאים . 

הנוע ר המקומ י נת ן ג ם הו א א ת חלק ו בהצגו ת ל א מעטות , רוב ן באידי ש 
ומקצת ן — לפנ י המהפכ ה — ברוסית . לפנ י מלחמ ת העול ם הראשונ ה פע ל 
הרב ה בשט ח ז ה מוט י גלייזר . הו א שאירג ן א ת ההצגו ת ,הו א שביי ם אות ן וג ם 
שיח ק בהן . אחר י המהפכ ה עסק ו בכ ך בעיק ר "צעירי-ציון" , של א נזדקק ו עו ד 
לגלייזר , מאח ר של א נמנ ה ע ם הציונים . א ת הצגותיה ם ש ל אל ה ביימ ו יעק ב 
שטיינהוי ז (עמיצור ) ולאח ר מכ ן — יוס ף לרנר . של א כרו ב הלהקו ת הנודדו ת 
הקפיד ו החובבי ם להצי ג הצגו ת בעל י ער ך ספרות י מש ל שלו ם עליכם , פינסקי , 
הירשביי ן ואחרים . הקה ל קיב ל א ת ההצגו ת ברצון , והאולמי ם הי ו תמי ד מלאים . 
ההכנסו ת מהצגו ת אל ה הי ו מוקדשו ת למוסדו ת ציבו ר יווני ם ולמטרו ת ציוניות . 

י ש לציי ן ג ם א ת נייגאס , "כובען " במקצועו , שהי ה נלה ב לתיאטרו ן והצי ג 
בכשרו ן כמ ה הצגות . 


משפטי ם ספרותיי ם 

עניי ן ר ב עורר ו בציבו ר המשפטי ם הספרותיי ם שנערכ ו מזמ ן לזמ ן — 

וג ם בה ם הית ה יד ם ש ל "צעירי-ציון" . 

ל א בל י גאוו ה הי ו בנ י עירנ ו אומרים , שבריצ׳אנ י הי א העי ר הראשונ ה 
בביסראבי ה לעריכ ת משפטי ם כאלה , ומכא ן נפוצ ו ג ם בערי ם אחרות . א ם נכו ן 
הדב ר וא ם לא ו — ודא י הו א שבעירנ ו תפס ו מקו ם נכב ד ביותר , שנתחבב ו מא ד 
ע ל הציבו ר והיו ו חל ק חשו ב ש ל הפעול ה התרבותי ת במקום . 

במש ך שני ם מועטו ת נערכ ו אצלנ ו "משפטים " לעשרו ת ע ל נושאי ם 
ספרותיי ם שונים , והקה ל הי ה נוה ר אליהם , יוש ב באול ם שעו ת ארוכות , פעמי ם 
ע ד 6 — 7 שעות , עוק ב בדריכו ת אח ר מהל ך המשפט , מקשי ב בעירנו ת לדבר י הפולמו ס 
החריפי ם שבי ן הצדדי ם היריבי ם ואינ ו נלא ה לשב ת ולחכו ת לפרסו ם "פס ק הדין".. . 
כ ל משפ ט כז ה הי ה הופ ך (לל א גוזמה! ) למאור ע מעור ר התרגשות , וימי ם רבי ם 
לאחרי ו הי ה משמ ש נוש א לוויכוחי ם ולחילופ י דיעו ת בקר ב הנוער . הי ו ג ם 
משפטי ם שחזר ו עליה ם פעמיי ם — בזמ ן אח ר ובהרכ ב משתתפי ם אחר . 

זכורי ם ל י עת ה המשפטי ם שנערכ ו ע ל "מוטק ה גנב " ש ל שלו ם אש , ע ל 


95 



"בונצ י שווייג " ש ל י . ל . פרץ , ע ל "ד י פארשטויסענע " ש ל י . ל . פרץ , ע ל "מנחם ־ 
מנדל " ש ל שלום־עליכם , ע ל "מירלה " מתו ך "ככלו ת הכל " (נא ך אלעמען ) ש ל 
דו ד ברגלסון , ע ל "שבתי-צבי" , משי ח השקר , ע ל "האשד , היהודי ה המודרנית" , 
ע ל "הסטודנ ט היהודי " ועו ד ועוד . 

המשתתפי ם הי ו ברוב ם מבנ י המקום : ש . גיוולדר , ש . וייסברג , מ . 
טילימפן , ש . צ׳רקים , ל . שווארץ , י . שטיינהוי ז (עמיצור ) ואחרים . א ך י ש 
ששיתפ ו בה ם אנשי ם מהחוץ , מבי ן שליח י א״ י והקרבנו ת הלאומיו ת : י . סקבירסק י 
— עור ך ״ער ד או ן ארבעט״ , ז . פראדקין , ח . שור ר — כיו ם עור ך ״דבר ׳ — 
ואחרים . 

ע ל העניי ן הר ב שעורר ו המשפטי ם העיד ו ג ם הספרנים , שסיפר י ע ל 
הביקו ש הר ב שהי ה אח ר כ ך לספרי ם אל ה מצ ד ציבו ר הקוראים . 

ל א חסר ו ג ם קוריוזי ם בעקבו ת משפטי ם מסויימים . במשפ ט ע ל "מוטק ה גנב " 

נמנ ה השע ן ש . קילימני ק ע ם חב ר השופטים . הו א הושפ ע ביות ר מדבר י הסניגו ר ונת ן 
יד ו לזיכוי ו ש ל "הנאשם" . למחר ת התחר ט ע ל כך , וימי ם מספ ר רעש-גע ש ול א מצ א 
מרגו ע לעצמו : ״מ ה עשיתי ? — טע ן — איל ו הי ה מוטק ה ז ה פור ץ לחנות י 
ומרי ק אות ה — הא ם ג ם א ז היית י ד ן אות ו לכ ף זכות?". . 

כדב ר הז ה קר ה ג ם למש ה גרופנמאכר , של א יכו ל להשלי ם ע ם זיכוי ו ש ל 
שבתי־צבי . ימי ם מספ ר לאח ר המשפ ט התרג ש ע ל עיוו ת הדי ן ול א נח ה דעת ו 
ע ד אש ר יצא , בעצת ו ש ל מי־שהוא , ואס ף כמ ה עשרו ת חתימו ת ע ל כתב־ערעור , 
שהגיש ו לרא ש חבר-השופטי ם כד ת וכדין.. . 

לפני ם 

מ ן הראו י לציי ן ג ם א ת חי י הרו ח ש ל אבותינו , בנ י הדו ר היש ן בעירנו . 

בימ י הי ו כב ר בתי-המדר ש כמע ט ריקי ם מלומדי ם קבועים , א ך בכ ל אח ד 
מה ם הי ה עומ ד ארו ן ספרי ם תורניי ם פתו ח לכ ל דורש . ולעיתי ם אפש ר הי ה עו ד 
למצו א יהוד י שנית ק לשע ה קל ה מעסקי ו והו א יוש ב רכו ן ע ל גב י אח ד הספרי ם 
ומעיי ן ב ו מתו ך נהימ ת ניגון . ג ם בשעו ת שלפנ י תפילת־הבוק ר ולאחרי ה וכ ן 
בי ן מנח ה ומעריב , הי ו עו ד ל א מעטי ם שלמד ו פר ק משניו ת א ו ד ף גמרא . 
השיחו ת שהתנהל ו בי ן המתפללי ם הי ו לרו ב תורניות , וא ף שיחו ת החולי ן הי ו 
מתובלו ת בדברי־תורה . 

כמ ו בערי ם אחרו ת הי ו קיימו ת ג ם אצלנ ו חברו ת שונו ת ללימודים , כגו ן 
חבר ת ש״ס , חב ׳ משניות , חב ׳ עין־יעק ב — הכ ל לפ י דרג ת יכולת ם ש ל הלומדים . 
אל ה הי ו קובעי ם לעצמ ם עיתי ם לתור ה ושוקדי ם ע ל מסכ ת הלימו ד היומ י שלה ם 
לפעמי ם ביחידו ת ולפעמי ם בצוותא . משהגיע ו לסיומ ו ש ל ספ ר הי ו עורכי ם חגיגה , 
שקרא ו ל ה סת ם "סיום" , והי ו יושבי ם ומבלי ם בשמח ה ובדברי־תורה . 

חגיג ת סיו ם ש ל חב ׳ ש״ם , שהיתר , בביתנו , זכור ה ל י ע ד היום . מיי ד 


96 



לאח ר תפיל ת מערי ב נתכנס ו אנש י ה״חברה " בביתנ ו נתיישב ו ע ל י ד השולחנו ת 
וגמר ו א ת לימו ד הפר ק האחרו ן שבמסכת . אב י ז״ ל דר ש דרש ה ומיי ד לאחרי ה 
נתלקח ו שאלות־ותשובו ת וחידוש י תורה . השולח ן הי ה ערו ך "כי ד המלך ׳ בדגי ם 
מלוחים , מלפפוני ם כבושי ם ושא ר מינ י תרגימא , ג ם יי״ ש ויי ן ל א חסי־ו , ושיר ה 
ונגוגי ם ואפיל ו ריקודי ם הי ו ל א מעט . כ ך ישב ו ע ד שע ה מאוחר ת בליל ה ונהנ ו 
מזיוו ה ש ל שמח ת ה״סיום" . תכופו ת הי ו מבקרי ם בעירנ ו דרשנים , הלו א ה ם 
השדר״י ם מישיבו ת ליטא , שהי ו משמיעי ם דרשותיה ם בשבתו ת וג ם בערב י חו ל 
בפנ י קה ל — "וכ ל השומ ע ינע ם לו" . 

כ ך חי ו לה ם אבותינ ו ג ם א ת חי י הרו ח שלהם . תוכנם , כמובן , הי ה שונה , 
והשמו ת אחרים : במקו ם הרצא ה — דרשה , במקו ם ״חוגים ״ — חברו ת לימוד , 
במקו ם מסיבו ת ונשפי ם — חג־סיום , ואפיל ו קונצרטי ם הי ו לה ם — הלו א ה ם 
החזנים , מנעימ י הרינ ה והתפילה . 

חזנו ת וחזני ם 

יהוד י בריצ׳אנ י הי ו חובב י חזנים • מעודם , ממ ש להוטי ם אח ר חזנות . ל א 
ז ו בלב ד שהי ו לה ם חזני ם קבועים , אל א שכ ל חז ן אור ח מצ א ל ו תמי ד קה ל 
שומעי ם נלה ב ביותר . 

בבית־הכנס ת הגדו ל שימ ש כחז ן קבו ע מש ה קיובסקי , שבש ל גופ ו המגוש ם 
קרא ו ל ו "מש ה אכל׳ר" . הו א הי ה מתלמידיה ם ש ל ניס י בלז ר וזייר ל רובנר . 
יהוד י בע ל ידיעו ת נרחבו ת במוסיק ה הליטורגי ת ומחב ר בעצמ ו לחנ י תפיל ה 
וניגוני ם חסידיים . אמנ ם קול ו ל א הי ה ער ב לאוזן , אב ל הו א הצטיי ן בתפילותי ו 
הנלבבו ת ובארגו ן המקהלה . הו א זכ ה לכה ן במשרת ו עשרו ת בשני ם ע ד יו ם מותו . 
בבית ו הי ה נמצ א אוצ ר בלו ם ש ל תווי ם — עשרו ת כרכי ם עבי ם — מיצירותי ו 
של ו ומש ל חזני ם מפורסמי ם אחרים , וחב ל שחתנ ו ובת ו ל א ידע ו לשמו ר ע ל 
אוצ ר בלו ם זה . והו א הל ך לאיבוד . 

ג ם בבית־המדר ש הי ה חז ן קבו ע — השוח ט לייבו ש שכטר , שנתחב ב ע ל 
הקה ל בתפילותי ו הלבביו ת ובקול ו הערב . בכ ל שבתות־השנ ה הי ה עוב ר לפנ י 
התיב ה יחידי , ואיל ו ב״ימי ם הנוראים " הי ה מתפל ל בלווי ת מקהלה . 

חיי ם מילמן , בן־עירנו , בע ל טנו ר ליר י צלו ל ור ך התחי ל עיב ר לפנ י 
התיב ה עו ד בצעירותו , תחיל ה בחתנדבו ת ואח ר כ ך נעש ה לחז ן מקצועי . הו א 
נתבק ש להתפל ל בכמ ה ערי ם ועיירו ת ע ד שיצ א לאמריקה , וש ם הו א מצ א א ת 
מקומ ו כחז ן קבו ע בבית־כנסת . 

נזכי ר כא ן א ת מש ה וארטיקובסקי , בע ל קו ל חזק . הו א הי ה מור ה במקצועו , 

ובחזנו ת ל א רא ה א ת פרנסתו . א ך לעיתי ם הי ה נשכ ר לימים־נוראי ם בעי ר ומחוצ ה 

ל■ * 

7 ( ו י 

אחר י מות ו ש ל מש ה קיובסק י שימ ש זמ ן קצ ר חז ן בבית-הכנס ת הגדו ל 
החז ן יוס ף טאטארסקי , בלווי ת מקהלה , ע ד פרו ץ מלחמ ת העויי ם הראשונה . 


97 



כ ן רב ו החזני ם שביקר ו בעירנ ו — ע ם מקהל ה ובלעדיה . מה ם סת ם חזני ם 
נודדים , בני־בלי־שם , ומה ם חזני ם ידוע י ש ם וא ף מגדול י החזנות , שתפילת ם 
השאיר ה רוש ם ע ז ע ל הקה ל ועורר ה ב ו התלהבות . מגדול י ההזני ם ביקר ו בעירנ ו 
ניס י בלז ר ע ם המקהל ה המפורסמ ת של ו ; דו ד רויטמן , ששה ה בעירנ ו שבו ע 
תמי ם והתפל ל של ש פעמים ; מש ה שטיינברג , שא ף הו א התפל ל ב ה שת י שבתו ת 
רצופות , ול־י ב גלאנץ , שביק ר בעירנ ו פעמיי ם והתפל ל כמ ה פעמים , ותפילותי ו 
הלהיב ו מא ד א ת הקהל . 

לעיתי ם הי ו באי ם אלינ ו ג ם זמרי ם ואמנ י נגינה , והקונצרטי ם שלה ם 
משכ ו תמי ד קה ל רב . 

י . עמיצו ר 


הספרי ה הציוני ת 

ע ד שכבש ו הרומני ם א ת ביסראבי ה התקיימ ה בעירנ ו ספרי ה עירוני ת 
אחת , ז ו שבהנהל ת וול ף ושר ה קיז׳נר . א ך הי א היתד . נתונ ה להשפע ת השמאל • 
והספרו ת העברי ת הית ה מקופח ת ב ה ביותר . הי ו בספרי ה ספרי ם רבי ם ברוסי ת 
מע ט באידי ש ומע ט מ ן המע ט — בעברית . כ ל הדרישו ת שבא ו מהציוני ם לקנו ת 
ספרי ם ג ם בעברי ת ל א הועילו , א ה ע ל פ י שהי ה נוע ר ציונ י מאורג ן (בוסליה , 
מכבי , גורדוניה , השומ ר הצעיר) , שתב ע חומ ר קריא ה בעברית . 

אחר י דיוני ם רבי ם החליט ו סוף־סו ף הציונים־הכלליי ם ו״צעירי־ציו ך 
להקי ם ספרי ה ציוני ת במקום . לש ם ז ה הוק ם ועד-מייס ד משותף , שב ו השתתפ ו 
מטע ם הציוני ם הכלליים : ב . ביצ׳וץ / א . בר״ג , מ . גיוולדר , מ . ויזלטיר , ש . 
וייסברג , י . צ׳רקיס , י . קהת , ש . קילימניק , א . שטיינהויז , ומטע ם ״צעירי־ציו ך : 
ר . דימיטמן , י . הורביץ , ה . ל . חורש , ג . זייטל , י . פלדשר , שר ה שנייד ר ואחרים . 
כמ ה זוגו ת מהנוע ר הציונ י יצא ו בבתי ם לאסו ף תרומו ת בכס ף ובספרי ם (עברי ת 
ואידיש) . כ ן נתקבל ה תרומ ת בס ף מא ת דו ד שניידר , שהי ה בבראזי ל (עתי . 
בישראל , בעין־ורד) . ע ל מנ ת להנצי ח א ת זכ ר אחי ו המנו ח מדרכ י שניידר , שהי ה 
מפעיל י "צעירי-ציון" . מספ ר הספרי ם שנקנ ו ונתרמ ו הגי ע ל- 1800 , בערך , ובכ ך 
הונ ח היסו ד לספרי ה הציונית . 

בשנותי ה הראשונו ת נמצא ה הספרי ה ברחו ב הראש י — הוד ם בבית ו ש ל 
פייק ה חורש , ואח ר כ ך בבית ו ש ל מ . ויזלטיר . בשני ם האחרונו ת היעבר ה לאח ד 
החדרי ם ש ל הת״ ת החדש . המנה ל הראשו ן של ה הי ה יוס ף פלדשר , יע ם עלות ו 
האר ץ נתמנ ה במקומ ו בומ ה יפה . 

הכנסותי ה ש ל הספרי ה מדמי־קריא ה ל א הספיק ו ל ה כד י לקנו ת ספרי ם 
חדשי ם ולכריכ ת הישנים , ורבי ם מהציוני ם התחייב ו בתרומ ה הרשית . א ך ל א פע ם 
נמצא ה הקופ ה ריקה , וחבר י הווע ד הי ו א ז מוסיפי ם מכספ ם להחזק ת הספריה . 

ע ם זא ת התפתח ה הספרי ה וגדל ה ומילא ה תפקי ד חשו ב בעירנו . 

יוס ף הורכי ץ 


98 



ד 


אישי ם 




יהודה-לי ב ברשצ׳בסק י ז״ ל 

כשאנ י מעל ה בזפרונ י א ת י . ל . ברשצ׳בסקי , עומד ת לעינ י דמות ו 
האימפוזאנטית , שכ ל כול ה אומר ת כבוד . ז ו ההליכ ה רב ת החשיבות , ז ה אור ח 
הדיבו ר ש ל אי ש החדו ר הכר ת ער ך עצמו , ז ו שיחת ו השנונה , המלא ה חכמ ת 
חיים , ואל ה העיני ם הבורקות , המביעו ת רו ב פיקחו ת וחריפו ת יהודי ת — כ ל 
אל ה עשויי ם הי ו לעור ר הערכ ה א ף בעינ י זרי ם ורחוקי ם אש ר ל א ידעוהו . ואל ה 
אש ר הכירוה ו מקרוב , ל א כ ל שכן , שחיבבוה ו והוקירוה ו ע ד כד י הערצה . 

כ- 25 שני ם כיה ן ברשצ׳בסק י בעירנ ו בתור ת ר ב מטע ם הממשלה . וא ם 
כ י המשר ה כשלעצמ ה — מהיות ה כפוי ה ע ל הציבו ר — ל א היתד . אהוד ה ביותר , 
יד ע ברשצ׳בסק י לרכו ש לב ה ש ל העדה , ע ל כ ל חוגי ה ושכבותיה . 

הו א נמנ ה ע ם המשכילי ם א ך ספ ג לתוכ ו הרב ה מ ן המאו ר שביהדות , 

הי ה חדו ר רו ח לאומי ת ונת ן יד ו ג ם לציונות . אי ן תימ ה שהמשכילי ם והציוני ם 
במקו ם רא ו ב ו אח ד משלהם . ול א עו ד אל א שהו א הי ה בעיניה ם אב־טיפו ס ש ל 
משכי ל שלם ׳ וה ם שת ו בצמ א א ת דבריו . 

חוג י החרדי ם רחש ו ל ו כבו ד בגל ל ידיעותי ו הרבו ת בתור ת ישרא ל ובש ל 
יחס ו הח ם לערכ י היהדו ת ולמסור ת היהודית . והמונ י הע ם הוקירוה ו בש ל 
הליכותי ו הנעימו ת ע ם הציבו ר וע ם כ ל אח ד ואחד , בש ל אזנ ו הקשוב ה לכ ל 
אי ש מצו ק ומר־נפש , בש ל יכולת ו למצו א תמי ד א ת המיל ה הנכונ ה המרגיעה , 
המעודדת , ג ם א ם אינ ה מלוו ה במעשה , ובש ל כשרונ ו לייש ר הדורי ם ולייש ב 
סכסוכי ם פרטיי ם וצבוריי ם כאחד . ענינ י הציבו ר הי ו קרובי ם לליבו , והשפעת ו 
עליה ם היתד . ניכר ת מאוד ; רבי ם הי ו הדברי ם שנחתכ ו ע ל פיו . — וזא ת ל א ר ק 
בתוק ף תפקידו , כ י א ם ג ם משו ם אישיות ו וסמכות ו בעינ י כל . 

ג ם כלפ י הרשו ת המקומי ת והמרכזי ת נש א משרת ו בכבו ד וייצ ג א ת עדת ו 
בתבונ ה ובגאון . אנש י השלטו ן א ף ה ם ידע ו להערי ך א ת אישיות ו ול א פע ם 
ביטל ו רצונ ם מפנ י רצונו . 

כשמלא ו 20 שנ ה לכהונתו , יזמ ו מעריצי ו חגיג ת יוב ל למאור ע זה . 

תחיל ה על ה במחשבת ם לערו ך מסיב ה צנוע ה בחו ג מוקירי ם מצומצ ם 
אול ם מקר ב חוגי ם רחבי ם נשמע ה התביע ה לערו ך חגיג ת יוב ל כללית . ואכן , ע ד 
מהר ה הורכ ב וע ד מכ ל החוגים , והיוב ל הוח ג בפומביו ת גדול ה וברו ב פא ר ע ל 
יד י כ ל תושב י המקום , שהביע ו ל ו בז ה רחש י כבו ד ויק ר כני ם ונאמנים . 

שני ם מעטו ת לאח ר ז ה הל ך לעולמ ו והו א עודנ ו במלו א כוח ו ותפארתו . 

יעק ב ע • 


101 





הר ב מש ה גיוולד ר ז״ ל 



מש ה גיוולד ר הי ה בל י ספ ק אח ד האישי ם המרכזיי ם והבולטי ם בעירנ ו 
ומראש י הדוברי ם ש ל הציוני ם הכלליי ם בה . שני ם רבו ת שימ ש בתור ת ר ב רשמ י 
ש ל קהילתנו , א ך שמ ו הל ך לפני ו וחר ג הרב ה מעב ר לתחומ י עירנו . 

הו א הי ה בר-אוריי ן בע ל ידיעו ת נרחבו ת בלימוד י קוד ש ובלימוד י חול , 

בק י בספרו ת הרבני ת ובספרו ת החדשה , והי ה ידו ע כנוא ם עממ י מוכשר , שבנאומי ו 
הנלהבי ם יד ע לרכו ש לבבו ת לציונו ת ולעשו ת ל ה נפשות . אי ש רעי ם ואי ש שיח ה — 
יד ע לקשו ר קשר י ידידו ת ע ם בנ י שכבו ת שונות . בית ו הי ה פתו ח לרווחה , ורבי ם 
הי ו בא י ביתו . מ י שב א בעסק י ציבור , ומ י — לשמו ע עצ ה מפי ו בעניני ו הפרטי ם 
והאישיים ; י ש שנכנס ו אלי ו כד י להחלי ף דברי ם בדבר י תורה , וי ש שבא ו סת ם 
לשב ת בחברת ו וליהנו ת משיחת־החולי ן השנונ ה שלו . 

פעולת ו הציבורי ת והציוני ת היתד . ניכר ת בכ ל השטחים , ובמיוח ד בשד ה 
החינוך . הו א הי ה מיוזמ י ביה״ ס ״תרבות״ , שהוק ם בשנ ת 1917 (נתקיי ם זמ ן קצ ר 
בלב ד בש ל תהפוכו ת הזמן) , אחר י כ ך נת ן יד ו לפתיח ת הת״ ת החד ש והשפי ע ל א 
במע ט ע ל עריכ ת תכנית-הלימודי ם שלו . 

גול ת הכותר ת ש ל פעילות ו הציבורי ת היתד . עבודת ו לל א ליאו ת למע ן 
פליט י אוקראינה . כשהתחיל ו נוהרי ם לעירנ ו המונ י יהודי ם מעב ר לדניסטר , הועמ ד 
הציבו ר היהוד י בפנ י בעיו ת קשו ת ביותר . ואח ת מה ן — כיצ ד להשי ג בשבי ל הפליטי ם 
הית ר ישיב ה בעירנו . בתוק ף תפקיד ו הוטל ה דאג ה ז ו ע ל שכמ ו ש ל מש ה גיוולד ר 


103 






והו א שהצי ג א ת הוע ד למע ן הפליטי ם כלפ י השלטונות . ימי ם ולילו ת ל א נ ח ול א 
שק ט כד י להשי ג בשבי ל הפליטי ם תעוד ת אזרחו ת או , לכ ל הפחות , היתר־־ישיב ה 
זמני . הי ה עלי ו לעמו ד במאב ק קש ה ומייג ע ע ם השלטונות , שגזר ו גזירו ת חדשו ת 
לבקרים , ול א פע ם על ה ביד ו לבט ל פקודת־גירוש־חלקי ת א ו כללית־ש ל הפליטים . 

בשנ ת 1933 על ה לארץ . כא ן נתייס ר בחבל י קליט ה קשים , ועו ד טר ם הספי ק 
להגי ע א ל המנוח ה חלה , ואח ר זמ ן קצ ר הל ך לעולמו . 


הר ב שמשו ן אפרת י ז״ ל 


דבר-בוא ו לכה ן כר ב בעירנ ו הי ה קשו ר במחלוקת . הציוני ם ובעלי-בתי ם 
רבים , צידד ו במועמדות ו ש ל הר ב שטרנבר ג מדומברובגי , ר ב ועסק ן ציונ י מפורס ם 
בביסראביה , שהבי ע א ת הסכמת ו לשב ת ע ל כס א הרבנו ת אצלנו , אחר י צאת ו ש ל 
הר ב יצח ק בי ך לאר״הב , ואיל ו הקצבי ם ומחזיקי-הטאקס ה סמכ ו יד ם התקיפ ה 
ע ל מועמדות ו ש ל הר ב הצעי ר שמשו ן אפרתי , חתנ ו ש ל הר ב גוטמ ן מיאסי , נכ ד 
הר ב הידו ע ר ׳ יוזיפ ל מברדיצ׳ ב (הסופ ר שלום־עליכ ם הקדי ש לכבוד ו ספו ר מיוחד ) 
וניצח ו האחרונים . 

אול ם בהגי ע הר ב אפרת י לשר ת בקוד ש ובהכירנ ו אות ו מקרוב , התרחש ה 
תמור ה מפתיע ה בהל ך הרוחות , ול א ארכ ו הימי ם וכ ל בני-עירנ ו סמכ ו יד ם עליו . 

בלמדנות ו ובידיעותי ו הרבות , בחידושי־תור ה שלו , שהרצ ה עליה ם לפעמי ם 
קרובות , ובפירושי ו לפ י רו ח הזמן , בנאומי ו בעניינ י דיומא : בשאלו ת כל ל 
יהודיו ת וציוניות , וכ ן בהתנהגותו , כעסק ן ציבור י ומעור ב בי ן הבריות , ובשיחו ת 
החולי ן שלו , הספי ק לרכ ש א ת חיבת ם ש ל כ ל שדרו ת הצבור . חיב ה ז ו בא ה 
ליד י ביטו י הול ם ברכיש ת דיר ה בשביל ו במרכ ז העיר . 

ע ם זא ת הי ה מצב ו החמר י דחוק , ול א פע ם התאונ ן באזנ י ע ל משכורת ו 
חדלה , המספק ת ר ק ללח ם צ ר ומי ם לחץ , בדומ ה למצב ם ש ל כ ל הרבני ם בעיירו ת 
הקטנו ת שבאות ו זמן . 

רוש ם מדכ א עשת ה עלי ו כניס ת הרוסי ם לעירנ ו בשנ ת 1940 . הנ ה — 


104 


אמ ר ל י — הגי ע ג ם אלינ ו השק ר הגדול , העולמי / היו ם הז ה הו א תחיל ת הק ץ 
שלנו.. . לב ו ניב א לו . אחר י הסב ל הרב , החומר י והרוחני , שנש א במש ך שנת - 
שלטו ן הסוביטים , הגיע ו ימ י השוא ה ע ם הגירו ש הכללי . יח ד הלכנ ו ע ד קוזלו ב 
שמעב ר לדניסט ר וש ם נפרדנו , כ י הוליכ ו אות ו לכיוו ן אחר . עד י ראי ה מסר ו 
כ י הרומני ם התעלל ו ב ו יות ר מבכ ל המגורשים , בעינויי ם קשי ם ובמכו ת אכזריות , 
ע ד שנפ ח נשמת ו בטהר ה יח ד ע ם אשת ו ובניו . יהי ה זכר ו פרו ד והי״ד ! 

שלמ ה וייסבר ג 


אברה ם גולדג ל ז״ ל 



אברה ם גולדג ל נול ד למשפח ת חסידי ם ונתחנ ך ע ל ברכ י המסורת , א ך 
בעוד ו צעי ר נתפ ס לציונו ת והי ה מראש י "חובבי־ציו ך בעירנו . 

א ת עיק ר פעילות ו רא ה בקר ב הנוע ר הלומ ד — וג ם מנער י ה״חדרים " 

ל א מש ך ידו ; ובנאומי ו הנלהבי ם ובשיחותי ו הי ה מקרב ם א ל הרעיו ן הציוני . 

אביו , ר ׳ שמואל , ל א השלי ם ע ם כ ך שבנ ו יצ א לתרבו ת רע ה והי ה לציונ י ; 

ל א פע ם הוכיח ו בדברי ם קשי ם וחריפי ם וגז ר עלי ו בגזירוד־א ב "לחזו ר למוטב" . 
א ך אברהם , א ם כ י ל א הע ז להיכנ ס בוויכוחי ם ע ם אביו , ל א שע ה לדבר י 
התוכח ה והאיומי ם והמשי ך בפעילות ו הציונית . עת ה רא ה צור ך להרחי ב א ת 


105 


המסגר ת ולמשו ך ג ם א ת חוג י החרדי ם לרעיו ן הציוני . הו א נעז ר בז ה ע ל יד י 
חבריו : הרב־מטע ם יהוד ה ברשצ׳בסקי , אברה ם קליינמן , דו ד קופרמן , שלמ ה 
לנקובסק י ואחרים . א ף בעבודת ו ז ו הצלי ח ל א מעט . 

כ ל ימי ו השתוק ק לעלו ת לארץ־ישרא ל ולהיאח ז בה , א ך מפא ת מצב ו 
החומר י הדחו ק ל א נית ן ל ו הדב ר ע ד לשנותי ו האחרונות . 

הו א נמנ ה ע ם הקבוצ ה שבעזר ת "יק״א " ייסד ה א ת המושב ה "מסיל ה חדשה " 

לי ד קושטא , שעצ ם שמ ה העבר י מעי ד שמייסדי ה רא ו ב ה סליל ת דר ך לארץ * 
ישראל . ג ם ש ם ל א הצלי ח ונאל ץ להג ר לארצוודהברית , מקו ם ש ם נמצא ה 
משפחת ו ובת ו הבכירה . ר ק בסו ף ימי ו נתגשמ ה שאיפת ו ועל ה לישרא ל וב ה ח י 
שני ם מעטו ת בלבד . פ ה עבר ו עלי ו שני ם קשו ת ש ל מחל ה וסבל , ואח ר ניתו ח 
נפס ק פתי ל חייו , באחרון־של־פס ח שנ ת תשי״ג , 

ברו ך פתמפ ז 


קלר ה (שרה ) לנקובסק י ז״ ל 



נולד ה בשנ ת 1873 בבריצ׳אני , ביסראביה , למד ה בבית-ספ ר לחובשו ת 
מדופלמות . כשגמר ה חו ק לימודי ה נכנס ה לעבו ד ב״זאמסטבו" . לקח ה חל ק פעי ל 
במלחמ ה במגפ ת החוליר ע שפרצ ה בסו ף המא ה התשע-עשרה . השתלמ ה בתור ת 
המיילדות , וע ד 1914 עבד ה בעיירתה . א ז החליט ה לעלו ת לארץ . בדרכ ה לאר ץ 
נשתהת ה ב״מסיל ה חדשה " שלי ד קושטא , וש ם היתד • העובד ת הרפואי ת היחיד ה 
בכ ל הסביב ה והגיש ה עזרת ה ג ם לכפר י התורכים . 


106 


בשנ ת 1919 הגיע ה לאר ץ והתחיל ה לעבו ד בחדרה , במחיצ ת הד״ ר טרבלוס . 

המלרי ה הית ה א ז בעיצומ ה והי א עסק ה בריפו י החולי ם וברפוא ה מונעת . 

בשנ ת 1920 עבד ה בב ן שמ ן ובשנו ת 1923 — 1933 ברחובות . ש ם נפט ר בעל ה 
והי א עבר ה למשמ ר העמ ק — מקו ם התיישבות ם ש ל בני ה — ועבד ה כחובש ת בעמ ק 
יזרעאל . 

אחר י עבוד ה מסור ה ומייגע ת למע ן החולי ם והסובלים , ביהו ד מבי ן פועל י 
המושבו ת וחלוצ י העלי ה השלישי ת — עמד ה לצא ת לפנסי ה ולפו ש מעמלה , אב ל 
הגור ל גז ר אחרת . לפת ע נתגלע ה ב ה מחל ה אנושה , שהצעיד ה אות ה למו ת (בשנ ת 
1937 ) . 

מתו ך "איתנים " י . ל, . 


יהושע-אייזי ק בר״ ג ז״ ל 



יהוש ע אייזי ק ז״ ל נול ד בשנ ת תרנ״ א ;בעי ר חוטי ן שבביסראביה . 

הוריו , ר ׳ אהר ן ומר ת סוני ה ז״ל , הי ו סוחרי ם אמידי ם ומכובדי ם בעירם , 
שומרי-מסורת , שהשר ו בבית ם רו ח טוב ה יהודית , לאומי ת וא ף ציונית . הבן , שקיב ל 
חינו ך עבר י וספ ג לתוכ ו א ת אוויר ת הבית , הי ה ציונ י נלה ב משח ר נעורי ו והקדי ש 
הרב ה מזמנ ו וממרצ ו לעבוד ה למע ן תחיי ת עמ ו וארצו . 

הו א וחבר ו הטו ב יוס ף אפלבוי ם ז״ ל (אסי ר ציו ן ג ם הוא ) הי ו בשעת ם 
מורשי ם מטע ם הווע ד לעזר ת יהוד י א״ י וסורי ה (הקהק״ ל היתד . אסור ה בריסי ה 
הצארי ת ופעל ה במחתרת) . יהושע-אייזי ק ז״ ל הי ה מזכי ר וע ד הקהיל ה בחוטי ן שני ם 
מספר , עב ד לילו ת כימי ם להרי ם קרנ ה ולהשלי ט ב ה רו ח לאומי ת ציוני ת בניגו ד 


107 


לרצו ן המתבוללי ם וחבר י ״הבונד ״ ששלט ו ע ד א ז בקהיל ה ; כ ן פע ל רבו ת להרמ ת 
קרנ ו ש ל בי ת הספ ר "תרבות " בעירו . 

כשנש א אש ה והקי ם משפח ה עב ר לרג ל משרתו , לעי ר בריצ׳אני , ומיי ד 
התבל ט ג ם ב ה כעסק ן ציבור י מסור . נוס ף ע ל פעילות ו הציונית , עב ד בל י לאו ת 
ובמסירו ת ברו ב המוסדו ת הציבוריי ם שבעי ר ול א עב ר זמ ן ר ב ע ד שהועמ ד ברא ש 
המוסדו ת וכאחרא י להם . וכ ל ז ה בהתנדבות , כמובן , ואחר י יו ם עבוד ה מפרך . 

בהיות ו בע ל ל ב טו ב ומיטי ב ובע ל י ד נדיב ה ואוה ב א ת הבריות , התחב ב 
מאו ד ע ל אנש י העי ר והסביב ה ורכ ש א ת אמונם . כ ל אל ה שעבד ו במחיצת ו וזכ ו 
להגי ע ארצ ה מזכירי ם א ת שמ ו בכבו ד ובהערצה , וכול ם — פיה ם מל א תהיל ה 
ע ל נאמנות ו ומסירות ו לצרכ י הכלל . 

ברם , כ ל אל ה ל א זיכוה ו בעינ י השלטו ן הסוביטי . מפא ת חש ש לבטחונ ו 
נאל ץ ר ׳ יהושע-אייזי ק לעזו ב א ת בריצ׳אנ י ולעבו ר לגו ר בעי ר צ׳רנובי ץ וג ם ש ם 
ל א יכו ל הי ה לחיו ת ר ק לעצמ ו ולמע ן משפחתו , ובי ן ית ר פעולותי ו הציבוריו ת 
התמכ ר ש ם ביהו ד לעבוד ה לטוב ת המטב ח למע ן הרעבים , והקדי ש ל ה הרב ה מזמנ ו 
החפשי . 

א ך פעולת ו הברוכה , ל א האריכ ה ש ם כ י בש ל עסקנות ו הוט ל לכל א הסובייטי , 

וש ם השיגה ו המוו ת בשנ ת תש״ ו (מא י 1946 ) בנסיבו ת אכזריו ת וטרגיו ת ביותר . 

תה א נשמת ו צרור ה בצרו ר חי י ע ם ישרא ל לנצח . 

י . א . נ ב 

מש ה ויזלטי ר ז״ ל 



מש ה ויזלטי ר הי ה מטוב י העסקני ם הציבוריי ם שבעי ר ונאמ ן בי ת הציונו ת 
הכללית , יש ר דר ך וטהור-לב , צנו ע ונעי ם הליכות , מכב ד א ת הבריו ת ומכוב ד 
עליהם . הו א הי ה ממייסד י בית-הכנס ת הציונ י "שערי-ציון " ושימ ש ב ו גבא י כ ל 
ימיו , בידי ו המהימנו ת הופקד ה הגזברו ת ש ל הת״ ת החד ש וז ו ש ל הציוני ם 
הכלליים . 

א ת עבודת ו הציבורי ת מיל א במסירו ת ובנאמנות , ומעול ם ל א רא ה עצמ ו 
פטו ר מפעול ה כלשה י שהוטל ה עלי ה כקטנ ה כגדולה . 


108 



בית ו הי ה משמ ש מרכ ז לציונ י המקו ם — לפגישותיהם , לישיבותיהם , למסי - 
בו ת שונו ת ולקבלות-פני ם למיניהן . כ ל שב א לבית ו נתקב ל תמי ד ברו ח טוב ה 
ובמאו ר פני ם ע ל ידי ו וע ל יד י אשת ו פרל . 
שניה ם ניספ ו בטראנסניסטריה . 

יה א זכר ם ברוך ! 


יוסף־ליי ב שיל ר ז״ ל 



יוסף־לי ב שיל ר הי ה אח ת הדמויו ת המזהירו ת בי ן אנש י הדו ר הקוד ם 
שבבריצ׳אנ י וראו י להעלו ת א ת זכר ו בירא ת כבוד . כ ל ימי ו של ח יד ו במסח ר 
וזכ ה ליח ס ש ל כבו ד מצ ד כ ל מ י שב א עמ ו במגע -ומשא . ידו ע הי ה בצניעות ו וביחס ו 
הנו ח לבריות , יח ס כ ן וישר , בל י משו א פני ם כ ל שהוא . איש-ד ת הי ה ובל י שמ ץ 
ש ל צביעות . תמי ם ויש ר בכ ל דרכי ו ובכ ל מעשיו , בעסקי ו הפרטיי ם ובעניינ י 
צבור . כ ל מכירי ו ומקורבי ו כיבדוה ו והעריצוהו . ודעת ו היתד . מקובל ת בחברה . י . 
ל . שיל ר הי ה ממייסד י "המזרחי " בעי ר ואח ד הפעילי ם בתוכה . הי ה חב ר וע ד 
הקהיל ה כ ל ימ י היות ה וכ ן פע ל במוסדות-ציבו ר אחרים . הדר ת פני ו עורר ה ג ם 
הי א כבו ד והיתד . הולמ ת א ת עצ ם מהותו . 

הו א מ ת בטראנסניסטרי ה בגי ל 73 . בש ל חסינו ת גופ ו יכו ל הי ה ודא י להארי ך 
עו ד ימים , א ך דכאו ן רוח ו הכריעהו . 

תיזכ ר לשב ח ג ם אשת ו ביילה , שעמד ה לימי ן בעל ה והזדהתך . עמ ו בכול . 

חב ל ע ל דאבדין ! 

מרדכ י אקסלרו ד 


109 



בי״ א טב ת תשט״ ז נפט ר בירושלים , אחר י מחל ה קש ה וממושכ ת נת ן לרנ ר 
ז״ל.בבריצ׳אנ י שבבסראבי ה הי ה ידו ע כעסק ן פעי ל במפלג ת ס . ר" , בימי ם 
שביסראבי ה הית ה חל ק מהאימפרי ה הרוסית . כנצי ג מפלג ה ז ו נבח ר פעמי ם רבו ת 
למוסדו ת השלטו ן המקומ י "זמסטווה" , ובמוסדו ת אל ו לח ם ע ל זכויו ת השכבו ת 
העמלות . 

כשסופח ה ביסרבי ה לרומני ה בשנ ת 1919 , נבח ר בפע ם הראשונ ה כצי ר 
מפלג ת האכרי ם לפרלמנ ט הרומנ י וחז ר ונבח ר במש ך עש ר שנים . א ם כ י יו ב 
בוחרי ו הי ו איכרי ם רומנים , הי ה מא ד מקוב ל עליהם . בהגיג ו ע ל זכויותיה ם ל א 
שכ ח מעול ם א ת צו ר מחצבתו , ובהיות ו יהוד י לאומי , קשו ר לתרבו ת והמסור ת 
היהודית , לח ם בחירו ף נפ ש בע ד זכויו ת היהודים . התרכ ז במיוח ד בבעיו ת הזכויו ת 
האזרחיו ת ש ל יהוד י רומניה , ובמיוח ד ש ל אל ו מביסראביה , כאש ר "חו ק האזרחות " 
מ- 1924 התכוו ן להתנק ש בזכויו ת היהודי ם ולשלו ל א ת האזרחו ת מרובם . זכורו ת 
הופעותי ו בפרלמנ ט בשאל ה ז ו (בשנו ת 1924 — 1925 ) . 

בזמ ן המהומו ת נג ד היהודי ם בעי ר פוקשנ י ב- 1924 , יצ א בנאו ם חרי ף 


110 







בפרלמנ ט נג ד השלטונו ת והאשי ם אות ם באי-נקיט ת צעדי ם למנו ע הפרעות . נאו ם 
זה , שמצ א ה ד גדו ל בחו״ל , עור ר א ת זעמ ו ש ל הפרלמנט , ו״משמ ר הברזל " ביק ש 
להתנק ש בלרנר , וחיי ו עמד ו ל ו מנגד . א ך הו א ל א נרתע . 

לח ם מלחמ ה קש ה בע ד זכו ת הופעת ה ש ל עתונו ת יהודית , והשי ג רשיו ן 
להוצא ת "ער ד או ן ארבעט " ועתו ן יומ י באידיש . 

חדשי ם אחדי ם לפנ י מלחמ ת העול ם השני ה על ה לארץ . עבר ו עלי ו חבל י 
קליט ה קשים . ע ל א ף גיל ו המבוגר , ביק ר בשעור י ער ב לעברי ת וחיד ש א ת ידיעותי ו 
מימ י נעוריו . זכ ה להשתל ב ולפעול , בתו ר פקי ד ממשל ה צנוע . בהתא ם להשקפ ת 
חיי ו התקר ב לתנוע ת העבוד ה והי ה בשני ם האחרונו ת חב ר למפלג ת פועל י א״י . 

יוס ף 

(מתו ך "דבר" ) 


יהוש ע קה ת ז״ ל 



ברט ט אנ י נזכר ת במות ו הטראג י ש ל יהוש ע קה ת זכרונ ו לברכה . 

הכרת י א ת יהוש ע כאח ד מפעיל י הציוני ם בעירנו . ל א פע ם היינ ו מתכנסי ם 
בבית ו לאסיפו ת ולישיבות , והו א הי ה ממרי ץ אותנ ו לפעולו ת ציוניו ת שונות . והנה , 
ע ם הגירוש , יצ א ל י להיו ת יח ד את ו וע ם משפחת ו בכפ ר לסניצה . כב ר בשבועו ת 
הראשוני ם ש ל הגירו ש נלקח ו שנ י בני ו ל״עבודה ״ ול א חזר ו עו ד מש ם . . . הו א ובת ו 
נשלח ו יח ד את י לכפ ר האוקראינ י לסניצה , וש ם חלה . האכ ר בעל-הבית , השכי ב 
אות ו ע ל התנור , וכ ך שכ ב שבו ע ימי ם חול ה בל י כ ל טיפו ל רפואי . 

באח ד מלילו ת החור ף הקשי ם נתעוררת י לקו ל דפיקו ת חזקו ת וקריאו ת בהל ה : 

"קומי , דוניה , קומ י מה ר י " נחרדתי , כ י בטוח ה היית י שהגרמני ם הקיפ ו א ת הבית . 
כשפתחת י א ת הדל ת עמד ה ש ם אסתר , בת ו הצעיר ה ש ל יהושע , כשהי א מתייפח ת 
ומספר ת שאבי ה מת . הי א בא ה לקרו א לי , כ י צרי ד להביא ו לקבור ה בעו ד לילה . 


111 



התעטפת י בסמרטוטי ם שהי ו ל י ורצת י איתה . שתינ ו הורדנ ו א ת הגווי ה מע ל התנור , 
כשאנ י מחזיק ה בראש ה ובת ו ברגליה . לאו ר פנ ס קט ן שהדלי ק הרא ה לנ ו 
האב ר מקו ם לקבור ה בקצ ה הג ן ש ל ביתו , נת ן לנ ו את-חפיר ה והסתל ק בחיפזון . 
א ת העבוד ה השאי ר לנו . 

הקו ר הי ה חז ק מא ד ע ד שהא ת נדבק ה ממ ש לידים , א ך ל א יכולנ ו להשגי ח 
בכ ך וחפרנ ו מה ר מהר . עלינ ו הי ה לגמו ר בטר ם יאי ר הבוקר , מחש ש שמ א ירא ה 
אותנ ו מ י שהו א מהשכנים . כרינ ו א ת הקב ר ובמ ו ידינ ו הורדנ ו א ת הגוי ה וכסינ ו 
אות ה בעפר . כ ך הבאנ ו אנחנ ו השתי ם א ת יהוש ע קה ת למנוח ת עולמים . 

יה א זכר ו ברו ך ! 

דבור ה ספי ר (הרמתי ) 


אהר ן שטיינהוי ז ז״ ל 



חינוכ ו היהוד י והציונ י ב א ל ו לאהר ן מבי ת אב א ז״ל . 

אבא , הר ב ר ׳ הרשלי , הי ה שיי ך לאות ם הרבני ם — המעטי ם בימי ו — שנט ו 
אח ר הציונות , ול א ר ק בסת ר לבו , והו א שנט ע בלבנ ו א ת האהב ה לארץ־ישרא ל והחדי ר 


112 


בנ ו א ת הרעיו ן הציוני . בביתנ ו היתד , שרוי ה אוויר ה ציונית , שספגנ ו אות ה בל י משים . 
נוס ף לספרי ה התורנית-רבני ת ש ל אב א הי ו מצויי ם בביתנ ו ג ם ספרי ם עבריי ם 
מהספרו ת העברי ת החדשה , השיחו ת ע ל סופרי ם עבריי ם הי ו שכיחו ת בבית . כ ן 
נתקבל ה בביתנ ו העיתונו ת העברי ת "המליץ" , הצפירה" , "הזמן " ו״השלוח" . כ ל דב ר 
שנתפרס ם בעתו ן הי ה בגד ר מאורע . קרא ו ב ו ביחידו ת ובצוותא , ע ל הכתו ב ב ו 
במפור ש וע ל המרומ ז ב ו בי ן השיטין , והי ה משמ ש נוש א לשיחו ת ולויכוחי ם 
ערים , שהשתתפ ו בה ם אח י יוס ף ואהרן , ועתי ם הי ה ג ם אב א ז״ ל נוט ל חל ק בהם . 
בליל י שב ת אחר י הסעוד ה היינ ו מסיבי ם לשלח ן עו ד שע ה ארוכ ה ומנעימי ם 
בשירה : פרק י חזנות , ניגונ י חסידים , א ך ג ם שירי ם "חדשים" , שיר י ציו ן ושירי ם 
לאומיי ם ועממיי ם בעברי ת ובאידיש . 

אחינ ו יוסף , בכו ר המשפחה , הי ה פעי ל כב ר א ז באגוד ה הציוני ת (כמובן , 
בהסכמ ת אבא) , השתת ף באסיפותיה , הפי ץ שקלים , מכ ר בול י הקרן־הקימ ת וכר . 
הו א א ף ייס ד א ת האגוד ה הראשונ ה ש ל דובר י עברי ת בעירנו , של א זכתה , אגב , 
לאריכו ת ימים . הו א ג ם שהשפי ע ע ל אהרן , הכני ס אות ו בברי ת הציונו ת ומש ך אות ו 
לפעילו ת ציוני ת בעוד ו נער . לימים , לאח ר שנו ת השפ ל והקפאו ן בציונות , שבא ו 
בעקבו ת מות ו ש ל ד " ר הרצ ל ומשבר-אוגנדה , הי ה ז ה אהר ן שנת ן א ת הדחיפ ה 
להתחדשו ת הפעול ה הציוני ת בעירנ ו על-יד י ז ה שהקי ם יח ד ע ם יהוש ע קה ת א ת 
האגוד ה הציוני ת "עבריה " ומש ך אלי ה ג ם א ת המורי ם דו ד מיליסמ ן ואברה ם 
פרנקל . א ז נתמנ ה ג ם להיו ת ה״מורשה " ש ל "חובבי-ציון " בעירנ ו והתמי ד בכ ך 
ע ד ימ י מלחמ ת העול ם הראשונ ה ונש א בעו ל כ ל הפעולו ת הציוניו ת ש ל אות ה 
תקופה . כ ל ימי ו הי ה חב ר הווע ד המקומ י ש ל הציוני ם הכלליי ם ומראש י הפעילי ם 
בו . כ ן השתת ף בווע ד ש ל קר ן היסוד , בווע ד למע ן פליטי-אוקראינה , בווע ד ש ל 
הת״ ת החד ש ועוד . ע ם שגדל ה משפחת ו וגבר ו דאגו ת הפרנסה , פחת ה פעילות ו 
הציוני ת והציבורית , אול ם הי א ל א נפסקה , והו א נמנ ה ע ד סו ף ימי ו ע ם טוב י 
העסקני ם ש ל הציוני ם הכלליים , ודעת ו הית ה נשמע ת בכ ל ענינ י הציבור . 

נעי ם הליכו ת הי ה ומעור ב ע ם הבריות , על־כ ן זכ ה לכבו ד ולהוקר ה מצ ד 
הציבור . בהיות ו בע ל קו ל טנו ר ערב , הי ה עוב ר לפנ י התיב ה ב״שערי-ציון " בימי ם 
הנוראים , וע ל א ף מצב ו החמר י הקש ה הי ה שני ם רבו ת מקדי ש א ת תמור ת 
"התפילה " למע ן הת״ ת החדש . 

נספ ה יח ד ע ם אשת ו פייג ה בטראנסניסטריה . בנ ו הרש ל ובת ו שפר ה א ף ה ם 
אבד ו בימ י הגירוש . 

יה י זכר ם ברוך ! 

יעק ב 


כ 11 



יחיא ל צ׳רקי ם ז״ ל 



בקר ב העסקני ם הציוני ם שבעירנ ו מקו ם מיוח ד ל ו ליחיא ל צ׳רקי ס ז״ל , 

שמיל א תמי ד א ת חובת ו הציוני ת בתו ם ל ב ובצניעות , בנאמנו ת ובמסירו ת לל א 
גבול . ל א פע ם זנ ח א ת עסקיו , א ת עניינ י חנותו , ויצ א לאסו ף כספי ם למע ן הקרן ־ 
הקימת , קרן־היסוד , למע ן "החלוץ " ולמע ן "התלמוד ־ תור ה החדש" . 

בי ן הראשוני ם הי ה שנתנ ו לבניה ם חינו ך עברי־ציוני , ואכ ן זכ ה לראו ת ג ם א ת 
שנ י בני ו ובת ו נמני ם ע ם העסקני ם הטובי ם בשורו ת הנוע ר וב״צעירי־ציוך , 
והאח ד — שלו ם צ׳רקי ס א ף הוגל ה ע ל יד י שלטונו ת הסובייטי ם ב״עוון " ציונותו . 

כ ן ניח ן יחיא ל צ׳רקי ס בסגולו ת נפשיו ת נעלו ת וידו ע הי ה ביושר ו ובמסירות ו 
אי ן קץ . מעול ם ל א נדח ק לכות ל המזרחי , ל א תב ע לעצמ ו זכויו ת ול א רד ף כבוד , 
א ך ב ו נתקיי ם המאמר : הבור ח מ ן הכבו ד — הכבו ד רוד ף אחריו . שכ ן ע ם כ ל 
צניעות ו הוקצ ה ל ו תמי ד מקו ם כבו ד בכ ל הוועדי ם הציונים , ובשנותי ו האחרונו ת 
ג ם הועמ ד ברא ש הווע ד ש ל הקר ן הקימ ת בעירנו . בש ל תכונותי ו היפו ת רב ו מכבדי ו 
ומוקיריו . 

מ ת בשנ ת 1934 . 

י . ע . 


114 


שלו ם וקייל ה קילימני ק ז״ ל 



שלו ם קילימניק , שע ן לפ י מקצועו , נמנ ה ג ם הו א ע ם העסקני ם הציוני ם 
במקום , בעיק ר בווע ד ש ל "קר ן היסוד" , ששימ ש ב ו גזב ר קבוע . 

אשת ו קייל ה הצטיינ ה בעסקנות ה הציבורי ת ובמסירות ה הרב ה מש ך שני ם 
רבו ת ל״מושב-הזקנים" , א ת עיק ר פעולת ה מסר ה ל״תלמוד-תור ה החדש" . למענ ו 
ייסד ה וע ד נשים , שבראש ו עמד ה והיתד . ב ו הרו ח החיה . 
שניה ם ניספ ו בטראנסדניסטריה . 

יה א זכר ם ברוך . י . ע . 


בן־ציו ן(בני ) מלכזו ן 



אבי ו ש ל בני , שלו ם שר ה — מאמצי ם הי ה חנווני , יהוד י חסי ד ויוד ע ספר . 
בנ י הי ה אמו ן ע ל הספרו ת העברי ת העתיק ה והחדשה , והציונו ת היתד . כאיל ו 




טבוע ה בדמו . א ת פעילות ו הציוני ת התחי ל באגוד ת "התחיה " הראשונה , והמשי ך 
אחר-כ ך ב״צעיר י ציון" , חס ר יומרנו ת ונעד ר כ ל שאיפ ה להתבלטות , מש ך בנ י 
בעו ל העבוד ה הציוני ת היום־יומי ת מאהב ה — אהב ת ישרא ל וארץ־ישראל . עצו ר הי ה 
בדיבור ו ומתו ן בכ ל הליכותיו . א ך מל א לה ט לפעול ה ציוני ת וציבורית , שנהפכ ה 
להיו ת חל ק מישותו . ג ם מעבוד ה פילנטרופי ת ל א מש ך יד ו וש ש להושי ט עזר ה 
למוסדות-הצדק ה הקיימים , א ו שיז ם מפעלי-צדק ה ח ד פעמיי ם שהזמ ן גרמם . "עזר ה 
לנזקק-א ף הי א ציונות" , אמ ר ל י פעם . בנ י נט ל חל ק בהקמ ת הקבוצ ה המקומי ת 
להכשר ה עצמית , שכ ן עז ה הית ה שאיפת ו לעלו ת ארצה . ז ו נמנע ה ממנ ו עק ב מחל ת 
הל ב שלק ה ב ה בעוד ו צעי ר לימים . 

ג ם בליפקאני , מקו ם מושב ו החדש , תפ ס מקו ם נכב ד ונמנ ה ע ם טוב י העסקני ם 
הציוני ם והציבוריים . 

נספ ה בטראנסניסטרי ה בימ י השואה . 

י . ע . 


בנימי ן ביצ׳וץ ׳ 


• •י * ;,׳.■־׳ • ־ - .׳ ■ י. ׳ י'■. ; 
י*•* * 

. . ־ ־ , ■ י * . 




' ■ ׳ 

. . ./ל•..., . ־ו.-. . 




א ף הו א הי ה מטוב י הציוני ם שבעירנו . עמ ל החיי ם וטרדו ת הפרנס ה שהעיק ו 
עלי ו ל א מנע ו אות ו מלהקדי ש מזמנ ו לפעילו ת ציוני ת ולצרכי-צבו ר שונים . ביהו ד 
התמס ר לעניינ י החינו ך העבר י והי ה מ ן התובעי ם והעושי ם למע ן ייסו ד בית־ספ ר 
עבר י במקום . ע ם הקמ ת הת״ ת החד ש נמנ ה ע ם נאמני ו וטוב י עסקניו . ל א רד ף כבוד , 
ומעול ם ל א נדח ק בראש . 


116 



בהליכותי ו ע ם הבריו ת נרא ה הי ה מחוספ ס וחס ר גמישות , שכ ן ל א יד ע לדב ר 
חלקו ת ול א נמנ ע מלהטי ח א ת האמ ת בפנ י כל , כשרא ה צור ך בכך . א ך מלג ו הי ה 
בר-לבב , מוכ ן תמי ד להושי ט עזר ה לכ ל נזק ק ומסו ר לחברי ו ולידידי ו בל ב ובנפש . 

נפט ר ב- 7 באוגוס ט 1938 (תשעה-בא ב תרצ״ח ) תנצב״ה) . 

י . ע . 


מרדכ י שנייד ר ז״ל . 



צעי ר לימי ם הל ד מאתנ ו מרדכ י שניידר , א ך חיי ו הקצרי ם ה ם שרשר ת 
ארוכ ה ש ל יזמ ה ופעילו ת ציוני ת מבורכת . 

ראשית ו באגוד ה הציוני ת "עבריה" . נצטר ף ל״צעיר י ציו ך ע ם ראשי ת 
היווסד ה ותו ך זמ ן קצ ר נעש ה ב ה לאח ד החברי ם הטובי ם והפעילי ם ביותר . הי ה 
מסו ר לעבוד ת הקרנות . קרן־קימ ת וקרן־היסוד . במיוח ד י ש לציי ן א ת עבודת ו לל א 
ליאו ת בימ י זר ם הפליטי ם מאוקראינה . ביזמת ו נערכ ה המגבי ת הראשונ ה ונפת ח 
בי ת התבשי ל לפליטי ם עו ד לפנ י שנתארג ן ל״הווע ד למע ן פליט י אוקראינה" . בווע ד 
תפ ס מקו ם נכבד , עש ה בעצמ ו והמרי ץ אחרי ם לפעול ה רבת-היקף , כד י להק ל ע ל 
הפליטי ם א ת ימ י שבת ם בעירנו . עז ה הית ה שאיפת ו לעלו ת ארצה , א ך מחל ה ממאר ת 
הכריעתו , ופתי ל חיי ו רב י המע ש נית ק באמצע , והו א א ז א ך ב ן 27 . 

י . ? 4 


117 



יוס ף פלדש ר ז״ ל 



ראשי ת צעדי ו ש ל יוס ף פלדש ר בציונו ת הית ה באגוד ת "התחיה " הראשונה , 
ואחר-כ ך נמנ ה ע ם ראש י "צעירי-ציו ך בעירנו . בנ ו ש ל כובען , שמוא ל פלדשר , 
ועוזר ו במלאכתו . בצעירות ו הי ה שטו ף בקריא ת ספרו ת אידיש . הסס ן וחטט ן מטבעו , 
ל א יכו ל להחלי ט ע ל נקל ה ע ל דרכ ו ונצטר ף "להתחיה " מתו ך לבטים . א ך משהחלי ט 
וקב ל עלי ו עו ל ציונות , התמס ר ל ה בל ב ונפש , לל א רתיע ה כ ל שהי א ולל א פשרנות . 
יד ע לתבו ע אחריו ת ומסירו ת מאחרים , ועו ד יות ר יד ע לתבו ע מעצמו . ל א תמי ד 
ול א בכ ל הסכי ם לדע ת חברי ו ויד ע להג ן ע ל דעת ו בעוז , ועיתי ם ג ם במרירות , א ך 
תמי ד קב ל א ת מרו ת הרו ב ונת ן י ד ג ם לפעולו ת שנעש ו בניגו ד לדעתו . הי ה בי ן 
העושי ם והמעשים , פעי ל ביות ר בפעולו ת תרבו ת ש ל "צעיר י ציון " וש ל האגוד ה 
הציוני ת ובחו ג "חובב י התיאטרון" , א ך ל א הני ח יד ו משו ם פעול ה ציונית . בציונות , 
רא ה חזו ת הכל , וכ ל ימי ו שא ף לעלי ה ולהגשמ ה עצמית . אי ה בי ן מייסד י הקבוצ ה 
המקומי ת להכשר ה ומחבריה . בשנ ת 1925 על ה לאר ץ והקי ם מש ק במושב ה הד ר 
שבשרון . ש ם עבר ו עלי ו שני ם קשו ת ביותר , א ך חבל י ההסתגלו ת וההיקלטו ת ל א 
הרתיעוה ו — וע ד סו ף ימי ו נשא ר נאמ ן לדרכו . 

מ ת ביו ם הכפורי ם שנ ת תש״ז . 

י . ע . 


פר ץ גרינבר ג ז״ ל 

ע ם זר ם הפליטי ם מאוקראינ ה ב א ג ם הו א אלינ ו — פר ץ גרינברג , סטונד ט 
מקאמניץ־פודולסק . 

118 




כב ר למחר ת בוא ו — וה א טר ם מצ א ל ו סידו ר כ ל שהו א במקו ם החד ש — 

התייצ ב לפנ י "צעירי-ציון , בלווי ת חבר ו חיי ם ר ה והודיע : "חבריכ ם אנחנ ו ואנ ו 
עומדי ם לרשותכ ם!״ . ל א עבר ו ימי ם מועטי ם והו א התער ב בגו , הי ה כאח ד מאתנ ו לכ ל 
דבר , ול א ניכ ר כל ל כ י א ך ז ה מקרו ב ב א אלינו . מיי ד שק ע בפעילו ת ציוני ת ובעבוד ה 
למע ן הפליטים . קטן־קומ ה הי ה וחל ש בגופו , א ך שופ ע מר ץ ר ב ואינ ו יוד ע ליאו ת 
הו א הי ה יוז ם הרב ה פעולו ת ושוק ד ע ל ביצוען ; פוע ל ומפעיל , תוס ס ומתסיס , 
מהי ר המחשב ה וזרי ז המעשה , וע ם זאת-עלי ז ומתרונ ן ואי ש רעי ם להתרועע . 

מרו ב פעילו ת תש ו כוחותיו . חברי ו הקרובי ם חשש ו לבריאות ו וניס ו לשדל ו 
שיעזו ב לזמ ן א ת עסקנותו . א ך הו א ל א שמ ע — ל א יכו ל לשמו ע ! — לעצת ם 
והמשי ך בפעלתנותו . שנ ה אח ת בלב ד ח י אתנ ו משנפ ל למשכב , לכאור ה במחל ה 
קלה , ל א יכו ל עו ד להתגבר , ואחר י ימי ם ספורי ם הוצי א א ת נשמתו . 

ת . נ . צ . ב . ה . 

י . ע . 


שבת י(סיומה ) בוקשפו ן ז״ל . 



הי ה בנ ם ש ל צ׳ארנ ה וניס ן בוקשפו ן (סטנובר) . בילדות ו למ ד בחד ר ומפ י 
מורי ם פרטיים , ואח ר כ ך בגימנסי ה ש ל רוז ה סולומונובנה . ש ם ג ם התיידדנ ו ועשינ ו 
יח ד פר ק חשו ב מחיינו . מטבע ו מכונ ס בתו ך עצמו , הי ה בראשית ו מתבוד ד ומתרח ק 





מהחברה , א ך ברבו ת הימי ם התקר ב א ל חבריו , הי ה מסו ר לה ם ול א יכו ל ממ ש לחיו ת 
בלעדיהם . הו א הצטיי ן בלימודי ו והתמס ר במיוח ד למקצועו ת ההיסטוריה , הגיאו - 
גרפיה , הטב ע והמתמטיקה . 

ע ם היווס ד אגוד ת "המכבי " נמנ ה ע ם ראשונ י חברי ה והתבל ט במשחק ו כשוע ר 
הקבוצה . הודו ת ל ו נרשמ ו הרב ה נצחונו ת לקבוצ ת הכדורג ל ש ל אגודתנו . כשפסק ה 
אגוד ה ז ו להתקיי ם העבי ר א ת פעילות ו "להתחיה" , מקו ם ש ם התבל ט מי ד כאח ד 
המדריכי ם הטובי ם ביותר . בעינ י חברי ו נחש ב לאניצקלופדי ה חיה , והרצאותי ו 
בהיסטורי ה ישראלי ת ובשאלו ת הציונו ת ריתק ו א ת לבו ת החברים . 

לאח ר שסיי ם א ת חו ק למודי ו בגימנסי ה יצ א לבלגי ה ללמו ד ש ם הנדסה , א ך 
הפסי ק ש ם ע ד מהרה , כד י להכשי ר עצמ ו לעלו ת ארצה . לש ם ז ה למ ד בצרפ ת 
חקלאו ת מעשית . ל א שיח ק ל ו מזל ו הו א חלה , וריאותי ו נפגעו . בכ ל זא ת ל א וית ר 
ועל ה ארצה . כא ן עס ק בפקידות , תחיל ה בחבר ה לנסיעות ; ואח״ כ כמזכי ר בכפר - 
בילו , ובבית-יוסף , שבעמ ק בית-שאן , בריאות ו נתרופפה , והו א אושפ ז בבית-החולי ם 
לחולי-ריאו ת בצפת . מש ם ל א חז ר עוד . 

נפט ר בצפת , ביו ם כ״ ח איי ר תש״ ו — 28.5.1946 — ונטמ ן בחלק ה הנקרא ת 
מדרשה . 

ת . נ . צ . ב . ה . 

מיכא ל אמיץ־צ׳רקי ס 


אפרי ם צ׳א ק 



בי ן אל ה שזכויו ת לה ם בשד ה החינו ך העבר י בעירנ ו תופ ס מקו ם מכוב ד 
ביות ר אפרי ם צ׳אק , אש ר מש ך עשרו ת בשני ם הרבי ץ תור ה ב״חדר " הפרט י שלו . 
הי ה ב ו ב״חדר " מי ן מזיג ה ש ל יש ן וחדש . ש ל לימו ד תנ״ ך בנוס ח היש ן יח ד ע ם 
לימו ד עברי ת לפ י השט ה הטבעי ת — "עברי ת בעברית" . א ך בעיק ר שרר ה בו . 
בחד ר זה , רו ח לאומי ת וציונית . יד ע אפרי ם צ׳א ק לטפ ח בחניכי ו נאמנו ת ללשו ן 
העברי ת ולספ ר העבר י ולחב ב עליה ם א ת הח ג היהוד י וא ת השי ר העברי . 


120 


תלמידיו , שהי ו ברוב ם הגדו ל בנ י השכבו ת הנחשלות , בנ י חנוני ם זעירי ם 
ובעל י מלאכה , ספג ו לתוכ ם אהב ה רב ה לארץ־ישרא ל ולערכ י היהדות , ורבי ם מה ם 
נהר ו לתנועו ת הנוע ר הציוניו ת ומצא ו ברבו ת הימי ם א ת דרכ ם ל״החלוץ " ועל ו 
ארצה . 

י . ע . 


ברו ך יקי ר 



יהוד י תלמי ד חכ ם ובר-אוריין , בק י בש״ ס ופוסקי ם וג ם בספרו ת העברי ת 
החדש ה — בעיק ר ז ו ש ל תקופ ת ההשכלה . מש ך בע ט סופרי ם וכת ב שירי ם ברו ח 
דו ר ההשכל ה וחיב ר חידו ת בחרוזי ם — בעיק ר לשוניו ת ותנכי״ות . 

לעירנ ו ב א ע ם משפחת ו בימ י מלחמ ת העול ם הראשונ ה כפליט , א ך נשתק ע 
ונשא ר ב ה ע ד סו ף ימיו . תחיל ה התפרנ ס ע ל הורא ה פרטית , ומשנפת ח הת״ ת החד ש 
תפ ס ב ו משר ה ש ל מור ה ללימוד י היהדו ת והתמי ד ב ה כ ל שנו ת קיומ ו ש ל הת״ ת 
החדש . א ת מלאכת ו עש ה בנאמנו ת ובמסירו ת והעמי ד הרב ה תלמידי ם יודע י עברי ת 
ויודע י ספר , ורבי ם מה ם מוקירי ם א ת שמ ו ע ד היום . 

בני ו ובת ו נמצאי ם בארץ . 


פאני ה חור ש ז״ ל 



פאני ה ז״ל , אשת ו ש ל ש . חורש ; — יו״ ר האיגו ד ש ל יוצא י בריצ׳אנ י בישרא ל 
אף־על-פ י של א הית ה בת-עירנו , שיתפ ה פעול ה ע ם האיגו ד בכ ל אש ר עשה . 

ל א ז ו בלב ד שאספ ה א ת רו ב ישיבו ת הווע ד בבית ה וטרח ה להנעי ם אות ן 
במאו ר פני ם וברו ב חן , אל א שג ם עודד ה אותנ ו בפעולותנ ו ונתנ ה י ד חרוצי ם 
להצלחתן . ביחו ד טרח ה רבו ת בארגו ן הנשפי ם שיזמנו . הי א היתד . מתרוצצ ת בבת י 
מכרי ה הרבי ם לאסו ף חפצי ם להגרל ה ולמכו ר כרטיסי ם ותרמ ה בכ ך הרב ה להצלחת ם 
הכספי ת והארגונית . 

וכמ ה הי ה לב ה ע ר לכ ל נצר ך מבנ י עירנו . הי א היתד . תובע ת לל א ליאו ת 
מא ת אנש י הווע ד להחי ש תמיכ ה וסע ד לנזקקי ם — במת ן הלוואה . בעזר ה רפואי ת 
א ו בחלוק ת חבילו ת בגדי ם ומזון , ול א נח ה ע ד שנתמלא ה תביעתה . יצויי ן שממ ש 
ביו ם האחרו ן לחיי ה נסע ה למעבר ת עין־שמ ר כד י למסו ר המחאת-כס ף לאש ה 
שאושר ה ל ה הלואה , וז ו טר ם בא ה לקבלה . 

לל א מלי ם יפו ת ולל א הבלט ת עצמ ה עשת ה א ת אש ר עשתה , אל א בכ ל נפש ה 
ובכ ל מאודה . 


ת . נ . צ . ב . ה . 


מ . א . 


122 


מש ה זילב ר ע " ה 



אינדערהיי ם הא ב אי ך מש ה זילבע ר וועני ק ווא ס געקענט , כמע ט ני ט געקומע ן 
מי ט אי ם אי ן פארקער , ווען , אבער , דערקענ ט מע ן א מענטש ן י — אי ן א צרה . 

ווע ן כ׳הא ב נא ד אכ ט יא ר מאטערניש ן אי ן סיביר , מי ט גרויס ע שוועריקייט ן 
אומלעגא ל זי ך דערשלאג ן קיי ן בוקארעסט , אי ז מש ה ז . באל ד געקומע ן צ ו מי ר 
או ן געטייל ט מי ט מי ר מיי ן עלנטקייט . ע ר הא ט געזארג ט פא ר מיי ן לעגאליזאציע , 
מי ד קוראזשיר ט או ן אי ז מי ר געשטאנע ן אי ן אל ע נויטן . ע ר הא ט אוי ך פי ל מ י 
געלייסטע ט א ז מיי ן פרו י מי ט אונדזע ר זו ן זאל ן קענע ן צורי ק קומע ן פו ן סיבי ר 
או ן לעגא ל פארבלייב ן אי ן רומעניע . פא ר יעדע ר קלייניקיי ט הא ט ע ר געזארג ט כד י 
צ ו פארלייכטער ן אונד ז בי ז מי ר וועל ן זי ך וו י ס׳ני ט אי ז איינארדענען . אזו י אי ז 
מש ה זי ך באגאנגע ן מי ט אל ע בריטשאנער , ווא ס האב ן זייע ר ווע ג געפונע ן קיי ן 
בוקארעסט . ע ר הא ט קיינמא ל ני ט געוואר ט מ׳זא ל זי ך צ ו אי ם ווענד ן ; ע ר פלעג ט 
זי י אליי ן אויסגעפונען . פא ר אלעמע ן געזארגט , פא ר יעד ן געפונע ן א טרייסט - 
ווארט , געזוכ ט א ן עצה , איטליכ ן געשטאנע ן אי ן דע ר נויט . ע ר אי ז געשטאנע ן אי ן 
שטענדיקע ר פארבינדונ ג מי ט בריטשאנע ר רעלי ף אי ן אמעריק ע או ן ארויסגערופ ן 
ודל ף פו ן דארט . 


123 


אבע ר ני ט בלוי ז פא ר בריטשאנע ר הא ט ע ר געזארגט , נא ר אוי ך פא ר פי ל 
אנדערע . טע ג או ן נעכ ט ני ט גערוט , שטענדי ק זי ך ארומגעיאגט , או ן מי ט ווא ם ע ר 
הא ט געקענ ט הא ט ע ר זיי ן ודל ף דערלאנגט . ע ר הא ט אליי ן פי ל געטו ן או ן אנדער ע 
באוועג ט צ ו העלפן . 

אייבי ק וועל ן מי ר אי ם געדענקען ! 

ח . י . גאווערמא ן 


מש ה צ ם ז״ ל 



ראו י הו א מש ה צ ם ששמ ו ייזכ ר בי ן שא ר העוסקי ם בצרכ י ציבו ר באמונה . 

סנדל ר הי ה במקצוע ו ויהוד י פשוט , אוה ב א ת הלגימה , א ך הי ה ל ו ל ב יהוד י 
ח ם והי ה מוכ ן תמי ד לעזו ר לנזקקי ם בכ ל נפש ו ומאודו . הו א הי ה נות ן י ד לכ ל 
החברו ת והאגודות : הווע ד לפליט י אוקראינה , מושב־זקנים , א ו איז ה וע ד זמנ י 
לחלוק ת ביצי ם ותפוחי-אדמ ה לעניי ם לקרא ת פסח . בשע ת דיוני ם ל א הי ה מחוו ה 
דיעה , בוויכוחי ם ל א הי ה משתתף , א ך מטי ל הי ה ע ל עצמ ו א ת העבוד ה השחורה . 
כשנדר ש לאיז ו שהי א פעול ה — ולעתי ם קרובו ת ג ם בל י שנדר ש — עז ב עבודת ו 
לשעו ת ולימי ם והתמס ר לפעול ה במלו א הלהט , והכ ל ברו ח טוב ה ובנפ ש חפצה . 
חשו ך בנים , יהי ו פעולותי ו זכרו ! 

י . ע . 


רב י זלמעל ע 

מי ט א יאר-פופצי ק צורי ק הא ט בי י אונ ז אי ן שטא ט געלעב ט א צדי ק 
ר ׳ שניאור-זלמ ן שניאורסון . גערופ ן הא ט מע ן אי ם סת ם ר ׳ זלמעלע . אי ך בי ן 
דעמל ט נא ך געווע ן צ ו יונג , אבע ר אי ך געדענ ק אי ם גוט , באזונדער ם פו ן דע ם ווא ס 
מיי ן עלטער-זייד ע חיים־ליי ב חורש , מיי ן זייד ע פס ח או ן מיי ן פאטע ר הענע ך ז״ל , 
פלעג ן פו ן אי ם דערצלן . 


124 



מצב ה ע ל קבר ו 


ש ל רב י זלמה־ל ה בבי ת הקברו ת הבריצ׳נצי . משמא ל מצ ב 
היי ם ליי ב סטאלי ר (חורש ) 


גאנצ ע טע ג פלעג ט ע ר זיצ ן אי ן דע ר אלטע ר קלוי ז (אי ן ד י שפעטערדיק ע 
יארן , ווע ן ע ר א ת שוי ן זע ר שווא ך געווע ן — אי ן דע ר גאלאנסקע ר קלויז ) או ן 
לערנען . אל ע שב ת הא ט ע ר געלערנ ט מי ט פשוט׳ ן עול ם ד י פרש ה פו ן דע ר ווא ך 
או ן אביס ל ״עי ן יעקב״ . אמאל , א ז ס׳הא ט געקלעק ט ציי ט — אוי ך "פרק " (פרק י 
אבות) . ע ר פלע ג זי ך צונויפזאמלע ן א היפש ע צא ל יידן , ווא ס זענע ן געזעס ן אדע ר 
געשטאנע ן בי י זיי ן טי ש או ן געשלונגע ן זיינ ע רייד . 

מיי ן זייד ע חיים־ליי ב ז״ ל אי ז געווע ן זיינע ר א גרויסע ר פארהערער , או ן ע ר 
הא ט דא ס טאק ע געזארג ט פאר ן רבינ׳ ס חיונה . זיינ ע הצטרכות ן זענע ן געווע ן 
קליינע , או ן מיי ן זייד ע פלע ג יעד ן דאנערשטי ק זי ך ארויסלאז ן אי ן שטא ט או ן 
זאמלע ן געל ד או ן ע ם ארייקנשטראג ן דע ם רבין . שפעטע ר ווע ן דע ם רבינ ם פרו י 
אי ז געשטארבן , הא ט מיי ן זייד ע גענומע ן אוי ף זי ך אים , ר ׳ זלמעלע , צ ו באדינען . 
ע ר הא ט אי ם דא ס שטיב ל צוגערוימט ; ע ר הא ט אי ם דא ס עס ן או ן דא ס בע ט 


125 


צוגעגריי ט ע ר הא ט אי ם יעד ן טא ג אפגעפיר ט אי ן קלוי ז אדיין , או ן פו ן דאר ט 
אהיי ם געבראכט . אקיצור , ע ר הא ט געזארג ט פא ר יעדע ר קלייניקייט . 

דע ר רב י א ת נפט ר געווארען , בערך , אי ן יא ר 1910 . בשע ת דע ר לווי ה זענע ן 
אל ע געשעפט ן געווע ן אפגעשפארט , או ן כמע ט ד י גאנצ ע שטא ט אי ז געקומע ן אי ם 
אפגעב ן זיי ן לעצט ן כבוד . מיי ן זייד ע חיים־ליי ב הא ט דא ן געזארג ט או ן הא ט אויפ - 
געבויע ט א שטו ב אוי ף זיי ן קב ר או ן ע ם אפיל ו שטוקאטור ט או ן ע ם אפגעהי ט א ז 
ס׳זא ל זיי ן אי ן ארדענונג . דערפא ר טאקע , ווע ן ע ר אי ז געשטארב ן אי ן עלטע ר פו ן 
92 יאר , הא ט ע ר זוכ ה געווען , א ז מ׳זא ל אי ם מקב ר זיי ן לעב ן דע ם רבי ן (אי ן 
יא ר 1912 ) . אי ן ד י שפעטערדיק ע יאר ן הא ט מיי ן פאטער , העני ך חורש , געזארג ט 
אפצוהיט ן דע ם אוה ל אויפ ן קב ר פו ן ר ׳ זלמעלע , בי ז יונ י 1940 , ווע ן ע ר אי ז 
געשטארבן . 

נאכ׳ ן קרי ג הא ב איך , צוויש ן אנדערעם , זי ך פאראינטערעסיר ט מיט ן בריט - 
שאנע ר בית-עולם , או ן מ׳הא ט מי ר געזאג ט א ז דע ם רב י ר ׳ זלמן׳ ס מצב ה אי ז 
ווילקירלי ך רואיניר ט געוואר ן דור ך איינע ם פו ן ד י בריטשאנע ן גויים . כ׳הא ב באל ד 
מי ט מיינע ם א קרו ב אויסגעפיר ט צ ו שטעלע ן א נייע ר מצב ה אויפ ן קבר . דערמי ט 
הא ב אי ך אויסגעפול ט כמע ט א פאמיליען־חוב . 

ת.נ.צ.ב.ה . 

שמוא ל חור ש 


126 



ה . 


מימ י השוא ה 




ג* * 


88 ^<*>י י 


!■ מ *? * 


•|$ ₪ 

\ גיא '>< ¥8 

^| 1 


'־•>'/׳{'<> £ 2 *יע 8 ' 28 2 • • 
■ #$ 8 ' 












ימ י תהפוכו ת 

ע ם היכנ ס הצב א האדו ם לעירנו , בשנ ת 1940 , יצא ו לקב ל א ת פניה ם 
אנשי ם שהי ו ידועי ם בעי ר כאנש י ה״שמאל " וערב־רב " שנגר ר אחריהם ; על ו ע ל 
הטאנקים , התחבק ו והתנשק ו ע ם החיילים . הציע ו לה ם שירותם , הוביל ו א ת 
המפקדי ם לבת י העשירי ם ולחנויו ת להצטיי ד בשלל . בעזרת ם ובעצת ם הוחרמ ו 
המוסדו ת הציבוריים . הקופ ה — להלוואה־וחיסכו ן וכ ן בתי־הספר . ניס ו ג ם 
להפו ך א ת ביודהכנס ת הגדו ל ל״בית־עם" , א ך הדב ר ל א על ה בידם , בש ל 
ההתנגדו ת האחיד ה ש ל התושבי ם היהודים . 

בנ י משפח ת ברשטי ן הי ו בי ן הראשוני ם שרכושם , בתיה ם וכ ל אש ר 
בהם , נחרם . ל א סלד ו אפיל ו מכליה ם וממלבושיהם . ראש י המשפח ה נאסר ו 
ונשלח ו לבתי־סוה ר ובה ם גמר ו א ת חייהם) , ר ק ליוב ה ברשטי ן נשא ר מסיב ה 
ל א ידועה , חפש י והסתוב ב כצ ל בחוצו ת העיר , תוה ה ומחכ ה לגורלו . 

בוק ר אח ד קרא ו לעצרת-ע ם בכיכ ר מכבי-אש , כ ל התושבי ם יצא ו לש ם 
והג ה ליוב ה עומ ד ע ל ידי , מדוכ א ולב ן כסיד . הנואמי ם מפליגי ם בשב ח המשט ר 
החדש , מזכירי ם שעלינ ו להודו ת ע ל הגאולה , לשמו ח ע ל שיצאנ ו מעבדו ת לחירות . 
הכ ל מוחאי ם כף , אנ י מסתכ ל בליובה , והנ ה הו א מרי ע בהתלהבו ת יות ר מכל ם 

יוס ף רוזנבלא ט הי ה בי ן הרואי ם א ת הנול ד והתאמ ץ לזקו ף ע ל חשבונ ו 
זכויו ת ית ר בפנ י המשט ר הבא . לכ ן עז ר ותמ ך בתנוע ת הקומוניסטי ם כב ר בימ י 
הרומנים , בשלמ ו מ ם תמיד י לתנוע ה זו . א ך בהגי ע זמ ן הפרעו ן הי ה מ ן הראשוני ם 
שנשל ח יח ד ע ם בנ י בית ו לאר ץ גזירה . 

בימי ם הראשוני ם לבו א הסוביטי ם נול ד ב ן לבת ו ש ל פייב ל שניידר . 

הי א הית ה הראשונ ה שקידש ה א ת ש ם הקומוניזם , בהודיע ה של א תמו ל א ת בנה . 
ל א הועיל ו הפצרותיה ם ש ל קרובי ה וש ל המוה ל לייב ש שו״ב , ששיד ל אות ה 
והצי ע לסד ר ע ל חשבונ ו א ת כ ל ברית־המילה . הי א עמד ה בתוק ף ע ל דעת ה ול א 
התיר ה לסד ר א ת הטכ ס בניגו ד ל״אנ י מאמין " שלה . 

ישרא ל גרוזמ ן נתקב ל מיי ד לעבוד ה בתו ר מנהל-חשבונו ת ראש י (הי ה 
מחסו ר בבעלי-מקצו ע כאלה) , אב ל יח ד ע ם ז ה התחיל ו מזמיני ם אות ו לפעמי ם 
קרובו ת לנ.ק.וו.ד . לחקירו ת ליליות . הו א נמנ ע מלספ ר אפיל ו לבני־בית ו במ ה 
מאשימי ם אות ו ומ ה דורשי ם ממנו , א ך נעש ה עצו ב ומדוכא , מכונ ס בתו ך עצמו . 


129 



ע ד שבבוק ר אח ד עב ר הקו ל בעי ר שגרוזמ ן נמצ א תלו י בביתו . אח״ כ סופ ר כ י 
תבע ו ממנ ו שיעמו ד לשירות ם וימצי א שמו ת אנשי ם המתנגדי ם למשט ר החדש . 

ע ם החרמ ת בית-משרפות-היי״ ש הור ד אייזי ק בר״ ג ממשרת ו כמנהל , והי א 
נמסר ה לעוזר ת שהית ה שוטפ ת א ת הרצפו ת במשרד . האשה , שהית ה אנאלפביתי ת 
גמורה , היתד . מביא ה בכ ל יו ם בכרכר ה א ת בר״ ג שיור ה ל ה אי ך לנה ל א ת עסק י 
ביה״ח . ל א ארכ ו הימי ם ובר״ ג הרגי ש שהקרק ע בוע ר תח ת רגליו , כ י אות ו וא ת 
משד . ויזלטי ר קרא ו לחקיר ת נ.ק.וו.ד. , שימסר ו דין־וחשבו ן ע ל פעילות ם הציונית . 
ה ם כיחש ! והודיע ו של א עסק ו בשו ם פעול ה ציונית , ר ק לעיתי ם הגיש ו עזר ה 
המרי ת לאנשי ם עניי ם שרצ ו לעלו ת לאר ץ ישראל . כשנפגשת י אתם , הבעת י 
בתמימות י א ת מורת-רוח י מז ה שחילל ו א ת כבו ד התנועה , והודעת י כ י בשע ה 
שיקרא ו ג ם אות י אוד ה ואספ ר א ת האמת , כ י אי ן להתכח ש לאמונ ה שהי א תוכ ן 
חיינו . עמד ה ל י זכות ו ש ל גיס י ד״ ר גרופנמא ר שהי ה מעור ב ע ם השליטי ם 
וגרוריה ם היהודי ם ובידידו ת את ם ול א נקראת י בעני ן זה . ר ק ממשרתי , שקיבלת י 
אחר י השתדלויו ת והמלצו ת רבות , פוטרת י בהיווד ע לה ם "חטאות " העב ר שלי) . 
כד י להצי ל א ת נפשו , עז ב אייזי ק בר״ ג א ת העי ר ובר ח ע ם ב״ ב לצ׳רנוביץ . 

בבי ת קאר ל הסנדל ר סידר ו בי ת חרוש ת לתוצר ת חלב . המנה ל שהי ה מראש י 
המפלגה , מצ א כ י בשבי ל משר ד י ש ל ו צור ך בחד ר מיוחד . הו א קר א לשלו ם 
גחמ ן שג ר בשכנו ת והצי ע ל ו שישכי ר ל ו חד ר אח ד מביתו . גחמ ן הסבי ר ל ו 
שהו א בע ל-משפח ה ב ת תש ע נפשות , ובדוח ק הו א מסתד ר ע ם ילדי ו הקטני ם בשנ י 
החדרי ם שי ש לו . — בכ ל זא ת אמר , (בקו ל רועד) , — "למע ן הממשל ה אנ י 
מבי א א ת הקרב ן הנדר ש ומוות ר ע ל החדר" . ל א עב ר זמ ן ר ב והמנה ל הזמינ ו שני ת 
בדריש ה למסו ר ל ו ג ם א ת החד ר השני ; הטענ ה היתד , שהמשפח ה מפריע ה ל ו 
בעבודתו . גוזמ ן בכ ה והתחנן , סיפ ר ע ל מצבו , אי ך נשא ר ע ם משפחת ו בל י 
פרנס ה לחלוטין ; בנ י בית ו רעבי ם ללחם , ואי ן ל ו במ ה לשל ם שכ ר דיר ה במקו ם 
אחר . עלת ה חמת ו ש ל המנה ל והתחי ל צוע ק : "זא ת אומרת , שאת ה מתנג ד למשט ר 
הסוביט י !! ״ ובהגי ע הליל ה הגורלי , גור ש ע ם משפחת ו לסיביר . 

באות ו ליל ה איו ם בשע ה מאוחר ת התפזר ו כ־ 70 אנש י נ.ק.וו.ד. , שהובא ו 
במיוח ד מהסביב ה ובליוו י יהודי ם מאנש י שלומ ם התדפק ו ע ל בת י הנרשמי ם 
הישיני ם וציוו ם להיו ת מוכני ם במש ך רגעי ם ספורי ם לדרך . כשמוני ם איש , 
משפחו ת שלמו ת הועמס ו ע ל עגלו ת ונשלח ו לתחנ ת הרכב ת ומשם.. . בהרב ה 
מקרי ם הופרד ו בנ י המשפחו ת ונשלח ו למקומו ת שונים . 

והר י רשימ ה חלקי ת ש ל הגולי ם (לפ י זכרוני ) : 

יוס ף קויפמ ן (יוסי ל פייקיס ) ומשפחתו ; 

ישרא ל קויפמ ן ומשפחת ו ; 

מרדכ י פ ן ומשפחתו ; 

חיי ם קירז׳נ ר ומשפחתו ; 


130 



משק ה כ ץ ומשפחתו ; 

שלו ם גוזמ ן ומשפחתו ; 

יוס ף רוזנבלא ט ומשפחתו ; 

יצח ק פוק ס ומשפחתו : 

ח .י . גוברמ ן ומשפחתו ; 

דו ד לי ב לדרשניד ר ומשפחת ו ; 

מיכ ל מורגנשטר ן 

פריד ה הלפרי ן ובנ ה ; 

אש ת ליונ י זילבר . 

כג ר קוד ם לכ ן נאסר ו והוגל ו אחדי ם כגון : ד״ ר טראכטנברויט , משפחו ת 
ברשטי ן ועוד . אל ה הי ו ה״בורגנים " "שונא י העם׳ / שנעקר ו משרש ם ונשלח ו 
לסיבי ר לעבודו ת פרך , וש ם מצא ו א ת מות ם ר ק מעטי ם מה ם נשאר ו בחיים . 

כ ל מ ה שהתרח ש בליל ה הז ה נוד ע לבנ י העי ר ר ק בבוקר , הזעזו ע והתדהמ ה 
הי ו נוראים . השתר ר פח ד כלל י מהבאות , היינ ו משוכנעי ם כ י אי ן ז ו אל א התחלה , 
וההמש ך עו ד יבוא . 

יאשה , משייר י משפח ת ברשטין , נמצ א בי ן הרשומי ם להגליי ה א ך 
במקר ה ל א ל ן באות ו ליל ה בביתו . בחזר ו בבוק ר לבית ו מצ א אות ו ריק , אשת ו 
ובנ ו הקט ן נעדרו , מיה ר ורד ף אחר י השייר ה והשיג ה באוקניצה . ביק ש שיצרפ ו 
ג ם אות ו למשפחת ו ול א נענ ה בטענ ה שהי ה עלי ו להיו ת במקו ם בע ת המאסרים.. . 
נדכ ה וגלמו ד חז ר לבריצ׳אני . 

מוב ן שהמאורעו ת האל ו הביא ו לתהיי ה מוחלט ת : מ ה לעשו ת כד י להינצ ל ? 

כדוגמ ה להלד-הרו ח שהשתר ר ותק ף אנשי ם כמונ י תשמ ש העובד ה דלקמן : בי ן 
הנמלטי ם לצ׳רנובי ץ נמנ ה ג ם בנ י זיז י ז״ל , עסק ן פעי ל בתנוע ת "השומ ר הצעיר" . 
ל א עבר ו ימי ם רבי ם והגיע ו אלינ ו ידיעו ת שהו א ממשי ך בפעילות ו בעבוד ה ציוני ת 
מחתרתית , עבוד ה מסוכנ ת ע ד מאד , ושכמ ה מחברי ו כב ר נפל ו בפ ח בגלל ה 
ונעלמו.. . אי ן לתא ר גוד ל הזעזו ע שעב ר ע ל בנ י משפחתי , שדרש ו ממנ י לכתו ב 
אלי ו נמרצות , בפקוד ת א ב ואם , שיפסי ק מיי ד מפעול ה מסוכנ ת ז ו ויעבו ר למקו ם 
אח ר א ו יחזו ר הביתה , מקו ם ש ם יימצ א לפחות , תח ת השגח ת הורים . נסע ר 

ונרע ש ניגשת י לכתיב ה ול א כתבתי , שיחד ל מפעילותו . אל א בכ ל תוק ף דרשת י 
ממנ ו זהירות , ג ם הזכרת י ל ו המסופ ר ע ל רב י עקיבא : כשהוציא ו אות ו להורג , 
והי ו סורקי ן א ת בשר ו במסרקו ת ש ל ברזל , קיב ל א ת היסורי ם באהבה . אמר ו ל ו 
תלמידיו : — רבינ ו ע ד כד י כך ? אמ ר לה ם — כ ל ימ י הצטערתי , כתוב : "ובכ ל 
נפשך " אפיל ו נוטלי ם א ת נשמתך ; אמרתי , מת י אקימנה , ועכשי ו כשבא ה ליד י 
ל א אקימנהז " התשוב ה מבנ י ל א אחר ה לבוא : התרשמתי , אבא , מדבריך , 

ובדר ך שבחרת י אל ך ע ד הסוף . ומ ה שעל ה ביד ו בצרנוביץ , להינצ ל מיד ו הקש ה 

ש ל המשט ר הסוביטי , ל א הצלי ח בגיט ו קירילוביץ , ש ם מ ת מו ת קדושים . 

שלמ ה וייסבר ג 


131 



בימ י השוא ה 


הי ה הית ה עי ר בירכת י ביסראבי ה הצפוני ת ובריצ׳אנ י שמה . ישו ב פורח , 

שמנ ה כעשר ת אלפי ם יהודים , רוב ם ככול ם תמימי ם וטובי ם שבמש ך דורו ת 
רבי ם השתרש ו בה , חי ו חיי ם תוססי ם ועצמאיים , בנ ו והקימ ו מוסדו ת סוציאליי ם 
ש ל חינוך , בריאות , מוסדו ת כלכליי ם ודתיים , ע ד בו א היו ם המ ר והנמה ר ועל ה 
עליה ם הכורת . במש ך ימי ם ספורי ם נחרב ה העיר , ועמ ל דורו ת רבי ם הושמ ד 
ונשדד , והעי ר השוממ ה והשדוד ה נתרוקנ ה מתושבי ה היהודי ם שגורש ו ממנ ה 
בל י דע ת לא ן ולמה . 

בבואנ ו לרשו ם ע ל מצב ת עירנ ו א ת תהלי ך המאורעו ת שהסב ו לחורבנ ה 
והשמד ת בניה , וכ ן א ת המצ ב והסיבו ת שהחיש ו השמד ה זו , עלינ ו להבחי ן בי ן 
תאריכי ם ותהליכים : א ם תארי ך השוא ה התחי ל ביו ם 22 לחוד ש יול י 1941 , ב ו 
נכנס ו פלוגו ת חיילי ם רומני ם במגמ ה ברורה : להרוג , לאב ד ולהשמיד , הר י 
תהלי ך הדלדו ל והחורב ן התחי ל כב ר שנ ה אח ת קודם . ביונ י 1940 נכנ ס לעירנ ו 
הצב א האדום . ע ם הכנס ו ניגשו , בעזר ת גרורי ם מקומיים , לההחרמ ת רכוש , 
הנויו ת ובתי ם ש ל הרב ה יהודים . בי ן אל ה הי ו אמנ ם כמ ה עשירים , אב ל הרו ב 
הגדו ל הי ו אנש י המעמ ד הבינוני , שנתרושש ו מרכוש ם הדל . המעטים , שהצליח ו 
להצי ל משהו , נתדלדל ו במש ך השנה , בשנ ת שלטו ן הסוביטים , ונשאר ו בל י 
מקורו ת פרנס ה ומחי ה (א ת התוצאו ת המעציבו ת ש ל שנ ה ז ו הרגשנ ו אח״ כ 
בטראנסניסטריה , שרבי ם ב ה הי ו חלל י הרע ב מחלל י החרב ׳ והסיכויי ם הקלושי ם 
להישא ר בחיי ם הי ו ר ק לאל ה שהביא ו אית ם חסכונו ת כספיי ם א ו חפצ י ערך) . 

המאסרים , הגירושי ם לסיבי ר והבריח ה לערי ם אחרו ת ל א השאיר ו אנשי ם 
פעילי ם העוסקי ם בצרכ י ציבור . בע ת צר ה חסר ו לנ ו אנשי ם שיגיב ו ע ל המתרחש , 
שיהי ו מסוגלי ם לארג ן עזר ה הדדי ת כלשהי . וייאמ ר כא ן לכ ל השואלים : — 
יהדו ת ביסראביה , שנתברכ ה בציוני ם ובעסקני ם ידועי־שם , של א נרתע ו ג ם 
מפעילו ת מחתרתית , ע ם תנועו ת נוע ר התוססו ת משלה , איכ ה הלכ ה כצא ן לטב ח 
ומילא ו אחר י פקודו ת הגירו ש וההשמד ה ול א ניס ו להגי ב באיז ו התנגדו ת 
מאורגנ ת ז התשוב ה הי א : הכוחו ת הפעילי ם של ה אפסו , נהרס ו ונכחד ו כב ר קוד ם 
לכן , ונשא ר המו ן מדוכ א ורצוץ . 

וכ ך במצ ב ש ל דיכאו ן נפש י ודלדו ל חמרי , מצ א אותנ ו היו ם הנורא , יו ם 
22 ביול י 1941 . יו ם לפנ י ז ה יצא ו הרוסים ! רבי ם מבנ י עירנ ו נמשכ ו אחריה ם 
בל י לדע ת מ ה יהי ה גורל ם בדר ך הנעלמה . 

וא ת אש ר השאי ר הבר ד כיל ה הארבה : ביו ם בוא ם נתנ ו הרומני ם דרו ר 
לכוחו ת השחו ר בעי ר ובסביב ה לשו ד ולרצח . נזעק ו המונ י איכרים , שפרע ו 
ובזזו , והיו ם הראשו ן נגמ ר ברציח ת עשרו ת יהודים . באיו ם ש ל מוו ת אסר ו 
עלינ ו השלטונו ת לצא ת מפת ח ביתנו , דב ר שגר ם לסב ל ולרעב . ככה , במצ ב 
ש ל "חיינ ו תלואי ם מנגד" , נמצאנ ו בימי ם הספורי ם שלפנ י הגירוש . באות ם 


132 



הימי ם המעטי ם ריכז ו הרומני ם בעירנ ו יהודי ם מגורש י ליפקאני , סקוראנ י וג ם 
מהכפרי ם שמסביב ה העיר . 

ראשוני ם לגירו ש הי ו יהוד י ליפקאני . ביו ם ששי , 25 ביולי , בגש ם שוט ף 
אספ ו אות ם במרכ ז העיר , ותו ך כד י מכו ת ש ל חיילי ם פרועי ם הכריחו ם לעשו ת 
דרכ ם בגש ם ובבו ץ לידיניצי ; בדרכ ם השאיר ו הרב ה חללים . כעבו ר יומיי ם נפ ל 
אות ו גור ל בחלק ם ש ל יהוד י סקוראני , ובאחרונ ה הגי ע תור ם ש ל בנ י בריטשאנ י 
והסביבה . לפנו ת בוק ר בשע ה 2 ב־ 28 ביולי , העיר ו אותנ ו בפקוד ה האיומ ד 
שע ד שע ה 8 עלינ ו להיו ת מרוכזים , אנשים , נשי ם וטף , במגר ש ש ל מכבי-הא ש 
מוכני ם לדרך . הואי ל וחיינ ו באשליה , ע ל סמ ך ההבטחו ת ש ל השלטו ן המקומ י 
כ י איננ ו צפויי ם לגירוש , ל א הספקנ ו להתכונ ן ולהצטיי ד במזו ן לדרכנו . וככה , 
בבוק ר ש ל יו ם קי ץ בהיר , א ך יו ם חוש ך ואפל ה לנו , עזבנ ו א ת עירנ ו היקרה , 
תו ך דמעו ת והתייפחו ת ש ל נשים , ישישי ם וילדים , שבקוש י נגרר ו אחר י המחיה , 
ותו ך צחו ק ושמח ה לאי ד ש ל רבי ם משכנינו . 

בסמו ך לעירנו , לי ד יע ר טריביסיביץ , נפ ל הקרב ן הראשון , דוד׳ ל ב ן הר ב 
שלום , שכר ע תח ת סב ל משא ו ש ל ש ק גדו ל ע ם ספרים . המומי ם השארנ ו א ת 
הקרב ן במקומ ו והמשכנ ו בצעיד ה איטית , כ י למרו ת המכו ת שהמטיר ו עלינ ו 
החיילי ם המלווי ם אותנו , ל א היינ ו מסוגלי ם למהר , בש ל הנחשלי ם והנופלים . 
ר ק לפנו ת ער ב הגענ ו לסקוראני . קווינ ו שכא ן יתנ ו לנו ח קצת ; והנ ה שו ד ושבר : 
בשוטי ם ובמכו ת אכזריו ת מאיצי ם בנ ו ללכ ת הלאה , בכיוו ן לדניסטר . כשיצאנ ו 
מ ן העי ר התנפל ו עלינ ו שקצי ם שהוציא ו בחזק ה מידינ ו והוריד ו משכמינ ו א ת 
צרורותינ ו הדלים . ר ק מאוח ר בלילה , כשכוחותינ ו אזל ו וג ם הנוגשי ם התעייפו , 
נפלנ ו אין־אוני ם ע ל השדו ת ושכבנ ו כמ ה שעות . כאו ר הבוק ר המשכנ ו דרכנ ו 
לשפ ת הדניסטר . עברנ ו גש ר ארע י בדר ך לכפ ר קוזלוב . להתעכ ב בכפ ר למע ן 
הש ג צרכ י אוכ ל כ ל שהם , א ו מי ם לשתות , ל א נתנו . רוכזנ ו בשט ח מסויי ם ש ל 
שד ה חרוש . הכריחונ ו לחפו ר בורות , לתוכ ם הכניס ו עמודים , והקיפ ו א ת המקו ם 
בגדר־תיל , ואיסו ר חמו ר נאס ר עלינ ו לצא ת ולבו א ממנו . 

אות ו יו ם נית ך עלינ ו גש ם ,שנמש ך ג ם למחרת . הבגדי ם נרטבו , הקו ר 
הקפי א א ת הגוף , השד ה החרו ש נהפ ך לבו ץ עמוק , שנדב ק א ל הגו ף הרטוב . 
אחדים , שהעז ו לעבו ר א ת הגד ר ולמצו א מע ט מי ם לשתי ה א ו חביל ת ק ש יב ש 
למצ ע מ ן הערימו ת הקרובות , נור ו ב ו במקום . מע ט האוכל , שנמצ א אצ ל חל ק 
מאתנו , הל ך לאבדון . במצ ב נור א ז ה עמדנ ו א ו ישבנ ו יו ם וליל ה ע ל החבילו ת 
הרטובות . מכ ל קצו ת המחנ ה נשמעו ת צעקו ת ויללות . החלשי ם נופחי ם נשמת ם 
ונשאר ו מוטלי ם במקום . הרגשו ת קהו , אי ן מתעניי ן במ ה שנעש ה סביבו , 
בקרובו . וככ ה במש ך יום־יומים , חל ה תמור ה שאי ן דומ ה לה : במקו ם אנשי ם 
בחיר י יציר ה — הר י יצורי ם מלוכלכי ם המתפלשי ם בבו ץ וברפש , שאינ ם 
מסוגלי ם להגי ב ע ל הנעש ה סביבם . 

ר ק ביו ם השלישי , כשנתבהר ו השמים , התעור ר יצ ר הקיו ם ; אספנ ו 



בינינ ו כס ף ותכשיטי ם ש ל זה ב ועל ה בידנ ו לשח ד א ת הקצי ן הרומנ י שציוו ה 
לנ ו לארג ן פלוגות , ע ד 1000 אי ש בכ ל פלוגה , ולהעבי ר אות ם ממקו ם הפורענו ת 
לכפרי ם הסמוכים . וכ ך נפרדנ ו בהשאירנ ו בשד ה הרב ה אנשים , זקני ם ומכובדים , 
שנפל ו ש ם חללים . 

בראשות ו ש ל הד״ ד גרופנמאכ ר יצא ה פלוגתנ ו בבוק ר השכ ם בכיוו ן לכפ ר 
מסויים . לפנו ת ער ב הגענו . ע ל פ י פקוד ת הקצי ן הכניסנ ו ראש-הכפ ר למחס ן 
הקולחוז , שהי ה מזוה ם ומל א רפש . בדוח ק ובעינויי ם עב ר עלינ ו ש ם הלילה , 
ובבוק ר פשטנ ו ברחב י הכפ ר לתו ר אחר י אוכל , מ י ע״ י מסחר־חליפין , חתיכ ת 
לח ם תמור ת בג ד א ו חפץ , ומ י בפשיט ת יד.. . 

ל א הספקנ ו לנו ח ולהתרח ץ מהבו ץ שהיינ ו טבולי ם בו , והנ ה או י ואבוי , 

כשדי ם משח ת עט ו עלינ ו שנ י קציני ם גרמנים , בצעקו ת ובמכו ת גירשונ ו מהכפ ר 
בפקוד ה נמרצ ת לצא ת למוהילב . שו ב הלכנ ו יומיים , דר ך כפרי ם ועיירות . א ת 
העייר ה יארשו ב עברנ ו בלי ל תשעה־בא ב (כדא י לציי ן א ת היח ס אלינ ו מצ ד 
התושבי ם האכרי ם האוקראינים : הזקני ם שבהם , אל ה שמתקופ ת הצאר , עו ד גיל ו 
לנ ו סימני ם ש ל השתתפו ת בצער , א ם כ י ל א באופ ן מוחשי , כ י פקוד ת הגרמני ם 
היתד . נמרצ ת ל א לעזו ר לנ ו אפיל ו בכו ס מי ם ול א לבו א במג ע אתנו ; ואיל ו 
הצעירי ם שלידת ם וחינוכ ם הי ו ע ל טהר ת הקומוניזם , אל ה הושיט ו עזרת ם המלא ה 
לרוצחי ם ונתנ ו יד ם לפעולו ת ההשמדה) . 

הגענ ו לעי ר מוהיל ב ביו ם 4 באוגוסט . ש ם מצאנ ו רבי ם מאנש י עירנ ו 
שבא ו מכפרי ם אחרים . נצטווינ ו לעמו ד במרכ ז העי ר ולחכו ת לפקודה . ינ ם שלם , 
בחו ם השמ ש הלוהט ת ובל י אוכל , עמדנ ו וציפינ ו לגורלנ ו המר , ור ק בשע ה מאוחר ת 
בער ב הבהיל ו אותנ ו הגרמנים , סידרונ ו בסד ר צבא י ואילצונ ו ללכ ת בריצ ה לשפ ת 
הדניסטר , הנחשלי ם נורו . העבירונ ו חזר ה לביסראביה , ובאטאק י נמסרנ ו שו ב ליד י 
הרומנים . 

במגר ש על־י ד הדניסטר , תח ת כיפ ת הרקיע , החזיק ו אותנ ו הרומנים . 

ש ם נפגשנ ו ע ם יהוד י חוטי ן שגורש ו בימי ם אל ו משם . 

פתאו ם עב ר הקו ל במחנ ה שאפש ר לחזו ר לבריצ׳אני . אכן , כאיל ו נית ן 
לנ ו חופ ש לעשו ת כרצוננו , כ י השמיר ה נעלמה . שמנ ו לדר ך פעמינ ו בתקווה : 
אול י ז.. . א ך יצאנו , נתקלנ ו בחיילי ם שכיוונ ו א ת צעדינ ו לסקוראנ י וחוז ר 
חלילה . מכו ת ונגישות , ודר ך ש ל יו ם אח ד נמש ך כשלש ה ימים , ע ם לינ ת 
ליל ה בגש ם ע ז ושוט ף תח ת כיפ ת הרקיע , ע ד שבאנ ו לסיקוראני . 

ש ם ריכז ו אותנ ו בגיט ו ש ל כמ ה רחובו ת צדדיים , מוקפי ם גד ר תיל , אב ל 
מצבנ ו הנוא ש הוקל , כ י מש ם על ה בידינ ו להתקש ר ע ם יהוד י צ׳רנובי ץ ולקב ל 
מה ם עזר ה חמרית . הוק ם אצלנ ו וע ד לעזר ה הדדית , ולעומ ת מ ה שעב ר עלינ ו מיו ם 
הגירוש , כאיל ו נשתפ ר המצב . הרע ב והמחלו ת שבא ו מ ן הטלטולי ם ופגע י הדר ך עש ו 
שמו ת בתוכנו ; ל א עב ר יו ם בל י כמ ה נפטרים , והי ו ימי ם ש ל עשרו ת מתים . ג ם 
לחי י ניוו ן אל ה התחלנ ו להתרגל , ותפיל ה בליבנו : הלווא י שז ה יימש ך ע ד סו ף 


134 



המלחמה , כ י גבר ו בנ ו הרצו ן והתשוק ה לחיו ת בתקוו ה שעו ד נזכ ה לראו ת בנקמ ת 
אויבינו . האופטימיסטי ם שבנו , כגו ן מש ה פר ל ואברה ם ואטנמאכ ר התנבא ו במחנ ה 
כ י הישוע ה קרובה , והל ב נמש ך להאמין . אב ל המנוח ה היחסי ת הזא ת ארכ ה 
ר ק כחדשיים , ע ד אש ר יו ם אח ד הלמ ה בנ ו כרע ם הידיע ה שעלינ ו לצא ת שו ב 
לאוקראינה . 

רבש״ע , בכינ ו באהלינו , מאי ן נאסו ף כו ח להיטלט ל עו ד בדרכים , ואנחנ ו כ ה 
יגעי ם וחלשים ? והימי ם ימ י סתו , ימ י סוכות . בכ ל מוציאי ם אנשי ם 
מבתיה ם ומגרשי ם אות ם בחבורו ת לכיוו ן הדניסטר , בדר ך מוציאי ם להור ג א ת 
הזקני ם והחלשים ; בורו ת גדולי ם לקבורת ם מוכני ם הי ו מראש . 

היית י מהאחרוני ם ליציאה , ביו ם שליש י לחוה״ מ סוכות , ושו ב דר ך בלהו ת ע ם 
גשמים , כפו ר וקו ר בלילות . יומיי ם הלכנ ו ע ד שעברנ ו א ת הדניסטר , ואחר י לינ ת 
ליל ה בבי ת עזו ב במוהיל ב המשכנ ו עו ד כמ ה ימי ם בגש ם ובבו ץ דר ך העיירו ת 
אזארני ץ ולוצ׳ינץ . ש ם מצאנ ו אחדי ם מבנ י עירנו , מהפלוגו ת שקדמ ו לנו . נסינ ו 
להצטר ף אליהם , אב ל השו ט וק ת הרוב ה ש ל החיילי ם ל א נתנ ו לנ ו להישאר . 
ועו ד שלש ה ימי ם הלכנ ו דר ך כפרי ם רבי ם ע ד שהגענ ו לקופי׳גורוד . 

בלכת י בדר ך נפלת י כמ ה פעמי ם אין־אוני ם ור ק בעזר ת בנ י נסחבת י הלאה , 

אב ל הרגשת י כ י כוחות י הולכי ם וכלים , וסופ י מתקרב . בקופיגורו ד הרש ו לנ ו ללו ן 
בבתי ם ש ל יהודי ם אוקראינים , מאל ה של א הספיק ו לברו ח לרוסי ה (יצויי ן שיהודי ם 
אל ה פגש ו אותנ ו ג ם בלוצ׳ינ ץ בלח ם ומר ק חם ) החלטנ ו אנ י ועו ד אחדים , 
שאפש ר יהי ה להתקש ר את ם להישא ר בעייר ה זאת , ויעבו ר עלינ ו מה . האנשי ם 
שעל ה ביד ם להתחב א מעינ י החיילי ם נשאר ו אמנ ם במקום , נצטרפ ו אלינ ו אל ה 
שתע ו בדרכי ם ונשאר ו בחיים , ג ם בכפרי ם שבסביב ה נתקע ו רבי ם מבנ י עירנ ו 
וכוון , בעייר ה זו , מקו ם שקווינ ו למצו א סוף־סו ף איז ה מנו ח לרגלינ ו הכושלות , 
התחי ל הגיהינו ם האמית י הקרו י "טרנסדניסטריוד ׳ כשנתוספ ו גול י חוטין , 
ובוקובינה , היינ ו לעד ת גולי ם שמנת ה 5000 ע ד 6000 איש . א ז התחיל ו שלטונו ת 
הכיבו ש הרומני ם לסד ר אותנ ו בשניים־שלוש ה רחובו ת צרים . בתחתי ת עייר ה 
קטנ ה ז ו נצטופפנו , יח ד ע ם היהודי ם תושב י העיר , כמ ה משפחו ת בחד ר אחד . 

אנשינ ו מילא ו א ת כ ל המחסנים , החנויו ת והמרתפי ם ע ד אפ ם מקום , ממ ש 
להיחנק . ב א הקו ר החרפ י בכ ל תקפו ; עצי ם להסק ה אין . הרע ב מצי ק ומכרי ח 
להסתכ ן ולצא ת מ ן הגייטו , למרו ת האזהר ה החמור ה כ י יר ה ייר ה מ י שיעזו ב 
א ת הגיטו , בכ ל יו ם מוציאי ם ג ם א ת הרעבי ם והחולי ם לעבוד ת כפיה , בל* י קצב ת 
אוכ ל (גם , ובעיקר , בעזר ת נוגשי ם מבנ י עמנו " שנבחר ו לתפקי ד זה) . פרצ ו 
מחלו ת מידבקות , בעיק ר הטיפוס , שהתפשט ו במהירו ת מבהילה , וקצר ו א ת קציר ם 
הרב . עגלו ת המתי ם עוברו ת בכ ל בוקר , ומתו ך הבתי ם מוציאי ם א ת הנופלי ם 
שנפח ו נשמתם . במש ך היו ם משליכי ם א ל העגלו ת ערימות-ערימו ת ש ל שלדי ם 
מצופי־עור , ואנחנו , שעו ד רו ח אפינ ו בנ ו חושבי ם מת י יגי ע תורנו.. . כשאנ י נזכ ר 


135 



בכ ל אלה , קצר ה בינת י מלהבין ; אי ך יכלנ ו לעמו ד בכך , ומאי ן שאבנ ו א ת הכוח , 
אנחנו , המעטי ם הניצולים , להישא ר בחיים ? 

בפרו ם הקי ץ הפקיד ו עלינ ו קצי ן גרמני , שבבוא ו מצ א שיות ר מד י יהודי ם 
נשאר ו בחיים , ושאנחנ ו חיי ם בתנאי ם ד י טובי ם ציווה . לגרשנ ו מהעייר ה א ל היע ר 
הקרוב , במטר ה ברור ה : לחס ל אותנו . רוכזנ ו בחל ק מהיע ר ,שהי ה מוק ף גדר־תיל . 
ש ם נסתתמ ו לחלוטי ן כ ל המקירו ת להשי ג מזו ן ובאי ן מחס ה מהגש ם וקו ר הלי ל 
הגי ע מספ ר הקרבנו ת למאות , הרגשנ ו שסופנ ו הול ך וקרב . באי ן מוצ א אחר , 
התחיל ה בריח ה המוני ת מהיער , ביחו ד ש ל הצעירי ם שעו ד כוח ם אתם , לגיטאו ת 
אחרות . וזא ת חר ף השמיר ה המעול ה שהפקיד ו עלינ ו ממתנדבי ם אוקראינים , אש ר 
רצח ו ע ל ימי ן וע ל שמא ל (בדר ך ז ו נהר ג ג ם בני , שבר ח לקרילוביץ) . המפקד ־ 
הרוצח , שהי ה ב א בוקר־בוק ר למחנ ה א ף הו א הי ה מפי ל חללי ם באקדחו . 

הבורחים , שהצליח ו להגי ע למוהיל ב ,הזעיק ו א ת אחינ ו הנמצאי ם ש ם 
(ולה ם הי ה קש ר חשא י ע ם יהוד י בוקארשט) . וכ ך הגיע ה אלינ ו עזר ה באוכל . 
ועוד : המפקד־הצורר , שקיב ל מתנ ת שוחד , הירש ה לשארי ת הפליט ה לחזו ר 
העירה . כעבו ר זמ ן נתחל ף במפק ד רומני . 

ר ק בחור ף 1942/43 , אחר י תבוס ת הגרמני ם לי ד מוסקבה , נשתנ ה מע ט 
היח ס האכזר י מצ ד השלטונו ת הרומנים . המעטים , שחייה ם הית ה לה ם לפליטה , 
הצליח ו להתקש ר בדרכי ם עקלקלו ת ע ם יהוד י מוהילב , ואל ה ע ם יהוד י צ׳רנובי ץ 
לבוקארש ט — ועזר ה זעומה , בכס ף ובבגדים , החל ה להגי ע משם , החלוק ה נעשת ה 
ע״ י אנשי ם שקרא ו לעצמ ם "קהילה" . ז ו היית ה מורכב ת מאנש י אגרוף , מקורבי ם 
ונושאי־שלמוני ם לשלטון . בתנאי ם בלת י נסבלי ם ואיומי ם המשכנ ו לחיו ת עו ד 
כשנתיי ם בתקוו ה לגאול ה וליו ם נק ם ושילם . והו א אמנ ם בא , א ך ל א מצ א עו ד 
אנשי ם המסוגלי ם לשמו ח בו , כ י א ם צללים , שלד י אדם . 

א ת הכוחו ת הצבאיי ם המשחררי ם במאר ס 1944 קיבלנ ו בזרועו ת פתוחות , 

א ת פ ת לחמנ ו האחרונ ה הוצאנ ו מבי ן שינינ ו ומסרנ ו לה ם (כ י ג ם ה ם הגיע ו 
רעבי ם ויגיעים) , א ך ה ם מציד ם ל א פינק ו אותנ ו כלל , כפ ר למחר ת בוא ם נשמ ע 
צלצו ל שמשו ת שנשבר ו ע״ י חיילי ם בבי ת יהודי . ג ם קריאו ת בו ז ושמו ת גנא י 
ל א חסרו , ע ל שאנחנ ו נמצאי ם בעור ף ול א בחזית.. . 

מיי ד הודיע ו ע ל גיו ס כלל י ש ל כ ל הצעירי ם שבינינו , השתתפת י במשלח ת 
שפנת ה א ל מפק ד הגדו ד בבקש ת רחמים . תיארנ ו לפני ו א ת אש ר עב ר עלינו , 
וביקשנ ו כ י ית ן לנ ו קוד ם לחזו ר למקומנו , ואי ן בכוחנ ו לעשו ת זא ת בל י עזר ת 
הצעירים . וש ם יעמד ו לגיוס . ל א הועיל ו כ ל תחנונינו , וכ ל האנשי ם בגי ל הגיו ס 
נלקח ו ונשלח ו יש ר לחזית . 

היינ ו נאלצי ם להישא ר במקו ם גלותנ ו עו ד כחדשיים , ור ק בחוד ש מא י 1944 , 

לאח ר תלאו ת וקשיי ם רבים , זכינ ו להגי ע לעירנ ו שכ ל כ ך התגעגענ ו עליה . 

והנ ה : במקו ם עיר־צי ה ושממה . באש ר תל ך בתי ם חרבי ם ושרופים . 

ותוקפ ת אות ך הרגש ת כא ב בלת י פוסק . קרו ב לרבב ה יצאנו , וכאל ף בודדים . 


136 



אודי ם מוצלים , קרע י משפחות , חזרנו . ישבנ ו ע ל עי י המפול ת בכינו : "הזא ת 
העיר"? " ואמנם , ל א ארכ ו הימי ם והתחיל ה מנוס ה מ י לצרנוביץ , מ י לעי ר אחר ת 
ומ י א ל עב ר לגבול . 

ש . וייסכר ג 


זכרונו ת מ ן הגירו ש 

. . .זוכ ר אנ י א ת דב ר מות ו ש ל דו ד רבינוביץ . בנ ו ש ל הר ב ר ׳ שלום . בצאת ו 
א ת העי ר לק ח עמ ו שנ י שקי ם כבדי ם מלאי ם ספר י קוד ש ול א רצ ה בשו ם פני ם 
להשאיר ם בדרך . נוס ף לז ה הי ה לבו ש 3-2 מעילי ם עליונים , ע ל א ף החו ם הגדול . 
כ ך סח ב א ת המש א הכב ד בשארי ת כוחותיו . הו א התחנ ן שיעזר ו ל ו לשא ת א ת 
השקים , א ך אי ש ל א שע ה אליו , מפנ י שכ ל אח ד הי ה עמו ס צרורו ת משלו . עו ד 
הספי ק לעבו ר א ת הגש ר שמע ל לדניסטר , א ך במרח ק כמ ה מאו ת מטרי ם ממנו , 
במעל ה לכפ ר קוזלוב , צנ ח ומ ת במקום . אב י הי ה הראשו ן שחל ק ל ו כבו ד והביא ו 
לקבורה . במקו ם ב ו נפ ל נכר ה ג ם הקבר . 

לאח ר שישבנ ו כמ ה ימי ם צפופי ם ודחוקי ם בשד ה חרו ש לי ד אות ו כפר , 

כשגש ם שוט ף נית ך עלינ ו כ ל הזמן , חולק ו אלפ י אנש י המחנ ה לקבוצו ת קטנו ת 
יות ר אש ר נשלח ו לכפר י הסביבה . הקבוצ ה שאנ י נמנית י עמ ה נשאר ה במקו ם 
ונשלח ה להשתכ ן בבניי ן בית-הספ ר שבכפר . טר ם הספקנ ו לפשו ט בגדינ ו ולייבש ם 
והנ ה נכנס ו לחצ ר בית־הספ ר ארב ע מכוניו ת קטנו ת ע ם גרמנים . היתד . ז ו 
המפקד ה האזורי ת ובתוכ ה מפק ד בדרג ה גבוה ה ומתורגמ ן לאוקראינית . מי ד 
ניתנ ה פקוד ה לגר ש א ת כ ל היהודי ם מהמקום . בא ו אנש י המילצי ה האוקראיני ת 
האזרחית , מצויירי ם במקלות , הוציא ו אותנ ו א ל כ ר רחב-ידי ם שמחו ץ לכפר . 
מהכפרי ם הסמוכי ם נאספ ו היהודים , והיינ ו למחנ ה גדול , שכל ל א ת יהוד י בריצ׳אני , 
ליפקאנ י וסקוראני . כ ל המחנ ה הגדו ל הז ה הוז ז לכיוו ן מוהילב , כשהו א מוב ל כצא ן 
לטב ח ע ל יד י מיליציונרי ם אחדי ם המצוידי ם במקלו ת בלבד . 

לאח ר שעברנ ו מרחק-מה , נעצ ר כ ל הטראנספורט : המפק ד הגרמנ י 
והמתורגמ ן השיג ו אותנ ו וה ם מלווי ם משמ ר ש ל חיילי ם ע ם נש ק אוטומטי . המפק ד 
נכנ ס בי ן השורו ת ואמ ר ל י לבו א אחריו . אמ י התחננ ה של א יקחנ י ממנה , א ך 
המתורגמ ן אמ ר לה , שא ם ל א אמל א א ת פקוד ת המפק ד תיפת ח א ש ע ל כ ל המחנה . 
בל ב כב ד נפרדת י מא ת משפחת י והלכת י ע ם הגרמנים . בדר ך הי ו מפוזרי ם אנשי ם 
זקני ם וחלשים , של א עצר ו כו ח לצעו ד ע ם המחנה . ביניה ם היתד , בריינה , אחות ו 
ש ל ד״ ר גלייז ר שנישא ה בזרועו ת בתה , משו ם שהיית ה משותק ת בשת י רגליה . 
המפק ד ציוו ה ע ל הב ת להשי ג א ת המחנה , ולא ם ידא ג הוא.. . על י הוט ל להבי א 
אות ה — וכ ן ג ם א ת כ ל ית ר המפגרי ם — לכפ ר ולרכז ם ש ם במחס ן שעל-י ד בית - 
ספ ר לל א אוכ ל אוכ ל ומשק ה ולל א מקו ם לשכ ב עליו . 


137 



למחר ת בבוק ר הוצא ו כ ל האנשי ם מהמחסן , הוטענ ו ע ל עגלות , הוצא ו א ל 
מחו ץ לכפ ר וש ם נורו . קו ל היריו ת נשמ ע יפ ה בכפר , וצעי ר אוקראינ י ששימ ש 
מורה-דר ך לגרמנים , סיפ ר שכ ל היהודי ם הושמדו . העבוד ה שהטיל ו על י הית ה 
בצחצו ח נעליה ם ש ל אנש י המפקדה , פעמיי ם ביום , ונקיו ן החדרים . 

שנים־עש ר יו ם היית י ש ם ונמלטתי . הגעת י למוהילב , א ך עקבו ת בנ י 
משפחת י נעלמו . נדדת י חדשי ם במחנו ת שבי ן הדניסט ר והבוג , ואפיל ו נקלעת י 
לפיטשורה , הידוע ה בש ם "מחנה-המוות" , והיית י ש ם כעשר ה חדשים . ג ם מש ם 
על ה ביד י להמלט . נדדת י קילומטרי ם בדרכים־לא-דרכי ם ע ד שמצאת י בסביבו ת 
ברש ד א ת שנ י אח י ואחותי , שמזמ ן חשבונ י במתים . הור י ל א הי ו עו ד בחיים . 
אב י נלק ח ליע ר סקוז׳יני ץ והוצ א ש ם להורג , יח ד ע ם יהודי ם רבים , ואמ י קפא ה 
בקו ר בחור ף הקש ה ש ל 1941-42 . 

יעק ב אקרמ ן 


מ ה שעב ר על י 

צמרמור ת עובר ת בכ ל גופי , כשאנ י לוק ח א ת הע ט בי ד כד י להעלו ת 
א ת זכרונות י ממ ה שעב ר על י מיו ם גרוש י מעירנ ו וע ד שוב י אליה . 

ב - 21 ביול י כיס ו ענני ם כבדי ם א ת עירנו . מפ ה לאוז ן נמס ר כ י עומדי ם 

לגרשנו . הל ב ל א רצ ה להאמי ן בזה , אב ל ב- 22 ליולי , כשראינ ו שמרכזי ם אצלנ ו 
א ת יהוד י העיירו ת הסמוכות , סקוראנ י וליפקאני , ידענ ו שג ם גורלנ ו נחרץ . למחר ת 
נית ן חופ ש פעול ה לאיכר י הסביבה , שבא ו לשדו ד ולבו ז כאוו ת נפשם . השו ד 
נמש ך שלש ה ימים . אנ י ברחת י והתחבאת י בבית ו ש ל מכ ר נוצר י כשחזרתי , 
מצאת י בבי ת הר ס גמור , נשאר ו כלי ם שבורי ם בלבד . 

ב- 28 ביול י נצטו ו כ ל יהוד י העי ר להתרכ ז בככ ר הכבאים , הו א המקו ם שהי ה 
משמ ש לימי-שו ק וירידים . מאות ה שע ה התחיל ו נדודינו . גירש ו אותנ ו לסקוראני , 
וש ם לנ ו אות ו ליל ה בחוץ . ב־ 5 בבוק ר העביר ו אותנ ו א ת הגבול , לקוזלוב . בדר ך 
התחי ל יור ד גש ם שוטף . התגוללנ ו בחוץ , בגש ם ובבוץ , לל א אוכ ל ולל א מים , 

נתוני ם לשו ד ולגז ל מצ ד שומרינ ו — מלווינ ו ששלח ו יד ם במע ט שהי ה לנו . 

ביו ם הרביעי , כשנתבהר ו השמי ם במקצת , שו ב הוציאונ ו לדרך , תו ך צעקות , מכו ת 
ונגישות . בכבישי ם אסו ר הי ה ללכת , ר ק בצד י הדרכי ם ובתעלות . נצטווינ ו לעלו ת 
ע ל הרים , ומלמט ה עמד ו שוטרי ם ויר ו בנ ו להנאתם . רבי ם נפל ו א ז והתגלגל ו 
במור ד כאבנים . 

כשהגענ ו לגשר , ל א נתנ ו לנ ו לעבו ר עליו , אל א גירשונ ו לתו ך המים , ומ י 
של א יכו ל לעבו ר בשחיה , צל ל וטבע . החו ם הי ה גדול , אל א שלי ד כ ל בא ר הועמד ו 
שוטרי ם של א נתנ ו לשאו ב מע ט מי ם כד י לשבו ר צמאוננו . ילדי ם רכי ם גווע ו 
בצמ א בזרועותינו , וקצר ה הי ד מהושיע . 


138 



כ ל היו ם הלכנו , מ- 5 בבוק ר וע ד 8 בערב . — וא ז הכניס ו אותנ ו לדירי - 
חזירי ם למנוחת-לילה . שכבנ ו בבוץ , בזוהמ ה ש ל החזירים , בסרחו ן חריף , א ך היינ ו 
מאושרי ם שסוף־סו ף י ש לנ ו אפשרו ת לת ת נופ ש לגופנ ו הליא ה ולרגלינ ו הנוקשות . 
בבוקר , כשהעירונ ו לצאת , עברנ ו ע ל פנ י משט ח ש ל גופו ת מתים , שנפח ו נשמת ם 
בליל ה . . . 


כ ך רודפנ ו כמ ה ימים , ע ד אש ר עברנ ו א ת הגש ר באטאק י והגענ ו 
למוהיל ב — פודולסק.ע ם בואנ ו שמ ה העמידונ ו ע ל מגר ש גדו ל והוציא ו מבי ן 
השורו ת א ת כ ל הזקנים . אמר ו ששולחי ם אות ם לבי ת חולי ם . . . הצעירי ם נתפס ו 
ע ל יד י הגרמני ם ונשלח ו לעבודה . בי ן אל ה הי ה ג ם בנ י ז״ל . למחר ת חז ר ומפי ו 
נוד ע שה ם כר ו בו ר גדול , שב ו נקבר ו חיי ם כ ל הזקנים , ובנ י קב ר במ ו ידי ו א ת 
סב א שלו.. . 

שלש ה ימי ם בלב ד החזיק ו אותנ ו במוהיל ב — ונשלחנ ו חזר ה לביסראביה . 
כשעברנ ו שני ת א ת הגש ר קפצ ו רבי ם ממנ ו א ל מ י הדניסט ר ומצא ו ש ם א ת 
מותם . 

שו ב נדדנ ו ימי ם ע ד שהגענ ו לוורטוז׳אנ י שבביסראביה . ש ם הקימ ו 
לנ ו גיטו , הקיפ ו אות ו גדרי-תי ל ול א התיר ו לאי ש לגש ת אלינו . המחסו ר בצרכי - 
אוכ ל ובמי ם הי ה גדול . פרצ ו מגיפות , ואנשי ם נפל ו כזבובים . ע ל גב י סולמו ת 
הוטל ו הגופו ת והובא ו לקבור ה — כמאתיי ם ליום . הצפיפו ת היתד . רבה , לתו ך חד ר 
צ ר אח ד נדחק ו כמ ה משפחות . בחד ר אח ד את י הי ו אהר ן שטיינהוי ז ומשפחתו . 
שלו ם קילימניק , אשת ו ואחות ה ע ם הילדים . 

6 שבועו ת עבר ו עלינ ו בוורטוז׳אני , ימ י סב ל ועינויי ם שלמעל ה מכו ח 
אנו ש — ופתאו ם נתבשרנ ו שמחזירי ם אותנ ו הביתה . האמנו -ושמחנ ו.. . 

ברם , הית ה ז ו ר ק הלצ ה גס ה כד י להתגרו ת בנ ו וברגשותינו . בבוק ר העמיד ו 
אותנ ו בשורו ת וספר ו עשרה-עשרה , מ י לימי ן ומ י לשמאל , אל ה — לאוקראינה , 
ואל ה לעב ר הבוג , מש ם ל א חז ר איש . א ך ג ם עלינו , היוצאי ם לאוקראינ ה 
עבר ה הכוס . 

אחר י יומי ם ש ל הליכ ה הגענ ו ליע ר סורוקה . בצד י היע ר ראינ ו ערימות - 
ערימו ת ש ל גופות . היינ ו המומי ם ול א הבינונ ו א ת פש ר הדבר . פתא ם נית ן לנ ו 
חופש . הות ר לאנש י הכפ ר להתקר ב אלינ ו ולמכו ר לנ ו מע ט צרכ י מזון . החלפנ ו 

חליפת -בגדי ם בככ ר לחם , וכתונ ת במע ט מי ם.. . מי ד לאח ר ז ה הקיפ ו אותנ ו 

שוטרים ׳ בידיה ם מגלבי ם ארוכים , הוציא ו מתוכנ ו א ת כ ל הגברי ם הצעירי ם 

והחסונים , ביניה ם ג ם א ת בעל י מש ה ב ן פנח ס ספי ר וא ת בננ ו ניסן , זכרונ ם 

לברכה , העמידו ם בשור ה ואמר ו שלוקחי ם אות ם לעבודה . לבנ ו ניב א לנ ו רעות , 
הבינונ ו א ת משמעו ת ה״עבודה " הזאת . ביקשת י שיקח ו ג ם אות י אתם , קיבלת י 
מכו ת נמרצו ת ונסחבת י חזר ה ליער . 

כ ך הוצא ו הגברי ם מתו ך 4-3 קבוצות , ולנשארי ם הניח ו להמשי ך בדרך , 


139 



הפע ם בל י מכות , ג ם קצ ת אוכ ל קיבלנו . שו ב הגענ ו למוהיל ב — פודולסק . מש ם 
הוחז ר חל ק למחנ ה וורטוז׳אני , וחל ק לאוקראינה . אות י וא ת גיסת י שלח ו ללסניצה , 
קולח ת באוקראינה . ש ם הכניס ו אותנ ו לדי ר גדול , פתו ח מכ ל צדדיו , בל י חלונו ת 
ובל י דלתות . נכנסנ ו ומצאנ ו ש ם כמ ה גופו ת מתים , שקפא ו בקו ר עטוי י שלג . 
ע ל הדי ר שומ ר זקי ף לב ל יצא ו משם . ״זה ו הסוף! ״ — חשבתי . החלטת י 
לברו ח מש ם — ויה י מה . ל א הי ה ל י עו ד מ ה להפסי ד בחיים . נדברת י ע ם גיסת י 
שאנ י מנס ה לרד ת בזחיל ה מ ן ההר , וא ם ל א תשמ ע יריות , תב א ג ם הי א אחר י יח ד 
ע ם בנה . כ ך נמלטנו . 

ע ל הרב ה דלתו ת דפקנ ו בכפר , ול א נמצ א אח ד שיכניסנ ו לביתו . בחו ץ 
קר ה ושל ג רב . לבסו ף הגענ ו לבי ת אחד , והאכר , בעל-הבית , ריח ם עלינו . הכני ס 
אותנ ו הביתה , העל ה אותנ ו מיי ד ע ל התנו ר הח ם וג ם ציוו ה לאשת ו שתבש ל לנ ו 
מר ק מתפוחי-אדמה , שאכלנ ו אות ו בתאוו ה רבה , האיכ ר הכני ם אותנ ו למתבן , 
הצי ע תחתנ ו קש , שמיכו ת נת ן לנו , והחזי ק אותנ ו שלש ה ימים . אח ר כ ך הודי ע 
לנ ו שאי ן הו א יכו ל להסתכ ן ולהוסי ף להחזי ק אותנ ו אצלו , כ י השכני ם הבחינ ו 
בנו , וסכנ ה צפויי ה ג ם ל ו וג ם לנו . לפנו ת בוקר , בעו ד חושך , עלינ ו לצא ת לברשד . 
מרח ק ש ל 12 קילומטר , מקו ם ש ם י ש מחנ ה יהודי . הו א הרא ה לנ ו א ת הדר ך 
ונפר ד מאתנו , כשדמעו ת זולגו ת מעיניו . ״ישמרכ ן אלהים! ״ — אמ ר ונעל ם 
בחשכה . 

הלכנ ו — וכ י בריר ה הית ה בידינ ו ? ע ל הגש ר שבמבואו ת ברש ד עמ ד 
שוטר , של א נת ן לנ ו להיכנ ס העירה . הו א נתרצ ה לאח ר שנתת י ל ו שנ י עגיל י 
זה ב וא ת טבע ת הנשואי ן שלי . 

למחר ת בוא י לברש ד חלית י במחל ת הטיפו ס ושכבת י שש ה שבועו ת 
לל א כ ל עזר ה רפואי ת — ובכ ל זא ת נשארת י בחיים . כשהחלטת י ל א הי ה ל י 
מ ה ללבו ש ומ ה לנעול . נאלצת י לקרו ע חולצ ה לסמרטוטים , כד י לעטו ף בה ם א ת 
הרגליים , וכ ך התהלכת י של ש שנים , ע ד שנ ת 1944 . 

כשראית י א ת החיי ל הרוס י הראשון , החלטת י לשו ב מי ד הביתה . אכן , היית י 
מהראשוני ם שעש ו זאת . כשהגעת י שמ ה נפל ה על י אימ ה גדולה ; פחדת י להיכנ ס 
העירה . הכ ל הי ה שומם , הרחו ב מכוס ה עשב , בתי ם רבי ם הרוסי ם . . . 

א ת בי ת אב י מצאת י אמנ ם שלם " א ך תפו ס ע ל יד י נוצרי ם מבנ י העיר , 

נכנסת י לשב ת יח ד ע ם שודד י רכושי . כעבו ר כמ ה ימי ם חזר ו עו ד יהודים , א ך 
אנ י ל א יכולת י עו ד לשב ת במקו ם שפע ם היית י ב ו כ ה מאושר ת ושאלי ו חזרת י 
כ ה אומללה . יצאת י לצ׳רנובי ץ ומש ם לרומניה , ומרומני ה הגעת י ארצ ה בעלי ה 
הבלתי-ליגלית . 

דוני ה ספיר-פורמ ן (דבור ה הופמן ) 


140 



ד י וויזיע ם פו ן מיי ן זייד ן ביי ם בלוטיק ו טא ל 

דיינ ע תפלות , זיידע , זיינע ן אווע ק מיט ן ווינט . 
או ן מי ט "שדי " צוויש ן דיינ ע האריק ע פינגער , 
ביסט ו געגאנגע ן דע ם גור ל אנטקעג ן אזויוו י א קינד . 

או ן ווע ן מ׳הא ט געפיר ט די ך צו ם בלוטיק ן טא ל 
אי ז דיי ן וואונט ש געווען , אומצוקומע ן מיט ן ר ב צוזאמע ן 
או ן לאנ ג או ן דביקות׳די ק ארויסשרייע ן דע ם "שמ ע ישראל".. . 

דע ר הימ ל אי ז געווע ן פארצוימ ט מי ט שטעכי ק דרא ט 
או ן ס׳הא ט דיי ן אוי ג ארומגעבלאנדזע ט או ן געזוכ ט דאר ט גאט , 
או ן האס ט דערזען , וו י אויכע ט אי ם מע׳פירט , אי ן ברוס ט א שפי ז 
או ן ספר-תורה׳ ס בלוטיק ע פארהיל ן זיינ ע פיס . 

— ר ׳ דניאל , זעט , האסט ו מי ט שרע ק געוועגדע ט זי ך צו ם אלט ן רב , 
א , זעט , מע׳פיר ט דע ם פאסטו ך שחט״ ן צוזאמע ן מי ט ד י שאף , 

א , זעט , ר ׳ דניאל ! 

נא ר דע ר אלטע ר רב , פארמאטער ט או ן דערשעפט , 

הא ט בלוי ז געהער ט וו י אינע ם טא ל א קוילענווארפע ר שטעפט . 

דע ר אלטע ר ר ב הא ט בלוי ז געזע ן וו י איד ן קומע ן אום , 
או ן ס׳אי ז דע ר הימ ל ווייט , או ן ס׳אי ז דע ר הימ ל שטום . 

— ני ט גאט , מיי ן פרייגד , מע׳פיר ט אהע ר צו ם טא ל פו ן בלו ט ; 
דא ס טינק ט זי ך זו ן אצינ ד אי ן מערב׳דיק ן גלוט . 

— א , ר ׳ דניאל , הערט ! סע׳זיגגע ן ד י מלאכי ם לעצט ע שירה , הערט ! 

— ניין , ניין , מיי ן פריינד , דא ס זיינע ן לעצט ע ראנגלענדיק ע ווייע ן אונטע ר 

תלינ׳ ס שווערד . 

זעט ! מע׳ווארפ ט ד י עופה׳לע ך אי ן גרו ב לעבעדיקערהייט , 
או ן מאמע ס שטייע ן שווייגענדיקע , אומצוקומע ן גרייט . 

גענו ג פא ר מיר , גענוג , אי ך ווי ל אומקומע ן מי ט זי י 

מי ט א ט ד י קליינ ע קדושי ם אומקומען . ווי י או ן אייבי ק וויי!.. . 

או ן פלוצי ם האס ט דערזען : 
א ט גיי ט ר ׳ הנינ א בן־תרדיו ן או ן ר ׳ עקיב א גיי ט ; 
ד י בער ד זייער ע וו י ווייס ע פרוכת׳ ן צעשפרייט . 


141 



— קומט , ר ' דניאל , אי ר הא ט זי י ני ט דערקענט ? — 
נא ר ס׳הא ט דע ר ר ב געצאפעל ט שוי ן אי ן תלינ׳ ס הענט . 

זיי ן גרוי ע באר ד הא ט שוי ן געבלוטיק ט אונטע ר תליח׳ ס פי ס 
או ן ס׳הא ט דע ר טוי ט געציטער ט אוי ף זיינ ע לאנג ע וויעם . 

האסט ו זי ך אומגעקוק ט ארו ס או ן קיינע ם מע ר זעזע ן 
או ן האס ט דעראנט , א ז אלע ס אי ז א זעאונ ג בלוי ז געווען . 

האסט ו זי ך אומגעקוק ט ארו ם או ן עמעצ ן געזוכ ט 

או ן האס ט דעראנט , א ז ס׳הא ט זי ך בלוי ז די ר אויסגעדוכט . 

האסט ו אהיי ב געטו ן צו ם הימ ל דיינ ע אויסגעפרואווט ע הענט : 
צ י הא ט מע ן דיך , מיי ן גאט , וו י אונד ז פארשפיג ן או ן געשענדט ? 

צ י ביסט ו אויסגעשטעלט , וו י מיר , מיי ן גאט , צ ו רוי ב או ן מארד ? — 
נא ר ס׳הא ט געטליע ט אי ן דיי ן קע ל דא ם לעצט ע ווארט . 

געפיבער ט הא ט דע ר לעצטע ר זא ג נא ד אי ן דיי ן געבראכ ן קול , 
או ן ס׳הא ט פארשלונגע ן די ך דא ס מוי ל פו ן בלוטיקדיק ן טאל . 

יופו * לערנע ר — לוטשינע ץ — טואנטניסטריע , 1942 


מגיל ת טראנסניסטרי ע 

דע ר גרויסע ר אומגלי ק פו ן ד י איד ן אי ן בעסאראבי ע או ן אוי ך פו ן אונזע ר 
שטעט ל הא ט זי ד אנגעהויב ן באל ד מיט ן אויפמאר ש פו ן ד י דייטש ן אוי ף סאוויעט - 
רוסלאנד . 

שוי ן דע ם 21 יונ י 1941 הא ט ד י רומעניש ע ראדי א עטלעכ ע מא ל אי ן טא ג 
איבערגעגעב ן ד י דערקלערונ ג פו ן מארשא ל אנטאנעסקו , א ז "ד י וועלכ ע האב ן 
באשפיג ן דא ם רומעניש ע מיליטע ר וועל ן דא ס אפוואש ן מי ט זייע ר בלוט" . האב ן 
מיר , אידן , גו ט געוווס ט ווא ס דע ר צור ר מיינ ט או ן וווהי ן ע ר צילט.. . ערש ט 
צורי ק מי ט א יא ר האב ן ד י סאוועט ן פארנומע ן בעסאראביע , או ן דעמל ט הא ט א טיי ל 
פו ן אונדזע ר יוגנ ט זי י אויפגענומע ן מי ט ענטוזיאסטישע ר פריי ד או ן זי ך אפ ן 
אויסגעלאכ ט פו ן אפטרעטנדיק ן רומעניש ן מיליטע ר או ן בי י זי י אפיל ו צוגענומע ן 
פער ד או ן וואגנ ס או ן ע ם צוטייל ט ד י פויער ן פו ן ד י נאענט ע דערפער . געטו ן הא ט 


142 



עס , אמת , נא ר א טיי ל פו ן יוגנטלעכ ע היצ-קע פ אבע ר איצ ט תעל ן עס , געוויס , 
באצאל ן אל ע יידן , או ן אזו י אי ז טאק ע געשען . 

בריטשא ן אי ז נא ד דורכגעגאנגען , וו י מ׳זאגט , מי ט חס ד : בס ך הכ ל זענע ן 
געפאל ן 12 טויטע . אי ן יעדינעץ , אבער , הא ט ד י יידיש ע באפעלקערונ ג באצאל ט 
מי ט 800 לעבנס . אוי ך אי ן סעקורא ן האב ן זי ך אפגעטו ן שוידערלעכ ע מעשים . אי ן 
נאענט ן דאר ף טשעפלעאו ץ האב ן ד י ארטיק ע פויער ן אויסגעקוילע ט אל ע 80 
יידיש ע איינוווינע ר פו ן דארף , פו ן קליי ן בי ז גרוי ס — ני ט געלאז ט קיי ן לעבעדי ק 
נפש , או ן דא ס האב-און־גוט ס האב ן זי י צוויש ן זי ך צעטיילט . 

א פא ר טא ג נא ד דע ם 21 -ט ן יונ י האב ן קיי ן בריטשא ן אריינמארשיר ט 
רומעניש ע מיליטער־אפטיילונגע ן אויפ ן ווע ג פו ן וואסקאו ץ או ן ראמאנקאוץ . אי ך 
געדענ ק דע ם טא ג זע ר גו ט או ן ווע ל אי ם אייבי ק געדענקען . ס׳אי ז געווע ן זונטי ק 
פארנאכט , נא ד א היבש ן רעגן . מי ר זענע ן ארויסגעגאנגע ן מקב ל פני ם זיי ן ד י 
מערדע ר מי ט ברוי ט או ן זאלץ , אבע ר זי י האב ן זי ך אוי ף אונד ז אפיל ו ני ט אומגע - 
קוקט . איי ן זא ך נא ר האב ן זי י אונ ז צוגעזאגט , א ז נא ך זי י קומ ט א אפטיילונ ג — 
ספעציע ל אוי ף אפצורעכעגע ן זי ך מי ט ד י בריטשאנע ר יידן . 

ד י הבטח ה אי ז מקויי ם געווארן . שוי ן דע ם זעלב ן אוונט , ארו ם 11 אזייגער , 

ד< 1 ב ן זי ך געטראג ן געוואלט־געשרייע ן פו ן פארשידענ ע עקן . דא ס אי ז אנגעקומע ן 
דע ר שטראף־באטאליא ן או ן זי ד צולאז ט איבע ר ד י הייזע ר (ד י שענערע , פארשטיי ט 
זיך) , ארויסגעטריב ן ד י אייגנטימע ר או ן פארנומע ן ד י בעט ן מי ט אל ע געלעגערס . 

ד י אמת ע "חתונה" , אבער , הא ט זי ך אנגעהויב ן אוי ף צ ו מארגנם , מאנטיק , 

8 אזייגע ר אינדערפרי , מע ן ד י פויער ן פו ן ד י ארומיק ע דערפע ר האבן , אויפ ן רו ף 
פו ן דע ם קאמענדאנט , געשטראמ ט מאסנוויי ז אי ן שטא ט אריין . צופו ס או ן אוי ף 
וועגענער , אנגעלאדענ ע מי ט זעק , האב ן זי י זי ך צעלאז ט איבע ר דע ר שטאט , או ן 
דע ר רוי ב הא ט זי ך אנגעהויבן . מ׳הא ט גענומע ן אלץ , ווא ס נא ר דא ס אוי ג הא ט 
געזע ן או ן ד י הענ ד האב ן געקענ ט פארנעמען . געלאז ט האב ן זי י בלוי ז דא ס מעבל . 
דערצו , אבער , הא ט שוי ן געזארג ט ד י פרימאריע . ז י הא ט געשיק ט צוגעגרייט ע 
וואגנ ס או ן אל ץ אויסגעליידיק ט פו ן ד י הייזע ר : בעטן , דיוואנעס , טישן , בענקלעך , 
שאפע ס א.א.וו . געלאז ט בלוי ז ד י פי ר ווענט . אי ן בריטשא ן האב ן זי ך קאנצענטריר ט 
אל ע ייד ן ווא ס זענע ן אנטלאפ ן פו ן ד י ארומיק ע דערפע ר או ן ד י ליפקאנע ר יידן , 
ווא ס זענע ן אהע ר אנטלאפן , וויי ל ד י רומענע ר האב ן דאר ט באשאס ן ד י יידיש ע 
גאס ן — אוי ד זי י זענע ן בארויב ט געוואר ן יענע ם טא ג . 

מי ט איי ן טא ג שפעטע ר אי ז דור ך דע ר קאמענדאטו ר פארעפענטלעכ ט 
געוואר ן א באפעל , א ז אל ע מענע ר אי ן עלטע ר פו ן 16 בי ז 60 זענע ן פארפליכטע ט 
זי ך צ ו מעלד ן יעד ן טא ג 6 אזייגע ר אנדערפר י צ ו עפענטלעכע ר ארבעט , או ן ווע ר 
ע ס ווע ט זי ד ני ט מעלדן , דרא ט אי ם טויט-שטראף . ד י ארבע ט אי ז באשטאנע ן אי ן 
איבערלאד ן קאסטנ ס געווע ר פו ן אטאמאבילן , ווא ס זענע ן אנגעקומע ן פו ן רומעניע , 
אוי ף פויעריש ע פורלעך , ווא ס זעגע ן אפגעשיק ט געוואר ן קיי ן סעקורא ן אי ן דע ר 



ריכטונ ג צו ם דניעסטר . ד י ארבע ט אי ז געווע ן זע ר שווער , או ן עס ן הא ט מע ן ני ט 
געגעבן . פו ן דערהיי ם אי ז אוי ך ני ט געווע ן מא ם מיטצונעמען , ני ט קיי ן ברויט , ני ט 
קיי ן אנדער ע שפיי ז — אל ץ אי ז געווע ן בארויבט . שפעטע ר האב ן מי ר געהער ט 
פו ן ד י סעקוראנע ר יידן , א ז זייע ר גור ל אי ז געווע ן נא ך ערגער . זי י הא ט מע ן 
געצווינגע ן צ ו טראג ן ד י קאסטנ ס אוי ף ד י פלייצע ס א שטרעק ע פו ן אכ ט קילא - 
מעטער , בערך , או ן ווע ן ס׳אי ז ווע ר אונטערגעבראכ ן געווארן , הא ט מע ן אי ם 
דערשאסן . 

אי ן עטליכ ע טע ג ארז ם הא ט מע ן ארויסגעטריב ן אל ע סעקוראנע ר ייד ן או ן 
זי י אנגעבראכ ט קיי ן בריטשאן . זי י זענע ן אנגעקומע ן צ ו אונד ז נאקעט ע או ן 
בארוועסע , מיי ל ד י פויער ן פו ן ד י דערפע ר קאלאקישנ ע או ן וואזדאווע ץ זענע ן 
זי י אויפ ן ווע ג באפאלן , זי י בארויב ט או ן אפיל ו ד י מלבושי ם פו ן זי י אראפגענומען . 
מי ר האב ן זי י ברודערלע ך צוגענומע ן או ן געטייל ט מי ט זי י דע ם לעצט ן ביסן . אזו י 
אי ז מע ן געזעס ן או ן געוואר ט אוי ף א נס . קיי ן נ ס אי ז אבע ר ני ט געשען.. . 

אי ן איינע ם א טאג , פרייטיק , אי ז דא ס געווען , הא ט מע ן אויפגעהויב ן ד י 
ליפקאנע ר ייד ן או ן זי י ארויסגעשיק ט קיי ן יעדינעץ . וויי-וויי , ווא ס פא ר א טא ג 
דא ס אי ז געווע ן ! אפיל ו ד י נאטו ר הא ט זי ך נוק ם געווע ן אי ן ד י ארויסגעטריבעג ע!.. . 
אויפ ן ווע ג הא ט אויסגעבראכ ן א שלאגס־רעגן . ממ ש ד י הימלע ן האב ן זי ך געעפענט , 
או ן קיי ן אר ט צ ו באהאלט ן זי ך אי ז ני ט געווען . פי ל קינדע ר זענע ן דעמל ט 
אומגעקומע ן או ן מיט ן וואסע ר פארשלעפ ט געווארן . דא ס ביס ל ארעמקייט , ווא ס 
ד י ליפקאנע ר האב ן געשלעפ ט אוי ף זייער ע פלייצע ס אי ן רוק-זעק , אי ז געגצלע ך 
פארדארב ן או ן פארלאז ט געוואר ן אי ן וועג . 

צומ י טא ג שפעטע ר הא ט מע ן ד י סעקוראנע ר ארויסגעשיק ט פו ן בריטשא ן — 

או ן טאק ע צורי ק קיי ן סעקוראן.. . ד א האב ן זי ך בי י אונד ז דערוועק ט האפענונגען : 
״הייס ט ע ס — האב ן מי ר זי ך געוואל ט טרייסט ן — א ז מ׳ווע ט מע ר ני ט טרייבן , 
או ן מי ר בלייב ן ד א אויפ ן פלא ץ!.. . נו , מילא , מ׳הא ט אונד ז רואינירט , מ׳הא ט אונד ז 
צעבראכ ן אבער , לכ ל הפחות , בלייב ן מי ר דא , מער-ווייניקע ר גאראנטיר ט מיט ן 
לעב ן!... ״ אבע ר אונדזער ע האפענונגע ן זענע ן גא ר גי ך וו י מיט ן רוי ך אוועק . 

דור ך מארוסי ע זילבער-טראכטנברויט , ווא ס אי ז געווע ן באפריינדע ט מיט ן 
פרעטאר , אי ז גי ך באוווס ט געווארן , א ז אוי ך אונד ז שיק ט מע ן ארויס , או ן טאק ע 
שמ ן אוי ף צ ו מארגנם , 6 אינדערפרי . ד י פאני ק אי ז געווע ן זייע ר גרויס . מ׳הא ט 
אנגעהויב ן אומלויפע ן וו י פארסמטע , זי ך צ ו פארזארג ן מי ט עפע ס שפייז . מי ט מא ס 
צ ו קויפ ן אי ז ני ט געווען . דא ס רוסיש ע געל ט אי ז שוי ן מע ר ני ט געווע ן גילטיג , 
הא ט מע ן אוועקגעגעב ן דא ס לעצטע , כד י צ ו קריג ן א ביס ל מעל , אפצובאק ן ווא ס 
נא ר מ׳קען . 

מאנטיק , דע ם 28 -ט ן יולי , 6 אזייגע ר אינדערפרי , האב ן ד י רומעניש ע 
זשאנדארמע ן אנגעקלאפ ט אוי ף יעדע ר טי ר או ן צווויס ן געטון , א ז אל ע א ן אויסנא ם 
דארפ ן זי ך מעלד ן 8 אזייגע ר אויפ ן פלא ץ פו ן פייער-לעשער . מ׳הא ט אויפגעהויב ן 
ד י גאנצ ע באפעלקערונג , קיי ן קינ ד אי ן ומ ג ני ט געלאזט , קראנק ע פו ן שפיטא ל 


144 



ארויסגענומען , גייסטיק-קראנק ע או ן עפילעפטיקע ר — או ן דע ר מאר ש הא ט 
אנגעהויבן . ד י באאמט ע פו ן דע ר ארטיקע ר ציווילמאכ ט האב ן געפרוו ט עפע ס 
פארגרינגער ן או ן געגעב ן פור ן פא ר ד י קראנקע , אלט ע או ן שוואכע . ד י פוס-גייע ר 
האב ן דערפו ן זע ר פי ל געליטן , מיי ל ד י פויער ן האב ן אומיסט ן געטריב ן ד י פערד , 
כד י מי ר זאל ן דארפ ן לויפן , או ן ני ט יעדע ר הא ט דא ס געקענט . ד י קאלאנ ע הא ט 
זי ד געצויג ן קילאמעטר ן לאנג.. . 

געמיינ ט האב ן מיר , א ז מ׳שיק ט אונד ז קיי ן סעקוראן , אבע ר דאר ט הא ט מע ן 
אונד ז געלאז ט רוע ן ני ט מע ר וו י א פא ר שעה . ס׳הא ט זי ך ארויסגעוויז ן א ז ד י 
סעקוראנע ר האב ן אפיל ו צ ו דע ם אר ך ני ט זוכ ה געווע ן : זי י הא ט מע ן קיי ן סעקורא ן 
גא ר אינגאנצ ן ני ט אריינגעלאזט . מע ן מי ר זענע ן אויפ ן צווייט ן טא ג אנגעקומע ן 
קיי ן קאזלאוו , מא ס אוי ף יענע ר זיי ט דניעסטר , האב ן מי ר דאר ט געטראפ ן ד י 
סעקוראנער . 

באל ד נא ך אונדזע ר ארויסגע ן פו ן בריטשא ן אי ז געפאל ן שלו ם דע ם רב׳ ס 
זון . אי ן טרעביסיוויצע ר וואל ד אי ז ע ר געבליבן . אי ז ע ר צ ו קבור ה געקומען , צ י הא ט 
זיי ן קערפע ר ד י פייג ל געשפייז ט — וויי ס אי ך ניט . דע ר צווייטע ר קרב ו אי ז 
געפאל ן באל ד נא ך אונדזע ר אנקומע ן קיי ן קאזלאוו . פו ן א פער ד ווא ס הא ט אי ם 
מיט׳ ן פו ס א קלא פ געטו ן אי ן קאפ . דע ר דריטע ר הא ט געוואג ט או ן אי ז צוגעגאנגע ן 
צ ו א אסטערט ע נעמע ן א ביס ל שטרוי , — פא ר דע ם "חטא " הא ט אי ם א רומענישע ר 
סאלדא ט דערשאס ן אויפ ן פלאץ . דא ם אל ץ אי ז געווע ן א אנזא ג אוי ף דע ם מא ם מע ט 
ערש ט קומען . 

אינע ם דאר ף זענע ן מי ר געזעס ן אי ן חזיר-שטא ל או ן מי ר זענע ן שטאר ק 
פארשמוציק ט או ן פארקראכ ז געווארן . ווע ר ווייס ט מא ס פו ן אונד ז וואל ט געווארן , 
ווען , חלילה , מי ר בלייב ן דאר ט איי ן וואך . דע ר רעזשי ם אי ז דאר ט געווע ן זע ר 
א שטרענגער : מ׳הא ט ני ט געלאז ט ארויסגיי ן אי ן דארף , או ן מי ר האב ן פשו ט 
געהונגערט . אי ז א חידו ש מא ס אי ן זוכעניש ן נא ך וועג ן צ ו ראטעווע ן זי ך האב ן 
פי ל פו ן אונד ז זי ך אנגעכאפ ט אי ן א איבערגעברענטע ר שטר ד ?.. . הא ט זי ך געפונע ן 
א רומענישע ר אפיציר , מא ס הא ט לי ב געהא ט געל ט או ן ע ר הא ט צוזאמענגעשטעל ט 
קרו ב צ ו 300 מענטש ן (מא ס האבן , פארשטיי ט זיך , גו ט באצאל ט דערפאר ) מי ט 
א דאקטא ר אי ן שפיץ , או ן ע ר שיק ט זיי , זאג ט ער , אי ן א קאלכא ז אראפצונעמע ן ד י 
תבוא ה פו ן ד י פעלדער . ע ר הא ט אפיל ו פויעריש ע פורע ן געגעב ן פא ר זקני ם או ן 
קראנקע , או ן שטרענ ג פארזאגט , א ז מ׳זא ל אונ ת חליל ה ני ט איבערלאז ן אי ן 
מיט ן וועג.. . 

וו ו אי ז דע ר קאלכא ז ? וווהי ן פאר ן מי ר ז — דא ס הא ט קיינע ר פו ן אונ ת 
ני ט געוווסט . או ן אזו י זענע ן מי ר אנגעקומע ן קיי ן סקאזשינעץ . פי ל בריטשאנע ר 
האב ן ד א זייע ר טוי ט געקראגן . ד א זענען , צוויש ן אנדערע , אומגעקומע ן אהר ן 
גאלדשמי ד או ן זיי ן פרו י מלכה , חיי ם שווארצ׳ ס פרוי , נייגא ס דע ר היטלמאכע ר — 
ע ר הא ט גייענדי ק א פו ס פארווונדעט , הא ט מע ן אי ם דערשאסן . חו ץ דע ם הא ט 
מע ן אונ ת גלא ט געטריב ן א ן א צי ל או ן א ן א באשטימטע ר ריכטונג . ני ט איינמא ל 


143 



הא ט געטראפ ן א ז ס׳אי ז ווע ר ארויסגעגאנגע ן אי ן א נאענט ן דאר ף זוכ ן שפייז , או ן 
צוריק-קומענדיק , הא ט ע ר מע ר זיי ן פאמילי ע ני ט געפונען . וווהי ן הא ט מע ן זי י 
פארווארפ ן ז אי ן ווא ס פא ר א ריכטונ ג זענע ן זי י געגאנגע ן ? — ווע ר ווייס ט ע ס 
צוזאג ן ?.. . 

מי ר דערנענטער ן זי ך צ ו מאהילעוו-פאדאלסק . 

ד א זענע ן ביי ם אריבערגיי ן דע ם דניעסטע ר דערטרונקע ן געוואר ן חיי ם 
שוואר ץ מי ט זיי ן טאכטער , ווא ס הא ט בשו ם אופ ן ני ט געוואל ט ארוי ס פו ן דניעסטר . 
בארי ס באבאנטשי ק הא ט אי ן גרוי ס פארצווייפלונ ג אראבגעשפרונגע ן פו ן ברי ק או ן 
דע ם טוי ט געפונע ן אי ן וואסער . 

אי ן מאהילעו ו גופ א הא ט מע ן אונד ז געהאלט ן בלוי ז 3 טע ג (געשלאפ ן זיינע ן 
מי ר אי ן ד י גערטנער!) . פלוצי ם הא ט מע ן אונד ז צעטיילט , או ן א העלפ ט פו ן 
אונד ז אריבערגעפיר ט דע ם דניעסטע ר — קיי ן אטאקי . ע ם האב ן זי ך ד א אפגעשפיל ט 
הארצרייסנדיק ע סצענעס , וויי ל מ׳הא ט צעשייד ט משפחות , אפגעריס ן עלטער ן פו ן 
זייער ע קינדער , ווא ס זענען , אגב , דערנא ך כמע ט אל ע אומגעקומען . 

מע ן גייט!. " ד י פי ס זענע ן געשוואל ן פו ן גיין . מע ן טרייב ט א ן אויפהע ר 

צענדליקע ר קילאמעטר ן א טאג . דע ר פיינפולע ר ווע ג צי ט זי ך טאג-איין , טאג - 

אויס . ני ט געווע ן קיי ן מעגליכקיי ט זי ך צ ו פארזארג ן מי ט א ביס ל עסנווארג . מע ן 
הא ט אוועקגעגעב ן טייער ע מלבושי ם אדע ר ווע ש פא ר א פא ר ציבעלע ס אדע ר 
רעטעכלעך . ס׳אי ז געשטאנע ן חוד ש יולי . ד י היצ ן זענע ן גרוי ס או ן קיי ן ברונימ ס 

זענע ן כמע ט דע ם גאנצ ן ווע ג נישטא . א ז מע ן הא ט ערגי ץ וו ו אנגעטראפ ן א טייכל , 

זענע ן מי ר צוגעפאל ן צו ם וואסע ר או ן געטרונקע ן וו י ד י בהמות ; מע ן הא ט זי ד 
גארני ט געקענ ט אפרייסן . זענע ן טאק ע א ס ך קראנ ק געוואר ן אוי ף דיזענטעריע , 
או ן מענטש ן זענע ן געפאל ן וו י פליגן , או ן גא ר ווייניק ע האב ן זוכ ה געווע ן מע ן 
זא ל זי י ברענגע ן צ ו קבורה . ד י פויער ן — מי ט קליינ ע אויסנאמע ן — האב ן זי ך צ ו 
אונד ז באצויג ן זייע ר אכזריותדי ק או ן ני ט איינמא ל אנגעפאל ן אוי ף ד י אויסגע ־ 
מוטשעט ע או ן זי י מערדערלע ך געשלאג ן אדע ר אנגערייצ ט אוי ף זי י ד י הינט . פו ן 
אל ע זייט ן הא ט מע ן אונד ז געפלאגט . אייניק ע מא ל אפיל ו א ן שו ם ציל , נא ר גלא ט 
צולי ב הנאה.. . 

קיי ן קריזשאפא ל זענע ן מי ר אנגעקומע ן 12 ביינאכט , נאכדע ם ווא ס מי ר 
זענע ן יענע ם טא ג דורכשפאציר ט עטליכ ע או ן זיבעצי ק קילאמעטער . טויט-מיד ע 
או ן הונגעריק ע האב ן מי ר זי ך מי ט ד י לעצט ע כוחו ת קוי ם דערשלעפ ט אהי ן מי ט 
דע ר האפענונ ג זי ך א ביס ל אפצורוען . ס׳אי ז אבע ר ני ט געווע ן וו ו דע ם קא פ 
אוועקצולייגן . יעדע ר הא ט זי ך אראפגעלאז ט אוי ף דע ר ער ד וו ו ע ר אי ז געשטאנען . 
ני ט האבנדי ק קיי ן מעגליכקיי ט ד י פי ס אויסצוציען , או ן דערצ ו שוי ן אז א לאנג ע 
ציי ט זי ך ני ט אפגעוואשן , זי ך ני ט אויסגעטו ן — אי ז שווע ר געווע ן איינצושלאפן . 
אבע ר שוי ן 5 אזייגע ר אינדערפר י הא ט מע ן אונד ז אויפגעוועק ט צו ם ווייטערדיק ן 
מארש . 

ד א האב ן מי ר אוי ך באקומע ן א נייע ם קאמענדאנ ט — א ווילד ע צערייצט ע 


146 



חיה . אי ן דע ר שור ה אי ז געשטאנע ן א ייד , ווא ס הא ט מע ר ני ט געקענ ט שטיי ן 
אוי ף ד י געשוואלענ ע פיס . הא ט ע ר זי ך אוי ף א ווייל ע אראפגעזעצ ט אוי ף דע ר 
ער ד — אי ז דע ר קאמענדאנ ט צ ו אי ם צוגעלאפן , אי ם אנגעכאפ ט בי י דע ר באר ד 
או ן אי ם אזו י אויפגעשטעל ט אוי ף ד י פי ס או ן באל ד אי ם אנגעהויב ן צ ו שלאג ן מי ט 
זיי ן גומענע ם שטעק ן איבער ן קאפ , איבער ן פנים , א ז דע ר אומגליקלעכע ר אי ז מי ט 
בלו ט פארגאס ן געוואר ן או ן צורי ק געפאלן . 

א שטיק ל נקמ ה האב ן מי ר דערלעב ט צ ו זע ן אי ן אים . אי ן א קורצע ר ציי ט 
אי ז דע ר קאמענדאנ ט משוג ע געווארן , פלעג ט אומלויפ ן איבער ן לאגע ר א נאקעטע ר 
או ן טאנצן . ע ר הא ט אוי ף טוי ט דערשאס ן צווי י זעלנע ר זיינע , אנדער ע פי ר פאר - 
ווונדעט , או ן צו ם סו ף זי ך אליי ן דערשאסן . 

בכל ל פלעג ן ד י קאמענדאנט ן זי ך בייט ן גאנ ץ אפט , או ן יעדע ר פו ן זי י הא ט 
זי ך געהא ט אנדער ע קאפריז ן או ן אנגעווענדע ט אנדער ע מיטלע ן אוי ף צ ו פייניקן . 
געווע ן אזוינע , ווא ס דע ר רעוואלווע ר אי ז ני ט ארוי ס פו ן זייע ר האנט , או ן פא ר 
יעדע ר קלייניקיי ט פלעג ן זי י דערשיסן . נא ר איי ן קאמענדאנ ט — דע ר פו ן יאמפא ל — 
הא ט זי ך באצויג ן צ ו אונד ז מע ר מענטשליך . ווע ן מי ר זענע ן אהי ן אנגעקומען , הא ט 
ע ר געהייס ן מ׳זא ל יעד ן פו ן אונד ז צוטייל ן א האל ב ברוי ט או ן צווי י טעפלע ך 
הייס ע טיי . בי י אונדזע ר ארויסגיי ן פו ן דארט , הא ט ע ר אנגעזאג ט ד י סאלדאטן , זי י 
זאל ן זי ך אפשטעל ן אויפ ן ווע ג נעכטיק ן נאענ ט פו ן סטערטע ס שטרוי , — גא ר ני ט 
ענלע ך צ ו אל ע אנדער ע רומעניש ע רשעים.. . 

גאנ ץ אנדער ש אי ז געווע ן ווע ן מי ר זענע ן אנגעקומע ן קיי ן האלאשאנקע , 

א שטעט ל אי ן אוקראינע . פו ן דע ר יידישע ר באפעלקערונ ג אי ז שוי ן דאר ט קיי ן זכ ר 
ני ט געבליבן . געטראפ ן האב ן מי ר דאר ט הונגארי ש מיליטער . מ׳הא ט אונד ז געזאג ט 
א ז באל ד ווע ט מע ן טייל ן קאש ע מי ט סופ , האב ן מי ר זי ך באמ ת געפריידט , וויי ל מי ר 
זענע ן געווע ן אויסגעהונגערט . ד י ארדנונגס-היטע ר אונדזער ע אי ז אבע ר ני ט 
געפעל ן געוואר ן וו י מי ר שטייע ן אי ן דע ר ריי . זענע ן זי י אונד ז באפאל ן או ן 
מערדערלע ך געשלאגן , או ן דא ס צוגעזאגט ע ביס ל עס ן האב ן מי ר שוי ן אוי ך ני ט 
באקומען . מי ר האב ן זי ך געלעג ט הונגערי ק או ן זענע ן אויפגעשטאנע ן הונגעריק . 
אנגעווייטיקט ע מי ט צעבראכענ ע פלייצע ם או ן געשוואלענ ע פיס . קיי ן ביס ל וואסע ר 
האב ן מי ר אוי ך ני ט געקענ ט באקומע ן — ני ט צו ם וואש ן זי ך או ן ני ט צו ם טרינקען , 
וויי ל ד י פויער ן האב ן אונד ז ני ט צוגעלאז ט צ ו ד י ברונעמס . זי י האב ן געטענה׳ ט — 
או ן דא ס אי ז אי ן א געוויסע ר מא ס געווע ן ריכטי ק — א ז אונדזער ע קעסעלע ך 
זענע ן ני ט ריי ן או ן מי ר וועל ן פארשמוציק ן דא ס וואסער . אזו י האב ן מי ר זי ך 
געשטעל ט צו ם ווייטערדיק ן מאר ש או ן אזו י זענע ן מי ר געגאנגע ן בי ז שמחת-תורה . 

אייגנטלע ך האב ן מי ר פארלויר ן דע ם חשבו ן פו ן ד י טעג , ני ט געוווס ט ווע ן 
ס׳אי ז שב ת או ן ווע ן ס׳אי ז יום־טוב . אבע ר מי ר זענע ן אנגעקומע ן קיי ן בערשא ד 
או ן דאר ט געטראפ ן עטלעכ ע אונדזער ע בריטשאנער . מי ר האב ן זי י זע ר שטאר ק 
מקנ א געווען , ווא ס זי י האב ן געהא ט דא ס גלי ק שוי ן אראפצוווארפ ן דע ר רוק-זא ק 
פו ן ד י פלייצע ס או ן זי ך אויסגלייכ ן ד י אנגעווייטיקט ע ביינע ר — אמת , אוי ף דע ר 


147 



בלויזע ר ערד . מי ר האב ן נא ד דערוויי ל ני ט זוכ ה געווע ן אפיל ו צ ו אז א מקו ם מנוחה . 
אונד ז הא ט מע ן געטריב ן נא ד אכצ ן קילאמעטע ר בי ז צו ם בוג , או ן דאר ט זענע ן 
מי ר געבליב ן אי ן א קאלכאז . 

אינע ם קאלכא ז זענע ן געווע ן נא ך בריטשאנער . אבע ר זי י זענע ן געווע ן 
צעשפריי ט איבע ר ד י דרי י דערפע ר פו ן וועלכ ע דע ר קאלכא ז אי ז באשטאנען . אי ה 
ליי ב ראזענבער ג (ליי ב ניסנ׳ם) , אברה ם ראבינאוויט ש מי ט זייער ע פאמיליעס , 
האב ן זי ך געהאלט ן איניינע ם או ן האב ן געפונע ן אליידיק ע שטאל . האב ן מיר , נא ך 
פי ל מ י או ן מאטערניש ן או ן אפגעבענדי ק דא ס לעצט ע ווא ם מ׳הא ט פארמאגט , 
געקראג ן א ליידי ק קליי ן פויערי ש שטיבל . מי ר האב ן זי ך דאר ט איינגעארדנ ט גאנצ ע 
פי ר פאמיליעס , בסך־הכ ל 14 נפשות , אוי ף דריי-שטאקיג ע געלעגערס . 

ד י קעל ט אי ז געווע ן גרויס , או ן הייצ ן אי ז ני ט געווע ן מי ט וואס . אוי ף צ ו 
ברענגע ן א ביס ל שטרו י כד י אפצוקאכ ן א ביס ל קארטאפל , אדע ר א מאמעליגע , 
הא ט מע ן געמוז ט גיי ן זעקס-זיב ן קילאמעטער . רא ם עס ן אי ז געווע ן וויי ט פו ן 
גענוג . ס׳איז , פשוט , ני ט געווע ן פא ר ווא ס צ ו קויפן . כד י צ ו קריג ן א ביס ל פראדוקט ן 
הא ט מע ן געמוז ט אוועקגעב ן פו ן דע ם ביס ל הלבש ה או ן וועש , ווא ם מ׳הא ט נא ך 
פארמאגט . א ס ך זענע ן ארוי ס אוי ף ארבע ט אי ן קאלכאז , צ ו רייניק ן ד י אראפגענומע - 
נ ע ארבעם . פא ר גאנצ ע אכ ט שע ה ארבע ט הא ט מע ן באקומע ן א ביס ל ארבע ס 
אדע ר לינטע . דא ס אי ז אבע ר געווע ן פארבונד ן מי ט סכנות-נפשות . איינמא ל הא ט 
א רומענישע ר פאטרו ל זי ך אנגעשלאג ן אי ן צוועל ף יידן , ווא ס זענע ן געגאנגע ן 
צ ו דע ר ארבעט , או ן ד י סאלדאט ן האב ן א ן שו ם טענו ת דערשאס ן אל ע צוועלף . 
■:וויש ן ד י געפאלענ ע אי ז געווע ן אוי ך א בריטשאנער , (מאי ר ליפל ) : א שמויש ך 
הענדלע ר (זיי ן שווע ר הא ט געוווינ ט בי י דע ר יעדינעצע ר בריק) . ע ר אי ז שטאר ק 
פארווונדע ט געווארן . הא ט זי ך אפגעמוטשע ט נא ד א פא ר וואכ ן בי ז ע ר הא ט 
אויסגעהויכ ט זיי ן כשר׳ ע נשמה . 

כ׳הא ב זי ך ארומגעקוק ט א ז ס׳אי ז ני ט קיי ן תכלי ת ; ס׳אי ז שוי ן באל ד גישט א 
ווא ס צ ו בייטן , או ן כ׳הא ב באשלאס ן צ ו נעמע ן ד י פאמילי ע או ן אנטלויפ ן קיי ן 
בערשאד , 18 — 20 קילאמעטע ר פו ן אונדזע ר קאלכאז . ״אנטלויפן ״ — וויי ל פאר ן 
אי ז ני ט מעגלע ך צולי ב צווי י טעמי ם : ערשטענס , דאר ף מע ן דערצ ו גאנצ ע צווי י 
דערלויבנישן , איינ ע — אוי ף ארויספאר ן פו ן קאלכאז , או ן איינ ע —אוי ף אריינצו - 
פאר ן קיי ן בערשאד . צווייטנס , ווע ר הא ט דא ס צ ו באצאל ן פא ר א פו ר ן.. . האב ן 
מי ר געדונגע ן פא ר עטלעכ ע מאר ק א טרעגער , ע ר זא ל אונד ז העלפ ן טראג ן דא ס 
ביס ל ארעמקייט , או ן אי ן איינע ם א פארטא ג האב ן מי ר זי ד אוועקגעלאז ט אי ן וועג . 
בי ז בערשא ד אי ז אל ץ דורכגעגאנגע ן א ן שטערונגען . אי ד בי ן געווע ן אנגעטו ן 
אי ן פויעריש ע בגדי ם או ן בי ן געווע ן פארשווארצ ט או ן ני ט ראזירט , הא ב אי ך ני ט 
געצויג ן צ ו מי ר ד י אויפמערקזאמקיי ט פו ן ד י פאטרול ן בי י דע ר בערשאדע ר בריק , 
או ן זי י האב ן מי ך ני ט געטשעפעט . ד י פרוי , אבער , מיט ן קינ ד או ן דע ם טרעגע ר 
האב ן זי י פארהאלטן , צוגערויב ט א טיי ל פו ן געפע ק ; דע ם טרעגע ר גו ט אנגעשלאג ן 
או ן געהייס ן צוריקגיי ן אי ן קאלכאז . ס׳האב ן ני ט געהאלפ ן קיי ן רע ד או ן קיי ן 


148 



געבעט . זי י האב ן געמוז ט דע ם גאנצ ן טא ג ארומקרייז ן ד י שטאט , או ן ערש ט פאר - 
נאכ ט זענע ן זי י מי ט סכנת-נפשו ת אריבע ר דע ם טייד , ווא ס הא ט שוי ן דא ן 
אנגעהויב ן צ ו לאזן . 

א צימע ר הא ב אי ך געהא ט באשטעל ט נא ך פריער , פא ר 15 מאר ק א חודש . 

ליי ב ראזנבער ג הא ט אוי ר געזאל ט דינגע ן א צימע ר אי ן בערשא ד ; ע ר הא ט אבע ר 
ני ט געקענ ט איינגיי ן אויפ ן פריי ז או ן אי ז פארבליב ן אי ן קאלכאז . דאר ט הא ט ע ר 
טאק ע זיי ן לעב ן פארלוירן . ווע ן ד י רוסיש ע ארמי י אי ז אריבע ר דע ם בו ג או ן הא ס 
שטאר ק באשאס ן דע ם קאלכאז , הא ט ע ר באקומע ן א הארץ־שלא ג או ן הא ט שד ן 
ני ט זוכ ה געווע ן צ ו דע ר ישועה . 

בי ן אי ך שוי ן אי ן א גוטע ר שע ה אי ן בערשאד . אבע ר פו ן ווא ס לעב ט מע י 1 
כ ל זמ ן ס׳אי ז נא ד געווע ן וואס , הא ט מע ן פארקויפ ט אדע ר געביט ן אוי ף פראדוקטן . 
אבע ר דא ס הא ט זי ך אוי ך געענדיקט . הא ב אי ך גענומע ן האנדלע ן מי ט ווא ט נא ר 
ס׳לאז ט זי ך : מי ט וואלוטע , מי ט גאלדענ ע פינפערלעך , מי ט שוועבעלעך , מי ט 
פאפיראסן , ווא ם כ׳הא ב צעטראג ן אי ן ד י ארומיק ע דערפער . איינמא ל הא ט מע ן 
מי ד געכאפט , צוגענומע ן בי י מי ר דא ס ביס ל סחור ה או ן מי ר באצאל ט פא ר אי ר 
מי ט עטלעכ ע גוט ע קלעפ . הא ב אי ך שד ן פארענדיק ט מיט ן מסחר . 

הא ב אי ך מי ך גענומע ן שרייב ן צ ו קרובי ם או ן צ ו סת ם באקאנט ע או ן 
געבעט ן הילף . צ ו באקומע ן בי י עמיצ ן א גמילות-חס ד אי ז ני ט געווע ן קיי ן רעד . 
אפיל ו פו ן ד י ווא ס כ׳הא ב ני ט איינמא ל א טוב ה געטו ן א ץ בריטשאן . דא ם וואר ט 
רחמנו ת הא ט אי ן בערשא ד ני ט עקזיסטיר ט : האסט ו ני ט — ביסט ו אויסגעשטעל ט 
צ ו שטארב ן פו ן הונגע ר ; מענטש ן זענע ן טאק ע אזו י געשטארב ן : פריע ר געשוואל ן 
געוואר ן או ן לסו ף שטי ל אויסגעגאנגען . 

או ן ד א קומע ן א ן ניי ע צרו ת : מע ן נעמ ט צ ו ארבע ט קיי ן ניקאלאיעוו , מאכ ן 
א ברי ק פאר ן דייטש ן מיליטער . כ׳הא ב אויסגעגוצ ט גרויס ע פראטעקציע , או ן מי ר 
אי ז געלונגע ן מע ן זא ל מי ך צונעמע ן פא ר א שומ ר אי ן א טשוועקעס-פאבריק , פא ר 
איי ן מאר ק א טא ג — ד י פריי ז פו ן א האלב ן קילאגרא ם ברויט . אבע ר דא ך בעסע ר 
וו י צ ו גיי ן צ ו ד י דייטשן.. . ס׳פלע ג זי ך אוי ר מאכ ן א ז מ׳הא ט מי ד גענומע ן פא ר א 
בורר , אי ז צוגעפאל ן דערפו ן א פארדינסטל . ד י לאג ע אי ז געוואר ן אל ץ שווערע ר 
או ן ביטערער . 

דע ר קאמענדאנ ט ווא ס כ׳הא ב געטראפ ן אי ן בערשא ד הא ט זי ך באצויג ן 
צ ו ד י ייד ן פארהעלטניסמעסי ק מענטשלעך , או ן סי׳הא ט אפיל ו געטראפ ן א ז ע ר 
הא ט צורי ק געגעב ן ד י הענדלע ר ד י בי י זי י רעקוויזירט ע סחורה . דא ס הא ט געווירק ט 
אוי ד אוי ף ד י פשוט ע זעלנער . ס׳הא ט אבע ר לאנ ג ני ט געדויערט ; ס׳אי ז געקומע ן 
א נייע ר קאמענדאנט , א רש ע מרושע . געווע ן אי ז ע ר פו ן בוקאווינ ע או ן ד י דארטיק ע 
ייד ן האב ן אי ם געקענ ט פא ר א לערער . ע ר אבע ר הא ט זי ך בארימט , א ז ע ר הא ט 
שטודיר ט אי ן דייטשלאנ ד או ן אי ז א ס.ס . חו ץ דע ם אי ז זיי ן פאטער , לוי ט זיינ ע 
רייד , דע ר הויפט-קאמאנדי ר פו ן גאנ ץ טראנסדניסטריע , או ן ע ר מעג , הייס ט עם , 


149 



טו ן ווא ס אי ם געפעל ט — ע ר הא ט פא ר קיינע ם ני ט מורא . גאנצ ע טע ג פלע ג ע ר 
ארומלויפ ן אוי ף זיי ן מאטאציק ל או ן אכטונ ג געבן , א ז ד י פויער ן זאלן , חליל ה ני ט 
פארקויפ ן ד י ייד ן קיי ן שו ם פראדוקטן . דערצ ו הא ט ע ר נא ד ארומגעצוימ ט ד י 
יידיש ע גאס ן מי ט דאפלט ע שטעכיק ע דראטן . או ן א ז ווע ר פו ן ד י פויער ן הא ט זי ך 
דא ך אריי ן געגנבע ט מי ט א ביס ל פראדוקטן , או ן מ׳הא ט אי ם געכאפט , פלעג ט ע ר 
שטרענ ג באשטראפ ט ווערן . 

איינמא ל — או ן דא ס הא ב אי ך מי ט מיינ ע אויג ן געזע ן — הא ט ע ר אנגע - 
טראפ ן אוי ף א יידיש ן בחור , ווא ס הא ט געקויפ ט בי י א פויע ר א פא ר קילאגרא ם 
קארטאפל . הא ט ע ר אי ם ערשטנ ס מערדערלע ך געשלאג ן או ן דערנא ד אי ם צוגע - 
בונד ן צ ו זיי ן מאטאציק ל או ן אי ם געהייס ן אזו י לויפן . צו ם גלי ק אי ז אנגעקומע ן 
א העכערע ר אפיציר , ני ט קיי ן ארטיקער , או ן הא ט אפגעראטעווע ט דע ם בחור . ווע ן 
ד י מלחמ ה הא ט זי ך פארענדיק ט אי ז דע ר קאמענדאנ ט פארמשפ ט געוואר ן צו ם 
טויט , אבע ר מ׳הא ט דערנא ך דע ם טויטאורטיי ל פארביט ן אוי ף אייביקע ר קאטארג ע 
אי ן ד י זאלץ־גראבנ ס פו ן טירגו-אקנא . 

ווע ן ד י דייטש ן האב ן געקראג ן זייע ר מפל ה בי י סטאלינגראד , הא ט ד י קא - 
מענדאטו ר אויפגעהאנגע ן א שווארצ ע פא ן או ן מי ר האב ן שטילערהיי ט זי ד געפרייט . 
באל ד אבע ר אי ז אראפגעקומע ן קיי ן בערשא ד א פעלדס-קאמענדאנט , א דייטש , 
הא ט ע ר זיי ן גאנצ ן כע ס אויסגעלאז ט צ ו אונ ת — געוואל ט פו ן אונד ז נקמ ה נעמע ן 
פא ר סטאלינגראד.. . ס׳אי ז געווע ן א סכנ ה ארויסצוגיי ן אי ן גא ס פא ר מור א מע ן 
זא ל זי ך ני ט טרעפ ן מיט ן קאמענדאנט . צווי י יידיש ע יונג ע לייט , האב ן טאק ע מי ט 
זייע ר לעב ן באצאל ט ווע ן זי י האב ן אי ם אנגעטראפ ן אי ן גאס . אי ם אי ז ני ט געפעל ן 
דע ר שטייגע ר פו ן זייע ר באגריס ן אים , הא ט ע ר זי י דערשאס ן או ן זי י אפיל ו צווי י 
טא ג ני ט געלאז ט ברענגע ן צ ו קבר-ישראל . 

ד י פארטיזאנע ר האב ן דא ן פארשטארק ט זייע ר טעטיקיי ט אי ן בערשאדע ר 
געגענט . צ ו זי י זענע ן צוגעשטאגע ן אוי ך אונדזער ע ניוני ע ניסנבוי ם (מש ה 
ניסנבוימ׳ ס זון ) או ן פענ י פלייגע ר (ד״ ר פלייגער ס טאכטער) . געהייס ן הא ט ע ס א ז 
ד י פארטיזאנע ר האב ן זי י מי ט געוואל ד גענומע ן צ ו זיך . זי י האב ן זי ר געפונע ן אי ן 
א קאלכאז , עטלעכ ע צענדלי ק קילאמעטע ר וויי ט פו ן בערשאד . 

שפעטער , ווע ן מי ר זענע ן שוי ן צוריקגעקומע ן קיי ן בריטשא ן או ן מי ר האב ן 
געוווינ ט צוזאמע ן אי ן הוי ז פו ן ד״ ר פלייגער , הא ט מי ר ניוני ע דערצייל ט וו י ד י 
פארטיזאנע ר פלעג ן שטאר ק דערקוטש ן ד י דייטש ן או ן ד י רומענער . איינמא ל האב ן 
ד י דייטש ן ארומגערינגל ט דא ם וואלד , וו ו ד י פארטיזאנע ר האב ן זי ך אויפגעהאלטן . 
זי י האב ן זי ך אבע ר באצייטנ ס דערוווס ט או ן האב ן אי ן א נאכ ט אפגעצויג ן אוי ף 
הונדער ט קילאמעטער . גאנצ ע צווי י טע ג או ן צווי י נעכ ט האב ן ד י דייטש ן באמבאר - 
דיר ט דע ם וואל ד או ן אויפ ן דריט ן טא ג האב ן זי י געזע ן א ז זייע ר ארבע ט אי ז 
געווע ן אומזיסט... . 

ד י פארטיזאנע ר פלעג ן ביינאכ ט אנפאל ן אוי ף ד י צוקר-פאבריק ן או ן יעדע ס 


150 



מא ל אוועקפיר ן הונדערטע ר זעקלע ך צוקער . זי י האב ן דא ס צעטייל ט צוויש ן ד י 
פויער ן פו ן ארומיק ע דערפער . או ן זיי , ד י פויערן , פלעג ן ברענגע ן קיי ן בערשא ד 
או ן פארקויפ ן צוקע ר אדע ר בייט ן פא ר זייגער ס או ן הלבשה . אי ן בערשא ד גופ א הא ט 
זי ך ארומגעדריי ט א יי ד א פארטיזאנע ר ! א געוועזענע ר קאפיטא ן אי ן דע ר רויטע ר 
ארמיי . ווע ן דע ר קאמענדאנ ט הא ט זי ך פו ן דע ם דערוווס ט (ס׳הא ט זי ך געפונע ן ווע ר 
ס׳הא ט צוגעטראגן!) , הא ט ע ר באשטימ ט א פרעמי ע פו ן 1000 מארק , אוי ב מע ן ווע ט 
אי ם באפן . הא ט מע ן אי ם אי ן א טויט-קאסט ן ארויסגעטראג ן אויפ ן בית-הקברות , 
או ן פו ן דאר ט הא ט ע ר שוי ן דע ם ווע ג געפונען.. . ווע ן ד י רוסיש ע ארמי י אי ז אריי ן 
קיי ן בערשאד , אי ז ע ר מי ט זי י צורי ק געקומען . 

ד י פארטיזאנע ר האב ן זי ך געווענדע ט נא ך שטיצ ע צ ו אונדזער ע כלל-טוער , 

אי ן דע ר שפי ץ פו ן ד״ ר שרענצעל , או ן האב ן פו ן זי י באקומע ן עטלעכ ע טויזנ ט 
מאר ק או ן א ביס ל קליידונ ג פו ן דע ם ווא ס אי ז אנגעקומע ן פא ר ד י פארשיקטע . 
אוי ך פריוואט ע פערזאנע ן האב ן געשטיצ ט ד י פארטיזאנע ר — ווע ר גוטווילי ק או ן 
ווע ר פא ר מור א — או ן האב ן געגעב ן ווא ס נא ר זי י האב ן געקענט . דא ס הא ט 
געבראכ ט צ ו גאנ ץ טרויעריק ע רעזולטאטן . 

א רומענישע ר געהיים־אגענ ט הא ט זי ך אנגעהויב ן חבר׳ ן מי ט א יידיש ן 
בחו ר או ן אייניק ע מא ל אי ם איינגעלאד ן אי ן שענ ק אוי ף צ ו טרינקען . דע ר בחו ר 
הא ט איינמאל , זייענדי ק שיכור , אנגעהויב ן צ ו פלאפלע ן או ן ביסלעכוויי ז אויסדער - 
צייל ט סודות , אי ן אנהוי ב ני ט זייע ר וויכטיקע . אבע ר ווע ן מ׳הא ט אי ם ארעסטיר ט 
או ן אי ם אכזריותדי ק געשלאג ן או ן געפייניקט , הא ט ע ר ני ט אויסגעהאלט ן או ן אויס - 
געגעב ן אייניק ע מיטהעלפע ר פו ן ד י פארטיזאנער , או ן אפיל ו אנגעוויז ן דא ס פלאץ , 
וו ו ס׳אי ז געווע ן באהאלט ן ד י ליסט ע מי ט א גרויסע ר צא ל נעמע ן פו ן ד י ווא ס האב ן 
בייגעשטייער ט זייע ר שטיצ ע פא ר ד י פארטיזאנער . דא ם הא ט מע ן זי ך דערוווס ט 
ערש ט שפעטער , או ן דערוויי ל הא ט מע ן יעד ע נאכ ט ארעסטיר ט א פא ר צענדלי ק 
מענטשן . אזו י הא ט מע ן צוזאמענגענומע ן עטלעכ ע או ן צוואנצי ק קריסט ן או ן קרו ב 
צ ו צווי י הונדער ט יידן . מ׳הא ט זי י שוידערלע ך געפייניקט , או ן לסו ף ארויסגעפיר ט 
ארוי ס דע ר שטאט , זי י דערשאס ן או ן באגראב ן אי ן צוגעגרייט ע גריבער . 

ע ס אי ז וויי ט ני ט מעגלע ד אל ץ איבערצודערציילן , ווא ס מי ר זענע ן דורכ ־ 
געגאנגע ן אי ן ד י דרי י מי ט א האלב ן יאר . ע ס גלויב ט זי ך קוים , א ז מ׳הא ט אזוינ ם 
געקאנ ט איבערטראגן . זענע ן טאק ע ד י גרעסט ע טיי ל ארויסגעטריבענ ע טראגי ש 
אומגעקומען . שוי ן אייניק ע חדשי ם פא ר אונדזע ר באפרייאונ ג הא ט מע ן אנגעגעב ן 
א ז ד י צא ל לעבן־געבליבענ ע ייד ן אי ן טראנסניסטרי ע אי ז א- ן ער ך 42 טויזנט . 
בעסאראבי ע אליי ן הא ט געצייל ט קרו ב צ ו 300 טויזנט . דע ר חשבו ן איז , הייס ט עס , 
קלאר : ני ט ווייניקע ר פו ן 250 טויזנ ט ייד ן האב ן זייע ר קב ר געפונע ן אי ן 
טראנסדניסטריע . 


יוס ף הורבי ץ 



דע ר ווע ג פר ן פיי ן 


. . . א מא ל הא ב אי ך געהא ט צווי י היימע ן — מיי ן געבור ט שטעט ל בריטשאן , 

וו ו ע ס זענע ן געווע ן באבע-זיידע , פעטער-מומעס , או ן לאדזש , פוילן , וו ו ע ם 
זענע ן געווע ן עלטערן , ברידער , שוועסטער , או ן וו ו כ׳הא ב נאכדע ם געהא ט מיי ן איי ־ 
געג ע היים . אי ן לאדז ש פלע ג אי ך אוי ף אמא ל באשליס ן — כ׳פא ר אהיי ם : דא ס הא ט 
געהייס ן — קיי ן בריטשאן . אי ן בריטשא ן בי ן אי ך אפגעווע ן א פא ר וואכ ן או ן זא ג : 
כ׳פא ר אהיי ם ; הא ט דא ס געהייס ן קיי ן לאדזש.. . בי ן אי ך איצ ט געפאר ן מי ט דע ם 
זעלב ן ווע ג וו י אמא ל — אהיים . 

...ס׳אי ז מלחמה . צ י ווע ט מע ן ד י שטא ט (טשערנאוויץ ) פארטיידיק ן ? צ י 
ווע ט מע ן אוועקגיי ן אזו י י אבע ר בעסאראבי ע ווע ט מע ן באשטימ ט ני ט אפגעב ן 
אזוי . דאר ף מע ן לויפ ן קודם־כ ל אהיים , אהין , קיי ן בריטשאן . 

דע ר אויטאבוס , ווא ס קורסיר ט צוויש ן בריטשא ן או ן טשערנאוויץ , הא ט 
זי ך אפגעשטעל ט שוי ן פונע ם ערשט ן טא ג אן . מע ן הא ט זי ך אפגערעד ט מי ט א 
פורמאן , באצאל ט פאר ן פער ד או ן וועגעלע . אינדערפר י אי ז ע ר געקומען , אפגע - 
בראכ ט ד י ידיעה : נישטא , זאג ט ער , שוי ן נישט א קיי ן ווע ג אודן , איבערגעשניט ן 
דע ם וועג.. . מי ר זענ ן אי ן א שטייג , נישט א וו ו צ ו לויפן . 

...אונדזע ר א גוטע ר פריינט , מעכעל ע וואלשטיין , או ן זיי ן זו ן ליוסיק , 
עטלעכ ע דאקטוירים , לערע ר או ן אנדערע , הא ט מע ן פארנומע ן או ן זי י זענע ן 
פארפאל ן געווארן . ווע ן ס׳אי ז נאכדע ם געקומע ן ליוסיק ס אלט ע ניאני ע או ן דער - 
ציילט , א ז ז י הא ט אליי ן געזע ן מי ט ד י אייגענ ע אויגן , ביי ם פרו ט א באר ג מי ט 
מתי ם או ן דע ר ערשטער , וועלכ ן ז י הא ט אויפגעדעק ט אי ז טאק ע געווע ן ליוסיק , 
או ן דע ר צווייטע ר אי ז געווע ן מעכעל ע או ן נא ד באקאנטע , הא ט מע ן אי ר פשו ט 
ני ט געגלויבט.. . ניש ט געוואל ט גלויבן ; ס׳אי ז אבע ר געווע ן דע ר אמת , דע ר 
שרעקלעכע ר אמת ; מע ן הא ט זי ך אי ן דע ם איבערצייג ט שפעטער . 

...פו ן בעסאראבי ע זיינע ן אי ן דע ר ציי ט אנגעקומע ן ווא ס אמא ל ערגער ע 
בשורות . מע ן הא ט ארויסגענומע ן ד י גאנצ ע יידיש ע באפעלקערונ ג פו ן ד י בעסארא - 
בע ר שטע ט או ן שטעטלע ך או ן זי י אריבערגעווארפ ן איבער ן דניעסטער , צ ו ד י 
דייטשן . באל ד דערוויס ן מי ר זיך , א ז מ׳הא ט זי י דאר ט ניש ט אנגענומע ן או ן מ׳הא ט 
זי י געיאג ט צוריק , א ז מ׳הא ט זי י פארשפאר ט אי ן לאגער ס אי ן יעדיניע ץ או ן אי ן 
סעקוראן.. . 

ע ס אי ז ד א נעב ן בריטשא ן א דארף , הרובנע , א רוסי ש דאר ף מי ט קאצאפעס . 

זי י האב ן גערטנע ר או ן ד י בעסט ע פרוכטן , גרינצייג , אוי ך האניק , וואק ס א.א.וו . 
דא ס אל ץ פלעג ן זי י ברענגע ן אי ן ד י ירידים־טע ג אויפ ן בריטשאנע ר מארק . איצט , 
א ז קיי ן ייד ן זענע ן אי ן בריטשא ן נישטא , ברענגע ן הרובנע ר קאצאפע ס זייער ע 
פראדוקט ן קיי ן טשערנאוויץ . איינמא ל הא ב אי ך אויפ ן מאר ק באגעגנ ט א באקאנט ן 
הרובנע ר קאצאפ , וואסיל . ע ר הא ט ע ם מי ר דע ר ערשטע ר אפגעגעב ן דע ם אמת ן 
גרוס , וו י ס׳אי ז צוגעגאנגע ן דע ר אומגליק , דא ם אויפהייב ן או ן ארויסשיק ן ד י ייד ן 


152 



פו ן בריטשאן , או ן אוו י וו י פו ן בריטשא ן אוי ך פו ן ד י אנדער ע שטע ט או ן שטעטלע ך 
פו ן בעסאראביע . ע ר הא ט מי ר קוד ם כ ל אפגעגעב ן א גרו ס פו ן מאטלע ן או ן 
סימעלען ; זי י זענע ן געווע ן דארט ן אי ן בריטשאן , או ן אווע ק מי ט אלע , מי ט ד י 
ארויסגעשיקטע . ע ר הא ט ע ס אוי ך מי ר איבערגעגעב ן א פר ט פו ן דע ר ארויסשיקונג , 
א ז בי י מיינע ם א קרוב , ליוסי ק שווארץ , א ן אדוואקאט , זענע ן אי ן דע ר ציי ט פונע ם 
ארויסשיק ן בייד ע קינדע ר געלעג ן קראנ ק אוי ף סקארלאטינ ע מי ט העכע ר 40 גרא ד 
היץ . ע ר הא ט געבעט ן מ׳זא ל ד י קינדע ר לאז ן דערוויי ל אי ן שפיטא ל ; ע ס הא ט 
ני ט געהאלפן , ע ר הא ט זי י געמוז ט אי ן דע ם צושטאנ ד מיטנעמען . 

6 א זייגע ר אינדערפר י הא ט מע ן געמאלד ן אי ן בריטשאן , א ז אל ע ייד ן 
דארפ ן זי ך פארזאמלע ן בי ז 9 א זייגע ר אוי ף דע ר "טאלעקע " ( א לאנקע) . מיליטער , 
פאליצי י או ן א ביס ל אונטערוועלט-ליי ט האב ן אכטוג ג געגעב ן א ז בי ז 9 א זייגע ר 
זאל ן שוי ן ד י ייד ן אי ן זייער ע היימע ן ניש ט זיין . אוי ף דע ר טאלעק ע (וויפ ל מא ל 
מיר , קיגדער , פלעג ן זי ך שפילן , שפאציר ן אוי ף דע ר דאזיקע ר "טאלעקע" , ע ם אי ז 
אמא ל געווע ן דע ר שבתדיקע ר שפאצי ר פאר ן שטעטל , איצ ט אי ז דאר ט געשטאנע ן 
דע ר אומגליק) , זענע ן שוי ן געשטאנע ן אנגעגריי ט פורלע ך פא ר ד י קינדע ר או ן 
קראנקע . הארצרייסנדיק ע געשרייע ן או ן געוויינע ן ד י גאנצ ע ציי ט אי ן שטעטל , 
איבער ן ווע ג או ן אוי ף דע ר טאלעקע . מע ן הא ט געמוז ט מיטנעמע ן אלע , מע ן הא ט 
ניש ט געלאז ט אי ן שטעט ל קיי ן איינציק ן ייד . ע ם אי ז געלעג ן אי ן גסיסה , אי ן זיינ ע 
לעצט ע מינוטן , א ן אלטע ר ייד . ד י קינדע ר האב ן געבעטן , מע ן זא ל זי י לאז ן בי ז 
זי י וועל ן אפגעב ן דע ם טאט ן דע ם לעצט ן כבוד . זי י האב ן געהא ט איי ן בריר ה : זי י 
האב ן געקאנט , ס׳אי ז געווע ן א חסד , דע ם גוס ס לאז ן אויפ ן ארט , זי י אבער , האב ן 
געמוז ט גיין . 

ד י נארמאל ע יידיש ע באפעלקערונ ג אי ן בריטשא ן הא ט געצייל ט א 12 טויזנ ט 
מענטש ן ; איצ ט זענע ן געווע ן בי ז 16 טויזנט , וויי ל ע ס זענע ן אריינגעקומע ן אהע ר 
פו ן ליפקא ן או ן סעקורא ן ד י יידן ; אי ן אנהוי ב מלחמ ה אי ז דא ס געווע ן אוי ף דע ר 
פראנט-ליניע . 

ד י אלטע , קראנק ע או ן ד י קינדער , וו י אוי ד אייניק ע זאכ ן פו ן די , וועלכ ע 
האב ן געקאנ ט גיי ן צופוס , נא ר זי י האב ן ניש ט געקאנ ט טראג ן זייער ע זאכן , הא ט 
מע ן איינגעארת ט אוי ף ד י פורלעך . ד י איבעריק ע הא ט מע ן אויסגעשטעל ט אי ן 
קאלאנעס , 300 מענטש ן אי ן א קאלאנע , ארומגערינגעל ט מי ט מיליטע ר או ן — 
אי ן מארש . 

אויפ ן וועג , ווא ס ווייטער , אל ץ ערגער . נא ר אייגיק ע היימיש ע גויי ם האב ן 
אפגעפיר ט זייער ע פאסאזשיר ן א ביס ל ווייטער . ד י גרעסט ע טיי ל זענע ן גי ד מי ד 
געוואר ן או ן אראפגעווארפ ן ד י פאסאזשיר ן מי ט ד י קלומיקלע ך או ן צוריקגעקער ט 
אהיים . דא ס אי ז נא ד געווע ן דא ס איידלסטע . שפעטע ר אי ז געוואר ן ערגע ר ; מע ן הא ט 
געהא ט צ ו טא ן מי ט פרעמד ע גויי ם ; זי י אליי ן האב ן פארקירעווע ט ד י פורלע ד אוי ף 
א זייטי ק וועג , ד י זאכ ן צוגענומע ן או ן ד י פאסאזשיר ן אפטמא ל דערבי י דערליידיקט . 
ווא ם ווייטע ר אי ז געוואר ן נא ד ערגער . ע ס אי ז געווע ן וו י אפגערעד ט צוויש ן קאנווא י 



או ן ד י באנדע ס פו ן ד י דערפער : מע ן הא ט אפגעשניט ן גאנצ ע גרופע ס פו ן ד י 
קאלאנעס , פו ן דע ר גאנצע ר מאסע , זי י פארפיר ט אי ן א זיי ט אי ן פעלד , אדע ר 
וואל ד — דאר ט בארויב ט או ן אויסגעהרגעט . דע ר ווע ג אי ז געווע ן פארזייע ט מי ט 
הרוגים . אי ן מאר ש הא ט מע ן געיאגט , געטריבן , געשלאגן . פי ל האב ן ני ט אויסגע - 
האלט ן או ן געבליב ן אויפ ן וועג . מע ן הא ט געלאז ט טאטע-מאמע , ברידער-שוועסטע ר 
או ן קינדער , או ן מע ן הא ט געמוז ט לויפן , געיאגט ע ווייטער.. . או ן ווא ם נענטע ר 
צו ם דניעסטער , אל ץ גרעסע ר ד י רציחות . 

צ ו אטע ק ( א שטעט ל ביי ם תיעסטער , פו ן דע ר זיי ט פו ן בעסאראביע , פו ן 
יענע ר זיי ט דניעסטע ר ליג ט מאהילעוו-פאדאלסק) , זענע ן ד י קאלאנע ס צוגעקומע ן 
שוי ן שטאר ק שיטערע . או ן איצ ט הא ט זי ד אנגעהויב ן דא ס אריבערפיר ן דורב ן 
דניעסטער . ד י ברי ק אי ז געווע ן אויפגעריסן , מע ן הא ט אריבערגעפיר ט אוי ף 
לאדקעס , פאראמען ; הא ט מע ן געווארפ ן אי ן וואסע ר אדיי ן זאכ ן או ן מענטשן , 
געשלאג ן או ן געהרגט.. . 

או ן פו ן יענע ר זיי ט דניעסטער , בי י מאהילעוו , אי ז ד א א באר ג ; יאג ט מע ן 
אוי ף דע ם בארג . מענטש ן ווארפ ן פו ן זי ך ארא פ יעד ן איבעריק ן גרא ם פו ן געפע ק ; 
ווע ר קא ן ע ס עפע ם נא ד אז א ווע ג לויפ ן מי ט געפע ק ארוי ף אויפ ן באר ג י או ן א ז 
מע ן אי ז שוי ן הע ט אויב ן — יאג ט מע ן צורי ק אראפ . ערשט , ווע ר ע ס אי ז נא ד 
געבליב ן בי י עפעס , ווארפ ט אי ן ווע ג ארא פ דא ס איבעריקע , וויי ל א ס ך מענטש ן 
קאנע ן ארא פ נא ך ערגע ר גיין , וו י ארויף.. . ד י זאכ ן קלויב ן נאכדע ם אוי ף אנדערע . 
ד י ייד ן יאג ט מע ן ווייטער , גלא ט אזוי , פא ר ספאר ט שוין , ארויף־אראפ , ארויף - 
ארא פ ; בי ז זי י בלייב ן א ן א נשמה , א ן א הארץ . 

פארמוטשעטע , דערשלאגענע , א ס ך פאריתומטע , זענע ן ענדלע ך ד י רעשט ־ 

לע ך אנגעקומע ן קיי ן מאהילעוו . ד י שטא ט א רואינירטע , אויסגעבאמבעטע , 
צעבראכענע , אי ז גריי ט זי י אריינצונעמע ן אי ן איר ע רואינעס , אבע ר ד א הייב ט זי ך 
א ן א נייע ס : ד י שטא ט אי ז נא ד אי ן ד י הענ ט פו ן ד י דייטשן , וועלכ ע זאג ן א ז זי י 
דארפ ן ניש ט ד י יידן , מע ן זא ל זי י צורי ק פארנעמען.. . 

או ן ע ס הייב ט זי ך א ן צוריק , דורב ן וואסע ר או ן ד י קאלאנעס , דורב ן באנייט ן 
רוי ב או ן מארד , קיי ן סעקוראן . ד א הא ט מע ן געמאכ ט א לאגער . ד א געפינע ן זי ך 
איצ ט אל ע ווא ם זענע ן נא ך גאנ ץ געבליב ן פו ן דע ם מארש . ד י בריטשאנער , ד י 
כאטינער , ד י ליפקאנער , דא ס אל ץ געפינ ט זי ך איצ ט אי ן סעקוראן . מיינ ע אוי ך ; 
וו י אזו י פארבינדע ט מע ן זי ך מי ט זי י י אפש ר פרווו ן זי י ארויסשלעפ ן ך 

איצ ט ווייס ט שוי ן גאנ ץ טשערנאווי ץ וועג ן דע ם אומגלי ק בעסעראביע , או ן 
ע ס זענע ן פארא ן פארשידענ ע באציאונגע ן אפיל ו צוויש ן ד י ייד ן צ ו דע ם אומגלי ק 
בעסאראביע . ד י טשערנאוויצער , ד י בוקאווינע ר הייס ט עם , האלט ן זי ך פא ר מע ר 
יחסנים . ד י בעסאראבער , מיינע ן זיי , האב ן עפע ס א שטיקעל ע חט א אוי ף זיך : זי י 
זענע ן כמע ט רוסישע , שטענדי ק געווע ן פרא-רוסיש , האב ן זי י אפיל ו פארדינ ט מא ם 
מע ן רעכנ ט זי ד מי ט זי י א פ א ביסעל ע ; אבע ר מי ט זיי , מי ט ד י בוקאווינע ר או ן 


154 



בפר ט מי ט ד י טשערנאוויצער , ווע ט מע ן זי ך אזו י ני ט באגיי ן — אזו י מיינע ן זי י — 
או ן דא ך אי ז מע ן אפע ס אומרואיק , מע ן הא ט מורא . 

ד י בעסעראבע ר אי ן טשערנאווי ץ האב ן אנדער ע דאגו ת : וו י אזו י רייס ט מע ן 
ארוי ס ד י נאענטע , ד י אייגענ ע פונע ם לאגער , פו ן סעקורא ן או ן פו ן יעדינעץ . אי ן 
יעדינעץ , דא ם ווייסע ן מי ר שוי ן אויך , הא ט מע ן אויסגעקוילע ט כמע ט דא ס גאנצ ע 
שטעט ל יידן . דא ם פארבליבענ ע ביט ל ארויסגעיאג ט אויפ ן ווע ג צו ם דניעסטער , 
איבער ן דינעסטע ר קיי ן "טראנסניסטריע" . 

...אי ך הא ב באקומע ן א גרו ס פו ן יענ ע — פו ן ד י ארויסגעשיקט ע קיי ן טראנס - 
ניסטריע . א ז ווי י אי ז צ ו דע ם גרוס . געבראכ ט הא ט אי ם אנאטאל י יעפיפאנאוויט ש 
באלבאשענקא , דע ר זו ן פו ן אונדזע ר בריטשאנע ר גלח , אונדזערע ר א "גוטע ר פריינט" . 
קיי ן גוטע ר פריינ ט אי ן אלגעמיי ן פא ר ייד ן — אי ז ע ר נישט . א ן אידעאלאגישע ר 
קוזאוועץ , נא ר א געוועזענע ר מיטשילע ר פו ן א ס ך יידיש ע קינדע ר פו ן דע ר 
בריטשאנע ר "אוטשילישטשע" , או ן פו ן דאנע ן ד י פארבינדונ ג או ן ד י גענייגטקיי ט 
פו ן זיי ן זיי ט מיטצוהעלפ ן צ ו לינדער ן ד י יסורי ם פו ן אייניק ע זיינ ע בריטשאנע ר 
געוועזענ ע מיטשילע ר או ן חברים . 

ע ר דערציילט : אויפ ן ווע ג קיי ן מאהילעוו , ביי ם ברוקירע ן ד י שאסייען , 

ארבעט ן יידיש ע יונגעלייט , נאקעטע , בארוועסע , הונגעריקע , אויסגעצערטע , האלב ־ 
סקעלעטן . עמיצ ר הא ט זי ך מרח ם געווע ן או ן פונ ם אויטא , מי ט וועלכ ן מע ן אי ז 
אדורכגעפאר ן נעב ן א גרופ ע פו ן אזעלכ ע ארבעטער , ארויסגעווארפ ן א ברויט . ד י 
יינגלע ך האב ן זי ך געווארפ ן אוי ף דע ם ברוי ט וו י ווילד ע חיות . וו י הינ ט געריס ן 
איינע ר ביי ם אנדערן , געביס ן ביי ם אנדער ן פו ן ד י הענט . ד י אויפזעע ר זענע ן צ ו 
או ן מי ט ד י קאלבע ס זי י צוטריבן . נא ך דע ם אי ז ע ס געוואר ן א "זאבאווע" , אז א בי י 
א טיי ל "בארעמהארציקע " מענער . זי י פלעג ן אומיסט ן פארן , ארויסווארפ ן גאנצ ע 
ברויט ן או ן צוקוק ן וו י ד י יינגלע ך רייס ן זיך . 

אי ן מאהילעו ו אליין , פא ר ד י טירן , ליג ן מענטש ן אנגעשוואלענ ע וו י בערג , 

מי ט ריזיק ע קע פ או ן ריזיק ע הענ ט או ן פי ס — אנגעשוואל ן פו ן הונגער , ליג ן זי י 
או ן בעט ן אוי ף זי ך דע ם טויט , ווא ס פארשפעטיקט , קומ ט ניש ט באפרייע ן פו ן דע ם 
יסורימדיק ן לעבן . אנדערע , ווידער , זענע ן אויסגעדאר ט וו י סקעלעטן . מע ן אי ז משוג ע 
פו ן הונגע ר או ן מע ן גיי ט נאקעט , איינפא ך נאקעט , אוי ף ד י גאסן . אזא ק א פאפי ר — 
אי ז קליידונג . או ן ע ר שטעל ט זי ך א פ ספעציע ל אוי ף נאקעט ע פרויע ן מי ט אנטבלויז - 
ט ע בריסטן , ווא ס הענגע ן נא ך וו י פוסט ע טארבעס . 

פאראיאר ן הא ט מע ן גערעד ט וועג ן הונדער ט פינ ף או ן אכצי ק טויזנ ט 
דעפארטירט ע פו ן בעסאראבי ע או ן בוקאווינע . נאכ ן זומע ר הא ט מע ן גערעד ט וועג ן 

250 טויזנט . דא ס זענע ן געווע ן אפיציעל ע ציפער ן : ייד ן האב ן זי ך זייע ר חשבו ן או ן 

\ 

רעד ן וועג ן 400 טויזנ ט דעפארטירטע . או ן 80 פראצענ ט פו ן דע ם — זענע ן אי ן מש ך 
פו ן ווינטע ר אומגעקומע ן פו ן הונגע ר או ן קעל ט או ן עפידעמיעס . או ן א חו ץ דע ם 


155 



זענע ן נא ד אי ן ד י זומערדיק ע דעפארטאציע ם א טיי ל פו ן ד י דעפארטירט ע ארויסגע - 
שיק ט געוואר ן פו ן טראנסניסטרי ע ווייטער , איבער ן בוג . 

ד י אויסגעמאטערטע , אויסגעמוטשעטע , הא ט מע ן ווייטע ר געיאגט . או ן ווידע ר 
הא ט זי ו ד א אי ן טראנסניסטרי ע אנגעהויב ן דא ס ווא ס אי ז געווע ן פריע ר אי ן טשער - 
נאווי ץ — ווע ר ע ם הא ט נא ד געקענט , הא ט זי ך אויסגעקויפט , באקומע ן ניי ע 
אויטאריזאציע ס צ ו בלייב ן אויפ ן ארט , אפעעשטופ ט דע ם מלאך־המו ת אוי ף א שטי ק 
צייט . ווע ד ע ם הא ט זי ך ניש ט געקענ ט אויסקויפן , אי ז אריבערגעשיק ט געוואר ן 
איבער ן בו ג צ ו ד י דייטש ן או ן מע ן וויי ס נישט , ווא ס ס׳אי ז מי ט זיי ן געווארן . 

.״״ד י ווא ם טראג ן דע ם געל ן צייכן , טראג ן אוי ד דע ם קריי ץ פו ן לייד ן ; ד י 
ווא ס טראג ן דע ם קריי ץ — טראג ן אוי ד דע ם געל ן שאנדפלע ק פא ר ד י לייד ן ווא ס 
מע ן טו ט א ן אומשולדיק ע מענטשן" . 

אי ד הא ב ע ם מיי ן באקאנטער , דע ר יידישע ר פרו י מיט ן צלמ ל אויפ ן האלדז , 
איבערדעצייל ט וו י א גלייכוואר ט או ן באל ד חרט ה געהאט : ווא ס פאר א טענו ת 
קע ן אי ד האב ן צ ו א ווערמל , וועלכע ס באקומ ט פו ן דע ר נאטו ר דע ם קאלי ר פו ן 
דע ם ארוס , דע ם שוץ־קאלי ר — דע ר שונ א זא ל ע ס ניש ט באמערקן . ד י נאטו ר אליי ן 
ווי ל דא ס ראטעווע ן או ן ד א מוז ן מענטש ן אליי ן מעג ן זי ד טראכטן , זי ך ראטעווען . 
דא ס צלמ ל אי ז אי ן דע ם פא ל דע ר שוץ־קאליר , א באהעלטעניש . 

... 1 סעפטעמבע ר 1942 . פו ן טראנסניסטרי ע האב ן מי ר שוי ן גענויער ע 
באריכט ן : א קלוגע ר רומענער , ווא ס האל ט זי ך פא ר א גוט ן פריינ ט פו ן יידן , הא ט 
כאראקטעריזיר ט ד י לאג ע פו ן ד י ייד ן דאר ט קור ץ או ן בינדיק , מי ט איי ן פראז ע : 
"ד י ייד ן האב ן דאר ט ניש ט קיי ן רעכ ט אוי ף לעבן" . טו ט מע ן אלצדינג , כד י זי י זאל ן 
אויסשטארבן . פו ן גאנ ץ בעסאראבי ע או ן בוקאווינ ע זענע ן געבליב ן אויפ ן אר ט 
נא ר 8 בי ז 10 טויזנ ט יידיש ע נפשות , ווא ס געפינע ן זי ך אי ן טשערנאווי ץ או ן זיצ ן 
שטענדי ק מי ט דע ר נשמ ה אי ן ד י הענ ט או ן מע ן וואר ט אוי ף א פרישע ר דעפארטא ־ 
ציע . ד י פריש ע דעפארטירט ע גייע ן שוי ן דירעק ט איבער ן בוג . 

...אי ן טראנסניסטרי ע ווארפ ט מע ן אריבע ר גרעסער ע גרופע ם איבער ן בו ג 
צ ו ד י דייטש ן או ן פו ן דארט ן מער ן זי י ערגע ץ נעלם . מע ן ווייס ט ניש ט פו ן זי י 
מע ר גארנישט , או ן יעדע ר פו ן אונד ז הא ט דאר ט ד י נאענטסטע . 

0 .א.ס . — ראטעווע ט אונדזער ע נשמות ! אומזיסט ! נישט א צ ו וועמע ן צ ו 
שרייען . ע ס ווע ט קיינע ר ניש ט הערן , ע ס רופ ט זי ר קיינע ר ניש ט אן . ע ס גיי ט 
צ ו גרונ ט א פאל ק או ן קיינע ר קומ ט ניש ט צ ו ודלף . ע ס הא ט זי ך אדורכגעשלאג ן 
אהע ר א קארטל , געשריב ן פו ן א ר ב פו ן ראווא-רוסקא , געשריב ן מי ט לאטייניש ע 
בוכשטאבן , מי ט העברעאיש ע ווערטער . דע ר ר ב שרייבט , מ׳זא ל איינלייג ן וועלטן , 
מ׳זא ל שרייען , מ׳זא ל מיטטייל ן אי ן אל ע עק ן וועל ט : מע ן ברענג ט או ם א פאלק . 
מע ן זאמעל ט אוי ף איי ן אר ט צענדליקע ר טויזנטע ר מענטשן , מע ן מאטער ט זי י 
אוי ס מי ט ארבעט , הונגע ר או ן דורשט , או ן נא ד דע ם ברענג ט מע ן זי י אום , צ ו 
טויזגטע ר מי ט אמאל , מי ט עלעקטרע . לויפ ט או ן שריי ט ! גי ט איבע ר אי ן אל ע עקן , 
אי ן אל ע וועלטן , שרייב ט דע ר רב . 


156 



וועמע ן איבערגעבן ו ווע ר זא ל שרייען ? ווע ר הער ט אונדז ? מי ר אליי ן 
זענע ן ד א באשטימ ט אוי ף פארניכטונג . גיש ט היינט , אי ז מארגן . 

...פו ן טראנסניסטרי ע הא ט מיי ן פריינדי ן עספי ר א . בערשטיין , באקומע ן 
דור ך אומבאקאנט ע וועג ן א צעטעלע , אי ן וועלכ ן ס׳שרייב ט זי ך : ראטעוועט , ס׳אי ז 
ווינטער . אי ד גי י אנגעטא ן אי ן א ווערעטקעלע , אויסגעשניט ן א לאד , א ז דע ר קא פ 
זא ל אדורכגיי ן או ן פארגארטל ט מי ט א שטריקעלע . אוי ף ד י פי ס הא ב אי ד גארנישט . 
אזו י אי ז אוי ד אנגעטא ן מיי ן קינד . מי ר שלאפ ן ניש ט ביינאכט , וויי ל ס׳אי ז אונד ז 
קאלט . מי ר האב ן זי ך ניש ט מי ט ווא ס צוצודעקן . שיק ט עפע ס אנצוטאן , א ז כ׳זא ל 
קענע ן ארויסגיי ן אי ן דרויס ן כאט ש בעט ן א נדבה . 

...ס׳אי ז ווירקלע ך אדורכגעפאר ן דור ך טשערנאווי ץ א טראנספאר ט מי ט ד י 
רעשטלע ך פו ן טראנסניסטריע , נאקעטע , בארוועסע , אפגעריסענע , אויסגעמאטערטע , 
אויסגעמוטשעטע . ע ם הא ט געמאכ ט איי ן איינדרו ק פו ן א גרופ ע אפגעריסענ ע 
בעטלערס.. . או ן דא ס זענע ן דא ד געווע ן אונדזער ע נאענטע , אונדזער ע קרובי ם או ן 
באקאנטע ! א שרעק , ווא ס ע ם אי ד פו ן זי י געווארן . 

איינע ר ווארפ ט ארוי ס אי ן איי ן אטע ם גרוסע ן פו ן דארטן , פ ו ד י פארבליבענע , 

פו ן ד י אומעעקומענע : דע ר או ן דע ר — געש.טארב ן פו ן הונגער ; דע ר דערשאסן , 
דע ם איבערגעלאז ט א פארחלשט ן אי ן וועג , ד י זענע ן פארפרויר ן געוואר ן א.א.וו . — 
אל ץ וועג ן אונדזער ע נאענטסטע.. . ווע ן מע ן זאגט : טויזנטע ר מענטש ן זענע ן גע - 
שטארב ן פו ן הונגער , פ ן קעלט , דערפרויר ן געווארן , מאכ ט דא ס א ן אייגדרוק , וו י 
סטאטיסטיק ; אבע ר ווע ן מע ן דערוויס ט זי ד א ז דע ר אייגענע ר אלטע ר קראנקע ר 
טאט ע אי ז געגאנגע ן איבער ן וועג , איבע ר פעלדער , געיאג ט דור ך ווילד ע בעסטיעס , 
או ן נאכדע ם געבלאנדזשע ט איבע ר פרעמד ע ערטער , געלעכצ ט נא ד א שטיק ל 
ברויט , או ן ס׳הא ט אי ם דא ם שטיק ל ברוי ט קיינע ר ניש ט דערלאנג ט או ן ע ר אי ז 
אנגעשוואל ן געוואר ן פו ן הונגע ר או ן נאכדע ם געשטארב ן מי ט א הונגער-טוי ט — 
א , דא ס אי ז שוי ן ניש ט קיי ן סטאטיסטי ק — דא ס אי ז דע ר טאט ע געשטארב ן פו ן 
הונגע ר!.. . 

(מ.צ) . ס׳ווער ן דערמאנ ט אי ן בו ך פאלגנדיק ע בריטשאנער , וועלכ ע זענע ן 
אומגעקומע ן אדע ר וועלכ ע לעב ן ני ט מער : 

זינ א געלפנשטיין־שילער , אש ר רזשאווינסקי , מאט ל ברייטמאן , זיסעל ע 
שילער , מש ה ברייטמאן , פריידעל ע שווארצער-העכט , מאי ר שווארצמאן . 

פו ן ד י לעבעדיק ע — זי י צ ו לאנג ע יאר ן — ד י שוועסטע ר דימיטמאנם , 

יאשק ע חויריש , דינ ה רויטמאן , יהודי ת רזשאווינסקי , גריש ע שווארצמאן . 

טאני ע פוק ס 

(אויסצוג ן פו ן אי ר בו ך " א וואנדערונ ג איבע ר אקופירט ע 
געביטן״ , בוענאס-איירע ס 1947 . ד י אויסצוג ן זענע ן 
צונויפגעקליב ן געוואר ן דור ך מ.צ.) . 


157 



אי ן בלוטיק ן ווע ג 


ביי ם אפטרעט ן פו ן דע ר רויטע ר ארמי י אי ז אונדזע ר שטא ט געבליב ן א 
גאנצ ע (כאטי ן או ן ליפקא ן האב ן זי י ביי ם אוועקגיי ן אונטערגעצונען) . א גרויסע ר 
טיי ל פו ן דע ר •יידישע ר באפעלקערונג , וויסנדי ק ווא ם ע ם וואר ט אוי ף זי י פו ן ד י 
רומענע ר או ן דייטשן , זענע ן מיטגעגאנגע ן מי ט דע ר רויטע ר ארמיי . אבע ר ביי ם ברע ג 
פו ן דניעסטער , אי ן נעפאראטאווע , האב ן א גרופ ע בריטשאנער , כלומרשט ע 
קאמוניסטן , געשאפ ן א מי ן קאמיסיע , ווא ס הא ט באשטימ ט ווע ר ס׳הא ט ד י רעכ ט 
אריבערצוגיי ן דע ם דניעסטע ר או ן ראטעווע ן דא ס לעבן , או ן ווע ר ניט . אזו י האב ן 
זי י געפסל ט אלע , לוי ט זייע ר מיינונג , בורזשויע ן אדע ר ציוניסטן . ס׳האב ן זי ך 
צוויש ן אנדער ע אומגעקער ט לוסי ק שוואר ץ מי ט זיי ן פאמיליע , מאי ר סניטיווקע ר 
או ן פאמיליע , שפעטערדיק ע קרבנו ת פו ן טראנסניסטריע . 

בשעת ן גרוש , ארויפגייענדי ק דע ם באר ג לעב ן בית-הקברות , האב ן א ס ך 
געקוק ט מי ט קנא ה אוי ף ד י קברים , זי ך געווונטש ן בעסע ר צ ו בלייב ן ד א בי י ד י 
אייגענ ע טויטע , איידע ר צ ו גיי ן אז א וועג , אי ן וועלכ ן ווע ר ווייס ט וו ו אונדזע ר געביי ן 
ווע ט אהינקומען . 

דע ר גרו ש הא ט זי ך געענדיק ט ערש ט אויפ ן צודיט ן טאג , ווע ן מ׳הא ט 
ארויסגעשיק ט ד י אונטערשטעליק ע : קראנק ע או ן קאליקע ם ; צוויש ן זי י דע ם בלינד ן 
יעק ב מלכזאן . א ט ד י אומגליקלעכ ע זענע ן באגליי ט געוואר ן דור ך חוז ק או ן 
געלעכטע ר פו ן בריטשאנע ר שקצים . 

אי ן שפא ן אויפ ן ווע ג קיי ן סעקוראן , לעב ן אברה ם ביטמא ן או ן פרויק ע 
וויינשטיין , הא ט ביטמא ן זי ך געווענדע ט צ ו אונד ז : ״מיל א אי ך — הא ט ע ר 
געזאג ט — הא ב ני ט געגלויב ט אי ן ציוניזם , אי ן ארץ־ישראל , אבע ר איר , ווא ס הא ט 
אל ע יאר ן אגיטיר ט או ן געארבע ט פא ר ארץ -ישראל , ווא ס זענ ט אי ר געזעס ן או ן 
געוואר ט אוי ף דע ם אומגלי ק י " 

אי ן סעקוראן , פילנדי ק א ז ד י כוחו ת פארלאז ן אונדז , או ן מי ר קענע ן ווייטע ר 
צופו ס ני ט גיין , האב ן מיר , אי ך או ן מש ה וויזילטיר , איבערגעקויפ ט מי ט צירינ ג 
א רומעניש ן אפיציר , ע ר זא ל אונד ז גיב ן א פיר ל צ ו פארן . מי ר האב ן אוי ך דע ם 
ר ב אפרת י מי ט אונד ז גענומען . מי ר זענע ן אפגעפאר ן נא ר א פא ר מעטער . הא ט 
א צווייטע ר רומענע ר מי ט קלע פ אונד ז אראפגעטריב ן פו ן דע ר פור . באזונדער ס 
שווער ע קלע פ הא ט באקומע ן דע ר ר ב ז״ל . כאט ש מי ר זענע ן געווע ן באטויב ט או ן 
טעמ ם צ ו אלעמען , הא ט דא ס האר ץ געריסן , קוקענדי ק וו י דע ר ר ב פארדעק ט מי ט 
ד י הענ ט דע ם קא פ פא ר ד י רוצחיש ע קלעפ . 

אי ן ווייטערדיק ן וועג , גייענדי ק דור ך א פארלאז ט שטעטל , האב ן זי ך גע - 
וואלגער ט אוי ף דע ר גא ס ספרים . משק ה גרופנמאכער , ז ע איך , רייס ט בלעטלע ך 
פו ן א חומ ש או ן באנוצ ט פא ר פאפי ר צ ו אלעמען . — ווא ס טו ט אי ר י הא ב אי ך 
אי ם געפרעגט . — אזו י ווי ל אי ך — אי ז געווע ן זיי ן ענטפער . ווע ן דע ר רבש״ ע 
קע ן אונד ז אזוינ ס טון , מע ג אי ך אוי ך אזו י האנדלען ! 


158 



געווע ן אוי ך צוויש ן אונד ז געשוווירענ ע אפטימיסטן : "וואס־זשע , אי ר זע ט 
ניט , פלע ג אברה ם וואטענמאכע ר זאגן , א ז ס׳אי ז משיח׳ ס צייט ן י מי ר לייד ן טאקע , 
אבע ר ד י ישוע ה אי ז נאענט . ס׳קומ ט ד י שע ה פו ן נקמ ה אי ן עמלק , או ן ליהודי ם תהי ה 
אורה" . אוי ד מש ה פער ל פלע ג דערווייז ן מי ט אותו ת ומופתים , לאגי ש או ן פאליטיש , 
א ז אונדזע ר בלוטיקע ר שונ א מו ז גי ך פאלן . דע ר ערשטע ר אי ז אומגעקומע ן אי ן 
סעקוראנע ר געט א פו ן שלאפקיי ט או ן הונגער , דע ר צווייטע ר אי ז דערגאנגע ן בי ז 
בא ר או ן דאר ט דערשאס ן געווארן . 

אי ן סעקוראנע ר לאגע ר הא ט אונד ז באזוכ ט דע ר נאטאריו ס באלבאשענקא , 

דע ם בריטשאנע ר גלח׳ ס זון . געפרעג ט זי ך אוי ף יוסף־ליי ב שילע ר או ן נא ך 
באקאנטע , געגעב ן געלד-שטיצע . נא ר יעד ן געהייס ן שטיי ן פונדערווייטנס , פא ר 
מור א צ ו פארקראכ ן ווער ן או ן זי ך אגשטעקן . 

געקומע ן אי ז אוי ך אמא ל סטאך , א חזירני ק פו ן בריטשאן . ע ר אי ז גע ־ 
שטאנע ן פו ן יענע ר זיי ט דראטיק ן פלויט , או ן יעד ן בריטשאנע ר ייד , ווא ס אי ז 
צוגעקומע ן נאענט , הא ט ע ר געשענק ט 20 ליי . געשטאנען , געקוק ט אוי ף אונד ז 
או ן דערבי י געגאס ן מי ט טרערן . 

א קליי ן ספר -תור ה הא ט מי ט זי ך געטראג ן יחזקאל י גאראדעצקי . אי ן א 
יום־קריאה , אוי ב מ׳אי ז געשטאנע ן אוי ף א ארט , הא ט ע ר ע ם ארויסגענומע ן ליינע ן 
דערין . נאכ ן צווייט ן גרו ש פו ן סעקורא ן הא ט ע ר צוזאמע ן מי ט זיי ן ספר-תור ה זיי ן 
ר ו געפונע ן אי ן א צוגעגרייט ן גרו ב אויפ ן ווע ג קיי ן מאהילעוו . 

כדא י צ ו פארצייכענען : אי ן ד י געציילט ע וואכ ן ווא ס מי ר זענע ן געווע ן 
אי ן סעקוראנע ר לאגער , ני ט געקוק ט אוי ף נויט , הונגער , קרענק , ווא ס האב ן זי ך 
פארשפרייט , אוי ף ד י צענדליקע ר טויטע , ווא ס מ׳הא ט יעד ן טא ג מקב ר געווען , 
האב ן מי ר צוזאמ ן מי ט ד י חאטינער , ווא ס זענע ן מי ט אונד ז געווען , געשאפ ן א 
קהילה-ראט , ווא ס הא ט אונד ז פארטיידיק ט פא ר דע ר מאכט , ארגאניזיר ט פא ר אי ר 
ארבעט-גרופן , ווא ם זענע ן געשיק ט געוואר ן צ ו פאריכט ן וועג ן או ן רייניק ן שטעט - 
לע ך ; אפגעטייל ט פונע ם ביס ן פא ר קראנק ע או ן גאנ ץ הילפלאז ע ; געגעב ן מעדיצי - 
ניש ע הילף ; באזארג ט ד י שו ל צ ו ימים־גוראים , פאריכ ט דע ם מרח ץ או ן געגריי ט 
זי ך צ ו א ברייטערע ר טעטיקייט , ווע ן ני ט דע ר פלוצימדיקע ר באפע ל : גיי ן ווייטע ר!.. . 

מיט ן אפטרעט ן פו ן ד י רוסיש ע חיילו ת אי ן אוקראינע , זענע ן מי ט זי י 
מיטגעגאנגע ן א ס ך יידן . ד י ווא ס האב ן געהא ט מעגלעכקייט ן דא ס צ ו טון . געבליב ן 
אי ן ד י שטעטלע ך זענע ן ד י ארעמ ע או ן פיזי ש שוואכע . ס׳אי ז לייכ ט זי ך פארצו - 
שטעל ן ווא ס זי י האב ן איבערגעלעב ט ביי ם אריינקומע ן פו ן ד י דייטשן , דערנא ך ד י 
רומענער . וו י זי י האב ן זי ך דערוווס ט א ז געטריבענ ע ייד ן פו ן בעסאראבי ע גייע ן 
דור ך זייער ע מקומות , האב ן זי י אי ן איילעני ש צוגעגריי ט או ן אונד ז באגעגנ ט מי ט 
עסן . נא ד מאהילעו ו פאדא ל או ן נא ד אזארעניץ , וו ו מי ר האב ן בכל ל קיי ן ייד ן 
ניש ט געטראפן , זענע ן מי ר נא ד צווי י רעגנדיק ע טע ג געקומע ן קיי ן לוטשינעץ . 
דאר ט האב ן מי ר אי ן מיט ן שטעט ל געטראפ ן א גרופ ע ייד ן בי י גרויס ע קעסלע ן 


159 



מי ט קארטאפל-סופ . יעדע ר פו ן אונד ז הא ט באקומע ן א טעלע ר סו פ מי ט א שטיק ל 
ברויט . ני ט צ ו באמאל ן דע ם טע ם ווא ס מי ר האב ן אי ן דע ם עס ן געפילט , או ן דע ר 
מו ט או ן חיו ת ווא ס ד י יידיש ע סאלידאריטע ט הא ט געשטארקט , בי י אונדזע ר 
מאראלישע ר געפאלנקייט . 


אי ן געט א קאפייגארא ד 

כד י צ ו האב ן א מינימאל ע פארשטעלונ ג פו ן ד י שרעקליכ ע לייד ן ווא ס מי ר 
זענען , במש ך פונ ם ערשט ן יא ר געטא , אויסגעשטאנען , אי ז גענו ג צ ו דערמאנע ן 
אייניק ע פאל ן או ן מאמענטן : 

ניש ט געקוק ט אוי ף דע ר סכנ ה געשלאג ן אדע ר געשאס ן צ ו ווערן , האב ן 
ייד ן זי ך באהאלט ן אונטע ר דע ר קאזארמ ע פו ן רומעניש ן מיליטע ר (אויסע ר דע ר 
געטא) , געוואר ט בי ז מ׳ווע ט ארויסווארפ ן ד י שאלעכ ץ פו ן קארטאפל , ווא ס מע ן הא ט 
געקאכ ט פא ר ד י סאלדאטן , או ן ד י מציא ה געבראכ ט אל ס שפיי ז פא ר וויי ב 
או ן קינדער . 

אייניק ע האב ן זי ך דערוווס ט וו ו מע ן באגראב ט געפגרט ע פערד , האב ן זי י פו ן 
ד י גריבע ר דא ם פליי ש אודי ם געבראכט , גענוצ ט אליי ן או ן אוי ך אנדער ע פארקויפט . 
ווע ן מ׳הא ט דערפו ן איבערגעגעב ן דע ר מאכט , הא ט מע ן ד י פגרי ם באגאס ן מי ט 
נעפט , אבע ר דא ס הא ט אוי ר ווייני ק געהאלפן . 

ווע ן אי ך , מיי ן פדו י או ן קינז־ער , זענע ן אי ן א צימער ל פו ן ד ׳ ע ל ד / ני ט קיי ן 
באהייצטס , אי ן שטארק ן האלב ן ווינטער , געלעג ן אל ע אי ן איי ן ציי ט אי ן א שווער ן 
טיפוס , ני ט געהא ט לחלוטי ן מי ט ווא ס זי ך אי ן שלאפקיי ט צ ו קוויקן , פלעג ט אונד ז 
באזוכ ן שלמ ה קרעמער , אליי ן געשוואל ן פו ן הונגער , איינגעוויקעל ט אי ן צעריסענ ע 
שמאטעס . קומ ט ע ר אי ן א אינדערפר י (נאכדע ם וו י זיי ן זו ן הא ט אי ן אוונ ט פריע ר 
געקלאפ ט אי ן פעגצטער , געבעט ן "הא ט רחמנות , גי ט עפע ס עסך ) או ן אויסגע - 
וויינ ט זיינ ע צרות . כ׳הא ב אי ם אנגעוויז ן אוי ף א פא ר זאכן , ווא ס כ׳פארמא ג נאך , 
או ן אי ם געהייס ן זי י פארקויפן . אליי ן נהנ ה זיי ן או ן אונ ת אוי ך עפע ס ברענגען . 

אונדזע ר פאמילי ע פלעג ט אוי ך אפטייל ן פונע ם מד ל פא ר דע ר פרו י או ן 
קינדע ר פו ן איציק־אהר ן גורוויץ , ווא ס זענע ן אל ע געליג ן קראנק , אוי ף א שטיי - 
נערדיק ן די ל אי ן א געוועזענע ר סאוויעטישע ר קלייט . אי ן אייגע ם א פרייטיק ן 
אינדערפרי , בי ן אי ך צ ו זי י געקומע ן או ן געטראפ ן ד י מוטע ר מי ט א טאכטע ר 
טויטע , ד י צווייט ע טאכטע ר גוססט , או ן דע ר זון , מילי , ליג ט צוויש ן זיי , רעד ט 
מי ט מיר , או ן ווע ן אי ך לע ג אי ם פא ר א ביס ל ארבעס-סופ , ווי ל ע ר ניט . נא ר ע ר 
זאג ט מי ר : שלמה , בי י מי ר צוקאפנ ס ליג ט א פעקל . דאר ט הא ב אי ך נא ך א פא ר 
גוט ע קאלאשן . אי ך בע ט אייך , נעמ ט זיי , פארקויפט , או ן פא ר דע ם געל ט קויפ ט 
מי ר א שטיק ל קאלבע ס מי ט ברויט . לאמי ך כאט ש איינמא ל פאר ן טוי ט זי ך 
אנעסן.. . 


160 



א ט אי ן אז א לאג ע או ן אי ן אזוינ ע אומשטענד ן הא ט ד ך געשאפ ן צוויש ן 
אונד ז א מי ן ״קהילה״ . אי ר טעטיקיי ט אי ז באשטאנע ן : צושטעל ן ארבעטע ר לוי ט 
דע ר פאדערונ ג פו ן דע ר מאכט ; זאמלע ן ד י קליידע ר או ן זאכ ן פו ן ד י פארשטארבענ ע 
כד י צ ו שאפ ן מיטלע ן אוי ף מקב ר זיי ן ד י טויט ע או ן וו י מעגלע ך צודעק ן ד י 
נאקעטקיי ט פו ן ד י לעבעדיקע ; אפבעט ן אדע ר אפקויפ ן גזרו ת רעות . צולי ב דע ם 
פלע ג ד י קהיל ה אפיל ו ארויפלעג ן געוויס ע שטייער ן אוי ף ד י ווא ם זענע ן געווע ן 
אי ן עפע ס א בעסערע ר לאג ע (ד י ארטיק ע ייד ן או ן ד י בוקאווינע ר מגורשים) . 

מי ר האב ן אוי ך פארזוכ ט ד י קלל ה פו ן א פא ר קהיל ה מיטגלידע ר או ן יידיש ע 
מיליציאנערן , ווא ס האבן , כד י נוש א ח ן זיי ן בי י נאטשאלסטווא , גענו ג צרו ת 
פארשאפ ט ד י עלענד ע מענטשן , געשלעפ ט זי י צ ו שווערע ר ארבע ט אדע ר ארויסגע - 
שיק ט אי ן ארבעטס-לאגערס . דא ס אי ז א באזונדע ר טרויערי ק קאפיטל , ווא ס אי ז 
באקאנ ט אל ע ווא ס זענע ן דורכגעגאנגע ן ד י פינסטער ע יאר ן פו ן געט א או ן לאגער . 

אבע ר אוי ך ד י כלומר׳שט ע פריווילעגי ע פו ן שאפ ן ארגאניזירט ע הילף , פו ן 
שטיצ ן איינע ר דע ם צווייט ן או ן בכל ל דע ם זכו ת צ ו געפינע ן זי ך אונטע ר א דא ך 
איבער ן קאפ , אי ז בי י אונד ז צוגענומע ן געוואר ן אינע ם מאמענט , ווע ן אגהוי ב 
זומע ר אי ז געקומע ן אויפ ן אר ט פו ן רומעניש ן "שעף " א דייטשע ר קאמענדאנט . 
ע ר הא ט געפונע ן א ז צופי ל ייד ן לעב ן נאך.. . 

ע ר הא ט אל ע יידן , אויסע ר אייניק ע ארבעטע ר פא ר זיינ ע באדערפענישן , 
ארויסגעטריב ן אי ן א וואל ד אוי ף א קליינע ם שטח , ארומגעצוימ ט מי ט שטעכיק ן 
דראט , אונטע ר דע ר שמיר ה פו ן אוקראיניש ע מיליציאנטן . או ן ווע ר ס׳הא ט געפרווו ט 
אריבערשפאנע ן ד י גרעניץ , אי ז אויפ ן אר ט דערשאס ן געווארן . 

דא ס געפינע ן זי ך אונטער ן פרייע ן הימ ל אי ן קאלטע , רעגנדיק ע טע ג או ן 
געכ ט ; דא ס לייד ן פו ן הונגע ר או ן שמוץ , א ן א מעגלעכקיי ט זי ך אפצווואשן , האב ן 
געבראכ ט צ ו דעם , א ז מענטש ן האב ן אנגעהויב ן פאל ן ממ ש וו י פליגן , וו ו מ׳הא ט 
געגעב ן א שפאן , האב ן זי ך געוואלגער ט טויט ע קערפערם . ני ט צ ו דערקענע ן אוי ף 
זי י ד י מענטשלעכ ע צורה . בעינ י ראית י א טוי ט קינד , ווא ס זיי ן קערפע ר אי ז געווע ן 
באדעק ט מי ט לייז , ווא ס האב ן זי ך איינגעגראב ן אי ן זיי ן ליי ב או ן ע ם אויפגעגעסן . 

פויער ן פו ן ארומיקע ר געגנ ט פלעג ן קומע ן צו ם פלויט , שטיי ן או ן קוק ן 
אויפ ן ביי ז ווונדער . א פא ר פו ן זיי , וו י צ ו רייצ ן אונדז , האב ן מיטגעבראכ ט מי ט 
זי ד עסן , או ן ד י קערעלע ך פו ן וויינש ל אריבערגעווארפ ן איבער ן פלויט . קינדע ר 
האב ן זי ך אוי ף דע ם געווארפן , אויפגעהויב ן פו ן דע ר ער ד או ן גליי ך אי ן מויל . 

ד י ישוע ה א ת געקומע ן פו ן ד י עטלעכ ע ייד ן ווא ס זענע ן געבליב ן אי ן 
שטעטל . זי י האב ן דור ך געהיימ ע וועג ן אלארמיר ט ד י ייד ן אי ן מאהילעוו . מי ט 
דע ר ודל ף פו ן א ודבש ן סכו ם אי ז דע ר קאמענדאנ ט בעסע ר געווארן ; צוערש ט 
דערלויב ט צופיר ן אונד ז עסן , דערנא ך א טיי ל צוריקקומע ן אי ן שטעטל . 

ד י סצענע , ווע ן מ׳הא ט דא ס ערשט ע מא ל ארויפגעבראכ ט אנגעשניטעג ע 
שטיקלע ך ברוי ט אי ן לאגער , ווע ל אי ך אייבי ק ני ט פארגעסן . ווע ן דא ס פיר ל 
אי ז אריינגעפארן , האב ן זי ך אל ע דערצ ו א וואר ף געטון , אזו י א ז ס׳אי ז אומעגלע ך 


161 



געווע ן דא ס ברוי ט צ ו טיילן . ד י קולו ת או ן יאמער ן פו ן ד י אויסגעהונגערט ע זענע ן 
געווע ן ע ד ל ב השמים . ווע ן ד י טיילער ס האב ן זי ך קיי ן עצ ה ני ט געקענ ט געבן , 
האב ן זי י דא ס ברוי ט געווארפ ן איבע ר ד י קעפ . מ׳אי ז געפאל ן איינע ר אויפ ן צווייטן , 
זי ך געריס ן איבע ר א שטיק ל ברויט , אזו י א ז ס׳אי ז מע ר געגאנגע ן לאיבו ד וו י צו ם 
נוצן . פארשטענדלע ד א ז דע ר רוב , באזונדער ס ד י שוואכערע , זענע ן געבליב ן א ן 
א פיצ ל ברויט . 

ערש ט ווע ן מ׳הא ט דע ם קאמאנדאנ ט געביט ן אוי ף א רומענישן , זענע ן ד י 
לעצט ע איבערגעבליבענ ע געקומע ן צורי ק פו ן וואל ד אי ן שטעטל . 

ש . מייסכר ג 


אי ן בערשאדע ר לאגע ר 

ס׳אי ז געווע ן אי ן טא ג פו ן שמחת-תורה . כ׳בי ן געליג ן נא ד א שמערע ר 
קרענק . צווי י פרויע ן זענע ן מי ד געקומע ן באזוכן . פלוצי ם אי ז אריי ן אונדזערע ר א 
באקאנטע ר : 

"ווא ס זיצ ט אי ר ד א אזו י רואי ק ז ס׳אי ז דא ד א גרויס ע שמח ה אי ן גאס . 

כ׳הא ב אליי ן געלייעג ט א טעלעגרא ם א ז אל ע ייד ן פאר ן צורי ק אהיים" . 

מי ר האב ן געקוק ט אוי ף אי ם פארווונדער ט ; ע ר הא ט אונד ז ניש ט אפגעלאז ט 
או ן געיאג ט ארויס . אמת , ייד ן האב ן אי ן דע ר גא ס געטאנצ ט פא ר פרייד . ד י פריי ד 
הא ט מי ד אבע ר ניש ט געווארעמ ט ; מי ד הא ט געשראק ן א ז ס׳אי ז אפש ר א טריק . 
הא ט מע ן מי ד אויסגעלאכט . 

או ן אזו י זענע ן מיר , איך , נחום־בע ר או ן דא ס קיגד , נאכגעגאנגע ן דע ם עול ם 
יידן , ווא ס מ׳הא ט געהייס ן גיי ן אי ן שטאט-גארט ן זי ך פאררעגיסטרירן . געוויינלעך , 
הא ט קיי ן יידישע ר פו ס ניש ט געטאר ט אריבערשפאנע ן דע ם גארטן . או ן איצט , 
אריינקומענדי ק אי ן גארטן , הא ט זי ך מי ר געדאכ ט א ז ד י ער ד ברענ ט אונטע ר מיינ ע 
פיס . כ׳הא ב מי ד געבעט ן בי י מיי ן מא ן מי ר זאל ן ארויסגיי ן פו ן דארטן , וויי ל כ׳הא ב 
געהא ט א שלעכט ן פארגעפי ל — האב ן מענטש ן מי ך אויסגעלאכט . 

ד י רי י אי ז געווע ן א לאנג ע ; כ׳הא ב ניש ט געקענ ט איינשטיין , בי ן אי ך אווע ק 
צ ו מיי ן פאטע ר זכרונו-לברכה . כ׳הא ב אי ם געטראפ ן ביי ם פענצטע ר פארטראכ ט 
או ן פארזארגט . הא ב אי ך אי ם געפרעג ט : ד ו ווילס ט זי ך ניש ט פארשרייב ן צ ו פאר ן 
אודים ? ענטפער ט ע ר מי ר : מיי ן קינד , ווע ן אל ע וועל ן אהיימפארן , וועל ן מי ר אוי ך 
פארן . אי ד גלוי ב זי י אבע ר נישט , ד י גזלנים . 

כ׳בי ן צורי ק אווע ק אי ן גארט ן ארויסצורופ ן מיי ן מא ן מיט ן קינד . כ׳הא ב געפיל ט 
א ז א ן אומגלי ק קומט . ס׳אי ז שוי ן אבע ר געווע ן צ ו שפע ט : דע ר גארט ן אי ז געווע ן 
ארומגערינגל ט מי ט זשאנדארמען . ד י פרויע ן הא ט מע ן אכזריות׳די ק געשלאג ן או ן 
ארויסגעשטויס ן ; ד י מענע ר אויסגעשטעל ט אי ן רייע ן או ן אונטע ר א שטרעגע ר מא ך 
אוועקגעפיר ט אי ן קאמענדאטור . פו ן דאר ט פלע ג מע ן אוועקשיק ן אוי ף שווערע ר 
ארבעט , פו ן וועלכע ר מ׳הא ט זי ך שוי ן ניש ט אומגעקערט . 


162 



וו י אל ע פרויע ן בי ן אי ך געשטאנע ן או ן געוויינט , צוזעענדי ק וו י מע ן פיר ט 
אווע ק אונדזער ע מענער . כ׳הא ב מי ר געקלערט , א ז מע ן טא ר זי ך ניש ט פארלאז ן 
אוי ף נסי ם או ן אנגעהויב ן זוכ ן עפע ס א צוגאנ ג דור ך פראטעקצי ע — אבע ר אומזיס ט ! 
מיי ן בעל-בית , א בערשאדע ר ייד , אי ז געגאנגע ן מי ט מי ר ביינאכ ט בי ז צ ו דע ר 
קאמענדאטור . אונטע ר א בוי ם זענע ן מי ר געשאטנע ן או ן געוואר ט אפש ר מעל ן 
מי ר עמיצ ן דערזען . נא ך א פא ר שע ה הא ב אי ך דערזע ן מיי ן מא ן צוזאמע ן מי ט 
נא ד א יידן , ווא ס ד י סאלדאט ן שטויס ן זי י או ן שרייע ן : "אנטלויפט , מע ן זא ל איי ך 
ד א מע ר ניש ט זעו" . 

כ׳בי ן צוגעפאל ן צ ו מיי ן מא ן : ״וו ו אי ז דא ס קינ ד ? ״ הא ט ע ר געזאג ט מי ר 
זאל ן אווע ק פו ן דארט ן או ן דערנא ך ראטעווע ן דע ם זון . ערש ט אינדערהיי ם הא ט 
ע ר מי ר דערצייל ט א ז אונדזע ר זון , ווא ס אי ז דעמל ט אל ט געווע ן 14 יאר , הא ט 
זי ך געבעט ן ביי ם אפיצי ר א ז זיי ן פאטע ר אי ז א קראנקער , ווע ט ער , דע ר זון , גיי ן 
או ן ארבעט ן פא ר צוויי . או ן אזו י הא ט דע ר זו ן צוגעזאג ט דע ם פאטע ר א ז ע ר ווע ט 
באצייטנ ם מאכ ן א פליט ה ; זאל ן מי ר ד י עלטער ן זיי ן רואיק . 

אי ך הא ב אבע ר געוווס ט א ז אנטלויפ ן אי ז א גרויס ע סכנה . ארו ם פינ ף 
פארטאג , אינדרויס ן נא ך האלב-פינצטער , בי ן אי ך געלאפ ן אי ן קאמענדאטו ר ; אל ע 
זענע ן דאר ט געווע ן פארשפאר ט אי ן א שטאל . א ן אפיצי ר מי ט סאלדאט ן האב ן 
זי ך דאר ט געדרייט , פארטי ק צ ו שיס ן אוי ף יעד ן ווא ס ווע ט פרווו ן אנטלויפן . מי ט 
גרוי ס מ י הא ב אי ד ווי-ס׳נישט-אי ז דורכגעריס ן צו ם קאמאנדיר . שווער ע קלע פ 
האב ן מי ד באגליי ט בי ז צ ו אים . דע ר קאמאנדי ר הא ט זי ך פארנומע ן מי ט ד י רשימו ת 
פו ן ד י צוגעגרייט ע צו ם ארויסשיקן . כ׳הא ב מי ד בי י אי ם געבעט ן א ז דא ס קינ ד אי ז 
קראנ ק או ן געבליב ן דע ר איינציקע ר פו ן דע ר פאמיליע . 

א ווייל ע הא ט ע ר אוי ף מי ר ביי ז געקוקט , דערנא ך געזאגט , א ז אוי ב כ׳ווע ל 
ברענגע ן א ן אנדער ן אוי ף מיי ן זונ׳ ס פלאץ , ווע ט ע ר אי ם אפלאזן . וו ו געפינ ט מע ן 
א ן אנדער ן ? מי ט גרוי ס מ י הא ב אי ד צוזאמענגענומע ן בי י מיינ ע פריינ ט 1500 
מארק , איינגעפאק ט אל ץ ווא ס כ׳הא ב פארמאג ט או ן ארויסגעלאפ ן ע ס גיב ן מיי ן זון , 
אפש ר ווע ט ע ר זי ך קענע ן ראטעווען . כ׳הא ב אי ם שוי ן געטראפ ן אויפ ן לאסט - 
מאשי ן — או ן מיינ ע לייד ן זענע ן געווע ן אומבאשרייבלעך . פלוצי ם הא ט זי ך גע - 
מאלד ן א בחור , ווא ס אי ז געווע ן גריי ט צ ו פאר ן פא ר געל ט או ן פארבייט ן מיי ן זון . 

כ׳בי ן אווע ק צו ם קאמאנדיר . הא ט ע ר באטראכ ט דע ם בחו ר או ן געזאגט : 

״גוט , זי י וועל ן בייד ע גייך . כ׳בי ן צוגעפאל ן צ ו זיינ ע פי ס מי ט א יאמע ר : "ביס ט 
אפש ר אוי ך א פאטע ר פו ן קינדע ר ; הא ב רחמנות , גי ב מי ר צורי ק מיי ן איינציק ן זוך . 

ד י ארומיק ע זענע ן געשטאנע ן מי ט אראפגעלאזט ע קעפ . א ווייל ע ווא ם הא ט 
געדויער ט א ן אייביקייט . ענדלי ד הא ט ע ר געזאג ט : "גי ב אל ץ מא ם ד ו האסט , או ן 
נע ם אי ם צ ו או ן אנטלויפ ט ביידע! " 

אזו י הא ב אי ד געראטעווע ט מיי ן זו ן פו ן א זיכער ן טויט . 

אסת ר רעכטע ר 


163 



צורי ק אהיי ם 


אי ן ד י קנאפ ע 3 יא ר ווא ס מי ר זענע ן געווע ן אי ן דע ם גיהינו ם טראנסניסטרי ע 
הא ט אוי ף קיי ן איי ן טא ג ני ט אויפגעהער ט נאג ן ד י בענקשאפ ט נא ך דע ר היימשטא ט 
בריטשאן , וו ו מי ר האב ן אונדזער ע אל ע יאר ן פארבראכט , או ן פו ן וועלכע ר מי ר 
זענע ן אזו י אכזריותדי ק אפגעריס ן געוואר ן דור ך אונדזע ר בלוטיק ן שונא . 

ווע ן מי ר זענע ן באפריי ט געווארן , הא ט ממ ש ד י ער ד אונטע ר אונ ת געברענ ט 
מיט ן וויל ן צורי ק אהיים . נא ר ד י רוסיש ע מאכ ט הא ט ני ט דערלויב ט תיכ ף צוריקצו - 
פארן , מי ט דע ר טענ ה א ז ד י וועג ן זענע ן פארנומע ן מי ט איבערפיר ן מיליטער , או ן 
ע ס פעל ט זיכערקיי ט אוי ף ד י וועגן . מי ר אבע ר האב ן ני ט געקענ ט איבערטראג ן 
דא ס ווארט ן ; ממ ש מי ט סכנו ת נפשו ת האב ן מי ר זי ך דורכגעריס ן דור ך אל ע 
שטערונגע ן או ן צורי ק אינדערהיים.. . 

אבע ר וו ו בריטשא ן ? ווא ס בריטשא ן ? שטיקלע ך געוועזענ ע גאסן , פאר - 
ברענט ע שטיבער , אי ן סאמ ע צענט ר וו ו ס׳זענע ן געווע ן שווארצמאנ ס או ן שפיזעל ם 
קלייט ן — א גרויסע ר פלא ץ באדעק ט מי ט קויל ן או ן פארברענט ע שטיקלע ך אייזן . 
פו ן ד י געציילט ע געבליבענ ע הייזע ר קוק ן אוי ף אונ ת מי ט שרע ק פינצטער ע 
לעכער , ווא ס זענע ן אמא ל טיר ן או ן פענצטע ר געווען , או ן דערמאנע ן וו ו מי ר זענע ן 
אי ן דע ר וועלט . כאט ש זע ץ זי ך אוי ף דע ר ער ד באוויינע ן דע ם חורבן.. . 

או ן דא ס קבלת-פני ם פו ן ד י שכני ם ?.. . ברוגז׳ ע או ן אנטוישטע ; זי י האב ן זי ך 
גארני ט גערעכ ט א ז מי ר וועל ן צוריקקומען . או ן בעיקר , ד י מור א פא ר דין־וחשבון . 
טאמע ר דארפ ן זי י צוריקגעב ן דא ס גערויבטע . או ן באמת , אייניק ע האב ן אנגעהויב ן 
אומקער ן זאכן , ווא ס ייד ן לעבן־געבליבענ ע האב ן זי י אריינגעטראג ן אי ן טא ג פו ן 
גרוש . ס׳הא ט אבע ר לאנ ג ני ט געדויערט , בי ז זי י האב ן זי ך איבערצייג ט א ז ד י 
מור א אי ז א ן אומזיסטיקע . וויי ל אי ן פאל ן ווא ס מ׳הא ט דערקענ ט זאכ ן או ן זי ך 
געווענדע ט צ ו דע ר מאכט , הא ט ז י זי ך מי ט גרוי ס גנעדיקיי ט באצויג ן צ ו ד י רויבער , 
או ן ווע ן אזעלכ ע ענייני ם זענע ן געקומע ן פאר ן געריכט , הא ט דע ר שופ ט געפסקנ ט א ז 
זי י האב ן זוכ ה געווע ן פו ן הפקר , או ן ע ס געהער ט צ ו זיי . 

אי ן מש ך פו ן אייניק ע וואכ ן האב ן זי ך צונויפגעקליב ן א טויזנ ט בריטשאנע ר 
לעבן־געבליבענ ע ייד ן (לוי ט דע ר רשימ ה ווא ם כ׳הא ב געזע ן בי י מש ה קארנבלוב נ 
סעקרעטא ר פו ן שטאט-פארוואלטונג) , בער ך 10 פראצענ ט פו ן דע ר געוועזענע ר 
יידישע ר באפעלקערונ ג אי ן בריטשאן . ד י צוריקגעקומענע , צוזאמע ן מי ט ד י בוקאווי - 
נע ר יידן , בערד ׳ א 3000 , ווא ס האב ן זי ך אומגעקער ט פו ן טראנסניסטרי ע או ן זענע ן 
אוי ף א גאנ ץ יא ר פארשטעק ט געווארן , ני ט געהא ט קיי ן דערלויבעני ש צוריקצו ־ 
פאר ן אי ן זייער ע היימען . האב ן פארפול ט ד י איבערגעבליבענע , הרוב ע הייזער . (ד י 
בעסער ע הייזער , ווא ס ד י רומענע ר האב ן גענומע ן פא ר זייער ע אנשטאלטן , זענע ן 
אוי ך איצ ט געווע ן פארנומע ן דור ך רעגירונגס-אנשטאלט ן או ן זייער ע אנגעשטעלטע) . 
באל ד הא ט זי ך אנגעהויב ן א יאגעניש , א רייסעני ש איבע ר א טישל , א בענקל , 
א צעבראכ ן בעטל , ווא ס ד י גויי ם האב ן איבערגעלאז ט אי ן ד י צערויבט ע הייזער . 


164 



מ׳הא ט וו י ס׳אי ז פארקלאפ ט ד י טיר ן או ן ד י פענצטער , צונויפגעדראנג ט זי ך גאנצ ע 
פאמיליע ס אי ן איי ן צימע ר ; געשלעפ ט ברעטע ר פו ן פלויט ן או ן צונויפגעשטעל ט א 
געלעגער . דא ס אל ץ אי ז געטא ן געוואר ן ני ט א ן מור א פא ר דע ר נייע ר מאכט , ווא ס 
הא ט זי ך שטרענ ג באצויג ן צ ו דע ר טעטיקיי ט פו ן ד י צוריקגעקומענע . אי ך מי ט 
במ י רויטע ר האב ן שיעו ר ני ט באצאל ט מי ט אונדזע ר פרייהיי ט פא ר א בעטל , ווא ס 
מי ר האב ן גענומע ן אי ן א פארלאזטע ר שטוב , ווע ן א נאטשאלני ק פו ן נ.ק.וו.ד . הא ט 
געזאג ט א ז דא ס בעט ל הא ט ע ר פא ר זי ך געלאזט . 

נאכ ן כלומרשט ן איינארדנע ן זי ך הא ט זי ך אנגעהויב ן א נישטער ן נא ד היונ ה — 

צ ו דערהאלט ן דא ס לעבן . דערבי י רוק ט זי ך צ ו דע ר ווינטער , ד י וווינונגע ן זענע ן 
לחלוטי ן ני ט צוגעפאסט . אייניק ע פו ן ד י ארטיק ע איינוווינע ר הא ט זי ך איינגעגעב ן צ ו 
באקומע ן רעגירונגס-שטעלעס , אדע ר ארבע ט אי ן בעלי-מלאכה-קאאפעראטיו־ון . הג ם 
ד י געהאלט ן האב ן ני ט געקענ ט דעק ן אפיל ו קיי ן 30 פראצענ ט פו ן ד י ארימ ע באדער ־ 
פענישן , אבע ר דא ד — א פאנצע ר פאר ן דלות . שווערע ר אי ז געווע ן פא ר ד י ווא ם האב ן 
קיי ן ארבע ט ני ט באקומע ן — בפר ט פא ר ד י בוקאווינער , ווא ס מ׳הא ט אל ם פרעמד ע צ ו 
קיי ן ארבע ט ני ט צוגעלאזט . הא ט אנגעהויב ן בליע ן א ן אומלעגאלע ר האנדל . ביינאכ ט 
אונטערגעקויפ ט וועמע ן מע ן דארף , פלעג ן סוחרי ם גרייכ ן בי ז צו ם דגיעסטר , אוי ך 
קיי ן טשערנאוויץ , או ן ברענגע ן סחורות , אי ן וועלכ ע ס׳אי ז געווע ן א מאנגל , או ן ד י 
פויער ן האב ן זי ך אי ן זי י גענויטיקט . יעדע ר הא ט גו ט געוווס ט מי ט ווא ס דא ס שמעקט , 
או ן ס׳האב ן ני ט געפעל ט קיי ן פאל ן פו ן "אריינפאלן" , אבע ר בלי ת ברירה.. . 

שווער ע מאמענט ן האב ן מי ר איבערגעלעבט , ווע ן ד י בוקאווינער , ווא ס צולי ב 
זייע ר ספעציפישע ר לאג ע אי ז זייע ר אנטיי ל אי ן שווארצ ן האנד ל געווע ן באזונדער ס 
אנגעזען . זי י האב ן אוי ד געשאפ ן א לעבעדיק ע געזעלשאפטלעכ ע טעטיקיי ט : האב ן 
ארגאניזיר ט א ן אייגענ ע פארוואלטונג , געשאפ ן היל ף פא ר נויטבאדערפיקע . וועג ן 
זייע ר טעטיקיי ט האב ן אנגעהויב ן פליע ן ראפארט ן אי ן ד י הויכ ע פענצטער . ס׳הא ט 
לאנ ג ני ט געדויער ט או ן פונק ט ראש-השנ ה אי ז אנגעקומע ן א באפע ל פונ ם נאטשאל - 
ני ק נ.ק.וו.ד . פו ן קעשענעוו , מ׳זא ל זי י אל ע צונויפנעמע ן או ן ארויסשיק ן קיי ן סיביר . 
ס׳אי ז צו ם פארשטיי ן ווא ס פא ר א שרע ק או ן בהל ה ד י גזיר ה הא ט ארויסגערופן , אבע ר 
זי י האב ן זי ך ני ט פארלויר ן ; האב ן צונויפגעזאמל ט א היבש ן סכו ם או ן ווערטפול ע 
זאכן , זי ד דערשלאג ן קיי ן קעשענעו ו או ן אפגעשריג ן דע ם אומגליק . 

אי ן דעמדאזיק ן שווער ן געראנג ל פא ר עקזיסטענץ , אינע ם פח ד פא ר דע ר 
מאכט . פאר ן מארגן , האב ן דא ד אייניק ע פו ן אונד ז ני ט פארגעס ן אי ן גייסטיק ע 
באדערפענישן , אויף . וויפי ל ס׳אי ז מעגלע ך געווע ן עפע ס צ ו טון . ד י בתי-מדרשי ם 
אי ן שטא ט האב ן מי ר געטראפ ן צעשטערט , נא ר ד י גרויס ע שו ל אליין , ווא ס ד י 
רומענע ר האב ן פו ן אי ר געמאכ ט א מאגאזא ן פו ן תבואה , אי ז גאנ ץ געבליבן , וו י 
געוויינטלעד , אי ן א שענדליכ ן צושטאנד . מי ר האב ן באדארפ ט טרייב ן פו ן אי ר ד י 
חזירים , ווא ס האב ן אי ן ד י גריבלע ך פונע ם צעבראכענע ם די ל ביסלע ך תבוא ה 
גענישטערט . מי ט דע ר היל ף פו ן ד י בוקאווינע ר יידן , צוויש ן וועלכ ע ס׳זענע ן געווע ן 
א ר ב או ן א שוחט , הא ט מע ן פאריכ ט דע ם ארון־קודש , געמאכ ט טירן . 


165 



אגב , זא ל דעמאנ ט מער ן צו ם גוט ן דע ר בריטשאנע ר גלח , ווא ס אי ן טא ג פונע ם 
גרו ש אי ז ע ר צוגעפאר ן צ ו דע ר שול , ארויסגענומע ן ד י ספרי -תור ה או ן צ ו זי ך אודי ם 
געפירט . ע ר אי ז אפגעטרעט ן צוזאמע ן מי ט ד י רומענער , או ן בי י אי ם אויפ ן בוידע ם 
הא ט מע ן געפונע ן ד י ספרים . צונויפגעזאמעל ט א ביס ל ספרי-קוד ש ווא ם האב ן זי ך 
געוואלגער ט אי ן ד י פארלאזט ע הייזער . אזו י הא ט זי ך אי ן דע ר שו ל קאנצענטריר ט 
דא ס ביס ל יידישקייט . טעגלעך , באזונדער ס שב ת או ן ימים־טובים , זענע ן פארגעקומע ן 
רעליגיעז ע תפילו ת או ן טראדיציאנעל ע מנהגים . 

מי ך פלעג ט ציע ן צ ו זיי ן שב ת או ן יו״ ט אי ן שו ל צוזאמע ן מי ט ייד ן אבע ר 
ווא ס הא ב אי ך געקענ ט מאכן , א ז אי ך בי ן געווע ן צוגעשמיד ט צ ו מיי ן ארבעטס - 
פלא ץ או ן מור א געהא ט פא ר א שווערע ר שטראף . דע ם גרעסט ן פיי ן הא ב אי ך 
געפיל ט יום־כיפור , מע ן אי ך בי ן באזונדער ם געווע ן אונטע ר דע ר השגח ה פו ן מיי ן 
דירעקטאר . אי ן דע ר ציי ט פו ן "יזכור " הא ב אי ך געבעט ן א דערלויבעני ש צ ו גיי ן 
געשעפטלע ך אי ן גאס־באנק , או ן ני ט רעכנענדי ק זי ך מי ט דע ר סכנה , בי ן געגאנגע ן 
גליי ך אי ן שול . אנגעווייטיקט , פו ל מי ט צע ר פו ן דע ם גאנצ ן ארום , הא ב ני ט אמס - 
געהאלטן , פארגעס ן וו ו אי ך בין , או ן באל ד נא ד יזכו ר ארויפגעגאנגע ן אויפ ן באלע - 
מע ר או ן באוויינ ט ד י געפאלענע , באקלאג ט אונדזע ר לאגע , געשלאג ן על-חט א ווא ס 
מי ר האב ן ני ט פארגעזען , ני ט געפאלג ט אונדזער ע פירע ר או ן ני ט עול ה געווע ן 
באצייטנם . אי ך הא ב באמערק ט דא ס איבערקוק ן זי ך או ן ד י צעשראקענ ע בליק ן 
פונע ם עולם , או ן נאכדע ם ד י גרויס ע זאר ג פו ן מיינ ע נאענטע , ווא ס האב ן גע - 
פרעגט : "מא ס האסט ו געטוןו " אבע ר ס׳הא ט מי ר געגליק ט מא ס צוויש ן עול ם 
אי ז ני ט געווע ן עמיצע ר ווא ם זא ל צוטראגן.. . 

א ט ד י גייסטיקע , מאראליש ע לייד ן או ן ד י שטענדיק ע מור א פא ר פרעמד ע 
או ן פא ר אייגענ ע זינד , פארענדיק ן מיי ן לעב ן אי ן טורמ ע אדע ר פארשיקונג , האב ן 
צוגעאייל ט מיי ן באשלו ם ווא ס שנעלע ר פארענדיקן , ריזיקיר ן או ן אנטלויפ ן מודד ן 
ס׳ווע ט זי ך לאזן . 

אזוי , בערך , אי ז געווע ן דע ר געדאנקען־גאנ ג פונע ם גרויס ן רו ב צוריק - 
געקומענע . או ן בי י דע ר ערשטע ר מעגלעכקייט , מע ן ד י בוקאווינע ר האב ן באקומע ן 
ד י ערלויבעני ש אומקער ן זי ך אי ן זייער ע היימען , האב ן פי ל בריטשאנער , אוי ך 
פו ן ד י ווא ס האב ן שוי ן געוווינ ט אי ן טשערנאוויץ , דור ך אלערלי י וועג ן או ן מיטלען , 
מי ט זי י מיטגעפארן . 

מי ט דע ם אפפא ר פו ן ד י בוקאווינע ר האב ן מי ר צו ם איבריק ן דערפיל ט 
וו י פוסט , ליידי ק או ן וויס ט ס׳אי ז אונדזע ר לעבן , וו י גרוי ס דע ר חורב ן איז . ד י 
געציילט ע אלט ע ליי ט מא ס האב ן געקענ ט קומע ן אי ן שול , האב ן ני ט געהא ט ווע ר 
ס׳זא ל פא ר זי י דאווענען , מע ר ס׳זא ל ליינע ן אי ן דע ר תורה . חיים־שמוא ל שוסטע ר 
הא ט געטענה׳ ט א ז איידע ר א גאנצ ע עד ה ייד ן זא ל זינדיקן , נעמ ט ע ר אוי ף זי ך 
אליי ן דע ם חטא . ע ר הא ט ארויסגענומע ן זיי ן שוסטערי ש מעסע ר או ן געוואר ן 


16 6 



שוחט . ס׳אי ז ני ט געווע ן ווע ר ס׳זא ל זארג ן פא ר קהל-עניגים , וויי ל יעדע ר אי ז געווע ן 
פארנומע ן אי ן דע ר ארבע ט צ ו פארדינע ן דא ס שטיק ל ברויט , מי ד פו ן אויפשטיי ן 
ביינאכ ט כד י צ ו שטיי ן אי ן דע ר רי י נאכ ן קלעפיק ן ברויט . דערשלאג ן פו ן שרעק . 
ני ט וויסנדי ק ווא ס דע ר מארג ן ברענגט . 

אזו י הא ט אויסגעזע ן דא ס באנייט ע יידיש ע בריטשא ן אי ן יא ר 1945 , ווע ד 
אי ך הא ב ע ם פארלאזט . דא ס האר ץ אי ז צעריס ן געווארן , קוקענדי ק אוי ף ד י או מ 
גליקלעכע , ווא ס קענע ן זי ך פו ן אר ט ני ט רירן . ווע ן מ׳הא ט זי ך געשושקע ט א ז אי ך 
קלוי ב זי ך אפפארן , הא ט משק ה טראכטנברוי ט מי ר געזאגט : "מי ט אייך , שלמה , 
פאר ט אווע ק דע ר לעצטע ר ייד , ווא ס קא ן א יידי ש ווארט , ווא ס דערמאנ ט אונד ז 
נא ך א ז מי ר זענע ן יידן" . 

מי ט פארוויינט ע אויגן , מי ט טיפ ן ווייטי ק אי ן הארץ , הא ב אי ך געזאג ט 
מיי ן שטיל ן "זי י געזונד " צ ו מיי ן טייע ר שטעטל ; אי ן א רעגנדיק ן אויפדענאכ ט 
הא ב אוי ף אייבי ק פארלאז ט בריטשאן , וו ו כ׳הא ב מיינ ע שענסט ע או ן בעסט ע 
יאר ן פארבראכט . 

נא ד מיי ן אפפאר ן אי ז ד י געשיכט ע פו ן באנייט ן יידיש ן לעב ן אי ן בריטשא ן 
געפלאס ן אי ן דע ר טרויעריקע ר ריכטונג , וו י מ׳הא ט געקאנ ט פארויסזען . 

לוי ט ד י דערציילונגע ן פו ן דינ ה — מש ה קארלאנ ס פרו י — ווא ם הא ט 
פארלאז ט בריטשא ן אי ן יא ר 1956 , האב ן ייד ן פארלאז ט ד י שטא ט אי ן א גיכ ן טעמפא . 
ווע ר ס׳הא ט נא ר ד י מינדסט ע מעגליכקיי ט געהא ט אי ז געלאפ ן קיי ן טשערנאוויץ , 
מי ט דע ר האפענונ ג — פו ן דאר ט ווייטער.. . געבליב ן זענע ן געציילטע , ד י ווא ס 
האב ן קיינ ע מינימאלע , פיזיש ע אדע ר מאטעריעלע , מעגלעכקייט ן ניש ט געהא ט 
זי ד צ ו ריר ן פו ן ארט , דערשלאגענ ע ארעמ ע מענטשן , א ן שו ם אויסזיכט ן או ן 
האפענונג . נא ר וו י אומיסט ן געבליבענ ע צוצוזע ן דע ם פולקאמע ן חורב ן פו ן דע ר 
שטאט . 

ווע ר זענע ן זי י ז בעלי-מלאכות , אייניק ע רעגירונגס-אנגעשטעלטע . ד י 
איבעריק ע — אלט ע צעבראכענ ע מענטשן . ווא ס בינד ט זי י צוזאמע ן אל ם ייד ן ? 
דא ס קומע ן אמא ל צ ו א מנין . היר ש סטעלמאך , ווא ס וווינ ט אויפ ן פלא ץ ווא ס 
מ׳הא ט אמא ל גערופ ן "ניינט ע גובערניע" , מ׳זא ל דאווענע ן אי ן יום־כיפו ר אי ן 
זיי ן הויז . וואר ט מע ן אוי ף מיטא ק צייט , ווע ן מע ן באפריי ט ד י אנגעשטעלטע : 
כאפ ן זי ד א פא ר אריי ן בשתיקה , זענע ן משלי ם דע ם מני ן או ן מע ן זאג ט יזכור . 
א ז ס׳ווער ט בי י וועמע ן געבויר ן א זון , או ן ע ר ווי ל אי ם מ ל זיין , ברענג ט מע ן 
א מוה ל פו ן יעדינעץ , או ן דע ר ברי ת ווער ט דורכגעפיר ט שטיל , פא ר מורא . 

באזונדע ר רירענדי ק אי ז אי ר דערציילונ ג וועג ן צעשטער ן ביז ן גרונ ט ד י 
גרויס ע שול . ד י שיינ ע שול , ווא ס אי ז נשמהדי ק פארבונד ן אי ן זכרו ן פו ן יעד ן 
בריטשאנע ר ייד , ווא ס אי ז אפיל ו אי ן ד י יאר ן פו ן ד י רשעי-עולם , פו ן ד י נאצי ם 


167 



געשאנעווע ט געווארן , אי ז אוי ף א גרויזאמע ן אופ ן צעווארפ ן געוואר ן נא ד דע ר 
בלומרשטע ר באפרייאונג . 


ווע ן מע ן הא ט געבראכ ט צ ו דע ר צעשטערונ ג גוייש ע ארבעטער , האב ן זי י 
זי ך זי ד קאטעגארי ש אפגעזאגט . הא ט אוי ף זי ך ד י הייליק ע מיסי ע גענומע ן אפרי ם 
זאלצמאנ ס (חזן ) איידעם . ע ר הא ט געבראכ ט ארבעטע ר פו ן ווייט . ווע ן דע ר 
בולדאזע ר הא ט זי ד איינגעשניט ן אי ן ד י גראב ע ווענ ט פו ן דע ר שול , הא ט זי ך 
דע ר רע ש וו י א לאנגע ר דונע ר געהער ט איבע ר דע ר גאנצע ר שטאט . ייד ן האב ן 



נטיעו ת ביע ר קדוש י בסרבי ה לי ד של ט קהיל ת בריצ׳נ י 
עומדי ם (משמא ל לימין ) : נ . ד . רכטר , ז . רבינוביץ , ש . הוריש , ג ב א . רכטר , 
צ . בראונשטיין , גב ׳ ר . רבינוביץ , ז . שניידר , מ . אמיץ , ב״ צ רבינוביץ . 


שטי ל באוויינ ט דע ם חורבן , או ן גויי ם זענע ן זי ך צונויפגעלאפ ן פו ן אומעטו ם 
קוק ן אויפ ן בייז-ווונדער . דערנא ך האב ן זי י דערציילט , א ז ביי ם רייס ן ד י ווענ ט 
האב ן זי י געהער ט געשרייע ן או ן יללו ת קומע ן פו ן דע ר שול . 

דע ר איינציקע ר שטומע ר עדו ת פו ן אמאליק ן יידיש ן בריטשאן , דא ס הייליק ע 
ארט , אי ז הפק ר געווארן ; ע ס שטיי ט א ן א פלוי ט או ן א ן השגחה , או ן ווער ט פו ן 
טא ג צ ו טא ג רואינירט . 


168 




\ א $ ג 3$9$ ^ - <״־:' ־ % % ^ 8 8 ! * * % % 


1^*188 


בסניעו ו אעונא ; 
11111101 מני , ! : 


סזי־ט מ גדצ־א : 


מי ג יהוד ה לי ב צידלסו ן ד ל 
שלמ ה ברליאג ד ד ל 
אימ י רגינובי ץ ז״ ל 
ילד* ■ קישיגיד ב 

פעיל * הקר ן הק׳־מד ! לישרא ל במיב־ד , 


יעק ב ברג ר ד ל 


יוס ף אפלבוי ם ד ל 
אייזי ק בארא ג ד ל 


העסקני פ הציוניי ם בבריצ׳א ן 

ילד י בריצ׳א ו ליב י חז ה חור ם " הורי ש י ל 


של ט ביע ר קדוש י בסרבי ה ועלי ו ציו ן 2 גני ם שניטע ו בחורש ת בריצ׳ני : 
1 . ע ל ש ם העסקני ם הציוני ם ש ל בריטשא ן שניספ ו ביד י הנאצי ם הארורים . 
2 . ע ל ש ם ילד י בריצ׳נ י (לזכ ר רוז ה חוויס-חורי ש ז״ל) . 


או ן ד י ווייניק ע ייד ן ווא ס שאר ן זי ך פו ן ציי ט צ ו ציי ט דור ך ד י טויט ע 
פארגליווערט ע גאס ן זענע ן ד י לעבעדיק ע מצבו ת פונע ם געוועזענע ם יידיש ן 
בריטשאן . 

ש . ווייסבער ג 


169 




בריגושא ן פו ן אמא ל 




ס׳אי ז געווע ן אמא ל א שטעטל.. . 

(כריטשאנע ר שטייגער ) 

ס׳אי ז געווע ן אמא ל או ן ס׳אי ז נא ד הייג ט ד א דא ס שטעטעל ע בריטשאן , 

אבע ר פו ן איצטיק ן בריטשא ן אי ז שוי ן ניט א ווא ס צ ו דערציילן : ׳"א ל תסתכ ל 
בקנקן ״ — זאג ט א תלמודי ש שפירכוואר ט — ״אל א במ ה שי ש בו ״ ; קוק ט ני ט 
אוי ף דע ם קריגעל ע נא ר אי ן ווא ס ס׳אנטהאלט.. . בריטשא ן פו ן יעצ ט — פארמאג ט 
מע ר ני ט ד י בריטשאנער , או ן א ן זי י — אי ז ע ס ני ט בריטשאן . 

דע ם אנדענ ק פו ן בריטשא ן פו ן א מא ל ווידמ ע אי ך מיינ ע זברונות , אל ס 
א דענקמא ל או ן מצב ה פא ר ד י ברידע ר או ן שוועסטער , פריינ ד או ן קרובים , 
חברי ם או ן נוט ע באקאנטע , ווא ם דע ר נאצישע ר שונא , ימ ח שמו , הא ט אויסגע - 
מוטשע ט או ן פארניכטע ט א ן רחמנות . יה א זכר ם ברו ך לנצח ! 

אי ן צענטע ר פו ן כאטינע ר קריי ז — צוויש ן פרו ט או ן דניעסט ר ווא ס 
זענע ן געווע ן ד י גרענעצ ן מי ט רומעני ע או ן רוסלאנד , ארומגערינגל ט מי ט וועלדער , 
טייכע ר פליסיקע , גערטנע ר או ן טאלעקעס , אי ן דע ר שכנו ת פו ן דערפע ר באזעצט ע 
מי ט וואלאכ ן או ן רוטענע ר (גויי ם האב ן מי ר זי י גערופן) , אי ז געלעג ן מיי ן שטעטעל ע 
בריטשאן . 

אי ך וויי ס ני ט צ י הא ט ע ס עמיצע ר באשריב ן אדע ר באזוגגען , אדע ר וו ו 
ס׳אי ז פארשריב ן ד י גרינדונ ג אירע , כאט ש אי ן אייניק ע געאגראפיש ע לערן ־ 
ביכע ר ווער ט בריטשא ן דערמאנ ט צוזאמע ן מי ט דע ם טייכ ל לאפאטגי ק ווא ס 
שלענגל ט זי ד לעב ן איר . גאנ ץ מעגלע ך א ז ד י זקני ם פו ן שטעט ל האב ן געוווס ט 
פונע ם אנפאנ ג אירן , אדע ר האב ן געקענ ט איר ע בויע ר או ן גרינדער ; צו ם גרויס ן 
באדויער ן זענע ן זי י ניט א מע ר צוויש ן ד י לעבעדיק ע או ן ס׳ניט א וועמע ן צ ו 
פרעגן . 

מייג ע זכרונו ת נעמע ן ארו ם קרו ב צ ו 25 יאר , פו ן מיי ן פרי ע קינדער-יארן , 

בי ז מיי ן אפרייז ן — ני ט פי ל ענדערונגע ן זענע ן פארגעקומע ן אי ן אי ר אויסערליכ ן 
אויסזע ; ד א צ י דאר ט אי ז צוגעקומע ן א שטיבל , אדע ר מ׳הא ט אויסגעפוצ ט דע ם 
פאסאד , או ן ני ט זעלט ן שוי ן פא ר נויט , כד י אויסצומייד ן א ן איינפא ל אדע ר גא ר 
נא ך א שרפה . אי ן אלגעמיי ן אי ז געבליב ן ד י שטא ט וו י כ׳געדענ ק י י זיי ט כ׳בי ן 
צו ם שכ ל געקומען , או ן נא ך היינ ט דערמא ן אי ך זי ך אי ן אי ר מי ט חרד ת קודש , או ן 
ווע ק אוי ף ד י יוגנטלעכ ע גאלדענ ע יארן . 


173 



אפ ן פא ר ווינט ן פו ן אל ע פי ר זייט ן אי ז געווע ן בריטשאן , או ן דרי י בריק ן 
האב ן ז י פארבונד ן מי ט דע ר נאענטע ר או ן ווייטע ר סביבה . 

ד י רימאקאוויצע ר ברי ק — דור ך וועלכע ר מי ט יאר ן צורי ק פלעג ט מע ן 
פאר ן צ ו דע ר בא ן סטאנציע , א מהל ך פו ן 20 ק״מ , דור ך ד י דערפע ר רימאקאוויץ , 
איוואשקעווי ץ או ן ראמאנקאווי ץ ; שפעטע ר צ ו הא ט מע ן דערנענטער ט דע ם וואקזאל , 
או ן ד י בא ן אי ז געווע ן נא ר 2 שע ה רייז ע פו ן בריטשאן . דע ם טראק ט הא ט געפיר ט 
ד י חבר ה בעלי-עגלו ת מי ט איינגעריכטעט ע פאעטאנען , געשפאנ ט מי ט 3 — 4 פערד , 
ווא ס האב ן אריינגענומע ן 7 — 8 פאסאזשיר ן מי ט זייע ר געפעק . קלינג ט מי ר נא ך 
היינט-צו-טא ג אי ן ד י אויער ן דא ס קו ל פו ן ד י גלעקע ר אי ן ד י רואיק ע זומערנעכט , 
ווא ס האב ן מבש ר געווע ן דא ס אנקומע ן פו ן אורחי ם או ן צוריקקער ן זי ך פו ן 
אייגענע ; ני ט איינמא ל הא ט דע ר גלעקער-קלאנ ג גענוצ ט אל ס צייטויייזער . דע ר 
ווע ג הא ט זי ך געצויג ן צוויש ן פעלדע ר או ן וועלדער , ווע ן זומער-ציי ט האב ן פער ד 
אויפגעהויב ן א געדיכט ן שטויב , או ן ווינטע ר — פלגע ן זי י פארגרעזנע ט ווער ן אי ן 
דע ר טיפע ר בלאטע . יארנלאנ ג הא ט דע ר טראק ט אונד ז פארבינד ן מי ט ד י שטע ט — 
קעשענעוו , אדעס , מאהילעו ו או ן קאמעניעץ־פאדאלסק , אי ן דע ר ציי ט פו ן צאריש ן 
רוסלאנ ד (בי ז 17 ־ 1916 ) , או ן מי ט טשערנאוויץ , בוקארעש ט או ן יא ס — אי ן ד י 
יאר ן ווע ן ס׳האב ן ד א געהערש ט ד י רומענער . 

דרום־זיי ט — ד י ליפקאנע ר בריק , ווא ס הא ט אונד ז פארקניפ ט מי ט ליפקאן , 
נאוואסעליץ ; ציי ט דע ר מלחמ ה פו ן 17 ־ 1914 הא ט מע ן אויסגעפלאסטער ט א 
שטראס , ווא ס הא ט דור ך אטאמאביל־פארקע ר פארבונד ן מי ט טשערנאוויץ . פו ן דע ר 
זיי ט הא ט אוי ך געפיר ט דע ר ווע ג צ ו דע ר סאנקאאוצע ר מיל , או ן ד י ״גוראלניע ״ — 
ד י בראנפן־פאבריק , ווא ס הא ט זי ך געפונע ן אויפ ן ארויספלוס-פונק ט פו ן דאדעלע ס 
טיי ך ; אקעג ן אי ר — א באוועלדער ט בערג ל או ן א פיינ ע פאנאראמ ע פונע ם טא ל — 
(ד י "גארקע") , ווא ס הא ט זי ך געשלענגל ט צופיסנ ס דא ס טייכעלע . אהע ר פלעג ן 
פארבלאנדז ן ראמאנטיש ע פארלעך , או ן דאר ט פלע ג ד י רומעניש ע מאכ ט איינריכט ן 
דע ם נאציאנאל ן רומעניש ן יום־טו ב — 10 ־ט ן מאי . 

פו ן מזר ח זיי ט — ד י יעדינעצע ר בריק , ווא ס הא ט געפיר ט צו ם שטעט ל 
מיט ן זעלב ן נאמען , או ן אוי ך קיי ן סעקורא ן או ן צו ם בית-עולם . צ ו ד י צווי י 
שטעטלע ך הא ט פונקציאניר ט ספעציעל ע קורסירפאר ט פו ן יידיש ע בעלי־עגלות : 
מרדכ י קאנדר י — קיי ן יעדעניץ , או ן קיי ן סעקורא ן — דע ר באוווסטע ר יעקי ל בעל ־ 
עגלה , וועלכע ר הא ט זי ך באליב ט געמאכ ט מי ט זיינ ע קליג ע ווערטלעך , וויצ ן או ן 
שטיפיק ע מעשיו ת ; ארויספארנדי ק פו ן בריטשאן , פלע ג ע ר זי ך איבערזעצ ן מיט ן 
פני ם צ ו ד י "פארשוינעך , לאז ן ד י פער ד קלעטער ן אליי ן אויפ ן וועג , או ן מי ט א 
פריילעכ ן שמועס , איבע ר פאליטיק , קהיל ה-ענינים , פאסירונגע ן או ן קוריאזן , פלע ג 
ע ר קונצי ק או ן מי ט פי ל קליגשאפ ט פארנעמע ן ד י "פארשוינען" , אזו י א ז זי י האב ן 
ני ט געשפיר ט וו י דע ר ווע ג אי ז פאריבער . 

אי ן ד י פריעריק ע יאר ן פלעג ן ד י סוחרי ם פאר ן מי ט דע ם ווע ג צ ו דע ר בא ן קיי ן 


174 



אקניצע , או ן ע ר אי ז געווע ן אי ן א געוויסע ר מא ס בחזק ת סכנה , וויי ל ס׳פלעג ן 
זיי ן אוי ך רויבער-אנפאלן . מי ט איינריכט ן ד י סטאנצי ע אי ן וואסקאו ץ — הא ט דע ר 
ווע ג גענוצ ט נא ר פא ר ד י 2 שכנותדיק ע שטעטלע ך או ן פא ר דע ם בית-עלמין . 

אונטע ר דע ר יעדינעצע ר ברי ק הא ט געפליס ן דא ס טייכ ל ווא ס הא ט גע ־ 

בראכ ט ד י וואסער ן צ ו דאדעלע ס טייך , או ן א גאנ ץ יא ר הא ט ע ס געפליס ט שטי ל 
או ן רואיק , נא ר פרילינג , נא ד ד י אפט ע שטארק ע רעגנ ס או ן דא ס צעלאז ן פונע ם 
שני י — פלע ג דא ס וואסע ר זיי ן שטורמיש , דא ס טייכ ל הא ט זי ך צעגאס ן או ן 
געוואר ן א ברויזנדיקע ר שטראם , ווא ס הא ט זי ך געהויבן , ארוי ס פו ן ד י ברעגע ס 
או ן געשטעל ט אי ן סכנ ה ד י דערבייאיק ע הייזע ר ווא ס זענע ן געשטאנע ן אוי ף א 
געוויסע ר הד ך בי י זיינ ע ברעגעס , או ן ני ט ווייני ק שאד ן אנגעטון . 

אי ן מערב-זיי ט זענע ן געווע ן 2 אריינפאר ן אי ן שטא ט אריין : פו ן דע ר 
קרייז-שטא ט כאטי ן או ן ד י ארומיק ע דערפער , וו י אוי ך צו ם שפאציר ן אי ן ד י 
ארומיק ע וועלדער . 

ד־ידאזיק ע זיי ט פו ן שטא ט אי ז געווע ן העכער , או ן דע ר סקא ס אי ז געווע ן 
, א שארפע ר אי ן דע ר גאנצע ר לענ ג פו ן דע ר הויפט-גאס , בי ז אז ש צ ו דע ר 
יעדינעצע ר בריק . 

אי ן גא ס זענע ן געשטאנע ן ד י פיינסט ע הייזער , באזונדער ס אי ן דע ר אוי - 
בערשטע ר טייל ; ד א הא ט מע ן אויסגעבוי ט אייניק ע מויער ן ווא ס האב ן געפאס ט 
אפיל ו פא ר א גרויסע ר שטא ט ; ד א הא ט זי ך געפונע ן אוי ך ד י פאסט-געביידע , פו ן 
וועלכ ן ס׳אי ז געקומע ן דע ר נאמע ן פו ן דע ר גא ס — "פאטשטאווקע" . ד י רומענע ר 
האב ן גערופ ן ד י גא ס אויפ ן נאמע ן פו ן מל ך פערדינאנ ד — דע ר פאטע ר פו ן קעני ג 
קארל , אבע ר ד י איינוווינע ר האב ן אנדער ש ני ט געוווס ט וו י ד י "פאטשטאווע " 
גא ס ; ד י מערבדיק ע העלפ ט פו ן אי ר פלע ג נוצ ן פאר ן שבת-פארנאכטיק ן שפאצי ר 
דעמל ט פלע ג ז י זיי ן פארפיל ט מי ט אויסגעפוצט ע יוגנ ט או ן דערוואקסענע . אזו י 
א ז ס׳אי ז געווע ן ענ ג צו ם דורכגיין . ד י קריסט ן פלעג ן אל ע זונטיק-טע ג שפאציר ן 
אי ן דע ר געגנטייל , אוי ף דע ם צווייט ן טראטואר . 

ד י דרי י הויפט-גאס ן — ד י "פאטשטאווע" , רימאקאוויצע ר או ן בוקאווינע ר 
— זענע ן פו ן בייד ע זייט ן געווע ן אויסגעפלאסטער ט מי ט שטיינער-טראטוארן . 
כ׳געדענ ק נא ך אי ן ד י יאר ן פו ן פאר ן ערשט ן וועלט־קריג , זענע ן ד י גאס ן טיילוויי ז 
געווע ן מי ט הילצערנ ע טראטוארן , או ן טיילוויי ז א ן טראטוארן . ביסלעכוויי ז הא ט 
מע ן אויסגעלעג ט פלאט ן פו ן גראפיט-שטיי ן ; נא ר אי ן דע ר מזרח-טייל , ווא ס פיר ט 
צ ו דע ר יעדינעצע ר בריק , זענע ן פארבליב ן ד י הילצערנ ע סטעזשקע ס — יארן־לאנג . 

דע ר שטרא ם אי ז געווע ן געפלאסטער ט פו ן קאלעך־שטיינע ר ; אבע ר ד י 
שווער ע וואגנ ס פלעג ן זי י צערייב ן או ן מאכ ן גריבער , ווא ס פלעג ן אי ן ד י ווינטער - 
רעגנ ס זונקע ן או ן אנגעפיל ט ווער ן מי ט בלאטע . דע ם שטרא ם פלע ג מע ן פו ן ציי ט 
צ ו ציי ט ריכטן , אבע ר פו ן ד י גריבע ר אי ז מע ן ני ט פטו ר געווארן , או ן זי י זענע ן 
געווע ן א טיי ל פו ן דע ר בריטשאגע ר "פאנאראמע" . 


175 



כ׳געדענ ק נא ך א ציי ט ווע ן ד י גא ס אי ז אוי ף אי ר גאנצע ר לענ ג געווע ן 
געגרעז ט מי ט הילצערנ ע סליפעקלעך , געפארב ט שווארץ־וייס , כד י צ ו שטער ן ד י 
וואגנ ס ארויפצופאר ן אוי ף ד י טראטוארן ; זי י זענע ן אבע ר מי ט דע ר ציי ט פאר - 
שווונד ן געוואר ן כמע ט גענצלעך , או ן בלוי ז בי י דע ר גרויסע ר אפטיי ק פו ן פאמילי ע 
פיינבערג , זענע ן זי י לאנ ג פארבליב ן או ן בארי ס הא ט זי ך מי ט זי י געצאצקעט , 
געריכטע ט או ן געפארבט . 

ד י איבעריק ע גאס ן זענע ן מערסטיי ל געווע ן א ן טראטוארן , אדע ר מי ט 
טיילוויי ז שיטער-געלייגט ע ברעטער , 40 ס״ מ ד י ברייט . (באלניטשנ ע גאס , בערל - 
יוסף־איציק ס או ן ד י כאטינער) . 

זומע ר הא ט מע ן אויסגעקער ט ד י שטויביק ע גאסן , מיט ן שמו ץ פארפיל ט 
אלערלי י גריבער , אדע ר ארויסגעשלעפ ט ארוי ס דע ר שטאט ; אי ן ד י רעגן־טע ג 
פלעג ן ד י פור ן אריינברענגע ן בלאטע , באזונדער ס אי ן ד י יריד־טע ג (אל ע 
דינסטיק ) ; אנפאנ ג פרילינ ג הא ט ד י מאכ ט געפאדער ט צונויפשאר ן ד י בלאטע ס 
או ן זי י ארויספיר ן וויי ט פו ן תחו ם היישוב ; דא ם הא ט געהאלפ ן צו ם שנעל ן 
אויסטרוקענען . 

מי ט דרי י טאלעקע ס זענע ן מי ר געבענטש ט געווען , אל ע מי ט גרא ז פאר - 
וואקס ן א קיילעכדיק ן זומער ; זי י האב ן געדינ ט אל ם פאש ע פא ר דע ר טשערעד ע 
בהמו ת או ן צו ם שפאציר ן אי ן ד י שבתדיק ע נאכמיטאג-שטונז־ן . אוי ף יענע ר זיי ט 
טייכ ל או ן אוי ף ד י ברעגע ס פו ן דאדעלע ס ברייטן , שפיגלדיק ן טייך , הא ט זי ך 
צעשפריי ט ד י ברי ק טאלעק ע ; אי ז געווע ן ד י גרעסט ע או ן הא ט פארנומע ן א גא ר 
גרויס ן שטח , צוויש ן וואסע ר או ן ד י בערגלע ך אי ן מזרח-זיי ט פו ן שטעטל . אוי ך 
ד י בער ג זענע ן געווע ן באדעק ט מיט ן גרינעם , נאטירלעכ ן קילים . באזונדער ס הא ט 
דע ר ישו ב אויסגענוצ ט דע ם "פאטשטאווע " בארג , ווא ס הא ט באצויבער ט מיט ן 
נאטור-אויסזען , מי ט זיי ן פיינע ר או ן פרישע ר לופ ט ; או ן קינדע ר פלעג ן זע ר לי ב 
האב ן דאר ט זי ך שפילן , זי ך אראפקייקלע ן פו ן אים . ווינטע ר הא ט ד י יוגנ ט געכאפ ט 
ד א א געשמאק ן גליטש , מי ט שליטעלע ך או ן קאניקעס . אייניק ע האב ן ד י טאלעק ע 
דערפא ר גערופ ן ד י בארג-טאלעקע . 

אוי ף ד י בערגלע ך הא ט אממעסט ן געפאשע ט ד י שטא ט טשערעדע , ק י מי ט 
קעלבער , ציג ן או ן פערד . צו ם לאנדשאפ ט הא ט פי ל צוגעגעב ן דאדעלע ס טייך , 
ווא ס הא ט אי ן ד י הייס ע זומע ר טע ג געצויג ן צ ו זי ך שווימערס . אויפ ן טיי ך הא ט מע ן 
געזאגט , א ז יעדע ם יא ר פאדער ט ע ר א קרבן , באזונדער ס אי ן ד י "ניין־טעג " (חוד ש 
אב ) ; או ן אינאמת ן — האב ן אי ן אי ם געפונע ן דע ם טוי ט ני ט ווייני ק יוגנטלעכע , 
גוט ע שווימער . 

דע ר טיי ך אי ז געווע ן א קינסטלעכער , וויי ל אי ן דע ר געגנ ט פו ן דע ר גוראלני ע 
הא ט מע ן אי ם פארשפאר ט מי ט א סטאוו , ווא ס הא ט רעגוליר ט זיי ן וואסער-שפ ע ; 
זיי ן שט ח הא ט דע ר פרי ץ פארדונגע ן א גרופ ע יידיש ע פישערס , ווא ס הא ט צוגע - 
שטעל ט יעד ן ערב-שב ת או ן יום־טוב , קארפ ן פא ר דע ר יידישע ר באפעלקערונג . 


176 



ד י צווייט ע לוי ט דע ר גרוי ם אי ז געווע ן ד י "סאזשארנע " טאלעקע , וויי ל 
דע ר געזעלשאפטלעכע ר פייער-לעשע ר אנשטאל ט אי ז געשטאנע ן אי ן דרום־זיי ט 
ווינקל . אי ן מיינ ע קינדער-יאר ן האב ן אי ם געגרויז ט ד י תבוא ה פעלדער , ווא ם 
האב ן ז י צעשייד ט מי ט א שאנ ץ (קאנאווע) , אויפגעהויב ן אי ן איי ן זייט . נא ך דע ם 
ווא ס דע ר שטעטישע ר בוי-שט ח הא ט זי ך פארגרעסער ט (דע ר אזויגערופענע ר "נייע ר 
פלאן״ ) — האב ן ד י פעלדע ר זי ך צוריק-געצויג ן ווייט-ווייט , א ז דא ס אוי ג הא ט 
זי י קוי ם געכאפט . שבתי ם או ן ימים־טובי ם הא ט אהערצ ו געשטראמ ט שפאצירנדיקע ר 
עול ם ; ני ט וויי ט אי ז אוי ך געווע ן א שט ח פאר ן בהמות-פאר ק ; מי ט דע ר ציי ט הא ט 
מע ן אי ם דערווייטער ט צ ו מערב-זייט . 

ד י דריט ע — ד י "קלויסטע ר טאלעקע" , ארומגעצוימ ט מיט ן קלויסטער , מי ט 
גוייש ע שטיבלע ך או ן פלויט ן או ן מיט ן צווינטער , או ן דורכגעשניט ן מי ט א פעלד - 
ווע ג ווא ס הא ט געגרענעצ ט מי ט א לאנגע ר שור ה שטאלצ ע אקאציע־בוימע ר ; אי ן 
דע ר מי ט פו ן דע ר שור ה — אי ז געווע ן א ברוגעם . ד י סביב ה אי ז ד א געווע ן 
אומהיימלע ך ; פלעג ן טאק ע ד י שפאצירנדיק ע זיי ן ווייניק , אבע ר גענצלע ך פארלאז ט 
אי ז ז י ני ט געווען . ד א הא ט מע ן אפגעקיל ט ד י הייס ע קערפער ם או ן אריינגעזאפ ט 
פרישע , לויטער ע לופ ט אי ן ד י יונג ע יידיש ע לונגען . 

בריטשא ן אי ז געבענטש ט געווע ן מי ט צווי י שפיטאלן : דע ר רעגירונגס - 
שפיטא ל או ן דע ר יידישער . דע ר רעגירונגס-אנשטאלט , אי ז אויסגעהאלט ן געוואר ן 
פריע ר פו ן דע ר רוסישע ר או ן נא ך 1918 — פו ן דע ר רומענישע ר רעגירונג . ד י 
געביידע ס — הויכע , פעס ט געבויט , וויי ס אויסגעקאלעכט , אל ע ארומגערינגל ט 
מי ט הויכ ע גרינ ע ביימע ר או ן בלומען ; ד י אינעווייניקסט ע איינריכטונגען : א 
קארידאר-סיסטעם , ד י צימער ן — ברייטע , ווייס-אויסגעפארבטע , מי ט גרויס ע 
פענצטע ר דור ך וועלכ ע ס׳הא ט אריינגעשטראמ ט פי ל ליכ ט או ן לופט . אל ץ הא ט 
געמאכ ט זע ר א פיינע ם איינדרוק , א בארואיקנדיק ע ווירקונ ג או ן א יראת-הכבו ד 
פאר ן אנטשטאל ט ; באזונדער ס הא ט אוי ף ד י קראנק ע געווירק ט דע ר דאקטא ר טוניק , 
ווא ס מע ן הא ט אי ן אונדזע ר שטאד ט געהאלט ן פא ר א זע ר גוט ן פאכמא ן או ן 
ווא ם הא ט באוויז ן א ן איידעל ע באציאונ ג צ ו אלעמען , סי י יידן , סי י קריסטן . אי ן 
אלגעמיי ן הא ט געהערש ט א גייס ט פו ן דע ר קריסטלעכע ר השפע ה אי ן אל ע 
ווינקעלעך , אוי ר אי ן פערסאנאל , דא ר אי ז ני ט געווע ן קיי ן שלעכט ע באציאונ ג 
צ ו יידן . 

דע ר יידישע ר שפיטא ל הא ט זי ך געפונע ן פו ן צפון־זיי ט אי ן טיי ל פו ן יידיש ן 
ישו ב ; אי ם הא ט אויסגעהאלט ן ד י יידיש ע קהיל ה או ן טיילוויי ז פו ן געלטע ר ווא ס 
האב ן זי ך באקומע ן צ ו דע ם צווע ק פו ן בריטשאנע ר אי ן אויסלאנד . אמערסטנ ס 
פלעג ן קומע ן אהע ר קראנק ע ווא ם האב ן צולי ב כשרו ת ני ט געוואל ט גיי ן אי ן 
גוייש ן שפיטאל . אוי ר ד א זענע ן געווע ן נוט ע דאקטוירי ם : הויכמאן , שווארצמאן , 
שור , גלייזער , טראכטנברויט , גרופנמאכ ר א.א . 

דאנעב ן אי ז געווע ן דע ר פאר ק פו ן שפיטאל , וו ו ד י קראנק ע האב ן געקענ ט 


177 



רוע ן אי ן שאט ן פו ן געדיכט ע בוימער . פו ן ציי ט צ ו ציי ט הא ט דע ר שפיטא ל זי ך 
אנגעשלאג ן אי ן עקאנאמיש ע שוועריקייטן , ווא ס פלעג ן ברענגע ן אדע ר צו ם איבער - 
ריי ס פו ן מעדיצינישע ר הילף , אדע ר צו ם פארקלענער ן ד י צא ל בעטלעך . ארו ם 
1923-24 הא ט א געזעלשאפטלעכע ר קאמיטע ט מי ט דע ר שטיצ ע פו ן דע ר יידישע ר 
קהיל ה געעפנ ט דע ם פאר ק פאר ן גאנצ ן ישוב , איינגעריכטע ט פא ר שפאצירן , אוב - 
טערהאלטונגע ן א.א.וו . 

ד י פרייוויליג ע לעשער־קאמאנד ע ("וואלנאי א דרוזשינא" ) אי ז געווע ן 
איינע ר פו ן ד י וויכטיקסט ע אנשטאלטן ; אוי ך אוי ף אי ר זענע ן איבערגעלאפ ן 
פארשידענ ע עטאפן . לוי ט ד י מיטלע ן ווא ס זענע ן געשטאנע ן צ ו אי ר פארפיגונ ג 
או ן לוי ט ד י טוער ס ווא ס זענע ן געשטאנע ן אי ן אי ר שפיץ , 

געדענ ק אי ד גו ט ד י יאר ן 1912 — 1922 , ווע ן ד י יוגנטלעכ ע פו ן יענע ר ציי ט 
האב ן זי ך איינגעשריב ן מאסנוויי ז אי ן ד י שורו ת פו ן פייער-לעשער , ווא ס הא ט זי ך 
אנטוויקלט , או ן א געוויס ע ציי ט געשטאנע ן אוי ף א הויכע ר מדרגה . מ׳הא ט 
איינגעפיר ט א אוניפארם , באשטעל ט גלאנציק ע מעשענ ע קאסקעם , הע ק או ן 
האמערס , באקומע ן אייניק ע ניי ע לעש-מאשינען , לייטערס , וואסער-טאנקע ן א.א.וו . 
א ן אינסטרוקטא ר הא ט געלערנ ט פעלד-איבונגען , פראקטי ק או ן טעארי ע פו ן 
פייערלעשן ; אוי ך הא ט מע ן געפווו ט שאפ ן א מוזיק־סעקצי ע או ן ס׳אי ז געווע ן 
ח י — געלעבט ! 

דע ר גרויסע ר גלא ק ווא ס הא ט זי ך געפונע ן אויפ ן דא ך פו ן אפטייק - 
געביידע . הא ט מע ן איבערגעפיר ט אויפ ן בגי ן פו ן ד י פייערלעשער ס (שפעטע ר 
הא ט מע ן דע ם גלא ק אויפגעהאנגע ן אוי ף א הויכ ן סלו פ אי ן צענטע ר פו ן שטאט) . 
אי ן שפי ץ פו ן דע ר קאמאנד ע אי ז געשטאנע ן ה ׳ יחיא ל סעגאל , ווא ס הא ט יארנלאנ ג 
געדינ ט מי ט גרוי ס איבערגעגעבנקיי ט דע ם אנשטאלט . ע ר אי ז געווע ן זע ר אקטיוו , 
איינגעריכטע ט אייניק ע דעמאנסטראציע-מארש ן או ן איבונגען ; ס׳הא ט געקלאפ ט 
דע ר לעבעדיקע ר דופ ק פונע ם אנשטאלט , ווא ס הא ט צוגעצויג ן דע ם אינטערע ס פו ן 
דע ר שטא ט או ן פו ן דע ר יוגנט . 

אוי ך זיי ן זו ן משה , ווא ס אי ז אונטערגעוואקסן , הא ט אי ם פי ל מיטגעהאלפן . 

זי י בייד ע זענע ן געבליב ן טרי י דע ם אנשטאל ט אוי ך אי ן ד י שפעטער ע יארן , ווע ן 
ע ר אי ז געוואר ן אפגעשוואכט , פארלאז ן או ן פארגעסן . 

אי ן ד י יאר ן 1924-26 הא ט מע ן אוי ף דע ר אבאר ע — דע ם ארומגעצוימט ן 
שט ח פו ן פאזשארנ ע — איינגעריכטע ט א גרויסארטיק ן שפאציר-פארק , מי ט 
געפלאנצט ע בוימלעך , בלומע ן או ן גרינס , בענק , שאטן־ווינקלע ך או ן ספעציעל ע 
גערטנע ר האב ן אי ם געפלעגט . 

הא ט אויסגעבראכ ן א שריפה , פלע ג דע ר גלא ק מי ט מעטאל-קלאנ ג אנמעלדן , 

או ן ד י היל ף אי ז תיכ ף געקומען . ד י סכנ ה הא ט שטענדי ק געהאנגע ן איבער ן קאפ , 
וויי ל ד י דעכע ר זענע ן מערסטנ ס געווע ן הילצערנע , שינדלענע , אדע ר שטרויענע . 
דע ם פייער-גלא ק האב ן אקאמפאניר ט אפ ט ד י קלויסטער-גלעקע ר או ן ד י פייער - 


178 



לעשער-קאמאנד ע זענע ן באהילפי ק געוואר ן דור ך ד י וואסער-פירערס , צוזאמע ן 
מי ט דע ר באפעלקערונג , או ן האב ן באערש ט ד י פייע ר צונגע ן או ן געראטעווע ט 
פארמעג ן פו ן ד י פלאמען . 

דע ר דאדאלע ס טיי ך אי ז ני ט געווע ן דא ס איינציק ע פלא ץ צ ו באד ן זי ך אי ן 
פליסנדי ק וואסער . דא ס טייכ ל פאלאטניק , ווא ם הא ט זי ר געשלענגל ט אי ן דע ר מזרח - 
זיי ט פו ן ישוב , צופיסנ ס פו ן ד י בערגלע ך אויפ ן ווע ג קיי ן יעדיגע ץ או ן סעקוריאן , 
הא ט געשטאמ ט פו ן ע ט ווייט-וויי ט או ן זי ך גענער ט פו ן ד י וואסער-קוואל ן פו ן ד י 
בערג־צופיסענס . זיי ן שלענגלע ן זי ך אי ז געווע ן קאפרי ז או ן זיגזאגיש . ני ט וויי ט 
פו ן דע ר שטא ט הא ט דא ם וואסע ר געשטראמ ט אוי ף א הארט ן שטיינע ר באדן , 
פו ל מי ט גריבער , ווא ס האב ן געשאפ ן א מי ן סאר ט ביטלע ך ; אי ן ד י הייס ע זומער - 
נאכמיטיק ן האב ן אהערצ ו געשטראמ ט יוגנטלעכ ע פו ן בייד ע געשלעכטן , מיטליעריק ע 
או ן אוי ר זקני ם או ן זקנות . יעדע ר מי ן הא ט אקופיר ט א טעריטארי ע פא ר זיי ן 
געשלעכט , או ן אזו י הא ט מע ן געפריש ט דע ם קערפער , געצוואג ן או ן געפליסקע ט 
זי ך איגע ם שטראמענדיק ן וואסע ר מי ט גרוי ם הנאה . 

ד י מערהיי ט גאס ן זענע ן געווע ן גלייכע , מע ר אדע ר ווייניקע ר פלאנירט , 

אפיל ו אי ן ד י אונטערגעסלע ך או ן ד י מאהאלאס . אמת , אייניק ע גאס ן האב ן זי ך 
אויסגעצויג ן וו י א לאנגע ר שיר-המעלות , אבע ר בדר ך כלל , הא ט זי ך ע ם געלאז ט 
פלאניר ן גרויסשטעטיק , לוי ט דע ר ליניע , או ן פארטייל ן אי ן קווארטאלן , ווע ן נא ר 
ע ס געפינע ן זי ך פלאן־אינזשינערן , או ן באזונדער ם ד י געהעריק ע געלט-מיטלען ; 
בריטשא ן הא ט געקענ ט פארוואנדל ט ווער ן אי ן א מאדערנע , פיי ן געריכטעט ע או ן 
באקוועם־געבויט ע שטאט . 

ד י הייזע ר זענע ן געווע ן געבוי ט סת ם א ן א סיסטע ם או ן א ן א ן אייגנארטיק ן 
סטי ל ; מי ט דע ר ציי ט זענע ן פארשווונד ן געוואר ן ד י שטרויענ ע דעכער , ווא ס אי ך 
געדענ ק נא ד ד א או ן דארט , או ן זייע ר פלא ץ האב ן פארנומע ן שינדלענע , סיראזיט , 
אדע ר געפארבט ע בלעך־דעכער . נא ר ד י קריסטלעכ ע הייזע ר אי ן ד י עק-ווינקלע ן 
זענע ן נא ד געווע ן געדעק ט מי ט שטרוי . 

ד י מערסטנ ס הייזע ר — איינשטאקיקע , מי ט א שי ף דא ך או ן מי ט רינווע ם פא ר 
ד י רעגן־וואסערן . אזו י פלע ג מע ן אויפשטעל ן הייזער , א ן צ ו באואט ן זי ך מי ט קיי ן 
ספעציעל ן אינזשינע ר או ן א ן באזונדער ן פלאן : מע ן הא ט גערופ ן א שכ ן אדע ר 
א באקאגטן , ווא ס הא ט זי ך כלומרש ט אויספארשטאנע ן אי ן בוי-עניגים , זי ך מי ט 
אי ם דורכגערעדט , באשטעל ט בוי-מייסטער ס או ן מאטעריא ל — או ן אי ן א קורצע ר 
ציי ט הא ט אויסגעוואקס ן דא ס הויז . 

ד י שטיבע ר הא ט מע ן געבויע ט פו ן רויע , אוי ף דע ר זון־געטריקגט ע 
ליימענ ע אדע ר ערדיק ע ציגל , אדע ר פו ן א רעשאטק ע סליפעס , צוויש ן וועלכ ע 
מ׳הא ט אנגעפלאכט ן פריטיע ס (צווייגן ) או ן "אנגעווארפ ך מי ט רויע ר ערד , אדע ר 
פייכט ן ליי ם געמיש ט מי ט גנאי , ווא ס מע ן פלע ג קנייט ן אינמיט ן גאס , מי ט ד י 
נאקעט ע פיס , אדע ר מי ט דע ר היל ף פו ן א פערד . נא ר ד י מע ר פארמעגלעכ ע האב ן 


179 



: 3 : 



ראמאקאוויצע ר גא ס 


זי ך דערלויב ט צ ו בויע ן זייער ע הייזע ר פו ן געברענט ע ציגל , ווא ס האב ן פי ל 
פארטייער ט ד י געביידע . דערפא ר טאק ע האב ן זי ך ע ם געקענ ט דערלויב ן נא ר 
יחידים . פו ן אינעווייני ק או ן פו ן דרויס ן הא ט מע ן ארויפגעלייג ט א שטוקאטורק ע 
אדע ר גלאטי ק "אויסגעשמירט " ד י ווענט , או ן זי י אויסגעווייסט . 

כד י צ ו געב ן א פיינע ם אויסז ע הא ט מע ן אייניק ע שטיבע ר געבוי ט הוי ך 
מי ט טרע פ צו ם פראנ ט או ן מי ט א גאני ק ; אזו י זענע ן געשטאנע ן ביינאנ ד הויכע , 
שיי ן געפוצט ע הייזער , או ן דאנעבן , פו ן בייד ע זייט ן אדע ר קעגנאיבער , קלייגע , או ן 
נידעריקע , פארעלטערט ע הייזקעס , ווא ס האב ן שוי ן לאנ ג פארלויר ן זייע ר ערשט ן 
אויסזע . דווק א אי ן סאמ ע רוישיק ן צענטער , וו ו ס׳האב ן זי ך קאנצענטריר ט ד י 
מערסט ע קראמע ן ( א טיי ל פו ן דע ר הויפט-גא ס או ן ד י בוקאווינע ר או ן ראמאקא - 
וויצ ר גאסן ) זענע ן נא ך געשטאנע ן באראק ן פו ן האל ץ ברעטלעך , דאכ ט זי ד — 
מיט ן ווינ ט אוועקצובלאזן.. . מיט ן פייע ר זענע ן טאק ע פי ל פו ן זי י אוועקגעגאנגע ן 
או ן דערפא ר האב ן זי ך נעב ן זי י געפונע ן א ס ך צוויישטאקיק ע הייזער , פיי ן געבויטע , 
אויסגעפארבט ע או ן מי ט אייזערנ ע גאנעקלע ך או ן ריק-פענצטער . אי ן דע ם טיי ל 
פו ן שטא ט זענע ן ד י הייזע ר געשטאנע ן גאנ ץ ענג , איינ ס לעב ן אנדערן , א ן שו ס 


180 




רוו ח צוויש ן זיי , צענדליקע ר הייזע ר אונטע ר איי ן דאך . לופט , זונען־שיי ן או ן ליכ ט 
האב ן אייניק ע פו ן זי י געקראג ן דור ך ד י "הימל-פענסטער".. . 

כמע ט בי י יעד ן הוי ז הא ט זי ד געפונע ן א קעלער , אי ן וועלכ ן מ׳פלעג ט 
אראפקלעטער ן פו ן דע ר גאם , דור ך ד י צווי י שיבע-טויער ן אוי ף אויסגעלעגט ע 
טרע פ אדע ר לייטערס . דע ר קעלע ר אי ז געווע ן טי ף געגראב ן אי ן דע ר ערד , או ן 
צולי ב דע ם הא ט זי ך אי ן אי ם געהאלט ן א נידעריק ע טעמפעראטו ר או ן עטווא ס 
פייכטקייט . הא ט ע ר דערפא ר געהאלט ן פרי ש ד י עסנווארג-פראדוקט ן (גרינווארג , 
פי ש או ן פלייש , מילעכיק ס אד״ג ) ; אי ן אייניק ע ערטע ר הא ט מע ן איינגעריכטע ט 
אייז־קעלער ס ("ליאדאווניעס") , אי ן וועלכ ע מ׳הא ט אי ן ד י ווינטער-פרעס ט 
צונויפגעפיר ט גרויס ע אייז-בלאקן , אויסגעהאקט ע פונע ם טייך , באדעק ט זי י מי ט 
רויע ן שטרוי , פארבוי ט פו ן אויוו ן מי ט א געדיכט ן שטרוי-דאך . דא ס איי ז פלע ג 
זי ך אזו י ארו ם האלט ן בי ז ע ט שפע ט אי ן זומע ר או ן מ׳הא ט ע ם צעטייל ט אי ן ד י 
אנשטאלטן : שפיטאלן , סעלצער-זאוואד ן א . א . 

בי י בייד ע זייט ן טראטוא ר האב ן הוי ך געשטעק ט ד י לאמטערנ ם או ן יעד ע 
100 מעטע ר — ד י טעלעגראף־און־טעלעפאן־דרענגער . ד י צענטראל ע טעלעפאן - 
סטאנצי ע אי ז געווע ן אי ן דע ר פאס ט געביידע ; פונדאנע ט האב ן זי ך געצויג ן ד י 



181 


דראט ן פו ן טעלעפאן־טעלעגרא ף צוויש ן ד י שכנותדיק ע שטע ט או ן שטעטלע ך ; 
אי ן פריוואט ע הייזע ר הא ט מע ן אי ן יענע ר ציי ט ני ט געקלער ט פו ן אזעלכ ע 
לוקסוסן . ערש ט שפעטע ר האב ן צווי י שותפי ם — בן־ציו ן קויפמא ן או ן יוס ף 
קויפמא ן — אריינגעצויג ן טעלעפאן . האב ן ייד ן טאק ע געהא ט ווא ס צ ו לאכ ן או ן 
וויצל ן זי ך אוי ף זייע ר חשבון.. . 

אדו ם 1922 האב ן זי ך באוויז ן הויבע , ברייט ע או ן שטארק ע סלופעס , 
שטאלצ ע מי ט אפגעשווארצט ע דיאגעט-פיס , או ן אוי ף וועלכ ע מ׳הא ט אנגעהויב ן צ ו 
צי ן מעשענע , גראב ע דראטן . דע ר סו ד הא ט זי ך שנע ל אנטפלעקט : מע ן גיי ט 
איינריכט ן אי ן שטא ט א ן עלעקטריש ע סטאנציע . 

או ן טאק ע אינגיכ ן זענע ן ד י גאס ן באלויכט ן געוואר ן מי ט עלעקטרי ש ליכט , 

או ן ד י קעראסין־לאמפ ן זענע ן אינגאנצ ן פארשווונד ן געווארן . אזו י הא ט מע ן אוי ך 
באלויכט ן אייניק ע שוי-פענצטער , ווא ס האב ן רעקלאמיר ט ד י שיינ ע סחורות ־ 
ארטיקלע ן או ן ד י ציוויליזאצי ע הא ט אונד ז געבראכ ט — א נייע ם קינא-אנשטאלט . 
ד י צענטראל ע אי ז אויפגעשטעל ט געוואר ן אי ן דע ם גוט־באוווסט ן באבאנטשיק - 
הויף , דור ך איינע ם פרימציס , ווא ס הא ט געשטאמ ט פו ן מאהילעוו-פאדאלסק . 
עטלעכ ע יא ר האב ן נא ך ד י קעראסין־לאמפ ן געשיינ ט צוזאמע ן מיט ן עלעקטריש ן 
ליכט , ביסלעכוויי ז אבע ר האב ן ד י דראט-ליניע ס זי ך צעשפריי ט אוי ך אי ן ד י זייטיק ע 
געסלעך , או ן ד י מאדערניזאצי ע הא ט זי ך געשפיר ט אי ן אל ע ווינקעלעך . 

אבע ר א וואסער-לייטונ ג הא ט נא ך ני ט געפונע ן דע ם ווע ג אי ן ד י שטיבע ר 

אריין . 

ד י וואסער-קוועל ן זענע ן געווע ן ד י ברונעמס , צעווארפ ן אי ן פארשידענ ע 
פונקט ן פו ן שטאט , או ן פו ן זי י הא ט מע ן אוי ף א גאנ ץ פרימיטיוו ן אופ ן דא ס וואסע ר 
געשעפט . חו ץ ד י מינימאל ע נויטן , הא ט חבר ה וואסערפירער ס פארזארג ט ד י שטא ט 
מי ט פרי ש קוואל-וואסער , געשעפ ט פונע ם איזווא ר או ן צעפיר ט אי ן פעסע ר אוי ף 
צוויי־רעדער-וואגנס , געשלעפט ע פו ן א פערד . אל ס איינצעלהייט-מא ס האב ן 
געדינ ט ד י הילצערנ ע קאנע ן או ן באצאל ט זענע ן ד י וואסערפירע ר געווע ן לוי ט 
דע ר ווא ך אדע ר חודש . חו ץ דע ם הא ט מע ן באדארפ ט צומא ל צוקויפ ן וואסער , לוי ט 
דע ר פאדערונ ג פו ן דע ר ווירטשאפט . 

בי י דע ר געלעגנהיי ט ווי ל אי ך זי ך דערמאנע ן וויאזו י מ׳הא ט געגראב ן 
א קערניצע . ס׳אי ז געווע ן פו ן ד י ארבעט ן ווא ס ייד ן האב ן זי י ני ט געטון , כאט ש 
דע ר אונטערנעמע ר הא ט געקאנ ט זיי ן אוי ך א ייד . ד א הא ט זי ך געפאדער ט א 
שטארקע ר קערפער , פעסט ע פלייצעס , אויסגעארבעט ע מוסקולאטור , כד י צ ו גראב ן 
אי ן דע ם שווער ן אדע ר נאס ן ליים־באדן , ווא ס מ׳הא ט דערנא ך געשעפ ט אי ן 
גרויס ע ציבער ס פו ן דע ם גרו ב או ן ארויסגעשיט , ארו ם דע ם לא ד פו ן דע ם ווא ס 
געדארפ ט זיי ן דע ר ברונעם . ד י טיפקיי ט הא ט באלאנג ט פו ן דע ם וו ו מ׳הא ט ד י 
וואסער-קוועלע ס דערגרייכט . געקענ ט אמא ל גרייכ ן צ ו גוט ע עטלעכ ע צענדלי ק 
מעטע ר ד י טיף , או ן אפיל ו אריבע ר ד י דרי י ציפער ן נאכאנאנד . 


182 



ד י דרענאז ש פו ן ד י איבריק ע ווירטשאפט-וואסע ר הא ט ווייני ק פאראינטע - 
רעסיר ט וועמע ן ס׳ני ט איז . כד י דערווייטער ן ד י ני ט נויטיק ע וואסער-מענג ע אי ן 
א געוויינלעכ ן מאנטי ק אדע ר מיטווא ך — הא ט מע ן גאנ ץ ערנס ט או ן איינפא ך 
ארויסגעגאס ן אוי ף דע ר גאס , או ן ד י זו ן או ן דע ר ווינ ט האב ן ע ם אויסגעטרוקענט . 
אי ן רעגן־טע ג אדע ר ווינטער-צייט , אי ז ע ס אי ן אלגעמיי ן ני ט געווע ן קיי ן פראבלע ם : 
ד י גרויס ע וואסער ן אדע ר שנייע ן האב ן אל ץ פארשלעפ ט אז ש ביז ן ים . 

מחמ ת ד י באפעלקערונ ג אי ז געווע ן א שטעטישע , הא ט ז י זי ך ווייני ק ווא ס 
באשעפטיק ט מי ט גרינווארק , בלומען , בוימע ר או ן אנדער ע פלאנצונגען . אפגע - 
ריק ט פו ן ד י מסחר-קווארטאלן , אבע ר אוי ך אי ן ד י רואיק ע טייל ן פו ן שטאט , 
הא ט זעלט ן וו ו א בוי ם אדע ר א קוס ט באפוצ ט דע ם פאסא ד פו ן בנין ; אמערסט ן 
הא ט דע ר בוי ם געוואקס ן פו ן דך , וו י גא ט הא ט אי ם באשאפן.. . גליי ך אדע ר קרו ם — 
קיינע ם הא ט דא ס ני ט געקימער ט או ן קיינע ר הא ט אי ם ני ט געפלעגט ; ביימעלע ך 
זענע ן געווע ן אדע ר בלומע ן זע ר ווייניקע , אוי ך א ן פלא ן א ו קענטעניש , חו ץ פו ן 
אייניק ע היי ף (ד י אלט ע זאל , הער ש בעדרי ק א.א.וו.) . 

פו ן מייג ע קינדער-יאר ן געדענ ק איך , א ז לעב ן הוי ז פו ן חיי ם צוקער , אי ז 
געווע ן א שט ח אי ן דריי-עקיקע ר פארם , ארומגעגרייז ט מי ט א הילצער ן גרי ן 
געפארב ט פלויטל . דע ר שט ח אי ז געווע ן גרי ן פו ן גרא ז או ן ביימעלע ך או ן אינמיט ן 
אי ז געווע ן אויפגעשטעל ט א מי ן דענקמא ל מי ט א שילד , אוי ף וועלכ ן ס׳אי ז געווע ן 
א ן אויפשריפ ט אי ן רוסיש . 

בלוי ז אי ן א פא ר זייטיק ע גאס ן פו ן צווייט ן ראנג , וו י ד י שפיטאל - אדע ר 
כאטינע ר גאס , אי ז דא ס אויסזע ן געווע ן בעסער . ד א האב ן אייניק ע הייזע ר געהא ט 
בוימער , קוסטן , גרינ ס או ן בלומען , או ן אפיל ו א פא ר פרוכטנביימער . דאקעג ן — 
ד י קריסטלעכ ע טיי ל פו ן שטא ט אי ז געווע ן פו ל מי ט סעד ר או ן גערטנער , או ן אי ן 
דע ר זומער-ציי ט הא ט געדינ ט אל ם דאטשע ס פא ר דע ר יידישע ר באפעלקערונג . 

יעד ן דינסטי ק פלע ג פארקומע ן דע ר ירי ד ; חו ץ ד י קריסטלעכ ע יומי-דפגרא , 

או ן זונטיק-טעג , ווע ן ד י פויער ן זענע ן געווע ן פרי י פו ן פעלד - או ן גארטן - 
ארבעט , פלעג ן זי י קומע ן אי ן שטא ט אריי ן מי ט זייער ע פראדוקט ן (גרינווייג , אייער , 
מילך , בהמות , עופו ת א.א.וו. ) צ ו פארקויפ ן או ן פאר ן געל ט איינקויפ ן זייער ע אל ע 
באדערפענישן . 

אי ו איינגעשפאנט ע וואגנ ם קומע ן זי י מאסנוויי ז (או ן כמע ט א יעדע ר גו י 
הא ט שוי ן געהא ט זיי ן באשטענדי ק רו-פלאץ) , אויסגעשפאנ ט ד י פער ד או ן זי י 
געשטעל ט מיט ן קא פ צו ם וואגן , וו ו זי י האב ן געקענ ט עס ן פונע ם שטת י או ן היי . 
ד י פויערי ם מי ט זייער ע פרויע ן או ן קינדער , פלעג ן מיטברענגע ן זייער ע פראדוקטן , 
או ן נאכ ן פארקופ ן אריינגיי ן אי ן א טראקטיר ; דאר ט פלעג ן זי י פארטרינק ן א 
היפש ע טיי ל פונע ם באקומענע ם געלט . 

אי ן ד י יריד-טע ג זענע ן ד י גאס ן געווע ן איבערפול ט מי ט וועגעלע ך מי ט 
בהמות , או ן ד י פויער ן אי ן זייער ע דארפיש ע קליידונגען , האב ן זי ך ארומגעדריי ט 


183 



צוויש ן ד י יידיש ע געשעפטן , געקויפ ט או ן זי ך פי ל געדונגען , געאמפער ט או ן 
געקריג ט זיך , עקשנותדי ק געשטאנע ן אוי ף א פא ר קאפעקעס , געפאטש ט האנ ט אי ן 
האנ ט או ן לאנגזא ם נאכגעגעב ן א דרייע ר נא ך א דרייער , בי ז זי י האב ן איינגעקויפ ט 
דא ס ווא ס זי י האב ן אפגעקליבן . דערבי י האב ן זי י פי ל מא ל אנגעמאסטן , זי ך באקוק ט 
אי ן צוגעטראגענע ם שפיגל , זי ד געדריי ט ארו ם או ן ארו ס או ן אלעמע ן געפרעג ט 
מבינו ת אויפ ן אנגעטוענע ם בגד , הוט , שיך , אדע ר אנדע ר חפץ . 

ני ט ווייני ק קריגערייען , געשרייע ן או ן אפטמא ל אוי ך געשלעגן , זענע ן 
פארגעקומע ן אי ן אז א טאג , באזונדער ס ווע ן ד י דארפסליי ט האב ן געטרונקע ן א ן 
איבערי ק ביס ל בראנפ ן או ן האב ן זי ך צעאמפער ט צוויש ן זי ד צ י מיט ן טראקטיר - 
שטשיק , אדע ר סת ם זי ך געטשעפע ט צ ו א ייד ן או ן אויסגעגאס ן אוי ף אי ם דע ם 
גוייש ן כעס . 

חו ץ דע ם ירי ד אי ן שטאט , ווא ס הא ט אריינגעבראכ ט לעב ן או ן מיטלע ן צו ם 
לעבן , אי ז ארוי ם דע ר שטא ט פארגעקומע ן דע ר בהמות-מארק . פריע ר אי ז דע ר 
מאר ק געווע ן אויפ ן שט ח צוויש ן דע ר פייערלעשער-טאלעק ע ; מי ט דע ר ציי ט אי ז 
דא ס פלא ץ געוואר ן זע ר ענ ג או ן צ ו נאענ ט צו ם ישו ב — הא ט מע ן אי ם איבערגע - 
פיר ט אי ן דע ר מערב־זיי ט פו ן שטאט , אויפ ן ווע ג צו ם ראסאשאנע ר וואל ד (דע ר 
ווע ג ווא ס פיר ט צ ו דע ר קרייז-שטא ט — כאטין) . 

ווא ס פא ר א רע ש אי ז דאר ט געווען ! קולו ת פו ן מענטשן , ק י או ן פערד , 

עופו ת או ן שאף , — אל ץ הא ט זי ד אויסגעמיש ט אי ן א געוואלדיק ן טומ ל ; אי ן איי ן 
ווינק ל הא ט מע ן אויסגעפרווו ט ד י פערד , וו י זי י גייע ן או ן לויפן ; ד א הא ט מע ן 
אויסגעטאפ ט ד י גענ ז או ן הינער ; דאר ט הא ט מע ן געריכ ט ד י רעדלע ך או ן ד י 
וואגנס , געדונגע ן זי ך איבע ר ד י פרייז ן אוי ף קולי-קולו ת בי ז מע ן הא ט זי ך פאר - 
גלייכט , או ן נאכ ן מאכ ן דע ם עסק , האב ן ד י צדדים , פארשטיי ט זיד , פארענדיק ט 
אי ן טראקטי ר מי ט א לחיים.. . 

צ י הא ט מע ן געדארפ ט ספעציעל ע מאגאזינע ן אוי ף צ ו פארקויפ ן גרינצייג , 
פרוכטן , פיש , א.א.וו . ? בריטשא ן הא ט געקאנ ט באווייזן , א ז אוי ף העלצערנ ע צונויפ * 
געקלאפט ע ברעטער , ווא ס שטייע ן אוי ף צווי י הילצערנ ע פרימיטיוו ע פיסלעך , 
קע ן מע ן ד י אל ע סחורו ת או ן פראדוקט ן אזו י גו ט פארקויפ ן וו י אי ן ד י שענסט ע 
איינגעריכטעט ע מאגאזינען . ד י פויערטע ס האב ן דא ס אוי ך ני ט באדארפט : זי י 
האב ן זייער ע סחורו ת אויסגעלייג ט אוי ף דע ר בלויזע ר ערד , אפיל ו ני ט אונטער - 
געשפריי ט קיי ן ווארעטקעל ע פו ן הינטן , זיצנדי ק אויפ ן ברע ג פו ן טראטוא ר או ן 
פארקויפ ט אל ץ אוי ף דע ר מא ס אדע ר אוי ף צאל . 

אוי ף ד י שטעלעכע ר הא ט מע ן אמווייניקסטנ ס געקאנ ט אויפהענגע ן א פא ר 
וואגשאל ן צו ם ווייג ן ד י סחור ה או ן געב ן א ריכטיק ע מאס.. . 

קיי ן גוט ן נאמע ן האב ן ד י זיצער ס פו ן ד י שטעל ן ני ט געהא ט : מ׳הא ט זי י 
געהאלט ן פא ר מבוזה-ניקע ס או ן סקאנדאליסטן , א ז מע ן מו ז ד ך פו ן זי י היטן , וו י 
פא ר פייער.. . האסט ו פארטשעפע ט מי ט זיי , נאכפרעגנדי ק דע ם פרייז , אדע ר אנרירג - 


184 



די ק דע ם פראדוק ט — האסט ו זי ך שוי ן ני ט געקאנ ט אפטשעפן . — קויפ ן האסט ו 
שד ן געמוז ט ! או ן האסט ו געפרווו ט אוועקגיין , קויפ ן בי י א שכ ן א זיצע ר — הא ט 
מע ן די ך געקענ ט אפבאד ן פו ן קא פ בי ז פי ס מי ט אלערלי י צונעמען , פריטשעפקע ס 
או ן סת ם בזיונות , סייד ן ס׳הא ט אויסגעפעל ט דע ר סאר ט ווא ס ד ו באדארפסט . 

א געוויסע ר פארשרי ט זענע ן געווע ן א פא ר שטעלן , פו ן וועלכ ע איי ן 
וואנ ט אדע ר צווי י זענע ן געווע ן פארשטעל ט מי ט לאדנ ס אדע ר מי ט זעק . איי ן 
חסרו ן נא ר פא ר אחינ ו בני-ישראל , ווא ס בשכנו ת זענע ן אוי ך געווע ן ד י שטעל ן 
פו ן ד י חזיר-ניקעס , או ן זייער ע ריחו ת האב ן זי ך געטראג ן גאנ ץ ווייט . 

ד י שטעל ן זענע ן געווע ן אויסגעבוי ט אי ן ע ק פו ן דע ר טארהאוויצ ע או ן 
האב ן דאר ט צעטייל ט ד י שטרעק ע כמע ט אוי ף צווי י גאסן . ווא ס הא ט באטיי ט ד י 
"טארהאוויצ ע ? ״ ד א אי ז געווע ן פו ל א טראקטי ר לעב ן א טראקטיר , או ן אל ע 
זענע ן געווע ן בשע ת ד י ירידי ם פארפול ט מי ט דארפסלייט . דע ר פארקע ר אי ז געווע ן 
א ן אומגעהויערע ר : ד א זענע ן געשטאנע ן ד י שטעל ן מי ט גאלאנטערי י או ן ביליק ע 
זאכן : קעמעלעך , שפיגעלעך , שפילקע ס או ן פינגערלעך , ניי-געצייג , קרעלן , 
אלערלי י פוצעריי , ביליק ע שפילצייג , בראסלעטן , קייטעלע ך או ן הויפטזעכלע ך — 
תשמישי-קדושה , ד . ה . צלמלע ך או ן איקאנעס . 

פו ן איי ן זיי ט הא ט זי ך געצויג ן א שור ה הילצערנ ע באראק ן — קלייטלע ך 
מי ט וויכטיק ע באדערפנישן : זאל ץ או ן טרוקענ ע פיש , פארב ן או ן געשפאן־טיילן , 
שטרי ק או ן זעק , וואק ס או ן אלערלי י שווארצ ע שמירעכץ , דזשעגעכ ץ פא ר ד י 
רעדלעך , טאבא ק או ן שוועבעלעך , זיי ף או ן ארבעט-כלים : קאסעס , ווילעס , 
סערפן , שארף־שטיינע ר א.א . נויטיק ע זאכ ן פאר ן פויער . 

אינע ם מזרח-דרו ם חל ק הא ט זי ך אפ ט איינגעריכטע ט ד י קארוסל - אדע ר 
אקראבאטן־פארשטעלונגען , או ן לעב ן זי י שטעל ן מי ט צוקערלעך . אי ן ד י איבריק ע 
טייל ן אי ז ד י טארהאוויצ ע געשטאנע ן א פוסט ע או ן געוואר ט אוי ף ד י פרעלעכ ע 
מארק-טעג . 

א מארק-טא ג הא ט ארייגגעבראכ ט לעב ן או ן צו ם לעבן , ד.ה . מיטלע ן צ ו 
היונ ה אוי ף דע ר גאנצע ר וואך , אדע ר בי ז צו ם קומענדיק ן יריד . 

ד י מאגאזינע ן פו ן תבוא ה האב ן זי ד אמערסט ן קאנצענטריר ט אי ן דע ר געגנ ט 
פו ן יעדינעצע ר ברי ק או ן אי ן מש ך פו ן יאר ן האב ן זי י זי ך אריבערגעצויג ן אוי ך אי ן 
דע ר צווייטע ר זיי ט פו ן בריק , אויפ ן ווע ג קיי ן סעקוריא ן ; פו ן דאנע ן האב ן ד י תבוא ה 
סוחרי ם געשיק ט "וואגאנען " מי ט קערנע ר או ן אוי ך פא ר שאפ ן אייל-קערנע ר 
פא ר ד י בוימל-פאבריקן . מ׳הא ט צוגעשטעל ט טראנספארט ן איבע ר דע ר גרעני ץ 
או ן ני ט ווייניק ע זענע ן געשיק ט געוואר ן קיי ן ארץ־ישראל . 

א ספעציע ל פלא ץ הא ט ד י יידיש ע געמיינד ע אפגעטייל ט פא ר ד י קצבים , 

צו ם פארקויפ ן פליי ש פו ן כשרע ר שחיטה : רינדער-פליי ש או ן שאפן־פלייש , 
עוף , ד.ה . פליי ש פו ן הינער , גענדז , קאטשקע ם או ן היגדיקע ס — פלעג ט יעד ע בעל - 
בית׳ט ע איינקויפ ן לעבעדיק ע בי י ד י פויערטע ס או ן קויל ן בי י א שוחט , נאכדע ם 



ווא ס מ׳הא ט געקויפ ט א קוויט ל אוי ף צ ו שחטן . דע ר אפצא ל א ת געגאנגע ן אי ן 
דע ר טאקסע , ווא ס הא ט אויסגעהאלט ן ד י שוחטים . 

ד י יאטקע ס זענע ן געשטאנע ן אי ן צווי י קעגנאיברדיק ע שורות , געבוי ט פו ן 
הילצערנ ע ברעטער , אפגעפארב ט שווארץ , או ן געשטאנע ן הויד , א ז מ׳הא ט געמוז ט 
ארויפקלעטער ן אוי ף טרעפ . אי ן דע ם שט ח פו ן אונטע ר ד י געביידע ס האב ן זי ד 
אויפגעהאלט ן מחנו ת הינט , ווא ס פלעג ן זי ך רייס ן איבע ר א ביי ן או ן אנמאכ ן א 
בהל ה מי ט זייע ר בילעריי . דא ס רינד-פליי ש פלע ג מע ן ברענגע ן פו ן דע ם שטאטיש ן 
שחיטה-הויז . שא ף או ן ציג ן הא ט מע ן געקוילע ט אי ן ד י זייטיק ע הויפ ן פו ן ד י 
שכנות-דיק ע הייזער . 

מי ט פלייש-מסח ר האב ן געהאנדל ט עטלעכ ע געציילט ע משפחו ת — קצבי ם 
פו ן דור-דורות . 

אוי ף צ ו קויל ן עופו ת הא ט יעדע ר שוח ט בי י זי ך געהא ט א שחיט ה הויז . 

ד י שוחטי ם ווא ם אי ך געדענ ק : יחיא ל שוח ט (דע ר גרויסער ) פו ן כאטינע ר גאס , 
יחיא ל דע ר קליינע ר — אוי ף בערל־יוסף־יצחק׳ ס גאס , שמוא ל — לעב ן דע ר 
גאלאנסק ע קלוי ז ; לייבי ש — אקעג ן יוסי-פיניע ס (זילבער) , איצ י — אוי ף דע ר 
רימאקאוויצער . 

זיי ט אי ך געדענ ק זענע ן ד י רעגירונגס-אנשטאלט ן געשטאנע ן אינע ם דרום - 
מזר ח ווינק ל פו ן דע ר טארהאוויצע ; ד י געביידע , כאט ש ז י אי ז ני ט געווע ן קיי ן 
באזונדערע , ני ט הויך , א ן ספעציעל ע איינריכטונגע ן — פלע ג דא ך ארויפווארפ ן 
אוי ף מיר , וו י אוי ף אנדער ע יידיש ע קינדער , א פחד . 

ד א פלעג ן פארקומע ן ד י געריכט ן — סי י בירגערלעכע , סי י קרימינעלע , 
אפטמא ל פלעג ן מי ר נאכפאלג ן ד י פאליציאנטן , ווא ס האב ן געפיר ט א גנ ב אי ן 
קייטלעך , אונטע ר א ווא ך פו ן ביקסן , צו ם שופט , אדע ר צ ו פארשפאר ן אי ן חד - 
גדיא.. . פו ן ציי ט צ ו ציי ט פלעג ט מע ן אריבערברענגע ן אוי ף איבערנעכטיק ן גזלני ם 
או ן רוצחים , ווא ס זענע ן געווע ן אונטערוועג ס אי ן עטאפ ; ד א הא ט זי ך שטענדי ק 
געפונע ן א ווא ך פו ן פאליציי , א קארצער , אזשאנדארם־אפטיילונ ג — "אוי ף 
ני ט צ ו באדארפן".. . מי ט יאר ן שפעטע ר הא ט מע ן אנגעהויב ן בויע ן ד י ניי ע תפיסה , 
אי ן דע ר ליפקאנע ר גאם , אנטקעג ן דע ר גימנאזיע . אי ן ד י צייט ן פו ן צאריסטיש ן 
רעזשי ם אי ז דע ר סטראזשני ק (פאליסמאן ) געווע ן דע ר אלמעכטיקער , או ן דע ר 
אוריאדני ק — א גאנצע ר בעל-בי ת פונע ם שטעט ל או ן אל ע ארומיק ע דערפער . 

דע ר פריסטאו ו אי ז געווע ן צו ם מל ך גלייך , או ן ע ר הא ט ע ס געהערש ט 
אויפ ן ברייט ן שטייגע ר ; העכע ר פו ן אי ם אי ז געווע ן דע ר איספראווניק , אבע ר ע ר 
אי ז געווע ן וויי ט — אי ן דע ר אויעז ד שטאט . אונד ז אבע ר אי ז דע ר אוריאדני ק מיט ן 
פריסטאו ו געלעג ן גו ט אי ן ד י ביינער.. . 

פארוויילונגס-פלעצע ר זענע ן פריע ר געווע ן צווי י זאלן : דע ר אלטע ר זא ל 
(אוי ף דע ר כאטינע ר גאס ) או ן מאטי ע קרעמער׳ ם זאל . שפטע ר האב ן ד י ברידע ר 
הורבי ץ אויסגעבוי ט דע ם דריט ן לאקאל . דע ר אלטע ר זא ל אי ז געשטאנע ן אי ן א 


186 



גרויס ן הד ף מי ט פרוכטנביימע ר פארזעצט , אבע ר זע ר נידעריק , או ן דע ר צוגאנ ג 
אי ז געווע ן ני ט לייכט . ד י פענצטע ר — שמאלע , גרא ד אונטע ר דע ר סטעליע , או ן 
דא ס ליכ ט הא ט קוי ם אריינגעקוק ט דערין . 

ד י בינ ע א טונקעלע , כאט ש גענו ג גרויס ; דא ס מעג ל — פשוט ע לאנג ע 
בענק , הארט ע או ן ני ט באקוועמע . 

דא ס פובליקו ם אי ז ני ט געווע ן צופריד ן מי ט ד י אפגעשטאנענ ע איינריב ־ 

טונגען , או ן דע ר בעל-הבי ת אליי ן אי ז געווע ן א שווערע ר מענטש ; ס׳אי ז שווע ד 
געווע ן מי ט אי ם דורכצוקומע ן ; אי ז מי ט דע ר ציי ט דע ר זא ל געשטאנע ן פוסט . 

דערפא ר אבע ר אי ז דע ר זא ל פו ן ה ׳ קרעמע ר געשטאנע ן אוי ף דע ר הויפט - 
גא ס — אי ן סאמ ע צענטער . ד י איינריכטונגע ן זענע ן ד א געווע ן צוועקמעסיקע , מי ט 
א גאלעריע , בענקלע ך אי ן ד י ערשט ע 5 שורות , באלויכט ן מי ט לוקס-לאמפ ן או ן 
שפעטע ר מי ט עלעקטרי ש ליכ ט ; גרים־צימער ן פא ר מענע ר או ן פרויע ן באזונדער , 
ארויסגאנג-טיר ן אי ן פי ר פארשידענ ע ריכטונגען , רעקוויזי ט — מע ר אדע ר ווייניקע ר 
צוגענגליכע . דע ר אייגענטימע ר מי ט זיינ ע טעכטע ר — לייטישע , שטיל ע או ן 
רואיק ע מענטשן . 

ד א פלג ט מע ן פראווע ן חתונות , איינארדענע ן קולטורעלע , ספארטיוו ע או ן 
ליטעראריש ע אוונטן . טעאטער-פארשטעלונג ן פו ן ליבהאבע ר אדע ר אנגעקומענ ע 
קינסטלער , ליטעראריש ע משפטים , בעלער , פאליטיש ע ארויסטרעטונגען , ציוניסטיש ע 
אונטערנעמונגע ן או ן פארזאמלונגע ן פו ן פארשידענ ע אנשטאלטן . 

מי ט דע ם אויפבו י פונע ם דריט ן זאל , ווא ס אי ז געווע ן פי ל גרעסע ר או ן אי ז 
אוי ך געשטאנע ן אוי ף דע ר הויפט-גאס , אי ז לייכטע ר געוואר ן דא ס איינארדענע ן פו ן 
קולטורעל ן או ן געזעלשאפטלעכ ן לעב ן אי ן שטאט . 

אנאנסיר ן פלעג ט מע ן מי ט פלאקאטן , אפישע ס או ן מי ט אויסשרייע ן אי ן 
ד י גאסן . ווע ר געדענק ט ני ט דע ם שרייע ר יצח ק לץ , מי ט זיי ן קלינגנדיקע ר שטימע , 
ווא ס הא ט אריינגעדרונגע ן אפיל ו ווינטע ר דור ך ד י טאפלט ע פענצטע ר ; אוי ך אנדע ־ 
ר ע שרייער ס האב ן אנאנסירט , אבע ר ד י וויציק ע אויסרופ ן או ן דא ס קו ל פו ן יצח ק 
לץ , האב ן קאנקוריר ט מי ט אל ע אנדערע . 

ד י טויער ן פו ן ציו ן האב ן זי ך געעפנ ט אי ן דע ם ״שערי-ציון ״ — דע ך אג - 
שטאל ט פו ן ד י ציוני ם אי ן בריטשאן . געהייס ן הא ט ע ס א קלוי ז ( א שול) , אבע ר 
דע ר עיק ר אי ז ע ס געווע ן דע ר צענטע ר פו ן ציוניסט ן ; שב ת או ן יום־טו ב הא ט מע ן 
ד א געדאוונט . ארו ם 1924 אי ז מע ן אריי ן אינע ם נייע ם אייגענע ם בניי ן פו ן שערי - 
ציון , א פיינ ע צוויישטאקיק ע געביידע , ווא ס הא ט אי ן זי ך אנטהאלט ן ד י ניי ע 
תלמוד־תורה , שפעטע ר אוי ך דע ם לאקא ל פו ן ספארט-ארגאניזאצי ע "מכבי " או ן 
אנדער ע ציוניסטיש ע אינסטיטוציעם . פא ר דע ם — הא ט מע ן געדאוונ ט אי ן איינע ם 
פו ן ד י זאלן , קרעמער׳ ס ; דערנא ך הא ט מע ן געקויפ ט א דיר ה אוי ף דע ר שפיטאל - 
גא ס או ן באשטעל ט מעב ל — בענ ק מיט ן טיש ן ווא ס האב ן געדינ ט אוי ך צ ו לערנע ן 


187 



פא ר תלמידים , געפארב ט טונקל-ברוין . א לאנג ע ציי ט פלעג ן זי ך ד י מלבושי ם 
צוקלייב ן צ ו ד י בענ ק או ן טישן . אי ן פלו ש (אריינגאנג ) האב ן זי ך געפונע ן צווי י 
צימערלע ך פאר ן שמ ש יחזקאל , או ן שפעטע ר אברהם־לייב . 

א ס ך יאר ן הא ט געדאוונ ט פאר ן עמו ד יצח ק פייטעלעס , מי ט זיי ן שיי ן 
קלינגנדיק ן קו ל או ן שיינע ם נוסח . מערער ע ציוני ם האב ן אנגעהויב ן באזוכ ן ד י 
שבתי ם אי ן שערי-ציון , וו ו ע ם זענע ן איינגעפיר ט געוואר ן מאדערנ ע מנהגי ם פו ן 
פארטייל ן עליו ת לוי ט א ן אלף־בי ת רשימה , א ן קריגערי י או ן פיינטלעכ ע קאנקו - 
רענ ץ פא ר א שליש י אדע ר מפטי ר ; ס׳ני ט געווע ן קיי ן מזר ח וואנ ט ; בכל ל הא ט מע ן 
קיי ן פלעצע ר ני ט פארקויפט , או ן יעדע ר מתפל ל הא ט געקאנ ט זיצ ן וו ו אי ם אי ז 
געפעל ן אדע ר וו ו ס׳אי ז געווע ן א פרי י פלאץ . ד י תפיל ה א רואיקע , געלאסענ ע או ן 
א ן באזונדער ע דערשיינונגען . ד י עלי ה צ ו דע ר תור ה — לוי ט איינלאדונגע ן ווא ס 
ד י מתפללי ם האב ן געקריג ן פארטייל ט פונע ם גבאי , נא ך פאר ן אנהוי ב פו ן דאווענען , 
לוי ט א פרי ר באשטימטע ר ארדענונג . קיי ן עליו ת הא ט מע ן ני ט פארקויפט , חו ץ אי ן 
זעלטענ ע פאלן , או ן דא ס אוי ך לטוב ת ציוניסטיש ע אונטערנעמונגע ן אי ן ספעציעל ע 
פאלן . 

ארו ם 1925 הא ט מע ן ארויסגעענדיק ט דע ם נייע ם "שערי-ציון " או ן צווי י 
גרויס ע צימער ן פו ן צווייט ן שטא ק פא ר דע ר תלמוד-תורה . דע ר תפילה-זא ל אי ז 
געווע ן פלאניר ט מי ט א פארנעם , גאלעריעס , או ן הא ט אנגעהויב ן דינע ן פא ר ד י 
ציוניסטיש ע צוועק ן אי ן שטא ט או ן פא ר טעטיקיי ט פו ן ד י ציוניסטיש ע עסקנים . 

אינגיכ ן האב ן זי ך ד א קאנצענטריר ט ד י געזעלשאפטלעכע־ציוניסטיש ע אינס - 
טיטוציעס , ד י יוגנטלעכ ע ארגאניזאציעס , ד י קרן־קימ ת או ן קרן־היסו ד אקציע ס 
או ן אנדער ע ענלעכ ע אינסטיטוציעס . 

כ׳וויי ס ני ט צ י אי ז ווע ר אומשטאנ ד זי ך צ ו דערמאנע ן וועג ן אל ע פרטים , 

גרויס ע או ן קליינע , או ן זא ל אוי ך באזיצ ן ד י קונס ט או ן מעגלעכקיי ט איבערצוגעב ן 
או ן דערצייל ן אל ץ וו י ס׳אי ז געווען , או ן וו י ע ר הא ט דא ס באגרייפ ט צורי ק מי ט א 
פא ר צענדלי ק יאר , או ן דא ס אל ץ אויפבוי ן אויפני י אי ן דע ר געהעריקע ר פארם . 

אי ן מיינ ע שורו ת הא ב אי ך געוואל ט זי ך טייל ן מי ט לאנדסליי ט וועג ן פעריא ד 
1910 — 1926 . מי ט אי ם אי ז פארקניפ ט א שיינע ר טיי ל פו ן מייג ע פערזענלעכ ע 
איבערלעבענישן , פו ן דע ר ציי ט ווא ס הא ט אנגעפאנגע ן ערנס ט דענקע ן או ן באגרייפ ן 
ד י דערשיינונגע ן פו ן נא ך ד י קינדער-יארן , פו ן מיי ן יוגנ ט בי ז מיי ן פארלאז ן ד י 
געבורט-שטאט , ווע ן אי ך בי ן געפאר ן זוכ ן תור ה או ן א פאר , כד י זי ך צוגרייט ן צו ם 
לעב ן אי ן ארץ־ישרא ל — לוי ט מיי ן שטרעבונ ג או ן דערציאונ ג אי ן הוי ז פו ן מיינ ע 
עלטערן . 

מיכא ל ב ן יחיא ל טשערקי ס 


188 



בריטשא ן מי ט א פרפציק-זעכצי ק יא ר צורי ק 


איידע ר אי ך גי י איבערגעב ן מיינ ע זכרונות , אי ז כדא י צ ו באמערקן , א ז אי ן 
אקטאבע ר 1906 האב ן מיר , ד.ה . אונדזע ר פאמילי ע פארלאז ט בריטשאן , בעסאראביע , 
או ן עמיגריר ט קיי ן ארגענטינע , וווהי ן מי ר זענע ן אנגעקומע ן דע ם 8 -ט ן דעצעמבער . 
אזו י א ז מיינ ע זכרונו ת קאנע ן נא ר אפשפיגלע ן א גאנ ץ ווייט ן פעריא ד פו ן מיינ ע 
אדאלעסענ ץ או ן יוגנט-יארן . 

פו ן אל ע שטעטלע ך ארום , וו ו יעדינעץ , ליפקאן , סעקורא ן או ן אפיל ו כאטין , 

ד י קרייז-שטא ט (אויעזד ) אי ז בריטשא ן געווע ן ד י מע ר פארגעשטריטענע . אי ז געווע ן 
א צענטע ר פו ן א פרוכטבארע ר זאנע , מע ר פו ן אלעמע ן אי ן תבואה : גוט ע ווייצן , 



שלמ ה לרנ ד 

(ב ן משודשלמ ה שמחדדס ) ארגנטינ ה 


גערשטנס , קארנס , סימניע , גרעטישקע , פאסאליע ס א.ד.ג . אדו ם בריטשא ן האב ן זי ך 
ייד ן אוי ד אפגעגעב ן מי ט גארטנווארג , טאבאק־פלאנטאציעס , פרוכטן־סעדע ר 
וכדומה . בריטשא ן הא ט געהא ט אדו ם זי ד א גרויס ע סביב ה פו ן 19 דערפער , מערסטב ־ 
טיי ל וואלעכישע , ווא ס האב ן געגעב ן פרנס ה ברוו ח ד י שטאטיש ע איינוווינער . חו ץ 
סוחרי ם פו ן תבוא ה אי ז אוי ך געווע ן א ס ך פאסעסארן , ד.ה . פארמעגלעכ ע ייד ן ווא ס 
האב ן געהאלט ן אי ן ארענד ע פריציש ע מאיאנטקעס . געוויינלעך , מי ט אז א סביב ה אי ז 
געווע ן אי ן שטעט ל א גאנ ץ אנגעזעענ ע קאמערץ . 

בריטשא ן הא ט פארמאג ט א צוויי-קלאסיק ע רוסיש ע רעגירונגס-שולע , צווי י 
פריוואט ע רוסיש ע עלעמענטא ר שולן , אנגעפיר ט פו ן דיפלאמירט ע יידיש ע לערע ר 


189 



(י . חאנצי ס או ן זוסי ע לערנער) , א ס ך פריוואט ע לערערס , פי ל חדרים , צוויש ן וועלכ ע 
ע ם האב ן זי ך געצייל ט א גרויס ע צא ל מאדערנע , משכילישע , וו ו מ׳הא ט געלערנט , 
חו ץ גמר א מי ט תוספו ת אוי ד תנ״ ך או ן דקדוק , ווא ס פא ר ד י אנדער ע שטעטלע ך 
אי ז נא ך געווע ן טריף־פסול . 

בריטשא ן הא ט געהא ט צווי י גרויס ע ביבילאטעקן : אייג ע א העברעיש ע פו ן 
חבר י מפיצ י השכלה , אונטע ר דע ר אויפפאסונ ג פו ן באוווסט ן משכיל , אברהמ׳ל ע 
קליינמא ן או ן אייג ע א רוסישע , אונטע ר דע ר לייטונ ג פו ן פריילי ן קאטי א גינזבורג , 
א באוווסט ע סאציאל-דעמאקראטן . א זעמסק י שפיטא ל או ן אוי ר א יידיש ן מי ט 
15-12 בעטן ; א פא ר גמילות-חסדי ם קאסעס , געשטיצ ט פו ן דע ר יק״א . הכלל , 
בריטשא ן אי ז געווע ן א ן עי ר וא ם בישראל . 

בריטשא ן הא ט געהא ט א יוגנ ט ווא ס הא ט געלערנט , "אוי ף קלאסך , געשמא ק 
עקסטערניטשייע ט או ן געפאר ן אי ן ד י גרויס ע שטע ט וו י קאמעניעץ־פאדאלק , אדע ס 
או ן אפיל ו קיעוו , געב ן עקזאמענ ס אוי ף 4 , 6 או ן אפיל ו 8 קלאס ן גימנאזיע . קיי ן 
גרויס ע גבירים , מאגנאט ן הא ט בריטשא ן ני ט געהאט , חו ץ דע ם אלט ן מש ה בערשטיי ן 
ווא ס אי ז געווע ן א אייגנטימע ר פו ן דרי י אימעניעס , צווי י מילן , איי ן גוראלני ע מי ט 
א רעקטיפיקאווענע ם זאווא ד (רעפיני ר פאברי ק פו ן בראנפן ) או ן זיי ן איידעם , הירש ל 
שטיינבארג , ווא ס הא ט געהאלט ן א באנק-געשעפט . אנדער ע פארמעגלעכ ע פאמיליע ס 
וו י ד י זילבערס , ווא ס האב ן זי ך אפגעגעב ן מי ט וואלד-געשעפ ט או ן ד י ברוידעס , 
ד י בנ י יוס ף איציקס , או ן ד י זי ן או ן אייניקלע ך פו ן אלט ן בערשטיי ן האב ן זי ך 
אפגעגעב ן מי ט פאסעסיעם ; ד י בנ י דוד-לייבס , בעלי-טאקסעס . 

קיי ן אינדוסטריע ס אי ז ניש ט געווע ן אי ן שטעטל . איבעריק ם אוי ב ס׳אי ז 
געווע ן א פא ר היימיש ע אינדוסטריע ס ווי : לעכטציער , וואטן־מאכערס , אלייענעם , 
גארבער , קירזשנער ם ווא ס האב ן אויסגעארבע ט קוטשמע ס או ן פעלצ ן פא ר דע ר 
דארפישע ר באפעלקערונג , שוסטערייע ן ווא ס האב ן געהאלט ן ווארשטאטן , אויסאר - 
בעטנדי ק שטיוו ל או ן טשאבאטעס , אבע ר זי י האב ן ניש ט געטראג ן דע ם קליגגענדיק ן 
נאמע ן פו ן פאבריקן , פאבריקאציע , אינדוסטריע . 

בריטשאנע ר ייד ן זענע ן געווע ן א רירעוודיקער , קוועקזילבערדיקע ר עלעמענט , 

סי י אי ן תבואה-מסחר , פעל-מסחרים , דעפאזיט ן פו ן אייע ר או ן פרוכט ן ווא ס צולי ב 
דע ר נאענטקיי ט פו ן דע ר רומענישע ר או ן עסטרייכישע ר גרעניצ ן פלעג ן ארויסגע - 
שיק ט ווער ן גרויס ע טראנספארט ן אוי ף יענע ר זיי ט גרענעץ.פארשטיי ט זיך , א ז ס׳אי ז 
געווע ן קליינ ע מארק-הענדלע ר או ן גרויס ע אויפקויפערס , הורט-סוחרי ם : מעקלער ס 
מכ ל המיני ם פא ר תבואה , פעל , פרוכטן , או ן אפיל ו פא ר דינסט ן או ן משרתים . 
יעדע ר גרעמי ע הא ט געהא ט זיי ן געגנט : ארו ם דע ר יעדינצער , ליפקאנע ר או ן 
ראמיקאוויצע ר בריק ן — תבואה-סוחרי ם מי ט זייער ע מאגאזיגען ; א שניידעריש ע 
גאס , א קירזשנעריש ע גא ס א.א.וו . 

יעד ע געגנ ט הא ט זי ך געהא ט אי ר אייג ן שולעכ ל : א שניידעריש , קירזשנע - 
ריש , וואסערפירעריש . אי ן מיט ן צענטער-שטאט , אוי ף דע ר טארהאוויצ ע זענע ן 


190 



געווע ן ד י גרויס ע שילן : ד י גרויס ע שו ל — א הויכע , גרויס ע געביידע , געבוי ט 
אי ן דע ר טי ף כד י מקיי ם זיי ן דע ם "ממעקי ם קראתי ך ד׳". " אקעגן , ד י אלט ע קלויז , 
רעכט ס פו ן דע ר גרויסע ר שו ל — דא ס בי ת מדרש , אקעג ן בית-מדר ש — ד י סעלע - 
שע ר קלוי ז ; ארוי ף צ ו דע ר כאטינע ר גא ס — ד י סאטאנאווע ר קלוי ז ; ארוי ף צ ו 
ד י בערשטיינ ס — ד י גאלאנסק י קלוי ז ; ד י בערל־יוסף־איציק ס קלוי ז או ן נא ך 
איינ ע צו ם יידיש ן שפיטאל-צ ו א גרויס ע קלויז , ווא ם כ׳הא ב שוי ן פארגעס ן נא ך 
וועמע ן מ׳הא ט אי ר גערופן . גאנצ ע 14 שיל ן זיינע ן געווע ן אי ן בריטשאן . יעדער ע 
מי ט אי ר בעל -תפילה . נא ר אי ן דע ר גרויסע ר שו ל הא ט געדאוונ ט דע ר שטאט-חזן , 
ה ׳ מש ה אכלע ר — א מגושמדי ק גרויסע ר ייד , ווא ס הא ט אמא ל געהא ט א באס - 
שטימע , א גרויסע ר קענע ר פו ן מויז ק או ן ווא ס הא ט געהאלט ן א באר . אל ע מיינ ע 
יאר ן געדענ ק אי ך דע ם ר ׳ מש ה אכלע ר (וויי ל ע ר הא ט שטאר ק געהאלט ן פו ן דע ר 
אכילה) . 

דא ס אי ז געוויינלע ך א ן אלגעמיי ן ביל ד פו ן מיי ן געבורט-שטעט ל בריטשאן . 

דאר ט בי ן אי ך געבוירן , זי ך אגטוויקל ט או ן פארבראכ ט מיינ ע קינדער , אדאלעסענ ץ 
או ן בחור-יארן.. . נא ר מי ט ווא ס בריטשא ן הא ט זי ך מע ר אויסגעצייכנ ט אי ז — מי ט 
דע ר אנטוויקלונ ג או ן פארשפרייטונ ג פו ן פאליטיש ן ציוניזם . אי ן בריטשא ן הא ט 
שוי ן פו ן לאנ ג עקזיסטיר ט א אגוד ה פו ן אלט ע חובב י ציון , פו ן וועלכ ע מיי ן פאטער , 
ר ׳ מש ה לערנער , שמוא ל שלמ ה שמחהס , אי ז ניש ט געווע ן איבערי ק באגייסטערט . 

א יי ד א למדן , או ן א משכיל , אי ן ד י יונג ע יאר ן זי ך געגריי ט אוי ף רב , 
געשווומע ן אי ן י ם התלמוד , געווע ן קלא ר אי ן פוסקים , יור ה דעה , י ד החזקה , א ס ך 
געלערנט , זי ך פארטיפ ט אי ן חקירה-ספרים , געקענ ט כמע ט אוי ף אויסנווייני ק מור ה 
נבוכי ם להרמב״ם , מור ה נבוכ י הזמ ן לר ׳ נחמ ן הכה ן קראכמאל , דע ם כוזר י או ן 
אנדער ע השכלה-ספרים . פארשטיי ט זי ך א ז קיי ן ר ב הא ט ע ר שד ן ניש ט געקאנ ט 
זיי ן.. . ד י דרי י רבנים , ר ׳ יודעל ע ר ׳ הערשעל ע או ן ר ׳ דניאל , האב ן 
זי ך געהי ט צ ו פסקנע ן א די ן אי ן מיי ן פאטער ס אנוועזנהיי ט . . . אי ך געדענ ק 
ניש ט א ז ע ס זא ל האב ן געפעל ט בי י אונד ז אי ן שטו ב ד י "הצפירה" , חו ץ 
אנדער ע העברעיש ע צייטונגען , וו י "המליץ" , "הזמן" , וו י אוי ך ד י מאנאטלעכ ע 
אויסגאב ן "השלוח" , "הדור " א.ד.ג . בכלל , געדענ ק איך , א ז אונדזע ר שטו ב אי ז געווע ן 
א בי ת וע ד לחכמים . אי ך געדענ ק ד י פרייטיק-צונאכט ן אי ן ווינטער-ציי ט : אי ן שטו ב 
אי ז ווארעם , א חיות . אויפ ן שבתדיק ן טי ש צוויש ן ד י בענטש-ליכט , א לאמפ , 
פארזארג ט מי ט גענו ג בוימל , ס׳זא ל סטייע ן בי ז שפע ט אי ן דע ר נאכט . ע ס קומע ן 
זי ך צונוי ף מיי ן טאטנ ס מקורבי ם או ן אב י ז״ ל אי ז זי י מכב ד א מא ל מי ט א אייגענע ם 
ארטיק ל או ן אמא ל מי ט א וויכטיק ן ארטיק ל אי ן "השלוח" , "ע ל פרש ת דרכים " א.ד.ג . 
או ן איך.. . בי ן א.. . מתאב ק בעפ ר רגליה ם ש ל תלמיד י חכמים".. . 

מיט ן אויפקו ם פו ן פאליטיש ן ציוניז ם רו ט ניש ט אב י ז״ ל או ן גי ט זי ך איבע ר 
בל ב ונפ ש דע ם גרויסן , ליכטיקן , הייליק ן אידעאל . כ׳געדענ ק : באל ד נא ד דע ם ערשט ן 
באזעלע ר קאנגרעס , אסיע ן צייט , הא ט מי ד אב י ז״ ל מיטגענומע ן אוי ף דע ר 


191 



ערשטע ר אסיפה , ווא ס אי ז פארגעקומע ן בי י שלמ ה בערישע ס אי ן שטוב , וו ו ע ס אי ז 
געגרינדע ט געוואר ן ד י "אגוד ה הציונית" . פו ן דעמאל ט א ן הא ט זי ך אנגעהויב ן א ן 
אקטיוו ע טעטיקיי ט בי י אונד ז אי ן שטאט , ווא ס הא ט געדינ ט אל ס צענטע ר פא ר אל ע 
אנדער ע שטעטלע ך פו ן ארוס . 

ד י "אגודה " הא ט ניש ט דורכגעלאז ט קיי ן יום־טוב , קיי ן איי ן נאציאנאל ן 
פייערטא ג א ז ס׳זא ל ניש ט געהאלט ן ווער ן קיי ן רעדע ס וועג ן ציוניזם . אזו י געדענ ק 
אי ך א ז שבועו ת אי ז אב י ז״ ל ארויסגעטרעט ן אי ן דע ר אלטע ר קלוי ז מי ט א דרש ה 
ווא ס ע ר הא ט א נאמע ן געגעב ן "וח ד בח ד כ י סבו ך ועבי ד קרבותא" . פס ח הא ט ד י 
דרש ה געהייס ן "ארב ע כוסו ת כבמחזה" , או ן אזו י יעדע ר יו ם טו ב מי ט זיי ן טעמע . 
או ן א פובליקו ם הא ט מיי ן פאטע ר געהא ט — ניש ט צ ו פארזינדיקן.. . אב י מ׳הא ט 
געוווס ט אי ן שטאט , א ז מש ה לערנע ר ווע ט רעד ן אי ן דע ר אדע ר יענע ר שול , האב ן 
געצויג ן בעלי-בתי ם פו ן אל ע עק ן שטא ט אי ם הערן . 

א חו ץ אב י ז״ ל פלעג ן אוי ך ארויסטרעט ן מי ט דרשו ת הר ב יהוד ה בארשעווס - 
ק י (קאזיאני-ראבין) , אברהמל ע קליינמא ן או ן דע ר פלאמפייערדיקע ר ציוניסט , 
הארציקע ר רעדנע ר משה׳ל ע ראזענבלאט , דא ס אי ז געווע ן א אמ ת איבערגעגעבענע ר 
בל ב ונפ ש דע ם ציוניסטיש ן אידעאל , אליי ן א גרויסע ר קענע ר פו ן תנ״ ך או ן בע ל 
דקדוק , א גאלדענ ע העברעיש ע שפראך , סופ ר ומשורר , ווא ס קיי ן זא ך אי ז פא ר אי ם 
ניש ט געווע ן שווע ר צ ו טא ן פאר ן ציוניזם . גרוי ס עגמת -נפ ש האב ן פארשאפ ן ד י 
ציוני ם ד י אלטפרענקיש ע יידן , חסידי ם פו ן פארשידענ ע רביים , וו י סאדעגערער , 
סאטאנעווער , באיאנער , זינקעווע ר א.ד.ג . מי ט זי י אי ז טא ג וו י נאכ ט געווע ן צוזאמענ - 
שטויסן , וויכוחים . 

אי ך געדענק : איינמא ל אי ן א שב ת בייטא ג אי ן סעלעשטשע ר קלויז , אי ן 
אנגעפאל ן אוי ף אב י ז״ ל א פארברענטע ר חסיד , א פינצטערע ר פאנאטיקע ר : "כופ ר 
בעיקר , עוכ ר ישראל " א.ד.ג . אוי ף צוריקוועג ס אודי ם אי ז אונ ת גרא ד אויסגעקומע ן 
צ ו מאכ ן דע ם זעלב ן וועג . דע ר חסי ד אי ז געגאנגע ן פארוי ס או ן מי ר הינטע ר אים . 
אי ך בי ן געווע ן זייע ר אויפגערעג ט או ן רו ף זי ך א ן צ ו אב י ז״ ל : א ט נע ם אי ך א 
שטיי ן או ן וואר ף אי ם אי ן קא פ אריין.. . ניין , מיי ן קינד , זאג ט מי ר מיי ן פאטער , 
מ׳טא ר נישט.. . דע ר יי ד אי ז א פאנאטיקע ר או ן מיינ ט ע ס ערנסט.. . ע ר גלויב ט 
א ז ע ר אי ז מקד ש ש ם שמים.. . אב י ז״ ל הא ט געהא ט טאלעראנץ.. . 

ווע ן ציוני ם פו ן ד י נאענט ע שטעטלע ך האב ן געוואל ט מעור ר זי י זייער ע עדות , 

פלעג ט מע ן זי ך ווענד ן צ ו אב י ז״ ל או ן מ׳פלעג ט אי ם שיק ן אפאעטא ן ע ר זא ל קומע ן 
אוי ף שב ת או ן פא ר זיי , פא ר ד י ציוני ם פו ן ד י שטעטלעך , אי ז דא ס געווע ן א 
גרויסע ר יו ם טוב . 

אי ן יא ר 1902 אי ז פארגעקומע ן דע ר אלרוסישע ר ציוניסטישע ר קאנפערענ ץ 
אי ן מינס ק (אגב , דע ר ערשטע ר או ן לעצטער , וויי ל נאכדע ם אי ז דע ר ציוניז ם 
פארווער ט געווארן) . אב י ז״ ל או ן אברהמ׳ל ע קליינמא ן זענע ן געווע ן דירעקט ע 
דעלעגאט ן דארט ן הא ט זי ך אב י ז״ ל באקאנ ט פערזענלע ך מי ט ד י גרעסט ע פנ י 


192 



פו ן רוסיש ן ציוניזם . באזונדע ר הא ט ע ר זי ך באפריינדע ט מי ט הר ב פישמא ן (דע ־ 
מאל ט מארקאלעשטע ר ר ב או ן צוקונפטיקע ר ש ר הדתות , הר ב יהוד ה ליי ב מימון) , 
מי ט וועלכ ן ע ר הא ט זי ך שפעטע ר איבערגעשריב ן או ן אראפגעבראכ ט קיי ן בריטשא ן 
אוי ף סוכות . איינגעשטאנע ן אי ז הר ב פישמא ן בי י אבא׳ל ע ברויד ע אי ן זיי ן גארטן ־ 
שטוב . 

יאר ן זענע ן געגאנגען . ד י רעוואלוצי ע אי ן רוסלאנ ד אי ז געוואר ן שארפע ר 
או ן ד י קאנטר-רעוואלוצי ע — שטארקער.. . ד י שוואר ץ מא ה הא ט געארבע ט אוי ף 
אל ע כלים . דע ר קעשענעווע ר פאגרא ם הא ט אנגעזאג ט גיי ע רדיפו ת אוי ף יידן.. . 
כ׳געדענ ק דע ם שבועו ת נאכ ן קעשענעווע ר פאגראם . ד י אגוד ה הציוני ת הא ט 
צעשטעל ט רעתע ר אי ן אל ע קלותן , אויפפאדערנדי ק צ ו ארגאניזיר ן זי ך אי ן 
זעלבסטשו ץ (סאמאבאראגא) . ד י עלטער ע ציוני ם זיינע ן געגאנגע ן אי ן ד י גרויס ע 
שיל ן או ן אונד ז יונגוואר ג הא ט מע ן געשיק ט אי ן ד י בעלי-מלאכה׳ש ע קלותן . אי ך 
בי ן געגאנגע ן אי ן קירזשנעריש ן קליתל , או ן מיי ן פאטע ר ע״ ה הא ט גערעד ט או ן 
בער ל יוס ף איציק ס קלוי ז (אקעג ן אי ז געווע ן אונדזע ר שטוב) . אבע ר בי י אונד ז 
אי ן בריטשא ן אי ז קיי ן פאגרא ם ניש ט געווע ן ; דא ס שטעט ל א ת געווע ן גו ט 
ארגאניזירט . 

אי ן אקטאבע ר 1905 בי ן אי ך געשטאנע ן צו ם פריזיוו . צוריקקומענדי ק האב ן 
מי ר געטראפ ן דע ם דעקרע ט פו ן 17 -ט ן אקטאבער , פראקלאמירנדי ק ד י "קאנסטיטו - 
ציע" . אל ע גוט ע זאכ ן זיינע ן אויסגערעכנ ט געוואר ן אי ן דע ר קאנסטיטוציע : א 
דעפוטאט ן או ן סענא ט קאמערן , רעליגיעז ע פרייהייט , אלגעמיינ ע וואל ן או ן אנדעד ע 
גוטע , פיינ ע זאכענישן , נא ר צו ם סו־ י א עיק ר שכחת י : דע ר צא ר באהאל ט פא ר זי ך 
דא ס רעכ ט פאנאנדערלאז ן ד י קאמערן , ווע ן זי י וועל ן אי ם ניש ט געפעלן . וו י הא ט 
געזאג ט אונדזע ר ליתע ר אבאלעס : פאני ע מי ט דע ר קאנצעפוציע , מי ט דע ר 
גנבאציע.. . 

או ן ע ם הא ט זי ך אנגעהויבן . ס׳הא ט קיי ן ס ך ניש ט געדויער ט או ן דע ר צא ר 
הא ט באשטימ ט א דיקטאטא ר — גענערא ל טרעפאוו , וועלכע ר הא ט אוי ף ד י פרייהט ס 
פראקלאמע ס געלאז ט קלייב ן דרי י ווערטער : פאטראנאו ו ני ע זשאליע ט — ניש ט 
זשאלעווע ן קיי ן קוילן.. . או ן דא ם ערשט ע צ ו באווית ן ד י קראפ ט פו ן דע ר זעלבסט - 
הערשאפ ט א ת געווען.. . פאגראמע ן אוי ף יידן . מיי ן פאטע ר ע״ ה הא ט זי ך שטאר ק 
גענומע ן צו ם הארצן . ע ר הא ט געהאלט ן א ז ד י רעוואלוצי ע הויב ט זי ך ערש ט א ן 
או ן פא ר אונד ז ייד ן ווע ט פו ן אי ר קיי ן ישועו ת ונחמו ת ניש ט ארויסקומען . או ן מע ן 
מו ז עמיגרירן , אבע ר וווהי ן י ד י עמיגראצי ע קיי ן פאלעסטינ ע — א ת פארשלאסן . 
איבעריקנס , ווא ס אי ז צ ו יענע ר ציי ט געווע ן אי ן אר ץ ? ד י פא ר קאלאניע ס האב ן 
זי ך קוי ם געהאלט ן אוי ף ד י פיס . 

כדא י זי ך אביס ל אפשטעל ן אוי ף דע ר פרערעוואלוצי ע או ן רעוואלוציאנער ן 
פעריאד . שד ן אי ן ציי ט פו ן דע ר רוסיש-יאפאנישע ר מלחמ ה הא ט זי ך אנגעהויב ן 
א גרויס ע פרייהייט ם באוועגונג . ד י זעלבסטהערשאפ ט הא ט נאכגעלאז ן אביס ל ד י 


193 



לייצע ס ; רעגירונג ס קאבינעט ן האב ן זי ך אפ ט געביט ן או ן א פרייערע ר גייס ט האט ■ 
זי ך צעטראג ן איבע ר דע ר גרויסע ר רוסישע ר אימפעריע . צייטונגע ן האב ן זי ך גע - 
מער ט אל ע טאג , ע ס הא ט זי ך געהער ט א פרי י ווארט . אי ך געדענק , א ז אי ך הא ב 
זי ך אבאניר ט אוי ף א טעגלעכע ר צייטונ ג אי ן פעטערבורג , מיט ן נאמע ן "קאפעיקא" , 
ווא ס אי ז געווע ן ד י ערשט ע ווא ס אי ז ארוי ס מי ט שארפ ע דיבורים . אי ן א שיינע ם 
טאג , נא ד דע ר שלאכ ט פו ן צוסימא , וו ו דע ר רוסישע ר פלא ט הא ט געליט ן א שענד - 
לעכ ע מפלה , פובליקיר ט ד י "קאפעיקא " א שארפ ן ארטיקל , ארומגענומע ן מי ט א 
שווארצ ן ראם , אפזאגנדי ק רבנ ן קדי ש נא ד דע ר צארישע ר זעלבסטהערשאפט . 
פארשטיי ט זיך , א ז ד י צייטונ ג א ת באל ד פארמאכ ט געווארן . נא ר ע ס הא ט גיש ס 
געדויער ט קיי ן ווא ך או ן ע ס אי ז מי ר אנגעקומע ן א ניי ע צייטונג , אונטע ר א ן אנדע ר 
נאמען , ווא ם א ת געווע ן נא ך שארפער . 

ווע ן ד י ערשט ע ״דומא ״ אי ז צעלאז ט געוואר ן או ן 185 דעפוטאט ן האב ן ד ך 
אריבערגעפעקל ט קיי ן פינלאנד , וויבארג , או ן ארויסגעלאז ט א צירקולא ר פשו ט או ן 
פראסט , א ז מ׳זא ל ני ט צאל ן קיי ן שטייערן , ני ט געב ן קיי ן סאלדאטן , באיקאטיר ן ד י 
רעגירונג.. . האב ן אי ך באקומע ן א העקטאגראפיש ן צירקולא ר או ן אי ך הא ב שוי ן 
צונויפגענומע ן מיי ן חברה , ערגע ץ אי ן דע ר קירזשנערישע ר גאס , או ן פא ר זי י 
געלייענ ט או ן מסבי ר געווע ן זיי ן אינהאלט . 

איינמא ל אי ן א פרייטי ק בייטא ג קומ ט צ ו אונד ז פיניעל ע קריינדלס , א מוכ ר 
תבואהני ק בי י דע ר יעדינעצע ר בריק , או ן פרעג ט זי ד בי י מיי ן מאמע ן ע״ ה אוי ף 
מיר . באל ד בי ן אי ך טאק ע אנגעקומע ן פו ן גאס . ווא ס את , ר ׳ פיני ע י — פרע ג אי ך — 
או ן ע ר דערצייל ט מי ר אז א געשיכט ע : מיט ן עטא פ הא ט מע ן געבראכ ט איינע ם א 
בחור , זיינע ם א ווייט ן קרוב , א שוחט ס א זון , ווא ס א ת אווע ק אי ן דע ר ליט ע 
לערנע ן אי ן א ישיב ה או ן ווא ס אי ז דארט , רחמנ א ליצלן , ארא פ פו ן גלייכ ן ווע ג או ן 
א ת געוואר ן א ציציליסט.. . אריינפארנדי ק אי ן שטעט ל דור ך דע ר ליפקאנע ר ברי ק 
או ן וויסנדיק , א ז ע ר הא ט אי ם אל ס קרוב , הא ט דע ר בחו ר אריינגעווארפ ן א צעטעל ע 
ווא ס הארצ י אדוואקאט ס קינדע ר האב ן אויפגעהויב ן או ן דא ס אי ם איבערגעגעבן . 
א ת ע ר געקומע ן צ ו מי ר אי ך זא ל זע ן עפע ס אויפטאן . ע ר הא ט אי ם שוי ן געזען , 
א ת פארשפאר ט אי ן "ח ד גדיא" , אי ן וואלאסט . דע ר בחו ר אי ז שטאר ק אפגעצערט , 
נאקע ס או ן בארוועם , אויסגעמאטער ט פו ן לאנג ע חדשי ם טורמ ע או ן לאנג ע עטאפן . 
ער , פיניעלע , הא ט אי ם שוי ן געזען , וויי ל דע ר סטאראז ש א ת זיינע ר א ן אלטע ר 
באקאנטע ר או ן וועמע ן ע ר הא ט שוי ן אפיל ו מטמ א געווע ן מי ט א פא ר גריווענעם.. . 

— גוט , ר ׳ פינ י — זא ג אי ך אי ם — ני ט געזארגט.. . אל ץ ווא ס אי ר דארפ ט 
פו ן זיינע ם מעגן , קומ ט צ ו מיר . נא ר הזה ר והזהר.. . ס׳שמעק ט מי ט קראמאלא.. . 

— ווא ס מיינסטו , שלמהלע , אי ך בי ן אז א נא ר ו פארלא ז די ך אוי ף מי ר — 
ענטפער ט פיניעלע ! או ן ס׳א ת באל ד געשאפ ן געוואר ן א פא ר רובל . מיי ן פאטע ר 
ע״ ה הא ט ני ט גערוט . ד י מאמ ע ע״ ה הא ט שוי ן פארזארג ט פיניעל ן מי ט א פא ר 


194 



ווארעמ ע אונטערוועש , א ווארעמ ע באראשקענ ע שאפקע , ווא ם אי ך הא ב שוי ץ ני ט 
גענוצט , א פאלט א אד״גל . דא ס גאנצ ע שטעט ל הא ט געקאכט . 

אי ך קו ם איינמא ל א היי ם או ן טרע ף מיי ן געוועזענע ם לערע ר יוס ף האנצי ם 
סודע ט זי ך מי ט מיי ן טאט ן או ן אי ך הע ר וו י אב י ז״ ל זאג ט : "אי ך וויי ס ני ט וו י אי ך 
וואל ט ע ס אויסגעהאלט ן מען , חלילה , ס״טרעפ ט אז א פא ל מיי ן שלמהן"" . או ן מי ר 
האב ן אי ם ארויסגעראטעווע ט ! מע ן מ׳הא ט אי ם געפיר ט קיי ן כאטי ן אי ן טורמע , 
זיינע ן צומ י רייטע ר איבערגעפאל ן דע ם עטא פ או ן אי ם באפרייט.. . 

איינמא ל קו ם אי ך אהיי ם גא ר שפע ט ביינאכט , נא ך 12 , או ן טרע ף דע ם טאט ן 
וואכנדיק . מא ס עפע ס אזו י שפע ט ני ט שלאפ ן י — גארניט , זאג ט ער . אבע ר ד י 
מאמ ע הא ט מי ר שוי ן אויפ ן צווייט ן טא ג דערציילט , א ז ע ר קע ן ני ט איינשלאפ ן ווע ן 
אי ך בי ן אי ן שטו ב ניטא.. . או ן ווידער , איינמא ל אי ן א שב ת פארנאכט , כ׳קו ם אהיי ם 
פו ן גא ם און.. . מיי ן פאטע ר לע ט צ ו בעט . ני ט זיי ן טבע . שטענדי ק פלעג ט ע ר גיי ן 
דאוונע ן מנחה . איבעראש ט פרע ג אי ך : מא ם אי ז געשע ן 1 דע ר טאט ע ענטפער ט : 
גא ר ניט , עפע ס ני ט מי ט אלעמען . ד י מאמ ע גי ט מי ר שוי ן א ווונק , רופ ט מי ך אווע ק 
או ן דערצייל ט מיר , מי ט טרער ן אי ן ד י אוע ן : הא ט זי ך צוגעליע ט שלאפ ן וו י שטעג - 
די ק או ן פלוצי ם הא ט ע ר זי ך א וואר ף געטא ן פו ן שלא ף או ן אראפגעפאל ן פו ן בעט.. . 
ז י הא ט באל ד געשיק ט רופ ן דר . הויכמאן , ווא ס חו ץ דאקטע ר אי ז ע ר געווע ן א 
פערזענלעכע ר פריינ ט פו ן אב י ז״ ל או ן דר . הויכמא ן הא ט דיאגנאסטיקיר ט : נערוון . 
ר ׳ משה , הא ט ע ר געזאגט , אי ר נעמ ט זי ך צופי ל צו ם הארצן.. . אי ר דארפ ט אווע ק 
פו ן דע ם אר ץ הדמים.. . 

א ט ד י אל ע עפיזאד ן האב ן שטאר ק געווירק ט אוי ף מיי ן פאטער ס געזונ ט 
או ן מי ר האב ן באשלאס ן צ ו עמערירן . אבע ר ני ט אזו י גי ך או ן ני ט אזו י גרינ ג טו ט 
זי ך וו י ע ס רעד ט זיך . ד י פאליטיש ע סיטואצי ע הא ט זי ך דערוויי ל פארערגערט . 
א כוואלי ע פו ן פאגראמע ן הא ט פארפלייצ ט א ס ך יידיש ע ישובים . בריטשא ן אי ז 
געווע ן ארגאניזיר ט אי ן זעלבסטשוץ . א גאנצ ן ווינטע ר האב ן זי ך צענדליקע ר 
יונגעליי ט ני ט אויסגעטא ן און , וו י געזאגט , בי י אונד ז אי ז קיי ן פאגרא ם ני ט געווען . 

בי י אונדזע ר פאמילי ע אי ז געשטאנע ן ד י פראג ע עמעראציע . ד י ערשט ע 
פראג ע אי ז געווע ן : וווהי ן י אי ן נארד-אמעריק ע האב ן מי ר געהא ט א ס ך קרובים , 
אבע ר מי ר האב ן שוי ן צופי ל געוווס ט פו ן צפו ן אמעריקאנע ר גליק ן מי ט אי ר שווי ץ 
סיסטעם . חו ץ דע ם באאיינפלוס ט פו ן לאנ ג יאריק ע פראפאגאנד ע פו ן ה ׳ נחו ם 
סאקאלאו ו אי ן דע ר "הצפירה" , הא ט מיי ן פאטע ר מע ר געצוע ן צ ו עבוד ת האדמה.. . 
אי ן ארגענטינ ע אי ז שוי ן דעמאל ט געווע ן א גאג ץ פארפונדעוועט ע בארא ן היר ש 
קאלאניזאציע . מי ר וועל ן עמעריר ן אי ן דע ם פרייע ם לאנד , או ן דע ר פרייע ר 
רעפובלי ק או ן מעל ן ווער ן ערד-ארבעטער.. . 

דע ר צוזאמענשטע ל פו ן אונדזע ר פאמילי ע אי ז פונק ט אנגעמאסט ן פא ר דע ם 
צווע ק : מיי ן פאטע ר קוי ם איבע ר ד י פערציקער , אי ך קוי ם א צוואנציקער , צומ י 
שוועסטע ר או ן נא ד צומ י יינגלע ך פו ן 15 או ן 6 יאר . הכלל , א ז מי ר קומע ן נא ר קיי ן 


195 



ארגענטינ ע או ן פארפאר ן אי ן א יידישע ר קאלאניע , כאפ ט מע ן אונ ת באל ד אוי ף 
או ן מ׳גי ט אונ ת א קאלאניע , ד.ה . א טשאקרע , או ן אב י ז״ ל הא ט אנגעהויב ן אקטיו ו 
זי ך אפגעב ן מיט ן ארויספאר . זי ך איבערגעשריב ן מי ט דע ר עמיגראצי ע ביור א פו ן 
דע ר ייק א אי ן פעטערבורג , געקריג ן ענטפע ר מי ט גענוי ע דעטאלן , איינגעגעב ן אוי ף 
א גובערנאטא ר פאם , כד י ארויסצופאר ן לעגא ל או ן ני ט דארפ ן דורכמאכ ן דע ם 
חיבו ט הקב ר פו ן גנבנע ן ד י גרעני ץ ; זי ך איבערגעשריב ן מי ט דע ר עמיגראצי ע 
ביור א אי ן אדעס , וועמענ ס סעקרעטא ר אי ז דעמאל ס געווע ן זלמ ן איצים , א א ח לדעה . 
חו ץ דע ם הא ט מע ן דא ך באדארפ ט פארקויפ ן ד י שטוב , אויספארקויפ ן ד י פו ן לאנג ע 
יאר ן איינגעפונדעוועט ע בעל י בתישקיי ט או ן בכל ל זי ך גרייט ן צ ו דע ר רייזע . 

אל ץ אי ז פאוואלינקע , אי ן מש ך פו ן זומע ר פארטי ק געווארן . נא ר ווא ס נעג - 
טע ר ס׳אי ז געקומע ן צו ם אפפאר , אל ץ שווערע ר אי ז געוואר ן זי ך שייד ן מי ט משפח ה 
מיטגלידער , פריינ ט או ן גוט ע פריינ ט או ן וע ל כול ם מי ט חברי ם לדעה . הא ט דא ך 
אב י ז״ ל דערצויג ן א גאנצ ן דור , ני ט נא ר פו ן שו ל עלטער , נא ר אוי ך פו ן יונגעליי ט 
משכילים.. . שווע ר געווע ן זי ך אפרייס ן פו ן דע ם מקור . דא ס גאנצ ע שטעט ל הא ט 
געקאכט . דע ר אפפא ר אי ז געווע ן באשטימ ט אוי ף באל ד נא ך סוכות . פו ן רא ש השנ ה 
א ן הא ט ד י שטו ב ני ט גערוט . א גאנצ ן טא ג בי ז שפע ט אי ן אוונ ט זיינע ן געקומע ן 
מענטש ן זי ך געזעגענען . מי ר זיינע ן פשו ט פארמאטער ט געוואר ן פו ן אויפנעמע ן יעד ן 
איינעם , פו ן ני ט דערשלאפן . ציוני ם האב ן איינגעארדנ ט א ן אפשייד-וועטשערע . 
דע ר שענסטע ר או ן בעסטע ר עלעמענ ט פו ן שטעטק י אי ז געווע ן פארטראט ן אוי ף 
דע ם באנקעט . ס׳הא ט ני ט געפעלט , פארשטיי ט זיך , קיי ן רעדע ס או ן שיר ה בציבור . 
אויפ ן באנקע ט אי ז באשלאס ן געוואר ן צ ו מאכ ן א פאטאגראפיש ע אויפנאמ ע פו ן אל ע 
ווא ס זיינע ן בייגעווע ן או ן אויפ ן צווייט ן טאג , זיינע ן זי ך צונויפגעקומע ן אל ע חברים , 
פריינ ט או ן קרובי ם צ ו שלו ם בארטפעל ד אי ן גארטן־שטוב , וו ו ד י פאטאגראפי ע אי ז 
געמאכ ט געווארן . אנבאטנדי ק ד י פאטאגראפי ע אל ס אנדענק , אי ן נאמע ן פו ן אל ע 
חברים , הא ט אברהמ׳ ל גאלדגע ל אנגעשריב ן : ״א ח יק ר ! רחוקי ם אנחנ ו במקום , אב ל 
קרובי ם אנ ו אלי ך ברוח . נשמתנ ו אחוז ה דבוק ה בך . והיתד . הצלמני ה למזכר ת אהב ת 
עול ם ל ך אחינו , רו ח אפינו , מ ר מש ה בר ׳ יוס ף לערנער . ובהביט ך וראי ת א ת תוא ר 
פנינ ו וידע ת כ י אוהבי ם מוקירי ם לך . מוקט ר מוג ש ל ך מא ת אחי ך זוכר י שמ ך הטו ב 
לעולם . בריטשאני , כ״ ז תשר י תרס״ ו לפ״ק . 

16 פורלע ך האב ן אונ ת באגליי ט צ ו דע ר בא ז סטאנצי ע ראמאנקאוויצ י דע ם 
3 -ט ן אקטאבער , פו ן וואנע ן מי ר זיינע ן אפגעפאר ן קיי ן אדע ס או ן פו ן דאר ט האב ן 
מי ר דע ם 13 -ט ן פו ן זעלב ן מאנא ט גענומע ן ד י שי ף קיי ן ארגענטינע . 

בוענא ס איירעס , 10 ־ט ן יונ י 1956 . 

1 שלמ ה לערנע ר 1 


196 




צוויש ן ד י צווי י וועלט -מלחמו ת 

דע ר אויסז ע פו ן בריטשא ן 

אדאנ ק אי ר צענטראלע ר לאגע , הא ט בריטשא ן אלעמא ל פארנומע ן א הויכ ע 
סאציאלע , עקאנאמיש ע או ן קולטורעל ע מדרג ה אי ן דע ר אומגעגנט , ני ט געקוק ט 
דערוי ף ווא ס אנדער ע שטעטלע ך האב ן זי ך געפונע ן ביי ם ברע ג פו ן א גרויס ן טיי ר 
(דניעסטע ר אדע ר פרוט) , אדע ר בי י א אייזנבאן־סטאנציע . ס׳אי ז אפיל ו דערלויב ט 
געוואר ן צ ו באהויפטן , א ז פריע ר אדע ר שפעטע ר ווע ט בריטשא ן אוועקרויב ן בי י דע ר 
שטא ט כאטי ן ד י פריווילעגי ע פו ן א קרייז-שטאט . 

ס׳פעל ן גענוי ע דאקומענט ן ווא ט זאל ן אויפקלער ן ד י אנטשטייאונ ג או ן 
איינזעצונ ג פונע ם שטעט ל בריטשאן , צורי ק מי ט עטלעכ ע הונדער ט יאר . מ׳קע ן 
אבע ר פעסטשטעל ן א ז ד י נויטווענדיקיי ט פו ן א אפרו-פונק ט אי ן דע ם פארקע ר 
צוויש ן דנעסט ר או ן פרוט , אי ן ד י פארשידענ ע ריכטונגען , הא ט דערפיר ט צ ו דע ר 
פיקסירונ ג או ן אנטוויקלונ ג פו ן א וויכטיק ן באפעלקערונג־צעגטע ר אינע ם קרייץ - 
פונק ט וו ו ס׳געפינ ט זי ך בריטשאן . 

ווא ס אי ז נוג ע דע ם אויסווא ל פו ן דע ר אייגנטלעכע ר שטעל ע פאר ן שטעטל , 

אי ז צ ו באמערקן , א ז ע ר הא ט אנטשפראכ ן דע ם מינימו ם פו ן שטאט-בוי-פאדע - 
רונגען : ד י נאענטקיי ט פו ן פליסנדי ק וואסער , ווא ס אי ז אי ן דע ם פא ל א גרונט - 
ליגנדיק ע באדינגונג ; ד י עקזיסטענ ץ פו ן א כמע ט פלאכ ן ברע ג מי ט א אומבא - 
גרענעצטע ר מעגלעכקיי ט פא ר צעשפרייטונג ; גוט ע טאפאגראפיש ע שטריכ ן — 
ני ט אינגאנצ ן פלאך , אבע ר אוי ך ני ט בארגי ק — או ן דא ם הייס ט : לייכטע ר פארקע ר 
או ן קיי ן געפא ר פו ן וואסער-סטאגנאצי ע או ן פארפלייצונגען . 

בנוג ע דע ר סטרוקטו ר גופ א פונע ם שטעט ל בריטשאן , קא ן מע ן זאג ן א ז ז י 
ווארפ ט זי ך ני ט אונטע ר קיין . איינע ר פו ן ד י קלאסיש ע סכעמע ן : ני ט ד י "רעכט - 
עקיקע" , ני ט ד י "רינג״-סכעמ ע או ן אוי ר ני ט ד י "שטערן״-סכעמע , כאט ש עפע ס 
אי ז פו ן יעדע ר איינע ר י א צ ו טרעפן , ספעציע ל פו ן דע ר שטערן־סכעמע . 

דע ר שני ט פו ן ד י גאס ן אי ז אזו י ארו ם ני ט סת ם א אומרעגעלמעסיקער , נאר , 
פארקערט , ס׳אי ז אי ן אי ם ד א א געוויס ע סיסטעמאטיזירונג . פא ר אלעמע ן זיינע ו 
פארא ן צווי י הויפטגאסן , ווא ט שנייד ן זי ד רעכטעקי ק או ן ווא ט זיינע ן ד י אקט ן פו ו 
ד י שטא ט : פו ן מזר ח צ ו מער ב — ד י פאטשטאוו ע גאס , או ן פו ן צפו ן קיי ן דרו ם — 
ד י רימקאוויצער-בא ד גאס . ד י צווי י גאס ן שנייד ן דור ך ד י גאנצ ע שטאט , צעטייל ן 
ז י אי ן 4 פערטלן , או ן גייע ן איבער , אויטע ר דע ר שטאט , אוי ף ד י וועג ן ווא ט פיר ן 
צ ו ד י ארומיק ע שטעטלע ך או ן צ ו דע ר אויסערדיקע ר וועלט : ד י פאטשטאווע - 
יעדיניצע ר גא ס קיי ן יעדיני ץ או ן סעקורא ן אי ן איי ן ריכטונ ג,או ן קיי ן כאטי ן ,אי ן 
דע ר צווייטער ; או ן ד י רימקאוויצער-בא ד גא ס קיי ן וואסקאו ץ זבאן־סטאנציע) , 
אי ן איי ן ריכטונג , או ן קיי ן ליפקאן , אי ן דע ר אנדערער . דע ר קרייצפונק ט פו ן א ט ד י 


197 



צווי י הויפטגאס ן אי ז דע ר עקאנאמישע ר או ן פארקער-צענטע ר פונע ם שטעטל , 
דע ר פול ס פונע ם ישוב . 

פאראלע ל צ ו ד י צווי י הויפטגאס ן טרעפ ט מע ן גרויס ע הינטערגאסן , ווא ם 
פארלייכטער ן דע ם פארקע ר ווע ן ע ר אי ז געפרעס ט אוי ף יענ ע הויפטגאסן . דא ס 
זיינע ן ד י כאטינע ר או ן קאוועליש ע גאסן , פאראלע ל צ ו דע ר פאטשטאווע ר גאס , או ן 
ד י שפיטאל-גא ס או ן ד י ליפקאן׳ער-פאראלע ל צ ו דע ר רימקאוויצער . 

ע ס פעל ן אויסדריקלעכ ע דיאגאנאל ע גאסן , אבע ר אי ן א קליי ן שטעט ל זיינע ן 
זי י ני ט פו ן גרויסע ר נויטווענדיקייט , או ן אחו ץ דע ם זיינע ן פארא ן ד י גרויס ע פלעצע ר 
("("פאזשארנע " או ן "טארהאוויצע") , ווא ס דערלויב ן א פרייע ן דיאגאנאל ן פארקער . 

ווא ס אי ז שיי ך דע ר פאר ם פו ן ד י גאסן , מו ז מע ן באהויפט ן א ז ז י אי ז אי ן 
אלגעמיי ן א גוט ע אי י אנטשפרעכ ט ד י טאפאגראפיש ע כאראקטעריסטיקע ס : זי י 
זיינע ן ני ט קיי ן לאנגע , גראדליניקע , או ן אוי ך ני ט קיי ן שלענגלדיקע , נא ר מיל ד 
געקרומטע . א דאג ק דעם , וו י אוי ך א דאנ ק דע ר לייכטע ר בערגיקיי ט פו ן אייניק ע 
שטעלן , זיינע ן ד י האריזאנט ן באגרעניצט ע או ן דע ר אויסז ע א עסטעטישער . 

ד י עטניש ע זאנירונ ג אי ז א בולט ע : ד י יידיש ע באפעלקערונ ג אי ן צענט ר 
או ן ד י קריסטלעכ ע (רוסישע ) אוי ף דע ר פעריפעריע , וו ו ס׳שפרייט ן זי ך אוי ס ד י 
"מאהאלאס" . מע ן דאר ף אבע ר באמערק ן א י ד י צעטיילונ ג אי ז ני ט קיי ן סימעט - 
רישע : ד י מאהאלא ס זיינע ן ני ט איינהייטלעך , אי ן גרוי ס או ן אי ן וויכטיקייט , או ן 
ס׳אי ז איבערהויפ ט ני ט פארא ן קיי ן מאהאלא ס אי ן א פערט ל פו ן דע י פעריפערי ע 
(פערט ל 1 ) . פו ן ד י איבעריק ע דריי , פארמאג ט דא ס פערט ל 4 ד י גרעסט ע או ן 
וויכטיקסט ע מאהאלא . 

הג ם קיי ן שטרענג ע "פראפעסיאנעלע " זאנירונ ג אי ז ני ט פאראן , א ת ז י דא ך 
באמערקבא ר אי ן קלאר ע שטריכ ן או ן פארמאג ט א געוויס ן לאגיש ן גרונט : דע ר 
אלגעמיינע ר הויפט-קאמער ץ — אוי ף ד י צענטראל ע טייל ן פו ן פאטשטאווע ר או ן 
פו ן דע ר רימקאוויצער-בא ד גאס , אלז א ארו ם דע ם ״פערעקרעסט״ ) (קרייצונג ) ; 
דע ר תבואה-האנד ל — ביי ם אנהוי ב פו ן דע ר פאטשאוו ע גאס , לעב ן דע ר יעדינעצע ר 
ברי ק ; איינפאר ן או ן אכסניה׳ ס — ארו ם דע ר טארהאוויצע , רעכט ע זיי ט ; שענק ן — 
נאענ ט צ ו דע ר טארהאוויצע , לינק ע זיי ט ; בעלי־מלאכו ת — אי ן ד י צווייטראנגיק ע 
הינטערגאסן , ספעציע ל אי ן דע ם פערט ל 2 . 

ס׳אי ז צ ו זע ן א ז ד י מאהאלא ס נעמע ן ני ט קיי ן שו ם אנטיי ל אינע ם עקאנא - 
מיש ן לעב ן פונע ם שטעטל . 

ד י עפנטלעכ ע אנשטאלט ן או ן פלעצע ר — אדמיניסטראטיווע , רעליגיעזע , 
קולטורעל ע או ן סאציאל ע — זיינע ן גו ט פארטיילט , מיט ן צווע ק צ ו דינע ן ני ט נא ר 
ד י פארשידענ ע געגענט ן פו ן דע ר שטא ט נא ר אוי ך ד י פארשידענ ע סאציאל ע שיכט ן 
או ן עטניש ע גרופע ס פו ן דע ר באפעלקערונג . 

אזו י אי ז צ ו באהויפט ן א ז ד י אפיציעל ע רעגירונג־אנשטאלטן , וו י אוי ך ד י 
ריי ן קריסלעכע , קאנצענטריר ן זי ו אי ן דע ר הויפט-מאהאל א פונע ם פערט ל 4 . דא ס 


198 



זיינע ן דע ר שפיטא ל ("באלניצע") , ד י טורמ ע ("חד-גדיא") , ד י 2 -קלאסיק ע שול ע 
(״אוטשילישטשע״) , ד י גימנאזיע , דע ר קלויסטע ר או ן דע ר צווינטע ר ; ד י איבעריק ע 
אפיציעל ע אנשטאלטן , ווא ס האב ן א שייכו ת צ ו קאמער ץ או ן איבערהויפ ט צ ו דע ר 
ברייטע ר באפעלקערונג , געפינע ן זי ך אי ן יידיש ן תחום : פאסט , טעלעפאניש ע 
סטאנציע , "וואלאסט " (שטייער ן או ן יוסטיץ) . 

ד י ריי ן יידיש ע אינסטיטוציע ס ווידע ר (קלויזן , בית-חולים , תלמוד-תורה , 
טעאטער ) געפינע ן זי ך הויפטזעכלע ך אי ן צענט ר פונע ם שטעטל , אבע ר אוי ד אי ן 
עטלעכ ע ווייטער ע פונקט ן פונע ם יידיש ן ראיאן . 

פריי ע פלעצע ר זיינע ן פארא ן 4 , גו ט פארסיילטע : צווי י מארק-פלעצע ר 
״פאזשארנע ״ או ן פערט ל 1 או ן ״טארהאוויצע ״ אי ן פערט ל 3 ) או ן צווי י שפאציר - 
פלעצע ר (פאזשארנע־טאלעק ע אי ן פערט ל 1 או ן קלויסטער-טאלעק ע אי ן פערט ל 4 ) ; 
אחו ץ דע ם אי ז פארא ן א גא ר גרויסע ר פרייע ר פלאץ , אוי ף דע ר רעכטע ר זיי ט טייכל , 
שוי ן אתי ם דע ר שטא ט — דא ס אי ז ד י בריק-טאלעק ע — ווא ס דינ ט הויפטזעכלע ך 
דע ר באפעלקערונ ג פונע ם נאענט ן ע ק שטאט . 

דע ר בית-עול ם פארנעמ ט א גא ר באזונדער ע לאגע : אויסע ר דע ר שטאט , 

פו ן דע ר אנדערע ר זיי ט טייכל , אויפ ן העכסט ן שפי ץ בארג . א שטא ט פו ן טויט ע 
ווא ס באהערש ט טאפאגראפי ש ד י שטא ט פו ן ד י לעבעדיקע . אדאנ ק דע ר ערהויבונ ג 
פו ן זיי ן שטעלע , קא ן מע ן אנזע ן דע ם בית-עול ם פו ן גא ר פארשידענ ע ווינקלע ן 
פו ן דע ר שטאט , או ן ספעציע ל אימפאנירנדי ק אי ז ע ר אי ן ד י פארנאכט-שעהן , פאר ן 
זונזעץ , ווע ן ד י זון־שטראל ן פו ן מער ב שאפ ן פייערדיק ע רעפלעקס ן אוי ף ד י 
שווארצ ע גראניטיק ע מצבו ת או ן מאווזאלייע ן אי ן מזרח . 

קיי ן דענקמעלע ר זיינע ן נישטא . בלוי ז א קליינע ר היסטארישע ר געדענקשטיי ן 
("פאמיאטניק" ) ביי ם אנהוי ב פו ן דע ר פאטשטאוו ע גאס , וו ו ס׳אי ז ווארשיינלע ך 
געווע ן דע ר קער ן פונע ם שטעטל , או ן פו ן וואנע ן ס׳הא ט זי ך מי ט דע ר ציי ט אויס - 
געשפריי ט אי ן דע ר אלגעמיינע ר ריכטונ ג אוי ף מערב . 

ריא-דע-זשאנייר א שלמ ה פערעברעני ק 


וו י אזו י האב ן ייד ן געלעב ט בי י אונד ז 

וו י אי ז געווע ן דע ר סאציאלע ר באשטאנ ד פו ן בריטשאגע ר ייד ן ? 

ני ט האבנדי ק קיי ן שו ם סטאטיסטיש ע צאל ן בלייב ט אונד ז בלוי ז זי ך צ ו 
פארלאז ן אוי ף השערות׳דיק ע אפשאצונגען . ס׳ווע ט אבער , מיי ן איך , זיי ן גאנ ץ 
נאענ ט צ ו דע ר ווירקלעכקייט . אוי ר מי ר וועל ן אפשאצן , א ז א ן ער ך פערצי ק 
פראצענ ט בריטשאנע ר ייד ן האב ן זי ך באשעפטיק ט מי ט האנדל , א דריט ל בער ך 
זענע ן געווע ן האנטווערקער , או ן ד י איבעריק ע זענע ן געווע ן פארשידענ ע פאר - 
מיטלער , פריי-פראפעסיאנאלן , "כלי-קודש " (רבנים , שוחטים , מלמדים , שמשים , 


199 



נאמני ם או ן אנדערע) , סת ם ייד ן א ן א באשטימטע ר פרנס ה או ן זיכער ע קוועל ן פו ן 
פרנסה , •או ן אזוינ ע ווא ס האב ן קיי ן שו ם היונ ה ני ט געהאט . 

בריטשא ן הא ט געגיל ט פא ר א שטא ט פו ן פרנסה . אי ן גרונ ט שיינ ט ע ס מי ר 
צ ו זיי ן איבערטריבן , או ן ווע ן ס׳וואל ט מעגלע ך געווע ן ד י זא ך אונטערזוכן , וואל ט 
ע ס גאנ ץ אנדער ש אויסגעזען . פארהעלטניסמעסי ק אבער , אי ן פארגליי ד מי ט אנדער ע 
ענליכ ע פלעצער , אי ז ד י לאג ע פו ן בריטשאנע ר ייד ן געווע ן גאנ ץ גוט . 

בריטשא ן הא ט פארמאג ט א פעריפערי ע פו ן א ן ער ך צוואנצי ק גרויס ע או ן 
רייכ ע דערפער , או ן פו ן זי י הא ט ז י געצויג ן אי ר הויפט-פרנסה . ד י ארומיק ע פויער ן 
פלעג ן ברענגע ן אי ן שטא ט אריי ן זייע ר גאנצ ע פראדוקצי ע פו ן פעל ד או ן פו ן 
גארט ן : ווייץ , קארן , גערשטן , פרוכט ן פארשידענ ע או ן כ ל המיני ם גרינווארג . חו ץ 
דע ם האב ן זי י געבראכ ט עופו ת או ן אייע ר או ן אוי ך בהמו ת צו ם פארקוי ף : קי , שאף , 
פערד , חזירי ם או ן אנדערע . אוי ר ד י פויערטע ס פלעג ן ברענגע ן זייער ע היימיש ע 
האנדווערק , ווא ס זי י האב ן באוויז ן אויסצוארבעט ן אי ן ד י לאנגע , קאלט ע ווינטער - 
נעכט , וו י האנטוכער , קילימעס , גראב ע לייווענט ן אד״ג . דא ס האב ן זי י פארקויפ ט 
ד י שטאטיש ע יידן , סי י סוחרי ם או ן סי י אנדער ע צו ם אייגענע ם געברויך , או ן פאר ן 
געל ט איינגעקויפ ט טאק ע ד א אי ן שטא ט בי י ד י קרעמע ר או ן בעלי-מלאכו ת אל ץ 
ווא ס זי י האב ן באדארפט : שפייז-מיטלען , קליידונג , שוכווארג , היטלע ן(קוטשמעס) , 
כלי ם פארשידענ ע או ן ארבעטס-געצייג , או ן נא ך או ן נאד . חו ץ דע ם פלעג ן זי י ד א 
ברענגע ן פארריכט ן פארשידענ ע זאכן . ד י עקאנאמיש ע עקזיסטענ ץ פו ן ד י שטאטיש ע 
ייד ן איז , אלזא , געווע ן ענג-פארבונד ן או ן גענצלע ך אפהענגי ק פו ן דע ר לאגע , אי ן 
וועלכע ר ע ס האב ן זי ד געפונע ן ד י ארומיק ע דארפיש ע פויערן , או ן פו ן דע ם אי ז 
אוי ך באיינפלוס ט געווע ן זייע ר סאציאל ע סטרוקטור . 

ס׳הא ט זי ר אויסגעבילדע ט א ספעציעלע ר שיכ ט ייד ן — ד י אזוי-גערופנ ע 
תבואה-סוחרים , ווא ס האב ן זי ך באשעפטיק ט מי ט אייגקויפ ן ד י תבוא ה בי י ד י 
פויערן . אמערסט ן זענע ן דא ם געווע ן קליין־הענדלער , באגרעניצט ע אי ן געלד - 
מיטלען , ווא ס האב ן ד י איינגעקויפט ע תבוא ה שוי ן דע ג זעלב ן טאג , אדע ר באל ד אוי ף 
צ ו מארגנם , איבערפארקויפ ט צ ו ד י גרעסער ע סוחרים , באגנודענדי ק זי ך מי ט 
מינימאל ע רווחים . בלוי ז ווייניק ע פו ן זי י האב ן זי ך געקענ ט דערלויב ן צ ו האלט ן 
ד י תבוא ה אי ן ד י מאגאזאנע ס או ן ווארט ן אוי ף בעסער ע פרייזן . זייער ע הייזע ר 
זענע ן געשטאנע ן אי ן סאמ ע ע ק פו ן שטא ט — ד י גרעסט ע טיי ל בי י דע ר יעדינעצע ר 
בריק , וו ו זי י האבן , יעדע ר בי י זיי ן הויז , אויפגעשטעל ט מאגאזאנע ס פא ר דע ר 
תבואה . קיינע ר הא ט אבע ר ני ט געוואר ט א ז דע ר פויע ר זא ל קומע ן צ ו אים . יעדע ר 
פלע ג ארויסגיי ן אוי ף יענע ר זיי ט ברי ק אי ם דאר ט צ ו באגעגענע ן או ן שטילערהיי ט 
מתפל ל געווע ן א ז ע ר זא ל זוכ ה זיי ן צ ו זיי ן דע ד ערשטע ר או ן אריינכאפ ן דע ם גו י 
מי ט זיי ן ביס ל תבואה . הא ט זי ך נא ר באוויז ן פונדערווייטנ ס א פויעריש ע פור , האב ן 
זי ך באל ד א לא ז געטו ן צ ו אי ם א פא ר צענדלי ק יידן . יעדע ר איינע ר שלעפ ט דע ם 
פויע ר צ ו זי ך ; יעדע ר איינע ר שלאג ט אי ם פא ר א בעסער ן פדייז , אב י ע ר זא ל אי ם 
פארקויפ ן זיי ן תבואה . איינע ר רעד ט מיט ן פויער , א צווייטע ר האל ט ד י פער ד או ן 


200 



לאז ט אי ם ני ט פארן , א דריטע ר זיצ ט שוי ן אויפ ן וואג ן או ן טרייג ט ד י פערד , זי י 
זאל ן דווק א י א פארן.. . פערצ ן ייד ן רייס ן זי ד איגע ר איי ן גוי , או ן יעדע ר זאג ט אי ם 
צ ו גאלדענ ע גליקן , או ן דע ר גו י אליי ן שטיי ט א צעטומלטע ר או ן ווייס ט ני ט 
ווא ס צ ו טון.. . 

ד י קאנקורענ ץ אי ז געווע ן גרוי ס או ן פו ן יא ר צ ו יא ר הא ט ז י זי ך אל ץ 
פארגרעסערט . מ׳הא ט שד ן אויפגעשטעל ט מאגאזאנע ס פו ן יענע ר זיי ט בריק , או ן 
ווא ם אמא ל אל ץ ווייטער . מ׳הא ט אנגעהויב ן איינקויפ ן ד י תבואו ת נא ך אי ן פריע ן 
פרילינג , או ן געטייל ט ד י פויער ן א דערוי ף אויפ ן קינפטיק ן אוראזשא י (ערנטע) . 
ס׳האב ן זיך , פארשטיי ט זיך , געפונע ן פויערן , ווא ס האב ן דא ס געוווס ט גאנ ץ גו ט 
אויסצונוצן : זי י האב ן גענומע ן אוואנס ן בי י איינע ם או ן אר ך בי י א צווייטן , או ן 
א ז ס׳אי ז געקומע ן ד י צייט , האב ן זי י ד י תבוא ה פארקויפ ט גא ר א דריט ן א ו גי י לא ד 
מיך.. . ני ט ווייני ק יידי ש געל ט אי ז אזו י ארו ם געגאנגע ן לאיבוד , אבע ר ווא ט קע ן 
מע ן מאכ ן — מע ן מו ז דא ד וו י ס׳ני ט אי ז לעבן.. . 

ס׳זענע ן אוי ך געווע ן בי י אונד ז א היפש ע צא ל גרעסער ע סוחרים , ווא ס 
פלעגן , מי ט דע ר היל ף פו ן פארמיטלער , איבערקויפ ן ד י אל ע תבואו ת או ן אוי ך 
אפקויפ ן ד י ערנט ע בי י ד י פריצי ם פו ן ד י ארומיק ע דערפער . ד י תבואו ת פלעג ן 
זי י וואגאנעס-וויי ז טיילוויי ז איבערשיק ן אי ן ד י אינעולעכ ע גובערניע ס או ן טיילוויי ז 
עקספארטיר ן קיי ן אויסלאנד , קיי ן דייטשלאנ ד או ן עסטרייך . 

ענלע ך צ ו דע ם אי ז אוי ר געווע ן דע ר אייעי-און־עופות-האנדל , מי ט וועלכ ן 
ס׳האב ן זי ד באשעפטיק ט ני ט זע ר פיל . אוי ד ד א זענע ן געווע ן ייד ן איינקויפער ס 
פא ר גרעסער ע סוחרים , בלו ת מיט ן אונטערשיד , ווא ס ד י לעצט ע זענע ן אל ע געווע ן 
ני ט קיי ן ארטיק ע או ן ד י איינגעקויפט ע עופו ת או ן אייע ר פלעג ן נא ד דע ם זעלב ן 
טא ג ארויסגעשיק ט ווער ן קיי ן נאוואסעליץ , ד י גרעניץ־שטא ט מי ט עסטרייך . 

א גאנ ץ קליינ ע צא ל ייד ן האב ן זי ך פארנומע ן מי ט בהמות-האנדל , באזונ - 
דער ס מי ט אקסן . חו ץ פאך־קענטני ש או ן געניטקיי ט הא ט מע ן צו ם מסח ר באדארפ ט 
גרעסער ע געלד-סומעס , סי י מזומנ ע או ן סי י אי ן קרעדיט , צולי ב ד י גרויס ע אינוועס - 
טיציע ס או ן וויי ל ס׳הא ט זי ר דערצ ו געפאדער ט אויסדויער . דערבי י אי ז אוי ר ד י 
ריזיק א געווע ן א גאנ ץ גרויסע , אבע ר ד י פארדינסט ן פונע ם מסח ר זענען , וו י 
ס׳שיינט , געווע ן אנגעזעענע , וויי ל ד י אל ע סוחרי ם זענע ן תמי ד געווע ן רייך . אוי ר 
דע ר מסח ר אי ז געווע ן אויסגעשטעל ט בעיק ר אוי ף עקספאר ט קיי ן עסטריי ך או ן 
קיי ן דייטשלאנד , אבע ר אוי ד דע ר אינערלעכע ר רונוישע ר מאר ק הא ט איינגעקויפ ט 
ני ט ווייני ק אקס ן אל ס ארבעטס-בהמו ת או ן אוי ד פא ר פלייש . 

פו ן א גאנ ץ גרויס ן פארנע ם אי ז געווע ן דע ר מסח ר מי ט שאף־פעלעכלע ך — 
שמוישן , ווא ס מ׳הא ט באנוצ ט פא ר היטלע ן (קוטשמעם ) או ן פעלצן . נא ד וויי ט 
פאר ן פרילינ ג האב ן ד י שמוישן־הענדלער , צוויש ן זי י אוי ד פארמעגלעכ ע בעלי - 
מלאכות , קירזשנע ר או ן קוטשמארעם , זי ד ארויסגעלאז ט אי ן ד י נאענט ע או ן אוי ד 
ווייטער ע דערפע ר או ן אפגעקויפ ט בי י ד י פריצי ם או ן בי י ד י רייכער ע פויערים , 
ווא ס האב ן גרויס ע טשערעדע ס מי ט שאף , אל ע לעמעלעך , ווא ס וועל ן שפעטע ר 


201 



געבויר ן מער ן — או ן מע ן ד י ציי ט אי ז געקומען , האב ן זי י ד י לעמעלע ך אפגעבומען . 
דא ס פליי ש האב ן געקויפ ט ד י קצבים , ד י פשוטער ע פעלעכלע ך זענע ן אי ן א 
גרויס ן טיי ל געגאנגע ן פא ר אינערלעכ ן געברוי ך או ן ד י בעסער ע זענע ן עקספארטיר ט 
געוואר ן קיי ן אויסלאנד . דע ר מסח ר הא ט באדייטנ ד זי ך פארגרעסער ט נאכ ן ערשט ן 
קרע , אי ן דע ר ציי ט פו ן דע ר רומענישע ר אקופאציע , או ן הא ט ארומגענומע ן פי ל 
צענדליקע ר יידן , מא ס האב ן באקומע ן היפש ע פאי־זינסטן . 

איינ ע פו ן ד י הויפט-פרנסו ת אי ז געווע ן קרעמעריי , מא ס אי ז מייסטנ ס געווע ן 
אויסגעשטעל ט אוי ף פויערישע ר קונדשאפט . יעד ן דעסטיק , מע ן ס׳אי ז געווע ן דע ר 
מארק-טאג , או ן אי ן ד י טע ג פו ן קריסטלעכ ע ימים־עובים , זענע ן ד י קראמע ן געווע ן 
איבערפול ט מי ט קונים , פויערי ם או ן פויערטעס , מא ם זענע ן אומגעגאנגע ן פו ן 
קרא ם צ ו קרא ם און , נא ך פי ל דינגעני ש או ן האנד־פאטשעניש , איינגעקויפ ט אל ץ 
ווא ס זי י האב ן געברויכ ט פו ן קליי ן בי ז גרויס . שפי ק מיטלען , פארשידענ ע שטאפן , 
פארטיק ע הלבש ה (טאנדייט) , שוכווארג , קוטשמעם , גאלאנטעריע , כ ל המיני ם כלים , 
לאנדווירטשאפטלעכ ע או ן אנדער ע ארבעט-געצי ע או ן נא ד או ן נאך . אוי ך ד י 
וויינשענקע ר או ן כארטשעווניע ס האב ן יענ ע טע ג נ ו ט געלעזט . דע ר סעזא ן הא ט 
אבע ר אנגעצוע ן בלו ת א קורצ ע ציי ט — אי ן הערבס ט או ן אי ן ד י ווינטער-חדשים . 
ד י איבעריק ע מאנאט ן אי ז דע ר פארקוי ף געווע ן זע ר שמאד , ד י קראמע ן האב ן כמע ט 
געפוסטעוועט , או ן ד י קרעמע ר פלעג ן זיצ ן פא ר ד י טיר ן או ן ארויסקוק ן אוי ף 
א קונה . 

אמ ך ד י גרעסט ע טיי ל פו ן ד י בעלי-מלאכו ת האב ן געארבע ט פאר ן געברוי ך 
פו ן ד י ארומיק ע פויערים . ע ם זענען , אמת , געווע ן ווייניק ע שניידער ס ווא ס האב ן 
געגיי ט פא ר ד י איינוווינע ר לוי ט באשטעלונ ג (ד י ייד ן האב ן קיי ן גרייט ע הלבש ה 
ני ט געקויפט ) ; ד י גרעסער ע צאל , אבער , האב ן געניי ט פארטיק ע או ן ביליק ע 
הלבש ה ("טאנדייטניקעס") , ווא ס פלע ג מערסטנ ס צעשטעל ט ווער ן אי ן ד י קראמען . 
אבע ר ע ס זענע ן אמ ך געווע ן שניידער , מא ס פלעג ן אי ן ד י מארק־טע ג ארויסשטעל ן 
זייע ר הלבש ה אוי ף שטעלעכלע ך או ן זי י אליי ן פארקויפן , צומא ל אוי ך אי ן ד י 
איעענ ע הייזער . פונק ט וו י פי ל קרעמע ר פלעג ן זי י ארויספאר ן מי ט זייע ר סחור ה אי ן 
ד י ארומיק ע דערפער : פאר ן ערשט ן קרי ג פלעג ן אייניק ע גרייכ ן מי ט זייער ע 
סחורו ת אי ן ד י פאדאליש ע שטעטלע ך פו ן יענע ר זיי ט דניעסטר . או ן ני ט נא ר ד י 
שניידער ס — אזו י האב ן געטו ן אמ ך קיזשנערס , היטל־מאכער ס (קוטשמארעם) , 
שוסטער ס או ן אנדער ע בעלי-מלאכות . דא ס אי ז געווע ן א מי ן צוזאמנגו ס פו ן 
מלאכ ה מי ט מסחר . 

ד י גרעניצ ן צוויש ן מלאכ ה או ן האנד ל זענע ן כמע ט גענצלי ך פארוויש ט 
געווע ן אמ ך בי י אנדער ע בעל י מלאכות , מא ס פלעג ן אויסארבעט ן געברויכס - 
ארטיקלע ן או ן זי י אליי ן אויספארקויפן , ווי : סטאליארעס , בלעכערס , סטעלמאכעס , 
קאוואלעס , באדנער ס או ן אנדערע . חו ץ זי י את , פארשטיי ט זיך , געווע ן א היפש ע 
צא ל ארבעטס-מענש ן ווא ס האב ן געצוע ן זייע ר חיונ ה פו ן דע ר שטאטישער , 


202 



יידישע ר באפעלקערונג , וו י קצבים , זייגער-מאכערס , בלי-זמרים , בעלי-עגלות , 
טרעגערס , פארבער ס או ן אנדערע . 

א קליינ ע צא ל ייד ן האב ן זי ך באשעפטיק ט מי ט לאנדווירטשאפ ט (פאסע - 
סיעס") . ד י ערד , גאנ ץ היפש ע שטחים , האב ן זי י ארענדיר ט בי י ד י פריצי ם או ן ז י 
אי ו באארבע ט געוואר ן דור ך פויערי ם פו ן דע ר נאענטע ר סביבה . ד י פאסעסאר ס 
פלעג ן מענסט ן גו ט פארדינע ן או ן האב ן זי ך געלעב ט פארהעלטניסמעסי ק גאנ ץ 
בהרחבה׳דיק . נאכ ן ערשט ן קריג , בי י דע ר רומענישע ר אקופאציע , ווע ן דא ס 
צאריש ע געזעץ , ווא ס פארבא ט ייד ן צ ו קויפ ן ערד , אי ז אבגעשאפ ן געווארן , האב ן 
אייניק ע פאסעסארן , או ן אוי ך אנדערע , געקויפ ט אייגענ ע ערד . 

אי ן בריטשא ן אי ז געווע ן א באקאנט ע פאמילי ע — מש ה בערשטיי ן או ן 
זיינ ע זו ן — ווא ס הא ט נא ד אי ן ד י צייט ן פו ן צאריש ן רעזשי ם באקומע ן ספעציעל ע 
רעכ ט צ ו באזיצ ן אייגענע ם באדן . ד י פאמילי ע אי ז געווע ן פו ן ד י רייכסט ע אי ן 
בעסאראבי ע או ן הא ט פארמאג ט גרויס ע שטחי ם ער ד או ן א אייגענע ם גוט , דא ס 
דאר ף סאנקאו ץ מי ט א גוראלני ע או ן א גרויסע ר מיל . גא ך א גרויס ע מי ל הא ט 
אויפגעבוי ט אי ן דאר ף טשעפלעאו ץ א צווייטע ר בריטשאנע ר רייכע ר ייד , יוס ף 
באבאנטשיק . ד י בייד ע מיל ן זענע ן געווע ן פו ן ד י גרעסט ע אי ן בעסאראבי ע או ן 
האב ן געליפער ט מע ל ני ט נא ר פא ר בריטשא ן או ן דע ר אומגעגנט , נא ר אוי ך פא ר 
פי ל אנדער ע שטע ט אי ן בעסאראבי ע או ן אוקראינע . 

זעלבסט-פארשטענדלע ך א ז ד י סאציאל ע לאג ע אי ן ני ט בי י אלעמע ן געווע ן 
גלייך , או ן ס׳האב ן זי ך אויסגעבילדע ט פארשידענ ע שטאנדן . צוויש ן ד י סוחרי ם 
או ן קרעמער ס זענע ן געווע ן אזוינע , ווא ס האב ן געפיר ט גרעסער ע געשעפטן , או ן 
א ברייטע ר לעבן . דאקעג ן זענע ן געווע ן א גרויסע ר צאל , ווא ס האב ן אל ע זייער ע 
יאר ן אפגעלעב ט אי ן נוי ט או ן אי ן דחקות,דע ר מו ח הא ט זי י געטריקנ ט פו ן דאגות , 
או ן שטענדי ק פלעג ן זי י זי ד אומיאג ן צ ו "באפן " א גמילות-חס ד אדע ר א ן הלוא ה 
אוי ף פראצענט , כד י זי ד צוגרייט ן צו ם קומענדיק ן מארק-טאג . 

דא ס זעלב ע בי י ד י בעלי-מלאכות : ע ס זענע ן געווע ן אזוינ ע מא ם האב ן 
זי ך גאנ ץ גו ט ארויפגעארבע ט או ן דערגרייכ ט צ ו א גוט ן שטאנד . זי י האב ן פאר - 
גרעסער ט זייער ע ווערקשטאטן , זי י האב ן געקענ ט איינקויפ ן ד י נויטיק ע מאטעריאל ן 
צ ו דע ר ציי ט או ן וויפי ל זי י האב ן געוואלט , או ן האב ן תמי ד געהא ט מא ם צ ו פאר - 
קויפן . ד י גרעסער ע טייל , אבער , הא ט אומדערמידלע ך או ן מיט ן בלוטיק ן שוויי ס 
געארבע ט פאר ן שטיק ל ברוי ט או ן ע ס שווע ר באקומען . או ן פי ל פו ן זי י זענע ן 
זייע ר גאנ ץ לעב ן פארבליב ן אי ן ארעמקיי ט או ן ני ט געקענ ט דערנער ן זייער ע 
פאמיליעם . 

ע ס זענע ן אוי ר געווע ן ני ט ווייני ק ייד ן ווא ם האב ן אליי ן ני ט געוווס ט פו ן 
מא ס זי י לעבן . זי י האב ן ני ט קיי ן שו ם בארו ף או ן קיי ן באשטימט ע באשעפטיקונג , 
או ן זייע ר פרנס ה אי ז געווע ן א צופעליק ע — פו ן מא ם ס׳מאכ ט זיך . זי י האב ן 
געלעב ט פו ן ״אפשר ״ : אפש ר ווע ט זי ך טרעפ ן א נ/עקלערי י צ י א שדכנו ת ; אפש ר 
מע ט זי ך מאכ ן אפצוקויפ ן א מציאה׳לע , אפש ר מע ט געלינגע ן זי ך צוטשעפ ן או ן 


203 



צושטיי ן פא ר א שות ף צ ו עמיצנ ס א מסח ר או ן ע ם ווע ט עפע ס דערפו ן אראפפאלן.. . 
ד י ייד ן האב ן געלעב ט מי ט ארויסקוקע ן אוי ף נסים , און , וו י באקאנט , ני ט אל ע טא ג 
געשע ט א נם . א ס ך פו ן זי י האב ן זי ך דערפא ר גענויטיקט-אי ן שטיצ ע פו ן נאענט ע 
או ן ווייטער ע קרובי ם או ן צומא ל — אוי ד פו ן קהל , אפגערעד ט שוי ן פו ן ד י פרא - 
פעסיאנעל ע בעטלער.. . 

אי ז דעריבע ר קיי ן חידו ש ניט , ווא ס א ס ד האב ן געמוז ט פארלאז ן זייע ר 
היי ם או ן זוכ ן זייע ר מז ל אי ן ד י ווייט ע לענדער , אי ן בראזי ל צ י אי ן אמעריקע . צו ם 
ערשט ן האב ן אויסגעוואנדער ט בלוי ז יינגער ע בחורים . צ י דערפא ר ווא ם ד י נוי ט 
הא ט זי י געטריבן , צ י וויי ל ס׳אי ז זי י נמא ס געוואר ן דא ס פוסט-און־פאסעווען , ני ט 
האבנדי ק קיי ן אויסזיכט ן בי י עפע ס ווא ס זי ך איינצוארדנען . אייניק ע האב ן זייע ר 
היי ם פארלאז ט כד י אויסצומייד ן דא ס מיליטער־דינס ט בי י ״פאניען ״ ; אנדער ע — 
וויי ל זי י האב ן זי ר עפע ס פארשטעפע ט מיט ן געזע ץ או ן זי ך פארזינדיק ט פא ר דע ר 
מאכ ט (אפש ר דערפא ר פלע ג מע ן •אגן : "אנטלאפ ן קיי ן אמעריקע").. . 

ס׳אי ז אווע ק א ציי ט או ן פו ן ד י בחורי ם פילעג ן אנקומע ן בריו ו א ז "מע ן מאכ ט 
א לעב ך או ן א ז אמעריק ע אי ז במ ל א גאלדענ ע מדינ ה או ן מע ן קע ן דאר ט קומע ן 
צ ו גרוי ס רייכטו ם ; גאל ד וואלגער ט זי ך אי ן ד י גאס ן — כאט ש נע ם או ן שא ר ע ס 
מי ט לאפעטעס.. . פו ן ד י בילדע ר ווא ס זי י האב ן צוגעש ׳ ק ט הא ט מע ן טאק ע געזע ן 
א ז ד י בחורי ם זעע ן אוי ס זע ר שיי ן או ן צופריד ן או ן זי י זענע ן פיי ן געקליידעט . 
שפעטע ר האב ן אנגעהויב ן צ ו קומע ן פו ן דאר ט טשעק ן מי ט דאלאר ן או ן שטילערהיי ט 
הא ט מע ן אנגעהויב ן טראכט ן פו ן ארויספארן . או ן א ז ד י ציי ט אי ז געקומע ן או ן דע ר 
זו ן הא ט צוגעשיק ט שיף־קארטע ס פא ר דע ר פאמ״לי ע הא ט מע ן זי י שטאר ק מקנ א 
געווען , כאט ש זי י אליי ן האב ן ני ט גער ן ע ס דערצייל ט או ן ווייני ק דערפו ן גערעדט . 

בכל ל פלע ג מע ן ע ס האלט ן בסו ד או ן ני ט דערצייל ן א ז מע ן האל ט אי ן פאר ן 
קיי ן אמעריקע . אל ע פארבערייטונגע ן זענע ן געמאכ ט געוואר ן וו י וויי ט מעגלע ך 
שטילערהייט . פארווא ס ז דאכ ט זי ך צולי ב צווי י טעמי ם : ערשטנ ס הא ט מע ן מור א 
געהא ט פא ר בייז ע צינגע ר — ד י גדענע ץ פלע ג מע ן "שווארצן " או ן ס׳אי ז גלייכער , 
א ז ווא ס ווייניקע ר מענטש ן ווייס ו דערפון , שוואי ם הא ט דא ך יעדע ר מענט ש!.. . 
או ן צווייטנ ס הא ט ע ס בי י ד י שטעטליש ע ייד ן גלא ט אויסגעזע ן ני ט אנשטענדי ק 
צ ו עמיגרירן . הא ט מע ן דא ד שטענדי ק געמאכ ט דע ם אנשטע ל או ן פארדעק ט ד י 
אמת׳ ע לאגע , — וו י זאג ט מע ן דא ס : ״ א קני פ אי ן בא ק — ד י פאר ב זא ל שטיין ״ — 
או ן ד א גא ר מו ז מע ן עמיגרירן . 

אי ז טאק ע אי ן אנהוי ב ד י עמיגראצי ע געווע ן א קדיינ ע או ן ערש ט מי ט דע ר 
ציי ט הא ט ז י זי ר פארשטארק ט אז ן פארוואנדל ט געוואר ן אי ן א ברייט ן שטראם . 
גאנצ ע פאמיליע ס האב ן זי ר אויפגעהויב ן או ן איבערגעוואנדער ט קיי ן אמעריקע . 
האב ן זי ר בי י עמיצ ן ד י געשעסט ן פארערגערט , אז״נ ר ס׳אי ז גא ר פו ן אנהוי ב געגאג - 
גע ן ני ט גוט ; האב ן בי י וועמע ן אונטערגעוואקס ן ד י טעכטע ר או ן ע ר אי ז ני ט 
אומשטאנ ד געווע ן צוגרייט ן פא י זי י נד ן או ן אויסשטייער ; הא ט זי ר איינע ם 
צוגעגעס ן דא ס זיצ ן ליידי ק או ן ווארט ן אוי ף בערער ע צייט ן — אי ז אי ם געבליב ן 


204 



איי ן אויסווע ג צ ו עמיגרירן.. . פאר ן ערשט ן קרי ג או ן א פא ר יא ר נא ד אי ם הא ט 
זי ד ד י עמיגראצי ע געצויג ן קיי ן אמעריק ע (פאראייניקט ע שטאטן ) או ן — ווייניקע ר 
— קיי ן בראזיל . 

שפעטער , ווע ן אמערי־ק ע הא ט אי ן א גרוירע ר כא ס באגרעניצ ט דע ם אריע ־ 

קו ם פו ן עמיגראנטן , און , אונטער ן איינפלו ס פו ן דע ם פארשטארקט ן ציוניסטיש ן 
רוף , הא ט זי ך אנגעהויב ן או ן אל ץ מע ר פארגרעכער ט ד י עלי ה קיי ן ארץ־ישראל , 
באזונדער ם צוויש ן ד י יוגנטלעכע . 

פו ן ציי ט צ ו ציי ט פלעג י אנקומע ן שלעכרנ ג יארן . איי ן מא ל — וויי ל ס׳אי ז 
געווע ן ווייני ק רעגן , ד י פעלדע ר זענע ן ני ט געראט ן או ן ד י פויער ן האג ן ני ט געהא ט 
ווא ס צ ו פארקויפ ן או ן מי ט ווא ס צ י קויפן . א צווי־ ט מא ל אי ז דוק א געווע ן א גרוי ס 
גערעטעני ש — ד י פרייז ן זענע ן אבע ר שטאר ק געפאל ן או ן ס׳אי ז ני ט געווע ן קיי ן 
מארק . ד א אי ז געווע ן צ ו א קאלטע ר ווינטע ר אי ן ד א — צ ו א נאסע ר זומער.. . 
צומא ל האב ן אוי ך ווייט ע געשעענישן , ערגי ץ וו ו אי ן אויסלאנד , געווירק ט אויפ ן 
מארק . סוחרי ם פלעג ן דא ס רופ ן מיט ן נאמע ן "קריזיס" . אזוינ ע קריזיס ן פלעג ן 
זי ך צומא ל אפ ט איבערחזר ן או ן ווער ן לאנגדויערנדיקע . דעמאל ט אי ז ד י עקאנאמיש ע 
לאג ע אי ן שטעט ל דערשיטער ט געוואר ן או ן ד י שפור ן האב ן זי ד געמערק ט גאנ ץ 
לאנג ע צייטן . 

נא ד דע ר אקופאצי ע פו ן בעסאראבי ע דור ך ד י רומענע ר אי ז ד י עקאנאמיש ע 
לאג ע אי ן בריטשאן , פונק ט וו י אי ן גאנ ץ בעסאראביע , שטאר ק פארערגער ט 
געווארן . 

בעסעראבי ע איז , וו י באקאנ ט , א לאנדווירטשאפטלעכע ר געבי ט או ן אי ר 
פראדוקצי ע פלע ג געליפער ט ווערד , חו ץ קיי ן אייסלאנד , אוי ד אי ן ד י אינערלעכ ע 
רוסיש ע גובערניעס . מי ט אמא ל אי ז ז י געוואר ן אפגעריס ן פו ן איר ע מארק ן או ן 
אי ז געוואר ן א טיי ל פו ן רומעניע , ווא ס אי ז אליי ! א ריי ך לאנדווירטשאפטלע ך 
לאנד . דא ס אליי ן אי ז גענו ג געווען , א ז ד י סטאביל ע עקאנאמיש ע לאג ע פו ן דע ר 
געגענ ט זא ל דערשיטער ט ווערן . דערצ ו הא ט נא ך רומעני ע אנגעווענדע ט א דער - 
דריקונג-פאליטי ק קעג ן דע ר גאנצע ר בעסאראבע ר באפעלקערונ ג או ן באזונדער ס 
קעג ן ד י יידן . ז י הא ט אבסאלו ט זי ך ני ט גערעכנ ט מי ט עקאנאמיש ע באדערפעניש ן 
פו ן בעסאראבי ע או ן אי ר ני ט אפגעגעב ן ד י מינדעכט ע אויפמערקזאמקייט . ד י רעזול - 
טאט ן דערפו ן האב ן זי ך באל ד געלאז ט מערק ן אוי ך בי י אונדז . ע ס הא ט זי ך אנגע - 
הויב ן א לאנגזאמע ר אבע ר אונאויפהערלעכע ר פראצע ס פו ן עקאנאמישע ר יריד ה 
או ן פו ן אלעגמיינע ר פארארעמטקייט , ווא ס בלוי ן ווינציק ע זענע ן פו ן אי ר ני ט 
געטראפ ן געווארן . פו ן יא ר צ ו יא ר זענע ן געפאל י ד י הכנסות . די-צא ל פו ן פרנסה - 
לאז ע אי ז געוואר ן גרעסער , אי ן ד י נוי ט אי ז געויאקסן , באזונדער ס אי ן ד י ארעמ ע 
שיכטן . 

ס׳אי ז געקומע ן דערצ ו א ז מ׳הא ט געמוז ט עפעגע ן גיי ע צדקה-אנשטאלטן , 

כד י עטווא ס צ ו פארלייכטער ן ד י נייט . מ׳הא ט דא ן געגרינדע ט דע ם "ביקו ר חולים" , 


205 



ווא ס הא ט געזאל ט פארזארג ן ד י ארעמ ע קראנק ע מי ט מעדיקאמענט ן או ן מי ט 
בעסע ר שפיי ז (פא ר האספיטאליזאצי ע הא ט געדינ ט דע ר יידישע ר שפיטאל) , ד י 
חבר ה ״מלבי ש ערומים ״ — צ ו באזארג ן ד י נויטבאדערפטיק ע מי ט עפע ס הלבש ה 
או ן ס׳אי ז געעפנ ט געוואר ן ד י קאנטינע , אי ן יזעלכע ר מע ן הא ט ארויסגעטייל ט 
מאלצייט ן גאנ ץ אומזיס ט פא ר אריבע ר הונדער ט קינדע ר פו ן בייד ע תלמוד -תורות . 
ס׳אי ז קיי ן ספ ק ני ט א ז ד י צא ל קינדער , ווא ס האג ; זי ד גענויטיק ט אי ן א מאלציי ט 
אי ז געווע ן פי ל גרעסער , מייל , ערשטנס , האב ן ני ט אל ע קינדע ר — באזוגדער ס 
מיידלע ך — געלערנ ט אי ן ד י תלמוד-תורות , או ן \ווייטנס , האב ן זי ך דא ך געפונע ן 
ני ט ווייניק ע עלטערן , ווא ט האבן , אד ם בושה , ני ט דערלויב ט זייער ע קינדע ר צ ו 
געניס ן פו ן דע ר קאנטינע.. . פו ן א נאמענטלעכע ר רשימ ה ווא ס געפינ ט זיף , אי ז צ ו 
זען , א ז אי ן יא ר 1937 הא ט ד י קהיל ה פאנאנדערגעטייל ט טיילווייז ע הלבש ה או ן 
שוכונ ג פא ר הונדער ט אכ ט או ן צוואנציג(! ) ארעמ ע קינדער , או ן ווע ר ווייס ט וויפ ל 
קינדע ר זענע ן ארומגעגאנגע ן נאקעט ע או ן בארוועט ע או ן האב ן צולי ב פארשידענ ע 
טעמי ם גארני ט באקומע ן ? ד י קהיל ה הא ט טאק ע געמעלרעט , א ז ז י קע ן ני ט אקעגנ - 
קומע ן אל ע פאדערונגען . 

קלא ר א ז ד י בריטשאנע ר יידיש ע באפעלקערונ ג הא ט ני ט געקענ ט אליי ן 
לייסט ן א מאנאטלעכ ע אויסגאב ע פו ן צענדליקע ר טויזנטע ר לייעס . מע ן דאר ף 
דערצ ו געדענקע ן א ז ד י נא ד פו ן פריע ר עקזעסטירנדיק ע אנשטאלט ן — דע ר 
שפיטאל , מוש ב זקנים , ד י ניי ע או ן אלט ע תלמוד -תורו ת או ן אנדערע , האב ן איצ ט 
אוי ך געמוז ט פארברייטער ן זייע ר טעטיקייט . מ׳אי ז דעריבע ר געווע ן געצווונגע ן 
צ ו פאדער ן היל ף פו ן בריטשאנע ר רעלי ף אי ן אמעריקע . אפיל ו נאכדע ם ווא ס ד י 
קהיל ה אי ז געגרינדע ט געווארן , אי ז אי ר ני ט געלונגע ן צ ו באקומע ן ד י דערצ ו 
נויטיק ע געלטמיטלע ן או ן געמוז ט אנקומע ן צ ו דע ר שטיצ ע פו ן אויבנדערמאנט ן 
רעליף . 

פאר ן מיטל־קלא ם או ן ד י ארבעטס-עלעמענט ן זענע ן ני ט ווייני ק בייגעשטא - 
נע ן ד י עקאנאמיש-פינאגציעל ע אנשטאלטן , ווא ס האב ן לענגער ע יאר ן פונקציאניר ט 
או ן דערלאנג ט זייע ר היל ף — ד י בענ ק או ן ד י קאאפעראטיוו ע ליי-און־שפאר - 
קאסע . ד י בענ ק האב ן באדינ ט ד י נוחרי ם או ן ד י גרעסעע ע קרעמערס ׳ ד י ליי-און - 
שפאר-קאס ע — דע ם קליינהענדלע ר או ן ד י ארגעטס-שיכטן . נא ד פאר ן ערשט ן 
קרי ג האב ן ד י סוחרי ם מי ט אייגענע ר איניציאטיו ו געגרינדע ט זייע ר באנ ק "פא ר 
געמיינזאמע ן קרעדיט" , ווא ס הא ט זי ד גו ט אנטיויקל ט או ן הא ט דערגרייכ ט ד י 
מעגלעכקיי ט צ ו פארטייל ן קרעדיש ן בי ז צווי י טויזנ ט רוב ל — א גאנ ץ היפש ע 
סומ ע אי ן יענ ע צייט ן או ן לויט ן מאסשטא ב פו ן מסה ר אי ן בריטשאן . נאכ ן קרי ג 
האב ן זי ד געעפנ ט אנדער ע בענ ק — ארטיק ע או ן אפטיילונגע ן פו ן גרעסער ע צענט ־ 
ראל ע בענ ק אי ן רומעניע • אוי ד זי י האב ן אדרגעכיל ט א וויכטיק ע רא ל אי ן 
מסחר-לעב ן פו ן שטא ט אז ן פי ל מיטגעהאלפ ן ד י סוחרי ם מי ט קורצטערמיניק ע או ן 
לעגגער ע הלוואות . 


206 



ד י קאאפעראטיוו ע ליי-און־שפאר-קאס ע א ׳ ז געגרינדע ט געוואר ן נא ד פאר ן 
ערשט ן קרי ג מי ט דע ר ודל ף פו ן "יקא " או ן הא ט שוי ן דא ן געצעל ט עטליכ ע 
הונדער ט מיטגלידער . דע ר ערשטע ר לייטע ר אירע ר אי ז געווע ן יצח ק ווארטיקאווס - 
קי , או ן ע ר הא ט וע ר פי ל געלייסטע ט פא ר אי ר שנעלע ר או ן גוטע ר אנטוויקלונג , 
אוו י א ז גא ר אינגיכ ן הא ט ד י קאס ע געקענ ט או־סטייל ן קרעדיט ן גי ז דרי י הונדער ט 
רובל . 

נאכ ן קר ע אי ו ד י קאס ע פו ן ס׳ני י אויפגעשטעל ט געוואר ן מי ט דע ר ודל ף 
פו ן "צענטראל ן קאאפעראטיוו ן פארבאנד " אי ן קעשענעו ו או ן מי ט דע ר שטיצ ע 
פו ן "דזשאינט" . ד י גרעסט ע טיי ל פו ן דע ר יידיש ע באפעלקערונ ג אי ו אי ן אי ר 
געווע ן איינגעשלאסן . ד י ה־־ל ף ויא ס ד י מיטגלידע ר האב ן באקומע ן פו ן אי ר אי ו ני ט 
אפצושאצן . ד י הלוואו ת ווא ס ז י דא ט פארטייל ט זענע ן געווע ן וע ר וויכטי ק פא ר 
כמע ט אל ע שיכט ן פו ן דע ר באפעלקערונ ג : רי י פאר ן בע ל מלאכה , סי י פאר ן 
קליינהענדלער , בי י פי ל פו ן וועלכ ע ד י ל.א.ש • קאס ע הא ט געדינ ט אל ם איינציקע ר 
מקו ר צ ו קרע ן א ן הלוואה . אי ו טאק ע ד י קאס ע געווע ן זע ר געשעצ ט בי י דע ר 
גאנצע ר באפעלקערונ ג או ן יעדע ר הא ט ז י באטראכ ט וו י א איעענע ם אנשטאלט . 

דעריבע ר טאק ע האב ן ד י יערליכ ע אלעגעמיינ ע פארזאמלונגע ן פו ן דע ר 
ליי-און־שפאר-קאס ע ארויסגערופ ן א גרויס ן אינטערעם , או ן זי י פלעג ן דורכגעפיר ט 
ווער ן זע ר לעבעדי ק או ן צומא ל אפיל ו שטורמיש . הונדערטע ר מיטגלידע ר פלעג ן 
קומע ן צ ו דע ר פארזאמלונ ג כד י אויסצוהער ן או ן צ ! קריטיקיר ן דע ם באריכ ט פו ן 
דע ר פארוואלטונ ג און , בעיקר , אויסצוווייל ן ד י ניי ע פארוואלטונג . ד י פאר - 
זאמלונגע ן פלעג ן דויער ן צווי י או ן צומא ל אוי ך דרי י נעכ ט נאכאנאנד . וו י געווענלע ך 
האב ן וי ד אויסגעבילדע ט צווי י צדדים , ווא ם האב ן געקעמפ ט צוויש ן זי ך — דע ר 
אזועערופענע ר בעל-הביתישע ר טיי ל פו ן איי ן זיי ט או ן ד י בעלי-מלאכו ת פו ן דע ר 
צווייטע ר זייט . יעדע ר צ ד דא ט !י ד באמי ט צ ו פאדשטארק ן זיי ן איינפלו ס אי ן 
דע ר קומענדיקע ר פארוואלטונ ג או ן דעריבע ר געשטרלב ט צ ו א גרעסערע ר פאר - 
שטעהערשאפ ט אי ן איר . 

שטורמי ש פלע ג אוי ד באהאנדעל ט ווער ן ד י פראג ע וו י פונאנדערצוטייל ן 
ד י רווחי ם פו ן דע ר קאסע . חו ץ דע ם זענע ן צ ו ד< ר פארזאמלונ ג געקומע ן אל ע די , 
ווא ס האב ן וי ד געפונע ן געקריוודע ט פו ן דע ר פארוואלטונ ג או ן דאר ט געזע ן דע ם 
פלא ץ וי ד מי ט אי ר "אפצוירעכענעך . או ן ס׳זעגע ן געקומע ן גלא ט שרייערס , 
קאך־לעפל , או ן אזוינ ע ווא ס גייע ן שטענדי ק ארו ם פארביטער ט אוי ף דע ר גארע ר 
וועל ט או ן זוכ ן א געלעגענהיי ט אויסצולאז ן זייע ו כעס.. . אי ו טאק ע געשטאנע ן אוי ף 
דע ר פארזאמלונ ג א רעש , א טומל , או ן ס׳אי ז אה ט ני ט מעגלע ך געווע ן צ ו הער ן 
ווא ס עמיצע ר רעדט . ערש ט ווע י ד י שרייער ם זעיע ן שוי ן געווע ן הייזערי ק או ן ד י 
הויפט-קהלער ס זענע ן שטאר ק אויסגעמוטש ט געוואר ן — ערש ט דעמאל ט פלע ג ד י 
פארזאמלונ ג וי ד אי ן איילעני ש פאדענדיקן , או ן איר ע בחפזונדיק ע באשלוס ן האב ן 
קיינע ם ניש ט באפר־דיקט . דע ר עול ם פלע ג זי ך פונאנדערגיי ן מי ט א פעסט ן 


207 



באשלו ס צ ו זאמלע ן כוחו ת צי ת ווייטע־־דיק ן ג״ראנג ל אוי ף דע ר קומענדיקע ר 
יערליכע ר פארזאמלונג . 

אזו י האב ן אונדזער ע ייד ן געלעב ט זייע ר טאג-טעגלע ך לעב ן אי ן שטענ - 
דיקע ר זוכעני ש או ן יאגעניש , טאג־איי ן טאג-אוי ס געשלעפ ט דע ם יא ך פו ן פרנסה , 
מער-ווייניקע ר צופריד ן אי ן ד י ויייניק ע צייט ן פו ן שפע , או ן כמורנע-פארזארג ט אי ן 
ד י מערער ע צייט ן פו ן דחקות • שטענדיק , אבער , פו ל מי ט בטחו ן א ו האפענונ ג א ז 
ע ס ווע ט נא ד דא ך זיי ן גוט . 

יעק ב עמיצו ר (שטייכהויז ) 


ד י אלגעמיינ ע פארזאמלונגע ן פר ן ליי-ארן־שפאר-קאס ע 

ד י צא ל מיטגלידע ר פו ן דע ר ליי-און-שפאד-קאס ע הא ט ביי ם סו ף דערגרייכ ט 
בי ז 1,400 . דא ס הייסט , א ז כמע ט אל ע פארדינסטפעאיק ע מענטש ן פו ן מיטל-קלא ס 
או ן בעלי-מלאכו ת זענע ן געווע ן איינגעשלאס ן אי ן דע ר קאסע , ווא ס הא ט זיי , מי ט 
דע ר היל ף פו ן בעסאראבע ר האאפעראטיוו ן פארבאנד , אויסגעטייל ט הלואו ת אוי ף 
צ ו פיר ן או ן פארגרעסער ן זייער ע נעשעפטן . 

ס׳אי ז דערפא ר קיי ן חידו ש ני ט ווא ס כרע ט ד י גאגצ ע באפעלקערונ ג הא ט 
זי ך אזו י ווארע ם באצויג ן צ ו "אונדזע ר בענקל " או ן ד י יערליכ ע אלגעמיינ ע פאר - 
;׳אמלונגע ן האב ן ארויסגערופ ן א ל אלגעמיינע ־ אינטערע ס או ן האב ן מי ט זי ך 
פארגעשטעל ט א היפש ע געשעעגי ש אי ן לעב ן פו ! בייטשאנע ר געזעלשאפטליכקייט . 
ני ט בלו ת מע ן הער ט דאר ט אוי ס דע ם באריכ ט פו ן דע ר פארוואלטונג , נא ר מע ן קע ן 
אוי ד קריטיקיר ן אי ר טעטיקייט , ארויסשטעל ן טענות , זאג ן א דעה , מיטווירק ן אוי ף 
פארשידענ ע באשלוס ן און , דע ר עיקר , אויסוועל ן א נייע ר פארוואלטונג.. . 

ד י פא ר טעג , ווא ס ד י פארזאמלונ ג הא ט געדויערט , אי ז ד י שטא ט געגאנגע ן 
אוי ף רעדלעך . צ ו ד י זיצונגע ן ווא ס פלעג ן פארה־ינ׳ע ן בי י מאט י קרעמע ר אי ן זאל , 
פלעג ן קומע ן ד י גאנצ ע שטאט , קינ ד או ן קייט , או ן מ׳אי ז ני ט מי ד געוואר ן צ ו זיצ ן 
בי ז אי ן ד י גאנ ץ שפעט ע שעה ן פו ן דע ר נאכט . ד י פארזאמלונגע ן זענען ׳ בדר ך 
כלל , ני ט דורכגעגאנגע ן איבעיי ה שטיל , או ן ד י דעבאטע ס זענע ן גאנ ץ אפטמא ל 
געווע ן הייסע , צומא ל אפיל ו שטורמישע . באזונדער ס געדענ ק אי ך צווי י שטורמיש ע 
פארזאמלונגע ן : 

1 . צו ם פינעף־יעריק ן יובילי י פו ן דע ר ־אס ע אי ז אויפגעבראכ ט געוואר ן 
א פארשלא ג צ ו באער ן דע ם פארדינסטפול ן פארזיצע ר פו ן דע ר קאסע , בארי ס 
שולמאן , או ן אי ם איינשרייב ן אי ן ספר-הזה ב פו ן הרן־קימת • ד א הא ט אויסגעבראכ ן 
א געוואלדיקע ר שטורם . ד י אנטיציוניסט ן האב ן געמאכ ט א ן אבסטרוקציע . ד י פאר - 
זאמלונ ג הא ט אויסגעזע ן וו י א ברוייזענדיקע ר ים . מי ט גרוי ס מ י אי ז דא ך געלונגע ן 
דע ם פארזיצע ר ברענגע ן דע ם פארשלא ג צו ם אפשסימע! , או ן ע ר אי ז מי ט א גרויסע ר 
מערהיי ט אנגענומע ן געווארן . 


208 



2 . אוי ף איינע ר פו ן ד י פארזאמלונגע ן הא ט ד ע ר פארשטייע ר פונע ם קאאפע - 
ראטיוו ן פארבאנ ד געמאלדן , א ז לוי ט דע ר רעוויזי ע פו ן דע ר בוכהאלטערי ע הא ט זי ך 
ארויסגעוויזן , א ז דע ר בוכהאלטע ר הא ט ני ט ריכעי ק אנגערעכנ ט ד י פראצענט ן פו ן 
ד י אפשפארע ר או ן זי י או־סגעצאל ט 2 פראצענ ט שטא ט 2 4 / 2 פראצענט . לוי ט זיי ן 
מיינונ ג הא ט ע ם דע ר בוכהאלטע ר געטו ן כד י צ ו ווייז ן גרעסער ע רווחי ם פו ן דע ר 
קאס ע או ן דערמי ט צ ו בארעכטיק ן זיי ן פאדערונ ג אוי ף א גרעסער ן געדיאלט . דע ר 
פארשטייע ר הא ט פארגעשלאג ן פשי ט אפצוזאג ן דע ם גוכהאלטע ר פו ן דע ר ארבעט . 

ס׳אי ז ני ט צ ו באשרייב ן ד י אויפרעגונ ג ווא ס הא ט מיטאמא ל באהערש ט ד י 
פארזאמלונג ; מע ן הא ט געפאדער ט טאק ע באל ד דורכפיר ן דע ם פארשלאג . בלוי ז 
געצעלט ע מענטש ן האב ן זי ך געכאפ ט א ז ד א האגדל ט זי ך אי ן דינ י נפשות , או ן א ז 
א גאנצ ע פאמילי ע קע ן דור ך דע ם רואיניר ט וועדן , זי י האב ן געפרווו ט בארואיק ן 
דע ם אויפגעשטורמט ן עולם , אבע ר א ן דערפאלג . 

דעמאל ט הא ט דע ר שרייבע ר פו ן ד י שורו ת אל ץ פארזיצע ר פו ן דע ר רעווי - 
זיאנס-קאמיסיע , גענומע ן אוי ף זין ־ ד י געוואגט ע מיסי ע צ ו פארטיידיק ן דע ם 
בוכהאלטער . ע ר הא ט ציטיר ט אויסצוג ן פו ן פריריק ע פראטאקאלן , וו ו דע ר בוב ־ 
האלטע ר וועוי ט געלויב ט דור ך ד י כארשטייע ר פו ן פארבאנ ד פא ר זיי ן גוטע ר או ן 
איבערגעגעבענע ר ארבעט . אד ת ע ד אי ז איצ ט געשטוויכל ט געווארן , א ת נא ך ני ט 
באוויז ן א ז ע ר הא ט דא ס געטו ן מי ט בייז ע בונות . ע ר הא ט אפעליר ט צו ם מענטש - 
לעכ ן געוויס ן או ן צו ם יידיש ן האי ץ או ן זי י גערופ ן ני ט צ ו זיי ן ד י תלייני ם פו ן 
א יידישע ר פאמיליע . 

ד י ריי ד האב ן געווירק ט או ן ד י שטימונ ג הא ט וי ך לחלוטי ן געביטן . או ן ווע ן 
חיי ם שוואר ץ הא ט ווידע ר געפרווו ט אויפהויב ן דע ם עול ם קעג ן דע ם בוכהאלטער , 
הא ט מע ן אי ם גלא ט ני ט געלאז ט יעדן . דע ר בוכהאלטע ר אי ז געבליב ן בי י דע ר 
ארבעט . 

ש . וייסכער ג 


רבני ם אי ן בריטשא ן 

בריטשא ן הא ט זי ך אויסגעצייכנ ט מי ט איר ע רבנים , ווא ס א ס ך גרעסער ע 
שטע ט האב ן זי ך ני ט געקענ ט שעמע ן מי ט זיי . 

דע ר ערשטע ר רב , ווא ס פו ן אי ם הא ב אי ך געהער ט פו ן פי ל עלטער ע יידן , 

אי ז געווע ן ר ׳ ברוכ׳ ל ז״ל . חו ץ אי ן תור ה אי ז ע ר געווע ן א גרויסע ר חכ ם אי ן 
מיל י דעלמא . מ׳הא ט אי ם דעריבע ר גערופ ן צ ו זיי ן א בור ר אי ן ד י גרעסט ע סכסוכים . 
אפיל ו קריסט ן א ו פריצי ם פלעג י גער ן זי ך פארלאז ן אוי ף זיי ן פס ק-דין . 

וויי ל ע ר אי ז געווע ן קינדערלאז , הא ט ע ר נא ך פא ר זיי ן פטיר ה אראפגע - 
בראכ ט זיינע ם א קרו ב פו ן ניקאלאיעוו , ר ׳ איציקל , ע ר זא ל פארנעמע ן זיי ן 3 *לאץ . 
ר ׳ איציק ל ז״ ל אי ז אוי ר געווע ן א גרויסע ר חריף . ע ר אי ז אבע ר געווע ן בי י אונד ז 


209 




חיי ם דע ם סופר׳ ס — הר ב מילמא ן 
(נידיארק ) 


נא ר א קורצ ע צייט , או ן אוי ף זיי ן אר ס אי ז געקומע ן ר ׳ דניא ל פינקענזאן , מא ס 
הא ט זי ך קונ ה ש ם געווע ן מי ט זיי ן קלוגשאפ ט או ן פיינ ע באנעמונ ג מי ט מענטשן . 

חו ץ ר ׳ ברוכ׳ ל זענע ן דא ן געווע ן בי י אונד ז נא ך צומ י רבנים , ר ׳ יענקעל ע 
או ן ר ׳ יהודה׳לע . 

ר ׳ יענקעל ע (שטיינהויז ) הא ט געשמ׳ ט פא ר א גאון . אוי ף אי ם הא ט מע ן 
געזאג ט א ז ע ר קע ן גאנ ץ ש״ ס ופוסקי ם אוי ף אויסנווייניק . דערצ ו אי ז ע ר געווע ן 
בארימ ט מי ט זיי ן גרוי ס צדקות , או ן דא ס פאל ק הא ט אי ם באקרוינ ט מי ט לעגענדעס . 

ר ׳ יהודה׳ל ע (ראבינאודטש ) אי ז געווע ן א גרויסע ר למד ן או ן א זעלטענע ר 
מתמיד . אוי ף אי ם מע ג מע ן יאג ן א ז ע ר אי ז געזעס ן ע ל התור ה וע ל העבודה . 
בייטא ג או ן ביינאכ ט הא ט ע ר נא ר געלערנט • דערצ ו אי ז ע ר געווע ן זייע ר פרו ם 
או ן כמע ט אינגאנצ ן אויסגעמו ן פו ן וועלטלעכ ע עניינים . 

מע ן ר ׳ יהודה׳ל ע ז״ ל אי ז נפט ר געווארן , הא ט דא ס פלא ץ פארנומע ן זיי ן זו ן 
ר ׳ שלו ם ראבינאוויט ש ז״ל , מא ס אי ז דא ן געווע ן ר ב אי ן לעאווע , ניי-בעסאראביע . 
אוי ך ע ר הא ט פי ל געירשנ ט אי ן פרומקיי ט פו ן זיי ן פאטע ר או ן אי ז געמע ן א גרויס ע 
למדן . 

נא ר ר ׳ יענקעלע ם פטיר ה אי ז אוי ף זיי ן פלא ץ געקומע ן זיי ן אייניק ל ר ׳ 
הערשעלע . 

ר ׳ הערשעל ע (שטיינהויז ) ז״ ל אי ז געווע ן א למד ן פו ן א המכע ר מדרג ה 


210 


או ן א טיפע ר חקרו , ווא ס הא ט גו ט געקענ ט ד י יידיש ע פילאסאפיש ע מער ק פו ן 
מיטל-אלטער , וו י רמב״ם , ר ׳ יהוד ה הלו י או ן אנדערע . ע ר אי ז געווע ן פו ן אלט ן 
שניט , אבע ר הא ט אוי ך אריינגעקוק ט אי ן השכלה־ביכער , או ן ד י ביכע ר פו ן דע ר 
נייע ר העברעאישע ר ליטעראטור . נא ך זיי ן פטיר ה אי ז דא ס פלא ץ געבליב ן ליידיק . 
קיינע ם פו ן זיינ ע זי ן הא ט ני ט געצויג ן צו ם כס א הרבנות . 

ר ׳ דניא ל פינקענזאנ ם פלא ץ הא ט פארנומע ן זיי ן איידעם , ר ׳ דו ד קאפלימאצ ־ 

ק י פו ן קאפרעשט . ע ר אי ז געווע ן בי י אדנד ז זע ר א קורצ ע צייט , וויי ל נא ך זיי ן 
פאטער ס פטיר ה הא ט ע ר זי ך אומגעקער ט אי ן זיי ן געבורט-שטא ט או ן דאר ט געווא - 
ר ן רב . 

דעמאל ט הא ט מע ן בי י אונד ז אויפגענומע ן אל ס ר ב ר ׳ איציק ל בי ק פו ן 
מאהילעוו-פאדאלסק . ר ׳ איציק ל אי ז געווע ן באקאנ ט אי ן דע ר גאנצע ר סביב ה 
מי ט זיי ן למדנו ת אד ן מי ט זיי ן פיקחות . דערצ ו אי ז ע ר אוי ך געווע ן א מענט ש מי ט 
מאדערנ ע אנשויאונגע ן או ן הא ט זי ך אוי ך אפגעגעב ן מי ט געזעלשאפטלעכע ר ארבעט . 
ע ר הא ט אינגיכ ן פארלאז ט אונדזע ר שטעטל , וויי ל זיינ ע לאנדסליי ט אי ן ד י פאראיי - 
ניקט ע שטאט ן האב ן אי ם אהי ן ארויסגערופן . 

נא ד לאנג ע זוכעניש ן הא ט דע ם כסא־הרבנו ת אי ן בריטשא ן באזעצ ט הר ב 
יעקב-שמשו ן אפרת י ז״ל , ווא ס אי ז אינגיכ ן באליב ט געוואר ן אוי ף אל ע שיכט ן פו ן 
דע ר באפעלקערונג , צולי ב זיי ן איידעלע ר אויפירונ ג או ן זיי ן וואכזאמקיי ט צ ו 
קהל׳ש ע עניינים . ע ר אי ז אוי ך געווע ן טעטי ק אי ן ציוניסטישע ר ארבע ט או ן הא ט 
געגרינדע ט בי י אונד ז ד י "מזרחי " ארגאניזאציע . אינע ם גירו ש אי ז ע ר מי ט אנדער ע 
קדושי ם טראגי ש אומגעקומען . 

חיי ם מילמא ן (ניו־יארק ) 


מש ה קיזשני ר (מש ה ראצעס ) ע״ ה 

איינע ר פו ן ד י ערלעכסט ע פערזענלעכקייט ן אי ן בריטשא ן אי ז געווע ן 
ר ׳ מש ה קיזשנער , וועלכ ן מ׳הא ט גערופ ן מש ה ראצעס , אויפ ן נאמע ן פו ן זיי ן שוויגע ר 
ראצע , א באוווסט ע באב ע (הייבאם ) אי ן שטאט . 

ר ׳ מש ה אי ז געווע ן מל א וגדו ש אי ן תלמו ד או ן אי ן פוסקים , או ן דע ר עיקר , 

א גרויסע ר בעל־תנ״ ך או ן מדקד ק ; איינע ר פו ן ד י ערשט ע משכילי ם אי ן אונדזע ר 
שטאט , א מענט ש מי ט גרויס ע פעאיקייטן , מי ט א שארפ ן מו ח או ן א פענאמענאל ן 
זכרון . ע ר אי ז געווע ן באקאנ ט ני ט נא ר אי ן בריטשאן , נא ר אוי ך אי ן פי ל נאענט ע 
או ן ווייטער ע שטעט , או ן ני ט איינמא ל זענע ן צ ו אי ם געקומע ן פארשידענ ע מחברי ם 
צ ו בעט ן בי י אי ם זיי ן הסכמ ה אוי ף זייער ע מערק , וו י דע ר שטייגע ר אי ז דא ן געווען . 
אי ז קיי ן חידו ש ניט , ווא ס אל ע אונדזער ע משכילי ם האב ן זי ך גערעכנ ט פא ר זיינ ע 
תלמידים . 

מש ה ראצע ם הא ט געהא ט א גרויס ע דיר ה אוי ף דע ר טארהאוויצע , א איינ - 


211 



פאר-הויז , מי ט וועלכ ן ס׳הא ט אנגעפיר ט זיי ן אשת-חי ל רעכיל , א קלוגע , ארבעט - 
זאמ ע פרוי , ווא ס הא ט ני ט גערו ט פו ן פארטא ג א ן בי ז אי ן דע ר זינקנדיקע ר נאכט . 
ר ׳ מש ה אליי ן הא ט זי ך געהא ט זיינ ע וויכטיק ע ענינים : חו ץ דע ם ווא ם ע ר אי ז 
געווע ן א מלמד , הא ט ע ר זי ך נא ך באשעפטיק ט מי ט בוררות ן או ן מי ט פאליטיק . 
זיי ן שטו ב אי ז געווע ן א ן אמת ר בית-וע ד לחכמים . ס׳פלעג ן זי ך דאר ט צונויפקומע ן 
ד י גאנצ ע "פני " פו ן דע ר משכילישע ר אינטעליגענץ . דארט ן הא ט מע ן געפיר ט 
דיסקוסיע ס אוי ף פארשידענ ע ענינים , דארט ן הא ט מ ן באהאנדל ט אל ע וועלטלעכ ע 
או ן שטאטיש ע פראגעס . ס׳הא ט זי ך ני ט אפגעטו ן קיי ן זא ך אי ן שטאט , א ז ס׳זא ל 
פריע ר ני ט האב ן ארומגערעד ט בי י אי ם אי ן שטוב . א יי ד א שותק , א שווייגער , מי ט 
גרויס ע ברעמען , ווא ם האב ן צוגעגעב ן זיי ן פני ם א שטרענגע ן אויסזיי , מי ט א שיטע ר 
בערדל , ווא ט ע ר הא ט געהאלט ן אי ן איי ן צופן . פלעג ט ע ר אויפמערקזא ם אויסהער ן 
ד י וויכוחי ם או ן באטראכט ן ד י ארומיק ע מי ט זיינ ע קורצזיכטיק ע אויג ן או ן ביי ם 
סו ף ערש ט א בלא ז געטא ן : ״פכ ע ! הא ט אי ר שוין , הייס ט עם , אפגערעד ט י נו , ע ם 
הויב ט זי ך גארני ט אן.. . אי ר ווייס ט פשו ט ני ט ווא ס אי ר זאג ט!... ״ או ן מי ט עטלעכ ע 
נעציילט ע ווערטע ר אומגעווארפ ן אל ע ריי ד או ן ראיות , ווא ס זענע ן אויפגעבראכ ט 
געווארן , או ן ארויסזאג ן זיי ן מיינונג , ווא ס אי ז אפטמא ל געווע ן גאנ ץ אייגנארטיק . 

געשטארב ן אי ז ר ׳ מש ה פארהעלטניסמעסי ק גאנ ץ יונג , קוי ם אריבע ר 55 יאר . 

נא ד א שווער ן בוררות , ווא ס ע ר הא ט געהאט , הא ט ע ר געקריג ן אי ן מו ח א בלוט - 
שטורץ , או ן אי ז געבליב ן פאראליזיר ט או ן פארלויר ן דא ס לשון . זיי ן זון , וואלף , הא ט 
געמוז ט איבעררייס ן זיי ן שטודיו ם אי ן אדע ס או ן אהיי ם קומע ן באדינע ן זיי ן קראנקע ן 
פאטער , ווא ס אי ז נא ך צווי י יא ר שווער ע לייד ן נפט ר געווארן , 8 טע ג אי ן 
שב ט תרס״ה . 

חיי ם מילמא ן 


מיי ן יוגנט-חב ר מש ה ראזענבלא ט 

אי ן אונדזע ר שטעט ל בריטשא ן הא ט מע ן גערעד ט אי ן אל ע ווינקלע ן וועג ן 
א ווונדער-קינ ד משה׳לי , אזו י הא ט מע ן אי ם פארצויגן , מחמ ת ליבשאפט . 

ווע ן ע ר אי ז אל ט געווע ן 10 יא ר הא ט ע ר שוי ן געקאנ ט כמע ט אוי ף אויסג - 
ווייני ק גאנ ץ תנ״ך , או ן ע ס אי ז ני ט געווע ן איי ן שווע ר וואר ט פו ן תנ״ך , א ז ע ר 
זא ל ני ט וויס ן וו י ע ס לעג ט זי ך אויס . 

צ ו דרייצ ן יא ר הא ט ע ר שוי ן געשריב ן שירי ם אוי ף אל ע ימי ם טובים , 

אי ן ימי ם נוראי ם מי ט ד י ראש י החרוזי ם אוי ף זיי ן נאמע ן או ן פאטער ס נאמע ן 
"חזק" . נאכגעפאלג ט ד י אמאליק ע פייטנים . 

ע ר הא ט געלערנ ט גמר א או ן תוספו ת או ן אנדער ע מפרשי ם בי י ד י בעסט ע 
מלמדי ם או ן ביי ם שטאט-ר ב ר ׳ יהודה׳ל י ע״ה . ד י משכילי ם אי ן שטאט , זעענדי ק 
אי ן אי ם דע ם גרויס ן טאלאנ ט צו ם שרייב ן שירי ם אי ן העברעאיש , האב ן צוגע - 


212 



רעד ט דע ם פאטע ר יוס ף נפתלי׳ם , ע ר זא ל געב ן דע ם זו ן צ ו ד י משכיליש ע מלמדים , 
וועלכ ע זענע ן געווע ן דעמאל ט אי ן בריטשאן , וו י ר ׳ מש ה ראציס , ר ׳ מש ה יעקב . 
או ן דע ר פאטע ר הא ט זי י געפאלגט . או ן דעמאל ט הייב ט זי ך א ן א ניי ע עפאכ ע 
אי ן זיי ן לעבן . 

ע ר הא ט זי ך פו ן זי י דערוווסט , א ז ע ס עקסיסיטירט , א חו ץ גמר א ומפרשים , 

אוי ך השפיל ה ספרי ם או ן חקיר ה ספרי ם פו ן דע ר אלטע ר ליטעראטור , וו י דע ם רמב״ם , 
עקידה , עיקרים , או ן אוי ך פו ן דע ר נייע ר ליטעראטור , וו י ר ׳ יצח ק בע ר לעווענזאן , 
וכדומה , או ן ד י קלאסיקע ר וו י מאפו , סמאלענסקין , גארדא ן וכד׳ . או ן ע ר אי ז פו ן זי י 



הר ב מש ה ראזענבלא ט 

פארכאפ ט געווארן , געשלונגע ן ד י ספרי ם פו ן דע ר נייע ר ליטעראטו ר יומ ם ולילה . 
ע ר הא ט געלייג ט ד י העברעאיש ע צייטונגע ן פו ן יענע ר צייט , "המליץ " או ן 
"הצפירה" , פו ן וועלכ ע ע ר אי ז באל ד געוואר ן זייע ר קארעספאנדענ ט או ן פלעג ט זי י 
שיק ן זיינ ע שירי ם או ן ד י נייעס ן פו ן שטעטל , וועלכ ע מע ן פלעג ט זי י באל ד דרוקן . 

ע ר אי ז געוואר ן א טרוימע ר או ן קעמפע ר פו ן א נייע ם יידיש ן לעב ן פו ן ליכ ט 
או ן ציוויליזאציע , או ן געשטרעב ט אויסצוראט ן פאנאטיז ם או ן געטא-לעבן , צ ג 
פארטרייב ן פינסטערני ש או ן אויבערגלויבן . ע ר פלעג ט ארויסטרעט ן אפ ן קעג ן ד י 
חסידי ם או ן פאנאטיקע ר אי ן ד י שולן , או ן ע ר הא ט זי ך באנוצ ט מי ט א גוט ן כלי - 
זין . ע ר הא ט איבערגעוויז ן מי ט מאמר י חז״ל , פו ן תלמו ד או ן מדרשים , רמב״ ם 
אבן־עזרא , אברבנאל , ר ׳ סעדי ה גאו ן א.א.וו. , א ז ד י השכל ה אי ז א צווילינג-שוועסטע ר 
מי ט יידיש ן גלויבן , א ז ד י יידיש ע אמונ ה אי ז אזו י וויי ט אמ ת או ן שטארק , א ז מ׳הא ט 
ניש ט מור א פא ר פילאסאפי ע או ן בילדונג . ע ר הא ט זי ך באגוצ ט מי ט ד י ספרי ם 


213 


פו ן ר ׳ יצח ק בע ר לעווענזא ן "תעוד ה בישראל" , "בי ת יהודה" , "דבר י שלו ם ואמת" , 
פו ן ר ׳ נפתל י הער ץ ווייזע ל וכדומה , וועלכ ע משה׳ל י הא ט זי י כמע ט געקאנ ט 
אויסנווייניק . 

ע ר אי ז געוראר ן איי ן עסק ן או ן דע ר פירע ר פו ן דע ר יוגנט . אי ן דע ר ציי ט 
ווע ן אונדזער ע משכילי ם פו ן שטעטל , וו י ר ׳ מש ה ראצע ם או ן אברה ם קליינמא ן 
האב ן זי ך גענומע ן פארשפרייט ן השכלה , צוויש ן דע ר יוגנט , אי ז ע ר "משה׳לי " 
געווע ן זייע ר רעכט ע האנט , או ן הא ט זי י פי ל געהאלפ ן אי ן זייע ר ארבעט . 

ע ר הא ט זי ך געווארפ ן אוי ף דע ר ארבע ט מי ט א ברע ן או ן ענטוזיאזם . ווע ן 
ד י אויבנדערמאנט ע משכילי ם האב ן זי ך פארטראכ ט צ ו גרינד ן א העברעאיש ע 
ביבליאטעק , כד י מע ן זא ל קענע ן געב ן דע ר יוגנ ט ד י מעגליכקיי ט צ ו באקומע ן 
צו ם לייענע ן ד י אל ע העברעאיש ע ספרי ם פו ן יענע ר צייט , האב ן זי י שוי ן פארשטאנע ן 
א ז צ ו דע ר ארבע ט מוז ן זי י האב ן ניש ט קיי ן אנדער ן וו י אונדזע ר משה׳לי . או ן אזו י 
אי ז ע ס טאק ע געווען . זי י זענע ן געווע ן ד י איניציאטאר ס או ן דע ר מוצי א מכו ח 
א ל הפוע ל אי ז געווע ן משה׳לי . מע ן הא ט צונויפגענומע ן אלערלי י העברעאיש ע ספרי ם 
פו ן ד י משכילי ם פו ן שטעט ל או ן צונויפגעקויפ ט ניי ע פו ן ד י פארלאג ן "תושיה" , 
"אחיאסף " וכדומה . דע ר באוווסטע ר כלל-טוע ר או ן משכי ל ר ׳ אברה ם קליינמא ן הא ט 
אונד ז געגעב ן בי י זי ד אי ן הוי ז א צימע ר פא ר דע ם צווע ק או ן משה׳ל י הא ט אונד ז 
ארגאניזירט , א ז יעד ן טאג , אי ן א געוויסע ר שע ה זא ל איי ן אנדערע ר פו ן אונד ז 
זיצ ן דאר ט או ן בייט ן ד י ספרי ם פא ר ד י לייזערס . ע ר הא ט געווארב ן חותנד ם פא ר 
ד י העברעאיש ע צייטונגע ן "הצפירה" , "המליץ " או ן זשורנאל ן וו י "השילוח " וכדומה . 

ע ר אי ז געוואר ן באוווס ט מי ט זיינ ע מעשי ם טובי ם אי ן אונדזע ר גאנצע ר 
געגנ ט פו ן בעסאראבי ע וו י אוי ך אי ן פאדאליע . 

אי ן יעד ן שטעט ל וו ו ע ר אי ז געקומע ן הא ט ע ר געהייס ן אויסצוזוכ ן ד י 
שארפזיניק ע ייינגלע ך או ן אי ן זי י דערוועק ן א חש ק צ ו השכלה , אוי ר זי י באגייסטער ן 
מי ט זיי ן ענטוזיאזם . ע ס לעב ן מי ט אונד ז ד א אי ן אמעריק ע לעבעדיק ע עדות , גרויס ע 
העברעאיש ע שריפטשטעלע ר ווא ס וועל ן עדו ת זאגן , א ז נא ר א דאנ ק משה׳ל י זענע ן 
זי י געקומע ן צ ו דע ם ווא ס זי י זענע ן איצט . 

ע ר הא ט שוי ן אי ן דע ר יוגנ ט אנגעהויב ן שרייב ן אי ן "המליץ " או ן אי ן 
"הצפירה" . ע ר הא ט געגרינדע ט אי ן אונדזע ר שטעט ל או ן אי ן ד י ארומיק ע שטעטלע ך 
ד י ערשט ע אגודו ת "שפ ה ברורה " או ן "דובר י עברית" . 

ע ר הא ט ד י שטיינע ר פו ן שטעט ל געמאכ ט רעד ן העברעאיש . 

יעד ן אוונט , ווע ן ע ר הא ט געזע ן א גרופ ע יונגעליי ט שפאציר ן אי ן גא ס או ן 
רעד ן רוסיש , הא ט ע ר באל ד מאביליזיר ט זיי ן ארמיי , ד י חבר ה "דובר י עברית" , 
צוויש ן וועלכ ע אי ך הא ב אוי ך געהא ט ד י ער ע צ ו זיין , או ן איינגעשלאס ן א קיי ט 
פו ן אונדז , או ן מי ר זיינע ן געגאנגע ן זיי ט בי י זיי ט מי ט ד י רוסי ש שפרעכענדיק ע או ן 
האב ן גערעד ט א לעבעדיק ן העברעאיש , אזו י א ז מע ן הא ט זי י פארשריען . "אוי ף 
א יידישע ר גאס , זאג ט משה׳לי , דאר ף מע ן הער ן נא ר העברעאי ש ני ט רוסיש" . 


214 



ע ר פלעג ט ארומלויפ ן שב ת אי ן ד י שול ן או ן בת י מדרשי ם או ן האלט ן 
רעדע ס אי ן העברעאיש . ע ר הא ט פי ל געארבע ט כד י ע ם זא ל עקסיסיטיר ן דע ר 
"חד ר מתוקן" , וו י מע ן הא ט געלערנ ט ד י לימודי ם אי ן דע ר העברעאישע ר שפראך , 
כאט ש ע ר הא ט געהא ט אויסצושטיי ן רדיפו ת פו ן ד י קעגנער . 

היינ ט זיינ ע עבודו ת צבוריו ת אי ן שטעט ל לטוב ת ד י ארימעלייט ! 

ס׳אי ז ני ט איבערצוגעב ן זיי ן מסיר ת נפ ש או ן זיי ן ארומלויפ ן טא ג או ן 
נאכ ט צ ו העלפ ן יחידים , נויטבאדארפטיק ע נסתרים . 

אל ע פא ר פס ח הא ט ע ר ארגאניזיר ט אל ע יינגלע ך או ן מיידלעך . מע ן פלעג ט 
אליי ן באק ן מצו ת פא ר ד י ארימע , וועלכ ע האב ן געקראג ן מצו ת צ ו ביליק ע פרייז ן 
או ן טיילוויי ז אומזיסט . משה׳ל י פלע ג נעמע ן א פא ר חברי ם אוועקלאז ן צ ו ד י גבירי ם 
פו ן שטעט ל או ן באקומע ן געל ט אפיל ו בי י ני ט אזו י מילדע . אייניק ע האב ן אי ם 
געגעב ן פא ר רעספעקט , אייניק ע פא ר מורא , משה׳ל י הא ט געסטראשעט , ע ר ווע ט 
זי י באשרייב ן אי ן ד י צייטוגגען . 

א ט הא ט אויסגעבראכ ן ד י כאלער א ר״ל . מענטש ן זענע ן געפאל ן וו י פי*יג ן 
או ן ד י דאקטוירי ם האב ן ארויסגעלאז ט א רוף : ע ס זא ל זי ך אפרופ ן וואלאנטער ן 
צ ו ווער ן סאניטארן , צ ו געב ן ד י קראנק ע מעדיצין , מאכ ן מאסאזשן . פארשטיי ט זיך , 
א ז משה׳ל י אי ז געווע ן פו ן ד י ערשטע , או ן הא ט געארבע ט טא ג וו י נאכ ט מי ט אמתע ר 
מסיר ת נפש . 

זיי ן פאטע ר הא ט זי ך ארומגעקוק ט וו י זיי ן זו ן אי ז פארנומע ן אי ן עבודו ת 
צבוריות , אזו י א ז ע ס אי ז אי ם פארבליב ן זע ר ווייני ק ציי ט צו ם לערנען . הא ט ע ר 
אי ם מי ט געוואל ט אפגעריס ן פו ן דע ם אלעמע ן או ן אי ם אריינגעשטופ ט אי ן דע ר 
אלטע ר קלוי ז ע ר זא ל דארט ן לערנע ן גפ״ת . 

גרא ד אי ן יענע ר ציי ט אי ז תמי ד געזעס ן או ן געלערנ ט אונדזע ר ר ב הגאו ן 
הר ׳ יהודה׳ל י ז״ל . א ז דע ר ר ב הא ט אי ם דערזע ן הא ט ע ר אי ם שוי ן ניש ט אפגעלאז ט 
או ן מי ט אי ם געלערנ ט ש״ ס ופוסקי ם או ן אי ם צוגעגריי ט לכס א הרבנות . 

או ן אי ן גא ס הא ט גערודערט : 

"נישט א משה׳לי ' ע ר הא ט געפעל ט בי י יעד ן טרי ט או ן שטריט . מע ן הא ט 
טאק ע פרוביר ט אי ם ארויסרייס ן פו ן דע ר קלויז , אבע ר זיי ן פאטע ר הא ט ניש ט 
צוגעלאזט . 

איי ן זא ך אי ז געווען , ד י ארבע ט פא ר חיב ת ציון , פא ר וועלכע ר ע ר הא ט 
געארבע ט אפיל ו פו ן דע ר קלוי ז ארויס . ע ר הא ט דעמאל ט שוי ן פארטייל ט צירקוליאר ן 
פו ן רבנ ו שמוא ל מאהילעווע ר ז״ ל או ן זיי ן סעקרעטא ר הר ב יצח ק ניסענבוים . ע ר אי ז 
געווע ן דער , ווא ס הא ט צונויפגעשטעל ט צ ו ד י קערו ת ער ב יוהכ״ ם ד י צעטלע ן 
"לישו ב אר ץ ישראל" , או ן א גאנצ ן טא ג ארומגעלאפ ן פו ן שו ל צ ו צו ל או ן געארבע ט 
אוי ף אל ע כלים . 

ע ר הא ט משפי ע געווע ן אויפ ן גבי ר פונע ם שטעטל , הערשעל ע שטיינבערג , צ ו 
ווער ן דע ר "מורש ה פו ן חובב י ציון" , או ן נא ד אנדער ע גבירי ם פו ן שטעט ל זענע ן 
דור ך משה׳לי ס השפע ה צוגעצויג ן געוואר ן צ ו דע ר איד ע פו ן חיב ת ציון . 


215 



ווע ן משה׳ל י הא ט זי ך דערוווס ט פו ן דע ם ספ ר "מדינ ת היהודים׳ / ווא ס 
ד״ ר הערצ ל הא ט ארויסגעגעבן , או ן א ז ע ס גריי ט זי ך דע ר ערשטע ר ציוניסטישע ר 
קאנגרע ס אי ן באזל , האב ן שוי ן ני ט זיי ן פאטע ר או ן ניש ט זיי ן רב י הר ב יהודה׳ל י ז״ ל 
ניש ט געקאנ ט אי ם איינהאלטן . 

ע ר הא ט זי ך מי ט געוואל ט ארויסגעריס ן פו ן דע ר קלוי ז או ן פו ן ד י ד ׳ אמו ת 
ש ל הלכה , או ן הא ט זי ך אריינגעווארפ ן אי ן דע ר נאציאנאלע ר ארבע ט מיט ן גאנצ ן 
ברע ן פו ן זיי ן נשמה . ני ט געגעסן , ני ט געטרונקען , ני ט געשלאפן , ארומגעלאפ ן 
אי ן ד י שול ן או ן ני ט מי ד געוואר ן צ ו רעד ן או ן אגיטירן . "קיי ן ייד" , הא ט ע ר 
געשריגן , טא ר ניש ט פארבלייב ן מחו ץ למחנ ה הציונות" . ע ר אליי ן הא ט געוואל ט 
זי ך אוועקלאז ן צופו ם קיי ן באזל . נא ר מי ט שוועריקייט ן הא ט מע ן אי ם אפ - 
געהאלטן . 

אבע ר אונדזע ר שטעט ל בריטשא ן אי ז אדאנ ק אי ם געוואר ן דע ר מיטלפונק ט 
פו ן א סביב ה ציוני ת (או ן ד״ ר כהן־בערנשטיין , דע ר מורש ה הציונ י בקישינו ב הא ט 
מעי ד געווע ן א ז בריטשא ן שטייג ט איבע ר קישינו ב או ן אנדער ע גרויס ע שטעט , 
מיט ן פארקוי ף פו ן שקלי ם או ן אקציע ס פו ן קאלאניאלבאנק , או ן מי ט ד י אינטערע - 
סאנט ע תשובו ת אוי ף זיינ ע צירקוליארן , ווא ס ע ר פלעג ט באקומע ן פו ן בריטשא ן 
אי ן דע ם "פאטשטאוו י צענטער" . 

ווע ן הערצ ל הא ט גערעד ט פו ן כיבו ש הקהילות , הא ט משה׳ל י געוואל ט 
פארווירקלעכ ן אי ן לעב ן או ן הא ט מיטגעהאלפ ן צ ו גרינד ן ד י ציוניסטיש ע שו ל 
"שער י ציון " אי ן בריטשאן , וועלכ ע הא ט געדינ ט אל ס צענט ר פו ן ציוניזם , השכל ה 
או ן כ ל עבודו ת צבוריות . או ן אזו י הא ט משה׳לי , נא ד זייענדי ק א יונגע ר בחור , 
מי ט זיי ן אייזערנע ם וויל ן או ן מי ט זיי ן גרויסע ר נשמ ה דורכגעפיר ט אל ע אידעאל ן 
אי ן שטעטל . 

ווע ן בריטשא ן אי ז שוי ן געוואר ן ענ ג פא ר אי ם הא ט ע ר געזוכ ט א ארבעטס ־ 

פעל ד פא ר זיי ן ציוניסטישער , נאציאנאליסטישע ר או ן העברעאישע ר טעטיקייט . 
הא ט ע ר פארלאז ט בריטשא ן או ן אי ז אוועקגעפאר ן קיי ן קיעוו . 

ע ר אי ז אהי ן ארויסגערופ ן געוואר ן דור ך דע ר רעקאמענדאצי ע פו ן ד״ ר 
כהן־בערנשטיין , או ן אי ז דאר ט געוואר ן ד י רעכט ע האנ ט פו ן פראפעסא ר מאנדעל - 
שטאם , וועלכע ר אי ז געווע ן דעמאל ט דע ר אלוועלטלעכע ר גזב ר פו ן ד י שקלי ם או ן 
פו ן ד י אקציע ם פו ן קאלאניאלבאנק . 

ערש ט דא ן הייב ט זי ך א ן ד י טעטיקיי ט פו ן אונדזע ר משה׳לע ן אוי ף אל ע 
נאציאנאל ע געביט ן מי ט ריזיקע ר אונערשעפלעכע ר ענערגיע . 

ע ר אי ז מיטגעפאר ן מי ט פראפעסא ר מאנדעלשטא ם צ ו ד י קאנגרעס ן או י 
קאנפערענצן , או ן ע ר האט , זייענדי ק אי ן קיעוו , מע ר פו ן איי ן פערט ל יארהונדערט , 
געשאפ ן געשיכטע . 

ן אברה ם גאלדגע ל 1 


216 




ערינערונגע ן 


מיי ן געבורטם־שטא ט בריטשא ן הא ט זי ך געפונע ן אי ן צענטע ר פו ן דע ר 
בעסאראבישע ר מעסאפאטאמיע , לאנ ג אוי ס צווי י טייכ ן : אי ן דרו ם — דע ר פרו ט 
או ן אי ן צפו ן — דע ר דניעסטר . אי ן מזר ח פו ן בריטשא ן זעגע ן געווע ן : סעקוריאן , 
יעדינעץ , רישקאן , אי ן מערי ב — ליפקאן , נאוואסעליץ , כאטין . בריטשא ן — אי ן 
צענטער . א ט ד י אל ע שטע ט או ן שטעטלע ך האב ן ני ט געפיר ט קיי ן פנקסים , או ן 
מע ן ווייס ט ע ד היו ם ניש ט ווע ן ס׳האב ן אהינצ ו איינגעוואנדער ט ד י ייד ן ווא ם זענע ן 
געווע ן איינגעזעס ן או ן רעלאטיו ו עקאנאמי ש בעסע ר איינגעארדנ ט וו י ד י ייד ן אי ן 
פאדאליע , וואלין , ליט ע או ן פוילן . 

בעסעראבי ע אי ז אמא ל געווע ן א טיי ל פו ן דע ר מאלדאווישע ר מלוכה ; ז י 


ברו ך הויכמא ן (ארגענטינא ) 



אי ז א ס ך יאר ן געווע ן אונטע ר דע ר טערקישע ר הערשאפט , או ן פא ר מיינ ע צייט ן — 
א רוסיש ע גובערניע . ד י כסדרדיק ע מלחמו ת האב ן ני ט איבערגעלאז ט קיי ן סימני ם 
פו ן יידיש ן לעב ן אוי ף קיי ן שו ם געביט . 

אי ן פארגליי ך מי ט ד י שכנותדיק ע שטע ט או ן שטעטלע ך אי ז בריטשא ן געווע ן 
א פראגרעסיווע , קולטורעל ע שטאט . ס׳אי ז געווע ן א היפש ע צא ל שטודירנדיק ע יונג ע 
לייט , ווא ם האב ן אנגעהויב ן א וועלטלעכ ע טעטיקיי ט או ן געשטרעב ט צ ו ארגאגיזיר ן 
א סיסטעמאטיש־דערציעריש ע נאציאנאל ע געזעלשאפטלעכקייט ׳ אמ ת ני ט אי ן קיי ן 


217 



גרויס ן מאסשטא ב — ס׳האב ן דערצ ו אויסגעפעל ט ד י נויטיק ע אינסטיטוציע ס או ן 
מיטלען . ס׳אי ז שוי ן אבע ר געווע ן א רייפע ר עלעמענ ט אוי ף אריינצוברענגע ן אי ן 
אל ע שיכט ן פו ן דע ר באפעלקערונ ג ד י שפראצונגע ן פו ן יידיש ן רענעסאנס . ד י 
השכל ה באוועגונ ג פא ן אלוועלטלעכע ר אויסבילדונ ג פו ן ד י יידיש ע מאסן , דע ר 
ציוניזם , דע ר טעריטאריאליז ם או ן דע ר סאציאליז ם זענע ן גאנ ץ היימי ש דעבאטיר ט 
געוואר ן או ן געשלאג ן טיפ ע ווארצלען . כאט ש אי ך הא ב פו ן דע ם בלוי ז א בלאס ן 
אפשיין , וויי ל פערזענלע ך הא ב אי ך זי ך אי ן זי י ני ט באטייליקט . 

אי ך בי ן געבויר ן אי ן בריטשאן , אבע ר מיינ ע עלטער ן האב ן כמע ט כסד ר 
געוווינ ט אי ן א דארף , מחמ ת מיי ן פאטע ר הא ט זי ך אל ע זיינ ע יאר ן באשעפטיק ט מי ט 
אגריקולטור . אוי ך זיינ ע עלטער ן או ן ד י גאנצ ע משפח ה זענע ן געווע ן דארפס-ייד ן 
או ן געצויג ן זייע ר פרנס ה פו ן פעלדארבעט , גערטנע ר או ן גרינווארג , פרוכטן , 
סעדער , פלאנטאציע ס פו ן טאבא ק או ן צוקער־-בורעקעס . מערסטנ ס האב ן מי ר 
געוווינ ט אי ן קאטיוזשאן , ני ט וויי ט פו ן סאנקאאוץ , ווא ס אי ז געווע ן ד י גרעסט ע 
פאסעסי ע פו ן דע ם יידיש ן גוט־באזיצע ר מש ה בערשטיי ן — אריבע ר צווי י טויזנ ט 
דעסיאטי ן לאנ ד מי ט א גו ט אינסטאלירטע ר עלעקטרישע ר מיל . דאר ט הא ט געוווינ ט 
או ן פערזענלע ך אדמיניסטריר ט דע ם מאיאנטע ק זיי ן יונגסטע ר זו ן בארי ס (ברוד ) 
בערשטיין . בי י אי ם פלעג ט מיי ן פאטע ר אפדינגע ן צוואנצי ק דעשאטי ן לענג-אוי ס 
דע ם טיי ך או ן זי י באארבעטן . ד י צאריש ע רעגירונ ג פלעג ט אל ע מא ל גוז ר זיי ן 
או ן שטרענ ג אויסגעפיר ט צ ו פארטרייב ן ד י ייד ן פו ן ד י דערפער , ווא ס שטייע ן 
נאענ ט בי י דע ר גרענעץ . קאטיוזשא ן אי ז געשטאנע ן ני ט וויי ט פו ן דע ר עסטרייכי - 
שע ר או ן רומענישע ר גרענעץ , או ן מיינ ע עלטער ן האב ן געמוז ט ליקווידיר ן ד י 
ווירטשאפ ט או ן זי ך באזעצ ן אי ן בריטשאן . 

ווע ן מי ר האב ן געוווינ ט אי ן דאר ף אי ז אונדזע ר שטו ב געווע ן גו ט איינגע ־ 
פונדעווע ט או ן איינגעארדנ ט מי ט אלדע ס גוטס . ד י שטו ב אי ז געווע ן א גרויסע , 
א באקוועמ ע מי ט עטלעכ ע צימערן , א רחבות׳די ק הדף , א פרוכטן־סאד , א גוטע ר 
שייער , א קעלע ר או ן פארשידענ ע איינריכטונגע ן פא ר עופו ת או ן בהמות . ע ס זענע ן 
געווע ן וואגנ ס צו ם פיר ן ד י פרוכט ן אי ן שטא ט אריי ן או ן פא ר אייגענע ם געברויך , 
עטליכ ע גוט ע פערד , א פא ר קי , ציגן , שאף , הינער , גענדז , קאטשקעס ׳ הינדיקע ס 
או ן טויבן . אי ן גרויס ן שייע ר האב ן זי ך תמי ד געפונע ן פארשידענ ע פראוויאנטן : 
ווייצנמעל , קארנמעל , קוקורהמע ל או ן פארשידענ ע גרויפן . אי ן קעלע ר זענע ן 
געשטאנע ן גרויס ע פעסע ר מי ט איינגעזייער ט קרויט , זויער ע אוגערקעס , ארבוזעס , 
פעפערלע ך או ן פאטלאזשאנע ס ; פעסע ר מי ט געזייערט ע עפל , סלויע ס מי ט פארשי - 
דענ ע איינגעמאכצ ן פו ן וויינשל , קארשן , אגרעסן , מאלינע ס או ן אנדער ע פרוכט ן ; 
געפרעגעלט ע פאווידל ע או ן עפל , פו ן פלוימען , פו ן באר ן א.א . חד י דע ם זענע ן 
געשטאנע ן קריגלע ן מי ט מילעך , מי ט סמעטענע , פוטער , פארשידענ ע געפרעסט ע 
קעז ן פו ן ק י או ן פו ן שא ף : ברינדזע , קאשקעווא ל או ן הורד ע ; א פעסעל ע הערינ ג 
או ן געטרוקנט ע פיש . וויגטער-ציי ט אי ז דע ר קעלע ר געווע ן פו ל מי ט קאטראפל , 


218 



ציבעלעס , קנאבל , בורעקע ס או ן אנדער ע פראדוקט ן או ן עטליכ ע בוטילע ס מי ט 
ווינשניאק . אויפ ן בוידע ם אי ז געשטאנע ן געפרעגל ט שמאל ץ פו ן הינע ר או ן גענדז , 
או ן ע ם זענע ן געווע ן אויסגעהאנגע ן גערויכער ט פלייש , פאסטראמען , דאר ע 
געטילט ע קישקעס . 

אי ן קאטיוזשא ן האב ן געוווינ ט נא ד יידיש ע פאמיליעס . אייניק ע האב ן געהא ט 
פרנס ה פו ן קלייטלע ך ; אנדער ע האב ן געדונגע ן וועלדע ר צו ם האק ן או ן דא ס האל ץ 
פארקויפ ט אי ן שטא ט או ן אי ן ד י ארומיק ע דערפער . איי ן יי ד הא ט אפיל ו געהאלט ן 
א כשר ע יאטקע . א שוח ט אי ז אוי ך געווע ן אי ן דאר ף (אוי ך פא ר ד י ארומיק ע 
דערפער) . שב ת או ן יום־טו ב אי ז געווע ן א מניין , או ן אל ע ייד ן פלעג ן גיי ן דאווענע ן 
פו ן איי ן ע ק דאר ף ביז ן צווייטן . זומע ר אי ן ד י גרעסט ע היצ ן או ן ווינטע ר אי ן ד י 
גרעסט ע זאווערוכע ס — קיינע ר הא ט ני ט געפעלט . פאר ן דאווענע ן או ן נאכ ן דאווע ־ 
נע ן הא ט מע ן געמיטלע ד געשמועס ט וועג ן פארשידענ ע היימיש ע או ן וועלטלעכ ע 
ענינים . גערעד ט הא ט מע ן רואיק , שטיל , ערנס ט או ן מי ט גרוי ס דרך־ארץ . 

מ׳הא ט אי ן דאר ף געבראכ ט בשותפו ת א מלמ ד ; כמע ט שטענדי ק א ן עלטער ן 
יידן , ווא ס הא ט געלערנ ט מי ט ד י געציילט ע קינדער . יעדע ר פאטע ר פו ן קינדע ר 
האט , חוצ ן שכר-לימוד , אוי ך אויסגעהאלט ן דע ם מלמ ד בי י זי ך אי ן שטו ב עטליכ ע 
וואכ ן מי ט פול ע קעס ט או ן ווע ש (ד י קינדע ר האב ן זי ך דערפו ן ני ט געפיל ט אזו י 
גליקלעך.") . דא ס "חדר " אי ז געשטאנע ן אי ן צענטע ר פו ן דארף , כד י ע ס זא ל זיי ן 
באקווע ם פא ר אל ע קינדע ר צ ו קומע ן לערנען . ד י לימודי ם זענע ן ני ט געווע ן קיי ן 
גאנ ץ הויכ ע או ן זענע ן באשטאנע ן פו ן חומ ש מי ט רש״י , שרייב ן יידי ש או ן א ביס ל 
חשבון . ד י קינדע ר האבן , וו י געוויינלעך , ני ט ארויסגעוויז ן קיי ן איבערי ק גרויס ע 
ליבשאפ ט צו ם לערנען . זי י הא ט ע ס גיכע ר געצויג ן אינדרויס ן צ ו דע ר זון , צ ו ד י 
ביימער , צו ם טייכ ל או ן צ ו בערג , ווא ס רינגלע ן ארו ם דא ס דארף , או ן באזונדער ס 
צ ו ד י ווינט-מילן , ווא ס זענע ן געשטאנע ן אויפ ן באר ג ביי ם ליפקאנע ר וועג . א ט ד י 
ווינט-מיל ן מי ט זייער ע גרויס ע ריזיק ע פליגלען , ווא ס האב ן זי ך אזו י שיי ן געדרייט , 
האב ן קיינמא ל ני ט אנגעווויר ן זייע ר צויבע ר אי ן אונדזע ר קינדערישע ר פאנטאזיע . 

ביי ד הויפמ ן 

ארגענטינ א 


219 



זכרונו ת פו ן בריטשא ן 


ד י שו ל 

לוי ט מיי ן זייד ע הא ט מי ר דערציילט , אי ז ד י בריטשאנע ר גרויס ע שו ל 
געשטאנע ן שוי ן אי ן זיינ ע יאר ן א ן ער ך 150 יא ר (לוי ט אנדערע , מער-ווייניקע ר 
זיכער ע ידיעות , אי ז ד י שו ל אויפגעגוי ט געוואר ן אי ן יא ר תקפ״ ו — 1826 י.ע.) . 
או ן דא ם אי ז א שול , פלע ג ע ר צוגעבן , ווא ס מע ג שטיי ן אי ן אדעס . ז י אי ז געבוי ט 
פו ן שטיי ן גרוי ם או ן הדך . פא ר דע ר שול , ביי ם אריינגאנ ג אי ז ד א א גאנעק ; 
דערנא ך קומ ט מע ן אדיי ן אי ן פלוש , ווא ס פו ן זיינ ע בייד ע זייט ן זענע ן ד א צווי י 
שילעכלעך . מע ן גיי ט ארא ם פינע ף טרע פ או ן מע ן קומ ט אריי ן אי ן גרויס ן היכל . 
ע ם באפאל ט א באזונדערע ר יראת-הכבו ד — ד י הויך , ד י גרויס , דע ר פארנע ם ! 

דע ר קופא ל אי ז געווע ן געמאל ט וו י דע ר הימ ל או ן ס׳זענע ן געווע ן איינגע - 
פאס ט ד י לויכטנדיק ע לבנ ה מי ט פינקלנדיק ע שטערן . ארו ם ד י ווענ ט — ד י מזלות . 
אוי ף דע ר לינקע ר וואנ ט ביי ם אריינגאנ ג הא ט געהאנגע ן פא ר א ן ערו ב א רונד ע 
גרויס ע מצה . 

קינדע ר פלעג ן זאג ן א ז ד י ערשט ע נאכ ט פס ח קומע ן אהע ר ד י מתי ם או ן 
פראווע ן ד א דע ם סדר . בכל ל פלעג ן קינדע ר אויסמייד ן צ ו גיי ן ביינאכ ט נאענ ט צ ו 
דע ר שול.. . בי י דע ר מערב-וואנ ט אי ז געווע ן א גאלעריע , צ ו וועלכע ר ס ׳ האב ן 
ארויסגעקוק ט ד י פענצטע ר פו ן עזרת-נשים , או ן אי ן סאמ ע מי ט פו ן שו ל אי ז גע - 
שטאנע ן דע ר גרויסע ר באלעמער . 

דע ר זייד ע מיינע ר פלע ג אבע ר אפ ט א קרעכ ץ טון : "דע ר ארון -קודש ! אז א 
גרויס ע שו ל דאר ף האב ן א שענער ן או ן א גרעסער ן ארון־קודש" . ד י צווי י פלעצע ר 
פו ן בייד ע זייט ן ארון־קוד ש זענע ן געווע ן רעזערווירט , איי ן זיי ט פאר ן ר ב ר ׳ יודעל ע 
ראבינאוויטש , א יי ד א זקן , א פאנאטיש-פרומער , א לערנע ר או ן א מתמיד . חו ץ 
ווא ס ס׳קע ר זי ד א ן מי ט גא ט אי ז אי ם גארני ט אנגעגאנגען , ני ט ד י קהילה , ני ט ד י 
אייגענ ע שטו ב — ע ר הא ט גלא ט קיינע ם ני ט געזען.. . פו ן דע ר צווייטע ר זיי ט — 
פאר ן ר ב מטע ם (קאזיאנ ע ראבינער ) ה ׳ יוד ל בארשטשעווסקי , ווא ס אי ז געווע ן דע ר 
היפ ך פו ן ר ׳ יודעלען . א קלוגע ר יי ד אי ן הוויות-העול ם מי ט א ווארע ם הארץ , מי ט 
היפשע ר יידישע ר או ן אלגעמיינע ר בילדונג . א באגאבטע ר רעדנע ר — הא ט ע ר זייע ר 
פי ל געזארג ט או ן געטא ן פא ר דע ר קהילה , געפריי ט זי ך מי ט אי ר פריי ד או ן געוויי - 
טיק ט אי ר ווייטיק • 

ד י מתפללי ם פו ן שו ל זענע ן מייסטנ ס באשטאנע ן פו ן בעלי-מלאכות . קיי ן 
רייכער ע האב ן דאר ט כמע ט ני ט געדאוונט . דא ך הא ט מע ן לאנג ע יאר ן דאר ט 
אויסגעהאלט ן א חז ן ר ׳ מש ה (קיעווסקי? ) "אכלער " מי ט א כאר . דע ר חז ן אי ז 
געווע ן א גרויסע ר מנגן , א תלמי ד פו ן בארימט ן חז ן ניס י בעלזער . חו ץ דע ם פלעג ן 
דאר ט דאווענע ן אפ ט דורכרייזנדיק ע חזנים , אייניק ע אפיל ו בארימטע . 


220 



כ׳געדענ ק ווע ן דע ר בארימטע ר חז ן ר ׳ ניס י בעלזע ר הא ט מי ט זיי ן בא ר 
פו ן עטליכ ע או ן דרייסי ק משוררי ם געדאוונ ט בי י אונד ז א שבת . ר ׳ ניס י אי ז פארבעט ן 
געוואר ן צו ם סאדיגורע ר רבי ן צ ו דאווענע ן דאר ט א שבת . דערוווס ט זי ך דערפון , 
הא ט ד י בריטשאנע ר שו ל געזארג ט דערפאר , א ז ע ר זא ל אויפ ן ווע ג זי ך פארהאלט ן 
בי י אונד ז אוי ף א שבת . געווע ן אי ז ר ׳ ניס י א קלייניטשקער , מי ט א קליי ן ציגן - 
בערדל , אנגעטו ן א שווארצ ע קאפאטע , לאנ ג בי ז צ ו דע ר ערד , או ן דערצ ו אי ז ע ר 
געווע ן א כבד-פה . ד י שו ל אי ז געווע ן געפאק ט אוי ף סכנו ת נפשות . ד י הי ץ אי ז 
געווע ן גרויס , או ן יעדע ר אי ז געווע ן באדעק ט מי ט שווייס , אבע ר קיינע ר הא ט ני ט 
פארלאז ט בי ז צו ם ענדיק ן דא ס דאווענען • א קלייניקיי ט י — ניס י בעלזע ר דאוונ ט ! 
ס׳אי ז געווע ן ר ׳ ניסי ם לעצטע ר וועג . נא ד א פא ר שבתי ם דאווענע ן אי ן סאדיגורע , 
אי ז ע ר דאר ט נפט ר געווארן . 

ד י ציי ט פא ר א ן ארון־קוד ש אי ז אוי ך געקומען . אי ן איינע ם א שמחת-תור ה 
ביינאכט , בשע ת ד י הקפות , ווע ן עול ם אי ז געווע ן בגילופי ן או ן געטאנצ ט נא ד יעדע ר 
הקפה , הא ט הר ב בארשטשעווסק י אויסגענוצ ט ד י געהויבענ ע שטימונג , אי ז ארוי ף 
אויפ ן באלעמער , הא ט מי ט פשוט ע אבע ר ווארעמ ע ריי ד גערופ ן ד י מתפללי ם א ז 
אוי ף מארגן , ווע ן יעדע ר יי ד פו ן קליי ן בי ז גרוי ס אי ז עול ה לתורה , זאל ן ד י נדרי ם 
גיי ן אוי ף א ן ארון־קודש . עול ם הא ט ע ס ווארע ם אונטערגעכאפ ט מי ט פולע ר הסכמה . 
או ן ווירקלע ך : מארג ן ביי ם לייענע ן זענע ן אויפ ן באלעמע ר געזעס ן הר ב בארשט - 
שעווסק י או ן דע ר שטענדיקע ר גבא י פו ן דע ר שו ל חיי ם צימערמא ן או ן ייד ן האב ן 
מנד ר געווע ן מי ט דע ר ברייטע ר האנט . ס׳הא ט ני ט לאנ ג געדויער ט או ן ד י שו ל אי ז 
באציר ט געוואר ן מי ט א פרעכטיק ן ארון־קוד ש אוי ף דע ר גאנצע ר הד ך פו ן דע ר 
שול , באדעק ט מי ט בלויע ן עמאי ל או ן מי ט גאל ד באגילדעט . ד י שו ל בעלי-בתי ם — 
או ן ני ט נא ר זי י — האב ן זע ר שטאלציר ט מי ט זייע ר ארון־קוד ש : "אזוינ ס אי ז אפיל ו 
אי ן אדע ם נישט א ׳.״.. . 


דע ר רב י ר ׳ זלמ ן ז״ ל 

אי ן איינע ם פו ן ד י שילעכלעך , ווא ס בי י ד י זייט ן שו ל הא ט געלערנ ט יעד ן 
שב ת פאר ן עול ם דע ר רב י ר ׳ זלמ ן רפאלובי ץ ז״ל . גערופ ן הא ט מע ן אי ם סת ם דע ר 
רבי . געשטאמ ט הא ט ע ר פו ן זע ר א יחוסדיקע ר פאמילי ע או ן אי ז געווע ן א גרויסע ר 
למדן . ע ר הא ט זי ך אויסגעקליב ן זיי ן פלא ץ ני ט דא ס בית-המדרש , ני ט איינע ר פו ן 
ד י אנדער ע קליינ ע קלויז ן מי ט ד י אזויגערופענ ע שיינ ע בעלי-בתים , נא ר דוק א דא ם 
קליינ ע שולעכל , וו ו ס׳הא ט געדאוונ ט דע ר פשוטע ר הארעפאשנע ר עולם . פא ר זי י 
פלע ג ע ר לערנע ן יעד ן שב ת פא ר מנחה . או ן ד י צא ל צוהערע ר אי ז געוואקסן . געווע ן 
אי ז ע ר א ליכטיקע ר פאלקס-מענטש , א מורה-דרך , ווא ס הא ט זי ך באצויג ן צ ו 
יעד ן מענטש ן מי ט גרוי ס ליבשאפ ט או ן פא ר יעד ן פארביטערט ן שטענדי ק געפונע ן 
א טרייסט-ווארט . 


221 



זשידע ס שלאג ן 

דע ם לעצט ן טא ג פס ח תרס״ ג הא ט אויסגעבראכ ן דע ר גרויסע ר פאגרא ם אי ן 
קעשענעוו , ווא ס הא ט אויפגערודער ט ד י וועלט . בי י אונד ז אי ן שטאט , פונק ט וו י אי ן 
אנדער ע יידיש ע שטע ט או ן שטעטלעך , אי ז דע ר טיפע ר שמער ץ פו ן פאגרא ם געווע ן 
באגליי ט מי ט פחד , א ז בי י אונד ז זאל , חלילה , אוי ך אזוינ ס ניש ט פאסיו־ן , או ן גא ר 
אינגיכ ן אי ז טאק ע פארגעקומע ן א פאל , ווא ס הא ט געקענ ט ברענגע ן צ ו א גרויס ן 
בלוט-באד . 

אי ן דע ר רימקאוויצע ר גא ס אי ז געווע ן א בחור , יאסעלע , ווא ס הא ט זי ך 
געשמד׳ט . אי ן איינע ם א יריד-טאג , ווא ס אי ז גרא ד אויסגעפאל ן אי ן א קריסטלעכ ן 
חגא , אי ז דע ר משומ ד געקומע ן צוזאמע ן מי ט זיי ן פויערישע ר כל ה או ן עטליכ ע 
מחותני ם פו ן דארף , ארויסגעווארפ ן ד י מוטע ר פו ן שטיב ל או ן זי ך אליי ן באזעצט , 
מי ט דע ר טענה , א ז דא ס אי ז זיי ן ירוש ה פונע ם פארשטארבענע ם פאטער . 

שכני ם האב ן ע ס ני ט געקענ ט דערלייד ן או ן האב ן זי ך אריינגעמישט . הא ט 
אויסגעבראכ ן א געשלעג , אי ן וועלכ ן ס׳האב ן זי ר געריס ן כמע ט אל ע גויים , ווא ס 
זענע ן געווע ן אויפ ן יריד , פו ן איי ן זייט , או ן כמע ט אל ע יידן , פו ן דע ר צווייטע ר 
זייט . ד י פאליצי י אי ז געווע ן מאכטלא ז צ ו שטיל ן דא ס געשלעג . ד י גאנצ ע מענג ע 
גויי ם או ן ייד ן הא ט זי ך גערוק ט צו ם וואלאסט . 

איינע ר א קאוואל-געזע ל הא ט וו י ס׳ני ט פארשטעל ט דע ם ווע ג ביי ם דענקמאל , 

או ן ד י מאס ע הא ט דעריבע ר אריינגעדרונגע ן אי ן דע ר קאוואלישע ר גאס . ד א האב ן 
ד י גויי ם באקומע ן פו ן ד י קאוואליע ס זע ר א "ווארעמען " קבלת-פנים . מי ט אנגעגליט ע 
יאייזנ ס האב ן ד י קאוואליע ס זי ך א וואר ף געטו ן אי ן געשלע ג או ן באל ד זענע ן 
פארווונדע ט געוואר ן א פא ר גויים . ד י איבעריק ע זענע ן זי ך צעלאפ ן מי ט געשרייע ן : 
״ד י זשידע ס שלאג ן! ״ ס׳הא ט קיי ן ס ך ניש ט געדויער ט או ן א י שטא ט אי ז קיי ן איינע ר 
פו ן זי י ני ט געבליבן . 

מי ט דע ר פאליציי , סי י פונ ם קרייז , סי י ד י ארטיקע , הא ט מע ן זי ך דערנא ך 
א ן עצ ה געגעב ן : מ׳אי ז אפגעקומע ן מי ט געלט.. . 

דע ר באזו ך פו ן ד״ ר הירשבער ג 

אי ן שטעט ל רעש׳ ט זיך : ד״ ר הירשבער ג אי ז געקומע ן פו ן אמעריקע , זי ך 
זע ן מי ט זיי ן אלטע ר מוטער , מי ט זיי ן ברודע ר או ן זיינ ע אמאליק ע יוגנט-חברים . 

ד״ ר הירשבער ג ? ! — ווע ר אי ז ע ס ? ווייז ט זי ך ארוי ס א ז דא ס אי ז שמוא ל 
ברינדזאר ס א ברודער . א ס ך געדענקע ן אי ם נא ך — ע ר אי ז אוועקגעפאר ן נא ך 
א קליי ן יינגל , או ן איצ ט — ז ע נא ר ז ע — א דאקטע ר!.. . א הויכער , א שענער , מי ט 
גרויס ע ברילן , או ן שב ת גיי ט ע ר אי ן שו ל מי ט א הויכ ן צילינדע ר — מאכ ט ע ס 
א רוש ם אוי ף ד י שטעטלישע , או ן ס׳אי ז דא ס פו ן ווא ס צ ו רעדן . ע ר באווייז ט 
א מעדיציניש ן בו ך ווא ס ר׳הא ט פארפאס ט או ן זיי ן ביל ד אי ז אפגעדרוק ט נאכ ן שער - 
בלעטל . או ן יידן , באזונדער ס זיינ ע אמאליק ע חברים , שטאלציר ן ני ט ווייניק . 


222 






* י 


ד״ ר הירשבער ג ז״ ל 

זיי ן ברודע ר שמוא ל ברינדזא ר הא ט אי ם אי ן אנהוי ב אוי ך פריינטלע ך אויפ - 
געגומען , כאט ש ע ר הא ט זי ך ני ט געקענ ט פארשטעלן , ווא ס הייסט : מע ן ברענג ט 
אוי ס אזויפי ל געל ט גלא ט אוי ף צ ו זע ן זי ך ? !״ . אבע ר שפעטע ר מי ט עטליכ ע טע ג 
האב ן זי ך אנגעהויב ן רייסערייע ן צוויש ן ד י ברידע ר צולי ב דע ר מוטער . דע ר 
דאקטא ר הא ט געפאדער ט פו ן זיי ן ברודע ר ע ר זא ל זי ך בעסע ר באנעמע ן מי ט אי ר 
או ן זא ל ז י ברייטע ר אויסהאלטן . הא ט שמוא ל ברינדזא ר מור א באקומע ן א ז דע ר 
ברודע ר מיינ ט צ ו באקומע ן זיי ן טיי ל ירוש ה — הא ט ע ר אנגעהויב ן פארשפרייט ן 
קלאנגען , א ז דע ר דאקטא ר אי ז א משוגענע ר : ע ר הא ט אליי ן געזען , וו י ע ר וואש ט 
יעד ן אינדערפר י זיי ן קערפע ר מי ט קאל ט וואסער , ע ר פוצ ט זי ד ד י ציי ן מי ט עפע ס 
א מי ן קאלעך , או ן בכל ל זענע ן זיינ ע תנועו ת גארניש ט פו ן קיי ן נארמאל ן מענטשן.. . 
ע ר הא ט אי ם געקרוינ ט מי ט א נאמע ן "קאהוט " או ן אנגעשטעל ט קינדע ר זי י זאל ן 
אי ם נאכלויפ ן אי ן ד י גאס ן או ן נאכשרייען : "משוגענע ר דאקטער! " ,,קאהוט! " 
קינדע ר האב ן ע ם גער ן געטון , או ן וו ו נא ר דע ר דאקטע ר הא ט זי ד באוויזן , הא ט מע ן 
גאי ם באגליי ט מי ט געשרייען , מי ט געלעכטער ן או ן אי ם אפיל ו מי ט שטיינע ר 
באווארפן . פריריק ע פריינ ד או ן חברי ם האב ן זי ך פו ן אי ם דערווייטער ט או ן באמי ט 


223 


זי ך — צ ו זייע ר שאנד ע — אי ם אויסצומיידן , או ן ד״ ר הירשבער ג הא ט געמוז ט 
אינגיכ ן אנטלויפ ן פו ן בריטשאן . 

זא ל דערבי י פארצייכנ ט ווער ן א ז ני ט געקוק ט דערויף , הא ט דע ר נאבעלע ר 
ד״ ר הירשבער ג אי ן זיי ן צוא ה אפגעזאג ט פינ ף טויזנ ט דאלאר , א גמילות-חסדים - 
קאסע , פא ר ד י בריטשאנע ר ווא ס זענע ן ד א אי ן ישראל . 

פראפעסיאנעלע ר געראנגע ל 

ד י רעוואלוציאנע ר באוועגונ ג אי ן רוסלאנ ד אי ן יא ר 1905 הא ט אי ר אפקלאנ ג 
געפונע ן אוי ד בי י אונדז . ד י יוגנ ט הא ט אראפגעווארפ ן ד י פאפירענ ע קראגנ ס או ן 
מאנישקע ס מי ט ד י קראוואט ן או ן אנגעטא ן שווארצ ע סאטיו-העמדלע ך (רובאשקעס ) 
מי ט רויט ע שנורן . מיידלע ך האב ן אפגעשויר ן ד י צע פ או ן אנגעהויב ן טראג ן בלוזע ס 
מי ט שטיקלע ך דעקאלטע . ד י שטודירנדיק ע יוגנ ט הא ט זי ך אריינגעווארפ ן מי ט גרוי ס 
ברע ן אויפצוקלער ן ד י ארבעט-מאס ן ווא ס באטיי ט סאציאליז ם או ן ווא ס אי ז אזוינ ס 
מארקסיזם ; געגרינדע ט קרייזלע ך או ן שטודיר ט מי ט ד י שניידער-מיידלע ך או ן 
שניידער-געזעל ן בראשור ן פו ן פלעכאנאוו , קאוטסקי , לאסא ל או ן אנדערע . 

ס׳האב ן אפ ט באזוכ ט פרעמד ע לעקטאר ס ("אראטארס") , ווא ס האב ן געליינ ט 
לעקציע ס אוי ף פארשידענ ע טעמעס . פארטייע ן זענע ן פלוצלינ ג אויסגעוואקס ז וו י 
שוואמע ן נא ד א רעגן : ס.ד • (סאציאל-דעמאקראטן) , ס.ר . (סאציאל-רעוואלוציא - 
נערן) , בונד , ס.ס . (סאציאליסטן־ציוניסטן) , י.ס . (יידיש ע סאציאליסטן) , פ.צ . פועלי - 
ציון) . או ן יעד ע פארטי י הא ט געשיק ט איר ע אראטארס . זי י זענע ן אמערסט ן אויפ - 
גענומע ן געוואר ן פו ן דע ר זעלבע ר אוידיטארי ע מיט ן זעלב ן ענטוזיאז ם או ן געפאטש ט 
בראוו א אי ן דע ר שטיל , כד י דע ר אוריאדני ק זא ל ני ט דערהערן . גא ר ווייניק ע זענע ן 
מסוג ל געווע ן צ ו באנעמע ן ד י טונטערשיד ן צוויש ן ד י פארטייען . 

ס׳אי ז גערינדע ט געוואר ן א ליין־זאל , וו ו מ׳הא ט געקענ ט לייענע ן פארשידענ ע 
סאציאליסטיש ע אויסגאבעס , צייטונגע ן או ן זשורנאל ן אי ן רוסי ש או ן אי ן יידיש , 
לעגאל ע או ן אומלעגאלע . א ס ך הא ט דערצ ו מיטגעווירק ט א סטודענט , אלעקסאנ - 
דער , ווא ס אי ז פו ן ערגע ץ וו ו אראפגעקומע ן או ן זי ך באשעפטיק ט מי ט פריוואט - 
לעקציעס . ע ר אי ז געווע ן א ס.ד . או ן בייגעהאלפ ן אויסבילד ן ד י שטארק ע "איסקרא " 
גרופע , ווא ס הא ט אנטוויקל ט א גאנ ץ היפש ע טעטיקייט . מ׳הא ט אפיל ו א שאפירא - 
גרא ף פארשאפ ן או ן ארויסגעלאז ט אייגענ ע פראקלאמאציעס . 

דע ר אוריאדני ק הא ט אנגעהויב ן נאכשמעק ן או ן מ׳הא ט געמוז ט צושליס ן 
דע ם ליין־זאל . דע ם שאפיראגרא ף הא ט מע ן מי ר איבערגעגעב ן או ן אי ד הא ב אי ם 
באהאלט ן אויפ ן בוידע ם פו ן אונדזע ר שטוב . מ׳הא ט געמוז ט שטרענגע ר היט ן קאנס - 
פיראציע . א ז ס׳אי ז געקומע ן א לעקטאר , הא ט מע ן געמאכ ט א פארזאמלונ ג ( א 
״מאסאווקע ״ — הא ט מע ן דא ס גערופן ) ערגע ץ וויי ט אי ן וואלד , אדע ר אי ן פעל ד 
צוויש ן ד י קוקורוזעס , או ן וויגטע ר — אי ן פאחזארפענ ע שטיבע ר אי ן א ן אונטער - 
גאס . ד י לער-קרייזלע ך הא ט מע ן באגרענעצ ט אי ן צא ל צוהערער . 


224 



דע ר קא פ פו ן דע ר באוועגונ ג אי ז געווע ן ד י אקושער ן קאטי ע גינצבורג . 

ארו ם אי ר הא ט זי ך קאנצענטריר ט ד י מע ר באוווסטזיניק ע או ן ד י סאמ ע טעטיקסט ע 
יוגנט , סי י פו ן ד י שילער , סי י פו ן ד י ארבעטער . ד י ארבע ט הא ט זי ך פארצווייג ט 
או ן מ׳אי ז צוגעטרעט ן צ ו ארגאניזיר ן ד י ארבעטע ר אוי ף פראפעסיאנעל ע יסודות . 
בריטשא ן אי ז אפש ר געווע ן דא ס איינציק ע שטעט ל אי ן דע ר גאנצע ר געגנ ט ווא ס 
הא ט פארמאג ט א גו ט ארגאניזירט ע פראפעסיאנעל ע באוועגונ ג או ן אפיל ו א ן 
ארבעטער־רא ט לויט ן מוסטע ר פו ן פעטערבורג . 

באזונדער ס שטאר ק אי ז געווע ן דע ר פראפ״עסיאנעלע ר פאריי ן פו ן ד י 
פריקאשטשעקעס . מי ט דע ר באשטעטיקונ ג פו ן ארבעטער-רא ט הא ט דע ר פאריי ן 
געוואג ט או ן געשטעל ט א פאדערונ ג פו ן א צוועלף־שעה׳דיק ן ארבעטס-טאג , פו ן 
אכ ט אי ן דע ר פר י בי ז אכ ט אוי ף דע ר נאכט . ד י פאדערונ ג הא ט אויסגעזע ן גאנ ץ 
לעכערלע ך אי ן ד י אויג ן פו ן אל ע איינוווינע ר או ן פו ן ד י קרעמער ס בפרט . אזוינ ס 
אי ז דא ך נא ד ני ט געהער ט געווארן , או ן ס׳לעג ט זי ד גלא ט ני ט אויפ ן שכל , א ז 
מ׳זא ל ד י קראמע ן עפענע ן ערש ט אכ ט א זייגע ר או ן פארמאכ ן זי י שוי ן אב ט א 
זייגער. . אבע ר דע ר פאריי ן הא ט ע ס אנגענומע ן גאנ ץ ערנס ט או ן הא ט געצווינגע ן 
ד י קרעמער ס צ ו שליס ן ד י געשעפט ן צ ו דע ר צייט . 

דא ם הא ט ארויסגערופ ן שארפ ע קריגערייע ן או ן געבראכ ט אפיל ו צ ו 
געשלעגן . ד י בעל י בתי ם האב ן דא ס ני, ט געקענ ט פארלייד ן או ן האב ן דערקלער ט 
א ״לאקאאוט ״ ; דא ס הייסט , זי י האב ן פשו ט אנגעטריב ן זייער ע אנגעשטעלטע . 
דערוי ף הא ט דע ר סאוויע ט דערקלערט , צולי ב סאלידאריטעט , א איין־טאגיק ן 
אלגעמיינע ם שטרייק , ווא ס אי ז שטרענ ג או ן פינקטלע ך אויסגעפיר ט געווארן . צ ו 
קיי ן פראקטיש ע או ן פא ר ד י ארבעטע ר גינסטיק ע רעזולטאט ן אי ז ע ם אבע ר ני ט 
געקומען . 

ד י רעוואלוציאנער ע באוועגונ ג פו ן יא ר 1905 איז , וו י באוווסט , דורכגעפאלן . 

ז י הא ט אבע ר געלאז ט איר ע שפור ן אוי ף א גאנ ץ לאנגע ר צייט . ז י הא ט פי ל מיט - 
געווירק ט צ ו פארשטארק ן או ן פארטיפ ן דע ם באוווסטזיי ן פו ן גרעסער ע יוגנטלעכ ע 
שיכט ן או ן צוויש ן א היפשע ר טיי ל פו ן ד י ארבעטער . 


אגוד ת דובר י עברי ת 

צווי י יידן , דוד-שמוא ל קאצאפניק׳ ס או ן מאט י קריינדלס , האב ן אראפע - 
בראכ ט צווי י איידעמס , דע ר ערשטע ר — דו ד לערנער , או ן דע ר צווייטע ר — 
יהוש ע קהת . א דריטע ר ייד , יהודה׳ ל סטאליאר , הא ט אראפגעבראכ ט א שנו ר פו ן 
זוואניעץ . ד י דרי י האב ן געמאכ ט א רוש ם אי ן שטעט ל מי ט זייע ר קענע ן העברעאיש . 
דא ס הא ט געבראכ ט דערצ ו א ז בי י יוס ף שטיינהויז , הערש ל דע ם רב״ ס זון , אי ז 
געבויר ן געוואר ן דע ר געדאנ ק אויסצונוצ ן ד י ניי ע קרעפט ן או ן גרינד ן א ן "אגוד ת 
דובר י עברית" , או ן ע ר הא ט ע ם טאק ע באל ד געטון . 

ד י ערשט ע אסיפ ה אי ז פארגעקומע ן בי י מיי ן פאטע ר אי ן שטוב . וו י געוויינ - 


225 



לעד , אי ז צו ם אלע ם ערשט ן אויסגעקליב ן געוואר ן א ועד . אי ך הא ב גענומע ן אוי ף 
זי ד צ ו מאכ ן א שטעמפ ל "אגוד ת דובר י עברית , בריטשאני" , או ן אוי ד זאמלע ן 
צייטשריפט ן פא ר דע ר אגודה . ד י ערשט ע פא ר העפט ן "השלוח " הא ב אי ד באקומע ן 
פו ן שליאמ ע בערישע ס (וויינשטיין) . 

דע ם קומענדיק ן שבת , בי י דע ר אסיפה , ווע ן מי ר זענע ן צוגעטרעט ן צ ו 
פראקטישע ר ארבעט , האב ן מי ר זי ך אנגעשטויס ן אי ן ד י ערשט ע שוועריקייטן : 
ס׳האב ן אוגד ו געפעל ט ווערטער . וו י אזוי , למשל , באגריס ט מע ן זי ד ? וו י זאג ט מע ן 
"גוט-מארגך , "גוט-שבת " י או ן קיינע ר פו ן אוגד ו הא ט ני ט געוווסט.. . אי ז געבליב ן 
וי ד צ ו ווענד ן צו ם ר ב ר ׳ הערשעל ע ו״ ל או ן אי ם פרעגן . אי ד מי ט ויי ן וו ן יוס ף וענע ן 
דערצ ו באפולמעכטיק ט געווארן . דע ר ר ב ר ׳ הערשעל ע הא ט אוגד ו גאנ ץ פריינדלע ך 
דערקלער ט א ו גוט-מארג ן דאר ף מע ן ואג ן צפרא־טבא , גוט ן אוונ ט — ערב א טבא , 
גוט-שב ת — שבת א טבא , או ן סת ם גאט-העל ף — יומ א טבא . היינ ט וע ט ע ס אוי ס 
א ביס ל משונ ה ; צ ו יענע ר ציי ט — צורי ק מי ט קנאפ ע ועכצי ק יא ר — אי ז ע ס 
געווע ן כמע ט א ן אנדעקונ ג פא ר אוגדו . 

ד י אגוד ה הא ט ני ט לאנ ג אנגעהאלטן . צולי ב פארשידענ ע טעמי ם הא ט ו י שטי ל 
אויסגעהויכ ט ד י נשמה . 

1 דו ד בעזנאס י 1 


מעו ת חיטי ם 

ארו ם חנוכ ה האב ן שוי ן בעלי-בתי ם אנגעהויב ן וי ד אפגעב ן מי ט מעו ת חיטי ם 
צ ו יענע ר ציי ט פלע ג אראפקומע ן קיי ן בריטשא ן דע ר רב י ר ׳ ישראל׳ני ו מעושבישער , 
א ן אוראייניק ל פו ן בע ל ש ם ו״ל . דע ר מנה ג אי ו געווע ן א ו ע ר פלעג ט בענטש ן א 
גילד ן רענד ל ( 15 רובל ) או ן דא ס אוועקשענק ן דע ר קהילה . מע ן פלעג ט ע ס אויס - 
שפילן , או ן יונגוואר ג הא ט שוי ן געהא ט איי ן ארבע ט צ ו צעטייל ן (פארקויפן ) ד י 
גורל-צעטלען : דע ר ריו ח הא ט געדינ ט אל ץ התחל ה פא ר מעו ת חיטים . חו ץ דע ם 
פלעג ן בעל י בתי ם שאפ ן א קאמיסי ע צ ו ואמלע ן פא ר דע ם ועלב ן צוועק . 

ע ס דערמאנ ט וי ך א ן עפיוא ד ווא ס אי ו וע ר כאראקטעריסטי ש או ן ע ס אי ו 
כדא י צ ו דערציילן . 

צוויש ן ד י מיטגלידע ר פו ן דע ר קאמיסי ע אי ו געווע ן ד״ ר פיינבערג . וע ר 
א טייערע ר ייד , כאט ש אביס ל אסימילירט . ע ר הא ט פארוואלטע ט מיט ן יידיש ן 
שפיטאל . ע ר אי ו געווע ן א גוטע ר ציוניסט , אי ו אפיל ו געווע ן דעלעגא ט אוי ף דע ם 
צווייט ן אדע ר דריט ן באועלע ר קאנגרעס . 

א גוטע ר מעדיצינע ר ווא ס הא ט געשמ׳ ט מי ט ויי ן פראקטיק , הא ט ע ר דא ך 
ניש ט געקענ ט קריג ן קיי ן שטעל ע אי ן א ועמסק י שפיטאל , וויי ל ע ר אי ו געווע ן 
א ייד . א גוט ע בריא ה בטבע , א גאלד ן הארץ , נא ר א קפדן . מאכ ט וי ד א מעש ה : 


226 




ווע ן ד״ ר פיינבער ג הא ט באדארפ ט ארויספאר ן אי ן דע ר שטא ט זאמלע ן פא ר 
מעו ת חיטי ם הא ט אי ם יוס י פיגיע ס געליג ן לע ם שליט ן מיט ן קוטשע ר חיי ם 
זאווערוכא , א קליי ן איינגעדאר ט יידל , ווא ס אי ז געווע ן א שמייסע ר בי י ד י רייכער ע 
בעלי-עגלו ת או ן אי ז נתעל ה געוואר ן צ ו ווער ן א קוטשע ר בי י יוס י *יניעם . 

חיי ם זאווערוכ ע אי ז געווע ן א גרויסע ר אביו ן או ן א מטופ ל מי ט א גרויסע ר 
פאמיליע , או ן דערצ ו א גרויסע ר כעס ן (דערפו ן זיי ן צונאמע ן זאווערוכע) . א ז חיי ם 
אי ז ביי ז געוואר ן פלע ג ע ר זי ך זידלע ן כאח ד הריקים . ארויספארענדי ק מי ט ד״ ר 
פיינבער ג אי ן א קאלט ן פראסטיק ן טאג , הא ט זי ר דע ר דאקטא ר ערגעצוו ו גראד ע 
פארזאמ ט א לענגער ע צייט . חיי ם זיצ ט אוי ף דע ר קעלני ע א איבערגעפרוירענער , 
או ן ע ס זיד ט אי ן אי ם ד י רציחה . 

א ז ד״ ר פיינבער ג קומ ט ארויס , אי ז אי ם חיי ם מכב ד מי ט א פארצי ע זידלעריי . 
אויסגעגאס ן זיי ן גאנ ץ פינסטע ר הארץ . ד״ ר פיינבערג , ו ו געזאגט , אוי ך א כעס ן א ן 
אויפגערעגטער , מאכ ט ני ט קיי ן טענות , הייב ט אוי ף ד י האנ ט או ן לאז ט ארא ם 
חייס׳ ן א הילכיק ן פאטש.. . 

חיים , פארשטיי ט זיך , הא ט זי ך צעוויינ ט או ן געפרעג ט : "פא ר ווא ס שלאג ט 
אי ר מי ך ? ״ 

ד״ ר פיינבער ג הא ט זי ך געכאפט , א ז ע ר הא ט אפגעטא ן גא ר ני ט קיי ן שיי ן 
שטיק ל ארבעט , או ן טאק ע באל ד געקריג ן מיטליי ד צו ם ארעמע ן שמייסער . 

״חיים , ס׳טו ט די ר וויי , חיי ם ? ״ זאג ט דע ר דאקטאר . 

חיי ם קריג ט מו ט או ן שי ט אוי ס זיי ן בינט ל צרות : 

א ז ע ר אי ז א גרויסע ר אביון , הא ט א שטו ב מי ט קליינ ע קינדער , או ן אזו י 

״האס ט א שטיבל , חיי ם ? פרעג ט דע ר ד״ ר פייגבערג . 

״וו ו הא ב אי ך 1 קרענ ק הא ב איך.. . אי ך וואלגע ר זי ך בי י יענע ם אי ן קאמערינ ע 
(אי ן שכנות ) זאג ט חיי ם או ן וויינט . 

"נו , גוט , חיים , זאג ט ד״ ר פיינבערג , נ א די ר איי ן הונדערטע ר או ן קוי ף 
די ר א שטיבעלע . זי י מי ר מוחל , חיים , כ׳בי ן געווע ן אויפגערעגט , הא ב אי ך געהויב ן 
א האנט . זי י מי ר מוחל , חיים . 

או ן חיי ם זאווערוכ א הא ט זי ר געקויפ ט א קליי ן שטיב ל מי ט א שטרויענע ם 
דאך , ני ט וויי ט פו ן ריטשקעלע , אונטע ר דע ר באד , אקעג ן דע ם מצבה־שלעגער . 

א ט דא ס זענע ן געווע ן אונדזער ע יידן ! 

ווע ן ע ס הא ט אויסגעבראכ ן ד י רוסיש-יאפאניש ע מלחמה , סו ף 1903 , אי ז 
גערופ ן געוואר ן ד״ ר פיינבער ג צ ו מיליטערישע ר דינסט . זיי ן גרוי ס יידי ש הארץ , 
ווא ס הא ט געבלוטיק ט פא ר יעד ן ייד ן בפר ט או ן פא ר כל-ישרא ל בכלל , הא ט ניש ט 
אויסגעהאלטן , או ן אי ן כאטי ן בי י ד״ ר קלאפשטא ק אי ן שטו ב הא ט ד״ ר פיינבער ג 
געהראג ן א הארץ־שלא ג או ן אויפ ן אר ט געשטארבן . אגב , הא ב אי ך זי ך געטראפ ן 
ד א אי ן בוענאס-איירע ס מי ט זיינע ם א זון , ווא ם אי ז אנטלאפ ן פו ן ד י באלשעוויקעס . 

או ן ווידע ר וועג ן מעו ת חיטים . — ד י שטא ט הא ט געוואקס ן או ן מי ט אי ר 
ד י קבצנים , או ן צוויש ן זי י געוויינטלע ך גלא ט שנארערם . 


227 



ד י זאמלונגע ן האב ן ני ט גענוגט , או ן ס׳אי ז אויפגעשווומע ן ד י נייטיקיי ט 
צ ו שאפ ן א מע ר זיכער ן פאנ ד פא ר מעו ת חיטים . מיי ן פאטע ר ע״ ה או ן זיינ ע פרייב ט 
האב ן פארטראכ ט צ ו בויע ן א ן אויוו ן (מע ן הא ט נא ד דעמאל ט ניש ט געוווס ט צ ו 
זאג ן פאבריק) , אוי ף צ ו באק ן מאשי ן מצות . 

אי ן שטא ט הא ט מע ן דערצייל ט גליק ן א ז מאשין־מצו ת זענע ן אזוינ ס וו י 
אזעלכס . זענע ן בעסער , געשמאקער , היגיענישע ר או ן באטעמטע ר פו ן ד י געוויינט - 
לעכ ע מצו ת ווא ס ווער ן געוואלגער ט או ן געקנאט ן מי ט דע ר האנט . 

אבע ר וו י מאכ ט מע ן ע ם י 

קוד ם כ ל אי ז נייטי ק קאפיטא ל אוי ף אויפצושטעל ן א געביידע , אויסבויע ן 
א צוגעפאסט ן אויוון , איינשטעל ן מאשינע ן או ן אנדער ע כלים . חו ץ דע ם דאר ף מע ן 
באטראכט ן ד י ארבעטער-פראגע , ווא ס אי ז זע ר וויכטי ק או ן קאמפליצירט . 

אי ן בריטשא ן האב ן פו ן פא ר פורי ם א ן בי ז סאמ ע ערב-פס ח פונקציאניר ט 
20 — 25 אויוונס , ווא ס האב ן זי ד ספעציע ל אפגעגעב ן מי ט באק ן מצות . ני ט חליל ה 
קיי ן בעקערס , בעל י מלאכו ת פו ן פאך , נא ר ארעמ ע ייד ן ווא ס האב ן זי ך אפגעגעב ן 
א ג א נ ץ יא ר מי ט אלערלי י אנדער ע פרנסות , הא ט זי י אוי ף צ ו מאכ ן פס ח ני ט 
געסטאיע ט חו ץ דע ם דאר ף מע ן דא ך עפע ס אוי ך אנטא ן א קינ ד א פא ר שיכעלעך , 
א מלבוש , איינקויפ ן א מא ל כלי ם פא ר דע ר שטו ב א.ד.ג . 

אי ז שוי ן געווע ן אזוינ ע הייזער , ווא ס האב ן געהא ט ספעציעל ע אויבנ ס דע ר 
מא ן אי ז געווע ן א מומח ה אי ן שיב ן(איינזעצ ן או ן ארויסנעמע ן ד י מצו ת פו ן אויבן) , 
דא ס וויי ב אי ן קנייטן , ד י קינדע ר — ווע ר א וואסער-יינגל , ווע ר א מצה-ריידלער , 
או ן מ׳הא ט געשמא ק צוגעארבע ט פי ר וואכ ן צייט . גו ט פארשווארצ ט געווארן , אב י 
צורעכטמאכ ן אביס ל ד י מערכ ה או ן פראוו ן יו ם טו ב מי ט לייט ן גלייך . 

או ן וו ו זענע ן ערגע ץ ד י צענדליקע ר ווייבער , ווייבלע ך או ן מיידלע ך ווא ס 
האב ן געוואלגער ט ד י מצו ת ? הכל ל — א שווער ע פראבלעם.. . 

ס׳הא ט זי ך געשאפ ן א קאמיסי ע פו ן געזעלשאפטלעכ ע עסקנים , ווא ס האב ן 
גו ט באטראכ ט או ן דורכשטודיר ט ד י אל ע פראבלעמען , או ן סו ף כ ל סו ף אי ז פארטי ג 
געוואר ן א פלאן . 

ד י קאמיסי ע הא ט געלאז ט רופ ן אל ע ייד ן ווא ס האב ן זי ך אפגעגעב ן מי ט 
באק ן מצות . מ׳הא ט זי י פארגעלייג ט א ז אל ע ספעציאליסט ן מי ט זייע ר פערסאנא ל 
גייע ן אריי ן אי ן דע ר נייע ר מצה-בעקעריי . ד י מעל ה : אויפ ן אר ט ווא ס יעדע ר הא ט 
געארבע ט 12 — 14 שע ה אי ן מעת-לע ת גאנצ ע 4 וואכ ן צייט , ווע ט ע ר נא ר ארבעט ן 
8 שע ה אי ן טא ג או ן ס׳ווע ט גאראנטיר ט ד י פריריק ע פארדינסטן . אבע ר דערמי ט 
אי ז מע ן נא ד ניש ט פארטי ק געווארן . מ׳הא ט נא ך באדארפ ט לייז ן ד י "לעגאלע " 
פראגע , דא ס הייס ט ד י פרומאקע ס זאל ן ניש ט האב ן קיי ן טענות , א ז ד י מצו ת 
זענע ן ניש ט כש ר חלילה . 

מ׳הא ט באדארפ ט האב ן ד י הסכמ ה פו ן ד י רבנים . או ן ד א האב ן זי ך אוועקגע - 
שטעל ט אונדזער ע דרי י רבנים , א ז זי י קאנע ן ני ט געב ן זייע ר הסכמ ה אוי ף מאשין ־ 


228 



מצות . ווא ס אי ז ד י מעש ה י אונדזער ע רבני ם האב ן מור א געהאט , א ז זי י וועל ן 
אנווער ן זייער ע פרנסו ת פו ן הכנסו ת ווא ס זי י פלעג ן קריג ן פא ר כשר ן ד י אויוונס . 

מ׳הא ט זי י פארזיכער ט א ז פארקער ט : אויפ ן אר ט פו ן 20 — 25 אויוונ ס וועל ן 
זי י נא ר דארפ ן כשר ן או ן משגי ח זיי ן אוי ף איינאונאיינציק ן אויוון , או ן וועל ן קרע ן 
ד י זעלביק ע הכנס ה וו י אל ע יארן . 

אומזיס ט ד י לאגיק . זי י געב ן ני ט נאך . אי ן שלח ן ערו ך זאג ט זי ך גארניש ט 
וועג ן מאשין־מצות.. . 

הכל ל מ׳הא ט באדארפ ט קריג ן ד י הסכמ ה פו ן א גרויס ן ר ב א באוווסט ן ב ר 
סמכא , ווא ס אונדזער ע רבני ם זאל ן מוז ן אנערקענע ן או ן אוי ך מסכי ם זיין . או ן ס׳אי ז 
אווע ק א רבניש ע בריף , רעדאקטיר ט פו ן אב י ז״ ל צ ו ר ׳ אלטע ר קאנסטאנטינער , 
א באוווסט ע רבניש ע פערזענליכקיי ט אי ן הלכה , או ן ע ס אי ז באל ד געקומע ן 
א ן ענטפע ר א ז מאשין־מצו ת זענע ן כש ר למהדרי ן מ ן המהדרין . 

האב ן שוי ן אונדזער ע רבני ם געמוז ט מסכי ם זיין . או ן געל ט י וו ו נעמ ט מע ן 
קאפיטא ל ? 

אוי ף דערוי ף הא ט זי ך שוי ן געפונע ן א טייערע ר ייד , ברו ך מאטלס . כדא י זי ך 
אביס ל מע ר אפשטעל ן אוי ף דע ר פערזא ן פו ן דע ם ערלעכ ן איבערגעגעבענע ם או ן 
טרייע ן עוס ק בצרכ י ציבו ר באמונה , ר ׳ ברו ך מאטל ס (זיי ן פאמיליען־נאמע ן 
געדענק ט אי ך נישט) . ע ר אי ז געווע ן א יי ד א תלמי ד חכם , א פיינע ר לענער , א 
קלוגע ר מיושבדיקע ר מענט ש או ן דערצ ו א פראקטישע ר רייכע ר געשעפטסמאן . 
געקליידע ט הא ט ע ר זי ך דווק א ני ט וו י א וועלטלעכע ר מאדערנע ר ייד , וו י ע ר 
אי ז בפירו ש געווען . 

ע ר שטיי ט מי ר פא ר ד י אויג ן מי ט זיי ן ריסיאוו ע בערדל , חליל ה ני ט אונטער - 
געשוירן , מי ט א גרויס ן טלי ת קטן , ד י ציציו ת ארויסגעשטעק ט פו ן אונטער ן 
ווארעמע ן קאמזויל , מי ט א לאנגע ר קאפאט ע או ן לאנג ע געקרייזעלט ע פאות . ני ט 
געקוק ט אוי ף דע ר הלבש ה אי ז ע ר געווע ן דא ך א פיינע ר משכיל . 

זיי ן גרויס ע דיר ה אי ז געשטאנע ן צוויש ן בער ל ברוידע ס או ן שלמה׳ל י 
אקסעלראד׳ ס דירות . אי ן דע ר יוגנ ט אי ז ע ר געווע ן א מלמד , הא ט זי ך דערנא ך 
גענומע ן צ ו מסחר , או ן דווק א ניש ט קיי ן געווענטלעכע ר אי ן אונדזער ע קאנטן . 

ע ר הא ט זי ך אוועקגעלאז ט קיי ן אסטראכא ן אויפ ן קאספיש ן ים , או ן פו ן 
דאר ט באזארג ט ד י גאנצ ע געגנ ט מי ט געזאלצענ ע געטרוקענט ע פיש , טרא ן או ן 
אנדער ע פראדוקטן . זיי ן פארוואלטע ר אי ז געווע ן שמוא ל מינצע-לאה׳ס , א טייערע ר 
ייד , מיי ן פאטער ס א ידיד . 

ברו ך מאטל ס פלע ג אוועקפאר ן פו ן בריטשא ן באל ד נא ך פס ח או ן צוריקקומע ן 
ערש ט אוי ף חנוכה . 

וו י געזאגט , אי ז ברו ך מאטל ס געווע ן איינע ר פו ן ד י ערשט ע מיטגלידע ר 
אי ן דע ר קאמיסי ע פו ן אויפשטעל ן א נייע ם אויוו ן צ ו באק ן ד י מאשין־מצות . 


229 



דא ס ערשט ע ווא ס ע ר הא ט געטא ן אי ז געווע ן איינצוקויפ ן 600 זעקלע ך מע ל 
בי י בארי ס בערנשטיין , גלויבנדי ק א ז פא ר פס ח ווע ט מע ל שטייגן . 

או ן ווירקלעך , יענ ץ יא ר אי ז ארוי ף מע ל מי ט א רוב ל אוי ף יעדע ס זעקל . 

קיי ן פאסענד ע געבייד ע פא ר דע ר געפלאנטע ר פאברי ק אי ז אי ן שטא ט ני ט 
געורען , הא ט מע ן באשלאס ן אויפצושטעל ן א ספעציעל ע הילצערג ע געביידע . 

יוס י פיניע ס הא ט מנד ב געווע ן דא ס גאנצ ע געהיל ץ פא ר דע ר געביידע . 

שלמ ה יאירם , א ן ענערגישע ר תבואה-סוחר , הא ט אוי ף זי ר גענומע ן ד י אדמיניסטרא ־ 
טיב ע טיי ל פו ן גרויס ן ווערק . א גאנצ ע פלעיאד ע פו ן יינגער ע או ן מיטליעריק ע 
טריי ע עסקנים , האב ן זי ך אריינגעווארפ ן אי ן דע ר ארבעט . פארשיי ט זיך , של א ע ל 
מנ ת לקב ל פרס . 

פו ן דעמאל ט א ן הא ט בריטשא ן גענאס ן פו ן מאשין־מצו ת אוי ף פסח . 
ארעמעליי ט זענע ן פארזארג ט געווארן , ני ט נא ר מי ט מצו ת נא ר אוי ך מי ט ארב ע 
כוסות , אייער , שמאלץ , א.ד.ג . 

ד י פאברי ק הא ט געגעב ן אוי ף אלעמען . 


ארגענטינ א 



פאמערקונ ג : 

שרייבנדי ק "אונדזער ע רבני ם האב ן פשו ט מור א געהא ט א ז זי י וועל ן אנווער ן 
זייער ע הכנסות" , מאכ ט שלמ ה לערנע ר א גרויס ן פעלער . מעגלע ך א ז ד י 
דעמלטיק ע משכילי ם האב ן טאק ע אזו י געמיינט , או ן אפש ר האב ן זי י גלא ט אזו׳ • 
געזאגט , כד י צ ו באקעמפ ן ד י רבנים . 

ווע ן אי ך בי ן אונטערגעוואקס ן הא ב אי ך געליינ ט ד י גאיצ ע קארעכפאנדענ ץ 
ווא ס מיי ן פאטער , ר ׳ הערשעל י ז״ל , הא ט געפיר ט מי ט מערער ע גרויס ע רבני ם אי ן 
רוסלאנ ד וועג ן פי ל עניגים , או ן צוויש ן אנדער ע אוי ך וועג ן מאשין־מצות , או ן דא ס 
ביל ד זע ט אוי ס גא ר אנדערש . 

• ד 

אי ן בריטשא ן זענע ן דא ן געווע ן דרי י רבנים : ר ׳ יודעל ע (ראבינאוויטש) , 

ר ׳ דניא ל (פינקענזאן ) או ן מיי ן פאטע ר ר ׳ הערשעל ע ז״ל . אי ן דע ר פראג ע האב ן 
זי ך ד י מיינונגע ן צוויש ן ד י דרי י געטיילט , מיי ן פאטע ר הא ט נוט ה געווע ן מת־ ר צ י 
זיי ן מאשין־מצות . ר ׳ דניא ל הא ט געצווייפלט , או ן ר ׳ יודעלע , ווא ס אי ז בכל ל 
געווע ן א מחמיר , הא ט ממ ש מרעיש-עולמו ת געווע ן או ן בשו ם אופ ן ני ט דערלאז ט 
מתי ר צ ו זיין . על-כ ן הא ט מע ן געמוז ט זי ך ווענד ן צ ו גרויס ע רבני ם (ני ט נא ר צ ו 
ר ׳ אלטע ר קאנסטאנטינער( , כד י צ ו באקומע ן זייע ר הסכמה . ווע ר אבע ר ס׳הא ט 
געקענ ט ר ׳ יודעלע ן ווייס ט וו י וויי ט ע ר אי ז געווע ן פו ן עול ם הגשמיו ת (מ׳הא ט 
געזאג ט אוי ף אי ם א ז ע ר הא ט קיי ן צור ת מטב ע ני ט געקענט) . או ן וו י גרוי ס אי ז ד י 
עוול ה אי ם צוצושרייב ן מחשבו ת וועג ן הכנסות.. . 

יער! פ עמיצו ר 


230 




מעשי ם שהי ו 




נש ף שהושב ת 

הימי ם ה ם ימ י מלחמ ת העול ם הראשונה , ימ י קדרו ת מעיק ה ודכאו ן מחפיר . 
הז׳נדארמרי ה משתוללת : מחפשת , בולש ת ומעלילה . כ י מגבו ה הר י יצא ה העליל ה 
הנמבזה , כ י כ ל יהוד י ברוסי ה הו א בחזק ת מרג ל ועוס ק בגילו י סודו ת המדינ ה לאויב . 
ואי ן יו ם שהז׳אנדארמי ם ל א יבקש ו לה ם תואנו ת להתגול ל ע ל מישה ו מתושב י 
העי ר ולטפו ל עלי ו האשמו ת למיניהן . ליל ה אח ד נתפס ו עשרי ם ראשי-משפח ה 
בערך , כבנ י ערוב ה והוגל ו מהמקום . 

ע ל כ ך נוספ ה ג ם צר ת המשתמטי ם מהצב א ("ארנבות") , שלש ם חיפו ש 
אחריה ם הגיע ה לעייר ה פלוג ת ז׳אנדארמי ם מיוחד ת (ע ל ש ם לבוש ם כונ ו בפ י כ ל בש ם 
"פעלצלעך" . ז ו החל ה מיי ד בפעולת ה כד י לגלו ת א ת המשתמטים . כצע ד ראשו ן 
הוכר ז ע ל עוצר -בי ת בשעו ת הער ב והלילה , ואו י ל ו לאי ש שהע ז ויצ א באות ן 
השעו ת לפנ י פת ח ביתו . 

א ך בנ י הנעורי ם ל א נט ו לקב ל עליה ם א ת הדין . בדרכי ם מדרכי ם שונו ת 
הי ו מערימי ם ע ל הז׳אנדרמרי ה ומפירי ם א ת תקנו ת העוצר . ה ם הי ו מוצאי ם 
לה ם שבילי ם נסתרים , עוברי ם בסמטאו ת נידחו ת ובחצרו ת אפלות , מטפסי ם ע ל 
הקירות , מקפצי ם ע ל הגדרו ת ו.. . נפגשי ם חבורות-חבורו ת ומבלי ם זמנ ם בנעימים . 
והמשתמטי ם — צמא י תנועה , כמהי ם למג ע ע ם אנשי ם — א ף ה ם הרהיב ו עוז , 
ובחשכ ת הליל ה הי ו יוצאי ם "לשאו ף אוי ר צ ח ולראו ת פנ י אד ם חי".. . 

אות ו זמ ן ב א לעירנ ו בחו ר צעי ר למצו א ל ו ב ה מקל ט ע ד יעבו ר זעם . 

מ י הוא ? למ ה איוו ה א ת עירנ ו למקו ם מוש ב לו ? — דברי ם כגו ן אל ה שלה ם 
ה ם בבחינ ת סו ד ואי ן נוהגי ם לשאו ל עליהם , ואפיל ו א ת מקו ם מגורי ו בעי ר ל א נסינ ו 
לגלות . ור ק ז ה נוד ע לנ ו מפיו , כ י הו א שחקן , חב ר לאח ת הלהקו ת היהודיו ת הנודדות , 
שבימ י המלחמ ה פס ק קיומ ן לחלוטי ן מטעמי ם מובנים . ל א עבר ו ימי ם 
מרובי ם ואות ו בחו ר נקל ט בחברתנ ו וכמע ט שהי ה לאח ד מאתנו . א ך נוד ע 
לנ ו כ י אמצעי ו הכספיי ם מוגבלי ם ביות ר ושהו א נתו ן לחרפ ת רעב , החלטנ ו 
לערו ך ל ו נש ף קריא ה ומשחק . וניגשנ ו במר ץ לבצו ע ההחלטה . 

נשף־בימי ם הה ם ? כלו ם ל א נסתתר ה בינת ם ש ל היוזמי ם ? וכ י י ש תקוו ה 
כלשה י שהדב ר יצלי ח ? חשדנות ם . ש ל השלטונו ת כ ה גדולה , ויחס ם לכ ל דב ר 
יהודי , ובמיוח ד למפע ל תרבו ת יהודי , כ ה חמור , ע ד שאי ן להעלו ת ע ל הדע ת 
כ י מישה ו יטו ל ע ל עצמ ו לטפ ל בקבל ת רשיו ן לנש ף יהוד י פומבי . א ך אפיל ו יימצ א 


233 



האי ש שיע ז לבו א בדברי ם ע ם השלטונו ת בעניי ן זה , וייתכ ן שבעזר ת 
״מתנת-יד ״ יעל ה ביד ו לשד ל א ת מ י שצריך , והרשיו ן המבוק ש יינת ן — הר י יהי ה 
בתנא י שהגש ף ייער ך ברוסית . ובשו ם פני ם ל א ביידיש , שכ ן ח ל עלי ה איסו ר חמו ר 
בכ ל רחב י רוסיה . ונוס ף לז ה הבחו ר דנ ן אינ ו "כשר " בתכלי ת ועלי ו להיזה ר מ״עי ן 
רעה".. . כ ל ז ה ל א נעל ם מעינינו ; ידענ ו ג ם ידענ ו מ ה קשיי ם צפויי ם לנ ו וכמ ה 
מכשולי ם ותקלו ת נכונ ו לנו , אב ל ל א נרתענו . 

החלטנו , אפוא , שהנש ף ל א יהי ה פומבי . יגענ ו ומצאנ ו בי ת פרטי , ב* ת אח ד 
החברים , מש ה קליבנר , שהורי ו ניאות ו — ע ל א ף הסיכו ן — להעמיד ו לרשותנ ו 
לעריכ ת הנשף . כרטיסי ם נמכרו , כמובן , מי ד לי ד ומתו ך זהירו ת רב ה וסודיו ת 
גמור ה — והצלח ת הנש ף היתד . כמונח ת בכיסנו . 

לשע ה הקבוע ה התאס ף הקה ל וכב ר עמדנ ו לפתו ח א ת הנשף , והנ ה 
נפתח ה הדל ת והופי ע י . א. , יהוד י מקור ב לרשו ת ומפורס ם כ״אוכ ל קורצא" , 
ואת ו נכנס ו שלש ה ז׳אנדארמים . הלל ו שמח ו שמח ה גלוי ה ע ל המציא ה הכשר ה 
שנפל ה לידיהם , מציא ה שהי א שתיים : ג ם אסיפ ה בלת י חוקי ת וג ם מספ ר 
משתמטי ם ל א קטן . 

קמ ה בהל ה נוראה . רבי ם מהנאספי ם ניס ו לברו ח — מ י דר ך הדל ת האחורי ת 
ומי ד דר ך החלון , מ י שניס ה להתחב א באח ד החדרי ם הצדדיי ם ומ י שרצ ה להתחמ ק 

מעינ י הז׳נדארמי ם ופנ ה דווק א א ל הדל ת הראשי ת .. . 

למזלנ ו הי ה הז׳אנדרמי ם וי . א . שתויי ם במדד , גדושה . הצלחנ ו אי ך 
שהו א להפי ס דעת ם בסכו ם כס ף ל א קטן , והעניי ן טושטש . 

והנשף ? — הו א נתקיי ם כעבו ר שבועיים , לאח ד שהרוחו ת נרגעו . 

י * ע . 


משפ ט לינץ ׳ 

סתי ו ש ל 1917 . ימ י הזוה ר ש ל המהיכ ה עבר ו חלפו . שו ב השתר ר אי־שק ט 
ברחוב , ובל ב קיננ ה דאג ה לעתיד . מצ ד אח ד התקוממ ו גינראלי ם צאריי ם וניס ו 
למג ר א ת המהפיכה , ומצ ד שנ י הגביר ו הבולשביקי ם לחצ ם ע ל הממשל ה 
הזמנית . החיילי ם שבחזית , עייפ י מלחמ ה ואכול י געגועי ם לבי ת ולמשפחה , נלא ו 
לחכו ת לשלו ם המקווה , וגדודי ם רבי ם נתפורר ו מאליהם . חיילי ם עריקי ם שוטט ו 
בדרכי ם ונשק ם עמם . רפיו ן הידיי ם ש ל השלטונו ת הורג ש בכול , ואלמנטי ם מפוקפקי ם 
שוני ם הרימ ו ראש . בכמ ה ערי ם שברוסי ה נערכ ו פוגרומי ם ביהודים . אימ ת פוגרו ם 
היתד , מרחפ ת ותלוי ה ג ם ע ל רא ש יהוד י בריצ׳אני . 

בכפ ר הסמו ך לעירנו , טאבאן , גד ל בנ ו המאומ ץ ש ל הפריץ , בע ל האחוז ה 
באקאל . הו א הי ה מפורס ם בסביבתנ ו בחי י ההוללו ת שלו , ועו ד יות ר בשנאת ו 
העז ה ליהודים . כשפרצ ה ד,מ ד,פיכ ה נעל ם הצעי ר מ ן האופ ק ול א נודע ו עקבותיו . 


234 



עת ה חז ר לכפר ו בל י כ ל פח ד וניה ל בקר ב האיכרי ם וגדודי-הצבא , שחנ ו בסמוך , 
הסת ה בלת י מרוסנ ת נג ד המהפיכ ה ונג ד היהודים . עז ר ל ו בכ ך קאסיאן , גנ ב ושיכו ר 
ידו ע לשמצ ה בבריצ׳אנ י והסביבה . שבועו ת אחדי ם פעל ו השניי ם והסית ו 
באי ן מפריע , ע ד אש ר הצליח ו לארג ן מספ ר ניכ ר ש ל איכר י הכפר , ועמ ם נתלו ו 
ג ם מקצ ת מהחיילים . ער ב אח ד נכנס ו העיר ה כד י לערו ך פוגרום . מיי ד נשמע ו 
הקריאו ת המפורסמו ת ״הכ ו ביהודי ם — הציל ו א ת רוסיה!" , יריות , ניפו ץ שמשות , 
שביר ת דלתו ת ושו ד חנויות . הנוע ר היהוד י יצ א נג ד הפורעים , הסוביי ט הזעי ק 
א ת החיילי ם מהסביבה , שהי ו נאמני ם למהפיכה , והפוגרו ם דוכ א בראשיתו . עו ד 
באות ו ליל ה נערכ ו חיפושי ם ע ל יד י הסובייט , ובאקא ל נתפ ס יח ד ע ם שותפ ו קאסיאן . 
ה ם נכלא ו באח ד מחדר י הסובייט , וכמ ה בחורי ם הועמד ו לשמו ר עליהם . 

ההתרגשו ת בעי ר הית ה גדול ה מאד . אנשי ם ל א שכב ו לישון , והרחובו ת המ ו 
כ ל אות ו הלילה . למחר ת בבוק ר נתאס ף המו ן ר ב ש ל חיילי ם ותבע ו מא ת הסוביי ט 
כ י הפורעי ם יימסר ו לידיהם , וה ם יעש ו בה ם שפטים . אנש י הסוביי ט התנגד ו לכ ך 
וניס ו להשפי ע ע ל ההמוני ם ולהרגיעם , א ך לל א הועיל , החיילי ם המשולהבי ם 
הסתער ו ע ל אנש י הסובייט , והלל ו הי ו נאלצי ם לסג ת ולהימל ט דר ך הדל ת 
האחורית . א ז פרצ ו החיילי ם א ל בי ת הסובייט , הוציא ו א ת באקא ל הצעי ר וא ת 
קאסיא ן א ל הרחוב , התנפל ו עליה ם במקלו ת ובקתו ת הרובי ם ע ד אש ר נפל ו 
חללים . ר ק א ז נרגע ו החיילי ם והתחיל ו מתפזרים . 

כא ן עלינ ו להזכי ר א ת קאטי ה גינצורג . 

ז ו היתד , אח ת הדמויו ת המרכזיו ת שבעיר . לפ י מקצוע ה הית ה מיילד ת 
מוסמכת . א ת כ ל זמנ ה הפנו י הקדיש ה לפעילו ת סוציאליסטי ת ומהפכני ת וזכת ה 
להיקר א בפ י כ ל "סבת א ש ל הריבולוצי ה בבריצ׳אני" . השפעת ה ע ל חוג י הנוע ד 
הלומ ד וע ל המונ י הפועלי ם היתד , עצומה , ודברי ה בהלכו ת הסוציאליז ם נתקבל ו 
ע ל הכ ל לל א ערעור . כב ר בראשי ת המא ה הנוכחי ת החל ה לארג ן א ת הפועלי ם 
בעירנו , תחיל ה בחוגי-למו ד והשכל ה עצמית , ואחר-כ ך ג ם בתאי ם פרופסיונליי ם ; 
בשנ ת 1905 א ף הקימ ה מועצת-פועלי ם ואירגנ ה שבית ה כללי ת חד-יומי ת ותהלוכ ה 
נג ד השלטו ן הצארי . ג ם לאח ר כשלו ן המהפיכ ה באות ה שנ ה הוסיפ ה לפעו ל 
וקיימ ה רש ת ש ל חוגי ם חשאיי ם ללימו ד בעיו ת הסוציאליז ם ותנוע ת הפועלים . 
קנאי ת לדרכ ה ולוחמ ת אמיצ ה לדיעותיה , פעל ה לל א רתיע ה כד י להקנות ן 
לחוגי ם נרחבי ם ביותר , והצלחותי ה בכ ך הי ו ניכרו ת : כרו ב הסוציאליסטי ם היהודי ם 
בנ י דור ה הית ה ג ם הי א מתבולל ת ולוחמ ת קיצוני ת בציונו ת ע ל כ ל גילוייה . 

לשי א פעילות ה הגיע ה קאטי ה בשנ ת 1917 לאח ר פרו ץ המהפכה . הי א 
הועמד ה א ז ברא ש הסוביי ט המקומ י — "מועצ ת הפועלים , החיילי ם והאינטליגנצי ה 
בבריצ׳אני" , אש ר התמוד ד לשפו ך שלטונ ו ע ל כ ל שטח י החיי ם החברתיי ם בעירנ ו 
המוניציפליים , הכלכליי ם והתרבותיים . אכן , א ז כב ר נתקל ה בהתנגדות ם הנמרצ ת 
ש ל ארגונ י הציוני ם החזקים , שהגביר ו א ף ה ם השפעת ם ע ל ההמונים . 

כשכבש ו הרומני ם א ת ביסרבי ה שו ב נתעור ר עניי ן השניי ם שנפל ו במשפ ט 


235 



לינץ׳ . השלטונו ת הרומני ם אסר ו א ת קאטי ה גינצבורג , והטיל ו עלי ה א ת האחריו ת 
למשפט-לינ ץ זה . הי א נכלא ה בבית-הסוה ר שבחוטי ן והואשמ ה ברצח . מלכתחיל ה 
הי ה בדעת ם ש ל השלטונו ת במחו ז לת ת למשפט ה ש ל קאטי ה כיוו ן פוליטי , א ך 
משום־מ ה ל א נעת ר לה ם התוב ע הכללי , והוג ש נגד ה כת ב אשמ ה פלילי . 

17 חדשי ם ודת ה קאטי ה עצור ה בבי ת הסוה ר ומחכ ה למשפט . אנש י העיר , חברי ה 
וידידיה , עש ו •רבו ת והשתדל ו בכ ל הדרכי ם אצ ל אנש י הרשו ת במחוז , כד י לבט ל 
א ה המשפ ט או , לפחות , לשחרר ה בערבו ת ול א הצליחו . הדב ר חר ג ג ם מעב ר 
לתחו ם המחוז : שאילתו ת נשאל ו בפארלאמנ ט ובסינאט : סינאטורי ם התערב ו 
והשתדל ו במיניסטריון־המשפטים . א ך דב ר ל א עזר . 

להגנת ה במשפ ט הועמד ו סניגורי ם טובים , וביניה ם הסופ ר קונסטאנטי ן 
סטרה , עורך־די ן ידוע-ש ם מבוקארש ט וצי ר בפארלמנט , שהי ה בימ י נעורי ו חבר - 
לדע ה ש ל קאטיה , ועת ה התנד ב וב א ללמ ד עלי ה סנגוריה . המשפ ט נמש ך ארבע ה 
ימי ם רצופי ם ונשמע ו ב ו כשבעי ם עדים . ברם , המושבעי ם שה ו בהתייעצות ם 
דקו ת ספורו ת בלב ד וזיכ ו א ת קאטיה . 

אסת ר עמיצו ר (שטיינהויז ) 


המשלח ת הראשונ ה ש ל קרן־היסו ד 

פעילות ם הרב ה ש ל ציונ י עירנו , ובמיוח ד בשט ח הקרנו ת הלאומיות , 

הית ה ידוע ה וזכת ה להערכת ו ש ל המרכ ז הציונ י בקישינוב . ול א פחו ת מז ה 
החשיב ו ש ם א ת הלבביו ת שב ה הי ו אנש י עירנ ו מקבלי ם א ת פנ י השליחי ם 
הציוניים . שליחי ם אל ה ביקר ו ב ה ברצו ן ורבי ם מה ם א ף נתקשר ו קשר י ידידו ת 
ע ם ציונ י עירנו . 

ע ם בו א הידיע ה ע ל ביקור ה הקרו ב ש ל משלח ת קרן־היסו ד הראשונ ה 
בעי ר הוק ם וע ד לקבל ת פני ה ולארגו ן פעולת ה המעשית . הדב ר פורס ם ברבי ם 
ובעי ר החל ה תכונ ה לקרא ת בו א האורחים . 

ג ם אנו . חבר י "המכבי" , ל א עמדנ ו מנג ד וערכנ ו א ת שורותינ ו לקרא ת 
המאורע . התחלנ ו מתאמני ם בתרגילי-סדר ; הכינונ ו תלבוש ת אחיד ה — חולצו ת 
לבנות , מכנסיי ם כחול-כה ה וחגור ה תכלת-לבן ; הותק ן הדג ל הלאומי : והרגש ה 
ש ל ערב־ח ג שרת ה עלינו . ג ם נש ף ספרותי־אמנות י הוכן . 

ב א היום . מבעו ד בוק ר הורגש ה בעי ר אוויר ה חגיגית , הנוער , עלי ז וצוהל , 

התרוצ ץ ברחובו ת כד י להשלי ם א ת ההכנות . רבי ם מהציוני ם התארגנ ו לצא ת 
לקרא ת האורחי ם במרכבות , ואפיל ו תזמור ת הוזמנ ה לש ם כך . רבי ם מאנש י 
המקו ם תל ו דגלי ם וקישט ו בתיה ם בשטיחים . דומני , של א היתד , עו ד בעירנ ו 
תכונ ה רב ה כ ל כך , חו ץ אולי , מ ד,תהלוכ ה החגיגי ת בימ י ד,מהפיכה . חבר י ה״מכבי " 
הי ו צריכי ם להתכנ ס בשעו ת המוקדמו ת שלאח ר הצהריי ם ע ל מגר ש הכבאים , 
ומש ם לצא ת בס ך ולעבו ר ברחובו ת העיר . הכ ל הי ה מוכן , והל ב רחב.. . 

כשיצאת י לרחו ב מיי ד לאח ר האכיל ה החטופ ה כד י ללכ ת למצעד , הבחנת י 


236 



וע ד מכב י ע ל דגל ו 

ביו ם ב א המשלח ת הראשונ ה ש ל קר ן היסוד , בתלבוש ת החדש ה ש ל ״מכבי ״ — 1922 
יושבי ם (מימי ן לשמאל ) : ליקרמ ן ישעיהו , גחמ ן יצחק , גיוולד ר שאול , שילל ר ברוך . 
עומדים : צ׳רקי ס שלום , לרנ ד יוסף , צ׳רקי ם מיכאל . 


מיי ד בשינו י הגדו ל שהתחולל . ברחו ב הראש י סבב ו משמרו ת ש ל חיילי ם רומניי ם 
מזויינים . הסמלי ם פקד ו בצעקו ת להסי ר א ת הדגלי ם וא ת השטיחים , ל א נתנ ו 
להתהל ך בחבורות . חבר י ה״מכבי׳ / לבוש י המדים , גורש ו לבתיהם , ואחדי ם 
מה ם א ף ספג ו מכות . הה , מ ה ז ה עולל ו לנו ? הל א המפקד־הקלונ ל הבטי ח 
שיעלי ם עין? ! נתבר ר שהפקוד ה בא ה מגבוה , בעטי ה ש ל מלשינו ת נמבזה.. . 
הכ ל בוטל : קבל ת הפנים , המפגן , הנש ף — ר ק כא ב צור ב נשא ר בלב . כניס ת 
המשלח ת לעי ר הושהת ה וחבריה : ד״ ר שברצמן , שלמ ה ברליאנ ד והר ב שטרנבר ג 
מדומברובני , נעצר ו בכפ ר הסמו ך ע ד רד ת הלילה . 

ברם , הפעול ה המעשי ת למע ן קרן־היסו ד ל א נפגמה . ונהפו ך הוא : דווק א 
משו ם כ ך עבר ה ההתרמ ה בהצלח ה גדול ה מהמקווה . 

א ך בל ב נשא ר משק ע מ ר לזמ ן ארו ך מאד , וע ד היו ם זכו ר אות ו מקר ה 
מעלי ב ומדכא . 

מ . אמי ץ 


23 7 


נאו ם באזנ י אי ש אח ד 


יו ם פתיה ת האוניברסיט ה העברי ת בירושלים , ד ׳ ניס ן תרפ״ה . החלטנ ו 
לחו ג א ת היו ם הז ה ברו ב פאר . ראשית , מפנ י עצ ם חשיבות ו ש ל המאורע : ה ן 
ל א דב ר פעו ט הו א פתיח ת אוניברסיט ה עברי ת ראשונ ה ויחיד ה בעולם , ומ ה ג ם 
שמקומ ה — ירושלים!.. . 

שנית , ראינ ו בז ה מקו ר עידו ד והתרוממו ת הרו ח לציוני ם עצמ ם ולהמונ י הע ם 
כאחד , לאח ר שנו ת השפ ל והאכזב ה שבא ו בעקבו ת התקוו ת הגדולו ת שתלינ ו 
בהצהר ת באלפור . 

עיבדנו , איפוא , תכניו ת נרחבות , שא ת פרטיה ן אינ י זוכ ר עוד , והתחלנ ו 
בהכנו ת לביצוען . א ך ע ד מהר ה בא ה המציאו ת וטפח ה ע ל פנינו , — נבצ ר מאתנ ו 
לשוו ת לחגיגו ת אות ה צור ה שעלת ה בדעתנ ו תחילה , וזא ת עק ב סירוב ם ש ל השלטו - 
נו ת לת ת א ת הרשיו ן הדרו ש לכך . ר ק לאח ר התרוצצויו ת והשתדלויו ת רבו ת ניאות ו 
סוף־סו ף השלטונו ת והרש ו לנ ו לערו ך תפל ה חגיגי ת בבית־הכנס ת הגדו ל בשעו ת 
הבוקר , ע ם נאו ם אח ד א ו שניי ם לכ ל היותר , ומסיב ה חגיגי ת בער ב באול ם 
"התלמוד־תור ה החדש" , בתנא י של א ישא ו ב ו כ ל נאום . 

אכן , קוצצ ה התכני ת ע ד מאד , ואופי ה ותוכנ ה נשתנ ו תכלי ת שינוי , אבל , 

באי ן ברירה , נאחזנ ו ג ם באפשרו ת ז ו שניתנ ה לגו , וניגשנ ו לבצעה , א ם כ י בל א 
התלהבו ת יתרה . רבי ם מאתנ ו פקפק ו א ם אמנ ם ייענ ו ההמוני ם ויבוא ו לתפיל ה 
החגיגית . עצ ם המאורע , אמרו , איננ ו כ ה קרו ב לליבותיה ם ש ל ההמונים , ול א 
רבי ם ה ם היודעי ם להערי ך א ת גוד ל חשיבות ה ש ל הא״יניברסיט ה לעמנו . נוס ף 
לכך , התפיל ה החגיגי ת תיער ך בשעו ת הבוק ר ש ל יו ם חו ל רגיל . שע ה שהכ ל 
טרודי ם בעסקיה ם — ומ י ז ה יסגו ר א ת חנות ו א ו א ת בית-מלאכת ו וייפנ ה לבו א 
לבית־הכנס ת בש ל דב ר כ ה רחוק! ? 

והנ ה את א בוקר . והמוני ם — אנשים , נשי ם וט ף — נהר ו לבית־הכנס ת 
הגדו ל ומילאוה ו ע ד אפ ס מקום . הושר ו כמ ה מזמור י תהילי ם ונשמע ו שנ י נאומי ם 
מפ י הר ב אפרת י ומפ י מש ה גיוולדר , ששימ ש א ז ר ב מטע ם הממשלה . האוויר ה 
הית ה חגיגי ת ורב ת השראה , ורבי ם בירכ ו אי ש א ת רעה ו בברכ ת "לשנ ה 

הבא ה בירושלים" . 

ג ם המסיב ה החגיגי ת שנועד ה לאות ו ער ב עורר ה בנ ו בתחיל ה ספקו ת 

ל א מעטים : מסיב ה ציוני ת — ולרג ל מאור ע כ ה חשו ב — ולל א כ ל נאום , 

היתכן?.. . והר י עיק ר מטרת ה לעשו ת פומב י לרעיו ן הציוני . לבט ל א ת המסיבה , 
כדע ת חברי ם מעטים , ל א רצינו , א ך מ ן ההכר ח הי ה לצמצ ם א ת המסגר ת 
בכל ל וא ת מספ ר המוזמני ם למסיב ה זו , כ ך שר ק אנש י שלומנו , ציוני ם 

פעילים , יקה ו ב ה חלק . א ך לא ! נתבדינ ו ג ם הפעם . בא ו רבים , וביניה ם ג ם 
כאל ה אש ר ל א פיללנ ו לראות ם במסיב ה ציונית . וא ם ל א יכולנ ו למלא ה תוכ ן 
ציונ י כאש ר רצינו , שקדנ ו הפע ם ביות ר ע ל קישו ט המקו ם ולהעלו ת ב ו אורו ת 


238 



רבים . ע ל מלאכ ה ז ו ניצ ח ברו ך יקיר , ממור י הת״ת , של א נמנ ה דווק א ע ם הציוני ם 
היעילים . 

ישבנו , איפוא , שרנ ו משיר י ציון , נהנינ ו מ״השלח ן הערוך" , א ך הלבבו ת 
ל א התחממו . האל ם שנגז ר עלינ ו הי ה מעי ק ומדכא . נמצ א מ י שהו א מהיושבי ם 
ברא ש השלח ן שהצי ע לנאום . מאח ר שבמסיב ה אי ן א ף נצי ג ש ל השלטונות . 
א ך רבי ם מהנוכחי ם התנגד ו לכך . תו ך כד י וויכו ח פנ ה יעק ב שטיינהוי ז א ל 
חיי ם גולד , שהי ה מראש י המתנגדי ם לנאו ם והשמי ע באזני ו דברי ם ע ל התרבו ת 
העברי ת הקמ ה לתחי ה וע ל מקומ ה ש ל האוניברסיט ה ותפקיד ה בתהלי ך תחי ה זה . כד י 
לשוו ת לדברי ם ש ל שיח ה פרטי ת פנ ה יעק ב שטיינהוי ז א ל חיי ם גול ד בשמ ו 
הפרטי , ולאמית ו ש ל דב ר נתגלגל ו הדברי ם והי ו לנאו ם חגיג י אש ר עז ר 
בהרב ה להפי ג א ת רג ש המרירו ת שבלב . 

פתאו ם היתד , רו ח אחר ת מסביב . המסובי ם נתעוררו . פרצ ה שיר ה 
אדירה , נשתלב ה י ד ביד , וזרוע-בזרוע , הרגליי ם נתרוממ ו מאליה ן ונתלק ח 
הריקוד . ע ד שע ה מאוחר ת בליל ה בילינ ו תו ך השרא ה והתרוממו ת הרוח . 

י . ע . 


ד י פטיר ה פו ן דר . הרצ ל 

אי ן מיי ן געבור ט שטעט ל בריטשא ן (בעסאראביע ) הא ט וו י אי ן אל ע גרויס ע 
שטע ט או ן שטעטלע ך איבע ר דע ר גאנצע ר וועלט , פונקציאניר ט א ציוניסטיש ע 
ארגאניזאציע . 

באל ד נא ד דע ם ערש ן ציוניסטיש ן קאנגרע ם אי ן באזע ל אי ן 1896 ט ן יא ר 
הא ט מע ן אי ן אונדזע ר שטעט ל געגרינדע ט א ציוניסטיש ע ארגאגיזאצי ע אונטע ר 
דע ם נאמע ן "שער י ציון" . 

באוווסט ע אינטעליגענט ע פערזענליכקייט ן אי ן יענע ר גרויסע ר עפאכע , האב ן 
גרינטלע ך פארשטאנע ן דע ם הייליק ן או ן פאליטיש ן ציוניזם . או ן פו ן איי ן אסיפ ה 
צ ו דע ר צווייטע ר הא ט זי ך מי ט דע ם גרעסט ן אימפע ט צעוואקס ן דע ר הייליקע ר 
בוים , ווא ס דר . בנימי ן זא ב הערצ ל ע״ ה הא ט פארפלאנצ ט אי ן יעד ן יידיש ן הארץ . 

יעד ן שב ת בייטא ג אי ז געווע ן איינגעפיר ט זי ך צוזאמענצוקומע ן אי ן "שער י 
ציוך ׳ צ ו הער ן ריידן , או ן וו י אוי ך ד י יידיש ע גייע ס פו ן דע ר גאנצע ר וועל ט בכל ל 
או ן ציוניסטיש ע נייע ס בפר ט ווא ס ד י צייטונגע ן "פריינד " או ן "הצפירה " האב ן 
געבראכט , או ן דע ר שבת׳דיקע ר עול ם פלעג ט זי ך מי ט גתי ם ירא ת הכבו ד איינהערן . 

צו ם צווייט ן ציוניסטיש ן קאנגרע ם ווא ס הא ט באדארפ ט פארקומען , הא ט מע ן 
בי י א ספעציעלע ר פארזאמלונ ג דערווייל ט ד י פאלגענד ע צווי י דעלעגאטן : דע ם 
גרויס ן גאו ן או ן וועלט-מענט ש ר ׳ מש ה רייצי ס או ן ר ׳ אברה ם קליינמאן , או ן ערש ט 
פו ן דא ן א ן הא ט זי ך ד י באוועגונ ג צעבלי ט או ן מעכטי ק אויסגעוואקס ן אזוי , א ז 


239 




וועלוויל־וויליא ם קיזשנע ר (ניו־יארק ) 


מע ן הא ט געמוז ט דינגע ן א שטענדיק ע היי ם דע ם גרויס ן "זאל " בי י מאטי ע קרעמע ר 
(צעראלניק ) וו ו מע ן פלעג ט פראווע ן חתונות , כד י דארט ן דורכצופיר ן ד י אסיפות . 

אי ן א שיינע ם יולי-טא ג פו ן 1904 , הא ט וו י א דונע ר פוגע ם לויטער ן הימ ל 
געטראפ ן ד י טרויעריק ע ידיע ה וועג ן דע ר פטיר ה פו ן דר . בנימי ן זא ב הערצ ל ע״ה • 
פו ן דע ר שרעקלעכע ר בשור ה זענע ן אל ע ייד ן אבלי ם געווארן.. . 

א בריו ו אי ז אי ן עטליכ ע טע ג ארו ם אנגעקומע ן פו ן דע ם ציוניסטיש ן 
קאמיטעט , אדרעסיר ט צו ם קאזיאנע ם ראבינע ר הע ר בארשטשעווסק י וועג ן דע ר 
גרויסע ר אבדה , מ׳זא ל פאררופ ן א טרויער-פארזאמלונ ג דורכצופיר ן ד י הזכר ה או ן ע ס 
ווע ט קומע ן א ספעציעלע ר רעדנע ר אדרעסיר ן דע ם טרויער-אוונט . 

בארשטשעווסק י הא ט באל ד דור ך זיי ן שטענדיק ן שלי ח ר ׳ חיי ם גודמא ן 
(טשארנ י פוי ) געשיק ט צ ו ר ׳ מש ה רייציס , ר ׳ מענד ל מארגאליס , אברה ם קליינמאן , 
ר ׳ מש ה שלמ ה שמחה׳ס , א ז זי י זאל ן למע ן הש ם באל ד קומע ן וועג ן א טרויעריק ן 
ענין . 

אוי ף דע ם דריט ן טא ג אינדערפר י אי ז אנגעקומע ן דע ר ספעציעלע ר שלי ה 
(אוי ב מיי ן זכרו ן דינ ט מי ר נאד , אי ז זיי ן נאמע ן געווע ן כאזאנאו ח הא ט מע ן אי ם 
געפיר ט צ ו ר ׳ מענד ל מארגאלי ס פא ר א צייטווייליקע ר היים . 

דע ר טרויער-אוונ ט אי ז פאררופ ן געוואר ן דורכצופיר ן ד י הזכר ה אי ן דע ר 


240 


גרויסע ר שול , וו ו ע ס אי ז געווע ן איבערגעפאק ט מי ט מענע ר או ן פרויע ן אי ן דעי ־ 
ווייבערשע ר אפטיילונג . 

ווע ן דע ר קאזיאנ י ראבינע ר בארשטשעווסק י הא ט מי ט דע ר הילצערנע ר י ד פו ן 
שולח ן געגעב ן א קלא פ אי ן דע ם לעדערנע ם קישעלע , הא ט דא ס באל ד געפיר ט צ ו 
ארדגונג , א ז מע ן הא ט געהער ט דע ם מאנאטאנע ם טיק-טא ק פו ן דע ם אלט ן וואנט - 
זייגער , או ן ע ר הא ט פארגעשטעל ט דע ם ספעציעל ן שלי ח — הע ר כאזאנאוו . 

— תהי.. . נשמתו.. . צרור ה בצרו ר החיי ם ! — אזו י הא ט ע ר אנגעהויב ן מי ט 
א צעבראכענע ם געמיט , א ז ס׳אי ז געפאל ן א שרעקליכע ר פח ד אוי ף דע ם גרויס י 
עולם . 

וו י נא ר ע ר הא ט פארענדיק ט ד י פינ ף מיסטיש ע ווערטע ר אי ז ר ׳ מענד ל 
מארגאלי ם געוואר ן שרעקלע ך היסטערי ש או ן ס׳אי ז איבערגעשלאג ן געוואר ן דע ר 
רעדנע ר פא ר אייניק ע מינו ט צייט , בי ז דאקטא ר הויכמא ן הא ט ר ׳ מענדל ן באהאנדל ט 
או ן בארואיקט.. . 

ווע ן דע ר רעדנע ר הא ט פארענדיק ט זיי ן איינדרוקספולע ן הספד , הא ט מע ן 
ערש ט אויפסני י אנגענומע ן ד י ציוניסטיש ע שבוע ה "א ם אשכח ך ירושלי ם תשכ ח 
ימיני.. . 

א ז ר ׳ מענד ל מארגאלי ם הא ט זי ד געפיל ט א ביס ל בעסער , הא ט ע ר זי ך 
אויפגעשטעל ט או ן זי ך אנטשולדיק ט פא ר דע ם גרויס ן עול ם פא ר זיי ן איבערשלאג ן 
או ן געבעט ן בי י ר ׳ מש ה שלמ ה שמחה׳ס , ע ר זא ל אי ם שנייד ן קריע ה נא ך אונדזע ר 
אומפארגעסלעכ ן גרויס ן שעפע ר פו ן דע ם הייליק ן או ן פאליטיש ן ציוניז ם בנימין - 
זא ב הערצ ל ע״ה . 

ר ׳ מענד ל מארגאליס , מש ה רייציס , אברה ם קליינמא ן או ן מש ה שלמ ה 
שמחה׳ ס האב ן געזאג ט קדיש.. . 

וועלוו ל קיזשענע ר 


"מ׳אי ז מודי ע דע ם עולם " 

וו י אי ן אל ע אנדער ע שטע ט או ן שטעטלע ך אי ן בעסאראבי ע אי ז אוי ך בי י 
אונד ז געווע ן איינגעפיר ט דע ר מנה ג פו ן "שרייען" . 

ווע ר הא ט ע ס בעדארפ ט אנאנסן , אפישעס , מודעו ת ? מ׳הא ט ארויסגעשיק ט 
דע ם "שרייער" , ע ר אי ז דורכגעגאנגע ן ד י הויפט-גאסן , זי ך אל ע מא ל אפגעשטעל ט 
או ן אויסגערופ ן ווא ס מע ן דאר ף צ ו וויס ן טו ן דע ם עול ם : "מ׳אי ז מודי ע דע ם עול ם 
א ז ס׳אי ז אראפגעקומע ן א סוח ר מי ט שי ך או ן פארקויפ ט ביליק" . " א טרעפע ר א 
בארימטע ר אי ז געקומען , א חז ן א גרויסע ר ווע ט דאוונע ן שבת , יידי ש טעאטע ר 
ווע ט שפילן , זייד ע הערצקע ס הא ט אנגעבראכ ט גוט ן וויי ן אוי ף ארב ע כוסות ״ — 
אל ץ אי ז מודי ע דע ר "שרייער" . אוי ר ד י ארטיק ע חברו ת או ן ארגאניזאציע ס באנוצ ן 


241 



זין • מי ט אי ם צ ו פארעפנטליכ ן זייער ע פאראנשטאלטונגע ן או ן פארזאמלונגען . 
בקיצור , אנע ם "שרייער " הא ט קיי ן זא ך זי ך ני ט געקענ ט אפטו ן אי ן שטאט . 

דא ס שרייערי י אי ז געווע ן זע ר א שווע ר פא ך או ן ני ט קיי ן ס ך האב ן אי ם 
געקענ ט אנהאלט ן א לענגער ע צייט . ע ס זענע ן אבע ר געווע ן אזוינ ע ווא ס האב ן 
זי ך לענגע ר באשעפטיק ט דערמי ט או ן האב ן אפיל ו מי ט דע ר ציי ט זי ך אויסגעארבע ט 
א באזונדער ן שטייגע ר פו ן "שרייען" . לאמי ר ד א דעמאנע ן דרי י פו ן זיי . 

פס ח שרייע ר 

א קליי ן ייד ל מי ט א ווייסע ר באר ד או ן מי ט א שאר ף קלינגנדי ק קול , ווא ס 
הא ט זי ך געלאז ט הער ן פו ן איי ן ע ק גא ס ביז ן צווייטן . וו י ד י אנדער ע שרייער ס א־ ז 
ע ר געווע ן אוי ך א טרעגע ר דערצ ו אבע ר מי ט א וועגעל ע או ן א פערדל . פלע ג ע ר 
אויסשרייען , פארנדי ק אי ן וועגעלע . וו י נא ר אבע ר ע ר הא ט אנגעהויב ן שרייען , 
הא ט דא ס פערד ל זי ך דערשראק ן או ן אנגעהויב ן לויפן . פס ח פלע ג מי ט גרוי ס מ י 
איינהאלט ן דא ס פערד , פארגעזעצ ט דא ס "שרייען " או ן דערבי י צוגעלעג ט קללו ת 
אויפ ן פערדל , נעבעך . "מ׳אי ז מכרי ז ומודיע , א ז מ׳הא ט פארשפאר ט ד י טשערעדע , 
טפררו , כאלערע ! — בי י שטעפאנאק י אי ן דע ר אבארע , ווע ר באגראב ן מי ט אי ם 
אינאיינעם".. . עול ם האט , פארשטיי ט זיך , פו ן אז א "שרייען " וויל ד הנא ה געהאט.. . 

לייבי ש קאטינק ע 

לייבי ש פלע ג זיי ן שרייערי י אויסזינגען . ע ר אי ז געווע ן באגאב ט מי ט א 
זעלטן־שיינע ר טענאר-שטימע , או ן ס׳אי ז געווע ן א ן אמתע ר פארגעניגע ן אי ם צ ו 
הער ן זינגען . ליידער , פלע ג ע ר — באזונדער ס אי ן ד י שפעטערדיק ע יאר ן — זע ר 
ווייני ק זינגען . ס׳הא ט זי ך פשו ט ני ט געזונגען.. . 

איינמאל , ווע ן ע ר אי ז נא ך א יונגע ר בחו ר געווען , אי ז ע ר ביינאכ ט 
געשטאנע ן אוי ף דע ר טארהאוויצ ע אל ס נאכט-וועכטע ר בי י ד י ארבוזע ס או ן הא ט 
זי ך צעזונגען . הא ט אי ם געהער ט דע ר דירעקטא ר פו ן א יידישע ר טעאטער-טרופע , 
ווא ס הא ט דעמאל ט באזוכ ט בי י אונד ז אי ן שטאט . ע ר אי ז געווע ן באגייסטער ט פו ן 
זיי ן זינגען , הא ט אי ם פארגעלעג ט ע ר זא ל מיטפאר ן מי ט זיי ן טרופע , אי ם צוגעזאג ט 
ד י בעסט ע באדינגונגען . אבע ר לייבי ש הא ט זי ך אויסגעלאכ ט או ן געענטפערט : 
"או ן ד י בריטשאנע ר ארבוזעס , ווא ס וועל ן טו ן א ן מי ר ך " 

אי ן ד י שפעטערדיק ע יאר ן פלע ג ע ר ע ס דערצייל ן מי ט א געלעכטע ר פו ן 
צוריקגעהאלטענע ר חרטה . א ז ע ס פלע ג קומע ן א חז ן אוי ף א שב ת אי ז לייביש , 
פארשטיי ט זיך , געווע ן פו ן ד י ערשטע , ווא ס זעגע ן געקומע ן הערן . ע ר פלע ג 
דעמאל ט זאגן : "איי , ווע ן אי ך קע ן זיי ן "עברי" , וואל ט אי ך איי ך באוויז ן ווא ס 
הייס ט דאווענען.. . אוי , וואל ט אי ך געדאוונ ט!״.. . קיינע ר הא ט ני ט געצווייפעל ט אי ן 
דעם , ע ס הא ט געפעל ט בלוי ז דא ם ביס ל "עברי".. . 


242 



איצי ק ל ץ 

איצי ק ל ץ הא ט אנגעהאלט ן דא ס "שרייעריי " א גאנ ץ לאנג ע צייט . געווע ן אי ז 
ע ר א הויכער , ברייט-בייניקער , פעסטגעבויטע ר יונ ג מי ט א קינדיש-גוטמוטיק ן 
שמייכ ל או ן מי ט א פא ר אויסגעלאשענ ע אויג ן — או ן אי ז געווע ן א בלוטיקע ר 
ארעמאן . דא ם ,,שרייע ך אי ז אי ם ד י ערשט ע ציי ט אנגעקומע ן שווערלעך . ע ר פלע ג 
איבערקער ן ד י ווערטע ר או ן זי י אויסמיש ן אי ן איי ן קאשע , אזו י א ז ני ט איינמא ל 
אי ז שווע ר געווע ן צ ו וויס ן ווא ם ע ר רופ ט אויס . שפעטער , אבער , הא ט מע ן אי ם 
ני ט באדארפ ט צווי י מא ל זאג ן ווא ט צ ו ״שרייען ״ ; ע ר פלע ג שוי ן אפיל ו אליי ן ד י 
נויטיק ע ווערטע ר געפונען . זיי ן ארבע ט פלע ג ע ר טו ן בשלמות , מי ט פולע ר אחריו ת 
או ן אל ץ מי ט א שמייכל , א ט גליי ך ע ר "שרייט " פא ר פארגעניגן . 

איינמאל , אי ן א זומערדיק ן דאנערשטי ק נאכמיטאק , אי ז ע ר געשטאנע ן או ן 
געוואר ט אוי ף עפע ס א פארדינסטל . דע ם גאנצ ן טא ג הא ט ע ר געווארט , או ן ס׳אי ז 
נישט א גארניט : ני ט טרעגעריי , ני ט שרייעריי . פלוצי ם הא ט ע ר א געשרי י געטון : 
"מ׳אי ז מודי ע דע ם עולם" , וו י געוויינלע ך הא ט יעדע ר אי ן גא ס זי ך אפגעשטעל ט 
צ ו הער ן ווא ס רופ ט אוי ס דע ר ״שרייער״ , או ן איצי ק שריי ט אוי ם : "מ׳אי ז מודי ע 
דע ם עול ם א ז כ׳הא ב ני ט אוי ף שבת״ , או ן דערבי י הא ט ע ר זי ך הוי ד צעלאכ ט — 
א שפאס , הייס ט עם , הא ט ע ר געמאכט . עול ם הא ט אוי ך געלאכט , אבע ר איצי ק הא ט 
שוי ן דא ן געהא ט אוי ף שבת.. . 

י • ע • 


אי ן פאגראם־שרע ק 

ס׳אי ז געווע ן חנוכ ה 1906 . דינסטי ק — דע ר געוויינלעכע ר יריד-טאג , או ן 
דא ס מא ל אי ז טאק ע געווע ן א היפשע ר יריד . ס׳אי ז ער ב זייער ע הגאות , או ן ד י 
פויער ן פו ן ארו ם קומע ן מאסנוויי ז אי ן שטא ט פארקויפ ן או ן איינקויפן . 

געוויינלע ך קוק ן ייד ן ארוי ס אוי ף אז א טאג . ד י לעצט ע צוויי-דרי י יאר , 

אבע ר נאכ ן קעשענעווע ר פאגר ם אי ן 1903 או ן ד י גרעסער ע צא ל פאגראמע ן אי ן 
יא ר 1905 , גנב׳ע ט זי ך אי ן אזוינ ע טע ג אדיי ן אי ן הארצ ן אוי ך א באהאלטענ ע 
אומרואיקייט : ווע ר ווייס ט מי ט ווא ס אז א טא ג קע ן זיך , חלילה , ענדיקן.. . יעדע ר 
פויער , ווא ס קומ ט אריי ן אי ן קראם , איז , פארשטיי ט זיך , אנגעלעגט , אבע ר צוזאמע ן 
מי ט דע ר האפענונ ג אוי ף פדיו ן דערוועק ט ע ר אוי ר א געוויס ן חשד.. . 

אבע ר דע ר טא ג אי ז אריבע ר גאנ ץ רואיק . ס׳זענע ן שוי ן ד י שפעט ע נאכמי ־ 
טאק-שטונדן . ד י נאכ ט פאל ט צו . ד י קראמע ן האב ן זי ך אויסגעליידיק ט פו ן קונים . 
פי ל פויער ן זענע ן שוי ן אהיי ם געפארן . יידן , מיד ע אבע ר צופרידענע , האב ן פרי י 
אפגעאטעמט . א ט באל ד ווע ט מע ן שוי ן קענע ן אהיי ם גיין , זי ך אפרוע ן נאכ ן רוישיק ן 
יריד . 

פלוצלינ ג הא ט אויסגעבראכ ן א טומל , א געלויף , געשרייען . ייד ן דערשרא - 


243 



קענע , ני ט וויסנדי ק ווא ס ס׳אי ז געשע ן האב ן פיבערהאפ ט שנע ל אגגעהויב ן שפאר ן 
ד י קראמען . פרויע ן ברעכ ן ציטערדי ק ד י הענ ט או ן קוק ן מי ט פח ד אי ן דע ר ריכטונ ג 
פו ן מארק , פו ן וואנע ן דע ר טומע ל אי ז געקומען . 

ס׳הא ט זי ך ארויסגעוויזן , א ז צווי י אנגעטרונקענ ע פאליציאנט ן (סטראזשני - 
קעס ) זענע ן ארוי ס אי ן גאס , אויפ ן סאמ ע מיט ן מארק , האב ן אנטבלויז ט זייער ע 
שווערדן , האסטי ק געפאכע ט מי ט זי י אי ן דע ר לופט , אויסרופנדי ק דערבי י דע ם 
באקאנט ן שווארץ־מאה׳דיק ן לאזונג : ״שלא ג ד י ייד ן — ראטעוו ע רוסלאנד! " 

עטלעכ ע יידיש ע בחורי ם האב ן זי ך אוי ף זי י א וואר ף געטאן , ארויסגענומע ן 
פו ן זייער ע הענ ט ד י אנטבלויזט ע שווערד ן או ן זי י אפגעפיר ט אי ן פאליציי-אמ ט 
(וואלאסט) , באגליי ט פו ן א גרויסע ר צא ל יידן . אויפ ן ווע ג האב ן זי ך צוזאמענגע - 
קליב ן אוי ך א גרויס ע צא ל פו ן ד י איבערגעבליבענ ע פויערן . ביי ם פאליציי-אמ ט 
זענע ן זי י צ ו היל ף געקומע ן עטליכ ע פאליציאנטן . ד י פארהאלטענ ע סטראזשניקעס , 
וו י אוי ך א טיי ל פו ן ד י פויערן , האב ן מי ט אמא ל באקומע ן קוראז ש או ן באל ד הא ט 
צוויש ן בייד ע מחנו ת אויסגעבראכ ן א בלוטיקע ר געשלעג . איינע ר א בחו ר הא ט 
דערלאנג ט א סטראזשני ק מי ט א "לישניע " איבער ן קאפ ׳ או ן יענע ר אי ז געפאל ן 
א טויטער . ווע ר אי ז געווע ן דע ר בחור , אי ז געבליב ן א סוד , ווא ס נא ר ווייניק ע האב ן 
אי ם געוווסט . ד י פויער ן זענע ן זי ך צעלאפן . ד י סטראזשניקע ם האב ן זי ך צוריקגע - 
צויגן , או ן ד י ייד ן זענע ן אומרואיק ע זי ך צעגאנגען . ביינאכ ט הא ט ד י פאליצי י 
ארעסטיר ט דע ם קצ ב מש ה קארלא ן (ראבוי ) או ן אי ם באשולדיק ט אי ן דערמארד ן 
דע ם סטראזשניק . ע ר אי ז טאק ע באל ד איבערגעפיר ט געוואר ן אי ן כאטינע ר טורמע . 
וו ו ע ר אי ז חדשי ם לאנ ג אפגעזעסן . 

ס׳אי ז לייכ ט זי ך פארצושטעל ן ד י געדריקט ע שטימונ ג או ן דע ר פחד , ווא ם 
הא ט באהערש ט ד י יידיש ע באפעלקערונג . מ׳הא ט זי ך געגריי ט צ ו אלעמען . מ׳הא ט 
"געזארגט " א ז ד י ארטיק ע מאכ ט זא ל ני ט אויפהויב ן קיי ן צו-גרויס ן רע ש ארו ם דע ם 
פאל , או ן א ז דע ר סטראזשני ק זא ל באערדיק ט ווער ן "שטיל" . ד י זעלבסטשו ץ אי ז 
געשטאנע ן גריי ט אוי ף יעד ן פאל . א ז ד י ערשט ע טע ג זענע ן אריבער , הא ט מע ן 
גענומע ן זארג ן פא ר דע ם ארעסטירטן . 

יענע ם ווינטע ר אי ז מש ה קארלא ן געשטאנע ן אי ן צענטע ר פו ן דע ר געזעל - 
שאפטלעכע ר זארג . ד י סאציאליסט ן האב ן אי ן אי ם געזע ן א העלדיש ן קעמפע ר 
קעג ן צאריזם . אנדער ע — א ן אומשולדיק ן קרב ן פאר ן כל ל ; אל ע האב ן געווייטיק ט 
ווא ס ע ר קומ ט א פ פא ר זיי . ס׳הא ט זי ך געגרינדע ט א קאמיטעט , ווא ס הא ט פאר - 
שאפ ט ד י נויטיק ע מיטלע ן אוי ף "ארויסצוראטעווע ן מש ה קארלא ן פו ן גוייש ע הענט" . 

ד י ״מיטלען ״ האב ן געווירקט , או ן מש ה קארלא ן אי ז נא ד 6 — 7 מאנאט ן 
באפריי ט געוואר ן א ן א משפט . דע ר פראקורא ר הא ט גלא ט "ני ט געפונע ן ד י נויטיק ע 
באווייז ן אי ם צ ו באשולדיקן".. . 

דע ר טא ג פו ן זיי ן באפרייאונ ג אי ז געווע ן א ן אמתדיק ע שמח ה בי י אל ע 
שיכט ן פו ן בריטשאנע ר יידן . 

י . שטיינהוי ז(עמיצור ) 


244 



עפיזאד ן פו ן מיי ן שטעטעל ע 


כ׳בי ן אל ט געווע ן 5 יאר , ווע ן ס׳הא ט אויסגעבראכ ן ד י באלשעוויסטיש ע 
רעוואלוציע . מי ר האב ן דא ן געוווינ ט בי י דע ר יעדינעצע ר בריק , או ן אי ך געדענ ק 
קלא ר וו י אזו י ד י ייד ן זענע ן ארומגעגאנגע ן דערשראקענע , פארכמורעטע , או ן זי ך 
געשושקעט . כ׳הא ב דא ן בשו ם אופ ן ני ט געקאנ ט פארשטיי ן ווא ס זי י האב ן געמיינ ט 
מי ט ד י ווערטע ר ״פאני ע אי ז ארא פ פונ ם בענק ל!״ . 

דערנא ך זענע ן געקומע ן טע ג ווע ן ד י רוסיש ע ארמי י הא ט אנגעהויב ן צ ו 
פארלאז ן בעסאראביע . טא ג או ן נאכ ט האב ן זי ך געצויג ן פאלק ן פו ן קאזאק ן או ן 
טשערקעסן , באגליי ט מי ט שווער ע או ן גרויס ע משא-אויטא ם או ן רוישיק ע מאטאציק - 
לעטן , וועלכ ע מ׳הא ט גערופ ן "פליאטקעמאכערס".. . 

היינט , נא ד אפגעלאפענ ע 43 יאר , ז ע אי ך נא ד אי ן מיי ן זכרו ן ד י יידענע ם 
ווא ס האב ן מי ט ד י פארטוכע ר געוויש ט ד י נאס ע פארוויינט ע אויג ן — דא ס זיינע ן 
זיכע ר געווע ן מאמע ס ווא ס האב ן געהא ט זייער ע זי ן אי ן ד י קאזארמעס , אדע ר אי ן 
פייע ר פו ן ד י פראנט ן פו ן דע ר גרויזאמע ר מלחמה . 

פטו ר געוואר ן פו ן ד י רוסן , אי ז בריטשא ן אקופיר ט געוואר ן פו ן ד י עסטריי - 
כער . ד י באציאונ ג פו ן ד י אקופאנטן , אי ן גאנ ץ בעסאראביע , וועלב ע אי ז דערקלער ט 
געוואר ן אל ס "דעמאקראטיש ע רעפובלי ק פו ן מאלדאוויע" , אי ז געווע ן זייע ר א נוטע . 
אבער , אזו י וו י דא ס געדויער ט קיינמא ל ני ט צ ו לאנ ג אי ז בעסאראביע , לויט ן 
ווערסאליע ר טראקטאט , אנעקסיר ט געוואר ן צו ם אלט ן רומעניש ן קעניגרייך . 

או ן דא ן הא ט זי ד אנגעהויב ן א טרויערי ק קאפיט ל אי ן דע ר געשיכט ע פו ן 
דע ר בריטשאנע ר קהילה . ד י אומגעהויער-גרויס ע שנא ה פו ן ד י רומענע ר צ ו ד י ייד ן 
או ן ד י רוס ן הא ט פאראליזיר ט דע ם נארמאל ן גאנ ג פו ן יידיש ן לעב ן או ן פארוואנדל ט 
בריטשא ן אי ן א טויטע ר שטאט . דא ס לעב ן אי ז געוואר ן ביטע ר או ן פינצטער . גרוי ס 
אי ז געווע ן דא ס ארעמקיי ט אוי ף דע ר יידישע ר גאס . 

נא ד א פא ר יא ר פו ן פינצטערניש , הא ט ווידע ר אנגעהויב ן ליכטי ק ווער ן 
אוי ף דע ר יידישע ר סטעזשקע . ד י יידיש ע ענערגי ע או ן וויטאליטע ט האב ן זי ד ווידע ר 
נעלאז ט מערקן , או ן ד י אלגעמיינ ע לאג ע הא ט זי ד אנגעהויב ן צ ו פארבעסערן . 

* 

מייג ע חברי ם פו ן קינדהיי ט או ן יוגנ ט — יוזי ק טראכטענבער ג או ן יוזי ק 
לאנדא ו — האב ן פו ן קליינערהיי ט געהא ט נייגונ ג צ ו פאעזיע . יוזי ק טראכטענבער ג 
הא ט אי ן יענע ר ציי ט פארעפנטלעכע ט א ליד , אי ד גלוי ב א ן ס׳אי ז געווע ן אי ן 
"אונדזע ר צייט" , פו ן קעשענעוו . דא ס לי ד הא ט ע ר אנגעהויב ן מי ט פאלגנדיק ע 
ווערטע ר : 

"מיי ן שטעטעל ע בריטשאן , 

גרוי ס וו י א שפאן , 

מי ט א שע ף א מאלדאוואך . 


245 



ווא ס מי ט יוזי ק טראכטענבער ג אי ז געווארן , וויי ס אי ך ניט . מ׳זאגט , א ז ע ר 
לעב ט ערגעץ־וו ו אי ן רוסלאנד . 

ווא ס שיי ך יוזי ק לאנדאו , הא ט ער , וו י צענדליקע ר אנדערע , עמיגריר ט קיי ן 
בראזיל , או ן לעב ט אי ן רי א ד ע זשאנעירא . ד א אי ז ע ר באקאנ ט אל ם פאע ט — דע ר 
פאע ט י . לאנדע , אויטא ר פו ן בו ך ״ליכטיק ע קאיארן״ , ווא ס אי ז דערשינע ן אי ן 1959 , 
אי ן רי א ד ע זשאנעירא . 

אייג ע פו ן זיינ ע לידע ר אי ז געווידמע ט זיי ן מוטער , ווא ס אי ז אומגעקומע ן 
אויפ ן ווע ג קיי ן טראנסניסטריע , אי ן 1942 . 

¥ 

ווע ר פו ן בריטשא ן געדענק ט ני ט דע ם כלי-זמ ר פו י מי ט דע ר פליי ט י או ן 
ד י לעצט ע פו ן ד י דרייסיקע ר יאר ן אי ז ע ר שוי ן געווע ן אלט , קראנ ק או ן צעבראכן . 
איינמא ל הא ט ע ר באזוכ ט דע ם דאקטא ר אברה ם טראכטענברויט , ע ר זא ל אי ם 
אונטערזוכן . 

— פו י — הא ט דע ר דאקטא ר אי ם געזאג ט — אי ר הא ט וואסע ר אי ן בויך . 

— האס ט א טעות , אברה ם — הא ט פו י אי ם געענטפער ט — ס׳אי ז ני ט קיי ן 
וואסער , ס׳אי ז אלקאהאל.. . 

¥ 

אי ן דרום־זיי ט פו ן בריטשאן , אוי ף דע ר ליפקאנע ר גאס , קעג ן דע ר שטו ב 
פו ן דוד-יאס ל קירזשנער , הא ט זי ך געפונע ן ד י שוסטעריש ע קלויז . 

דאכ ט זי ך א ז אי ן יא ר 1928 הא ט מע ן געשענק ט דע ר קלוי ז א ספר-תורה . 

האב ן ד י שוסטער ס איינגעארדנ ט א גרויס ע שמחה . פו ן שבת-צו-נאכט ס בי ז דינסטי ק 
אינדערפרי , הא ט מע ן געגעסן , געטרונקע ן או ן געטאנצט . או ן מי ט זי י הא ט זי ך 
אוי ך געפריי ט קאסטאק ע דע ר שוסטער , ווא ס הא ט גערעד ט א גוט ן יידי ש או ן 
געלעב ט נא ר צוויש ן יידן . הא ט אימיצע ר אי ם א פרע ג געטא ן : 

— מילא , ד י ייד ן פרייע ן זיך , מ׳הא ט זי י געשענק ט א ספר-תורה , אבע ר 
ווא ס טוסט ו דא , ביס ט דא ך ני ט קיי ן יי ד י 

— אמת , הא ט ע ר געענטפער ט — קיי ן יי ד בי ן אי ך טאק ע ניט , אבע ר א 
שוסטע ר בי ן אי ך ?.. . 

¥ 

ד י מאמ ע אי ז געווע ן א פרעפעטקע , הא ט פארקויפ ט הינע ר אי ן סאמ ע האר ץ 
פו ן דע ר שטאט , או ן אי ר זו ן אי ז געווע ן א טרעגער . גערופ ן הא ט מע ן אי ם גאד ל 
ממזר . 

איינמא ל האב ן מאמ ע או ן זו ן זי ך צעקריג ט אינמיט ן מאר ק או ן זי ך געשאלט ן 
מי ט טויט ע קללות , בי ז ד י מאמ ע הא ט אויסגעשריגן , א ז אל ע זאל ן הער ן : 


246 



— גאדל , ווע ר ס׳ווייס ט ני ט דע ם אמת , אבע ר אי ד וויי ס דא ד א ז ד ו ביס ט 
א ממזר ! 


* 

אי ן ד י דרייסיקע ר יאר ן האב ן צענדליקע ר בריטשאנע ר משפחו ת עמיגרירט , 

ווע ר קיי ן נארד־אמעריקע , ווע ר קיי ן ארגענטינע , פערו , בראזי ל או ן אנדער ע 
לענדער . 

אנהוי ב יא ר 1931 , הא ב אי ך פארלאז ט בריטשא ן או ן בי ן אפגעפאר ן קיי ן 
בראזיל . 

אי ן מיינ ע אויג ן אי ז בריטשא ן קיינמא ל אזו י שיי ן ני ט געווע ן וו י אי ן יענע ם 
מאמענט , ווע ן כ׳הא ב ע ס געזע ן צו ם לעצט ן מאל . הג ם כ׳בי ן ארויסגעפאר ן מיט ן 
געדאנ ק צ ו מאכ ן געל ט אי ן בראזי ל או ן דערנא ך זי ך אומקער ן קיי ן בריטשאן , הא ב 
אי ד דא ד אינסטינקטיו ו געפילט , א ז כ׳הא ב זי ך דא ן געזעגנ ט אוי ף אייבי ק מי ט מיי ן 
שטעטעלע , מי ט ד י פריינט , באקאנטע , שכני ם או ן אל ע יידן . צו ם גרויס ן אומגלי ק 
הא ט דע ר אינסטינק ט מי ד ני ט אפגענארט . בריטשאן , דא ס אמאליק ע בריטשאן , דא ם 
לעבעדיק-פריילעכע , אינטעליגענט ע או ן הארציק ע בריטשאן , אי ז חרו ב געווארן , 
עקזיסטיר ט ני ט מער . ד י עטלעכ ע טויזנ ט יידן , ד י טייער ע בריטשאנע ן יידן , זענע ן 
נעבע ד אומגעקומען.. . פארווא ס י פא ר וועלכ ע זינ ד ? ווע ר קא ן פארשטיי ן גאט ס 
וועג ן ו.. . 

ריא-דע-זשאנער א נעלסא ן וויינס ר 


דע ר ,,ארגו ן יוצא י בריצ׳אנ י אי ן ישראל " 

אי ן ישרא ל געפינ ט זי ך א היפש ע צא ל בריטשאנע ר ; א טיי ל פו ן זיי ן זענע ן 
אהערגעקומע ן נא ד וויי ט פאר ן אויפשטיי ן פו ן מדינ ת ישראל . דא ס זענע ן געווע ן 
מערסטנ ס יוגענטלעכ ע עולים , באאיינפלוסט ע פו ן ציוניסטיש ן געדאנ ק או ן פו ן 
דע ר חלוצישע ר באוועגונג . זי י זענע ן געקומע ן מי ט אויסגעבילדעט ע או ן מי ט פעסט ־ 
געשטעלט ע אנשויאונגען . נא ך פו ן חו ץ לאר ץ הא ט יעדע ר פו ן זי י אנגעהער ט צ ו א 
באשטימטע ר אידעאישע ר באוועגונג , אי ן וועלכע ר ע ר הא ט זי ד איינגעראמט , קומעג - 
די ק אי ן לאנד . ע ל כ ן אי ז דעמאל ט ני ט געווע ן קיי ן באדערפני ש צ ו שאפ ן פא ר זי י 
א באזונדער ע ארגאניזירט ע קערפערשאפ ט וו י א לאנדסמאגשאפט . 

גאנ ץ אנדער ש האב ן אויסגעזע ן ד י ווא ס זענע ן אנגעקומע ן נאכ ן אנטשטיי ן 
פו ן דע ר מדינה , מיט ן גרויס ן שטרא ם פו ן סטיכישע ר עליה . כאט ש זייע ר צא ל אי ז 
געווע ן גרויס , האב ן זי י זי ד אי ן דע ר ערסטע ר ציי ט געפיל ט איינזא ם או ן פאר - 
פרעמדע ט אי ן ד י שווער ע באדינגונגע ן פו ן א נייע ם עולה . זי י האב ן געמוז ט מי ט 
אייגענ ע כוחו ת דורכשלאג ן א ווע ג כד י זי ד איינצופאס ן אי ן דע ר נייע ר ווירקלעכקייט . 


247 




וע ד ארגו ן בריצ׳נ י בישרא ל — 1961 

יושבי ם מימי ן לשמאל : 1 . וייסבר ג שלמה , 2 . גב ׳ הוכמ ן דבורה , 3 . גב ׳ רכט ר אסתר , 

4 . אמי ץ מיכא ל (מזכיר) . 

עומדי ם : 1 . הורבי ץ יוסף , 2 . אב ן עזר א מנחם , 3 . חור ש שמוא ל (יו״ר) , 4 . עמיצו ר יעקב , 

5 . גנסי ן יהושע . 

יערע ר פו ן זי י הא ט איבערגעלעב ט טע ג פו ן האפענונגע ן או ן אנטוישונגע ן או ן זי ך 
שווע ר געמאטער ט אי ן — וו י ס׳הא ט זי ך אי ם געדאכ ט — אויסזיכטלאז ע זוכענישן . 

פא ר זי י אי ז ע ם נויטי ק געווע ן צ ו שאפ ן רע ם "ארגו ן יוצא י בריצ׳אני" , ווא ס 
זא ל מיטהעלפ ן רע ם נייע ם עול ה וו י וויי ט מעגלי ך סי י מאטעריעל , סי י מאראליש . 

רע ם שטוי ם צ ו גרינד ן רע ם ארגו ן הא ט געגעב ן דע ר באזו ך פו ן ה ׳ יוס ף 
קעסלע ר (קעסטעלמאן) , דע ר זו ן פו ן חו ה או ן איצ י שוחט . 

יוס ף קעסלע ר הא ט אי ן דע ר הינזיכ ט גרויס ע דערפארונג . חו ץ רע ם ווא ס ע ר 
אי ז א פארדינסטפולע ר עסקן , של א ע ל מנ ת לקב ל פרס , אי ן אייניק ע ציוניסטיש ע או ן 
יידיש ע ארבעטער-אינסטיטוציע ס אי ן אמעריקע , אי ז ע ר אוי ך יארנלאנ ג געשטאנע ן 
אי ן דע ר שפי ץ פו ן בריטשאנע ר רעלי ף אי ן ניו-יארק , או ן ע ר הא ט אנטוויקל ט א 
פרוכטבאר ע או ן היפש-פארצווייגט ע טעטיקיי ט לטוב ת ד י געזעלשאפטלעכ ע אנ ־ 
שטאלט ן אי ן בריטשאן , פא ר דע ר מלחמה , או ן פא ר דע ר שארי ת הפליט ה נא ך דע ר 
מלחמה . (פרטי ם — אי ן ארטיק ל איבער ן רעלי ף או ן זיי ן טעטיקייט) . 


248 



אינע ם קבלת־פנים־אוונ ט לכבו ד ה ׳ יוס ף קעסלער , דע ם 5 ־ט ן מא י 1951 , 

אי ן ת ל-אביב , האב ן זי ך באטייליק ט עטלעכ ע צענדלי ק בריטשאנע ר או ן דאר ט אי ז 
געמאכ ט געוואר ן דע ר פארזו ך צ ו גריגד ן דע ם "ארגון " מי ט דע ר אויפגאב ע צ ו 
געפינע ן וועג ן או ן מיטלע ן צו ם פארלייכטער ן ד י קליט ה (איינבירגערונג ) פו ן ד י 
אנגעקומענ ע עולים . אויפ ן פלא ץ אי ז באשטעטיק ט געוואר ן א צייטווייליקע ר 
קאמיטע ט אי ן שפי ץ פו ן ה ׳ נת ן לערנע ר ז״ ל — געוועזענע ר דעפוטא ט אי ן רומעניש ן 
פארלאמענט . ד י אנדער ע מיטגלידע ר — סוני ע געלגאר , יוס ף הורביץ , טובי ה 
ווארטיקאווסק י ז״ל , שלמ ה ווייסבערג , שמוא ל חורש , יעק ב עמיצו ר (שטיינהויז) , או ן 
אסת ר רעכטע ר (קויפמאן) , האב ן זי ך פרייווילי ק ארויסגערופ ן צ ו באטייליק ן זי ך 
אי ן דע ר ארבעט . שפעטע ר זענע ן קאאפטיר ט געוואר ן צ ו דע ר ארבע ט אי ן קאמיטע ט 
ד י ה״ה : מיכא ל אמיץ , דבור ה האכמא ן (דאני ע סאפיר) , אליעז ר או ן יהוש ע 
רעדענסק י — דע ר לעצטע ר אל ץ פארשטייע ר פו ן ד י בריטשאנע ר אי ן חיפ ה או ן 
אי ר געגנט . 

דע ר ארגו ן אי ז עפנטלע ך פאררעגיסטריר ט געוואר ן או ן געזעצלע ך באשטע - 
טיק ט פו ן דע ר רעגירונג . 

אוי ך דע ר משר ד הסע ד (מיניסטעריו ם פא ר סאציאלע ר ארבעט) , הא ט אנער - 
קענ ט דע ם ארגו ן אל ץ קערפערשאפט , ווא ס אי ז ווער ט צ ו געניס ן פו ן זיי ן שטיצ ע 
או ן סאציאל ע אונטערנעמונגען . 


גמילת-חסדי ם קאסע ס 

ביי ם ארגו ן פונקציאניר ן צווי י גמילו ת חסדי ם קאסע ס : 

ד י ערשט ע קאס ע אי ז געגרינדע ט געוואר ן דורכ ן רעלי ף אי ן אמעריק ע באל ד 
נאכ ן באזו ך פו ן ה ׳ יוס ף קעסלע ר אי ן ישראל . ד י לאנדסליי ט אי ן אמעריק ע האב ן 
צולי ב דע ם צווע ק צוגעשיק ט א ן ער ך 2,000 דאלא ר ( 3,600 לירעס) . פי ל האב ן 
דערצ ו געלייסטע ט ד י הער ן הערש ל ווארטיקאווסק י (האר י ווארטן ) ז״ ל או ן פנח ס 
ספיווא ק ז״ל . דע ר לעצטע ר — געבויר ן אי ן אוקראינע , זיי ן פרו י אבע ר אי ז געווע ן 
א בריטשאנע ר — הא ט פרייווילי ק א ס ך געטו ן פאר ן רעלי ף או ן אי ז געווע ן זיי ן 
סעקרעטאר . ע ר טאק ע האט , קומענדי ק אוי ף א באזו ך קיי ן ישראל , מיטגעבראכ ט 
מי ט זי ך ד י אויבנדערמאנט ע סומע . 

ד י קאס ע הא ט ביז ן יא ר 1961 באוויז ן אויסצוטייל ן 160 הלואו ת אי ן א סכו ם 
פו ן 17,350 לירעס , ווא ס כמע ט אל ע זענע ן געגעב ן געוואר ן אוי ף קאנסטרוקטיוו ע 
צוועקן , וו י שיכו ן (קריג ן א וווינונג) , איינריכטונגע ן או ן אויסבעסערונגע ן אי ן ד י 
דירות , עלי ה פו ן קרובים , ארבע ט או ן פרנסה , וו י אוי ך מעדיציניש ע היל ף או ן 
פארשידענ ע אנדערע . 

160 בריטשאנע ר עולי ם האב ן אזו י ארו ם געקריג ן היל ף או ן שטיצ ע פו ן דע ר 
גמ״ח-קאסע . 


249 



ד י סאציאל ע הילף , ווא ט דע ר קאמיטע ט פיר ט אן , פליס ט אי ן צווי י ריכטונגע ן : 

ערשטנס , הא ט ע ר אוי ף זי ד גענומע ן ד י זאר ג צ ו דערלאנגע ן היל ף ד י 
נויטבאדערפיק ע בריטשאנע ר ווא ס געפינע ן זי ד אי ן ישרא ל או ן ווענד ן זי ך צ ו אי ם 
אי ן פארשידענ ע אנגעלעגנהייטן . ד י היל ף ווער ט געגעב ן אי ן פארשידענ ע פארמעס , 
סי י מי ט מזומ ן געל ט סי י מי ט מעדיצינישע ר היל ף או ן אנדערע . ע ר פארטייל ט ד י 
סקריפט ן או ן מעות-חיטין , ווא ס ניו-יארקע ר רעלי ף שיק ט איבער . ע ר הא ט אוי ך 
געזארג ט (מי ט דע ר אקטיווע ר מיטהיל ף פו ן פרו י מינ ה אמיץ) , איינצוארדענע ן א 
בריטשאנע ר עלטער ע או ן עלנט ע פרו י אי ן א מוש ב זקנים , ווא ס אי ז געווע ן פאר - 
בוגד ן מי ט גרויס ע שוועריקייט ן או ן מי ט נא ד גרעסערע ר מ י צ ו קרע ן ד י היפש ע 
געלטע ר דערצו . 

צווייטנס , טו ט דע ר קאמיטע ט ני ט ווייני ק פא ר בריטשאנע ר לאנדסלייט , ווא ס 
געפינע ן זי ד אי ן ראטן־פארבאנ ד או ן אי ן רומעניע . פא ר זי י ווער ן געשיקט , וו י וויי ט 
ס׳אי ז מעגליך , פאקעט ן דורב ן "מגן־דו ד אדום" . הונדערטע ר פעקלע ך זענע ן געשיק ט 
געוואר ן לוי ט באשטימט ע אדרעס ן או ן זי י האב ן מי ט זי ך געבראכ ט ני ט נא ר א גרו ס 
פו ן אייגענ ע או ן היימישע , נא ר אוי ד א געוויס ע מאטעריעל ע פארלייכטערונג . 


פאראייביקונ ג 

חוצ ן דאזיק ן בוך , ווא ס אי ז נא ד לאנגע ר או ן מיפולע ר ארבע ט ארויסגעגעב ן 
געווארן , פיר ט דע ר ארגו ן דור ך יערליכ ע צוזאמענקונפט ן פו ן ד י בריטשאנע ר אי ן 
ישראל , וו ו ע ס ווער ט איינגעארדנ ט א ן הזכר ה פא ר ד י אומגעקומענ ע פו ן ד י נאצי - 
חיו ת או ן זייער ע מיטהעלפע ר אי ן דע ר ציי ט פו ן גירוש , אי ן ד י לאגער ן או ן אוי ף ד י 
פיינפול ע וועגן . אוי ד ווער ן דאר ט אויפגעבראכ ט זכרונו ת פו ן געשעענישן , צופאל ן 
או ן פארשידענ ע פערזאנען . 

אונדזע ר ארגו ן אי ז געווע ן פו ן ד י ערשט ע — או ן דערמי ט געווע ן א מוסטע ר 
פא ר אנדער ע — ווא ס האב ן געטא ן אי ן אויפשטעל ן א גרינע ם דענקמא ל פא ר ד י 
קרבנות , או ן הא ט געפלאנצ ט הונדערטע ר ביימע ר אי ן יער-הקדושי ם אויפ ן נאמע ן 
פו ן ד י געפאלענ ע בריטשאנער . 

דע ר ארגו ן שטיי ט ד י גאנצ ע ציי ט אי ן נאענט ע פארבינדונגע ן מי ט בריטשא - 
נע ר אי ן לאנ ד או ן אי ן חוץ־לארץ . 

ס׳אי ז מי ט גרוי ם דערפאל ג איינגעריכטע ט געוואר ן א חנוכה-אוונ ט מי ט א ן 
אינהלאטרייכ ן ליטעראריש ן או ן מוזיקאליש ן פראגראם . 

צוזאמע ן מי ט ד י ארגוני ם פו ן ד י שכנות׳דיק ע שטע ט זענע ן דורכגעפיר ט 
געוואר ן אייניק ע פורים־בעלע ר ; דע ר הויפט-צווע ק אי ז געווע ן ני ט נא ר ד י מאטע - 
ריעל ע הכנסה , נא ר אוי ד ד י אינטימע , היימיש-פריידיק ע באגעגעני ש פו ן נאענט ע 
חברי ם או ן סת ם באקאנטע . 


250 



ע ם זענע ן געמאכ ט געוואר ן באגעגעניש ן או ן אויפנאמע ס פא ר בריטשאנער , 

ווא ס זענע ן געקומע ן מי ט באזו ך קיי ן ישרא ל פו ן פארשידענ ע לענדער . 

א ן ענג ע שריפטלעכ ע פארבינדונ ג פיר ט דע ר ארגו ן א ן מיט ן רעלי ף אי ן 
אמעריק ע או ן אוי ר מי ט פי ל איינצעלנ ע בריטשאנע ר אי ן דע ר ברייטע ר וועלט : 
אי ן ד י פארייניקט ע שטאטן , בראזיל , ארגענטינע , ווענעצועלע , טשיל ־ או ן אנדערע , 
ווא ס אינטערעסיר ן זי ך מיט ן ארגו ן או ן העלפ ן מי ט זיי ן טעטיקייט . 

דע ר ארגו ן הא ט זי ך באטייליק ט אי ן ארויסגעב ן דע ם בו ד "ע ל אדמ ת 
ביסאראביה " או ן ד י ווער ק פונע ם געוועזענע ם פרעזידענ ט פו ן כנס ת (פארלאמענט ) 
אי ן ישרא ל או ן באקאנט ן פירע ר פו ן דע ר ציוניסטישע ר ארבעטע ר באוועמנג , ה ׳ יוס ף 
שפרינצא ק ז״ל , ווא ס איז , וו י באקאנט , געווע ן א שטי ק בעסאראבע ר או ן הא ט דאר ט 
אנגעהויב ן זיי ן ציוניסטיש ע או ן געזעלשאפטלעכ ע טעטיקייט . 

מ . אמיץ־טשערקי ם 


דע ר בריטשאנע ר רעלי ף אי ן אמעריק ע 

קיי ן זכרונו ת פו ן בריטשא ן ווע ל אי ך אפיל ו ני ט פרוביר ן צ ו שרייבן , שוי ן 
פשו ט דערפא ר ווא ס אי ד בי ן שוי ן אריגע ר א האלב-יארהונדער ט פו ן דארט ן או ן 
כ׳הא ב שוי ן א ס ך פארגעס ן פו ן מיי ן קינדהייט . חו ץ דע ם הא ב אי ד אפיל ו זייענדי ק 
אי ן בריטשא ן ווייני ק מענטש ן געקענט . מיי ן פאטער , איצ י שוח ט עלי ו השלום , הא ט 
קיי ן עסקי ם ני ט געפירט , או ן אי ד הא ב ני ט געהא ט ד י געלעגנהיי ט צ ו קומע ן אי ן 
פארקע ר מי ט א ס ך מענטש ן אי ן שטאט . 

כ׳הא ב געקענ ט נא ר דע ם ווע ג צ ו גיי ן אי ן חדר , אדע ר אי ן קלויז , וו ו מיי ן 
פאטע ר אי ז געווע ן א בעל־תפיל ה אי ן ד י ימים־גוראים , או ן כ׳בי ן געווע ן איינע ר פו ן 
זיינ ע כאר-משוררים . כ׳פלע ג אוי ך אמא ל אי ן א שב ת גיי ן צ ו ד י רבנים , ר ׳ דניא ל 
או ן ר ׳ יודעלע , זי ד "פארהערן " דא ס ליינע ן גמר א פו ן דע ר וואד" . אזו י א ז חו ץ מיינ ע 
מלמדי ם : איצ י כאראסטקעווער , שמעו ן מלמ ד או ן אברה ם חיי ם סופר ס או ן זייער ע 
תלמידים , או ן חו ץ ד י גא ר נאענט ע שכנים , הא ב אי ך כמע ט קיינע ם ני ט געקענט . 

ערש ט שפעטער , ווע ן כ ׳ האב , אונטער ן איינפלו ס פו ן מיי ן פעטע ר שליאמ ע 
בערישעס , אנגעהויב ן ליינע ן העברעאיש ע ביכער , הא ב אי ד זי ך באקענ ט מי ט 
עטלעכ ע מענטשן , בי י וועלכ ע מ׳הא ט געקענ ט לייע ן ביכער , וו י אברה ם גאלדגע ל 
ע״ ה (געשטארב ן אי ן ישראל) , אהר ן שטיינהוי ז עלי ו השלום , ווא ס אי ז שפעטע ר 
געוואר ן מיי ן שוואגע ר או ן אי ז צוזאמע ן מי ט מיי ן שוועסטע ר פייג ע או ן זייער ע 
צווי י קינדע ר הערש ל או ן שפרה , אומגעקומע ן אי ן טראנסניסטריע , או ן נא ך א פא ר 
ענלעכ ע מענטשן . 

אוי ר אי ן אמעריק ע הא ב אי ד לאנג ע יאר ן ני ט געהא ט ד י געלעגנהיי ט צ ו 
קומע ן אי ן פארקע ר מי ט מיינ ע בריטשאנע ר לאנדסלייט , וויי ל מיי ן געזעלשאפט - 
לעכ ע טעטיקיי ט אי ן "ארבייטער-ריגג " או ן אי ן דע ר סאציאליסטישע ר באוועגונ ג 


251 




252 


בריטשאנע ר דעלי ף אי ן בידיור ק 


1939 























האב ן מי ר ני ט געלאז ט גענו ג ציי ט זי ך צ ו טרעפ ן מי ט מענטש ן פו ן אנדער ע 
ספערעס . ערש ט אי ן יא ר 1933 הא ב אי ך צופעלי ק באגעגענ ט הער י ווארט ן עלי ו 
השלו ם (ווארטיקאווסקי ) או ן פו ן אי ם הא ב אי ך זי ך דערוווסט , א ז נא ד מי ט צווי י יא ר 
צורי ק הא ט זי ך געגרינדע ט א בריטשאנע ר רעליף , פו ן וועלכ ן ע ר אי ז דע ר פרעזי - 
דענט , או ן א ז זי י קלויב ן צוביסלע ך געל ד אוי ף צ ו שטיצ ן ד י צדקה-אנשטאלט ן פו ן 
בריטשאן , וו י מלביש-ערומים , ד י תלמוד-תור ה קינדע ר א.א.וו . 

ע ר הא ט מי ר דערצייל ט א ז מוצאי -יום -כפו ר תרצ״ ג האב ן זי ך בי י נעכ ע או ן 
פס ח שניידע ר אי ן הוי ז פארזאמל ט חו ץ אי ם אוי ך סע ם קליין , נעס י פלאטקי ן או ן 
קויפמא ן או ן האב ן דאר ט באשלאס ן צ ו גרינד ן ד י רעלי ף ארגאניזאציע , או ן טאק ע 
באל ד באשטימ ט אים , הער י ווארטן , אל ס פרעזידענט , סע ם קליי ן — סעקרעטאר , 



יוס ף קעלע ר (קעסטעלמאן ) (ניו־יארק ) 

או ן פס ח שניידע ר — קאסירער . ע ר הא ט זי ד פארענטפער ט פא ר מיר , ווא ס אי ך 
בי ן ני ט איינגעלאד ן געוואר ן אוי ף דע ר פארזאמלונ ג דערמיט , ווא ס קיי ן עפענטלעכ ע 
פארזאמלונגע ן קענע ן זי י ני ט רופן , מחמ ת זי י זענע ן באגרענעצ ט אי ן געלטמיטלען , 
או ן דערבי י הא ט ע ר זי ך באקלאג ט אוי ף אונדזער ע לאנדסלייט , א ז זי י רופ ן זי ך ני ט 
א פ וו י געהערי ק אוי ף דע ר פאדערונ ג פו ן רעליף . 

כ׳הא ב ווידע ר ני ט געהער ט פו ן דע ר ארגאניזאצי ע בי ז אי ן יא ר 1934 , ווע ן 
שלו ם קילימני ק אי ז געקומע ן פו ן בריטשא ן מי ט באזו ך קיי ן אמעריק ע או ן הא ט 
געוואל ט אויסנוצ ן זיי ן אנוועזנהיי ט אוי ף צ ו רופ ן אונדזער ע לאנדסלייט , זי י זאל ן 
עפע ס טו ן ממשותדיק ס צ ו העלפ ן ד י בריטשאנע ר אינסטיטוציעס . עמיצע ר דא ט אי פ 


253 



קילימניקען , אנגעוויז ן אוי ף מיר , או ן ע ר אי ז געקומע ן צ ו מיו ־ או ן מי ך 
געבעט ן כ׳זא ל אנטיילנעמע ן אי ן דע ר ארבע ט פו ן רעלי ף או ן העלפ ן פיר ן ד ־ ארגא - 
ניזאצי ע צ ו גרעסער ע מעשים . כ׳הא ב אי ם פארשפראכ ן או ן בי ן טאק ע געקומע ן צ ו 
דע ר פארזאמלונ ג ווא ס דע ר רעלי ף הא ט גערופ ן לכבו ד שלו ם קילימניק . ווע ן הער י 
ווארט ן הא ט געעפנ ט ד י פארזאמלוגג , הא ט ע ר שטאר ק געטאדל ט אונדזער ע לאנדס ־ 
ליי ט פא ר זייע ר ענגהארציקיי ט או ן זי ך באקלאג ט א ז אי ן פארלוי ף פו : צור י יא ר 
ווא ם דע ר רעלי ף עקזיסטיר ט הא ט ע ר געשאפ ן בלוי ז קנאפ ע דרי י הונדער ט דאלאר , 
ווא ס זי י האב ן איבערגעשיק ט קיי ן בריטשאן . 

כאט ש כ׳הא ב פריע ר באשלאס ן ני ט צ ו רעד ן אוי ף דע ר פארזאמלונג , הא ב 
אי ך דא ך געפונע ן פא ר נויטי ק צ ו פארענטפער ן אונדזער ע לאנדסליי ט או ן כאט ש 
טיילוויי ז ארויסווארפ ן ד י שול ד אוי ף ד י גרינדע ר פו ן רעליף , ווא ס זענען , אמת , 
זע ר פיינע , גוטהעיציק ע מענטש ן או ן האב ן ד י בעסט ע כוונות , אבער , ווייז ט אויס , 
זע ר ווייני ק דערפארונ ג אי ן ארגאניזיר-ארבעט . דערפא ר טאק ע אי ז דע ר רעלי ף 
ני ט פאפולע ר צוויש ן ד י בריטשאנע ר לאנדסלייט . 

ע ר אי ז געבליב ן א סו ד צוויש ן ד י 6 — 7 גרינדער . דע ר קאמיטע ט אי ז פו ן 
קייגע ם ני ט דערווייל ט געווארן , או ן ע ר אי ז ממיל א ני ט פארפליכטע ט אפצוגעב ן 
א דין־וחשבו ן פו ן זיי ן טעטיקיי ט או ן פו ן ד י געלטע ר ווא ס ע ר הא ט געזאמלט . ע ר 
ארבע ט אפיל ו א ן א שו ם געזעצלעכ ן סטאטוט , ווא ס זא ל געווינע ן דע ם צוטרו י פו ן 
ד י בריטשאנע ר לאנדסלייט . 

על-כ ן אי ז באשלאס ן געוואר ן אויסצוווייל ן א צייטווייליק ן קאמיטעט , ווא ס 
זא ל צוגרייט ן ארבעטס-פלענע ר או ן זא ל רופ ן א גרויס ע פארזאמלונ ג או ן גרינד ן 
א געזעצלעכע , פו ן דע ר רעגירונג־באשטעטיקטע , ארגאניזאציע . או ן ערש ט ד א 
הויב ט זי ך א ן מיי ן אנגעהעריקיי ט צ ו דע ר ארגאניזאציע . 

דע ר כבו ד אל ץ גרינדע ר פו ן רעלי ף קומט , הייס ט עס , ניש ט מיר , נא ר ד י 
אל ע אויבנדערמאנט ע מענטשן . צו ם באדויער ן זענע ן שוי ן אייניק ע פו ן זי י אויפ ן 
עולם־האמ ת — כבו ד זייע ר אנדענקען ! — או ן נא ר ד י פריינ ד נעכ ע או ן פס ח 
שניידע ר זענע ן געבליב ן צוויש ן אוגדז . 

מי ר האבן , לוי ט מיי ן פארשלאג , באקומע ן פו ן ד י עקזעסטידנדיק ע דרי י 
בריטשאנע ר סאסייעטע ס א ס ך אדרעס ן פו ן אונדזער ע לאנדסליי ט או ן זי ך מי ט זי י 
פארבונד ן שריפטלע ך או ן דור ך פערזענלעכ ע באגעגעגישן . דור ך הער י ווארט ן האב ן 
מי ר אויסגעפונע ן א ן אדוואקא ט א לאנדסמאן , או ן ע ר הא ט דורכגעפיר ט ד י געזעצלע - 
כ ע פונקציע ס מי ט קליינ ע הוצאות . אוי ך הא ט ע ר אונד ז אנגעוויז ן אוי ף סע ם שרייבער , 
דע ר אייגנטימע ר פו ן א גרויסע ר דרוקעריי , א ז ע ר אי ז אונדזערע ר א לאנדסמאן , או ן 
סע ם שרייבע ר הא ט אונדזע ר דרוק-ארבע ט פא ר א יא ר געמאכ ט גאנ ץ אומזיסט . 

ווע ן מי ר האב ן באקומע ן ד י באשטעטיקונ ג פו ן דע ר רעגירונג , האב ן מי ר 
גערופ ן א גרויס ע פארזאמלונג , אי ן וועלכע ר ס׳האב ן זי ך באטייליק ט מע ר פו ן צווי י 
הינדער ט מענטש ן או ן דע ר פארקוי ף פו ן ארויפשטעל ן דע ם נאמע ן אויפ ן טשאר - 


254 



טער " הא ט אי ן א שעה-ציי ט אריינגעבראכ ט העכע ר אכ ט הונדער ט דאלאר . דא ס 
אי ז געווע ן ד י ערשט ע סומ ע געלט , ווא ס דע ר רעלי ף הא ט געשאפ ן או ן דע ר אנהוי ב 
פו ן ווייטערדיקע ר גרויסע ר טעטיקייט . 

כאט ש מ׳הא ט מי ר פארגעשלאג ן דע ם כבו ד צ ו ווער ן דע ר ערשטע ר געזעצלעך - 
אויסגעוויילטע ר פארזיצע ר פו ן רעליף , הא ב אי ד געהאלטן , א ז דע ר פארזיצע ר דאר ף 
זיי ן א פערזענלעכקייט , ווא ס זא ל פארדינע ן אלעמענ ס צוטרו י או ן דערוועק ן צ ו זי ך 
יראת-הכבוד . לוי ט מיי ן פארשלא ג אי ז אויסגעווייל ט געוואר ן אל ם פרעזידענ ט 
דאקטא ר גאלדשמיד , ווא ס הא ט אנגענומע ן דע ם אמ ט מיט ן באדינג , א ז ד י טאג - 
טעגלעכ ע ארבע ט זא ל אי ך טון . או ן ע ר ווע ט זיי ן פארזיצע ר פו ן ד י פארזאמלונגען . 
אונדזע ר ארבע ט הא ט זי ך דערפאלגריי ך אנטוויקלט . אונדזער ע לאנדסליי ט האב ן זי ך 
ווארע ם אפגערופ ן או ן שוי ן אי ן ערשט ן יא ר האב ן מי ר איבערגעשיק ט קיי ן בריטשא ן 
מע ר פו ן פופצ ן הונדער ט דאלאר . 

אי ן 1936 בי ן אי ד אויסגעווייל ט געוואר ן אל ץ פארזיצע ר או ן הא ב דע ם אמ ט 
געהאלט ן בי ז 1942 , ווע ן הער י ווארטע ן הא ט אי ם איבערגענומע ן אוי ף א יא ר צייט . 

ד י אל ע יאר ן האב ן מי ר פי ל געטו ן פא ר ד י בריטשאנע ר אינסטיטוציעס , וו י 
למש ל : דע ר מושב-זקנים , ביקו ר חולים , יידישע ר שפיטאל , מלביש-ערומים , תלמוד - 
תורה . אי ד ווי ל ד א זי ך ני ט אפשטעל ן אוי ף ד י שוועריקיי ט ווא ס ד י פארשידענ ע 
קאמיטעט ן אי ן בריטשא ן האב ן אונד ז פארשאפ ן מי ט זייער ע מחלוקת׳ ן או ן 
פאסקווילן , ווא ס איי ן קאמיטע ט הא ט געשריב ן אויפ ן צווייט ן — או ן מי ר פו ן ניו - 
יאר ק האב ן זי י געדארפ ט אויסגלייכן.. . 

ווי ל אי ד ד א דערמאנע ן א אונטערנעמונג , ווא ס הא ט זי ד דערנא ד באוויז ן 
אל ץ גרויסע ר דערפאל ג און , דר ך אגב , דערמאנע ן צ ו גוט ן אונדזע ר לאנדסמא ן 
ישרא ל קרעמער , עלי ו השלום , יקותיא ל טאדרעסע ס זון . בי י א צופעליקער , גאנ ץ 
געוויינלעכער , באגעגעני ש מי ט אי ם הא ב אי ד אי ם געזאג ט א ז מי ר אי ז איינגעפאל ן 
דע ר געדאנ ק צ ו עפענע ן א קאנטינ ע פא ר ד י תלמוד -תור ה קינדע ר אי ן בריטשאן , 
כד י זי י זאל ן באקומע ן כאט ש איינמא ל אי ן טא ג א ווארעמע ן נארהאפט ן מאלצייט . 
ישרא ל הא ט אי ן אנהוי ב געצווייפל ט : וו ו ווע ט מע ן קריג ן ד י מיטלע ן דערצ ו ן אי ך 
הא ב אי ם דערקלערט , א ז דערצ ו דאר ף מע ן ארגאניזיר ן ד י פרויע ן אי ן בריטשאן , זי י 
זאל ן אוי ף זי ד נעמע ן ד י ארבע ט פו ן צוגרייט ן או ן סערוויר ן ד י מאלצייטן , או ן מי ר 
ד א וועל ן זארג ן פא ר ד י מיטלען . ישרא ל הא ט דעמאל ט ענטוזיאסטי ש אנגענומע ן דע ם 
פארשלאג , או ן מי ר האב ן באשלאס ן דא ס פארצוברענגע ן צ ו דע ר קומענדיקע ר פאר - 
זאמלונ ג פו ן רעליף . 

בי ז צ ו דע ר פארזאמלונ ג בי ן אי ך געווע ן זע ר געשפאנט . כ׳הא ב אל ץ באטראכ ט 
פלענער , וו י צ ו קריג ן געלט-מיטלען , או ן — ווע ר ווייס ט — אפש ר ווע ט ד י 
פארזאמלונ ג ני ט אננעמע ן דע ם פלאן.. . או ן וו י גליקלע ך בי ן אי ך געווען , ווע ן ד י 
פארזאמלונ ג הא ט אי ם מי ט התלהבו ת אנגענומען , וו י אי ך הא ב אי ם פארגעשלאגן . 
אינגיכ ן האב ן מי ר געקריג ן פו ן בריטשא ן ד י ידיעה , א ז אז א קאמיטע ט אי ז דאר ט 


255 




מאנומענ ט פא ר ד י בריטשאנע ר קדושי ם אויפי ן ניו־יארקע ר 

בית־עול ם 

געגרינדע ט געווארן . מי ר זענע ן צוגעטרעט ן צ ו רעאליזיר ן דע ם פלאן , כד י צ ו דעק ן 
דע ם בודזשעט . איצ ט זע ט ע ס אוי ס גאנ ץ איינפא ך : יעדע ר ווא ס ווי ל צ א ל ט איי ן אי ן 
אונדזע ר רעלי ף ד י קאסט ן פא ר א טא ג שפיי ז אי ן דע ר קאנטינ ע (ארו ם צוואנצי ק 
דאלאר) , או ן זיי ן נאמע ן זא ל אויפגעשטעל ט מער ן אי ן דע ר קאנטינע , א ז ד י הוצאו ת 
יענע ם טא ג ווער ן געדעק ט פו ן אים . 

ס׳אי ז א פריי ד געווע ן צ ו זע ן וו י ווארע ם או ן הארצי ק אונדזער ע לאנרסליי ט 
האב ן זי ך אפגערופ ן או ן געשפענדע ט ד י קאסט ן פא ר טע ג או ן אפיל ו פא ר גאנצ ע 
מאכן . אי ך הא ב זי ך געפיל ט דערהויב ן או ן הא ב שטאלציר ט צ ו זיי ן דע ר פארזיצע ר 
פו ן אז א ארגאניזאציע . 

או ן זאל ן ד א דערמאנ ט ווער ן לזכו ת עטליכ ע לאנדסלייט , ווא ס האב ן פי ל מ י 
או ן ציי ט געגעב ן פא ר דע ר דערפאלגרייכע ר טעטיקיי ט פו ן רעלי ף אי ן אל ע זיינ ע 


256 



אונטערנעמונגען . זי י האב ן פי ל מיטגעארבע ט ביי ם פארבערייט ן ד י יערליכ ע זשור ־ 
נאלן , געקריג ן אנאנס ן או ן באגריסונגען ; זי י האב ן פארקויפ ט בילעט ן צ ו ד י פו ן 
אונד ז איינגעארדנט ע בעלע ר או ן באנקעטן , או ן זי י האב ן געבראכ ט ד י לאנדסליי ט צ ו 
אונדזער ע פארזאמלונגע ן או ן בכל ל מיטגעהאלפ ן צ ו פארגרעסער ן ד י הכנסו ת פו ן 
אל ע אונטערנעמונגע ן פו ן רעליף . 

ואל ה שמות : הר ב מש ה ראזנבלא ט ע״ה , אברה ם בארא ג ע״ה , אברה ם 
גאלדגע ל ע״ה , לוא י ליבמא ן ע״ה , יעק ב ראזנבלא ט ע״ה , ישרא ל קרעמע ר ע״ה , 
ישעי ה נודלמא ן ע״ה , פילי ם בעס ט ע״ה , אברה ם רויטמאן , דו ד או ן דינ ה פלאמנבוי ם 
ע״ה , מאק ס שיי ן ע״ה , פעג י סקאלני ק ע״ה , או ן — זי י צ ו לאנג ע יא ר ! — שמוא ל 
שרייבער , פס ח או ן נעכ ע שניידער , בערט א או ן חיי ם מילמאן , שלמ ה לערנער , רא ז 
ראזנבלאט , ואחרו ן אחרו ן חבי ב — אונדזע ר סעקרעטא ר פנח ס ספיוואק . (אוי ב אי ך 
הא ב על-פי-טעו ת עמיצ ן ס׳אי ז פארגעסן , בע ט אי ך סליח ה ומחילה) . 

אד י אל ע האב ן זע ר א ס ך אליי ן געטו ן או ן אנדער ע דערצ ו באוועג ט לטוב ת 
אל ע אונדזער ע אונטערנעמונגען . 

ווע ן ד י וועלט-מלחמ ה הא ט אויסגעבראכ ן אי ן אייראפ ע האב ן מי ר אונחע ר 
ארגאניזאצי ע ני ט אויפגעגעבן , או ן געוואר ט אויפ ן שלום.. . או ן ווע ן ד י וואלקנ ס פו ן 
קרי ג זענע ן אוועק , או ן ד י זו ן פו ן שלו ם הא ט א שיי ן געטון , האב ן מי ר ערש ט דערזע ן 
וו י גרוי ס אי ז דע ר ברא ך ווא ס הא ט אונד ז געטראפן . 

פו ן בריטשא ן האב ן מי ר געקריג ן עטלעכ ע קורצע , טרוקענ ע בריוולעך . מי ר 
האב ן געשיק ט פאקעט ן מי ט קליידונ ג או ן עסנווארג , האב ן מי ר אוי ף זי י — אדע ר 
גא ר קיי ן ענטפע ר ני ט באקומען , אדער , אי ן בעסט ן פאל , א פא ר געציילט ע שורו ת 
מי ט א דאנ ק פאר ן באקומענע ם פעקל , או ן דא ס אי ז אלץ.. . מי ר האב ן זיד , זעלבסט - 
פארשטענדלעד , אינטערעסיר ט ווא ס אי ז מי ט אונדזע ר שטעט ל בריטשאן , ווע ר אי ז 
לעב ן געבליב ן או ן ווע ר איז , חלילה , אומגעקומע ן — ד י אל ע ברענענדיק ע פראגע ס 
זענע ן געבליב ן הענגע ן אי ן דע ר לופט , או ן ע ד היו ם האב ן מי ר קיי ן ענטפע ר אוי ף 
זי י ני ט באקומען . 

או ן א ט האב ן מי ר געקריג ן א בריו ו פו ן רומעניע , געשריב ן פו ן מש ה זילבער , 

אי ן וועלכ ן ע ר לאז ט אונד ז וויסן , א ז א ס ד בריטשאנע ר געפינע ן זי ך אי ן רומעני ע ; 
ע ר הא ט צוגעלעג ט א רשימ ה פו ן א פא ר צענדלי ק נעמען . 

האב ן מיר , פארשטיי ט זיך , גליי ך ארויסגעשיק ט פעקלע ך שפיי ז או ן קליידונ ג 
או ן אי ם באאויפטראג ט צונויפרופ ן אל ע בריטשאנע ר או ן גריגד ן א קאמיטעט , ווא ס 
זא ל זיי ן אי ן שטענדיקע ר פארבינדונ ג מי ט אונדז . — מי ר וועל ן דע ם קאמיטע ט 
ארויסשיק ן פעקלעך , או ן ע ר ווע ט זי י צעטייל ן ד י נויט-באדערפיקע . ד י מענטש ן אויפ ן 
אר ט קענע ן וויס ן מע ר פו ן אונד ז ווע ר ע ם נויטיק ט זיך . מי ר האב ן אוי ר געבעט ן 
צ ו באקומע ן א פול ע רשימ ה פו ן ד י בריטשאנער , ווא ס געפינע ן זי ך אי ן רומעניע . 

מש ה זילבע ר מיט ן קאמיטע ט האב ן זייע ר אויפגאב ע דורכגעפיר ט אויפ ן 
בעסט ן אופן . זי י האב ן צוגעשיק ט א ליסט ע פו ן הונדערטע ר נעמען , פא ר וועלכ ע 
מי ר האב ן ארויסגעשיק ט גאנצ ע טראנספארט ן מי ט שפייז-פראדוקט ן או ן הלבשה . 


257 



וא ל ד א פארצייכנ ט ווער ן ד י גרויסע , שווערע , זארגזאמ ע או ן אויסדויערלעכ ע אר ־ 
בעט , ווא ס מש ה זילבע ר ע״ה , הא ט געלייסטע ט דורכצופיר ן ד י הייליק ע מיסי ע או ן 
זיי ן אומגעהויע ר גרויס ע איבערגעגעבנקיי ט צ ו אי ר (ני ט ווייני ק שטיינע ר הא ט ע ר 
געקריג ן אל ץ "דאנקבארקייט".") . 

אונדזער ע הכנסו ת האב ן געוואקס ן או ן צוזאמע ן מי ט זי י — אונדזע ר 
טעטיקייט . מי ר האב ן זיך , אבער , פארמאסט ן אוי ף נא ך גרעסער ע אויפגאבן . 

נא ך א דערפאלגרייכ ן באנקע ט ווא ס מי ר האב ן דורכגעפיר ט לכבו ד אונדזע ר 
לאנדסמא ן אייזי ק מאלעסטע ר מי ט א ספעציעל ן זשורנא ל או ן ווא ס הא ט אריינגע - 
בראכ ט א ריו ח פו ן העכע ר פינ ף טויזנ ט דאלאר , האב ן מיר , דע ר עקועקוטיוו - 
קאמיטע ט פו ן רעליף , זי ך פארזאמל ט אוי ף צ ו באשליס ן ווא ס ווייטע ר צ ו טון . ד י 
זיצונ ג אי ז פארגעקומע ן אי ן ביור א פו ן הער י ווארטע ן ע״ ה (ווארטיקאווסקי) , וועלכע ר 
הא ט באוויליק ט איבערצונעמע ן דע ם פארזי ץ פו ן דע ר ארגאניזאצי ע אוי ף איי ן יאר . 
כ׳הא ב דאר ט איבערדערצייל ט ווא ס כ׳הא ב מי ט אפא ר טע ג פריע ר געהער ט פו ן מיינע ם 
א פריינד , א ז זייער ע לאנדסליי ט גייע ן אויפשטעל ן א מאנומענ ט אוי ף זייע ר לאנדס - 
מאנשאפט-בית-עול ם פא ר ד י קדושי ם פו ן זייע ר שטעטל . דערבי י הא ב אי ך צוגע ־ 
געב ן אוי ר א ז מי ר וואלט ן באדארפ ט אויפשטעל ן א מאנומענ ט פא ר אונדזער ע 
קדושים . 

וו י געוויינלעך , ווע ן מע ן ברענג ט אוי ף א ניי ע אידיי , זענע ן פארא ן פי ל 
צווייפלע ר או ן סת ם איפכ א מסתבראניקעס . הער י ווארטען , אבער , אי ז אנגעצונד ן 
געוואר ן פו ן דע ר אידי י או ן זי ך אריינגעווארפ ן מי ט ברע ן או ן מי ט אימפע ט צ ו 
אגיטיר ן פא ר איר . 

מי ר האב ן פי ל מ י געגעב ן כד י איבערצייג ן ד י קעגנער , א ז דע ר מאנומענ ט 
קומ ט ני ט אנשטא ט דע ר מאטעריעלע ר היל ף פא ר אונדזער ע לאנדסלייט . א ז דא ס 
געלט , ווא ס אי ז געזאמל ט אוי ף שטיצע , ווע ט ני ט אויסגענוצ ט ווער ן פאר ן מאנומענט . 
אומגעקערט : מי ר גלויב ן א ז חו ץ דע ם הויפט-צי ל פו ן אויפשטעל ן א דענקמא ל 
אונדזער ע קדושי ם או ן פאראייביק ן זייע ר נאמען , ווע ט ע ר גא ך דינע ן א מקו ר פו ן 
היל ף פא ר אוגדזער ע לאנדסלייט . ווע ן אונד ז אי ז געלונגע ן צ ו איבערצייג ן אונדזער ע 
מיטגלידער , אי ז אויפגעשווומע ן ד י פראג ע : וו ו ווע ט מע ן שטעל ן דע ם מאנומענ ט 1 

בי י אונד ז אי ן ניו-יאר ק זענע ן פארהא ן גאנצ ע דרי י בריטשזיכע ר "סאסייע - 
טיס ״ : 1 ) ״ערשט ע בריטשאנע ר סאסייעטי״ , 2 ) "אינדעפענדענ ט ב י טשאנע ר בענע - 
וואלענ ט סאסייעטי ״ או ן 3 ) "בריטשאנע ר פרויען־סאסייעטי" . ד י גרעסט ע פו ן ד י דרי י 
אי ז ד י "אינדעפענדענט" , ווא ס צייל ט מע ר מיטגלידע ר וו י ד י בייד ע אנדערע . אי ז 
אבער , מעשה־שטן , גרא ד דעמאל ט געווע ן ניי ע וואל ן פא ר באאמט ע אי ן סאסייעטי , 
או ן ד י אנהענגע ר פו ן אונדזע ר רעליף , ווא ס זענע ן דאר ט מיטגלידער , זענע ן דורכגע - 
פאלן . ס׳איז , אזו י ארום , געווע ן א גרונ ט צ ו מיינען , א ז זי י וועל ן ני ט באוויליק ן 
צ ו געב ן אונד ז א פלא ץ פאר ן מאנומענ ט אוי ף זייע ר בית-עולם . אי ך הא ב אבע ר 
אנדער ש אפגעשאצ ט אונדזער ע לאנדסליי ט או ן געגלויב ט א ז מי ר וועל ן דא ס פלא ץ 
באקומען . או ן ווירקלעך , ווע ן כ׳בי ן צ ו זי י געקומע ן — ני ט זייענדי ק זייערע ר 


258 



א מיטגלי ד — או ן זי י אופגעפאדער ט אפצוגעב ן אונד ז א פלא ץ פאר ן מאנומענ ט 
פא ר ד י קדושי ם צוויש ן וועלכ ע ע ס זענע ן אוי ך זייער ע טאטעס , מאמעס , ברידע ר 
או ן שוועסטער , האב ן זי י גליי ך באשלאס ן אונד ז איבערגעב ן צ ו דע ם צווע ק ווא ס 
פא ר פלא ץ מי ר וועל ן אויסקלייב ן אוי ף זייע ר בית-עולם . 

איצ ט הא ט ד י ארבע ט זי ך אנגעהויב ן אוי ף גא ר א ברייט ן פארנעם . או ן 
ווידע ר דאר ף מע ן ד א פארצייכענען , א ז הער י ווארטע ן ע״ ה הא ט זי ך איבערגעגעב ן 
צ ו דע ר ארבע ט מי ט ליי ב או ן לעבן ; ע ר הא ט פארנאכלעסיק ט זיינ ע אייגענ ע 
געשעפט ן או ן ני ט גערו ט גאנצ ע טע ג צוליב ן דערפאל ג פו ן פראיעקט . 

דע ם 19 ־ט ן סעפטעמבע ר 1947 , אי ן דע ר אנוועזנהיי ט פו ן א פא ר הונדער ט 
לאנדסלייט , אי ז פארגעקומע ן ד י אפיציעל ע איינדרוקספול ע אףפדעקונ ג פונע ם 
מאנומענט . פו ן דעמאל ט א ן האב ן מי ר עטלעכ ע יא ר כסד ר אראנזשיר ט א ן ארוים - 
פא ר צו ם מאנומענ ט (ארו ם אלו ל צייט) . צו ם באדויער ן זענע ן ד י לעצט ע יאר ן — 
צולי ב פי ל טעמי ם — ני ט מע ר פארגעקומע ן קיי ן ארגאניזירט ע ארויספארן . 

דע ר מאנומענ ט אי ז 17 פו ס הד ך או ן אי ז מאיעסטעטי ש שיין , או ן פארשטיי - 
ע ר פו ן א רי י גרויס ע ארגאניזאציע ס זענע ן געקומע ן באטראכט ן אי ם מי ט קנאה . 
ע ר הא ט אפגעקאס ט 5.054 דאלא ר או ן הא ט איינגעבראכ ט דור ך אפצא ל פא ר 
אויפשרייב ן ד י נעמע ן פו ן אייגענ ע — אפש ר ד י איינציק ע מצב ה ווא ס אי ז פאר - 
בליב ן — 10,029 דאלאר . אזו י א ז ס׳אי ז נא ך געבליב ן א ריו ח פו ן קנאפ ע פינע ף 
טויזנ ט דאלאר . 

כ׳מיי ן א ז דא ס אי ז דע ר גרעסטע ר או ן שענסטע ר אויפט ו פו ן אונדזע ר 
ארגאניזאציע . דע ר מאנומענ ט ווע ט דינע ן ני ט נא ר וו י א דענקמא ל פא ר אונדזער ע 
קדושים , נא ר אוי ך — א זכ ר פו ן דע ר רומפולע ר ארבע ט פו ן אונדזע ר בריטשאנע ר 
רעליף . 

אי ן ד י ווייטערדיק ע דרי י יא ר האב ן מי ר מע ר קיי ן גרעסער ע אונטערנעמונגע ן 
ני ט געקענ ט דורכפירן . ערש ט אי ן 1950 האב ן מי ר ארויסגעגעב ן א זשורנא ל (דע ר 
לעצטער ) או ן איינגעארדנ ט א באנקע ט לכבו ד אונדזע ר טעטיק ן מיטגלי ד מאק ס 
פורמאן , ווא ס הא ט אונד ז איינגעבראכ ט 4000 דאלאר , דא ס אי ז געווע ן איינ ע פו ן ד י 
לעצט ע אונטערנעמונגען . 

צו ם באדויער ן אי ז אונדזע ר ארבע ט אי ן ד י לעצט ע יאר ן א ס ך אפגעשוואכ ט 
געווארן . א ס ך פו ן ד י עלטער ע לאנדסליי ט זענע ן שוי ן מע ר נישט א מי ט אונדז . ד י 
איבעריק ע זענע ן עלטע ר או ן שוואכע ר געוואר ן או ן דע ר יונגע ר דו ר — נו , זי י זענע ן 
דא ך שד ן ני ט קיי ן בריטשאנער.. . ווא ס זאג ט פא ר זי י דע ר נאמע ן ״בריטשא ן ? ״ ווא ס 
פיל ן זי י צו ם שטעט ל י.. . 

או ן ווע ן אונדזע ר ערן־מיטגלי ד שרייבע ר הא ט זי ר אומגעקער ט פו ן א באזו ך 
אי ן ישרא ל או ן אונד ז פארגעשלאג ן צ ו גרינד ן דאר ט א גמילות-חסדי ם קאס ע פא ר 
אונדזער ע לאנדסלייט , האב ן מי ר מי ט באגייסטערונ ג דע ם פארשלא ג אנגענומע ן או ן — 
זא ל אוי ך ד י קאס ע דינע ן א דענקמא ל דע ם בריטשאנע ר רעליף . 

יוס ף קעפלע ר (קעסטעלמאן ) 


259 



לאנדסליי ט אי ן בראזי ל 



שלמ ה סערעברעניק , ריא ו 


שאו ל גיוועלדער , ריא ו 



260 




בריטשאנע ר אי ן בראזי ל 


אי ן בראזי ל זענע ן אונדזער ע בריטשאנע ר ני ט ארגאניזיר ט אי ן א באזונדע ר 
רעלי ף אדע ר סעציעל ע קערפערשאפ ט ; זי י זענע ן אבע ר זע ר גו ט פארטראט ן אינ ם 
אלגעמיינע ם בעסאראבע ר פאריין , וו י זי י באווייז ן א זע ר אנגעזעענ ע טעטיקייט . 
פי ל פו ן זי י זענע ן אוי ך זע ר טעטי ק כמע ט אוי ף אל ע געביט ן פו ן דע ר אלגעמיין - 
יידישע ר געזעלשאפטליכקיי ט אי ן בראזי ל או ן אי ן דע ר ציוניסטישע ר או ן פרא - 
ישרא ל ארבעט . 

ה ׳ שאו ל גיוועלדע ר — פו ן ד י טיכטיק ע ארבעטע ר אויפ ן ציוניסטיש ן געבי ט 
אי ן ריא , ע ר קאנצענטריר ט דאר ט אל ע ארבעט ן פא ר ישרא ל או ן פא ר אי ר 
ארבעטער ' באוועגונג . 

ה ׳ שלמ ה סערעברעני ק — אנגעזעענע ר אינזשינע ר אי ן ריא . זיינ ע זכרונו ת 
פו ן אונדזע ר שטעט ל וו י אוי ך ד י זע ר געלונגענ ע מאפ ע פו ן בריטשאן , ווער ן 
פארעפנטלעכ ט אי ן דע ם בוך . 

ה ׳ ניס ן (נעלסאן ) וויינע ר — א באגאבטע ר זשורנאליס ט או ן שרייבע ר אי ן 
דע ר בראזיליאנע ר יידישע ר פרעסע . עטווא ס פו ן זיינ ע זכרונו ת הא ט ע ר צוגעשיק ט 
פא ר דע ם בי ה 

ה ׳ יעק ב בערנשטיי ן — פארנעמ ט א אנגעזע ן פלא ץ אי ן בעסאראבע ר 
פארבאנ ד אי ן סאן־פאול א או ן אי ז זיי ן פרעזידענט . 

ה ׳ אב א וויינע ר — זע ר טעטי ק אי ן סא ן פאולע ר בעסעראבע ר פארבאנ ד 
אל ס געהילף־פרעזידענט . 



נעלסאן־ניס ן וויינער , ריאו־דא־זשאנייר א יהוש ע רעדענסק י 

הא ט פיע ל מיטגעהאלפ ן דע ר ארבע ט 
אי ן ישרא ל פו ן אונזע ר ארגון . יעצ ט 
אי ן נארד־אמעריק א 


261 


פריינ ד או ן מיטהעלפע ר פו ן ווענעצואלא , ה ׳ הרש ל (צבי ) קליינערמא ן או ן פרו י 



262 





א ביס ל פאלקלא ר 

ני ט נא ר פריוואט ע מענטשן , נא ר אוי ד גאנצ ע שטעט , האב ן זוכ ה געווע ן 
באקרוינ ט צ ו ווער ן מי ט א צונאמען , או ן אזו י פלע ג מע ן בי י אונד ז זאג ן : 

"בריטשאנע ר גנבים , ליפקאנע ר דודאקע ס (נאראנים) , יעדינעצע ר פעלצן , 
כאטינע ר מוסרים , סעקוריאנע ר מיוחסי ם או ן נאוואסעליצע ר פרעסערס" . 

¥ 


״בריטשאנע ר האב ן לאנג ע הענט ״ — א פאלקס-ווארט . 


¥ 

״את ם נצבי ם — בריטשאנע ר גנבים ״ — א קינדער-גראם . 

* 

א ז מ׳הא ט בי י יעק ב בערשטיי ן אי ן א ן אויפדערנאכ ט ארויסגעגנבע ט אל ע 
קאלאש ן פו ן ד י שטוביק ע או ן פו ן ד י געסט , ווא ס זענע ן דעמאל ט געווע ן בי י אים , 
הא ט ע ר אויפצומארגנ ס זי ך נאכגעפרעג ט אוי ף דע ר גנב ה בי י יענק ל ח . פ . ( א 
באקאנטע ר אנפירע ר פו ן חבר ה גנבים) . 

— "ר ׳ יענקל , ענטפער ט אי ם יענע ר א באליידיקטער , אי ר האל ט מי ך ע ס 
עפע ס פא ר א קאלאשן־גנ ב ? ״ 

— "כ׳ווייס , זאג ט אי ם יענק ל בערשטיין , אפש ר האסט ו געשיק ט א לער - 
יינגעל". " 

(דערצייל ט פו ן ש . חורש ) 

¥ 

א . ג . אי ז געווע ן א שטאם־בור ר או ן הא ט געהא ט ניי ן מא ם רייד . ע ר פלע ג 
פארקניפ ן א וואר ט אי ן א וואר ט או ן א מעש ה אי ן א מעש ה או ן מ׳הא ט קיינמא ל ני ט 
געוווס ט ווע ן או ן מי ט ווא ס ע ר ווע ט ענדיקן . 

איינמא ל אי ז ע ר אפגעזעס ן א היפש ע פא ר שע ה ביי ם ראבינע ר בארשטשעווס - 
ק י און , וו י זיי ן שטייגע ר איז , גערעדט.. . ווע ן ע ר אי ז אוועקגעגאנגען , זאג ט 
בארשטשעווסק י צ ו ד י ארומיק ע : 

— "כ׳וויי ס ני ט מי ט ווא ס כ׳הא ב זוכ ה געווע ן צ ו זיי ן ראבינע ר אי ן א 
עיר-וא ם בישרא ל וו י בריטשאן . אי ן אמתן , ווייז ט זי ך ארוי ס א ז אי ך בי ן א גרוי ס 
פערד.. . ס׳טייטש , ע ס זיצ ט א מענט ש או ן רעד ט צ ו מי ר דרי י שע ה נאכאנאנד , או ן 
אי ך פארשטי י ני ט קיי ן ווארט.. . 


¥ 

מש ה ק . אי ז געווע ן א באקאנטע ר נודניק . איינמא ל אויפדערנאכ ט אי ז ע ר 
אריינגעקומע ן צ ו שלמ ה ווייסבערג . ע ר זיצ ט א פ א שע ה או ן צווי י או ן טראכ ט 


263 



גארני ט פו ן אוועקגיין . ד י שטוביק ע זענע ן אל ע געגאנגע ן שלאפן ; שלמד . זיצ ט 
או ן געניצט , או ן מש ה זיצט.. . 

— הער ט איר , משה , איי ך בי ן אי ך איצ ט רעכ ט מקנ א : אי ר זענ ט איצ ט 
א פרייע ר מענט ש ; וויל ט אי ר — זיצ ט אי ר ; וייל ט אי ר — קענ ט אי ר גיין . איך , 
אבער , בי ן א געבונדענע ר — אי ד מו ז זיצן.. . 

* 

יעק ב בערשטיי ן אי ז געווע ן א פארוואלטונג-מיטגלי ד פו ן דע ר באנ ק "געמייג - 
זאנמע ר קרעדיט" . אוי ף ד י זיצונגען , וו ו מ׳הא ט באשטעטיק ט הלואות , פלעג ט ע ר 
אמא ל אונטערדרימלען , אדע ר — וו י מ׳הא ט געזאג ט — זי ר מאכ ן דרימלענדיק.. . 
איינמאל , ווע ן מ׳הא ט געמוז ט הער ן זיי ן מיינונג , הא ט מע ן אי ם אויפגעוועקט . 

— "ר ׳ יענקל , וו י מיינ ט איר , מע ן מע ג געב ן ראובנע ן טויזנ ט רוב ל קרעדיטי " 

ר ׳ יענק ל שטעל ט אוי ף א פא ר אויגן : 

— ״ראובנע ן ?.. . טויזנ ט רוב ל ?.. . גי ט אים , גי ט אים , ע ר ווע ט נעמע ן — 

ע ר ווע ט נעמע ן!.... ״ 

* 

מש ה לערנע ר (קוצענקיס ) אי ז כ ל ימי ו געווע ן א יי ד א ן ארעמאן , אבע ר 
א גרויסע ר וויצלער . איינמא ל אי ן א יום־טו ב קומ ט מש ה אי ן דע ר אלטע ר קלויז , 
וו ו ע ר הא ט שטענדי ק געדאוונט , אנגעטו ן אי ן א ני י היטל . גיי ט ע ר או ם פו ן איינע ם 
צו ם צווייט ן או ן פרעג ט : וו י געפעל ט די ר עפע ס מיי ן היט ל ?.. . ווא ם זאגסט ו עפע ס 
אוי ף מיי ן היט ל ז — 

— "ר ׳ משה , פרעג ט מע ן אים , ווא ס דארפ ט אי ר וויס ן צ י אונד ז געפעל ט 
ס׳היט ל 1 איי ך דאר ף ע ס געפעלך . 

— "חלילה , ענטפער ט משה , רא ם היט ל הא ב אי ך געקויפ ט צולי ב אייך . אי ך 
הא ב געקענ ט טראג ן רא ם אלט ע היט ל ; מיי ן יידענע , אבער , טענה׳ט , א ז ס׳אי ז ני ט 
שיי ן פא ר לייט".. . 


¥ 

א ז קוזיצק י דע ר אוריאדני ק אי ז ארוי ס אי ן גא ס או ן זי ך גענומע ן מאכ ן 
״אקטן ״ פא ר ני ט ריינהאלט ן בי י ד י הייזער , האב ן אל ע געוווס ט א ז ע ר מיינ ט — 
וו י ע ר אליי ן פלע ג זאג ן — "פרנסה" . רא ך הא ט יערע ר געכאפ ט רע ם בעזע ם או ן 
זי ך גענומע ן קער ן פא ר דע ר שטוב . ס׳הא ט אבע ר ווייני ק ווא ס געהאלפן.. . אי ן איינע ם 
אז א טא ג אי ז מש ה לערגע ר אוי ך געשטאנע ן מיט ן בעזע ם או ן פלייסי ק געארבעט . 
קוזיצקי ן גיי ט ע ס ניש ט אן . ע ר נעמ ט ארוי ס א פאפי ר או ן הייב ט א ן שרייבן . 

— ״וו י רופ ט מע ן דיך ״ — פרעג ט ע ר משה׳ ן מי ט גרוי ס רוגזה . 

— ״פאלטיניק ״ ( א האל ב רובל ) — ענפער ט מש ה מי ט א שמייכל . 

י . עמיצו ר (שטיינהויז ) 


264 



אפגעקויפ ט פרעמד ע עבירו ת 


ד י דאזיק ע טרויעריק ע געשיכט ע הא ט פאסיר ט אי ן דע ם יא ר 1883 אי ן מיי ן 
געבורט-שטעט ל בריטשאן . ד י צווי י טרויעריק ע העלד ן פו ן דע ר געשיכט ע האב ן 
צופעלי ק בייד ע געהייס ן איציק . דע ר פארקויפע ר פו ן ד י עבירו ת אי ז געווע ן איצי ק 
חיים־הערש-לייבס , אדע ר איצי ק פו ן דע ר פאטשט . זינ ט כ׳הא ב אי ם געקענט , הא ט 
ע ר קיינמא ל זיי ן האנ ט אי ן קאל ט וואסע ר ניש ט אריינגעטון , כסד ר ארומגעגאנגע ן 
א ן אנגעגעסענער , א ן אנגעטרונקענע ר מי ט א געזונט ן קאצאפיש ן פני ם או ן פלע ג 
טייל ן געל ט ד י ליוועראנט ן (ווא ס האנדלע ן מי ט פערד) , או ן ס׳אי ז אי ם שטענדי ק 
געווע ן גו ט וו י ד י וועלט . פו ן עול ם הב א הא ט ע ר קיינמא ל ניש ט געטראכט . 

ווע ן איצי ק חיי ם הער ש לייב ם אי ז געקומע ן אי ן ד י טיפ ע זעכציקער , הא ט 
ע ר אנגעהויב ן טראכט ן : ע ם ווע ט דא ך פאר ט ווע ן ע ס אי ז קומע ן דע ר טא ג או ן ע ר 
ווע ט דארפ ן אפגעב ן די ן וחשבו ן ; קיי ן מצוו ת הא ט ע ר ניט , או ן עבירו ת הא ט ע ר 
אויפ ן פוד.. . בכן , דאר ף ע ר זוכ ן א ווע ג וויאזו י זי ך אפצופטר ן פו ן זיי . אי ז וו י זאג ט 
מען , א ז מע • זוכ ט געפינ ט מען , או ן ע ר הא ט טאק ע געפונען . או ן איצ ט הייב ט זי ד 
א ן ד י טרויעריק ע געשיכט ע : 

געווע ן אי ז ע ם שבעה-עש ר בתמוז , ווע ן איצי ק חיים -הערש -לייב ם הא ט זי ך 
דערוווסט , א י איצי ק משה-פרויקי ס נייטיק ט זי ך אי ן געלט , הא ט אי ם דע ר ערשטע ר 
איצי ק פארגיילייג ט וו י אזו י ער , איצי ק משה-פרויקיס , קא ן זי ר שאפ ן א פא ר הונדער ט 
רוב ל זייע ר גרינג . 

בייד ע איציק ס זענע ן געווע ן גא ר פראסט ע מענטשן . 

זאג ט איצי ק חיי ם הערש-לייב ס צ ו איצי ק משה-פרויקי ס : 

— אי ך גי ב דיר , איציק , צווי י הונדער ט רובל , בתנא י ד ו זאלס ט בי י מי ר 
אפקויפ ן מיינ ע עבירות . 

איצי ל משה-פרויקי ם אי ז געבליב ן שטיי ן א וויילע , טו ט א קלע ר או ן ענפער ט : 

— יא , גוטע ר ברודע ר איציק , אי ך קוי ף זיי . 

— אבע ר — דינג ט זי ך איצי ק חיים־הערש-לייב ס — ד ו זאלס ט מי ר 
אונטערשרייבן . 

— י א — זאג ט איצי ק דע ר קויפע ר — כ׳ווע ל די ר געב ן כתו ב וחתום . 

ד י פי ר נוט ע ברידע ר זייערע , וועלכע ר זענע ן אוי ך געווע ן דערביי , זענע ן 
מבולב ל געוואר ן פו ן דע ם טשיקאוו ן מסחר . דערוויי ל זענע ן זי י אל ע געגאנגע ן צ ו 
בריינ ע יאסל-בויד׳ ס ( א באלעבאטישע ר שענק ) עפע ם עס ן און,טרינקן . דערנא ך 
זענע ן זי י געגאנגע ן צ ו ר ׳ איציק ל דע ם רב . 

ר ׳ איזייק ל דע ר ר ב הא ט אז ש א ציטע ר געטו ן פונע ם משא-ומתן , או ן ע ר הא ט 
זי י בייד ע געווארנ ט ניש ט צ ו טו ן אז א זאד . בייד ע איציק ס האב ן זי ך אבע ר 
אויסגעלאכט . 

ר ׳ איצק ל דע ר ר ב הא ט געבראכ ט טינ ט או ן פע ן או ן הא ט אנגעשריב ן א 
שט ר מכיר ה מי ט אל ע פרטים . איצי ק משה-פרויקיס , ווא ס הא ט אפגעקויפ ט דע ם 


265 



"סטאק " עבירות , הא ט זי ך אונטערגעשריבן . ד י פי ר גוט ע ברידע ר האב ן זי ך 
געחתמע ט א^ ס עדו ת או ן איצי ק חיים -הערש -לייב ם הא ט אויסגעצאל ט ד י צווי י 
הונדער ט רוב ל במזומן . 

ווע ן ד י טרויעריק ע געשיכט ע אי ז באקאנ ט געוואר ן איבער ן שטעטל , הא ט 
גאג ץ בריטשאן , געקאכ ט וו י אי ן א קעסל . סטייטש , וו י קומ ט עס , הא ט מע ן געטענהט , 
א ז א יי ד זא ל אפקויפ ן פרעמד ע עבירו ת ! או ן פו ן אל ע זייט ן אי ז מע ן צוגעשטאנע ן 
צ ו איצי ק דע ם קויפער : 

— סטייטש , איציק , ד ו זאלס ט טו ן אז א זאך , אפקויפ ן פרעמד ע עבירות ? 

ווינצי ק האסט ו דיינ ע אייגענ ע עבירו ת ? 

איצי ק הא ט זי ר דע ם עני ן גענומע ן צו ם הארצן , או ן אי ז קראנ ק געוואר ן או ן 
ר״ ח אלו ל אי ז ע ר שוי ן געשטאנע ן פאר ן בית-דין־של-מעלה.. . 


ודעלודע ל קיזשענע ר (דו ד יאסל׳ם ) 


266 



ח . 


בנ י ע<רנ ו שנפל ו 
במלחמ ת הקוממיו ת 




מאי ר גלמ ן ז״ ל 



מאי ר גלמ ן נול ד בבריצ׳אנ י בשנ ת תרפ״ד . 

משפחתו ' התגאת ה בו , כ י הי ה תלמי ד טו ב וגמ ר א ת בתי-הספ ר בהצטיינות . 

א ך להמשי ך בלימודי ו ל א נית ן לו , כ י בא ו ימ י הגירו ש — ומאי ר נשל ח יח ד ע ם 
אחי ו הגדו ל לניקולאייב . כא ן עבד ו יח ד ע ם אלפ י יהודי ם אחרי ם בבניי ת גש ר 
ע ל הבוג . כשאחי ו נפצ ע ושותק , התחב ר מאי ר ע ם עו ד שלש ה נערי ם בג י גילו , 
שהחליט ו לברו ח מהמחנה . אחר י נדודי ם בדרכ ם רב ת התלאו ת והסב ל נהר ג אח ד 
החברים , א ך מאי ר וחברי ו הגיע ו לבסו ף לרומניה . 

גלגולי ם רבי ם עבר ו עליה ם בעבודות -כפי ה אצ ל הרימנים . — וע ם גמ ר 
המלחמ ה במכרו ת הפח ם ש ל הדונבאס . משניתנ ה האפשרו ת 'לכמ ה מאו ת מיתומ י 
טראנסניסטרי ה לעלו ת לארץ , הצטרפ ו אליה ם ג ם מאי ר ושנ י חבריו , ובדצמב ר 
1944 הגיע ו ארצה . 

א ת הכשרת ו קיב ל מאי ר בכפר־יהוש ע וע ד מהר ה הרגי ש ש ם א ת עצמ ו כמ ו 
בביתו . ג ם כשעב ר ע ם גרעי ן ההכשר ה למוש ב ביודאש ל התגעג ע ע ל כפר ־ 
יהוש ע וחז ר שמה . 

בראשי ת מלחמ ת השחרו ר הי ה מאי ר בי ן הראשונים , שיצ א ע ם בנ י הכפ ר 
להג ן ע ל העמק , ובקר ב ע ם כנופיותי ו ש ל קאוקג׳ י נפ ל חל ל ביו ם כ״ ט בניס ן 
תש״ ח ( 1948 . 5 . 6 . ) 


א . פיינבר ג 
(כפ ר יהושע ) 


269 




יאש ה (יעק ב משה ) גנסי ן ז״ ל 



יאש ה גנסי ן נול ד בבריצ׳אני , ובעוד ו ר ך בשני ם יצ א ע ם הורי ו לצ׳יל י 
וש ם גדל . 

הוריו , דבור ה ז״ ל ויהוש ע הי ו בבית ם היש ן מנאמנ י "צעירי־ציון" , ג ם 
במקומ ם החד ש המשיכ ו בפעילות ם הציונית . יאשר , התחנך . איפוא , משח ר ילדות ו 
באוויר ה ציונית . זמ ן ר ב הי ה בוח ן דרכ ו ול א נצטר ף לשו ם תנוע ת נוער . ולבסו ף 
נכנ ס לשורו ת ״השומר-הצעיר״ . ומשעש ה זאת , הפסי ק לימודי ו באוניברסיט ה — 
בעו ד ל ו שנ ה אח ת בלב ד לסיומ ם ולקבל ת דיפלומ ה ש ל מהנד ס כימא י — ויצ א 
להכשר ה לחוו ה "לה־גרנכה " שעל־י ד סנטיאגו . ש ם התבל ט מיי ד בנאמנות ו 
לחבר ה ובמסירות ו לעבודה . 

בימי ם הסוערי ם ביות ר בארץ , כשנ ה לפנ י קו ם המדינה , החלי ט יאש ה — 

יח ד ע ם קבוצ ת חברי ו — עלו ת לארץ . הורי ו — כרבי ם אחרי ם — הפציר ו ב ו 
שידח ה א ת עליית ו ויחכ ה ע ד יעבו ר זעם.. . הנה , אמרו , תקו ם המדינ ה וכולנ ו 
נעלה".. . א ך הו א עמ ד ע ל דעתו , שדווק א עת ה צרי ך כ ל צעי ר לעלו ת 
ולעמו ד לימי ן הלוחמים . 

אחר י גלגולי ם רבי ם הגי ע יאש ה באניי ת מעפילי ם ונכנ ס לקיבו ץ נגבה . 

ג ם כא ן נתבל ט מיי ד בכשרונותי ו ובמסירות ו אי ן ק ץ וע ד מהר ה תפ ס מקו ם בשורו ת 
המגיני ם ע ל הקיבוץ , לאח ר שעב ר קור ם חבלנים . יו ם אחד , אחר י שבית ת הנשק . 
יצ א לבדו ק א ת המקומו ת הממוקשים , דר ך ע ל מוק ש ונפצ ע קשה . הו א הועב ר 


270 



לגדרה , נות ח ש ם ואחר י שעו ת אחדו ת הוצי א א ת נשמתו . לפנ י מות ו ביק ש 
מחברי ו של א יודיע ו להורי ו ע ל המקר ה — הו א יכתו ב לה ם בעצמ ו . . . 

אבי ו יהוש ע על ה לאר ץ ע ם ליו ם המדינה . א ך אמ ו דבור ה ל א זכת ה לכך . ע ם 
התקב ל הידיע ה ע ל נפל ו ש ל יאש ה מת ה מהתקפת־לב . 

בכ״ ט תמו ז תש״ ח הוב א יאש ה למנוחו ת בקיבו ץ נגבה . 

(מתו ר : "מונד ו חודיו" , צ׳ילי , "ד/ ס אידיש ע וו/רט" , צ׳ילי . 

חובר ת מש ק נגב ה לזכ ר מגניה) . 


271 



טפרמ ן חנ ן ז״ ל 



חג ן ב ן יעק ב ומלכ ה טפרמ ן נול ד בבריצ׳אנ י בשנ ת 1930 . 

ע ם מגורש י עירנ ו הוגל ה יח ד ע ם אמ ו ואחות ו לטראנסניסטריה , לאח ר 
שאבי ו ואחי ו הבכו ר נור ו ע״ י הנאצים . 

בשנ ת 1943 הוחז ר לרומני ה בקבוצ ת נערי ם יתומי ם ומכא ן הגי ע ארצה , 

כשהו א בגי ל 4 ! 12 ; ע ד למלחמ ת השחרו ר שה ה במוס ד ילדים , ב ו למ ד ועבד ; 
עם ■ פי ח המאורעו ת התגיי ס לצה״ ל כמתנדב , א ך הי ה בי ן ראשונ י הנופלי ם 
במלחמ ת הקוממיו ת שלנו . 

הני ח א ם חול ה ואחו ת בביסראביה . 


ריירמ ן שר ה 


272 


ג 1 . 

נ ר זכרו ן 
להנצח ת המשפחו ת 




אולחובצק י שמוא ל 

ב ן שמח ה וחנה , נול ד בשנ ת 1887 
ביאנאוצי . גור ש לטראנסדיניסטריה . נפטו - 
ר אד ר א ׳ תשי״ ד ( 1954 ) בקרי ת טבעון . 



אברה ם ומאסי ה ביינישי ס 

נפטר ו בטראנסדניסטרי ה ונקבר ו בקב ר אחי ם שם . 
תהי ה ז ו מצב ה לזכ ר הורי . 

דבור ה בייכישיס-פיש ר (בנימינה ) 


סוני ה בעזנאס י 

געבויר ן 1914 , ד י טאכטע ר פו ן דו ד או ן 
רבקה , געשטארבע ן בעת ץ צוטייל ן מעדי ־ 
ציניש ע היל ף פא ר ד י רויט ע ארמייע ר — 
1.5.1942 אי ן קאזא ן (רוסלאנד) . 



275 



בעזנאס י דו ד 

נול ד 1889 נפט ר ז ׳ סיו ן תשפ״ ג 
בקרי ת ישרא ל 




• י • ••י י 1 '" ' ׳ •י ־ 

י.•■•• ' • 




משפח ת זא ב בר ב שמוא ל בידרמ ן 

זא ב בידרמ ן מ ת בעוד ו בבריצ׳אני . ע ץ ר ב פארו ת ועפאים . אשת ו חיה ־ 

דבור ה ב ת מש ה מעסטע ר — מת ה מטיפוס . 

מצ ד שמאל , לי ד הסבת א — נכד ם ד ב ב ן פייט ל סטעלמאכע ר — נהר ג 
ע״י ״ הרומני ם בבריצ׳אני . הב ת רח ל — מת ה עו ד לפנ י השואה . מצ ד שמא ל 
הב ת מאסי ה סטעלמאכע ר (צ׳רנוביץ) . הנכ ד דוד , בנ ה ש ל מאסי ה ח י בבא ר (רוסיה) . 






£. 1 


1 ? 

י 


: 

י;■■ ■: ■ ': ל 




■ " י 

*'■;ל■!:. : 


* ? £*:*:?;* !י י 

־ ■ : 

.ל■־ ■ 

ג:׳:::;;*;* : ?:: : י 




276 



ואל ה בנ י משפחת ו שנספ ו בשואה : 

יוס ף ב ן זא ב בידרמ ן — נור ה בגירו ש לי ד סקוריאני . 

הגי ס שמוא ל פיירמן , נהר ג ביע ר קוריסטואוצי . 

שר ה ב ת שמוא ל גאלפרי ן — נהרג ה בסיקוריאני . 

בת י סאסי ע ב ת ליי ב פורמ ן נספת ה בברש ד בגי ל 14 . 

בת י העני ה ב ת ליי ב פורמ ן נספת ה בברש ד בגי ל 17 . 

אמ י מרי ם ב ת ר ׳ שאול , אש ת שלמ ה פורמן , נהרג ה בקאמני ץ (בגי ל 
60 ) . 

אח י שאו ל בר ׳ שלמ ה פורמן , נהר ג ג ם הו א בקאמני ץ (בגי ל 30 ) . 

אח י בצלא ל — נספ ה ביע ר קוריסטואוצ י (בגי ל 26 ) יח ד ע ם אחות י רח ל 
אש ת שמוא ל פייארמן , ואחות י חנ ה פורמ ן — מת ה ממחלה . 

המתאב ל מר ה 

אכרה ם פורמ ן ומשפחת ו 


מנוסי ה גרויסמ ן 

ב ת יעק ב וחנ ה מתחנ ת דרוקיה . נולד ה — 
1919 ; נפטר ה בדר ך למוהילוב , בשנ ת 1941 . 



2 77 


ד״ ר זא ב (רוני ) גרופנמכ ר 

נפט ר בקופיגורו ד בגי ל 40 

מקוב ל כרופ א עממ י והגי ש עזר ה רפואי ת 
חינ ם לאנש י עיר ו בגירו ש טרנסניסטריה . 



משול ם -זרסי א (זיזי ) וייסבר ג 

״א ת חי י ל א אמסו ר בל א מחיר ״ — 
מימר ה רדת ה שגור ה בפי ו בימ י הסב ל 
והנדודי ם בדרכ י אוקראינה . וכשפשט ה 
השמוע ה שבדר ך חזר ה ממוהיל ב לאטאק י 
יטביע ו הגרמני ם א ת כולנ ו בדניסטר , 
תיכנ ו לגרו ר אחרי ו א ת "דוחפו" . 

ב ן 22 הי ה במותו , א ך זק ן ורגי ל 
בעבוד ת "התנועה " של ו("השומ ר הצעיר" ) 
והציונות , שמא ז עמד ו ע ל דעת ו הקדי ש 
לה ן א ת כ ל מרצ ו בשנו ת חיי ו המועטות . 
הי ה מועמ ד לעלי ה בשנ ת 1940 , א ך צרכ י 
התנוע ה עיכב ו א ת עלייתו , ובינתיי ם 
נתחל ף המשטר , והסובייטי ם נכנס ו לביסראביה . ג ם א ז ל א נפסק ה פעילות ו הציונית , 
הפע ם במחתרת , ע ד שעל ה הכורת.. . 

כשגורש ו הפליטי ם מקופייגורוד , ל א רצ ה להשלי ם ע ם חיי ם ש ל ציפיה , 

למו ת מרע ב א ו במחלה , והחלי ט להימל ט למקו ם אחר . ״יעל ה נ א ביד י — אמ ר 
לנ ו — להגי ע למקו ם יות ר בטוח , ואתאמ ץ להצי ל ג ם אתכ ם מגי א צלמו ת זה" . 
אכן , על ה ביד ו לברו ח לקורילביץ , וש ם נספ ה יח ד ע ם כ ל תושב י העייר ה בע ת 
השחיט ה הכללית . עד י ראיי ה מהשרידי ם המעטי ם סיפרו , שהו א נזר ק לקב ר אחים , 
א ך קפ ץ מש ם והתחי ל לברוח . כדו ר שנשל ח אחרי ו פג ע בו , והו א נפצ ע ברגלו . 
א ז סחבוה ו והשליכוה ו לבו ר שנקב ר ב ו חיים . 

בכ ה תבכ ה נפש י ע ל הא י שופר א דבל י בארעא . 

ד.א כ השכו ל 



278 


וייסבר ג פרומ ה 

בר ׳ יוס ף ליי ב שיל ר 
נולד ה כ״ ב תמו ז תרנ״ ו 
נפטר ה י״ א אד ר תשכ״ ג בתל־אבי ב 



דו ד או ן אייד ל חאסעליאו ו 




אומגעקומע ן אויפ ן ווע ג קיי ן טראנסדניסטרי ע ; אוי ך זייער ע 3 טעכטע ר — 

נ־אלע , קאקע , ריווע , מי ט ד י מענע ר או ן קינדער , זענע ן אומגעקומע ן אי ן ד י 
לאגערן , ווערע ן באוויינ ט פונע ם זו ן מילי ע או ן טאכטע ר פאלי ע (ריא ו — בראזיל) . 


279 


פולי ה טראכטנבוי ם 

אש ת יצח ק (ב ן נפתלי־צב י ורייזה ) 
ובת ם גולדה . 

לזכרו ן 

פולי ה ב ת יוס ף וגולד ה פיינברג , 
נולד ה ב־ 1898 ומת ה בדובינ ה (טראנסיי ־ 
סטריה ) כ״ ח שב ט תשי״ ב ( 15.2.1942 ) . 

גולדה׳ל ה — נולד ה 20.2.37 ומת ה 
כ״ ט כסל ו תשי״ א ( 19.11.1941 ) בדובינה . 

בני • המשפח ה — טראכטנברוי ט אב - 
רהם , חייקה , מלכ ה ע ם יל ד בש ם צב י 
(בגיל־ 4 ) , נספ ו במחנ ה גוזדיובקה , תשר י 
תש״ ב ( 1941 ) . 


מש ה (משקה ) טראכטנברוי ט ורעית ו רח ל 

(ב ת אלת ר ורייז ה הוכמ ן מליפקאני) . 

נפטר ו בטאשקנ ט (רוסיה) . 




280 



גיט ל אש ת יחיא ל טשערק ס 

בת־לוויד . נאמנ ה ש ל אב א ז״ל . במיט ב 
רצונ ה הלכ ה בדרכיו , סייע ה ל ו בפעולותי ו 
הציבורי ת והציונית . א ת כו ס התרעל ה 
שתת ה ע ם המגורשי ם מבריציאני . בגאוות ה 
העצמי ת והמיוחד ת לה , בחזות ה א ת 
העומ ד לבא , הפר ה א ת מזימ ת הנוג ש 
להת ל ג ם בגורל ה ובנפשה ! בדע ה צלול ה 
צלל ה במי־הנה ר האדירי ם בדר ך חיסורי ם 
ומנע ה מגופ ה ונשמת ה סב ל ב ל ישוער . 

ל א תמו ש מזכרוננ ו לעד ! 

בני ה : 

מיכאל , שלום , שר ה והמשפחו ת 



דו ד וחי ה לרנ ר ובנ ם מש ה 

דו ד לרנ ר ב ו 65 ואשת ו חי ה ב ת 61 נספ ו ביע ר סקוראני , בדר ך 
לטרנסדניסטרי ה— 1941 ! בנ ם מש ה ב ן 20 נספ ה א ף הו א וקבר ו ל א נוד ע היכ ן 
הוא . 



281 




ליבמ ן ניוני ה 

יליד ת בריצ׳אנ י ( 14.11.1919 ) ב ת 
שמוא ל ופאיזז , מת ה בקיבו ץ שמי ר לאח ר 
לידה , ז ׳ תשר י תשט״ז . 


ליבמא ן שמוא ל (קריינים ) 

נפט ר — 1929 




282 


מאני ה מילמ ן 
יוס ף שטילוואסע ר 

געשטארב ן פו ן הונגע ר אי ן טשיטשעלני ק 
(טראנסדניסטריע ) — 1941 . 



משפח ת מייקל ר 


הננ י מעל ה א ת זכר ב ש ל בנ י משפחת י שנספ ו בברשא ד (טראנסדניסטריה ) 

בשנ ת 1941 : 


אח י ראוב ן בגי ל 45 
אשת ו פייג ה בגי ל 42 
בת ם סייר ל בגי ל 20 
חתנ ם ליי ב ב ן דונ י ברייטמ ן בגי ל 21 . 


יצח ק מייקל ר 


283 



ניס ן ספי ר 

ב ן משד . ודבור ה 


בנ י אהובי , בחמ ד נפשי . במש ך שבי ם ל א מש ת מזכרונ י א ף ל א ליו ם אחד . 

המלי ם האחרונו ת של ך לפנ י פרידתנ ו לנצח , מצלצלו ת עדיי ן באזני : 

"א ל תבכי , אמא ! אחזו ר אלי ך בעו ד יום־יומים" . 
בהתחל ה חשבת י שעו ד אזכ ה לראותך , א ך אה ה ! גדו ל אסונ י הכפו ל : בשוב י 
ממחנ ה הרכ ה הגיע ה אל י הידיע ה המדאיב ה ששניכ ם כב ר אינכ ם בחיים : את ה 
ואב א שלך . טובי ם וישר י ל ב היית ם שניכם . באיז ו תמימו ת ומסירו ת נהג ת 
בכיבו ד הוריך . למרב ה הצע ר והיגו ן — נקפד ו חיי ך הצעירי ם לל א תועל ת 
כלשה י עבו ר מולדתנו . 

ע ל מ ה נפל ת בגי ל הזה ב שלך ? אשר י אבי ך שהל ך יח ד אתך , אות ו הלז 5 
אהב ת בכ ל נימ י נפשך . 

בג ן העד ן תמצא ו שניכ ם א ת מנוחתכ ם לעד . 


המתאבל ת עלי ך 
אמ ך — הורת ך 

מני ה פורמן־ספי ר 


284 



ד״ ר מנש ה קולק ר 

עב ד בתו ר רופ א בבריטשא ן גשני ם 1927 — 1938 . 

הד״ ר מנש ה ב ן הר ב ניס ן קולק ר נול ד בשמינ י לאלו ל תרנ״ ח ( 1898 ) 
בביסרביה . 

קיב ל חינו ך מסורת י יהוד י ב״חדר" , סיי ם גימנסי ה רוסית , למ ד רפוא ה 
והשתל ם ברפוא ת עינים . 

עב ד כרופ א ע ד למות ו במגפ ת טיפו ס הבהרו ת בטרנסדניסטריה , לש ם הוגל ה 
יח ד ע ם ית ר יהוד י ביפרביה . מ ת ע ל משמרת ו כרופ א בשנ ת 1944 , בהחיש ו עזר ה 
לחולי ם שבמחנה . 

התמס ר בהפעל ת רש ת החינו ך העברי ת "תרבות " בביסרביה . 
בבריטשא ן נת ן י ד לפעולו ת המוסדו ת הציוניי ם והקרנו ת הלאומיות . 

בשנ ת 1938 על ה ארצ ה וחז ר לביסרבי ה ע ל מנ ת להסדי ר ג ם א ת עליי ת 
בנ י משפחתו , ול א הספיק . יה א זכר ו ברו ך ! 

אלמנת ו ובנ ו על ו לאח ר המלחמ ה ארצה , והגשימ ו בזא ת א ת רצונו . 


285 


שלמ ה ועני ה קויפמ ן 



שלמ ה (שלוימקה ) קויפני ן ז״ל ׳ נפט ר כ״ ב מנח ם א ב תש״ ז 1947 בבוקרש ט 
לאח ר שוב ו מטרנסניסטר ה בגי ל 76 . 

עני ה קויפמ ן ז״ל , נפטר ה י״ ד כסל ו תש״ ב 1941 במחנ ה הסג ר ש ל ברשד - 
שרנסניסטריה , ב ת 66 במותה . 

שמוא ל (סיומה ) בנ ם ש ל עני ה ושלוימק ה קויפמ ן ז״ל , נספ ה ע״ י הנאצי ם 
בשנ ת תש״ ד 1943 ׳ מעב ר לנה ר בוג , בגי ל 26 . 


286 


יצח ק וחו ה קסטלמ ן 



יצח ק ד ב בר ׳ יוס ף (איצ י שוחט) , נפט ר ר״ ח מנחם־אב , תרפ״ ט אי ן 
עלטע ר פו ן 67 יאר . 

חוה-יענט ע ב ת ר ׳ דו ד שוח ט נ ׳ י ׳ בכסל ו תר ץ אי ן עלטע ר פו ן 67 יאר . 

ר ׳ איצ י שוחט , א אי ד א למד ן ויר א שמים , א חסי ד וועלכע ר אי ז תמי ד געווע ן 
טרי י צ ו גא ט או ן צ ו לייט , אאוח ב ישרא ל או ן ארץ־ישראל , געשפענדע ט פא ר 
ד י ציוניסטיש ע פאנד ן או ן אפיל ו אי ן זיי ן צווא ה געלאז ט א סכו ם געל ד פאר ן 
קרן־קיימ ת לישרא ל גאנ ץ פרייוויליק . 

ת . נ . צ . ב . ה . 

שטיינהו ז 

אהרון , פייגה , הרשל , שפר ה 

נספ ו בשואה : 

אהרו ן בגי ל 52 , פייג ה — 52 , הרש ל — 25 , 
שפר ה — 20 . 



287 



פאמילי ע קליינערמא ן 


שלמ ה או ן מרי ם קליינר ־ 
מא ן האב ן פו ן יא ר 1930 
געוווינ ט אי ן בריטשא ן(פרי ־ 
הע ר אי ן דאר ף לענקאוץ ) 
האב ן געפיר ט אפיין־בעל ־ 
הביית׳ש ע יידיש ע שטו ב או ן 
זענע ן געווע ן באקאנ ט מי ט 
זייע ר צדק ה או ן הכנס ת 
אורחים . 

שלמ ה אי ז געשטארבע ן 
אי ן יא ר 1940 אי ן בריטשאן . 
זיי ן פרו י מרי ם אי ז אומגע ־ 
קומע ן אי ן טראנסניסטריע . 

זייע ר שנו ר סוסי ע קליי ־ 
נרמא ן(געבוירענ ע קאזשוך ) 
מי ט צווי י זי ן דו ד או ן הירש , 
ארויסגעשיק ט פו ן בריט ־ 
שאן , — 

זייע ר טאכטע ר קייל ע או ן 
אי ר מא ן מש ה לייבאוויט ש 



מי ט זייער ע קינדע ר נעט ע או ן דוד , ארויסגעשיק ט פו ן בריטשאן . 



אסת ר אש ת ישכ ר ראבינאוויט ש מי ט א קינד . 


288 



מיש א פערפע ר 
מי ט זיי ן פדו י גיטעל ע 



זייע ר טאכטע ר פרומ ע או ן אי ר מא ן יוס ף כה ן מי ט זייע ר זו ן לייב , 
ארויסגעשיק ט פו ן ליפקאן . 

זייע ר טאכטע ר אסת ר או ן א־ ר מא ן ישכ ר ראבינאוויט ש מי ט צווי י קינדע ר 
רח ל או ן יוסף ׳ ארויסגעשיק ט פו ן בעלץ . 

זייער ע אייניקלע ך גיטעלע , טאכטע ר פו ן ליי ב קליינערמא ן מי ט אי ר מאן . 

מיש א פערפע ר או ן אי ר ברודע ר יעקב , ארויסגעטריב ן פו ן בריטשא ן — 

או ן זענע ן אומגעקומע ן אי ן טראנסניסטריע . 

ת . נ . צ . ב . ה . 


289 


מאי ר ושייגד ל שווארצמ ן 


ע ם בנותיה ם פאני ה ושרד . ז״ל ׳ שנרצח ו ע״ י הרוצחי ם הפאשיסטי ם ביוני • 

1941 . 


שנייד ר מש ה - דו ד 

נור ה בגי ל 48 בדר ך לטראנסדניסטרי ה ( 1941 ) 
אשת ו נט ה (ב ת 44 ) מת ה בברשד . 
בנ ם יצח ק נור ה בדר ך לקאמני ץ — פודולסק . 

מונצחי ם ע״ י הבנים : צבי , יחיא ל ואליעז ר ובת ם חנ ה חורש . 


שר ה רויטמא ן 

ב ת זא ב (נפט ר כ״ ד בא ב תש״ א 
בטרנסניסטריה ) 

אמ ה פייג ה (נפטר ה ד ׳ באלו ל תש״ א 
בטרנסניסטריה ) 

(קרא ו ל ה שרקה׳ ל וג ם סוגיה ) 

נולד ה 1916 ונפטר ה 1946 בבוקרשט , 
בהיות ה בדרכ ה לארץ־ישרא ל 



290 





משפח ת ישעיה ו(שעיה ) שיל ר 



שעי ה ב ן יוס ף לייב , נול ד 1891 , 
נרצ ח בטרנסניסטריה , הי ה עסק ן 
ציונ י פעי ל בכפר ו — ינאוצי . 


זינ ה אשת ו — לבי ת שטילווסר , 
נרצח ה ג ם הי א בטרנסניסטרי ה 
בהיות ה ב ת 50 . 



בת ם רח ל — יליד ת 1922 נספת ה 
ג ם הי א בגי א ההריגה . 


291 



ברמושא ן כ<ו ם 




א ברי ף פו ן א בריטשאנע ר 

(מתו ך מכת ב ש ל ילי ד בריצ׳אן , שביק ר שו ב בעייר ה ב־ 7 בספטמב ר 1957 , 

לאח ר שנעד ר ממנ ה ח״ י שנים ) 

.""דא ת שטעט ל בריטשא ן אליין . ווע ן מע ן לאז ט איי ך ארא פ צופעלי ג מי ט 
א לופט-באלא ן אוי ף דע ר טעריטארי ע פו ן בריטשאן , וואל ט אי ר פארבלאנדזע ט 
געוואר ן או ן וואל ט זי ך ני ט אנגעשטויס ן א ז דא ס אי ז בריטשא ן ; ד י ציי ט ענדער ט 
בער ג אוי ף טאל ן או ן ימי ם אוי ף טרוקעניש , וואס-זש ע מאכ ט אוי ס אז א קליי ן 
שטעטעל ע בי י דע ר צייטי.. . דא ס זענע ן מי ר אזעלכ ע בטלנים , ווא ס קוק ן רעא ל 
אוי ף אל ע וועלט-געשעעגישן , נא ר אוי ף אונדזע ר געבורטס-שטעטעל ע קוק ן מי ר 
מי ט בריל ן פו ן קינדער-פאנטאזיארן.. . 


א באזו ר אי ן בריטשא ן - 1961 

...אנומעלט , פארנדי ק דע ם חוד ש אלו ל אויפ ן טראדיציאנעל ן קבר-אבות , הא ב 
אי ך באשלאס ן באזוכ ן ד י שטאט , 

הא ב אי ך געשפאנ ט איבע ר דע ר לאנגע ר הויפטגא ס אונדזערע ר — ד י 
פאטשטאווקע , זי ך פארנומע ן רעכט ס צ ו דע ר באלניטשנע , אריבערגעווארפ ן זי ך דור ך 
דע ר רימאקאוויצע ר או ן בוקאווינ ע גאסן ; פו ן דאנע ן זי ך פארקער ט דור ך דע ר 
טראוויצ ע אוי ף דע ר ליפקאנע ר גאס . 

דע ם גאנצ ן לאנג ן ווע ג הא ב אי ך קיי ן איי ן באקאנטן , אדע ר בריטשאנער , 

ני ט באגעגנט . 

ערש ט ד א הא ב אי ך דערזע ן פו ן ווייטנ ס א מא ן ווא ס קאטשע ט זיך , או ן 
קומענדי ק נעענטע ר הא ט ע ר מי ך דערקעגט : ס׳אי ז געווע ן א מא ן וועלבע ר הא ט 
געדיג ט צורי ק מי ט יאר ן אל ס א באאמטע ר אי ן דע ר בריטשאנע ר פאסט . 

אי ן בריטשא ן וווינע ן געציילט ע געוועזענ ע בריטשאנע ר יידן . ד י מערהיי ט 
איינוווינע ר זענע ן אנגעפארענ ע פרעמדע , או ן א ס ך ציגיינערם . 

דא ם שטעט ל אליי ן אי ז זייע ר צעשטער ט או ן צעבראכן , חרו ב ונחר ב געוואר ן 


295 



או ן א ס ך פריי ע פלעצער , וו ו ע ם זענע ן אמא ל געווע ן הייזע ר או ן אנדער ע געביידעס . 
ע ס הערש ט א טויט-שטילקייט , א ז ס׳כאפ ט אז ש א ן א ציטער . 

ווע ר ס׳הא ט געקענ ט בריטשא ן פו ן אמאל , סי י ווע ר ס׳אי ז געווע ן ארגאני ש 
מי ט אי ר פארבונדן , גלייכע ר ע ר זא ל זי ך פארשטעל ן בריטשא ן פו ן יענ ע צייטן . 
בריטשא ן פו ן היינ ט צ ו טא ג — אי ז ני ט דא ס בריטשא ן פו ן אמאל . 


א בריטשאנע ר 




(